נוטלים הלוואה? הנה משהו ששכחתם…

נ

האם חשבתם פעם מנין מגיע הכסף שאתם לווים? מהו המקור הכספי, נניח, של המשכנתא שלכם? מהיכן מגיע הכסף למימון הלוואת הרכב, החתונה, שכר הלימוד, השיפוצים, ושאר הדברים שאנשים מוכנים להיכנס לחובות תמורתם?

אם אתם סבורים שהכסף מגיע מהבנק או מחברת האשראי – מציעה שתחשבו שוב.

הלוואות, משכנתאות, אוברדראפט, כרטיסי אשראי ועסקאות מימון הם ביסודו של דבר מכשירים פיננסיים המאפשרים לאדם לשאול כספים שאין לו. הם לא מענקים. לא תרוויחו מהם שקל. למעשה, סביר להניח שתפסידו סכום גדול יותר מסכום ההלוואה שנטלתם.

אבל מאיפה הכסף מגיע?

ובכן – כשאתם נוטלים הלוואה, הכסף מגיע ממקור אחד בלבד.

מהעתיד שלכם.

קחו הלוואה היום – ויהיה לכם פחות מחר

הלוואות וכרטיסי אשראי הם מכשירים מופלאים. הם מאפשרים לעשות את הבלתי אפשרי ולכופף את הזמן: לקחת כסף שטרם הרווחתם ולתת לכם אותו היום.

התהליך הזה כל כך מסתורי וקסום עד שלעתים הוא מערפל את המקור האמיתי של הכסף, כמו גם את העלות האמיתית של ההלוואה.

נניח שאתם רוצים מאוד לקנות פריט מסוים. פלייסטיישן 4 למשל, או תיק של כריסטיאן דיור.

לרשותכם עומדות  שלוש אפשרויות:
1. לחסוך את הכסף ולקנות את הפריט.
2. לקחת את הכסף כהלוואה ולקנות את הפריט.
3. לגנוב את הכסף (או את הפריט).

כמובן שהאפשרות השלישית היא הפיתרון הזול ביותר, אבל יש לו כמובן השלכות שליליות ברמה המעשית, החוקית והמוסרית.

האפשרות הראשונה מחייבת אתכם לחיות בגבולות ההכנסה שלכם, לחסוך את ההפרש שבין ההכנסות להוצאות, ולדחות את הקנייה עד ליום שבו תוכלו להרשות אותה לעצמכם מבחינה כספית. תוכלו אפילו להתפשר בינתיים על פלייסטיישן 3 מיד שניה.

אם אתם לא אוהבים לחכות, מתקשים לדחות סיפוקים ושונאים להתפשר, סביר שתלכו על האפשרות השנייה. למעשה, יש משפחות בישראל שבהן האפשרות השנייה היא הפיתרון המקובל להתנהלות כלכלית. אנשים מוכנים לקחת הלוואה כדי לקנות כל דבר: החל ממצרכים וכלה בחופשות לחו"ל הכל כלול.

בין אם הם לווים כסף דרך כרטיס האשראי, הגדלת המשכנתא, כניסה לאוברדראפט, נטילת הלוואה אישית או פנייה לשוק האפור – העיקרון הבסיס נותר זהה:
1. אתם לווים כסף
2. אתם חייבים להחזיר את ההלוואה.

כן, "אתם". ייתכן שההסכם הוא עם ישראכארט, או עם בנק הפועלים, או עם טיפוסים ממוסדים פחות ומפוקפקים יותר. זה לא משנה. מישהו יחזיר את הכסף הזה – והמישהו הזה הוא אתם. כן, גם אחרי שזיכרון הפרסומת יתפוגג, הפלייסטיישן יתקלקל והכריסטיאן דיור ייקרע – אתם תישארו עם החוב, ותיאלצו לשלם אותו.

ומאיפה תשיגו כסף לשלם? מהעתיד שלכם.

לקחת כסף מעצמכם

נסו לדמיין את עצמכם בעתיד. מה אתם רואים? כמה כסף אתם לוקחים ממנו או ממנה כדי לבזבז בהווה?

בהנחה שהכסף שלוויתם לא משמש להשקעה ברכישת מקצוע, בעסק רווחי או בנכס שערכו צפוי להאמיר בעשורים הקרובים, אתם פוגעים למעשה בהכנסה הפנויה שתהיה לכם בעתיד. מבזבזים בהווה? תצטרכו להסתדר בלי הכסף בעתיד.

כמובן שסכום ההחזר הסופי יהיה גבוה משמעותית מהעלות הראשונית. קניות שמימנתם באמצעות חוב יגררו ריבית. ריבית היא המחיר שיש לשלם תמורת ההלוואה. גובה הריבית משתנה כמובן בין ספקי ההלוואות. הריבית שתגבו מעצמכם בעתיד עלולה לנפח את מחיר הפריט פי 2 ממחירו המקורי.

אין דבר נורא יותר מכניסה לחובות. החוב הוא ההיפך המוחלט מעצמאות כלכלית – הוא יוצר תלות קיומית ביניכם לבין מקור הפרנסה שלכם. נסו לדמיין מה היה קורה אם במקום להיכנס לחובות הייתם חיים בצמצום, חוסכים בסבלנות כדי לקנות דברים שבאמת צריך, ואת כל השאר הייתם משקיעים.

אם לא תשקיעו ולא תחסכו, הגרסא העתידית שלכם לא רק שתהיה ענייה יותר בגלל הריבית על החוב; היא תפסיד גם את כל הכסף שהצטבר באופן אקספוננציאלי בתיק ההשקעות שלכם.

אני לא מדברת על יישות מופשטת שנמצאת אי שם במרחב הזמן. אני מדברת עליכם, קוראים יקרים, בעוד 10, 20 ו-50 שנה. אותם אנשים יתבוננו בחשבון הבנק שלהם, או יצטרכו להתמודד עם מקרה חירום פתאומי ויקר, ויהיה להם פחות כסף לבזבז.

אם תבחרו ללוות כסף כדי לקנות פריטים שערכם יורד בהתמדה, יהיה לכם פחות כסף ביום שבו תחליטו לפרוש. חד וחלק. עובדת החיים.

הלוואות פוגעות בעתיד שלכם. הן הופכות אתכם לעניים יותר,  מקשות עליכם לחיות בגבולות ההכנסה שלכם, מרחיקות אתכם מעצמאות כלכלית, וכמובן מעמיסות את מרחב המחייה שלהם בחפצים מיותרים.

חסכו עכשיו – בזבזו אחר כך

אין לי ספק שחלקכם חושבים שהפוסט הזה מובן מאליו עד כדי טריוויאלי. אני שמחה מאוד שכך אתם חושבים ושבחרתם לקרוא פוסטים באתר שלי. בבקשה תישארו בסביבה, יש פה פוסטים אחרים שעשויים לעניין אתכם.

מנגד, יש קוראים שהפוסט הזה יזעזע את עולמם. אני יודעת זאת מניסיון – הג'ימייל הוא עדי. אנשים מזדעזעים כשהם מבינים מי באמת מממן את החוב שלהם.   התעשייה הפיננסית כולה מנסה לבלבל אותנו ולגרום לנו לחשוב אחרת. זו טעות. אתם יודעים עכשיו מי באמת משלם את הכסף. המשבר הכלכלי העולמי של 2008 הוא עדות לא כל כך אילמת לכך.

אבל אל חשש. יש משהו מאוד מעצים בידיעה שהעתיד שלכם הוא שמממן למעשה את ההלוואות שלכם. אני מקווה שהתוצאות  של ההארה הזו תהיינה חיוביות. הציבו לעצמכם גבולות. חסכו כסף. תנו לכסף לעבוד בשבילכם.

במקום לגזול מהעתיד שלכם, תעשירו אותו.  אתם חייבים את זה לעצמכם.

7 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
trackback

[…] נדרש להרבה כסף. כדי להשיג כסף אפשר לקחת הלוואה (ובדרך להקריב את ההווה למען העתיד) או לצאת לעבוד (ובדרך להקריב את החלק המשמעותי והבריא […]

trackback

[…] בתרבות נורמלית – ולכן רובם זקוקים לאשראי, גם במחיר הקרבת עתידם הכלכלי. […]

trackback

[…] חמור מכך – היא גורמת להם לשחק את המשחק בעצמם. השכן קנה מרצדס? אני חייב לקנות BMW. החבר קנה דירת ארבעה חדרים? אני חייב קוטג' צמוד-קרקע עם חמישה. כן, אפילו אם אין לי כסף. […]

trackback

[…] משימוש תדיר באשראי צרכני – כסף שהיא, ספקטור בת ה-43, גובה למעשה מעתידה, ספקטור בת […]

trackback

[…] ושיווק בניסיון  (מפוקפק, מבחינתי) לעודד אנשים לקחת מה שיותר הלוואות כדי […]

trackback

[…] זול, נוטלים "הלוואות לכל מטרה", ומצליחים באורח פלא לכופף את הזמן: קונים היום בכסף שיצטרכו להרוויח רק מחר. בתוספת ריבית, […]

trackback

[…] העולם הפיננסי הוא במהותו מסע בזמן. כשאנחנו חוסכים, אנחנו מעבירים משאבים מההווה לעתיד. כשאנחנו נוטלים הלוואות ונכנסים לחובות, אנחנו מעבירים משאבים מהעתיד להווה. […]

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן