מודל ההשקעות הסולידי פותח על ידי כלכלנים אמריקנים למען ציבור המשקיעים האמריקני. השאלה הנשאלת היא אם האסטרטגיה ישימה גם לגבי השקעות בשוק ההון הישראלי?
האסטרטגיה דוגלת, כזכור, באחזקה שוות ערך בזהב, במניות, באג"ח ממשלתי בריבית קבועה לטווח ארוך ובנכסים כספיים נזילים (מזומן), וביצועיה בשוק ההון האמריקני הוכחו אמפירית. הארי בראון טען כי האסטרטגיה היא אוניברסלית, ומתאימה לכל משק כלכלי באשר הוא ובלבד שהוא מפותח מספיק ולא מושחת מדי. הבדיקה המתבקשת, אם כן, היא לראות אם המודל ישים גם להשקעה בבורסה הישראלית.
נכסים להשקעה בשוק ההון הישראלי
מניות:
נוכח גודלה הצנוע של הבורסה הישראלית, לא קיים היום מכשיר השקעה יחיד המחקה את כלל שוק המניות ישראלי (הכוונה למכשיר השקעה יחיד המאגד את מדדי ת"א 25, ת"א 75 ות"א יתר גם יחד). מדד ת"א 25 הוא אמנם הקטן ביותר מבחינת כמות החברות שהוא כולל, אולם משקלן של אותן חברות הוא כה מכריע בכלכלה הישראלית עד כי הוא משקף את רוב הפעילות העסקית במדינה. 25 החברות הבכירות במשק מהוות למעלה מ-70% מהיקף מדד המניות הגדול בארץ, ת"א 100.. מסיבה זו נבחר המדד לשמש כפלח המנייתי בתיק. ניתן להשקיע במדד כולו דרך מגוון קרנות נאמנות מחקות ותעודות סל הנסחרות כיום בבורסה לניירות ערך.
אג"ח:
לפי המודל, יש להשקיע את הפלח האג"חי בתיק ההשקעות באגרות החוב הממשלתיות הארוכות ביותר (בריבית קבועה), כאשר הארי בראון עצמו המליץ על השקעה באגרות חוב לשלושים שנה ויותר. לרוע המזל, הנפקת אג"ח ממשלתי ל-30 שנה לא הייתה נהוגה בארץ לאורך השנים, ורק בינואר 2012 הנפיק בנק ישראל את אגרת החוב הממשלתית הראשונה לתקופה כה ממושכת: אגרת החוב ממשלתי שקלי 0142 הנושא ריבית של 5.5% (ושמועד פדיונה הוא ינואר 2042). עובדה זו מגבילה כמובן את היכולת לבדוק את המודל כהלכה לפי נתונים פיננסיים בשנים שקדמו לכך.
כחלופה, נעשה שימוש במכשיר ההשקעה השני בטיבו, אגרת החוב ממשלתי שקלי 1026, אשר הונפקה באוקטובר 2006 לטווח של עשרים שנה. יש לשים לב כמובן שה"אפסייד" (פוטנציאל הזינוק במחיר) של אגרת חוב זו, בהיותה קצר יותר בעשר שנים, מטבעו מוגבל יותר – ראו לדוגמה כיצד התנהג בשנת 2008 (+10.25% בלבד), בזמן שקרנות מקבילות בארה"ב זינקו בשיעור של 20% ויותר. סביר להניח כי לו הייתה אז אגרת חוב לטווח של 30 שנה, גם היא הייתה מזנקת בשיעור דומה.
זהב
הנתונים משקפים שינוי שנתי במחיר אונקיית זהב.
כסף מזומן
הנתונים משקפים שינוי שנתי במדד מק"מ בנק ישראל, הכולל את כל המלווים לאותה שנה. קיימות היום גם תעודות סל מק"מ וגם קרנות מק"מ אשר מחזיקות את כל המדד בדמי ניהול אפסיים.
ניתוח ביצועי תיק השקעות סולידי ישראלי
| מדד ת"א 25 |
אג"ח ממשלתי שקלי 1026 | מחיר הזהב | מדד המק"מ | תשואה נומינלית לתיק | תשואה ריאלית לתיק | צמיחת הון (ש"ח) | |
|
2006 |
100,000 |
||||||
|
2007 |
31.26% |
-7.32% |
30.9% | 4.42% | 14.80% | 11.20% |
111,200 |
|
2008 |
-46.20% |
10.30% |
5.6% |
5.4% |
-6.25% |
-10.50% |
104,250 |
|
2009 |
74.90% |
-1.83% |
23.4% |
1.3% |
24.44% |
20% |
129,687 |
|
2010 |
15.80% |
4.41% | 27.1% | 1.89% | 12.30% | 8.95% | 145,638 |
|
2011 |
-18.2% |
1.45% |
10.1% | 2.91% |
-0.90% |
-3.10% |
144,328 |
| 2012 |
9.2% |
6.88% | 7% | 2.58% | 6.35% | 4.75% | 151,183 |
|
ממוצע |
8.46% | 5.20% |
51.18% |
בשש השנים שנבדקו, אם כן, השיג תיק השקעות סולידי ישראלי הבנוי לפי המודל של הארי בראון תשואה שנתית נומינלית ממוצעת מרשימה של 8.46%. משמעות הדבר, שהשקעה של 100,000 ש"ח ב-2006 צמחה עד סוף שנת 2012 ל-151,183 ש"ח, סכום המהווה רווח נומינלי של 51.18% לפני מס ואינפלציה.
הנתונים מקבלים תוקף מיוחד כאשר משווים אותם לביצועי תיק השקעות מנייתי ב-100%, אשר החזיק אך ורק במוצר השקעה עוקב מדד ת"א 25. בתקופה שנבדקה, תיק מנייתי זה השיג תשואה שנתית נומינלית ממוצעת גבוהה יותר מהמודל של בראון (אם כי לא בהרבה) – 11.3% בשנה. יחד עם זאת, תיק זה סבל מתנודות קיצוניות, שמחקו בשלב מסוים (2008) כמעט מחצית משוויו. לכן, 100,000 ש"ח שהיו מושקעים בתיק כזה היו מניבים רווח נומינלי של 128,311 ש"ח (28.3%) בלבד בתום 6 שנים, משמעותית פחות מתיק ההשקעות הסולידי.
בשש השנים שנבדקו התיק לא ספג הפסדים כבדים. בדומה למקבילו האמריקני, התיק סיים את שנת המשבר של 2008 בהפסד קטן יחסית של 6.25%-,נתון שבשנה זו נחשב כמעולה לעומת קרנות נאמנות מנייתיות שהפסידו כמעט מחצית מכספי המשקיעים באותה שנה. כאמור, בשנים שלאחר מכן הרוויח התיק מחדש את מה שהפסיד. זו הזדמנות להזכיר שוב, שבראון המליץ להחזיק אגרות חוב ארוכות יותר ממה שהיה בנמצא באותה תקופה, ולו היו זמינות סביר להניח שההפסד היה קטן עוד יותר.
לבסוף, בדומה לביצועי מודל ההשקעות בשוק ההון האמריקני, גם במקרה הישראלי המודל הגן על המשקיע מפני אינפלציה. מדד המחירים לצרכן בישראל עלה בשש השנים האחרונות בשיעור מצטבר של כ-18%. המשמעות היא שכל שקל שהיה לכם ב-2006 שווה היום כ-18% פחות במונחים של יכולת קנייה – הכל פשוט הרבה יותר יקר. מודל ההשקעות של בראון הצליח להשיג קצב צמיחה ריאלית שנתית ממוצעת של 5.2%, שפירושו שכוח הקנייה של המשקיע לא רק שלא נשחק, הוא אף גדל.
מה היה קורה, לעומת זאת, אילו הייתם תוקעים את הכסף בבלטות, ולא משקיעים את הכסף כלל?
| תיק סולידי (בראון) | תיק מנייתי 100% | כסף שלא הושקע כלל | אינפלציה | |
| 2006 | 100,000 ש"ח | 100,000 ש"ח | 100,000 ש"ח | – |
| 2007 | 111,200 | 104,250 | 96,480 | 3.52% |
| 2008 | 104,250 | 70,881 | 92,814 | 3.8% |
| 2009 | 129,687 | 123,970 | 88,545 | 4.46% |
| 2010 | 145,638 | 143,557 | 85,446 | 3.35% |
| 2011 | 144,328 | 117,717 | 83,567 | 2.2% |
| 2012 | 151,183 | 128,311 | 82,230 | 1.6% |
בסביבה הכלכלית האבסורדית של ימינו, השקעת הכספים בקרן כספית, תוכנית חיסכון או השקעות סולידיות דומות לא ישיגו תשואה גבוהה בהרבה מאפס. האינפלציה תחסל את כל הכסף.
סיכום – להשקיע בישראל
יש לומר ביושר שיתכן שדגימה של שש שנות השקעה בלבד אינה מספיקה כדי לקבוע באופן חד משמעי שהמודל עובד, לפחות ברמת ביטחון זהה למה שניתן לומר ביחס לשוק ההון האמריקני.
יחד עם זאת, הממצאים לעיל בהחלט עולים בקנה אחד עם ביצועי התיק האמריקאי בשלושת הפרמטרים המרכזיים: צמיחה עקבית של ההון (נומינלית), הפסדים קטנים לכל היותר, והחשוב מכל – השגת תשואות ריאליות המגנות על התיק מפני שחיקת ערך המטבע.
היי דורין,
האם יש איזה תכנון מס לשיפור ניהול האסטרטגיה? כי יוצא שכל הזמן אנחנו משלמים מס על רווחים (ריביות, דיבידנד, מכירה ברווח של חלק שהגיע ל35 אחוז מהתיק ) ולא מוכרים שום דבר בהפסד, ככה שהקרן נפגעת וגם אפקט הריבית דריבית. מעניין היה לעשות את אותו חישוב כולל תשלום מסים בדרך ולגלות מה גודל הפגיעה בתשואה.
היי דורין. ניתוח מעניין מאוד. יש לי אי הבנה לגבי הפער בין התשואה הממוצעת לרווח הנומינלי בתיק המנייתי. האם את מחשב את תשואה השנתית לכל שנה בנפרד ואז ממצעת? או שאת מסתכלת על כל התקופה (כל השש שנים) ומחשבת את התשואה השנתית ברטרו ספקטיבה?
נשמע לי שלמרות שביצועי התיק נותנים ללא ספק תשואה טובה יותר מהבנקים, הם עדיין לא מספיקים. במיוחד בהתחשב בכך שהמטרה שלנו היא "פרישה בגיל 30." אם לדוגמה אני אשקיע 40,000 ש"ח (המקסימום האפשרי מבחינתי) בהתאם לשיטך, אזי אחרי 6 שנים יהיו לי בסביבות ה61,000. סכום יפה? בהחלט! מספיק כדי לפרוש מעבודה וליהנות מהריבית? ממש לא…
אתה מתעלם מכמה אלמנטים נוספים
1. אתה תמשיך להשקיע מדי שנה סכום הולך וגדל
2. לאחר הפרישה תצטרך פחות כסף כדי לחיות (חלק נכבד מההוצאות שלנו קשור לעצם הצורך שלנו ללכת לעבוד ולהכניס)
3. גם אחרי שפורשים עובדים ומרוויחים 🙂
אני רק שאלה – למה את מעדיפה אגח שקלי ולא אגח צמוד מדד?
הבורסה הישראלית היא גן עדן לרמאים ולא כדאי להשקיע שקל במניות כאן.
בעלי חברות פה לא מפחדים מכלום, ואילו בארה"ב העלמת מס או דיווח כוזב גוררת עונשים חמורים מאד. שם פוחדים ממס הכנסה, פה מצפצפים עליו.
יש בבורסה האמריקאית חברות יציבות עם מכפילים סבירים של פחות מ- 20, אשר משלמות דיבידנדים של 3%-2%.
היי דורין עשיתי בדיקה קצת על תיאוריית ההשקעה הזו הסתכלתי על התשואות במדינות אחרות וראיתי שהתיק עובד הכי טוב בתקופות של אינפלציה.
באיזשהו מקום אני מגיע למסקנה שאולי עדיף לבנות את התיק סביב מדינה, שיש סיכוי גבוה יותר שתכנס לתקופה אינפלציונית כמו ארה"ב או בריטניה מכיוון שהן עמוסות בחובות. או לחילופין מדינה שכבר נמצאת בתקופה אינפלציונית כבר היום. מה הסיכונים לפי דעתך בהשקעה במדינה זרה?
הנה הקישור לטבלת התשואות:
http://europeanpermanentportfolio.blogspot.sg/p/permanent-portfolio.html
את הדברים האלו אפשר אפשר לעשות גם מישראל או שזה מצריך כבר בית השקעות בינלאומי? אגרות חוב של ממשלה אחרת בעיקר..
מה הכוונה ה"מטבע נבחר" (במודל הארי בראון עבור מדינות זעירות)? אם הבנתי נכון, אז מדובר זהב, קרן שקלית שמחקה מדד עולמי, אג"ח אמריקאי באמצעות קרן סל זרה (מגודרת/לא מגודרת?) ורבע נזיל בקרן שקלית. נכון?
אני עדיין מתלבטת בין "הארי בראון עולמי", כלומר זהב, VT/VXUS, אגח גלובלי ומזומן דולרי, לבין הארי בראון "בזיקה לכלכלה מסוימת", נניח קנדה (זהב, FTSE, אגח קנדה ומזומן בדולר קנדי). אם אני גם ככה מסתכנת במט"ח אז לא עדיף לשמור על המבנה הקלאסי של תיק 4 ליבות במדינה (יציבה) אחת? או שהתאהבתי במרדף אחרי התיק "המושלם"…
כל עוד התיק הוא רק השקעה לעתיד, אין צורך לבצע בו שינויים יותר מפעם בכמה חודשים עד שנה, למעט אולי במקרים חריגים. אבל לאחר הפרישה, התיק אמור להיות מקור ההכנסה העיקרי אם לא היחיד שלך, ותרצי למשוך ממנו מזומנים לכיסוי הוצאות המחייה שלך, ככל הנראה פעם בחודש. מהי הדרך האופטימלית לעשות זאת לדעתך? (מה למכור, באיזו תדירות, איך לקחת בחשבון את מצב המשק באותו זמן וכו')
את כותבת שאין כלי להשקעה במניות שמאגד את כלל השוק ולכן את משתמשת בתל אביב 25. אולם להבנתי קיימות תעודות סל הצמודות לתל אביב 100. לא עדיף להשתמש בהן?
היי,
האם ניתן להרכיב תיק כזה על בסיס קרנות נאמנות ישראליות ישראליות?
אסביר,
אני רוצה להתחיל תוכנית חסכון חודשית בהפקדה של 1000 ש"ח בהוראת קבע חודשית. את ה 1000 ש"ח אחלק ל – 4 עפ"י התוכנית.
השאלה היא האם יש 4 קרנות נאמנות ישראליות שעונות על המודל?
תודה רבה.
קודם כל תודה.
שימי לב שאני מפקיד בהוראת קבע כל חודש סכום של 1000 ש"ח, כך שאני "נשחט" מהעמלות…
ראיתי באחד הפוסטים שלך שאג"ח 0142 רחוק מידי ולכן כדאי להעדיף אחד אחר (0125 כמדומני?).
זו תוכנית חסכון. אין לי כרגע יותר מ – 1000 ש"ח בחודש.
הי דורין,
אני משקיע באמצעות קרן השתלמות IRA בבורסה האמריקאית, לאחרונה נודע לי שיש מס על הדיבדנדים ( לדוגמא:ב ETF PFF ), למרות שמדובר בקרן השתלמות, (הסיבה היא שהמס נגבה בארה"ב). אשמח לקבל המלצה לקרנות בבורסה האמריקאיות שלא מחלקות דיבדנדים אלא משקיעות בחזרה בקרן זאת במטרה להשקיע ע"פ מודל בראון באמצעות קרן ההשתלמות שלי בבורסה האמריקאית.
מקווה שהיבהרתי את עצמי…
תודה
עומר, תחסןך בעו"ש כמה חודשים ואז תעביר את הכסף לחשבון ההשקעות במכה אחת, כל פעם שיצטבר לך סכום גדול יותר. כך תחסוך בענמלות.
היי דורין,
אני מבין שרכישת הזהב נעשית על מנת להרוויח משוק אינפלציוני.
בהנחה שאני בונה תיק "ישראלי", האם יש מתאם כלשהו בין האינפלציה בישראל למחיר הזהב או שההנחה היא שאינפלציה תגרור פיחות בשער המטבע וכך ערך הזהב בידי (הנקוב במט"ח) יעלה בלבד?
תודה
כלומר שווי הזהב שבידי עולה אך ורק בשל העובדה שבתקופת אינפלציה צפוי לחול פיחות בשקל?
שלום דורין, מעולם לא ניהלתי תיק השקעות לעצמי ואני מתחיל ללמוד את הנושא. תוכלי בבקשה להסביר איך חישבת את הטבלה השניה? אני מניח את ההנחות הבאות (ותקני אותי אם אני טועה): 1) את נתוני האינפלציה לקחת מפרסומים של הלמ"ס 2) נקודות המדד בסופה של כל שנה מהווים את הבסיס לחישוב האינפלציה בשנה שאחריה. לדוגמא: אם המדד בסוף 2006 היה 100 נקודות, בסוף 2007 היה 150 נקודות, ובסוף 2008 היה 200 נקודות, הרי שב-2007 האינפלציה היתה 50% וב-2008 היא היתה 33.33%. 3) לפי הנתונים בסעיף הקודם, כח הקניה ירד ב-2007 ב-33.33% וב-2008 ירד ב-25%. על פני כל התקופה, ירד כח הקניה… קרא עוד »
היי דורין. לאחרונה התחלתי לקרוא את הבלוג שלך ומצאתי בו ענין רב. ברצוני לשאול אותך האם לדעתך ניתן לקבל תנאים טובים בבנק במצב שבו מנוהל חשבון ללא הכנסה חודשית מעבודה ,אלא רק מהחזקת סכום כסף גדול מחיסכון של שנות עבודה רבות. האם ניתן לקבל להערכתך הנחה בדמי ניהול חשבון; הנחה בעמלות קניה ומכירה ני"ע. האם תוכלי לשתף אותי במידע זה?
שלום,
או שאני לא מבין באחוזים (כנראה שזה לא המקרה) או בהסבר, או שיש כאן כמה טעויות בטבלאות שאשמח אם יובהרו או יתוקנו:
1. האחזוים בעמודת מדד ת"א 25 בטבלה העליונה לא מסתדרים עם הסכומים המופיעים בעמודת תיק מנייתי 100% בטבלה התחתונה.
2. הטבלה התחתונה מטעה – בשורה המסכמת של הטבלה האחרונה משווים 151K בסולידית של בראון, שזה נומינלי, עם 82K בכסף שלרא מושקע, שזה ריאלי. נוצר הרושם בהתיק הסולידי טוב יותר בכ 70K ש"ח בשש שנים, כשזה פשוט לא נכון ומטעה.
דימה, אני מסכים שיש טעויות, אני הייתי מוסיף עוד עמודה של תכנית חסכון צמוד מדד(אפילו ללא ריבית), מי שהשקיע 100K בתחילת 2007 עד סוף שנת 2012 היה מקבל -118,673 ₪, אם הערכים יחושבו לערך הריאלי בשני המקרים, גם של בראון וגם בתיק שכולו מניות , ההפרש בתשואות יהיה קטן, אני בספק אם הסיכון שווה, מה שכן אני מסכים עם הסולידית שלא בטוח ש-6 שנים מספיקות לבדיקת ביצועי התיק.
היי דורין,
האם יש איזה תכנון מס לשיפור ניהול האסטרטגיה? כי יוצא שכל הזמן אנחנו משלמים מס על רווחים (ריביות, דיבידנד, מכירה ברווח של חלק שהגיע ל35 אחוז מהתיק ) ולא מוכרים שום דבר בהפסד, ככה שהקרן נפגעת וגם אפקט הריבית דריבית. מעניין היה לעשות את אותו חישוב כולל תשלום מסים בדרך ולגלות מה גודל הפגיעה בתשואה.
אני צריכה הסבר לגבי הטבלה הראשונה -לפי הבנתי, אם לפי בראון כל אחד מסוגי ההשקעות הוא 25% מהתיק זה אומר שסך התשואה בתיק צריכה להיות סכום התשואות בכל אחד מהסוגים אז למשל התשואה ב2007 צריכה להיות
31.26-7.32+30.9+4.42 = 59.26
מה לא הבנתי.
יש לחלק לארבע, מכיוון שהתשואה של כל אחד מהפלחים היא תשואה של רבע מהתיק.
ביחד ארבעת אפיקי ההשקעה (כשכל אחד מהם מייצר תשואה במשקל רבע מהתיק בלבד) מהווים את התשואה השנתית של תיק ההשקעות השלם.
לדוגמא: פלח המניות רשם תשואה של 31.26% אבל זו אינה תשואה שנתית של כל התיק. את התשואה הזאת יצר האפיק המנייתי בלבד, כלומר כרבע מתיק ההשקעות בלבד רשם תשואה כזאת. שאר הפלחים (הרבעים) בתיק רשמו תשואה שונה.
בטבלה הראשונה, בתא של צמיחת הון עבור שנת 2007, הערך לא אמור להיות 114,800 (במקום 111,200)?
יש כאן עוד קוראים מהעתיד?
כן 🙂
בהחלט