בית » השקעות » שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון הראשון (2015)

שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון הראשון (2015)

כבכל רבעון, הגיעה העת לסקור בקצרה את ביצועיו התקופתיים של תיק הבית של הסולידית, “שוקולד מריר” — והפעם בסימן יום הולדתו השני של הבלוג (הייתם מאמינים?!) 🙂

 לאלה מכם שאינם נמנים על קוראיו הקבועים של הבלוג, “שוקולד מריר” הוא תיק השקעות תאורטי המשמש אותי כדי להדגים הלכה למעשה את העקרונות הפשוטים (להפליא) של אסכולת ההשקעה הפסיבית.

התיק מבוסס על חלוקה ביחס של 35% / 65% בין נכסים פיננסיים דלי סיכון (אגרות חוב ממשלתיות) לנכסים פיננסיים עתירי סיכון (מניות ממגוון שווקים גלובאליים) ומורכב ממוצרי השקעה זולים כמו קרנות נאמנות מחקות ותעודות סל.

אחת לשלושה חודשים אני “משקיעה” בתיק סכום היפותטי של 10,000 ש”ח ועוקבת אחר צמיחתו.

אזהרה: שוקולד מריר אינו תיק השקעות אמיתי. זהו לכל היותר מודל תאורטי. אימוצו “כפי שהוא” עלול שלא להתאים למטרותיכם (שאותן אינני יודעת) ולפרופיל הסיכון שלכם (שאותו יתכן שגם אתם לא יודעים).

בשום אופן אין מדובר בהמלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך או בייעוץ השקעות המותאם לצרכיו של כל אדם. עקב החשיפה המנייתית הגדולה יחסית בתיק, הוא נחשב לאגרסיבי. זאת אומרת שבסביבות שוק מסוימות ערכו הכספי של התיק הזה עלול להיחתך ב-30% ויותר.

קחו זאת בחשבון ונסו לדמיין אם הפסד כזה הוא משהו שתוכלו לישון איתו היטב בלילה.
תקציר הפרקים הקודמים:
 אם הרבעון האחרון של 2014 המחיש את צדה האפל של התנודתיות (מה שגרם לי לכתוב בין היתר את הפוסט הזה, שאין לי ספק שעוד אפנה אליו רבות בעתיד), הרי שהרבעון הראשון של 2015 המחיש את צדה החיובי.
התיק רשם תשואה רבעונית של כ-3.5%, ומראשית דרכו צמח בכ-8.78%.
שוקולד מריר - ביצועי התיק בתום הרבעון הראשון (2015). לחצו להגדלה

שוקולד מריר – ביצועי התיק בתום הרבעון הראשון (2015). לחצו להגדלה

כפי שניתן לראות, עיקר הצמיחה מקורה בשווקים מפותחים מחוץ לצפון אמריקה – אירופה ויפן – שווקים שעד לאחרונה היו מאוד לא אהודים וכפי שניתן לראות מניבים תשואות יפות מאד הודות למדיניות הריבית השלילית / ההקלה הכמותית שחלה בהן.

שימו לב שהניירות הספציפיים שכלולים בשוקולד מריר הם תעודות סל מנטורלות מטבע זר, כך שלמרות ההתרסקות של האירו, התעודה הושפעה רק מביצועי השווקים באירופה, שגאו ברבעון האחרון.

אז מה זה אומר? סיבה למסיבה לכבוד הבלוגהולדת? אני לא בטוחה.

ראשית, כזכור, אנחנו משקיעים לטווח ארוך. בבלוג הזה, הטווח הארוך נמדד בעשורים, לא בשנים. מכאן שתנודות הרבעוניות הן בבחינת פסיקים שאין לייחס להן חשיבות רבה מדי.

אך ישנה סיבה נוספת לצנן מעט את ההתלהבות. יסלחו לי כהנמן ושות’ על קריאת התיגר, אבל אני חוששת שבנסיבות מסוימות האופוריה שנלווית לביצועים חיוביים מתיק ההשקעות עלולה היות מסוכנת יותר מהדיכאון שנלווה לביצועים שליליים.

אופוריה יוצרת זחיחות, תכונה קטלנית בקרב משקיעים טריים, שעלולים לקבל את הרושם המוטעה ששוק ההון הוא אווז המטיל ביצי זהב, כסף קל.

קונים, מחכים קצת, מוכרים ביוקר. פשוט!

לא. זה לא מה שקורה. זכרו שכל תשואה שאתם מקבלים היא פיצוי שהתקבל עבור עצם הנכונות שלכם לקחת סיכון.

זו הסיבה שאנחנו משקיעים מלכתחילה – אנחנו מוכנים לסכן את כספנו מתוך ציפיה שערכו יצמח. אלא שאין שום ערובה שהציפיות שלנו תתממשנה בטווח הארוך. יעדר הוודאות הזו היא המשמעות האמיתית של הסיכון בהשקעה בבורסה.

אני מוטרדת קלות מהעובדה שהבלוג הזה נכתב, ונעשה פופולארי, דווקא בתקופה של גאות יחסית מטורפת בשווקים.

ביותר ממובן אחד הייתי רוצה לראות תיקון חד של 15% בשווקים העולמיים — משהו שלא חווינו כבר תקופה ארוכה.

לא כי אני מזוכיסטית, אלא כי חשוב לי שהסיכון יהיה מוחשי וברור. חשוב לי שאנשים, ובמיוחד משקיעים מתחילים שנחשפו לשוק ההון דרך הבלוג הזה, ירגישו על בשרם איך זה מרגיש כשהכסף היקר שלהם מתאדה ללא התרעה מוקדמת. רק אז, תחת לחץ, יכול המשקיע להעריך באמת אם הסיכון שלקח על עצמו הולם את הסיבולת שהניח מבעוד מועד.

לקראת הרבעון הקרוב, ניקח את סכום ההשקעה (כ-10,000 ש”ח) ונאזן באמצעותו את התיק כך שכל נכס ישוב למשקל שהגדרנו בתכניתנו המקורית.

מדד S&P 500 האמריקני – נרכוש 2,342 יחידות במחיר 1.4152 ש”ח ליחידה, סה”כ 3,314.4 ש”ח
מדד Russel 2000 האמריקני – נרכוש 371 יחידות במחיר 1.222 ש”ח ליחידה, סה”כ 453.36 ש”ח ליחידה
מדד Stoxx 600 האירופי – נמכור יחידה אחת במחיר של 410.4 ש”ח ליחידה, סה”כ 410.4- ש”ח
מדד Nikkei 225 היפני – נרכוש 3 יחידות במחיר של 175.8 ש”ח ליחידה, סה”כ 527.4 ש”ח
מדד TSX 60 הקנדי – נרכוש 48 יחידות במחיר של 9.42 ש”ח ליחידה, סה”כ 452.16 ש”ח
מדד MSCI שווקים מתעוררים – נרכוש 915 יחידות במחיר של 1.0901 ש”ח ליחידה, סה”כ 997.44 ש”ח
מדד אג”ח ממשלתי צמוד מדד 5-2 שנים – נרכוש 2,124 יחידות במחיר של 1.1406 ש”ח ליחידה, סה”כ 2,422.63 ש”ח
מדד אג”ח ממשלתי ריבית קבועה 5-2 שנים – נרכוש 1,722 יחידות במחיר של 1.2888 סה”כ 2,283.75 ש”ח

סה”כ קניות חדשות – 10,040.75 ש”ח.

הארי בראון

לפני סיום, כרגיל, מבט למודל של הארי בראון, עבור אלה מכם שמעדיפים אסטרטגיית השקעה פסיבית “מן המוכן”:

המודל של הארי בראון - ביצועים בתום הרבעון הראשון של שנת 2015.

המודל של הארי בראון – ביצועים בתום הרבעון הראשון של שנת 2015.

המודל הזה הניב תשואה של 5.23% ברבעון, בעיקר הודות להורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל שגרמה לראלי משמעותי בשוק המניות המקומי ואף תרמה לעליה בערכו של האג”ח הארוך, שהולך ומתקרב לקצה גבול יכולתו. מאז תחילת יישום המודל, הוא הניב תשואה מצטברת של 9.85%.

לקראת הרבעון הבא, נשאף לאזן את התיק חזרה למתכונת של 25% * 4 נכסים, ולכן נחלק את הפקדתנו באופן הבא:

מניות – 1,035 יחידות בסכום של 1,623.44 ש”ח
אג”ח – 262 ערך נקוב בסכום של 415.24 ש”ח
זהב – 342 יחידות בסכום של 3,976.69 ש”ח
מזומן – 3494 יחידות בסכום של 3,944.63 ש”ח.

עד הפעם הבאה…



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

35 תגובות

  1. יפה מאד.
    הארי בראון שלי (מניות אמריקאי 10%, מניות עולמי 10%, 40% קרן מחקה אגח 7-10, 20% זהב ו 20% מקמ) מתחילת השנה 3.56%. מרוצה מאד.

  2. היי הטבלה לא ברורה- להבנתי היא מדגימה את התשואות של התיק למראשיתו? (כי ה-legend אומר משהו אחר).
    למשל MTF סנופי מגודרת מטח השיגה ברבעון ראשון תשואה של 1.54%.

    תודה.

    • כן, אתה צודק. הייתי אולי צריכה להכין טבלה רבעונית מאותחלת במקום לגרור את הטבלאות של השנים הקודמות.

  3. אפשר לרשום מספרי ניירות ערך?

  4. אפשר הערה קטנה? אני חושב שהמינוחים “תיקון” (במקום ירידה בשערי שוק המניות) ו”ראלי” (במקום עליה בהם) הם מונחים פופוליסטיים שמקורם באתרי פורנו כלכלה. אם את מודאגת מהפופולריות של הבלוג, אני חושב שכדאי לך לנסות להצטמצם למונחים יבשים ואובייקטיביים. זה עשוי להבריח כמה מכורים לפורנו-כלכלה. מה את חושבת?

    • אני חושבת שדבריך הם בחזקת הבלים מוחלטים

      • מת עלייך מצד אחד נותנת שירות מעולה לציבור הקוראים, מצד שני אפס סובלנות לכל מיני מציקים:).

        • קורנהוליו

          אני מסכים בנוגע למושג תיקון, הוא מושג מיסטי כמעט. כאילו שהמניה יודעת שהיא לא במקום הנכון.

  5. איפה אני יכול לבנות לי מודל תאורתי כזה?
    האם הנתונים של המודל אמיתיים?

  6. העובדה ש- 7 מתוך 8 נכסים בתיק שוקולד מריר נעים באותו כיוון למעלה בו זמנית משמעותה שהפיזור בתיק גרוע מאד.
    בתיק מפוזר כראוי, חלק גדול יותר מן המרכיבים אמור לרדת.

    • אז תסתכל על תיק שמכיל VT +אגח. שם התשואה תהיה דומה עד זהה אבל אחד עולה ואחד יורד- אז זה יותר מאוזן?

      • הדאגה דווקא מוצדקת
        אבל רבעון אינו פרק זמן שיכול להצדיק שלילה של מודל השקעות בגלל אנומליה רגעית
        גם תיק השקעות אחר לא מהווה הצדקה לתיק הנוכחי
        האמת שזה כנראה הפעם הראשונה שהמודלים נבדקים על סביבה מקומית

        • מה “סביבה מקומית” בתיק ששני שליש ממנו מושקע במדדי מניות זרים?

          • התיקים הנל (הארי בראון ושוקולד) גויירו למשקיע המקומי
            בעוד שבמקור הם (לפחות הארי בראון) פותחו בכדי לתת תשואה יציבה לאורך שנים מעל מדד האנפלציה
            האמריקאי

            ההטפלות שלך להערה שלי על ״סביבה מקומית״ שעכשיו אני מקווה ברורה יותר
            מפספסת את הנקודה העיקרית האם התיקים גוירו כהלכה ? האם הם רלבנטים לשוק הישראלי?
            מאחר וזו הפעם הראשונה שזה נבדק אין עדיין הפרכה לגביהם אבל יש תקווה שהם רלבנטים
            ולכן הסולידית מייחלת למשבר (לא מרוע לב) אלא בכדי להראות שהשיטה עובדת בתנאים הקשים
            ולא רק בשוק עולה

  7. מאוד חשוב להיות מוכנים לתנודתיות כשזו תגיע ובאמת שוק המניות האמריקאי בשנים האחרונות עלה והיה מאוד לא תנודתי וייתכן שזה גורם להרבה משקיעים לא ותיקים לשגות באשליה שהשד לא כזה נורא.
    אני לא יודע אם כשכתבת גאות יחסית מטורפת בשווקים התכוונת לשוק המניות או משהו אחר אבל חשוב לי להדגיש עד כמה שוק שנחשב סולידי ויציב שוק האגח הוא שוק מנופח (אגח אמריקאי ובעקבותיו גם הישראלי והאירופי במדינות החזקות) שבעברו סבל מתנודתיות מטורללת ואיכשהו לרוב הנושא הזה עובר תחת הרדאר.
    במונחים ריאליים (מתוקני אינפלציה הכווונה) מתחילת המאה הקודמת אגח היה תנודתי (מתכוון ל drawdown בפועל ולא ל volatility) לעיתים יותר ממניות. כפי שאפשר לראות כאן

    https://www.yieldstream.com/blog/1/Risk_and_returns_in_bond_investing

    ומה שיותר גרוע זה שהריבית הנמוכה הזו נמשכת כבר שנים, משקיעים וסוחרים אקטיביים נפלו בשורט על הנכס הזה שהמשיך לעלות בניגוד לכל הציפיות וכעת כמו מאז 2009 הוא בטריטוריה מסוכנת מאוד.
    מניות בארה״ב עולות כבר כמה שנים ונמצאות בתימחורים לא נמוכים אבל יש הרבה מקומות בעולם בהם השווקים לא עלו משמעותית או ירדו ורחוקים משיא כל הזמנים.
    אם וכאשר יגיעו הירידות בשוק הזה מי שמחזיק אגח ארוכות יסבול כמובן יותר ממי שמחזיק אגח קצרות.

  8. דבר ראשון תודה על הפוסט, אני עוקב באדיקות אחר הבלוג וכבר מכור אליו רשמית. כבר העלתי משתמעותית את אחוזי החסכון החודשיים שלי ב-40 אחוז מתחילת השנה!
    עם זאת אני עדיין מפחד להיכנס לתחום ההשקעות למרות אינספור תיקים וירטואלים שפתחתי בשיטת שוקלד מריר מאוד (75 מנייתי) שקיבלו תשואה זהה לשלך פחות או יותר. המחסום נובע מחוסר הבנה של מה הכסף תכלס עושה שם בכל המחקי מדד האלה מחקי אגח, קראתי את הפוסטים ועדיין נראה שמשהו חסר, נראה שמשתמשים בתיאורים שונים במערכות מסחר שונות לאותו דבר ואני לא מצליח לעקוב ולהבין.

    ועל כן מספר שאלות של מתחילים:
    1. האם ני”ע שקלי זהה במשמעותו לני”ע מנוטרל מטבע? (אני מעריך שכן כי מהפוסטים הקשורים טענת שכך עדיף לבחור ני”ע מנוטרל משלל סיבות…)
    2. האם מכיוון שני”ע מנוטרלים דורשים יותר ניהול מצד בית ההשקעות הם לא לוקחים לרוב יותר עמלות ניהול? פוגעים במידה מסויימת בחיקוי המדד?
    3. כתבת כבר אלפי תגובות והסברים על השקעה באגח דרך קרנות נאמנות ועדיין לא ברור ההבדל בין התיאורים השונים: איביאיי סל צמוד ממשלתי 2-5 (שאצלי בהפסד 0.38 מתחילת שנה), פסגות מחקה מדד 2-5 ממשלתי (גם בהפסד), מהו צמוד לא צמוד מחקה לא מחקה ואיך הם לא זהים לערכים שבתיק שלך?
    4. אחריי שלל התובנות על מה להשקיע בגדול בתור סולידי, לא ברור לי איך אני בוחר בפועל את הני”ע חכה המדד משלל בתי ההשקעות. האם פרט לנתונים היבשים (דמי ניהול, פיזור בין בתי השקעות, צמוד/לא צמוד) יש פרטים אחרים? איך אני מוודא שהוא באמת מחכה מדד? איך אני יודע שבחיפוש לני”ע באמת קיבלתי את רשימת כל הני”ע לבדיקה אם לא ברורים לי כל התיאורים שמייצגים אותו דבר?

    מקווה שהשאלות הללו מסבירות את הפער שהצגתי בהתחלה.

    • 1. כן, אבל זו מכבסת מילים. ה”נטרול” הוא בעצם הימור על שע”ח שקל-מטבע בו נקוב נייר הערך. אין שום משמעות כלכלית לנטרול הזה זולת הכנסת מימד נוסף של הימור מטבע לתיק.
      2. כן. לא יודע בקשר לכימות.
      3. צמוד הכוונה לצמוד מדד.
      4. באתר של הבורסה לניירות ערך מופיעות התשואות על המדדים. אתה יכול להשוות את הנתונים שם לתשואה של הקרן שלך.

  9. Mnakash – אז הכי טוב להשקיע במתכות שהן זולות

  10. רוני שטרן

    3.5% ברבעון תיק מדהים כל הכבוד לסולידית

  11. הי
    מה יוצא לך מזה שאת מפעילה את הבלוג בלי לגבות דמי מנוי? כלומר את בטח משלמת מאות שקלים בחודש במקום להשקיע אותם במדד כלשהוא ולהרוויח ריבית דריבית…
    ההוצאות שלך בטח רק יגדלו כי יותר אנשים באים לפה עם הזמן (כנראה). בשנה זה אלפי שקלים ובמשך 5 שנים זה בטח מצטבר ל- 30,000 או 40,000 שקל !!! אני לא הייתי משלמת כל כך הרבה על חשבוני כדי שאחרים ייהנו.
    למה את פראיירית?
    אולי צריך לחייב את הגולשים לשלם אם הם חושבים שתוכן איכותי?

  12. חג שמח למשקיעים הסולידים!

  13. שלום, אני מצטרף לבקשה של tom להוסיף לטבלה מספרי ני”ע

  14. ההשקעה אמורה להיבחן לאורך שנים רבות, נכון? הבלוג נכתב והתיקים נבחנים רק לאחרונה, בזמן גאות בשווקים. מכאן הדאגה המוצדקת ללקחים שגויים. אולי ניתן לבחון את שיטת ההשקעה, ובדרך גם לבחון כמותית את ביצועי התיקים לאורך תקופה ארוכה ע”י יצירת תיקים וירטואליים עם מבנה דומה אבל עם כלי השקעה שהיו זמינים ב-20-30 שנה האחרונות בישראל. נדמה שכך ניתן יהיה לבדוק כמותית את שיטת ההשקעה הפסיבית ואת ביצועי אותם תיקים (הארי, בראון, …) לאחור בהשוואה למדדים קבילים לאותה תקופת זמן.

  15. עושה את צעדיי הראשונים בתחום… אחרי כמה ימים של קריאה, מנסה להבין – שוקולד מריר מבוסס ברובו על תעודות סל, אבל בפוסטים קודמים נדמה לי שהמלצת להמנע מהן (בשל סיכון מנפיק). האם יש אלטרנטיבה? האם ניתן בארץ להרכיב תיק דומה ע”ב קרנות מחקות?

    וגם – המון תודה על הבלוג הזה, עד לא כל כך מזמן השאלה שאני בעצמי כתבתי פה היתה נשמעת לי כמו סינית. כבר קוראת פה כמה חודשים ולאט לאט דברים מתבהרים, ובימים האחרונים נכנסתי לזה קצת יותר במטרה לעשות משהו עם החסכונות שלי סוף סוף.

  16. הייתי שמח אם הבלוג היה כותב גם על אסטרטגיית יציאה למשקיע.
    בו נניח שאני מושקע כבר 12 שנים ואני מתכנן לצאת בעוד 3 שנים, האם כדאי להשאיר את תמהיל ההשקעות ללא שינוי או שמה כדאי לי להגדיל בהדרגה את החלק היותר סולידי?

  17. ברצוני לשתף אתכם בדילמת האג”ח בתקופה זאת –
    מצד אחד יש נהירה של הציבור לאפיקי סיכון ולקרנות משולבות ( 90-10 ודומיה), לאור הריבית האפסית בפק”מים.
    מנגד הסיכון באגח באג”ח כיום עולה על הסיכוי וזאת ניתן לראות מספר הולך וגדל של אג”חים (גם ממשלתיים וגם קונצרניים) שהתשואה לפדיון שלהם שלילית , או לחילופין מרווחים צרים ביותר בתחום הקונצרני.
    ולכן הדילמה היא האם להשקיע בתעודות שורט על מדדי האג”ח המקומיים (תל בונד), או לשבת עד הגדר ולהמתין לזמן בו הכסף של ההמונים יזרום לאט יותר לאפיקים אלו או יתחיל לצאת..
    אשמח לקבל דעתכם.

  18. היי,
    שתי שאלות:
    1. בנוגע לפיזור הגאוגרפי של התיק, האם יש בו טעם? אם מנתחים את המדדים בתיק, מוצאים שהם כולם בעלי קורלציה חיובית אחד עם השני (והרי פיזור נועד להוריד את הסיכון, שמיוצג ע”י השונות בreturns היומיים), ואז הורדת השונות אפשרית בעזרת קנייה הפוכה (חסר).
    2. בנוגע לחלוקת המשקולות – האם היא נקבעה שרירותית? אשמח להעלות ניתוח המחלק את המשקולות ע”פ היחס בין תוחלת התשואות היומיות לבין חזקות מסוימות של השונות (בהתאם לחשיבות השונות בקביעת התיק).

  19. שאלה ממשקיעה מתחילה, שיש לה די הרבה כסף שסתם יושב בעו”ש: עכשיו שהשווקים כל כך גבוהים, האם בכלל הגיוני להתחיל בקניית ני”ע? הסיכון נראה גבוה מדי.. האם כדאי להתחיל בתקופה כזו או לחכות קצת לאחרי התקררות הצפויה?

  20. שלום,
    האם את יכולה להוסיף מספרי ניירות ערך לתיק שוקולד מריר , יש קרנות דומות וזה מבלבל .
    אני מאד רוצה לבנות תיק בסגנון הנ”ל .
    תודה רבה

השאר תגובה