משקיעי כל הארצות – התאחדו!

מ

לפני כמה ימים שמתי לב לזינוק חריג למדי בתעבורת גולשים מרוסיה ואוקראינה לבלוג הזה.

Привет!

לקח לי זמן לקשר את התופעה הזו לפוסט הקצר שפרסמתי בפייסבוק לרגל ה-1 במאי. הפוסט הזה, כך מסתבר, תורגם לרוסית ושותף על ידי עשרות יוצאי חבר העמים לשעבר, ומשם כנראה שהגיע לקבוצות פייסבוק ברוסיה.

מעניין שכנגד הפופולאריות הזו, אותו פוסט בדיוק עורר זעם קדוש בקרב חלק לא מבוטל מעוקבי הצעירים, ילידי הארץ.

הדיכוטומיה הזו לא מאוד מפתיעה. לא יהיה מוגזם להניח שהזיכרון הקולקטיבי הנלווה לחיים תחת משטר סוציאליסטי – או היעדרו – משפיע באופן עמוק על עולם הדימויים.

כשישראלים צעירים שומעים היום על "סוציאליזם", הם נוטים לקשר אותו באופן טבעי לשיוויון, צדק, רווחה ומאבק חברתי – לא לדיכוי ממשלתי, שלילת חירויות וחיי מחסור.  הם חושבים על שלי יחימוביץ' וסתיו שפיר ודפני ליף — לא על צ'אוצ'סקו, מאו וסטאלין. הם חושבים על שוודיה ופינלנד — לא על יוגוסלביה ורומניה.

בד בבד, המילה "קפיטליזם" הפך לשם נרדף לניצול, שחיתות, התעמרות ואנוכיות. זה כבר לא הכוח שחילץ את האנושות מתהומות העוני הטרום-תעשייתיים, אלא ג'ונגל פרוע, שוק עבדים מודרני, המנוהל על ידי "חתולים שמנים" חמדנים וחסרי מוסר.

קפיטליזם זה לא האייפון שבכיס, או חשבון הטוויטר המתריס, או המיזם השמונה-מאתיימי שממתין לאקזיט – אלא בנקים מרושעים, בורסה מושחתת, טייקונים שלא יודעים שובע, והמון ילדים סיניים אומללים שתופרים כדורי-רגל בעולם השלישי.

בין "קפיטליזם" ל-"קפיטליסטים"

התופעה הזו מלמדת על אתגר שיווקי-מיתוגי שהתפיסה הקפיטליסטית מתמודדת איתה כבר שנים. אבל מתחת לפני השטח, נראה שקיימת בעיה עמוקה יותר.

חלק גדול מהדיונים בין תומכי הקפיטליזם למתנגדיו מתמקד ברובד האידיאולוגי בלבד. כתוצאה מכך הם נוטים להידרדר עד מהרה לוויכוחים בעלי צביון כמעט דתי, כשכל צד מתבצר בעמדותיו ושופט את האחר על משקל מוסרי.

אני מודה שאני עצמי נוטה ליפול במלכודת הזו מדי פעם.

הבעיה היא שויכוחים כאלה נוטים להחמיץ את ההבחנה הקריטית שבין הקפיטליזם כאידיאולוגיה לבין הקפיטליזם כפרקטיקה.

בעוד שקפיטליזם הוא שיטה כלכלית הדוגלת בבעלות פרטית על אמצעי הייצור, תחרות בשוק חופשי, צמצום המעורבות הממשלתית בשוק ובחופש הבחירה של הפרט, קפיטליסט הוא כל אדם שפועל במסגרת השיטה הזו, צובר הון (קפיטל) ומשתמש בו כדי להשיג בעלות על אמצעי ייצור, שבתורם מייצרים לו הון נוסף.

כל אדם שחוסך חלק מהכנסתו ומשקיע אותה בנכס המניב הכנסה – מניות, אגרות חוב, דירה להשקעה, מתן הלוואות — הוא קפיטליסט, ולא משנה מהן עמדותיו האידיאולוגיות.

משמעות ההבחנה הזו היא שאדם יכול לנהוג כקפיטליסט, מבלי לאמץ באופן מלא את האידיאולוגיה הקפיטליסטית.

אני, לדוגמה, קפיטליסטית בפרקטיקה, משום שחסכתי המון כסף, סיכנתי אותו, השקעתי אותו, והיום אני חיה מההכנסה שמניבים הנכסים שבבעלותי. בד בבד, אני מתנגדת לצרכנות מופרזת, להתמחות צרה ולשיעבוד לתרבות הקריירה – שלושה ערכים שבלעדיהם הקפיטליזם, כשיטה מודרנית, לא יכול להתקיים.

הטרגדיה היא שיש אנשים שתיעובם האידיאולוגי כלפי הקפיטליזם כה עמוק, עד שהם מסרבים לנהוג כקפיטליסטים, או לכל הפחות לאמץ את התודעה המתאימה כדי לצבור הון ולהשקיע אותו.

עצוב לומר שהגישה הזו רווחת בקרב חלקים מסוימים מקרב מה שמכונה "דור ה-Y". הם אולי מכירים בעובדה שהעולם קפיטליסטי, אבל במקום להסתגל לשיטה ולנצח אותה במגרש שלה (כלומר, להנות מהפרודוקטיביות האדירה של הקפיטליזם כמשקיעים, ולא כצרכנים) הם מעדיפים להתלונן על בעלי ההון, להתמכר לפנטזיות ילדותיות, או לתמוך בפוליטיקאים סמכותנים שמבטיחים לשנות את השיטה מגבוה.

אם מרקס היה קורא את הסולידית

הטענה שלי, בתמצית, היא שכדי להגיע לחופש כלכלי בעולם קפיטליסטי, אין מנוס מלאמץ תודעה קפיטליסטית וליישם אותה בפרקטיקה.

אחת הדרכים לבסס את הטענה הזו היא לנסות לקרוא את הבלוג הזה דרך מבטו הנוקב של אבי הקומוניזם, קרל מרקס.

אחד הרעיונות המרכזיים שתבע מרקס ב-"Das Kapital" הוא "תאוריית הערך של העבודה".

בתמצית,  מרקס הניח שערכו של מוצר שווה לערכה של העבודה שנדרשה כדי לייצרו.

נניח שיש לי מפעל נעליים. אני קונה עור ב-50 ש"ח, ומעסיקה סנדלר תמורת 100 ש"ח נוספים כדי שיכין ממנו נעל. מרקס יטען שהמחיר ההוגן של המוצר המוגמר צריך להיות בדיוק 150 ש"ח. כל שקל נוסף, כלומר, כל רווח, מבטא גניבה הן מהפועלים והן מהצרכנים.

הרווח הזה, לפי מרקס, הוא למעשה "ערך שדוד": הפועל עובד, ובעל ההון מרוויח מעמלו. הניצול הזה, לטענתו, הוא המאפיין העיקרי והעקבי של היחסים בין הבורגנות לפרולטריון לאורך ההיסטוריה. הדרך היחידה למנוע את "הניצול", לדבריו, היא להפקיע את אמצעי הייצור – המפעלים, ההון, התשתיות, חומרי הגלם, כל מה שיכול לייצר הכנסה –מידי הבורגנות, ולהעבירם לידי הפרולטריון, הקולקטיב או המדינה (*).

(*) התפיסה הזו, כמובן, אווילית להחריד. רווח בכלכלה מודרנית הוא הגמול עבור סיפוק הביקוש. תאוות הרווח האישית היא המנוע שמביא להתחדשות ולקידמה טכנולוגית בכל תחום אפשרי. כל חברה שניסתה באופן מלאכותי לדכא את תאוות הרווח נתקלה בשווקים לא יעילים, במחסור ובהיעדר יכולת לספק את הביקוש.

לענייננו, אם העבודה היא הדבר היחיד שיש בצידו ערך, אזי סגנון החיים "הסולידי", המקדם חירות כלכלית אישית (=אי תלות בעבודה בשכר) דרך הכנסה פסיבית מנכסים מניבים, הוא כנראה הדבר הנצלני והקפיטליסטי ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

אחרי הכל, "הסולידי" אוגר מסות של הון, שאותו הוא משקיע בעסקים (דרך רכישת מניותיהם בשוק החופשי). העסקים הללו מעסיקים עובדים, שבהיעדר הון משלהם, נאלצים למכור את כוח העבודה שלהם כדי להתפרנס.

התוצאה היא ש"הסולידי", כקפיטליסט שפועל למטרת רווח, מרוויח את לחמו מניצול הערך של כוח העובדה של העובדים. במקום למכור את כוח העבודה שלו תמורת כסף, הוא מסכן את הונו תמורת כסף. כלומר, הכסף שלו עובד במקומו.

במשקפיים מרקסיסטיות, צבירת הון והשקעתו הופכות אתכם לחלק אינהרנטי מהמעמד המנצל. לא רק שאתם בוגדים באחיכם למעמד העובדים – אתם נותנים חסות לשיטה הנצלנית, מנכסים לעצמכם את הערך שנוצר מעבודתם של אחרים, והופכים ממנוצלים למנצלים, ממשועבדים לנוגשי העבדים.

סוציאליסט קיצוני יעדיף לפיכך מהפכה, שינוי אקטיבי ויסודי של המערכת, ולא השתתפות פעילה במסגתרה באופן שנועד להשיג, רחמנא ליצלן, רווח אישי. ההיסטוריה של המאה ה-20 הוכיחה בינתיים שטיבן של מהפכות כאלה נוטה להיכשל.

בשונה מהמודל הקפיטליסטי, הסוציאליזם על גווניו השונים לא מציע חלופה מעשית, פרקטית, תלויית-פרט, שבאמצעותה יכול האדם, כיחיד, להגיע לחופש כלכלי בכוחות עצמו. הסוציאליזם, אחרי הכל, תובע תלות עמוקה של הפרט בקולקטיב. שינוי, לפיכך, יתכן רק באמצעות שינוי של השיטה עצמה.

זו הסיבה שהדרך המעשית היחידה, כאמור, להגיע לחופש כלכלי במערכת קפיטליסטית, היא, ובכן, להיות קפיטליסט.

איך להיות קפיטליסט ב-5 צעדים

אז הבנו למה צריך להיות קפיטליסט. שאלה לא פחות חשובה היא איך לעשות את זה?

אפשר לשרטט 5 שלבים בסיסיים.

I – צברו הון.

כדי להיות קפיטליסטים, אתם זקוקים להון (קפיטל).

איך לצבור הון? בתמצית: הוציאו (הרבה) פחות ממה שאתם מכניסים, והשקיעו את ההפרש בתבונה.

מרגע שמבינים שיש דרכים נוספות לפתור בעיות מלבד שימוש בכסף, ומפתחים את המיומנויות הרלוונטיות ואת כושר המחייה הדרוש, אפשר להפיק תועלת רבה יותר מכל שקל שיוצא מהארנק. אחת האירוניות המשעשעות של החיים היא שאם לא תבזבזו את כל ההכנסה שלכם, סופכם שתצברו עושר.

נסו ותיווכחו.

להבדיל, הפרולטריון מבזבז את רוב כספו על התחייבויות שוטפות (כמו משכנתא ב-90% מינוף וריבית על כרטיסי האשראי) או על "נכסים" שרק יורדים בערכם (מכוניות, גאדג'טים), ונוטה לשרוף כל שקל עודף שהוא מקבל על סיפוק מיידי. כתוצאה מכך הוא לא צובר הון. מכיוון שאין לו הון משלו, הוא פונה לאדם שאמצעי הייצור בבעלותו – הקפיטליסט – ומבקש למכור את זמנו ומרצו תמורת שכר.

II – השיגו בעלות על אמצעי הייצור

"מהו מעמד הפועלים, אחי העובדים? למעמד הפועלים שייך כל מי שעובד בתמורה למשכורת. זכרו, מעמד אינו מוגדר לפי הכנסה, אלא בהתאם ליחסו של הפרט לאמצעי הייצור. אם אמצעי הייצור אינם בידכם, אם מקום העבודה שלכם אינו בבעלותכם, אם אתם מוכרים אנרגיה תמורת כסף כדי להשיג משכורת, אין זה משנה אם אתם מרצים באוניברסיטה או פועלים בשוחות –  אתם שייכים למעמד פועלים – ומוטב שתתגאו בכך."  —יוטה פיליפס, מנהיג פועלים אמריקני.

"אמצעי הייצור" הם שם כולל לכל האמצעים הטכנולוגיים, חומרי הגלם, מוצרי הביניים, המפעלים, המבנים וכן הלאה, העומדים לרשות האדם כדי לייצר מוצרים וסחורות. מרקס סבר, כאמור, ששלב הכרחי בהתפתחותה של החברה האנושית מהקפיטליזם המנוון לקומוניזם המתקדם והפרוגרסיבי כרוך בהעברת הבעלות על אמצעי הייצור מידי מעטים – לידי הכלל.

מרקס הלין על כך שבהיעדר אמצעי ייצור, הפועל חסר ההון נדרש למכור את כוח העבודה שלו לקפיטליסט בתמורה לשכר עבודה. וצריך להודות — לפועל יגע כפיים במאה ה-19 לא היה סיכוי מעשי לרכוש ספינה, מפעל פחם או מסילת רכבת. אפקטיבית, הוא היה משועבד לבעל ההון.

אלא שהדברים השתנו מאז באופן דרמטי.

"שוק המניות חיוני לקיומו של הקפיטליזם והזכות לקניין פרטי. משמעותו היא שיש שוק מתפקד להחלפת בעלות על אמצעי הייצור. לא תיתכן בעלות פרטית על ההון ללא שוק מניות. לא יתכן סוציאליזם אמיתי עם שוק מניות מתפקד."לודוויג פון מיזס.

במהלך המאה ה-20 התחולל תהליך שניתן לכנותו "הדמוקרטיזציה של ההון", שהגיע לשיאו עם התבססותו של שוק המניות המודרני. אמצעי הייצור לא רוכזו עוד בידיהם של אצילים ובעלי אדמות, אלא בידי תאגידים. התאגידים הללו הנפיקו מניות לציבור, ובכך אפשרו לכל פועל שהפרוטה בכיסו לרכוש בעלות חלקית בזכויות ובשליטה בתאגיד.

המשמעות היא שאם אני, כפועלת ענייה, מעוניינת להשיג שליטה על אמצעי הייצור —  למשל, מכרות זהב, אסדות קידוח נפט, או חוות שרתים – אני יכולה לקנות מניות של תאגידים שאמצעי הייצור הללו מצויים בבעלותם החוקית. כך, בעקיפין, אני זכאית להנות מהערך הכלכלי שיניבו אמצעי ייצור אלה.

ההתפתחות הזו שומטת את הקרקע מתחת להתנגדות העיקשת ביותר של מרקס וממשיכי דרכו לקפיטליזם. מרקס חש שהקפיטליסט הוא "טפיל" על הערך שמייצר הפועל – אבל ראו איזה פלא: כעת הפועל עצמו יכול לחסוך, להשקיע בעסקים, ועל ידי כך לשחרר עצמו מהניצול – ולהפוך לחלק מהבורגנות, שהכנסתה אינה תלויה בעבדותה.

שוק המניות מצמצם אפוא את הפער בין בעלי ההון לבין הפועלים, בכך שהוא יוצר זהות אינטרסים ביניהם. כאשר בעל ההון מרוויח, הפועל, שמחזיק את מניותיו, מרוויח גם הוא.

כך מביא שוק המניות לצמצום הפערים בחברה. סבורים שהבנקים נהנים מיתרון לא הוגן? הצטרפו לחגיגה וקנו מניות של הבנקים. סבורים ש"הגז הוא של כולנו"?  תנו לאמירה תוקף משפטי וקנו את התאגיד שמתפעל את אסדת הקידוח.

רוצים לקנות חתיכה מכל תאגיד ציבורי שנסחר בשוק? קרן מחקה תאפשר לכם לעשות את זה.

"לפועלים – אמצעי הייצור!", קראו המרקסיסטים, ולכך אני משיבה: "אמן!"

III – קחו סיכונים מחושבים – ונהלו אותם

כשהפועל חותם על חוזה עבודה, הוא לא נוטל כל סיכון. הוא יודע ששכרו מובטח, ויגיע בכל חודש, ללא כל קשר לרווחי המעסיק – ממש כמו אגרת חוב.

הקפיטליסט, לעומתו, נוטל 100% מהסיכון. לעתים הסיכון הזה מתממש – ואז הוא נותר בחוסר כל. לעתים הסיכון לא מתממש – ואז הוא לוקח את כל הקופה (שזה אומר — הרבה יותר מהפועל), כפיצוי על עצם הנכונות לקחת סיכון. (*)

(*) מאחר שקשה לראות סיכון שלא התממש, פרולטריון מוסת על ידי סוחרי קנאה מקצועיים עלול לראות בהצלחתו הפיננסית של הקפיטליסט ביטוי של מזל במקרה הטוב, או של עושק במקרה הרע.

הקפיטליסטי מבין את הקשר ההדוק בין סיכון לתשואה, ויודע שהאחד לא קיים ללא האחר. לכן, הוא מנהל את הסיכון בדרך הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת: פיזור.

הקפיטליסט מפזר את הונו בין נכסי השקעה שונים (פיזור אופקי) — מניות, אגרות חוב, נדל"ן, מזומן, הלוואות, מתכות יקרות, עסקים שונים ועוד. כך, הוא יכול להבטיח שבמקרה של קריסה של נכס אחד, לא כל הונו יימחק. בנוסף, הוא דואג דואגים לפיזור בתוך כל נכס (פיזור אנכי) – למשל, מניות בארה"ב, באירופה, בישראל, בשווקים מתעוררים ועוד.

מעבר לגיוון הנכסים, הקפיטליסט דואג גם לגיוון מקורות ההכנסה שלו. הוא מבין שהדבר המסוכן ביותר שאפשר לעשות הוא לתלות 100% מההכנסה בגחמותיו של מעסיק יחיד. מאחר שהקפיטליסט מייחס ערך גבוה לזמנו, הוא לא שש למכור אותו תמורת כסף. לכן, הוא נוטה ליצור מקורות הכנסה פסיביים,  שלא מחייבים מכירת זמן ומאמץ תמורת כסף. דיבידנדים ממניות, ריבית מאגרות חוב והלוואות, הכנסות משכר דירה, תמלוגים מיצירות וספרים, השכרת שטחי פרסום בנדל"ן המקוון שבבעלותו (ראו: איך לפתוח בלוג), ועוד כיד הדמיון.

גיוון מקורות ההכנסה מקטין את הסיכון, ובמקביל תורם באופן ישיר לעושרו של הקפיטליסט. הכסף ממקורות ההכנסה החלופיים נחסך (מומר להון), וזורם שוב למקורות שמייצרים הכנסה נוספת.

כך הכסף עושה כסף, והכסף שעושה הכסף – עושה עוד כסף. אם תהיתם מה הסיבה שהעשירים נעשים עשירים יותר, הרי היא לפניכם.

IV. למדו לסמוך על עצמכם

קפיטליסט אמיתי לא זקוק לאף אחד – ודאי שלא לממשלה טובה ומטיבה – שתחזיק את ידו ותלווה אותו בכל צעד ושעל.

זו הסיבה, אגב, שטייקונים ומוסדות פיננסיים שנסמכים על חבילות חילוץ ממשלתיות משקפים את ההיפך המוחלט מקפיטליזם – שביסודו מבוסס על על הישענות עצמית, נטילת סיכונים ונשיאה באחריות אישית.

שחיתות, וקפיטליזם מושחת בפרט, נוצרת בתפר שבין השוק הפרטי למגזר הציבורי, וככל שההתערבות הממשלתית גסה יותר, כך השחיתות נוטה להיות עמוקה יותר.

הקפיטליסט לא זקוק ל"מנהל סיכונים" חלופי שיטול סיכונים במקומו, ובעשותו כן יפגע בחירותו. הוא מאמין שהשוק החופשי – ולא הממשלה – הוא הדרך הטובה ביותר להקצות משאבים ולפתור בעיות. הממשלה, והמגזר הציבורי, להבדיל, משקפים דרך גרועה מאוד לעשות את זה.

הקפיטליסט יודע, לפיכך, שעליו לשמור כמה שיותר מכספו בידיו. החוק מצווה על כולנו לשלם מיסים, ואני חלילה לא מעודדת השתמטות פלילית מחובה זו. אני כן סבורה שעל כל אדם – וקפיטליסט בפרט – לעשות ככל שמתיר לו החוק כדי להקטין את חבות המס שלו למינימום האפשרי.

V. היו גאים

תאוות הרווח, שמותקפת חדשות לבקרים בתותחים מוסריים ומוסרניים,  היא מנוע הצמיחה של הקפיטליזם.

אל תתביישו בה.

הקפיטליסט אמנם פועל מתוך אינטרס עצמי ורצון להתעשר – אולם דווקא אינטרס אנוכי זה מביא ליצירת כמויות אדירות של עושר אמיתי, ריאלי, שתורם לרווחה החברתית. בעולם ללא משקיעים תאווי רווח, לא היו רכבות, תרופות או רשתות חברתיות.

היו גאים להיות קפיטליסטים. החסכונות שלכם מובילים ליצירת עושר, ובמקביל מפנים זמן פנוי שבו תוכלו לתרום לחברה באופן אחר.

זכרו שבשוק חופשי ותחרותי, הקולקטיב – ציבור המשקיעים המאוחד – הוא שמכריע מי שולט על אמצעי הייצור. הוא לא עושה זאת באמצעות כפייה סוציאליסטית מתכוננת ואלימה, הלוקחת מכיסו של X ומעבירה לכיסו של Y. במקום זה, הוא משתמש בחופש הבחירה שלו כדי "להצביע" באמצעות הארנק שלו.

כך, למרבה האירוניה, דווקא שוק חופשי ומשוחרר מכבלי הרגולציה יתן לשמאל הכלכלי את מה שהוא (טוען שהוא) רוצה:  חברה צודקת, שבה שיתוף פעולה חופשי בין אנשים מסדיר את חלוקת אמצעי הייצור לטובת הכלל.

משקיעי כל הארצות  – התאחדו!

הירשם
הודע על
guest

85 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
המתעשר...

פוסט מרתק כמו תמיד!!

יש נקודה אחת שאני לא מסכים עם הכתוב בפורט: לפי מילטון פרידמן ואדם סמית, גם בעולם קפיטליסטי יש תפקיד חשוב לממשלה בעידוד התחרות ומניעת היווצרות מונופולים.

מאבק הגז היה נגד יצירת מונופול גז, ונגד קביעת תמלוגים נמוכים מאוד בגלל שחיתות ויחסי הון שלטון.

אהמ

אתה מבולבל. הממשלה היא מונופול בעצמה. אתה אומר שהתפקיד של המונופול הזה הוא למנוע היווצרות מונופולים? זה כמו להגיד שהתפקיד של מחלת הסרטן הוא למנוע פגיעה בבריאות.

רן

הממשלה נבחרת על ידי העם – הדירקטוריון של דלק אנרגיה לא.

גלעד

ומה נעשה שאדם סמית אמר את זה?

Merav

לא, אתה (אהמ) טועה, תפקיד מחלת הסרטן הוא אכן למנוע פגיעה מהירה וקטלנית של מוות מהרעלה, זהו מנגנון פיסיולוגי (יצירת תאים סרטניים) שנועד קודם כל להגן על עצמנו, נכון שאם לא נשנה בדברים שהביאו להרעלה זו, עם הזמן אכן נמות, אך לא באופן מהיר שהיינו יכולים.

YossiN

לא מדוייק

תפקיד הממשלה הוא להוות משקל נגד לכשלי השוק. כך, למשל, בדוגמת הגז לא ניתן למנוע מונופול בפועל (כמה מאגרים משמעותיים יש? ½1?) ולכן שם הצורך הוא לשלוט במונופול: רווחיות סבירה ולא חזירית, מחוייבות כמותית וכד'

עד כמה הממשלה מצליחה זה נושא לדיון. אבל זה תפקידה

מודריץ'

אתה מעדיף מאגר וחצי משמעותי, ושלאף אחד לא יהיה תמריץ לפתח טכנולוגיות עוד יותר יקרות ועתירות סיכון לאתר עוד מאגרי גז, מאשר 0?
שלא נדבר על גז מיובא, או מקורות אנרגיה אחרים שהם הערך האמיתי של הגז.

או שצריך לפקח שעל הרווחים של ברין ופייג', ועל מחויבות כמותית של תוצאות חיפוש לכל ערך?

מודריץ'

תחרות יכולה להיות גם בשוק שיש מתחרה אחד, שיודע שהוא צריך לתת את השירות הכי טוב ללקוחות בשביל שהם ימשיכו להשתמש במוצר (שהוא כמובן יצר). לגוגל למשל יש מונופול בתחום מנועי החיפוש, אף אחד לא יחשוב ברצינות להשתמש בבינג בגלל זה.

אהמ

הפוסט ארוך מדי לטעמי. אבל ממה שקראתי, אני חושב שאת טועה בנוגע למה שאמרת על ערכי הקפיטליזם שאת כביכול "לא מקיימת": "בד בבד, אני מתנגדת לצרכנות מופרזת, להתמחות צרה ולשיעבוד לתרבות הקריירה – שלושה ערכים שבלעדיהם הקפיטליזם, כשיטה מודרנית, לא יכול להתקיים." קודם כל, קפיטליזם לא דורש "צרכנות מופרזת". זה לא אחד מעקרונות הקפיטליזם, והוא יכול להתקיים בלי הקיצוניות הזו. לפני ימי העושר הרב שיש לנו היום, קפיטליזם התקיים גם מצריכה מועטה – מועטה, כי זה מה שהיה – אבל עדיין הצריכה התבססה על סחר חליפין חופשי בין לקוחות ועסקים. דבר שני, התמחות צרה אמנם נדרשת לקיום הקפיטליזם, אבל את… קרא עוד »

עידן

הרשומה הזו מדברת על ההבדל בין המושגים "קפיטליזם" ו"קפיטליסטים", ולכן אני רואה לנכון לציין שאותם "ערכים" הם לא ערכים של הקפיטליזם אלה אינטרסים של קפיטליסטים. הקפיטליסט רוצה שהלקוחות של החברות בבעלותו יתנהגו בצרכנות מופרזת, כי ככה החברות(ולכן גם הוא) ירוויחו יותר. הוא גם רוצה שעובדי אותן החברות יפתחו קריירה בתחומי התמחות צרים, כדי החברות יכולות להפיק יותר ערך מעובדים כאלה, ובשביל דברים מתחומים אחרים החברות פשוט ישכרו עובדים שמתמחים באותם תחומים אחרים(טוב, זה לא מדויק ב100%, כי יש חברות יכולות להפיק תועלת גם מעובדים שמתמחים במספר תחומים שמשתלבים טוב אחד עם השני, אבל זה מספיק טוב בשביל להעביר את הנקודה… קרא עוד »

יוני

פוסט מעניין. שאלה: את כותבת שאת
מתנגדת ל… שלושה ערכים שבלעדיהם הקפיטליזם, כשיטה מודרנית, לא יכול להתקיים. אם כך, למה שנהיה גאים על היותנו חלק מהמערכת הקפיטליסטית? אם המערכת הקפיטלסיטית טובה לאנושות, ושלושת הערכים שמנית לעיל חיוניים לה, אז איך אפשר להתנגד לערכים ובה בעת לתמוך עקרונית במערכת? תודה

מיכלה

נראה לי שהקטע הוא לא לעשות יותר כסף – ולהיות גאים בכך, אלא פשוט הרצון להגשים את עצמנו. אפשר לקרוא לזה יצירתיות. אנשים רוצים את החופש מכסף (עצמאות כלכלית), ומעול ודאגות הפרנסה, כדי שיוכלו להתפנות למה שהם באמת אוהבים – כתיבת בלוג (כלכלי, למשל), זמן עם הילדים, טיולים, לימודים, עשיה חברתית, או כל עיסוק/ים אחר/ים שאנחנו מעדיפים להקדיש להם זמן. אפשר לקרוא לזה גם חופש מהחומר לטובת הרוח, חופש מהגוף לטובת הנשמה. לא במשמעות של מוות, אלא ברמה של כמה זמן, מאמץ ומחשבה מושקעים רק לצורך השרדות גרידא – אוכל, דיור, תחבורה, וכד', וכמה פנאי נפשי ורגשי, כמה זמן, כסף… קרא עוד »

מתייעל

מה תוכל לומר על אדם אשר נהנה מהעשיה שלו ביום יום למרות שהוא 'שכיר', כלומר, מרגיש הגשמה עצמית מעשייה זו? כל הטענות שלך מציגות מצג בו כולם לא אוהבים לעבוד ואינני סבור שזה המצב.. אולי אני טועה?

עומר עילם

כמה הערות ונקודות למחשבה: – ברית המועצות אולי קראה לעצמה סוציאליסטית אבל בפועל לא היה דבר רחוק יותר בינה לבין האידיאולוגיה הסוציאליסטית שדוגלת בשוויון כלכלי וחברתי, ולא צבירת הון וכוח בידי המשטר. – מצד אחד את מעודדת חשיבה פרקטית ולא אידיאולוגית ומצד שני את טוענת שכל פועל יכול להפוך לקפיטליסט אם הוא רק יחליט שזה מה שהוא רוצה. זאת התעלמות בוטה מהריכוזיות במשק ומחוסר השוויון שנוצר בעקבות שוק חופשי. – את טוענת ״שצבירת הון והשקעתו הופכות אתכם לחלק אינהרנטי מהמעמד המנצל״ ולאחר מכן ״שהדרך המעשית היחידה להגיע לחופש כלכלי במערכת קפיטליסטית, היא להיות קפיטליסט״. ומכאן הגעת למסקנה שאין ברירה אלא… קרא עוד »

עמית

תחת משטר קפיטליסטי, יכול כל פרט להחליט שהוא "לא משתתף במשחק": עובד מצאת החמה ועד צאת הנשמה ונמנע מלצבור הון. זו זכותו המלאה ואף אחד לא יעצור בעדו. במשטר סוציאליסטי אמיתי, שמשמעותו כפי שכתבת למעלה שוויון כלכלי וחברתי, מי שצובר הון הוא פושע, קל וחומר מי שמעסיק אדם אחר, וזה דבר שיתכן רק תחת שלטון טוטליטרי. משטר סוציאליסטי אמיתי ואת זה לנין הבין היטב (ויישם) חייב להיות טוטליטרי.

mementoil

שוק חופשי אינו מייצר חוסר שיוויון. להפך, קיומו של השוק החופשי מפחית את אי השיוויון. כאשר אין לנו שוק חופשי, @הסולידיתכל@הסולידית הכוח והעושר מרוכז בידיה של האליטה השלטת, עיין ערך פאודליזם. בשיטה כזאת לאדם הפשוט לא נותר דבר. זהו מאה אחוז אי-שיוויון. לעומת זאת כאשר השוק חופשי, כל אחד מסוגל להקים עסק ולהציע את מוצריו למכירה, התחרות מעודדת הוזלת מחירים וירידה בעלות המחיה עבור האדם הפשוט. ההכנסות ממסחר מייצרות מעמד ביניים מבוסס. במקום להתרכז בידי קומץ מונופולים, ההון מתפזר בידיהם של רבים, ואי השיוויון פוחת. התפיסה השגוייה אשר השתרשה בימינו כביכול השוק החופשי מוביל לחוסר שיוויון נובעת מכך שבעשורים האחרונים… קרא עוד »

פלברות

עומר, הקומוניזם נכשל לא מכיוון שהוא יושם בצורה לא נכונה אלא משום שכל שיטה שמעניקה קדימות לשוויון על פני חופש הפרט סופה שתעניק כוח בלתי מוגבל בידי אוליגרכיה קטנה שתנצל את השיטה לטובתה. רק אידאולוגיה שמקדשת את עקרון החופש ומכפיפה כל ערך אחר לעקרון הזה עשויה לשרוד לאורך זמן מבלי להפוך לדיקטטורה טוטליטארית-פשיסטית.

מחד ומאידך

איין ראנד הישראלית.

מודריץ'
אני לי

הבלוג מעניין מאוד, אבל נדמה לי שיש דיסוננס חוזר בפוסטים כאן, ושאולי הוא חוזר כדי לעשות לו רציונליזציה ולהצדיק את הפתרון המוצע. נכון, שוק ההון הוא אופציה שלא הייתה בימיו של מרכס, אבל מהסיבה הזו, לנסות להצליב את תפיסתו עם תפיסת הפוסט זה קצת מאולץ ולא מדויק בעיניי (וגם לא ממש הוגן). לזמן יש תפקיד חשוב בתאוריות, ואין לדעת מה מרכס היה אומר היום. סליחה אם אני טועה לגמרי, אבל נדמה לי שיש איזו התנגדות פנימית להודות שהיציאה לחופש כלכלי הכוללת הפחתה משמעותית בצריכה (החשובה לקפיטליזם), צבירת הון ויציאה משוק העבודה היא בעצם המהפכה הפרטית שלך כנגד הקפיטליזם, בגלל שה"שיטה"… קרא עוד »

פלברות

מקס וובר, מאבות הסוציולוגיה, לא רק שלא ראה סתירה בין קפיטליזם לחסכנות, לטענתו השיטה הקפיטליסטית זכתה ללגיטמציה בזכות הקלוויניזם – זרם דתי פרוטסטנטי – שהאתיקה שלו קידשה את החסכנות, את הסגפנות ואת צבירת ההון (כעדות לכך שהאדם הצליח בעולם הזה נבחר לגן עדן בעולם הבא – עקרון ה predestination)/

איתי שגיא

מעניין מאוד, אבל במידה וכולם היו מתנהגים כך, השיטה לא הייתה עובדת, ככה. הצריכה הייתה קטנה וקפיטליסטים לא היו יכולים למקסם את רווחיהם, והשוק היה מצטמק. השיטה עובדת בגלל שהיא לא שיווינית באפון אינהרנטי – וזה בסדר, כל עוד אנחנו מודעים לכך

אור

להשקיע מה? את ה"הון" שלך שאת "מסכנת"?? אם הייתה לי האפשרות הייתי מייצר מטבע חלופי כנגד סחורה קיימת או עבודה שנעשתה, כזה המייצג ערך אמיתי ואת השקלים שהסולידית הייתה באה לקנות איתם אצלי הייתי דוחה על הסף כיוון שיוצרו יש מאין. לתפיסתי ההון שצברת בתקופת עבודתך הולך ומתמעט ככל שאת מבזבזת אותו ובאשר ל-3% שאת מושכת (שזו הריבית שאת מרוויחה), זה שקול למצב בו יש לך מכונה לייצור כסף. את "משקיעה" בחברות שיודעות לעשות מניפולציות ולמשוך כספים, בדרך כלל ע"י הלוואות, על מנת למנף את עצמם ובמישרין או בעקיפין זה תמיד על חשבון אחרים. האמת היא פשוטה וכסף לא מייצר… קרא עוד »

דורית

בעוד שההבהרות המושגיות שלך תורמות לשיח את לא מצליחה לצאת מהמסגרות שלהן. לא כל מי שתומך ברעיונות סוציאליסטיים הוא מרקסיסט במובן של הגשמה מוחלטת של הרעיון וגם לא כל קפיטליסט הולך עיוור אחרי מילטון פרידמן. ברור שכשאנשים מתלוננים על המערכת "הקפיטליסטית החזירית" הם מתייחסים לביטוי הקיצוני שלה- בהיעדר רשתות בטחון סוציאליות כמעט מוחלט או בשחיקה שלהן (כפי שקורה בארץ). הכוונה היא לא להלאים את כל מערכות הייצור וההון. באותה צורה לא כל מי שמלין על הקומוניזם הסובייטי או מבקר את מערכות השלטון בסין הוא בהכרח תומך בביטול המיסים. כפי שציינת אנו חיים בעולם קפיטליסטי. אבל זה לא מן הנמנע עדיין… קרא עוד »

מושמושי

קפיטליזם הוא לגיטימי כמו סוציאליזם וההפך דיקטטורה קומוניסטית אינה מייצגת את המנעד של השיטות הסוציליסטיות כמו שדיקטטורות של אליגארכים או משטרי ימין פאשיסטים אינם חזות הכל בתחום הקפיטליזם. יש מידה רבה של דמגוגיה בהפיכת הסוציאליזם ברע עלי אדמות , הסמיכות שבין האחד במאי (לזכרוני נהגה בארהב ולא בברהמ) ליום השואה אולי צריכה לעודד גם מי שסולד מסוציליזם להוריד את מינון התעמולה זה שהמוני רוסים (שאני מאמין לא יודעים באמת מה קרה בתקופה הקומוניסטית באופן אישי כי הם בטח בני 20 ) נכנסים לבלוג לא מעיד על נכונות או צידקת הפוסט אלא שהם חולקים את התפיסה של הכותבת בנושא, לא יותר… קרא עוד »

YossiN

כרגיל, פוסט שהוא תענוג.

ניתן להרחיב את החלק הראשון ולטעון שכל „איזם“ דורש מהדוגלים בו להקריב משהו משלו לטובת הערכים בהם הוא מאמין. כך, למשל, הקפיטליזם הקלאסי יאמר שמי שאין לו כסף– לא יקבל טיפול רפואי. מחשבה שרובינו נגדה.

הבעיה היא עם ההגזמה והקיצוניות: הסוציאליזם הקיצוני אימלל אנשים. הלאומיות והדתיות הקיצונית הרגו והורגות. בקפיטליזם זה נקרא „חזירי“.

צבירת ההון היא מעשה נכון, אבל יש מעשים שרובינו לא נעשה גם למטרה זו כי הם מתנגשים בערכינו.

אגב, סטלין או צ'אוצ'סקו זה לא קומוניזם. זו היתה דיקטטורה עם כותרת יפה…

mementoil

הקפיטליזם אינו מתנגד למתן צדקה לעניים – כל עוד היא נעשית באופן פרטי, ומתוך רצון חופשי. אינני יודע אם אתה מודע לכך, אולם בימים שבהם שרר קפיטליזם אמיתי בארה"ב (במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20), העניים לא מתו מרעב ברחובות, וגם לא נמנע מהם טיפול רפואי. הם יכלו למצוא מחסה ומזון במקלטים אשר אורגנו באופן פרטי על ידי הקהילות השונות, ולקבל טיפול רפואי במרפאות חמלה. עצם העובדה שהעזרה הסוציאלית ניתנה על ידי אנשים פרטיים ולא גופי ממשלה חסרי פנים עזרה ליצור יחסים טובים יותר בין המעמדות השונים, ותרמה ללכידות החברתית. דווקא כיום, כאשר יש לנו ביטוח לאומי ומשרד הרווחה, אנשים… קרא עוד »

mementoil

מאמר מצויין. אני חותם על כל מילה המופיעה בו למעט עניין אחד, והוא ההתייחסות לשוק ההון בצורתו הנוכחית כדרך טובה להשתתף בשיטה הקפיטליסטית ולהשיג בעלות על אמצעי הייצור. זה נכון שהבורסה בצורתה המקורית היתה מכשיר מצויין לגיוס הון עבור היזמים מחד, ולהשתתפות ברווחיהם על ידי האזרח הפשוט מאידך. אולם בשנים האחרונות שווקי המניות ברחבי העולם הושחתו ללא הכר. הם נשלטים על ידי מניפולציות של בנקים מרכזיים (סביבת ריבית אפסית או אף שלילית, תוכניות הקלה כמותית ולאחרונה גם רכישת אג"ח קונצרני), ועל ידי סוחרים בקצב גבוה (high frequency trading). כתוצאה מכך, הבורסה כבר אינה משקפת את ערכן האמיתי של החברות הנסחרות… קרא עוד »

עידן

עדות יותר טובה לנתק שבין מחירי המניות ובין שוויין האמיתי של החברות היא קיומה של תעשיית הAlgo Trading. למי שלא מכיר – מדובר בתוכנות מחשב שאוספות נתונים סטטיסטיים על מניות, מחליטות מה לקנות ומה למכור – ומתממשקות למערכות של הבורסה כדי לבצע הפעולות הללו. אמנם ידוע שאי אפשר לתזמן את שוק ההון – אבל הכלל הזה נכון רק לבני אדם. מחשבים יכולים להתמודד עם כמויות גדולות של מידע מספרי ולהגיב אליו בזמן אמת, ולכן הם מסוגלים לתזמן את השוק. המחשבים לא באמת יכולים לצפות שינויים בשווי החברה בהתבסס על פרסומים עסקיים כמו שבני אדם (חושבים שהם) יכולים לעשות, ולכן האלגוריתמים… קרא עוד »

עדי

מדובר בסנטים בודדים בקניה או במכירה.
זה לא משפיע על משקיעים לטווח בינוני וארוך.

עומר

אם אתה רוצה משכורת סבירה לזוג עם ילדים 25 אלף ש״ח בחודש, אתה צריך לפי כלל ה-400 : 10 מליון ש״ח.
איך מגיעים לזה?

סתם מישהו

מקצץ בהוצאות לא הכרחיות, מנתק את התלות שבין הוצאה כספית לבין אושר, ומבין שניתן לחיות גם עם חצי או שליש ממה שכתבת בצורה בריאה וטובה. ואז צריך כ 3-4 מיליון שקל, אותם אפשר לחסוך ב 15-20 שנות קריירה עם ההכנסות שלעיל, ולפרוש לחיים נטולי מתח ועם המון זמן פנוי בגיל 45 כאשר עוד כוחך במותנך.

אסף

1) אתה לומד שאפשר לקיים משפחה גם ב 15,000 (נטו) וגם בפחות.
2) זוכר שילדים זו מחויבות כלכלית לזמן מוגבל – כל עוד הם ילדים.
אחרי שהם יוצאים לחופשי, אתה חוזר להיות זוג, ויכול להסתפק גם ב 10,000 ופחות.
מכאן שהסכום הדרוש הוא הוא בין 3 ל 4 מליון ש"ח.
חיסכון של 10,000 בחודש יביא אותך לשם תוך 10-15 שנה.

Idodo

אני חושב שהן הקפיטליזם והן הסוציאליזם מוצלחים דיים ואין זו שאלה של אם אלא באילו נסיבות עלינו להשתמש בכל אחת מהתפיסות. כל דיון נוסף על עדיפות, עליונות, נכונות ושאר צידודים מאבדים שנים של לקחים חשובים על נקודות האור בכל אחת מהשיטות. אין זה עניין של שחור ולבן אלא אפור מהזן האפרורי ביותר. אישית, תכנית חיי היא להיות "סולידי" בעצמי ולעזור לאנשים נוספים להבין את החשיבות שבשאיפה להיות סולידי בשלב זה או אחר של החיים. בעיניי היות אדם "סולידי" היא שאיפה שמטרתה להוות סיפוק אישי ברמה הגבוהה ביותר. להיות "סולידי" (לפי כוונת כותבת הבלוג) היא היכולת לצרוך את הזמן מבלי המחוייבות… קרא עוד »

האחד

הסולידית מוכרת לך פיקציה. נתחיל מזה שהיא לא באמת לא עובדת, היא פשוט הפכה משכירה לעצמאית, והבלוג הזה שמהווה מקור הכנסה עבורה הוא העסק שלה, שהיא משקיעה זמן בכתיבתו ובניהול האתר. אני לא מאמין שהיא מרוויחה יותר מדי מהאתר, כמה מאות שקלים לחודש לכל היותר. מעבר לכך היא עובדת עכשיו הרבה יותר קשה כדי לחיות כי היא החליפה את ניצול/ביזבוז הזמן בעבודה בביזבוז זמן על מטלות הישרדותיות שניתן לשלם למישהו אחר שיעשה אותן ויפנה את הזמן שלנו. חוץ מזה אורח חיים כמו שלה הוא חריג, גם אם המנטרות עליהן היא חוזרת נועדו לתת לה לגיטימציה בעיני עצמה ובעיני הסביבה, ובעצם… קרא עוד »

פלברות

אתה מניח, משום מה, שתיק ההשקעות של הסולידית מבוסס על מניות, מה שמוכיח שלא קראת את הבלוג שלה ואין לך מושג מהי אסטרטגיית ההשקעה המומלצת ע"י הסולידית (ע"ע תיק הארי בראון). אם הייתה קורא את הבלוג היית מבין שפילוסופיית ההשקעה הסולידית, חפה מכל אופטימיות מוגזמת לגבי התנהגות שוק ההון ונועדה להעניק כלים להתמודדות דווקא עם מצבים משבריים. דורי הסבירה שהיא קוראת לעצמה הסולידית במשמעות של פיתוח כישורים, פרקטיקות ויכולות הישרדות "בלתי שבירות" ("מוצקות") להתמודדות עם משברים חריפים.

האחד

אני מודע םמבנה התיק שלה ובמצב משבר הוא יתרסק יחד עם כל השוק, המניות והאגחים יקרסו, והזהב יעלה קצת אבל ממש לא מספיק כדי לפצות על הקריסה של השאר, ועדיין היא תצטרך למשוך כסף למחיה מהתיק ההולך ומתדלדל. לגבי כישורי החיים והבילתי שבירות, כמה היא יכולה לצמצם מההוצאות הנוכחיות שלה? במה כישורי החיים שלה יעזרו לה להרוויח כסף כדי לפצות על אובדן התשואה של התיק?
אני בעד חיסכון, נגד ביזבוז ובעד השקעות, אבל אנשים כאן נסחפים קשות בציפיות ובחלומות ומתייחסים אליה כאל גורו יודע כל וזה מציק לי בעין.

M

האחד: באמת סביר להניח כי התיק של הסולידית יקרוס במקרה של משבר כלכלי חריף ומתמשך, לא כמו 2008 כי עובדתית תיק הארי בראון לא נפגע אז אלא משהו הרבה יותר גרוע, אבל אז מה שיקרה לך יהיה כנראה גרוע יותר ממה שיקרה לסולידית. סביר להניח שאתה תאבד את עבודתך אם אתה שכיר או שהכנסתך תרד ואולי גם תפשוט רגל אם אתה עצמאי. אם לא חסכת באגרסיביות אז מצבך יהיה הרבה יותר גרוע, כי יחסית לסולידית בסיס ההוצאות שלך, כולל בית ואוטו ומזגן, מיים חמים, סלולר חדיש ותחביבים לא זולים, שלא לדבר על ילדים ובגדים וחוגים, הרבה יותר גבוה ולכן אתה… קרא עוד »

האחד

זאת מהות הבלוג, קיצוניות, או שאתה איתנו או שאתה נגדנו, או שאתה חי חיי התכלבות או שאתה בזבזן חסר אחריות. כתבתי שאני בעד חיסכון ונגד בזבזנות, אבל מכאן ועד אורח החיים ה"סולידי" הדרך ארוכה. ההבדל הוא ככה, הבית בו אני גר כבר נטול משכנתא ולמרות שערכו עלה אני לא מתייחס אליו כהשקעה כי זה בית מגורים, במשבר אני לא ארגיש הבדל, לעומתי הסולידית תצטרך להמשיך לשלם שכירות מהתשואה השלילית. אוטו משמש אותי להתניידות ותמיד אני אוכל למכור אותו אם אצטרך כסף, ובמקרה של מינימום שימוש אפשר להוריד את ההוצאות הקבועות עליו, לעומת זאת הסולידית חיה באופן קבוע אורח חיים משברי… קרא עוד »

M

ברוח יום העצמאות: המוטו של הבלוג הוא עצמאות כלכלית שמאפשרת למי שמגיע אליה את החופש לבחור מה הוא מעדיף לעשות בחייו. רוצה-תלמד, רוצה-תעבוד, כשכיר או כעצמאי-העיקר שאתה אדון לגורלך. לא מדובר בקמצנות וצבירת הון כעיקרון אלא בבחירה בחופש לבחור את הדרך. לסולידים יש את היכולת הכלכלית לרכוש כל מה שיחפצו אבל מבחירה חופשית הם ממעיטים ברכוש כי הם מרגישים שחפצים מיותרים מכבידים על החופש שלהם ושעדיף להם בלי חפץ מיותר מאשר איתו. הם גם מעדיפים לחיות ללא חובות וזה כולל משכנתאות כי החוב מקטין את תחושת החופש שלהם. לזה גם מצטרפת לעיתים אצל הסולידים אידאולוגיה של הקטנת הפרופיל הצרכני, צמחונות… קרא עוד »

Elisha

אני נהנה לקרוא את מאמריך וממליץ עליהם לחברי. דווקא משום כך הייתי מצפה, שנדייק ולא נסחף להכללות שאינן תמיד עולות בקנה אחד עם המציאות. לדוגמה: א. "כפועלת ענייה", אינך "יכולה להשיג שליטה על אמצעי הייצור" או להיות שותפה אמיתית של בעל השליטה. בעל השליטה יכול לחלוב את החברה (שכר נדיב\דמי ניהול\העסקת מקורבים וכו'), בעוד המשקיעים נשארים עם ניירות חסרי ערך כלכלי. ב. "הקפיטליסט, לעומתו, נוטל 100% מהסיכון. לעתים הסיכון הזה מתממש – ואז הוא נותר בחוסר כל". משפט זה אינו בהכרח נכון. בדר"כ "הקפיטליסט" מממן את המיזם, או רובו, באמצעות הון חיצוני (יחי שוק ההון !). בעוד שהמשקיעים מהציבור עלולים… קרא עוד »

אליס

מאמר מעניין. כמו תמיד. אהבתי את הסלוגן בסוף.

אילן

פוסט מעניין, אך בטעות יסודו: פתיחתה של בורסה לניירות ערך היא לא באמת דמוקרטיזציה דל ההון אלא שחרור של פירורים שבהם יסחרו הפרולים האחד עם השני, שאינם באמת מאיימים על בעלי ההון הכבדים. המודל הכי דומה לאוטופיה הדמיונית והדמגוגית שתיארת כאן בפוסט, של אינטרס משותף של פועלים ושל בעלי העסקים, הוא המודל הסקנדינבי של מעורבות עמוקה של ועדי העובדים בדרג הניהולי של החברות.
בכל מצב אחר, היכולת של פועל להנות באמת מהבעלות הזערורית שלו על אמצעי הייצור הם בחזקת כלום בפיתה

Alex Shleizer

הסולידית רוב הביקורת המודרנית (עם כל הכבוד – ויש המון כבוד למרקס) על קפיטליסטים ובעלי הון ממש לא מיועדת כלפי אנשים כמוך. בהנחה וצברת את ההון שלך באמצעות עבודה חיסכון והשקעה אז הרי שזאת דרך יותר מלגיטימית והוגנת להתקיים. הבעיות הן אחרות לגמרי, ואשמח אם תוכלי להתייחס אליהן מתישהו ולהסביר מדוע לדעתך הן בכלל לא בעיות, ואנחנו צריכים פשוט להתעלם מהם ולהוריד את הראש ולהמשיך לעבוד. 1. מיליארדרים שמרוויחים מאות מיליוני דולרים בשנה משלמים פחות מיסים אחוזית משכירים בעשירון התשיעי שמרוויחים פחות מ-חמישים אלף דולר בשנה. 2. מיליארדרים וחברות בינלאומיות משתמשות במקלטי מס והסדרי מס כדי להתחמק מתשלום מס. 3.… קרא עוד »

אושרי בודביקה

למיטב הבנתי הסולידית בכלל לא טוענת שאלו אינן בעיות והיא בוודאי שאינה טוענת ש״אנחנו צריכים פשוט להתעלם מהם ולהוריד את הראש ולהמשיך לעבוד״. הטיעון הוא בערך כזה: גם אם נניח שכל הטענות שלך מוצדקות (ואני אישית מסכים עם כולן), מידת ההשפעה שלך כאינדיבידואל על המערכת הכלכלית מאוד נמוכה בעוד שמידת ההשפעה שלך על החלק שאתה נוטל במערכת הכלכלית גבוהה לאין שיעור. לכן, הסולידית טוענת שעדיף להתרכז באיך אתה משחק את המשחק ומנצל את המערכת הכלכלית לטובתך ולא באיך לתקן אותה. במילים אחרות, יש לך משאבים מוגבלים, עדיף להשקיע אותם באיזורים בהם הם ישאו יותר פרי (בתוחלת). נ.ב: given that ,… קרא עוד »

נועם

אלכס, מסכים עם כל מילה שלך – ולדעתי, הנקודות שהעלת, הן שגורמות להתנגדות לקפטליסטים ולשיטה. עם זאת, אני מסכים למאמר עצמו, והייתי מסכם זאת כך: על כל אדם לדעת להתנהל באחריות רבה מבחינה כלכלית, צרכנית ופיננסית – ולמקסם את הרווח בהתאם לחוקי המשחק הקיימים. ועם זאת, מבחינת סולידריות חברתית, כללי המשחק הקפיטליסטי עוותו עם השנים, כך שקיימים שחקנים אשר אינם משחקים בחוקים הוגנים, אלא נהנים מעדיפות (ואף מחוקי משחק משופרים בהרבה או שונים לחלוטין!) על פני רוב האוכלוסיה. מצב זה גורם לתחושה קשה ותסכול של רוב האוכלוסיה – ש"המשחק אינו הוגן", ואף לכך שהעשירים נעשים הרבה יותר עשירים ולהיפך. בנוסף,… קרא עוד »

איש (3718)

Alex Shlezinger אלו בעיות גלובליות שנובעות מתחרות של מדינות על משיכת כשרונות והון אליהם, על ידי הורדת מיסים. גם ישראל בתחרות הזו, מושכת כשרונות והון מכל העולם. וכתוצאה מזה, אי השוויון גדל באופן טבעי (כאשר מושכים הון לארץ, זה יוצר אי שוויון כי ההון שייך לאדם פרטי). ישראל לא יכולה להתמודד עם זה בעצמה, זו בעיה גלובלית. ה OECD מנסה לדחוף יוזמה של השוואת שעורי מס בין המדינות. אולי זה יצליח. בכל מקרה, אי אפשר להתעלם מזה שהגלובליזציה העלתה את רמת החיים של אזרחי העולם, רק בגלל שבמדינות המערב גדל אי השוויון והקנאה מנקרת. גם הסינים וההודים הם בני אדם… קרא עוד »

Tal

כמו שאתה רואה, זה לא מונע מהסולידית לחטוף בקורת, ולכן מדובר בקנאה ולא בשאיפה לשיוויון וצריך להגיד את זה. כבוד למרקס?!… נו שוין

מושמושי

כשהעובד מקבל משכורת הוא אינו לוקח סיכון ?
זה כמו אגח ?
באגח אין סיכון ? הרי לא פעם כתבת שהעובדים חיים באשליה על יציבות תזרים המזומנים ?
את ממש לא קונסיסטנטית
עובדים אפילו בתעשיה האווירית בקביעות לוקחים סיכון גם אם נמוך ומשלמים הפרמי. של ריבית נמוכה (משכורת)
עובדי הייטק מקבלים שכר גבוה בסיכון גבוה

עדי

כששכיר מפוטר זה מאוד מתסכל וזה בהחלט סיכון למשפחה ולקריירה, אבל הוא לא נדרש להחזיר את המשכורות שקיבל בעבר. לעומת זאת, מחזיק אג"ח עלול לאבד לא רק את תשלומי הריבית, אלא את הקרן עצמה, כלומר כספים שחסך בעבר. כנ"ל לגבי מניות: הסיכון הוא לא רק שהחברה תפסיק לשלם דיבידנד, אלא שהמשקיע יאבד את השקעתו.

הערה: יש טרנד חדש שמנהלים בכירים יידרשו להחזיר בונוסים אם החברה כושלת. אני לגמרי בעד.

מושמושי

התייחסתי לדברי הסולידית, שכתבה
"כשהפועל חותם על חוזה עבודה, הוא לא נוטל כל סיכון. הוא יודע ששכרו מובטח, ויגיע בכל חודש, ללא כל קשר לרווחי המעסיק – ממש כמו אגרת חוב."
אני בהחלט מסכים שקבלת משכורת אינה בדיוק אג"ח אבל לא חושב שעבודה היא נטולת סיכון
העובד בהחלט תלוי ברווחי המעסיק … וגם בקשריו האישים עמו.
מאוד משעשע שבפוסטים אחרים הסולידית תוקפת את העובדים על כך שנדמה להם שעבודתם בטוחה ושזו רק אשליה, ולכן חשוב לפרוש מהעבודה בהקדם ולהיות קפיטליסטים (שלוקחים 100% סיכון …)

יש כאו נסיון להחזיק את המקל משתי הקצוות לפי הצורך הנקודתי בהצדקת הנימוק…

עדי

עבור שכיר:
סיכון שזרם המשכורות ייפסק — יש.
סיכון להפסיד את משכורות העבר (כתוצאה מפיטורים) — אין.

עבור מחזיק אג"ח/מניות:
סיכון שזרם הקופונים/דיבידנדים ייפסק — יש.
סיכון להפסיד את הקרן (=כסף שהרוויח בעבר) — יש.

עדי

אין סתירה בין הדברים. בהקשר של יחסי עובד מעסיק, השכיר לא מספק לעסק הון אלא עבודה, ולכן הוא לא זכאי לתשואה על ההון אלא רק לשכר עבודה, והעסק לא שייך לו. בעל המניות מספק לעסק הון, כלומר מסכן את ההון, וזה מצדיק פיצוי בצורת תשואה, וזה אומר גם בעלות על העסק, יחד עם בעלי המניות האחרים. לעומת זאת, בהקשר של התנהלות נבונה בחיים והשגת יציבות יחסית ואי-תלות, השכיר תלוי במקור הכנסה אחד וזה לא נבון. כדאי לשכיר לצבור חסכונות שיספקו לו כרית ביטחון למקרה של פיטורים ובנוסף, יספקו לו הכנסה פסיבית/תשואה על ההון. רצוי שההשקעה תתבצע באופן מפוזר כדי לא… קרא עוד »

עדי

יש סיכון-השקעה ויש סיכון-טיפשות. על הראשון מרוויחים תשואה, ובצדק, ועל השני לא.

אם אני חוצה כביש בלי להסתכל אני לוקח סיכון-טיפשות, כלומר סיכון מיותר ולא מועיל. אף אחד לא צריך לתת לי פרס על כך…

אם אני צורך את כל משכורתי בלי לחסוך, זאת התנהגות טיפשית. אף אחד לא צריך לתת לי פרס על כך… בפרט לא מקום העבודה שלי.

מושמושי

עדי, אם הגבת אלי אז אני מסכים איתך לגבי הניתוח של של ההבדל בין אגח לשכר בהערה קטנה שהעובד משקיע בעבודה מתוך ציפייה לסוג של תשלום הוגן לטווח קצר/בינוני/ארוך העובד הוא ספק מוצר (שעות עבודה) וכל ספק מניח איזו הנחות לגבי יציבות תזרים המזומנים מהעיסקה, גם אם אין הבטחה חוזית מובטחת, וכל ספק מסתכן בכניסה לעיסקה גרועה עם בית עסק. בסה"כ ציינתי שהשכירים אינם נטוליי סיכון ומה שהסולידית כתבה על "יודע ששכרו מובטח כמו אגח" אינו נכון הן מבחינת הסיכון והן מבחינת הגדרת העיסקה. הסתירה היא בהחלט בטיעוני הסולידית שפעם טוענת שעובדים הם חסרי סיכון ומבוטחים (כמו אגח?) ומצד שני… קרא עוד »

אלי

היום, גם הפועלים מסתכנים. והם לוקחים סיכון, גם אם לא מדעת. קפיטליסט מסכן את הונו ועלול להשאר ללא כלום. ועובד? אם המקום בו הוא עובד יסגר או יפשוט רגל, גם הוא עלול להשאר ללא כלום!!! ביחוד אם אין לו ועד חזק מאחריו שיגן עליו. והפנסיה שחסך לה כל חייו? הרבה נכתב על הפנסיה שרובה הולך למנהלים, ורק חלקה הקטן, פחות מחצי, כנראה יחזרו לעובד, אם בכלל. לסמוך על הפוליטיקאים בעתיד שלא יפגעו עוד יותר בפנסיה – לא הייתי מהמר, ביחוד שסכומי עתק הולכים מכח החוק לגופים מנהלים. ומי שמאמין שהפוליטיקאים לא ירצו לקחת לעצמם עוד חלק נכבד מהסכומים שהצטברו בקרנות… קרא עוד »

עדי

ראה תגובתי למושמושי, מעל לתגובה שלך.

עידן

> ועובד? אם המקום בו הוא עובד יסגר או יפשוט רגל, גם הוא עלול להשאר ללא כלום!!! ביחוד אם אין לו ועד חזק מאחריו שיגן עליו.

מה הקשר לועד חזר? איך יעזור הועד אם מקום העבודה נסגר?

חושב בקול

TYPO דואג דואגים.
מאד חשוב אני יודע.

יאיר

אני חושב שיש דברים טובים ורעים גם בקפיטליזם וגם בסוציאליזם. אבל יש גם את הסוציאל-דמוקרטיה שמשלבת בין שניהם ומיושמת למשל בשוודיה ופינלנד כמו שרשמת את זה בתחילת הפוסט – והיא לוקחת את היתרונות משניהם. נראה לי שלזה מכוונים רוב האנשים שמדברים נגד קפיטליזם קיצוני ובעד סוציאליזם (גם לא קיצוני) וזה כולל גם את שלי יחימוביץ'…

איש (3718)

יאיר,

סוציאל דמוקרטיה בשוודיה או פינלנד אפשרית עם 2 תנאים:
1. אוכלוסיה הומוגנית בעלת ערכים דומים. מדינות הגירה עם אוכלוסיה הטרוגנית בעלות ערכים שונים לאוכלוסיות שונות יהיו בבעיה.
2. עושר ממשאבי טבע. כלומר, עושר המדינה בא ממשאבי טבע ולא מכישרונות אנושיים (כמו בישראל), כי אז אפשר למסות העשירים והם לא יברחו. בישראל אם תמסה לעייפה את עשירי ההייטק (עיקר העושר בארץ), הם פשוט יקומו וילכו.

וגם שבדיה נמצאת היום בבעיה ונסוגה ממדיניות הרווחה שלה, עקב בעיית הטרמפיסטים שמנצלים המערכת כדי לא לעבוד.

רז

פוסט משובח.

יאיר ח.

שלוש נקודות: 1. יש צורך במידה רבה של תמימות כדי להאמין שלמרות שהמערכת הנוכחית "עקומה" בפרקטיקה שלה (ומגיבים אחרים ציינו זאת), האינדבדואל יכול "לשחק את המשחק", לקנות מניות של חברות חזקות / מנצלות ובכך "לעבור צד". העינין הנורא בקפיטליזים הוא שהחזקים כותבים את החוקים, והם כותבים אותם לטובתם. לנו, הקטנים, אין פרמיות שליטה ואין הטבות מס / מקלטי מס זהים כמו שיש למאוד עשירים. אין לנו היכולת למהול את ההפסדים הפרטיים שלנו עם הציבור (ראו מקרה נוחי דנקנר וישראייר) ובוודאי שאין לנו יכולת לשחק עם הכסף של אחרים. 2. אני מבין שזה דיון פרקטי ולא אידיאולוגי, ובכל זאת, חשוב להבחין:… קרא עוד »

Tal

1. תבדוק לעומק למה מיעוט קטן של אנשים זוכה לפריבלגיות מהממשלה כמו הטבות מס- תראה שמעורבות הממשלה בכלכלה אפשרה את זה. או בקיצור, סוציאליזם
2. עבדות- קיימת בסוציאליזם שדורש שעבוד למדינה, זנות- קיימת בכל שיטה כלכלית, עבודת ילדים- אתה צוחק? בזכות הקפיטליזם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו שילדים ילכו לבתי ספר ולא לעבודה .
3. מקומות עבודה זה לא משחק סכום אפס. אם שווה לייצר בחוץ לארץ ולא בישראל זה לא אומר שעכשיו הישראלים יושבים בבית ולא עושים כלום

יואל

1 מצחיק מאוד שאתה כותב שהעשירים מכתיבים את חוקי המשחק. ולנו הקטנים אין פרמיות שליטה/הטבות מס/מקלטי מס. לבעלי הון גדול דוגמת נוחי דנקנר רוב כספם נמצא במניה אחת ואם היא תקרוס(כמו שקרה לנוחי) הוא יאבד כמעט את כל כספו(חוץ ממה שחסך בצד כמשקיע קטן) אז יש לו יתרון שהוא מנהל ובמהלך העסקים הרגיל הוא ירויח יותר אבל למשקיע הקטן יש יתרון שיכול לחלק את הסיכון במדד. לגבי מיסים/ומקלטי מס. למשקיע קטן יש יתרונות של קרן השתלמות פטורה ממס לגמרי ועוד אפשרויות(הסולידית כתבה על זה בעבר) 2 קפיטליזם היא שיטה חברתית שאומרת שאסור לגזול מהפרט כדי לשלם לנשים בהריון/חולים.(ובאמת הם לא… קרא עוד »

mahapecha

הכותבת כמו רוב הניאו ליברלים האנוכיים לוקים בסוג של עיוורון או פשוט חוסר הבנה לחברה שמאפשרת את היותם אנשים אנוכיים המאמינים כי כל אחד יעשה כמירב יכולותו לעצמו וכך נגיע לחברה הטובה ביותר. המשפט הבא ממצא את תפיסת עולמה, הבא ננתח אותו. "הסוציאליזם על גווניו השונים לא מציע חלופה מעשית, פרקטית, תלויית-פרט, שבאמצעותה יכול האדם, כיחיד, להגיע לחופש כלכלי בכוחות עצמו. הסוציאליזם, אחרי הכל, תובע תלות עמוקה של הפרט בקולקטיב. שינוי, לפיכך, יתכן רק באמצעות שינוי של השיטה עצמה." נתחיל מהסוף ואז נחזור לסוציאליזם. למען הסר כל ספק, אינני קומוניסט או סוציאליסט, הבא ונגיד שלצורך הדיון אני יהודי בעד חוקי… קרא עוד »

Tal

וואו . קפיטליזם . רע .מפחיד . חזירי . אנוכי מהפכה… מה תעשה כשיגמרו הקרקעות שתוכל לחלק ?

Hadar

אמרתי שקפיטליזם הוא רע או מפחיד? אמרתי שזה קישקוש לחשוב שקפיטליזם איננו תלוי בקולקטיב בדיוק כמו שסוציאליזם תלוי בקולקטיב. שנית אתה שואל הרבה שאלות קיטבג. בארץ יש 20+ מיליון דונם. ככל שיהיו יותר תושבים כך חלקו של כל אחד יקטן. על אותו משקל מה אתה מציע שיקרה כאשר יגמרו הקרקעות למכירה בשיטת הקפיטליזם החזירי? איפה יהיו כל אילו שאין להם? אתה חושב שהם פשוט ישבו בשקט בגלל שהחלטת שיש לך את הזכות להפוך את נחלת הכלל לסחורה? מעבר לכך חלוקת קרקעות (או החכרה לדורות) ומס על הקרקע הם הצעות של כלכלנים ופילוסופים ליברלים זה בכלל לא קשור לסוציאליזם או קומוניזם… קרא עוד »

Tal

לא ברור לי למה צריך לחלק קרקעות ״בחינם״ ואז למסות… או מה המטרה שלך. אם תעוות את המחיר של הקרקע אף אחד לא ישקיע בה. אם הקרקע היא של כולם, למה שיהיה לי רצון לפתח אותה?

Hadar

מז"א בחינם? למי הקרקע שייכת שהוא יכול למכור אותה? למדינה? למה שאני אסכים לדבר הזה שנקרא מדינה אם היא לא מחלקת לי מקום לגור בו? למה שאני אגן עליה?
המטרה בלמסות היא שהקרקע לא תיהיה מכשיר השקעה ספקולטיבי אלא מקום לגור לחיות ולעבוד בו.
הקרקע היא שלך לשימוש, כל דבר שתייצר עליה הוא רווח שלך. בניין, מפעל או חקלאות.

Hadar

דרך אגב, במס מהקרקעות(לא על מה שעל הקרקע) ניתן להפחית משמעותית את שאר המיסים. מציע לך לקרוא כלכנים וליברלים המדברים על כך לפני שאתה פוסל משהו כל כך מהר.

מאוזן

אני מצטער, אבל את נגועה בקצת צביעות: את מצד אחד מתבטאת בנושאים פוליטיים, ומצד שני מדברת על "איך לנצל את המצב הקיים לצרכיי". אבל אני אניח שאת כן מתבטאת פוליטית. כי את כן מתבטאת, במיוחד ברשתות החברתיות, מחוץ לבלוג עצמו. את מצד אחד תומכת בחופש מוחלט. את כועסת על חברי כנסת שתומכים בהחלטות שרירותיות עבור האזרח, כמו פנסיה מנוהלת, שכר מנהלים, ואפילו עיסוק בזנות. גם בעד עיסוק בבריאות התושבים וההגבלה של כמה סוכר ישימו במוצרים הנמכרים את מזדעקת. אבל יש "סם" אחד שאת בטוחה שהוא לא חוקי. שחייב להפסיק לאשר אותו לחלוטין, ושהכול אסור לגביו: אשראי. את כותבת על זה… קרא עוד »

Yevgeny

להבנתי ההתנגדות שלה ל-90% משכנתא היא לא שזה אמור להיות ״לא חוקי״ או משהו כזה, אלא שזו התנהגות צרכנית חסרת אחריות – כחלק מהביקורת היותר כללית בבלוג הזה על המקובלות בחברה של לצרוך מעבר לאמצעים על בסיס חוב/אשראי, במקום המצב ההפוך של לחיות על פחות מההכנסה ולחסוך.

מאוזן

היום זה לא חוקי. יש חברי כנסת שרוצים שבתנאים מסוימים זה יהיה חוקי. היא תוקפת אותם. היא לא "ממליצה" לקוראים שלה שלא להשתמש באפשרות הזו. יש הבדל. שים לב שזה גם מה שכתבתי בסוף התגובה. מה הבעיה ש90% משכנתא תהיה חוקית? ומה לגבי 100% משכנתא? למה לא? ואם הממשלה סבורה שהדירות עולות בערך של 2 אחוז בשנה, אפשר לתת משכנתא של 120% לעשר שנים. זה אולי לא חכם מצד הלקוח, ולבנק יהיה כדאי לבדוק פעמיים את יכולת ההחזר, אבל למה למנוע מאנשים להלוות זה לזה? בקיצור, אם מישהי כמוה, שוחרת חירות, יוצאת נגד משהו שיוריד הגבלה מהמשק, זה נראה בעייתי.… קרא עוד »

Hadar

נראה כי הסולידית טובה בלתקוף כל רעיון חדש בו הממשלה תגן על האזרח מפני הישויות הדימיוניות הנקראות חברות בע"מ, אך היא כנראה לא מודעת לכל החוקים והמונופולים הקיימים המאפשרים לישויות הדימיוניות הנל יתרון רב על האזרח הפשוט. אחד מהדברים האלו הוא שוק האשראי. הבנקים קיבלו מונופול על יצירת אשראי(דהיינו יצירת כסף חדש) משכנתא 90% זה בכלל לא קשור לצרכנות חסרת אחריות, כי אין שום סיבה בעולם שלא שכל אזרח יקבל כסף לקנות דירה (הרי מדוע לבנק יש מונופול על אשראי? בעולם כביכול ליברלי של שוק חופשי כפי שהסולידית מטיפה אליו, המדינה צריכה לאפשר לכל אחד לפתוח בנק ולייצר כסף, כן… קרא עוד »

Tal

אם בנק מייצר כסף אז למה הוא צריך פקידים ופיקדונות ולהלוות בריבית ואז לדאוג שיחזירו לו? הוא יכול פשוט לייצר כסף אתה אומר…

Hadar

ראשית, הריבית היא הרווח, הוא אומנם יכול לייצר כסף אך רק כאשראי (שאותו צריך להחזיר).
שנית אל תשאל למה צא ובדוק. לך לאתר בנק ישראל, בדוק את כמות הכסף במשק וענה על השאלה כיצד הכמות הזו גדלה? אם היא גדלה מי מייצר את הכסף, איך וכיצד הוא מגיע למשק?

Tal

הבנק המרכזי הוא היחיד שמנפיק מטבע ולא בנק מסחרי. בתהליך מתן האשראי על ידי בנקים מסחריים נוצר כסף. אבל, וכאן הטעות, הם לא יכולים לרכוש נכסים ולשלם משכורות בעזרת הכסף הזה, בניגוד לבנק מרכזי. כשאדם מקבל הלוואה, הבנק לרוב רושם לזכותו יתרת זכות בחשבון העובר ושב, ובמקביל יתרת חובה בחשבון האשראי. בפעולה זו נוצר כסף יש מאין, פשוט משום שכסף מוגדר כיתרות הציבור בעובר ושב, בנוסף למזומן שבידי הציבור. אף שבתהליך מתן האשראי נוצר כסף, זה אינו הכסף שהבנק מלווה אלא כסף של מקבל האשראי, שנוצר כתופעת לוואי של תהליך ההלוואה. ואכן, אם הלווה ימשוך את כספו, הבנק ייתן לו… קרא עוד »

Hadar

מטבעות ושטרות מעניין כקליפת השום, זה אחוז קטן מהכסף במשק ומהעסקאות במשק. אף אחד לא אמר שהבנק יכול לייצר כסף עבור עצמו, אבל בהחלט יתכן כי הוא יכול לקחת אשראי לעצמו (לא יודע). הבנק יכול לייצר אשראי. בשוק חופשי אמיתי כל אחד צריך להיות מסוגל לפתוח בנק. כיום זה מונופול על משאב ציבורי, אם אתה קפיטליסט שוק חופשי כיצד אתה מסכים לדבר המוזר הזה מלא רגולציה ממשלתית? מה זה אומר שזה לא כסף יש מאין? האם יש משהו בעולם שהוא יש מאין? האם הבנק המרכזי מייצר שטרות יש מאין (הוא צריך ניייר, דיו וכו)? כאשר אני עושה עסקה אלקטרונית אזי… קרא עוד »

אור

למעשה זה מאוד פשוט. הבנק מחלק הלוואות לכל דורש, לא מכסף שיש לו וכפי שטענת, הוא פשוט רושם יתרת זכות לחשבונו של הלווה. אם הלווה ימשוך או לא ימשוך זו כבר התפלפלות מיותרת. רוב העסקאות ובטח כשמדובר בקניית דירה או רכב, מתבצעות בהעברות בנקאיות, כך או כך אין לזה חשיבות. כאשר הלווה מסיים להחזיר, יתרת הקרן נמחקת והבנק נשאר עם הריבית ככסף לכל דבר לשימושו החופשי של הבנק. ריבית על משכנתא, למשל, יכולה להסתכם בכמליון ש״ח לאחר שהוחזר כל סכום ההלוואה והריבית גם יחד, ובקלות גם יותר מזה. ריבית בסדר גודל כזה שהולכת לידיים פרטיות, של גוף שבעיקר לחץ על… קרא עוד »

בנימין סגלוביץ

פשוט תענוג היה לקרוא את הפוסטרים ואת תגובות הקוראים.
נהדר, עושה שטיפת שכל ומעורר את התבונה.
אנא המשיכי בקו הזה.

אלון

לקוח מפורום אחר: "הרבה מאד בסולידית חושבים שהם יכולים לפרוש בגיל 40 ו- "לחיות מתיק ההשקעות". הסולידית היא חרטטנית. ילדה שלא חוותה כלום בשוק ההון, עם אפס נסיון חושבת שהמציאה את הגלגל מחדש. והמאמינים השוטים באתר שלה המליכו אותה לגורו שהם מחכים בשקיקה למוצא פיה בכל נושא. היא כותבת רהוט, עושה רושם שהיא קוראת הרבה, אבל כל הידע שלה הוא תאורטי. זה כמו לתת למישהו שבחיים לא נהג אבל קרא כל ספר אפשרי על נהיגה ללמד לנהוד. היא בסך הכל עם השיטה שלה 7 שנים מאז משבר 2008 שהשוק היה במגמה עולה. שנה שעברה כבר היתה לה תשואה שלילית, אבל… קרא עוד »

גיורא

קצת באיחור. משלים פערים בבלוג. 🙂 מרקס לא קרא את הסולידית, אבל הרבה מאד קפטליסטים קראו את מרקס. ומכיוון שלזמנו מרקס הבין את המציאות נכון הקפטליזים הגיב ושינה צורה במובנים רבים. למעשה ההשפעה של מרקס על הקפטליזים היתה רבה יותר מאשר של הוגי דיעה קפטליסטים רבים. הקפטליזם היום שונה במובנים רבים. במרבית הכלכלות הקפטליסטיות המוצלחות הוא דואג להבטיח זכויות לעובדים, לבריאות, לחינוך, לרמת חיים, לדיור ציבורי ועוד. ובכלל בבסיס הקפטליזים עומד הרעיון הבסיסי של השקעה. בעל הון (פרט או מדינה) משקיע את כספו ביצירת תשתיות המניבות הון נוסף, ובדרך מייצר מקומות עבודה, מוצרים משופרים וכדומה. לעשירים בניגוד לבעלי הון יש… קרא עוד »

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן