תאוריה פמיניסטית סולידית

ת

“Sticks and stones may break my bones, but words will never hurt me.”

(שיר ערש אנגלי, 1862)

היו זמנים שבהם המאבק לשיוויון מגדרי נועד להביא לכך שנשים תילקחנה ברצינות כבני אדם בוגרים, אוטונומיים ושווי מעמד.  התנועה הפמיניסטית קראה אז תיגר על התפיסה הפטריארכלית הישנה, שלפיה נשים אינן בגדר בני אדם “שלמים”, אלא כאלה המצויים בתווך שבין ילדים למבוגרים, וככאלה לא ניתן לצפות שתצלחנה לשרוד בעולם התובעני, הקשוח והסוער שמחוץ למשק הבית.

המפנה שחל בצביונו של המאבק הפמיניסטי לשיוויון בתחילת המאה ה-21 הוא מדהים כשם שהוא מטריד.

הפמיניזם החדש – להלן, הפמיניזם הסמכותני — נאבק כיום כדי שנשים תקבלנה יחס שונה, תוך גילוי רגישות ל”צורכיהן המיוחדים”. לפי הרעיון הזה, נשים הן יצורים שבריריים, עדינים כפרפר,  הזקוקים להגנה ממשלתית, משפטית, נפשית ומוסרית מפני קשת אינסופית של איומים האורבים להן בכל פינה במרחב הציבורי.

כך, בשונה מגלגוליו הקודמים, הפמיניזם הסמכותני לא מבקש עוד להפוך נשים לחזקות יותר, עצמאיות יותר או אמיצות יותר. אדרבה: הוא מעודד נשים להסתגר, להפוך לשמרניות, כלואות ומפוחדות. נשים לומדות מגיל אפס שהן קורבנות של דיכוי, ושבכל פעם שיצאו החוצה יהיה עליהן לתמרן מבעד לערפל חונק של מיזוגניה, התעמרות מינית, פריבילגיה זכרית, קיפוח, אפליה  ו-“אווירה אנטי-נשית”. כל מרחב ציבורי, ממקום העבודה דרך האוניברסיטה וכלה ברשתות החברתיות, מתויג בתור זירה מסוכנת לנשים. לשם מה לצאת מהבית? זה לא שווה את הסיכון.

לטיפוח מיתוס החולשה יש תכלית אסטרטגית: להתאים את האקטיביזם הפמיניסטי לרוח התקופה. כזכור, אנו חיים בעידן הקורבנות הלוחמנית – תקופה עצובה שבה הילת הקורבן מקנה לכל אחד, גם לבעלי הפריבילגיות, עליונות מוסרית. ומאחר שבשיח הציבורי העכשווי הדרך הטובה ביותר לזכות בהכרה ציבורית ובמשאבים היא להציג עצמך כקורבן הזקוק לסיוע חיצוני, הפמיניזם הסמכותני מקפיד להפריז ולנפח רעיונות של מיזוגניה מערכתית, קיפוח שיטתי ואפסוּת נשית נוכח “איומים” חיצוניים.

המאמצים הללו, למרבה הצער, נושאים פרי. בטי פרידאן ושאר נשות הגל השני של הפמיניזם היו בוודאי נעצבות אילו היו מעיינות בדף הפייסבוק הפופולארי “פוליטיקלי קוראת”. ישראליות צעירות ומשכילות, שנהנות ממידה חסרת תקדים של שיוויון וחירות, עוסקות שם בדיכוי מגדרי, בפוריטאניות מינית ובמישטור נשים, מקצתו אמיתי ורובו מאולץ. אין מדובר עוד בנשים עצמאיות החוגגות את נשיותן, או התובעות שיוויון ברוח האידיאל הפמיניסטי הישן; אלו נשים שבראש ובראשונה מבקשות הכרה קולקטיבית במעמדן הקורבני הנובע מתוקף השתייכותן המגדרית.

אין שמץ של שחרור או העצמה ברעיון הביזארי שלפיו כדי להגיע לשיוויון מגדרי נשים צריכות תחילה להפנים את קורבנותן. הרעיון הזה מאיים על הישגיה של המהפכה הפמיניסטית כולה – מהפכה שהקנתה לנשים את הזכות להשתתף בתהליך הפוליטי, לעבוד, לצבור נכסים, לבחור האם להינשא ומתי, האם להעמיד צאצאים או לא. נשים נתפסו בעקבותיה, לראשונה, כבנות חורין, כשוות מעמד, כמי שמסוגלות לתת ביטוי לרצונן החופשי ולעצב את חייהן במו ידיהן. המהפכה הזו הזניקה את האנושות כולה קדימה.

אלא שהפמיניזם הסמכותני מבטל את הישגי המהפכה הזו בהינף יד. במופת של אירוניה, הוא משיב לתחייה את התפיסה הפטריארכלית, שנפוצה באנגליה הוויקטוריאנית, שלפיה נשים הן יצורים חלשים, רגישים, נטולי אוטונומיה ורצון חופשי, שיש להגן עליהן  מפני דימויים וולגאריים ופוגעניים במרחב הציבורי —  העיקר שמוחותיהן הרכים לא ייחשפו להתנהגות “בלתי ראויה”.

זו הסיבה שהפמיניזם הסמכותני פיתח אובססיה סביב צנזורה והשתקה. בין היתר, הפמיניסטיות הסמכותניות מבקשות לצנזר פורנוגרפיה, פרסומות “מעליבות”, תכניות טלוויזיה, מעודדות במשחקי ספורט, ואפילו עיתונאים ועיתונאיות “סוררים”. הן משוכנעות שכל הביטויים הללו פוגעות בדימוי העצמי המוחלש של “נשים וילדות” (שתמיד נכרכות יחדיו לקטגוריה אחת, כאילו אין ולו שמץ של הבדל בין תגובה של אישה בוגרת לבין תגובה של ילדה).

כך הפכו הפמיניסטיות הסמכותניות למעין מעמד כמורה חילוני רב-עוצמה, שרתיעתו הטהרנית ממין ומיניות מזכירה יותר זרמים אסלאמיסטיים ויהודים-אורתודכסיים קיצוניים מאשר תנועת שחרור פרוגרסיבית. כדי להבין את עוצמת הרגרסיה, די להשוות את הפוריטאניות המודרנית לחירות המינית, להרפתקנות ולעצמאות שאפיינו נשים פמיניסטיות בסוף שנות השישים בארה”ב.

(זה, אגב, איננו קו הדמיון היחיד בין הפמיניזם הסמכותני לפונדמנטליזם דתי. בדומה לתנועות קנאיות אחרות, הפמיניזם הסמכותני לא רואה עצמו כחלק מהשיח ציבורי, אלא כאידיאולוגיה החולשת על השיח מגבוה. התזה הסמכותנית היא בבחינת אמת מוחלטת, קדושה וחסינה מתקיפה. כל ביקורת מושתקת על יסוד זהותו (המעמדית-מגדרית, כמובן) של “הכופר”. כך, המבקרים מושתקים כ-“מסגבירים“. המבקרות מושתקות כ-“משת”פיות של השוביניזם“.)

בעיני, הרעיון שנשים זקוקות להגנה מפני “ביטויים פוגעניים במרחב הציבורי” מעליב ומשפיל יותר מכל פרסומת או סרט. משמעותו היא שבניגוד לילדים אנגליים מהמאה ה-19, נשים ישראליות במאה ה-21 זקוקות להגנה מפני מילים.

התופעה הזו כמובן מזינה את עצמה. ככל שנשים מתוארות כחלשות יותר ופגיעות יותר, כך הופכים אזורים רבים יותר לכאלה שאפשר ו”צריך” למשטר, להנדס, ולפקח. התוצאה היא שיותר ויותר צורות של התנהגות אנושית פרטית מצויות כעת תחת ביקורת ורגולציה של המדינה.

כך, התביעה הלגיטימית של הפמיניזם להסרת מחסומים ומכשולים בפני נשים במישור הציבורי, הידדרדרה לתביעה מסוכנת, לגיטימית הרבה פחות, במישור הפרטי: על החברה להתייחס לנשים בדרך מסוימת, הולמת, “נכונה”. מה שעומד על הפרק שוב איננו מעמדן של נשים בחברה – אלא האופן שבו בני אדם מתנהגים זה כלפי זה בשעות הפנאי שלהם.

התוצאה הטראגית היא שדווקא הפמיניזם, שבמקור נלחם נגד מישטור החברה, הוא כיום הכוח הממשטר העיקרי של הספרה הציבורית. במוקד עיסוקו כבר לא מוצאים סוגיות כלכליות-חברתיות בוערות, אלא אובססיה לגבי התרבות, השפה וההתנהגות של הפרטים בחברה.

ישנם גברים (עצובים למדי) שמפרשים את ההתפתחויות העגומות הללו כהכרזת מלחמת קודש על המין הגברי. בראייתם הפמיניזם הוא לא רק התגלמותה הפוליטית של המיזאנדריה, אלא גם המקור לכל הצרות בחייהם, החל בכך שאין להם בת זוג וכלה בכך שאין להם עבודה. חלקם אף מצהירים על עצמם בגאון כאנטי-פמיניסטים.

תפיסת העולם הזו מוטעית מהיסוד.

הפמיניזם הסמכותני קורא תיגר על כל בני האדם, גברים ונשים גם יחד.

בתפיסה הסמכותנית, גברים ונשים הם לא רק קבוצות ביולוגיות שונות, אלא גם מעמדות פוליטיים וחברתיים שונים. האינטרסים הפוליטיים של המעמדות הללו מתנגשים בהכרח, ולכן בין המינים לעולם תשרור מלחמת מעמדות. “המעמד” המגדרי קובע את התנהגותו של האדם, בין כ”מנצל” ובין כ”מנוצלת”. כך, למשל, פמיניסטיות סמכותניות לא תהססנה לטעון שגברים לא-אלימים הם אנסים בפוטנציה רק משום שהם נהנים כביכול מ”תרבות האונס” שמכוננת הפטריארכיה.

הנקודה היא שבני האדם כולם נתפסים על ידי הפמיניסטיות הסמכותניות כ”בעיה” שיש לתקן: כל הגברים הם מעין גורילות מיוחמות המצויות במרחק 2 בירות מאונס (ולכן זקוקים לחינוך מחדש), ואילו כל הנשים (למעט הפמיניסטיות עצמן) הן ילדות רכות עם חוסן נפשי של פתית-שלג (ולכן זקוקות ל”העצמה” מדומה). השקפת העולם הזו לכשעצמה מונעת כל סיכוי לפיוס או שיוויון מגדרי.

מעל לכל, הפמיניזם הסמכותני מציב סימן שאלה באשר ליכולתן של נשים לשלוט בחייהן ללא עזרת המדינה. הפמיניסטיות החדשות מתיימרות להיאבק בפטריארכיה ובפריבילגיה הגברית, כשעיקר מאמציהן מבקשים לקעקע את האוטונומיה של נשים, לבצר את חולשתן, ולהצדיק את הכנסתן, בכוח, תחת כנפיה הטיפוליות של המדינה.

לצורך כך, בין היתר, הן עושות שימוש בביטויים כמו “הפנמת דיכוי”,  הרעיון שלפיו נשים מסוימות “עברו התניה” עקב שטיפת מוח פטריארכלית, שכתוצאה ממנה הן איבדו את היכולת לשפוט מה טוב עבורן.  זו הסיבה, כך נטען, שנשים מצביעות בבחירות בניגוד לטובתן, בוחרות באורח חיים מסוים בניגוד לטובתן, או עוסקות במקצועות מסוימים בניגוד לטובתן.  הן הרי יצורים חסרי בינה ורכים כפלסטלינה, שהתנהגותן מעוצבת לפי תכתיבי הסביבה ללא סינון או הפעלת שיקול דעת עצמאי.  גאולתן תבוא רק מאותן נשים פוריטאניות, טהרניות, מטרנליסטיות, מלכות-פילוסופיות, פמיניסטיות בנות המעמד הבינוני-גבוה,  שבאורח פלא פיתחו חסינות לסביבתן התרבותית-פטריארכלית וככאלה מסוגלות לחנך מחדש את כולנו, נשים וגברים כאחד.

בכך, אולי, מסתכמת תמציתו של הפמיניזם הסמכותני: לא עוד תנועה החותרת לשיוויון זכויות בין נשים וגברים, אלא הרעיון לפיו נשים זקוקות ל”גלגלי עזר” ממשלתיים, בספרה הפרטית והציבורית, על מנת שתוכלנה לפלס את דרכן במרחב הציבורי.

במובן זה, הפמיניזם הסמכותני הוא אנטי-תזה לתפיסה ההומאניסטית, שלפיה האדם מסוגל לפעול כייצור תבוני, רציונאלי, המסוגל לשלוט בגורלו, לאלף את סביבתו, ליצור ולצבור עושר ללא סיוע חיצוני. הפמיניזם הסמכותני משקף אובדן אמונה באדם, הנתפס כיצור שבור שצריך “לתקן”. בכך הוא מבטא סוג חדש של מיזנטרופיה ממסדית – כלפי גברים “טורפניים” מזה ונשים “מוחלשות” מזה.

הפמיניזם הסמכותני מתאר מציאות דיסטופית, של אנושות רקובה, הרסנית, מסוכנת לעצמה, הטעונה ריסון מגבוה, מישטור, דיכוי יצרים, צנזורה והפללה. ערכי הנאורות והאדנות העצמית מושלכים לפח. ואם לא די בכך, הפמיניזם הסמכותני נתפס על ידי המעמדות הפוליטיים ככוח פרוגרסיבי, מחולל קידמה, ולכן מקבל “צ’ק פתוח” מרוב ממשלות המערב, משל היה אידיאולוגיה שלטונית. כשזה המצב, כולם – גברים ונשים – מפסידים.

הפמיניזם הסמכותני, לפיכך, מעקר סוכנות, מאדיר תודעת קורבן, ופוטר את הפרט מאחריות אישית לגורלה. ככזה, עמדתי היא שהוא מהווה מכשול תודעתי חמור בפני נשים המעוניינות לקחת את גורלן הפיננסי בידיהן ולהגיע לעצמאות כלכלית בגיל צעיר. לנשים עצמאיות, יצרניות ועתירות יוזמה, המסוגלות לקיים ולהוכיח את עצמן ללא סיוע חיצוני, פשוט אין מקום בנראטיב הקורבני של הפמיניזם הסמכותני.

בעיני, תמציתו של הפמיניזם האמיתי היא אמונה בלתי-מתפשרת בחירותם, בחוסנם הנפשי ובעצמאותם הכלכלית והפסיכולוגית של בני אדם — נשים וגברים כאחד. לא כחלק מקולקטיב מגדרי, אלא כפרטים בודדים. הישגיה ההיסטוריים של התנועה הפמיניסטית הושגו דרך מחויבות לערכים אלו של חירות ואוטונומיה. המחויבות הזו היא שאיפשרה לנשים צעירות להשיג את החופש להתנהג כפי שראו לנכון, לומר מה שרצו ולשכב עם מי שרצו.

בתפיסה הפמיניסטית הקלאסית, התנהגותם של הפרטים בחברה אינה נקבעת מראש על ידי השתייכותם המגדרית. לכן גם אין עימות הכרחי בין המינים. העובדה שגברים דיכאו נשים בעבר אינה מעידה שהם יעשו זאת בעתיד. במילים אחרות,  בתפיסה הפמיניסטית הקלאסית, גברים אינם האויב.

הפמיניזם הקנה לנשים חירות. לחירות הזו יש אמנם מחיר בדמות אחריות אישית; אך בתפיסה הפמיניסטית הקלאסית נשים מסוגלות לממש את האחריות הזו בעצמן. הן מסוגלות להציב יעדים ולכבוש אותם, לתבוע זכויות ולעמוד בחובות. הן מסוגלות להתמודד עם מצבים קשים ומאתגרים גם מבלי שזרועה הלופתת של המדינה כרוכה סביב צווארן. הן אינן זקוקות לחוקים שימשטרו אותן או את המגדר האחר רק כדי שהן תתעצמנה.

לכן, בניגוד מוחלט לתזה האוטוריטרית שמקדמות פמיניסטיות סמכותניות – ממרב מיכאלי למיכל רוזין, מאורית קמיר ליפעת ביטון, מצפי סער לנגה כהן – דעתי היא שנשים צריכות לתבוע חופש רב יותר מהמדינה, ולא לתבוע התערבות נוספת “לטובתן”. דיכוי ממשלתי לעולם לא יוכל להוות פתרון לדיכוי פטריארכלי.  אי אפשר להילחם בדיכוי בעזרת דיכוי.

הפמיניזם הסמכותני הוא אמנם הזרם הקולני, הדומיננטי והעוצמתי ברוב ארצות המערב ובישראל בפרט. אבל הוא לא הזרם היחיד. בעוד שהסמכותניות מקדמות שליטה ממשלתית, הפמיניזם הקלאסי מקדם שליטה עצמית. בעוד שהסמכותניות רואות בגברים  אויב, הפמיניזם הקלאסי רואה בגברים שותפים. ובעוד שהסמכותניות מבצרות חולשת נשים, הפמיניזם הקלאסי מדבר על העצמה נשית אמיתית.

במובן זה, הפמיניזם הקלאסי – המקדם שיוויון מגדרי לצד חירות אישית ואחריות אישית — הוא תנאי הכרחי עבור נשים המעוניינות להגיע לעצמאות כלכלית בגיל צעיר. יש  לדחות את הנראטיב ההרסני של הפמניזם הסמכותני, להחליפו בתפיסה שביסודה אהבה עצמית והישענות עצמית, ולצאת לעולם הגדול באומץ וללא מורא.

avatar
  הירשם  
החדש ביותר הישן ביותר המדורג ביותר
הודע על
שלומית
אורח
שלומית

כתיבה נכונה ומדויקת!! צריך להוקיע אותן מתוכנו כי הן פשוט הורסות את החברה!! ואגב ממאיסות גם את הפמיניזם ומבטלות את הישגיו.
אם הן ימשיכו בשלהן עוד נחזור לחשכת ימי הביניים…

דוד
אורח
דוד

כתוב נהדר תודה!
אפשר להוסיף כי מאחורי ה’פמיניזם’ הסמכותני עומד ערך השוויון שמוביל באופן טבעי לשיח קורבני. מימוש מוגזם של הערך הזה יכול להוביל גם לרעות חולות אחרות, בין השאר למחיקת זהויות למיניהן. במקרה של פמיניזם השוויוןמוביל לניסיון למחוק את הזהות המגדרית. המצב האוטופי מנקודת המבט של הפמיניזם הסמכותני הוא מצב שבו אין שום משמעות להבדלי המגדר (פרט למשמעות הביולוגית). לרוב הגברים והנשים עדיין ישנה זהות מגדרית שהפמיניזם הסמכותני מנסה לטשטש – זהו עוד מובן שבו הוא קורא תיגר על כל בני האדם.

מרב
אורח
מרב

יש בדברייך כשלים בסיסיים ביותר. דווקא הידיעה המעמיקה אודות הקשיים המגדריים העומדים בפני נשים השואפות לעצמאות כלכלית היא זו המעודדת עצמאות וחופש, שכן לא היכרות עם מגבלות מובנות אלה והכרה בקיומן נשים רבות, בינהן גם אני, עשויות לחשוב כי ההצלחה המועטה יותר של נשים בהשגת חופש כלכלי נעוצה ביכולתיהן המועטות יותר. דווקא כשהבנתי אלו חסמים מבניים עומדים בפני נשים יכולתי להפסיק להאשים את עצמי ולמצוא דרכים מועילות בכדי בכדי להתגבר עליהם. שימי לב כי הכרה בקשיים חברתיים אינה פוטרת מאחריות לשינוי. להיפך, היא מקלה על שינוי אישי ופוקחת עיניים לצורך בשינוי חברתי (לא במקום, בנוסף). הרבה ממה שאת כותבת הוא… קרא עוד »

huck
אורח
huck

מרתק, כאב לשלוש נשים צעירות שהן פמיניסטיות בהווייתן (ובחינוכן לגאוותי) אך לא משתייכות לשום קבוצה או זרם פמיניסטי אקטיביסטי, אני נוטה להסכים כמעט לכל מה שכתבת.
תודה 🙂

עומר
אורח
עומר

הטענה הידועה שאת מתעלמת ממנה היא זאת: אחרי שנים של הפלייה נגד נשים, צריך שתהיה הפלייה מתקנת לכיוון השני. הסיבה היא ששוויון לא מספק כדי להחזיר את השוויון.
נשמע מוזר אבל העובדות תומכות בכך: יש חוסר שוויון בולט בשכר, יש חוסר שוויון בטיפול בילדים (די ברור שעול טיפול בילדים נופל בעיקר על האישה).
כלומר הטענה היא שמדובר בהטייה זמנית של עשרות שנים על מנת לגרום לשוויון מלא ואמיתי.

דניאל
אורח
דניאל

אין סיבה להתייחס לכל הגברים בכל הדורות כקולקטיב ולכן אין סיבה לפגוע בגברים שחיים עכשיו כדי “לפצות” את קולקטיב הנשים החיות היום על האפליה שחוו הנשים בדורות הקודמים.
מה גם שממש ממש לא ברור שנוח הטיפול בילדים נופל על האישה.

מישהו
אורח
מישהו

ומניין לך שאפליה מתקנת אכן תאזן את המצב? יש לשפוט דברים לפי תוצאותיהם ולא לפי כוונותיהם. כדאי לך על כתביו של תומס סואל בהקשר לאפליה מתקנת

יואב
אורח
יואב

אפליה “מתקנת” הינה עדיין אפליה ולכן פסולה.

חוסר השוויון בשכר הוא די פיקציה. גבר ואישה באותו תפקיד מרוויחים פחות או יותר את אותו שכר לשעה. עד היום עבדתי בכעשר מקומות עבודה בכמה וכמה תחומים וזה תמיד היה המצב.

בקשר לטיפול בילדים, מדובר בעניין אישי של כל זוג ולא של המדינה. מי שלא מסתדר עם בן הזוג או בת הזוג שלו יכול להלין בעיקר על עצמו.

לא ממליץ על כלום
אורח
לא ממליץ על כלום

אין דבר כזה אפליה מתקנת! כל אפליה מקלקלת, גם אם עוטפים אותה בשם החברתי “מתקנת”.

לא עוצרים תופעה שלילית ע”י הפיכת הגלגל והתנהגות שלילית הפוכה. הדבר משול לעצירת אלימות באלימות חזקה יותר. זה עובד, אבל מועיל רק לצד אחד ורק לטווח הקצר.

בכל סיטואציה בהסטוריה בה צד אחד הגיב ב-overkill התוצאה הייתה שהצד השני נרמס. אגב, לעיתים דווקא זה גרם להשתשלות אירועים לא סימפטית (יש הרבה דוגמאות לתת, אבל המפורסמת בהן היא חוזה ורסאי https://eureka.org.il/item/50607/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94-%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%99 )

נופית
אורח
נופית

כבר הוכח שנשים מרוויחות פחות בגלל עצמן בלבד http://www.davar1.co.il/47230/ (תתעלמי מכותרת המשנה. בגוף הכתבה מצויין בפירוש שאפילו הקמצוץ של ה-13% אחוז הנותרים זה קטע בלתי מוסבר, ולא כפי שפירשן הכתב). די עם המנטרה הזו. נשים באותו התפקיד בדיוק שעובדות אותו אחוז משרה לא מרוויחות פחות מגבר. הפער נובע מלימוד מקצועות הומניים, בחירת מקצוע מניב פחות, תחרותי פחות, מסוכן פחות, פחות שעות עבודה ופחות קידום עקב עבודה במשרה חלקית, טיפול בילדים וכו’. גם בקרב ציבור הבלתי משכילים נשים לא הולכות לעבודות הקשות והמסוכנות (ראיתם אישה שעובדת פיזי בבתי זיקוק למשל?) אישה שלומדת מקצוע הנדסי למשל ותעבוד במשרה מלאה תרוויח בדיוק כמו… קרא עוד »

נופית
אורח
נופית

למה תגובתי לא חשופה לכולם, לאחר הבקרה?

balibav
אורח
balibav

כל המחקרים בפירוש מראים שיש פערי שכר. רק שהם לא 20 או 30% כמו שבדרך כלל אומרים, אלא רק בין 5 ל-10 כששולטים על שאר המשתנים. אבל למיטב ידיעתי 5 עד 10 זה לא אפס.

נופית
אורח
נופית

שוב, אין ויכוח על פערי השכר אלא על סיבותיהם. שום מחקר, לרבות המחקר שהבאתי, לא הוכיח אפליה. כשגברים לרוב עובדים יותר בקריירות הישגיות יותר ולכן מרוויחים יותר אין פירוש הדבר שהתכנסה איזו מועצת גברים והחליטה “להפלות נשים”.

מכיוון שאין סטטיסטיקה חברתית מושלמת אלא רק מאמץ מיטבי לברור נתונים, במחקרים חברתיים תמיד יישארו בשוליים נתונים חסרי הסבר ודאי, שבמקרה שלנו לבדם לא מצביעים על אפליה. על הטוען לאפליה החובה להוכיח אותה. ניחושים והשערות אינם הוכחות.

blarg
אורח
blarg

“Sticks and Stones may Break Your Bones, but Words can Break Your Spirit

פריבילגית
אורח
פריבילגית

הסולידית, ממליצה לך לרדת לעומק האמיתי של ההגדרה של ״פריבילגיה מערכתית״. רק אחרי ההבנה שגם אם בן אדם אחראי ב 100% על עצמו, למערכת יש יד מאוד חזקה ביכולת שלו להצליח.. רק אז אולי תביני את הערך והצורך בלנסות לשנות את המערכת. קחי גבר לבן (או אישה) בריא, וגבר (או אישה) שחור, וציידי אותם בדיוק באותה נכונות להצלחה, ואותם כלים, ואותה אחריות עצמית, ואותה אמביציה, ושלחי אותם לדרכם. נראה מי יגיע לאן. אולי במשחק בבורסה מאחורי מסך יש לשחור סיכוי, אך כל מהלך אחר שידרוש מפגש עם ״המערכת״ – יוביל לפער בין השניים. מוכח. על כן, צריך להבין לעומק הטיות… קרא עוד »

ido2267
אורח
ido2267

יש לי בעיה רצינית מאד עם הרצון המובן של נשים להוציא את הזנות אל מחוץ לחוק (זה שהגבר יהיה זה שייענש לא משנה את העובדה שזנות תהפוך לבלתי חוקית). אחת הבעיות היא שאי אפשר להגדיר מהי זנות. האם אישה שחיה בדירה ששכר עבורה גבר עשיר ומבוגר ממנה היא זונה? ואיך תבדיל בין זה לבין זוגיות שבה צד אחד יותר מבוסס מהשני? עוד בעיה היא שהחוק לא אומר כלום על פורנוגרפיה. פורנוגרפיה היא זנות מצולמת. כשמשלמים למישהו על מנת שיקיים יחסי מין זו זנות ולצפות בסרט כחול לא שונה מהותית מללכת לזונה, בשני המקרים אתה נהנה מהעובדה שמישהו קיבל כסף כדי… קרא עוד »

דותן
אורח
דותן

אומנם תיארת מצבים דומים,
אבל לפי הבנתי, המצב שרוצים להוציא אל מחוץ לחוק,
הוא : קיום יחסים מין תמורת תשלום עם כמה בני זוג בכל משמרת
כלל השאר בעייתי – אבל פחות , נכון לעכשיו

יריב
אורח
יריב

אני הבנתי שדווקא רוצים להפוך את הזנות לחוקית, מתוך הבנה שגם כאשר אינה חוקית היא תתקיים אלא שכאשר אינה חוקית התנאים גרועים בהרבה עבור העובדות.

mws
אורח
mws

כהרגלך בקודש, את חדה וברורה ו… חד צדדית. וגם לוקחת את הדברים רחוק בדרך לאבסורדום. אני מסכימה עם רוח הדברים אבל חושבת שפיספסת פה נקודה חשובה. יש דיכוי מופנם – וכל מי שמוצא.ת עצמו.ה חלק ממיעוט כלשהו חווה אותה. השאלה, תמיד, היא של מודעות לפעולת הכוח עלינו, מבפנים ומבחוץ. אני יכולה לבחור לגלח שערות כי “אני אוהבת עור חלק” או להתאפר “כי אני אוהבת אותי מטופחת” וכו’ וכו’ וכו’ (אחת מאלפי הדרכים שבהן הגוף והמחשבה ממושטרים מבפנים), והשאלה היא האם נתתי את דעתי אי פעם לשאלה מאיפה הגיעו התובנות ה”מובנות מאליהן “האלה לתוך ראשי. אז אפשר שההבנה תגיע דרך אמא,… קרא עוד »

מתעניין
אורח
מתעניין

זה משהו שאף פעם לא הבנתי (ואני באמת רוצה להבין). למה זה לא לגיטימי שהאופנה היום היא שנשים תהיינה מגולחות? גם אני נגיד מעדיף לגדל זקן כי זה יותר נוח, ולא עושה את זה בעיקר מסיבות אסטתיות.
ברור שמי שלא רוצה – שלא תשמור על עור חלק, ולא תתאפר, ושלאף אחד אין זכות לומר כלום. וברור לי שמי שמחליט להעיר על דברים כאלה הוא מאוד לא בסדר. אבל למה זה נהפך למשהו סמלי כל כך?

נולי
אורח
נולי

כי נשים שבוחרות לא להתגלח, זוכות לתגובות כל כך חריפות..
רוצחי ילדים לא זוכים לכאלה תגובות.
כולה בחירה אסתטית.. מה הדרמה?
למה החברה שלנו כל כך מתרגשת מדבר כל כך חסר משמעות?

תראה כמה תגובות לנושא כזה זניח, וחלקן אלימות בצורה לא סביחה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4313271,00.html

מכיוון שזה כל כך סמלי לחברה, זה הפך לסמלי לפמיניזים, שקורא תיגר על אקסיומות.

מתעניין
אורח
מתעניין

תודה על התשובה

מיכלה
אורח
מיכלה

תודה. זה בהחלט נעים שמתעניינים, ואני לא צינית. גמני, עד שחוויתי על בשרי את ההבדל ביחס אלי כאשה – בישראל > בהודו > בסרי לנקה (הבודהיסטית), עד שהתחלתי ללמוד סוציולוגיה ולמדתי את אוצר המלים שעזר לי לארגן מחשבתית את מה שכבר הבנתי בחיים, לא קלטתי עד כמה היחס לנשים ומעמד האשה הוא דבר חברתי, ולא רק אישי, ועד כמה ההבנה התיאורטית של זה עוזרת לנו (גברים ונשים כאחת) לצאת מהמסגרת המגבילה הזו – מגבילה חברתית, וגם מחשבתית. אני משערת שאם לא הייתי אשה – לא הייתי עוברת את מה שעברתי, לא הייתי מבינה ולומדת את מה שהבנתי ולמדתי, וקרוב לוודאי… קרא עוד »

אשר
אורח
אשר

סליחה אבל ההתעסקות בשטות הזו היא קצת ״אוננות מחשבתית״. החברה גם מצפה מגברים להתגלח, להיות מטופחים (המון מסדרים גבות היום) ולהיות חלקים. זה די obvious שאנחנו עושים את זה מתוך תכתיבים חברתיים, לא גילית פה את אמריקה. בעיני זו יותר שאלה של השפעת החברה על תפישת היופי של האינדיבידואל משאלה מגדרית. לא צריך לדחוף את הפאקינג מגדר לכל מקום.
״מישטור פנימי״, ״דיכוי״? בעיני הרבה יותר מתאים ופשוט לקרוא לזה קונפורמיזם.

נולי
אורח
נולי

אשר, נכנסת ללינק שצירפתי, קראת את הטוקבקים?
מסכימה איתך שזו שטות. אבל משום מה השטות הזאת מקבלת משקל מאוד גבוה, כשמדובר בנשים.
ביום שיקראו לגברים שמתגלחים/לא מתגלחים “מגעיל” “גבר דוחה” “זה לא גברי” “או אולי שגם לא ינגבו ת’תחת” נוכל להסכים שזה סתם קונפורמיזם. הכל ציטוטים מהטוקבקים.
המשטור שנשים חוות כלפי גופן היא משהו חריג בהחלט.

אשר
אורח
אשר

נכנסתי,אכן מזעזע, באופן כללי בחיים אני משתדל לא לגבש דעה לגבי המציאות הישראלית רק על בסיס טוקבקים (אחרת הייתי מהגר מפה מזמן). טוקבקיסטים הם הרבה פעמים מיעוט צעקני, לא מייצג ובעיקר – מעצבן. רבים מאותם טוקבקיסטים גם יקראו לאשה שמתחתנת לא בתולה פרוצה ויחשבו שמקומה של האשה במטבח – מכאן ועד להסיק שזהו הלך הרוח השולט בישראל זו חתיכת קפיצה. היות ואני לא באמת מכיר מחקרים בנושא אני יכול להעיד רק על עצמי ועל סביבתי הקרובה ולומר שמידת הטיפוח של הנשים סביבי לא מטרידה אותי כהוא זה. אם אראה מישהי עם שיער עבות בבית השחי זה כנראה ימשוך את תשומת… קרא עוד »

נולי
אורח
נולי

אשר, אתה מתעלם מטוקבקים, ועדויות של נשים, אבל מוכן לבסס השקפת עולם על מקרה פרטי של החבר שלך ואישתו?
אני חשה פה סתירה..

אבל אני זורמת איתך, השאלה היא לא מה אישתו מעדיפה, אלא אם הוא ילך לים בחזה שעיר, איך יגיבו אליו, ואיך יגיבו לאישתו אם היא תחליט לא לגלח את השחי.

לא צריך להיתמם, זה ברור שהביקורת הציבורית כלפי נשים היא קשוחה הרבה יותר, וזה משהו שצריך להבין שהוא לא גזירת גורל, ואפשר להעלות את זה לשיח הציבורי ולשנות את זה.

זה באמת יגרום לעולם להיות מקום רע יותר אם נשים ירגישו בנוח להסתובב שעירות?

דותן
אורח
דותן

אם יש לחץ חברתי – ואם זה מצליח –
לגרום לנשים לשאוף – להיות רזות קטנות ומגולחות
זה עידוד לנטיה פדופילית

Shmulik Hazan
אורח
Shmulik Hazan

אני מסכים עם התגובה ואפשר להוסיף כדוגמה את הפרסומות הפוגעניות, הן פוגעניות לנשים (וגם לגברים אוהבי חופש) לא בגלל תחושה של קורבן אלא שהן עוזרות לקבע חברה שובניסטית. מראה לרוב נשים כעקרות בית, אשה סתומה שלא יודעת מה זה “פטריות” ויושבת במטבח עם “מטריות”, או פנייה לנשים בלבד כשמדובר בחיתולים אןו מזון תינוקות, זה מחלחל במיוחד לדור הצעיר ומקבע תמונה שככה זה. החברה עדיין שובניסטית ויש לתת משקל ולהגיב לתופעות כדוגמה שהזכרתי, אבל כמובן שהפלג הקולני בעל היכולת לחוקק מה שהסולידית קוראת הפמיניזם הסמכותני היא אנטי פמיניסטית ושוללת חופש ומעודדת התערבות ממשלתית ולכן בהתייחס אליהם אני די מסכים עם הסולידית.

שולמית
אורח
שולמית

היי סולידית. האמת שענו לך כאן יפה. אני אחת הכותבות בבלוג פוליטיקלי קוראת. (והמעצבת והמתכנתת של האתר אם דיברנו על עצמאות נשית) אם כבר את מעבירה אלינו ביקורת – אשמח אם תתני קישור לעמוד, שהקוראות והקוראים יראו בעצמן במה מדובר. זו הגינות בסיסית.
https://www.facebook.com/politicallycorret/

http://politicallycorret.co.il/

אסף
אורח
אסף

הפוסט הזה משקף כשל בסיסי בהבנת המושג ליברליזם ומה עובד ביסוד התפיסה הקוראת להכללה ומגוון inclusion and diversity זה לא מפתיע בהנתן הדעות הסופר שמרניות של הכותבת בכל נושא פוליטי חברתי אחר זה בעצם נסיון של אדם בעל השקפה אולטרה שמרנית לפרש תופעה חברתית שכל מהותה הוא ליברלי. חופש וחירות אין דרך אחת לחגוג. להיות אישה משוחררת אפשר בהמון דרכים והביטוי החזק ביותר להצלחת המהפכה הפמיניסטית והיותו של השלב הזה המשך ישיר של אותה המהפכה היא בכך שהרעיון הפמיניסטי מכיל היום מספר רב של רעיונות כמספר הנשים אולי שמעוניינות בו ומכיל באופן פלאי את כולם בלי שום קושי או סתירה.… קרא עוד »

mementoil
אורח
mementoil

אין שום דבר “ליברלי” בפמיניזם המודרני, אשר מציג נשים כקורבנות ועקב כך דורש שהממשלה תפצה אותן על כך באמצעות אפליה מתקנת ושאר הטבות. המונח “ליברליזם” בפירושו המקורי עוסק בחירות הפרט מעולו של משטר אבסולוטי, כפי שהיה נפוץ במהלך מרבית ההיסטוריה, ובמתן יחס שווה בפני החוק לכל אדם, ללא קשר למינו, עושרו או ייחוסו. מתן אפליה מתקנת לנשים (או לשחורים, או לנכים, או לכל ציבור אחר) מנוגדת לפי הגדרה לעקרונות הליברליים, ואינו שונה מבחינה מוסרית מאשר אפליה ממסדית כנגד ציבורים אלו. כנ”ל לגבי הטבות כלכליות אשר בהכרח ממומנות מכיסו של אדם אחר (היות ולממשלה אין כסף משל עצמה, וכל כסף שיש… קרא עוד »

אייב
אורח
אייב

קראת פעם את הנחות היסוד העומדות מאחורי הפרדיגמה הליברלית, ואת אלו העומדות מאחורי הפרדיגמות הריאליסטית והמרקסיסטית?
הסולידית מבקרת את ביטול האפשרות לקידמה על ידי תנועות שעסוקות בנהי ובכייה במקום בסיוע אמיתי לפרט.
התרכזות ברמת הפרט, והכרה באפשרות לקידמה הן שתיים מהנחות היסוד הליברליות, ועומדות בסתירה להנחות היסוד הריאליסטיות והמרקסיסטיות.

A
אורח
A

ללא ספק הבלוג הזה הולך ומשתפר כמעט בכל פוסט
הפוסט הזה פשוט פקח את עיניי, מאוד חשוב חד ומדויק.

אם חשבתי שהפוסט הזה מסביר בצורה טובה ומנסה לכסות כמה שיותר זויות
הגיעו התגובות והביאו דוגמא חיה על מי מדובר

;–)

מושיקו
אורח
מושיקו

ביום שבו הכניסו את הבחור הערבי הנשוי (סבאר קאשור שמו) ששיקר לאשה בירושלים שהוא יהודי ורווק לכלא באשמת אונס הבנתי ש״משהו רקוב בממלכת דנמרק״. למי שלא מכיר, האשה הנ״ל שכבה איתו על גג בנין לאחר שעה של היכרות שבה הוא סיפר לה שהוא יהודי ורווק. אני אומר זאת בצער רב כמי שרואה עצמו כפמיניסט. כל הסו קולד ״הגנות״ ששמים היום על נשים פשוט מסתמכות על ההנחה שאשה היא איזה יצור מטופש וחסר בינה שצריך להגן עליו מפני הגברים ה״טורפים״ שרק רוצים לנצלו. אם נחזור למקרה שתיארתי, אותה אשה לקחה החלטה (לגיטימית לגמרי) לשכב עם מישהו על גג בניין לאחר שעה… קרא עוד »

יונתן
אורח
יונתן

שלום מושיקו. גם אני הזדעזעתי בזמנו (2010) מתיק סבאר קאשור כפי שפורסמו בתקשורת. לאחר מכן קראתי את הכתבה של ליטל גרוסמן ב”הארץ” (מצ”ב) שקראה את עדותה של המתלוננת (ב’) ומשם, לכאורה, עולה תמונה שונה לחלוטין מזו שפורסמה בתקשורת. אליבא דליטל מעדותה של ב’ עולה תמונה ברורה של אונס ברוטלי במיוחד (לכאורה). עקב סיבות כאלה ואחרות (אשר תוכל לקרוא בכתבה) הושג הסדר טעון, אשר במסגרתו הסכימו הצדדים לשנות את סעיף האישום מאונס ללא הסכמה חופשית לאונס בהסכמה שהושגה במרמה. התקשורת, אשר לא היתה מודעות למורכבות המשפטית בתיק, עטה על התיק וההסדר, ותכל’ס גם קשה להאשימם, והיה שישו ושמחו גדול סביב הפרשה.… קרא עוד »

מושיקו
אורח
מושיקו

שלום יונתן, מספר דברים:
1. אני ברשותך אשאר עם ההחלטה המשפטית ולא עם הכתבה הזו. ההחלטה המשפטית הייתה שהאדם הנ״ל ביצע מעשה ״אונס במירמה״, מונח שבעיני בכלל אין לו זכות קיום. אם באמת הוא אנס אותה כפי שמתואר בכתבה אז יש פה כשל רציני של מערכת המשפט והאדם הזה היה צריך להיות מורשע באונס ״סטנדרטי״ ולשבת הרבה יותר בכלא.
2. אם אתה לא רואה את הקשר לפמיניזם אז קטונתי (אני יודע שיותר מקובל לכתוב קטנתי עם חולם חסר אז אחסוך לך את טיעון האד הומינם המטופש הבא שלך).

נולי
אורח
נולי

מושיקו, ציטוט מתוך פסק הדין:

בעקבות הודאתו של המערער כאמור – הוא הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. זה המקום להוסיף ולציין כי הצדדים הסכימו בגדרי הסדר הטיעון שנחתם כי הם יהיו חופשיים לטעון לעונש כהבנתם, וכי הם רשאים להגיש לצורך זה חוות דעת ותסקירים וכן הצהרת נפגעת. עוד סוכם כי בתיאור האירועים שבגינם יורשע הנאשם – לא יחרגו הצדדים מהעובדות שבכתב האישום המתוקן – לא יסתרו אותן ולא יוסיפו עליהן.

כתוב שם בפירוש שכתב האישום תוקן כחלק מהסדר.

מושיקו
אורח
מושיקו

כוונתי הייתה להציף את נושא ה״אונס במירמה״ ולא לנהל דיון על האם סאבר קאשור אנס או לא.

אני לא משפטן ולכן אני לא מתיימר להבין את כל ההתפלפלויות המשפטיות שגרמו להחלטה ואשמח אם נותיר את הנושא הספציפי של מה אדון קאשור עשה או לא עשה בפועל בצד לצורך הדיון.

בשורה התחתונה, וזו הנקודה היחידה שאכן רלוונטית לדיון פה, הוא הורשע בגין מעשה שלדעתי אינו אמור להיות מוגדר כמעשה פלילי (״אונס במרמה״).

נולי
אורח
נולי

אבל אין נושא כזה “אונס במרמה”.
בחרת מקרה איזוטרי, ועליו ביססת את קיומה של תופעה, אבל בפועל – המקרה הזה הוא פשוט תוצר של פרשה שיצרה הודאה קצת מצחיקה.

אני לא יודעת במה בא לידי ביטוי האופן שבו אתה מגדיר את עצמך פמיניסט, לפי עדותך, אבל נראה לי שבכל מקרה לצמצם את כל מה שרע בפמיניזם (אין פמיניזם רע, יש פמיניזם שרע לו) למקרה אנקדוטלי אחד זו פשוט רטוריקה מאוד חלשה שמאפיינת את החברה שהופכים לפמיניסטים דווקא הרגע שצריך לשלם את החשבון בדייט.

מושיקו
אורח
מושיקו

באיזה שלב טענתי שזה כל מה שרע בפמיניזם? טענתי שזו הייתה הנקודה שבה הבנתי שיש צדדים שליליים בפמיניזם המודרני.

רוצה עוד דוגמאות: חזקת הגיל הרך, חלוקה כספית לא שוויונית בין הורים לאחר גירושין, גיל הפרישה לנשים ועוד ועוד.
לא רואה צורך להצדיק לך למה אני פמיניסט – לא ממש רלוונטי לדיון.
באופן כללי, אתם מתמקדים המון בנושאים שלא קשורים לדיון, אולי היה שווה ללמוד קורס אחד פחות במגדר באוניברסיטה וללמוד במקומו קורס בלוגיקה.
המשך יום נעים 🙂

נולי
אורח
נולי

בהחלט יש נושאים ששווה לדון עליהם בפמיניזם (אפילו הקדמתי אותך והרחבתי על זה בפורום של הבלוג), אבל הפמיניזם, כמו כל אידיאולוגיה היא לא תקנון מוסדר. יש הרבה גישות, ודיונים פנימיים, והרבה דינמיקה.
אבל בגלל שיש כמה פעילות שמתעקשות על חזקת הגיל הרך, לטעון שפמיניזם היא תנועה שעוסקת בבכי ונהייה.. (כמו שרשום למטה), זה פשוט לא רציני.

מושיקו
אורח
מושיקו

״יש כמה פעילות שמתעקשות״ – את מקשיבה לעצמך?
המצב המשפטי בישראל היום הוא שילד אוטומטית הולך לחזקת אימו, גם אם האב היה הגורם המרכזי בחייו עד כה. חזקה משותפת רוחקה מלהיות ה-default וחזקה של האב כמעט ולא קיימת.
אנחנו חיים בעידן שבו כאשר שופט נותן הפחתת מזונות לגבר בחזקה משותפת היות והוא מרוויח מחצית מאשתו זו נחשבת פסיקה תקדימית ו״סופר מתקדמת״.
תפקחי את העיניים!
וכן, דווקא בתור גבר פמיניסט שלוקח חלק שווה בגידול ילדיו הדברים האלו מפריעים לי הרבה יותר מלאיזה בבון שפמיניזם זר לו לחלוטין.

נולי
אורח
נולי

אתה מתפרץ לדלת פתוחה.
חזקת הגיל הרך היא בהחלט עוולה, גם לדעתי, כפמיניסטית – אבל (!) היא המצאה של גברים, והיא משרתת אותם בכך שהיא מנציחה את המקום של האישה כמטפל(ת) הראשי(ת).
שים לב שאין מספיק גברים שנלחמים בעוולה הזאת, כי זה פשוט נוח לרובם.
כרגע המציאות היא שיש יותר גברים שלא משלמים מזונות, מאשר גברים שנלחמים על משמורת משותפת ולא מקבלים אותה.
ובהחלט – זה נושא לדיון, זה לא פוסל את כל המהות הפמיניסטית, וכפמיניסט, שאפילו מגדל את ילדיו באופן שווה (הנה, אני שומעת את משאית המדליות מתקרבת) להצהיר שבגלל זה “משהו רקוב בממלכת דנמרק”..
בוא..

מושיקו
אורח
מושיקו

אוקי, הצלחת להתיש אותי, אם תשימי לב מי *נאבק* במלוא העוז על מנת לשמר את חזקת הגיל הרך (שאכן מנציחה את מקום האשה כמטפלת – סחטיין שעלית על זה) אז מדובר במרבית הנשים שיושבות בכנסת ישראל.
וכעת, לשיעור נוסף בלוגיקה, יש פה עוולה כלפי נשים שמבוצעת ע״י נשים אבל את כמובן טוענת שהכל באשמת הגברים ה״מפלצות״ שזה בעצם משרת אותם. למה הגברים אשמים? כי אין מספיק גברים שנלחמים בעוולה…

לא צריך את האישור שלך ולא צריך מדליות, אני מטפל בילדים שלי כי אני אבא שלהם וכי אני נהנה מזה. כתבתי את זה כדי להדגיש נקודה שכנראה שוב הצלחת להחמיץ.

מושיקו
אורח
מושיקו

“יש יותר גברים שלא משלמים מזונות, מאשר גברים שנלחמים על משמורת משותפת ולא מקבלים אותה” – ונניח שאת צודקת, מה בין שמיטה להר סיני? איך זה בדיוק מצדיק את חזקת הגיל הרך?
אני באמת לא צוחק, כאדם בעל רקע מדעי ולוגי די נרחב אני ממליץ לך בכל לב לקבל קצת רקע בלוגיקה פורמאלית.

נולי
אורח
נולי

התייחסתי לעניין חזקת הגיל הרך בפורום.
מוזמן להצטרף לדיון שם.
https://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA.5033/page-10#post-122589

מעבר לזה, הדגשתי יותר מפעם אחת שאני מתנגדת לחזקת הגיל הרך, אבל אם כבר אתה כזה לוחם צדק שרוצה את טובת הכלל – למה אתה מגביל את עצמך לעוולה כזו קטנה?

משה
אורח
משה

איכותי ומדויק

CLEMENT
אורח
CLEMENT

עריצות המיעוט הפמיניסטי – רדיקלי מיעוט זעיר ביותר של נשים בעלות אידיאולוגיה פמיניסטית קיצונית מאוד מהלך אימים על נורמות ההתנהגות הבין זוגיות ובאופן מפתיע מצליח לכפות על החברה המערבית את השקפותיו והעדפותיו. הנשק העיקרי שבו משתמש מיעוט זה הינו היעדר התפשרות, חוסר סובלנות, וכפיית אג’נדה פמיניסטית וטוטליטרית על ציבור גדול וחופשי, בניגוד לרוח הזמן המתאפיינת דווקא בגמישות, פשרנות, סובלנות. הכפייה מתבצעת, בכל דרך לגיטימית ולא לגיטימית, ובמיוחד תוך הבניית מציאות בה אין ברירה למקבלי ההחלטות, אלא להיכנע לדרישות של המיעוט הנחוש והקנאי. כך נוצרת מערכת ערכים שבה המציאות מצטיירת בצבעי שחור לבן, ללא צבעי ביניים: אם אתה לא איתנו –… קרא עוד »

סתם אחת
אורח
סתם אחת

עריצות המיעוט הפמיניסטי. כמה נוח. רק על עצמי לספר ידעתי – צר עולמי כעולם נמלה: בפגישת עבודה, לא פעם, כשאישה תגיד את דעתה המקצועית, יתעלמו ממנה, וכשגבר יחזור על ההסבר הוא יקבל על זה קרדיט. קרה לי. גבר, באשר הוא גבר, ירשה לעצמו להגסביר לאישה את העובדות, גם היא מקצועית יותר ממנו בתחום, ואין לו מה לחדש לה. קרה לי, לא פעם. כשגבר ואישה יסעו בתחבורה ציבורית, גבר ירגיש בנוח לפלוש לתוך המרחב של המושב שלידו, האישה (אני) לא תבין מה קורה, עד שלא ישאר לה מקום להצתמצם יותר, ורק אז תעיר בהיסוס. כיום כשיש מושב עם שני מושבים פנויים,… קרא עוד »

HT
אורח
HT

וואו. רק אוסיף לדיברי סתם-אחת – אני בעלת תואר גבוה יותר מבעלי, בציונים טובים יותר משלו, והוא זה שנשאר בבית לטפל בילדים, ועדיין השכר שלו גבוה משמעותית משלי. הסיבה היא האגרסיביות הגברית והקודים החברתיים הגבריים שהרבה פעמים לא היו ברורים לי כאישה עד אחרי שדיברתי איתו. האגרסביות הגברית פשוט שמה את הגבר הדובר במרכז ולא רואה אחרים ממטר – הוא אפילו לא שם לב שהרעיון הגאוני שהרגע עלה במוחו המושלם הוצג על ידך לפני שניה. בקודים גבריים הכוונה לדברים שאני בכלל לא רואה ובעינו ברורים . הנחיות כמו ״על זה אסור היה לך להבליג. היית צריכה להתעמת איתו מיידית. תתעמתי… קרא עוד »

Uncle Sam
אורח
Uncle Sam

פוסט הירואי, טקסט מכונן, פגעת ישר ב”לב המאפליה” (לא של קונראד) של הפמיניזם האכזרי.
אכן, אלה הם ביטוי המפתח של הפמיניזם – אכזריות, רשעות, התעמרות, השפלה, התקרבנות אגרסיבית, חוסר אנושיות.
לא אגזים אם אומר שבניגוד לדעתן של הפמיניסטיות על עצמן, כמקדמות…ובכן, מקדמות משהו, הן הפכו את האינטרקציה בין המינים לשדה קרב אכזרי.
הפמיניזם הסיג את האנושות, זו האמת.
סולידית מבריקה, אל תחשבי שתצליחי לשכנע את הפמיניסטיות – הן אינן שומעות אף אחד, רק את “אחותי”, ורק אם האחות באה מגישה של “העצמה נשית”, הלוואי שיימחקו שתי המילים הארורות האלה מתודעתנו.

בוריס
אורח
בוריס

שלום לסולידית. ראית קן צרעות ועם המאמר הזה באת ודחפת לשם מקל. לצער הפמניסטיות בינינו לעולם לא היו זמנים שבהם נשים לא נלקחו ברצינות כבני אדם בוגרים, אוטונומיים ושווי מעמד. לפחות לא בהקשר של המעבק לזכויות נשים בתרבויות המערב. ההוכחה היא די פשוטה, קיומן של מלכות שלא לצורך יופי בלבד. מלכות אנגליות ובריטיות, מלכות נורדיות, מלכות רוסיות. מי מימן את קולומבוס? מלכה ספרדית כמובן. סולטנט הנשים בתורכיה האותמנית. למעשה אין רגע בזמן שלנשים לא היה שום השפעה על שום דבר והכל הוחלט עבורן. לנשים תמיד היה ויהיה ערך רב בכל חברה אנושית. חייה של אישה תמיד היו ויהיו שווים יותר… קרא עוד »

נתנייתי
אורח
נתנייתי

בוריס, הנשים המלכות בעבר מוכיחות את ההיפך.
מה צריך כדי להגיע למלוכה? להיוולד למשפחה המתאימה, וכשירות מינימלית.
לא צריך להיות חכם, משכיל, אמיץ או ישר; צריך רק להיות מוסכם- כדי שהממלכה לא תתפרק במלחמת ירושה.
אם אין יורש זכר כשיר ומוסכם, החצר תעדיף למנות אישה ולא להתחיל להסתבך עם איזה דודן רחוק, שבוודאי יעביר את הכוח לענף שלו במשפחה.
אליזבת, מריה-תרזה, קטרינה הגדולה- אף אחת מהן לא היתה עולה למלוכה אם היה בסביבה יורש זכר כשיר.

בוריס
אורח
בוריס

נתנייתי, בוא נקרה שוב מהציטוט “היו זמנים שבהם המאבק לשיוויון מגדרי נועד להביא לכך שנשים תילקחנה ברצינות כבני אדם בוגרים.”
הטענה שלי היא פשוטה, לעולם לא היו זמנים שנשים לא נלקחו ברצינות.

עכשיו לעניין “ההפרכה” שלך. אין שום “ההיפך” אם החצר העדיף למנות אישה, זהו הדיון הסתיים. היא נלקחת ברצינות כבן אדם בוגר לתפקד כמלכה.
אתה גם שוכח לציין שהאתגר במלוכה הוא לשמור על הכסא, להקרין מנהיגות ויוזמה. אף אחד לא זלזל ביקטרינה הגדולה ובטח שלא בגלל שהיא אישה. הייתה אישה לא “כשירה מינימלית” בכלל.

ארד
אורח
ארד

כל כך נכון ואמיתי, אני שמח שאני שומע את ההתפכחות הזאת יותר ויותר לאחרונה.
הלוואי ויותר נשים יחשבו כך ובינו את העולם כך שפריטים חופשיים ולא כקרבנות לדיכוי ואז באמת באמת נהיה שווים.

orly
אורח
orly

מאמר מעולה כהרגלה של “הסולידית”, מזדהה עם כל מילה. והנה קישור לקדימון לסרט תיעודי שעוסק בתופעות הלוואי העגומות (שלא לומר – הטרגיות) של הפמיניזם מהסוג הכוחני והמעוות – https://www.youtube.com/watch?v=1HL_l363YaM&app=desktop

אלן דלון
אורח
אלן דלון

אומנם – לא מזדהה עם כל מילה …. אבל +1 על הוידאו

via
אורח
via

היי סולידית, אני קוראת בבלוג שלך והייתי רוצה לשאול בנוגע לחיי חברה.
איך את משלבת את אורח החיים המינימליסטי עם חברים? זה לא קשה לך? מה עם בתי קפה ובילויים שבדכ מתלווים למפגשים חברתיים? את מוותרת על זה?
ובלי קשר, רציתי להגיד תודה.
את פותחת לי את העיניים בהמון מובנים.

via
אורח
via

עוד שאלה בהקשר הזה, איך את מתמודדת עם המשפחה? בילויים משפחתיים מלווים בהוצאות.. מתנות וכו…
האם מצאת את עצמך מתרחקת ממשפחה וחברים?
אני ממש אשמח לעצות בנושא..

סעד
אורח
סעד

לסולידית, שבאמת מציגה את העולם הסולידי, אני מביע הערכה רבה על הטקסט הזה, ומספר הערות – 1. אבי אבות הטומאה של הפמיניזם בישראל …או בעצם, האימא של אימהות הפמיניזם בישראל הוא (או היא?) חוק למניעת הטרדה מינית, שיובא מארצות הברית על ידי אתם יודעים מי. החוק הפגום הזה (שכל כולו סתירות לוגיות ובעיות משפטיות שנקברו בתוכו) הפעיל אמצעי שיש להשתמש בו באופן מצומצם (הדין הפלילי) במקום בו ניתן להשתמש באמצעי פחות דרקוני, וכפי שכבר נאמר פה – הפך לנשק יום הדין של הפמיניזם הישראלי. (ראו מאמרם המבריק ופוקח העיניים של פרופ. קרמניצר וליאת לבנון – “האיסור הפלילי על הטרדה מינית… קרא עוד »

יונית
אורח
יונית

אבי הטומאה של הפמיניזם – חוק הטרדה מינית. וואלה. אשמח לשמוע ממך מתי לאחרונה הבוס/ית שלך שלח/ה אליך הצעות מטרידות, משפילות או אפילו רמיזות מציקות מאוד. אחרי שתכתוב לנו ותשתף אותנו בחוויה שלך בנושא, אשמח להמשיך להתיחס ברצינות למה שכתבת. ואם אין לך חוויות אישיות, אשמח לדעת מה בדיוק אתה מציע לנשים שחוות הטרדה מינית בעבודה. אני עבדתי בעבר במקום מאוד מכובד. אבל ממש. משרד מהנדסים מהגדולים והמכובדים בארץ. והיה שם בוס, שלא שלט במה שיצא לו מהפה, והיה מטריד מזכירות שעבדו בצוות שלנו. עד שמנהלת הצוות פנתה למנכ”ל החברה והתלוננה. והטרדות פסקו. אם לא היה חוק הטרדה מינית, הוא… קרא עוד »

יעל
אורח
יעל

וואו, טקסט מאוד ירוד. ולגופו של עניין: את מגלה בורות נוראית בכל הקשור לתאוריות פמיניסטיות, גם קלאסיות וגם עכשוויות. את תוקפת פה משהו שאת החלטת שהוא תופעה חברתית גורפת, בלי לבסס שמדובר בתופעה. כל המאמר, מתחילתו ועד סופו, מבוסס על טיעוני איש קש, או במקרה הזה – אשת קש. לקחת כמה ביטויים תרבותיים אקלקטיים והכרזת, “פמיניזם סמכותני”. בעצם אמרת – אני ראיתי א’ ב’ ג’, חיברת ביניהם כפי שהתחשק לך, ועל כך ביססתי תאוריה. מהיכרותי איתך ועם הבלוג, אני בטוחה שאת מבינה שזה כשל רציני מאוד, לבסס תאוריה – וכן, ביססת פה תאוריה – על חוויה חלקית אישית שלך. ואם… קרא עוד »

יעל
אורח
יעל

בנוסף, נראה שאת לא שמה לב שאת חלק מהבקלאש המדובר. צחוק הגורל, את טוענת שאין כזה דבר הפנמת הדיכוי, ומוכיחה את ההיפך.

יונית
אורח
יונית

תודה!!

CLEMENT
אורח
CLEMENT

יעל, הייתי רוצה להאמין שהטקסט הזה לא נכתב על ידי אפליקציה אוטומטית פמיניסטית היישר מגוגל – סטור. הייתי רוצה להאמין שהג’יבריש המנותק הזה (תיאוריות קלאסיות, תיאוריות עכשוויות, דיסציפלינה, יחס חברתי ממשטר, מסד תיאורטי) אינו שפת תכנות מהפקולטה למדעי הרוח, במדבריות גילמן, שמופעלת כל אימת שמתעוררת מחלוקת בעניין כלשהו. הייתי רוצה להאמין הייתי רוצה להאמין שמי שכותב טקסט כזה מסוגל לנקות את מוחו מהבלי שטיפת המוח של הפמיניזם הקמירי. הייתי רוצה להאמין ש”המחקרים האמיתיים” – אני בוגר תואר שני בפסיכולוגיה וסוציולוגיה, אני יודע מה ערכם של “מחקרים אמיתיים”… – לא יתומססו וייגוזו כיוון שהרי הם מבוססים על “…מדובר במחסומים חמקמקים, מנגנונים… קרא עוד »

נולי
אורח
נולי

חולה במחלת הפמיניזם, ומאושרת מאוד.

איך????

CLEMENT
אורח
CLEMENT

ובכן, הנה דברים בשם אומרם – “…נראה שאת לא שמה לב שאת חלק מהבקלאש המדובר. צחוק הגורל, את טוענת שאין כזה דבר הפנמת הדיכוי, ומוכיחה את ההיפך.”
ככלל, אני חושד בכל מי שאומר/ת לי “אני מאושר/ת מאוד”.
ואם תאמרי רק אני מאושרת, זה לא מכיל את הכול?
ולעניין, אכן הפנמת את הדיכוי הפמיניסטי, ואת חושבת שאת מאושרת,
משמע = תסמונת סטוקהולם = בקלאש.

יעל
אורח
יעל

Clement, הייתי רוצה להאמין שהטקסט הזה לא נכתב על ידי אפליקציה אוטומטית אנטי-פמיניסטית היישר מגוגל – סטור (“מחלת הפמיניזם”? באמת?? חחח. מה עם קצת מקוריות?). מאושרת מאוד, תודה רבה על הדאגה. להיפך – מאושרת יותר כשאני מסתכלת לדברים שקורים במציאות סביבי בעיניים, ולא מתכחשת למה שהמוני נשים חווות – באמת, לא בכאילו. יש לי ביקורת מפה ועד הודעה חדשה על השימוש הלעתים קלוקל של נשים בפמיניזם, אבל זו תופעה רווחת של כל אידאולוגיה – כל אחד יכול לקחת אותה ולעשות בה כשלו לצרכיו האישיים, ולא משנה אם זה פמיניזם, דת, פוליטיקה… פמיניזם לפחות היא תנועה שבאמת ובתמים הובילה שחרור בסדר… קרא עוד »

אלן דלון
אורח
אלן דלון

יעל כתבת : “את מגלה בורות נוראית בכל הקשור לתאוריות פמיניסטיות, גם קלאסיות וגם עכשוויות. את תוקפת פה משהו שאת החלטת שהוא תופעה חברתית גורפת, בלי לבסס שמדובר בתופעה.”

מלבד היותי סמל לגבריות וליופי אני מודה שאיני מומחה לתיאוריות פמינסטיות ואני מכיר אותן בשטחיות אבל
לא נראה לי שמדובר בבורות או במשהו שכותבת הפוסט החליטה בעצמה שהוא “תופעה חברתית” וגו’-
הנה, כאן , כריסטינה הוף סומרס ,סופרת אמריקנית ופרופסור לפילוסופיה לשעבר. הידועה בביקורתה החריפה על הפמיניזם של סוף המאה ה-20.

אכן , ייתכן שהפמיניזים הסמכותני הוציא את הפרופסור סומרס מקטגוריה של פמיניזם קלאסי או עכשווי
אבל אני באמת לא מבין בזה.
http://dailycaller.com/2015/07/04/scholar-takes-on-the-authoritarian-juggernaut-of-campus-feminism/

יעל
אורח
יעל

נכנסתי לחשבון הטוויטר של זו שנתת לינק לכתבה עליה. הציוץ הראשון הוא:
Want to close wage gap? Step one: Change your major from feminist dance therapy to electrical engineering.
נו, באמת, זה כבר באמת מביך. כל אחד ואחת שאפילו קצת מעורה בעניינים יודע/ת שפערי שכר קיימים בכל תחום העסקה. רוב החברות שלי הן *לא* “מטפלות מחול פמיניסטיות” (מה שזה לא אומר, הרי ברור שהיא סתם המציאה כדי להגחיך נשים). רוב החברות שלי הן רופאות, מהנדסות ומתכנתות וסובלות מאפליית שכר (שהן נלחמות בה, ועדיין, זה קיים גם קיים).
אם זה מקור המידע שלך, אני מאחלת לך בהצלחה במציאות מידע קצת יותר אמין ומגובש.

אלן דלון
אורח
אלן דלון

לא יודע עם חברות שלך הם מדגם מייצג מדעי לצרכי מחקר. בבלוג דעת מיעוט, יש רשומת אורח מאת הדס פוקס על פערי השכר כמה פרגמנטים מתוכו להלן: —————————————————————– פער השכר הגולמי בין נשים לגברים נמצא במגמת ירידה עם השנים אך הוא עדיין גדול, ועמד על [32% בשנת 2015] – נתון גבוה לכל הדעות. “מצד אחד, כאמור, הפירוק מוכיח שרוב פער השכר נובע מגורמים מוסברים וידועים, בדומה לממצאים של מחקרים אחרים שנעשו בעולם. האמידה שכללה את מלוא הנתונים שהובאו בחשבון במחקר – ניסיון, היקף משרה, משלח יד, לאום וציוני בגרות ופסיכומטרי – [הותירה פער שכר בלתי-מוסבר של 6% בלבד], ובהחלט ייתכן… קרא עוד »

יעל
אורח
יעל

לא יודעת מי זו הדס פוקס, אבל נכון להיום, הלמ”ס מעיד על כ-30% פערי שכר מגדריים. ולא הבאתי את הדוגמאות של חברות שלי כנתונים למחקר מדעי, אלא לדוגמה לתופעה שהרגע ציינתי.

אלן דלון
אורח
אלן דלון

נראה שזו הפעם שלישית בכמה תגבות שאת מוציאה פרט מהכלל כשדעותיה לא עולות בקנה אחד עם דעותייך.
= סמכונתית .

quod est demonstrandum

יעל
אורח
יעל

facepalm.
כי זה *לא. עניין. של. דעה.* אלא של עובדות. הניתוח שהבאת הוא של מישהי שאני לא מכירה והניתוח שלה לא עולה בקנה אחד עם ניתוחים של הרבה מאוד גופים, מקומיים ובינלאומיים, שאין להם אינטרס מגדרי מובהק (ע”ע הלמ”ס).

הנה מחר אני אכתוב שלדעתי חזירים עפים ואתה תגיד שלא, כל המחקרים הכי אמינים וקונסיסטנים מוכיחים שזה לא כך. ואני אגיד לך: אתה סמכותני.

גם כן דרך להתמודד עם טיעונים.

אלן דלון
אורח
אלן דלון

יעל , במאמר שהבאתי כתוב “… בדומה לממצאים של מחקרים אחרים שנעשו בעולם…” מזמין אותך לגגל כתבה בעיתון The – Atlantic (שאינו קוטל קנים) כתבה בשם What Gender Pay-Gap Statistics Aren’t Capturing אומר שהפער ב[שכר הגולמי] הוא מעל 25% אבל ממשיך ואומר שאחרי פיקטור מגיעים בערך לאותן תוצאות של המחקר שהציגה הדס פוקס. Factoring differences in education, experience, age, location, job title, industry and even company, our latest research reveals that the “adjusted” gender pay gap in the U.S. amounts to women earning about 94.6 cents per dollar compared to men. It is remarkable that a significant gap persists even… קרא עוד »

אלן דלון
אורח
אלן דלון

זה עניין של דעה(ולא של עובדות) באופן ההתמודדות מול פערי השכר המפוקטרים שמראים הפרש של 6% בשכר.
כנראה שלדידה של פרופסור סומרס פער של 6% הוא לא כל כך נורא ועדיף למי שמתוסכלת ללכת ללמוד הנדסת אלקטרוניקה (לא עלינו) מאשר להסתובב בתחושת קיפוח. יש שיחשבו אחרת וילחמו עד חורמה גם בפער של 6% ופחות ויש שגם ילחמו בפערים עד חורמה וגם יוציאו את פרופסור סומרס מהמחנה על דעותיה.

חיים
אורח
חיים

חחח איזה מחקר, למי יש אומץ לבצע כזה מחקר באקדמיה בישראל ? יאכל ללא רחם וללא מלח. כבוד לסולידית על האומץ.

void
אורח
void

“אפליה סטטיסטית” זה אוקסימורון?

ביום שבו התאוריה הפמיניסטית תוכל לספר לנו משהו על המציאות אז אולי יהיה על מה לדבר.
פמניזם הוא לא דיסיפלינה, מדע או תיאוריה.
תיאוריה אמורה לספק תחזיות עם דרכי אימות ותנאי כשלון.
הפמניזם האקדמי הוא גיבוב של שטויות במקרה הטוב וסרטן מסוכן עם השלכות חברתיות הרסניות במקרה הרע.

חוקרת
אורח
חוקרת

אני יודעת שיציאה ממטריקס מחשבתי, אם צרכני, קורבי, או פשוט לעשות משהו שלא העזנו לעשות קודם, קורית בדר”כ כשמגיעים לאיזושהי תחתית, כשאין ברירה.
זה שאת מגיעה לתובנות האלו דרך ראציונל נטו זה מדהים.

גל
אורח
גל

שמעתי הרבה מן המילון הפמיניסטי – מאבק, מהפכה, כוח, העצמה, מרד, גילוח שערות, חזיות, דיכוי, אפליה, מוח מעוות של גברים, מאבק אמרתי?
אבל מעולם לא ראיתי במילון הזה את המילה “מאושרת”. תמהני!
האם התחילה את “המהפכה שכנגד” ולא עדכנו את הכותבת נולי?

Uncle Sam
אורח
Uncle Sam

אני כותב בפעם השנייה כיוון ששמעתי כמה דעות מעניינות – אני מתנדב (בעיקר בקריאה) בבית אבות, ובעיקר עם אישה מכובדת, שבחודש אוגוסט תהיה בת 100, שמוחה חד כתער ומעורבותה באקטואליה…הלוואי עלינו. קראתי לפניה את הפוסט וחלק מן התגובות, ולהלן כמה הברקות שלה (בתרגום גס מאנגלית): “אם הן (הפמיניסטיות) מכירות בערכן, למה הן נאבקות להוכיח את ערכן? ערך צריך לדבר בעד עצמו” ” אם הן החליטו שצריך בכל זאת שצריך להוכיח את ערכן, האם האמצעי הקיצוני שבחרו לשם כך (=מתכוונת ללוחמנות) לא מדאיג אותן? שאלת המידתיות (=התכוונה, הגישה לפיה כל הגברים הם חרא, שיט) לא מטרידה אותן? שאלת חלוף הזמן (=התכוונה,… קרא עוד »

kakon3
אורח
kakon3

אם הבאת את הדברים אז מניח שאתה מסכים עם הכל ואגיב כאילו אתה כתבת את זה – אם הן מכירות בערכן מדוע מוכיחות- אין כאן עניין של להכיר בערך, אדם צריך לקבל את אותן הזכויות והיחס ללא תלות במגדר, זה הערך מעצם היותו אדם ולא מעצם כמה שהוא טוב ומוצלח, כך שהמאבק הוא שיכירו בזכויות ולא יתנו יחס מפלה. אם אין שיוויון ויש אפליה אז כדאי להאבק כדי שהיא לא תהיה האם אתה לא מסכים? קיצוני ומידתיות – כאן צריך לשים לב שכל שכל תנועה לשינוי מייחסים לה קיצוניות ואלימות לעומת היחס כלפי אותה קבוצה שלוקחים אותה כמובן מאליו –… קרא עוד »

Uncle Sam
אורח
Uncle Sam

לKANON3, אכן תשובה “מסודרת”, ממש תותח(ית), דבר דבור על אופניו, עם כל אבני הדרך ומושגי היסוד של הפמיניזם הרדיקלי: מאבק, לוחמנות, שינוי אלים, אלימות, וכמובן – משפט הזהב “…לשים לב שהמעשים שדורשים שינוי נחשבים לאלימות כשיש לנו נורמה שאולי אלימה לא פחות ואף יותר אך היא תמיד שקופה לנו מעצם היותה הנורמה….” (אלכס, מ”התפוז המכני” , היה חותם על משפט כזה בלי היסוס), שלא לדבר על “…כל אחת תעשה מה שבא לה…” (בקיעים בסולידריות הנשית?). אבל התעלמת מן ההערה החשובה ביותר, ביחס למסקולניזם. בהנחה שהפמיניזם לא שולל את מדע הפיסיקה (ונכון שרוב הפיסיקאים לדורותיהם היו גברים), אביא את החוק השלישי… קרא עוד »

kakon3
אורח
kakon3

sam – לגבי הפיסקה הראשונה המשפט הזה שהנורמה אלימה גם כן ושקופה לנו הוא פשוט נכון, ולא משנה לי מה היה חותם על זה, האם זה יכול להצדיק כל אלימות נגדית? לא, אבל לצפות שהתנועה לשינוי תחיל אפס אלימות (כשבשביל המצפים גם אמירות בוטות מחאות והפגנות נחשבות ללוחמנות, ועדיין תצליח לשנות את הנורמה האלימה זה מאוד לא ריאלי. לכל פעולה יש פעולה הפוכה – וואלה אפשר להגיד את זה פשוט על כל דבר ובכל הקשר, אולי לעולם אז לא צריך לפעול לשינוי כי תמיד יהיה לזה פעולה נגדית. בתשובתי כללתי עוד דברים רק כדי לנסות להבהיר נקודות מסוימות, סורי אם… קרא עוד »

גל
אורח
גל

קקון 3, את בעצם לא עונה לשום אמירה של הגברת החכמה.
ובאמת, מה מצאת לעשות שקשוקה מפמיניזם, להט”בים, טבעוניים, ביבי, ושאר ירקות?
חבל, את מחלישה את הטיעונים שלנו, כי אחר כך יאמרו – כשאין טיעונים אז לוקחים מן הגורן ומן היקב.
כל האמירות שלך רק מנציחות את הקונפיקט, לא פותרות אותו. האם זה מה שאנו רוצות?

אני דווקא קוראת שוב ושוב את האמירות האלה, ומה אומר? כן, זה מחלחל, חומר למחשבה נוספת. אני מוצאת בהן את מה שחסר לנו, האקטיביסטיות – שכל ישר, פיכחון, איזון, וכן – מידתיות.

אולי הפתרון אינו מלחמה?
אולי טעינו וצריך לנהל שינו בדרכי נועם?

kakon3
אורח
kakon3

היי גל במקרה אני גבר. דווקא השתדלתי לענות ספציפית לכל אמירה ואמירה, למה לא עניתי? לגבי טבעוניים וביבי, כאמור זה רק כדי להבהיר נקודה מסוימת בהקשר שבו כתבתי עליהם. לגבי ההלך רוח של האמירות האלו אז בעיני זה הלך רוח של להשאיר את המצב ככה, כי אפשר להיות יותר מאושר בלי אידואלגיות, זה קוץ בתחת להיות זה שרוצה לשנות, לא צריך להתנגד באסרטיביות לדברים ועוד, וזה הלך רוח שאם היה אותו לפני עשרות שנים לא היה משתנה המצב של הטרדות מיניות במקומות עבודה, כי למה ללכת לקיצוניות ולהיות נגד הגברים? אם לסופרגסטיות היה אותו לא היה משתנה זכות הבחירה וכו’,… קרא עוד »

דוד
אורח
דוד

וואו,
אני קורא את הפוסטים שלך כבר הרבה זמן ואת ללא ספק הצלחת להרגיז הרבה אנשים בזמן הזה, אבל עכשיו התעסקת עם המאפיה הנשית.
אני נותן לך שבוע עד שיתחילו לעשות בך לינץ’…

בהצלחה לך.

ליאת עזר
אורח
ליאת עזר

בדיוק יושבת בכנס מחקרי ומוצג מחקר על טקסי כוח בצבא, יענו, שימוש בפתקים ובטקסי השפלה כדי להפחית את הערך של קצינות בצבא.
המחקר מלא בהוכחות לדרך שבה קצינים גברים משפילים ומחלישים נשים בצבא וכולם מתענגים על ההוכחות הסדורות והאבחנה המזהירה.
השיח הזה הוא שיח מחליש בעצמו והוא גרם לי לפתוח בתגובה את הפוסט של דורין על פמיניזם, ולהיזכר למה בא לי קצת להקיא מההתבוססות בקורבנות הפמיניסטית.
וזה מעצבן אותי ומייגע אותי, כפמיניסטית.
היא מדייקת, העובדה היא שאנחנו מעגנות את היותנו קורבן, זה קצת נמאס וזה בעיקר מעייף ושולל כוח

גל
אורח
גל

“המחקר מלא בהוכחות לדרך שבה קצינים גברים משפילים ומחלישים נשים בצבא וכולם מתענגים על ההוכחות הסדורות….” – הי, זאת אמירה חזקה!
האם תוכלי להעביר דוגמאות, או רפרנס למחקר?
מי עורך המחקר?
תודה!

יוסי
אורח
יוסי

קראתי את הפוסט שנשמע, כרגיל כגירסה, המנומקת היטב והשקדנית לעירית לינור, לטוב ובעיקר לרע. ואז קראתי את התגובות והופתעתי לטובה. כל הכבוד על התשובות העניינות והמשכנעות, וגם על הדיונים. ממש קהילה מרשימה.

נתנייתי
אורח
נתנייתי

מעשית, אני יכול לחשוב על שני קשיים בפני אישה שמעוניינת בעצמאות כלכלית, ואשמח לשמוע מה דעתה וניסיונה של הסולידית בתחום. הטרדה מינית: כל הנשים ששאלתי חוו מתישהוא ניסיון לשלוח ידיים או לנצל מינית מצב שהן תפסו כמקצועי. זה הפריע להן מאוד, הרבה מעבר לכל עימות שהיה לי אי פעם בעבודה; והן נשים משכילות, עצמאיות ואסרטיביות. ברור לי שזה עלול להפריע לקידום- ואפילו להישארות בתפקיד – עם הכנסה רבה. טיפול בילדים: יש מוסכמה שכל זוג חייב 2-3 ילדים. היות ואין מסגרות מסודרות מתחת לגיל 3, זה אומר שאחד מבני הזוג מוגבל בקריירה שלו למשך כ-10 שנים. המוסכמה היא שזו תהיה האישה.… קרא עוד »

גילה
אורח
גילה

הפמיניזם ו”התנועה לשחרור האישה” נועדו כדי שיהיה אפשר למסות גם את החצי השני של האוכלוסיה שעד אז לא עבד…ובעצם שהממשלה תרוויח ממיסוי של עבודת נשים…אחרת כבר כולנו היינו חיות כמו שאת חיה בלי צורך “להקריב” 7 שנות עבודה וחיסכון אגרסיבי מחיינו….:) הנה קישור מעניין שיסביר https://www.youtube.com/watch?v=XoUSWvQSOZs

גזית גד
אורח
גזית גד

הפמיניזם הנשי התגלגל למלכוד צפוי ממשיך ושוקע אל תוכו. הסיבה צפויה: אין לו תשובות מספקות ולא יצר לעצמו כלים משלו. הפמניזם עושה שימוש בכלים הגבריים הישנים/הקיימים. אין לו תשובה אמתית לביולוגיה, לאבולוציה החברתית בת מאות אלפי שנים. אין לו תשובה אמתית למציאות הסטטיסטית בה נושאות הדגל הן רק מיעוט קטן קולני רעשני ללא גב נשי ממשי. אין לו מסר חיובי אמתי אלא מסרים שליליים: נגד השליטה הגברית, נגד העדפה הגברית, למען הפליה מתקנת. אין לו מסר פוליטי חברתי או כלכלי שונה ומשלו, מלבד המשך המציאות החברתית הקיימת האמצעות הנשים. אין לא תשובה אמתית לפערי הביולוגיה האישית: להבדלים הפיזיולוגיים הנוכחים. הוא… קרא עוד »

Ari Holtz
אורח
Ari Holtz

מאמר נכון ומדוייק. חן חן.

trackback
12: לי דולן – פמיניזם אחר – משחק מילים

[…] – "מחיר הפמיניזם"מחקר פערי השכר של מכון טאובתיאוריה פמיניסטית סולידיתג'ורדן פיטרסון מותקף שוב ושוב על ידי קאת'י ניומן (רמז: לא […]

HT
אורח
HT

להגיד שיש נשים (וחוקים) שעברו את הגבול זה ברור וקל, אבל זה בעצם התחמקות מהבעיה האמיתית – מהו הגבול? *האם אונס הוא קביל כי האישה אשמה שהיא לא למדה להגן על עצמה? ואם יש לה חגורה שחורה והתוקף חזק יותר אז היא אשמה או לא? *האם סחיטת סקס באיום פיטורין הוא קביל כי זה אשמת האישה נניח שהיא התחתנה בגיל צעיר והתאלמנה ועכשיו אין לה אופציות אחרות להאכיל את הילדים? *אולי סקס באיומי פטורין לא חוקי רק אם היא אלמנה עם ילדים שהיתה מובטלת שנה לפני העבודה הזאת, אבל אם יש לה בגרות אז זה כבר בעיה שלה? *סחיטת סקס… קרא עוד »

הצטרפו לרשימת התפוצה

אנא המתינו

תודה שנרשמתם!

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום