בית » עצמאות כלכלית » מטרות עתירות דופמין ל-2016

מטרות עתירות דופמין ל-2016

בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי קוראת המון על נוירופלסטיקה, מוטיבציה ועל קשרי הגומלין ביניהן.

אחד הנושאים המרתקים בתחום זה הוא הקשר בין הצבת מטרות לרמת הדופאמין במוח – אותו מוליך עצבי שאחראי בין היתר על מצב הרוח ותחושות ההנאה והסיפוק שלנו.  

תקופה ארוכה הייתי משוכנעת שדופמין משתחרר אך ורק בתגובה לגירוי שנוצר מגמול מיידי – כמו לייקים בפייסבוק, פחית קולה או צמידי פנדורה. מטבע הדברים, צריכה מוגברת של “מחוללי ההנאה”  קצרת-טווח מהסוג הזה מובילה בסופו של דבר להתמכרות: המוח מתרגל להפרשת הדופמין התכופה, ודוחק בנו לצרוך את מחוללי ההנאה הללו פעם אחר פעם. גשו לדוכן הפיס הקרוב כדי להיווכח בתוצאה העגומה.

אלא שמסתבר שישנן דרכים לגרום למוח להפריש דופמין עוד לפני קבלת הגמול.

אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הצבת מטרות והשגתן.  הגירוי שנוצר בעקבות הצבת המטרה מאפשר “להערים” על המוח ולגרום לו להאמין, לפחות במידה מסוימת,  שהמטרה כבר הושגה. תחושת ההישג המדומה מעוררת הפרשת דופמין, שבתורה משפרת את המוטיבציה להשיג את המטרה בפועל.

למעשה, יותר דופמין מופרש בתגובה לניסיון להשיג את המטרה, מאשר בעקבות השגת המטרה עצמה.

באחד מניסויי המעבדה שבחנו את התופעה הזו, הוצבו בפני עכברים שתי קערות מזון: קערת מזון קטנה בסמוך אליהם, וקערת מזון גדולה מאחורי מכשול. עכברים עם רמות דופמין גבוהות היו נכונים להתגבר על האתגר בדרך לפרס הנכסף. עכברים עם רמות דופמין נמוכות העדיפו להסתפק בגמול נמוך יותר, שלא מצריך מאמץ.

המסקנה היא שבהיעדר מטרה קוהרנטית וברורה, אדם עלול למצוא עצמו שקוע בברירת המחדל, כשהוא משועבד לפרצי הדופמין קצרי המועד שמספקת הביצה הצרכניסטית.

השנה האזרחית החדשה היא הזדמנות טובה לווסת מחדש את רמות הדופמין במוח באמצעות תרגיל קצר בהצבת מטרות.

אני לא מתכוונת לכתבות בסגנון “החלטות שעליכם לקבל לקראת השנה החדשה” שגודשות את התקשורת הכלכלית בימים אלה. עם כל הכבוד לנטייה התרבותית לייחס משמעות לחלוקה קלנדרית של הזמן, אני לא מאמינה ש-1 בינואר מאפשר “לאתחל” את המערכת וליצור דף חלק לחלוטין. אין דבר כזה “דף חלק”. כולנו בסופו של דבר תוצר של סך החוויות שחווינו בעבר. לכן, החלטות חלביות בסגנון “בשנה הבאה אהיה נחמדה יותר” או “אעשה יותר ספורט” או “אוכל פחות מתוקים” לא מרשימות אותי. נשים נוטים לשכוח מהחלטות כאלה עד אמצע פברואר.

 מטרות, להבדיל מהחלטות, הן עניין אחר. בעוד שהחלטות מגיעות ממקום אמוציונלי (ולפיכך, קשה למדוד אותן וקל “למסמס” אותן), מטרות נובעות ממקום לוגי-שכלתני. הן מכוונת בהגדרה לתוצאה ספציפית, פרקטית, ומעל לכל —  מדידה: לרדת 5 ק”ג, לחסוך לפחות 50% מההכנסה, לבטל כפל ביטוחים,וכן הלאה. נקודות המוצא והסיום – ברורות.

הבלוג הזה מציב “מטרת על” רדיקאלית: ליצור שינוי עיצובי עמוק, פרדיגמטי, בסגנון החיים, באופן שיאפשר הגעה לעצמאות כלכלית (ו/או לפרישה מוקדמת) בתוך שנים ספורות. היתרון במטרת-על מהסוג הזה הוא שניתן לפרק אותה ליעדי-משנה אינקרמנטליים. השגה של כל יעד משחררת מספיק דופמין כדי לעורר את המוטיבציה לכיבוש היעד הבא.

(אגב, האתגר המשתמע מכך הוא הצורך להציב מטרות גם לאחר ההגעה לעצמאות כלכליתן, נושא בו עסקתי כבר בפוסט אחר).

חשוב להיזהר שלא לפרוט את מטרת העל למספר גדול מדי של יעדי-משנה. הניסיון ליצור שינוי פונדמנטלי בסגנון החיים באמצעות “בייבי-סטפס” משול לניסיון לרוקן בריכה עם כפית: לא יעיל ולא אפקטיבי.

אחת שהגדרתם יעד – לכו עליו בכל הכוח. בליצקריג. הכל-או-כלום.

יש שני יתרונות לגישה רדיקאלית כזו. האחד קיצור פרק הזמן בין המאמץ לתוצאה: כש”מתאבדים” על המטרה, את התוצאות רואים באופן מיידי – בין אם מדובר באחוז שומן נמוך יותר או בחשבון בנק שמן יותר. כשאדם מסוגל להבחין (בעין) בפירות שהניבו מאמציו, המוטיבציה להתמיד בהם רק עולה. מנגד, כשהשינוי מתנהל טיפין טיפין, ה”בוסט” הדופמיני שמתקבל בכל פעם, אם בכלל, נמוך, ולכן קל לוותר ולפרוש באמצע.

היתרון השני הוא בכך ששינוי אגרסיבי יאפשר לכם לגלות חיש מהר מהו “סף הכאב שלכם”. כזכור,  בקונטקסט של חסכון אגרסיבי, זהו שלב קריטי בחישוב הסכום הדרוש לחופש כלכלי (ראו: תקציב העצמות היבשות).

אם מתברר לי שהשינוי הרדיקאלי שיזמתי כואב מדי – אני חוזרת רמה אחת אחורה. האם אני יכולה לשרוד חורף שלם בלי להדליק את החימום בדירה? כן, בהחלט, אבל זו תחושה מחורבנת, ולכן אני לא עושה את זה.  האם אני יכולה להפסיק לאכול שבוע שלם? לא, עדיין לא. האם אני יכולה להעביר חודש שלם בלי לקנות שום דבר חוץ מירקות ופירות? כן, בהחלט, ואני עושה זאת על בסיס קבוע.

ברור לי שלא כל האנשים אקספרימנטליים כמוני, ושהרוב המכריע יטה לבחור במסלול עם מקדם החיכוך הנמוך ביותר. אם מטרת העל שלכם היא רק לצאת מחובות, או שלא איכפת לכם להמשיך לעבוד ב-20 השנים הקרובות, כנראה ש”צעדי תינוק” יתאימו לכם. מנגד, אם המטרה היא להגיע לעצמאות כלכלית מהר ככל שניתן, שינוי מדורג פשוט יעכב את התהליך כולו.

חשוב לא פחות לנסח את המטרות במונחים אבסולוטיים, ולא יחסיים. מיגור טוטאלי עדיף על הפחתה מידתית. אין טעם לסמן מטרות כמו “לנסוע פחות”  או “להתחיל לשפר את הכושר”. ניסוח עדיף יהיה “למכור את הרכב” ו”להירשם למרתון הבא”.

מטרה ראויה צריכה להיות מדידה, אפקטיבית, ובעיקר – כזו שמעידה כלפי חוץ על המחויבות שלכם. גישה כזו מגדירה גבולות ברורים, ומקטינה את הסבירות לרגרסיה.

זה מזכיר  התפיסה הטאלביסטית של  via negativa: במקום לחשוב על מה שתתחילו לעשות השנה, חשבו על דברים שתפסיקו לעשות. ככל שתחסלו יותר הרגלים בעייתיים שנובעים מהתת-מודע, כך תוכלו לעשות דברים רבים יותר מתוך רצון מודע.

לסיום, הנה רשימה לא סגורה ולא מחייבת של יעדי-משנה שניתן להציב (ולהשיג) במהלך 2016.

  1. צרו מקור הכנסה נוסף. הקטינו את תלותכם השברירית בתלוש השכר שמשלם המעביד. התאגדו כעוסק והתחילו להכניס כסף ממקורות אחרים.
  2. בססו לעצמכם קרן לשעת חירום – כדי שלא תימנו על הסטטיטיקה האומללה הזו.
  3. מכרו את הרכב – ואם זה יותר מדי או לפחות את הרכב השני/שלישי במשפחה.
  4. היפטרו מכל פריט שלא השתמשתם בו בשנה האחרונה. קראו כאן כיצד לעשות זאת.
  5. צמצמו את הוצאות הדיור. אם יש לכם משכנתא בריבית משתנה, עדיף למחזר אותה בריבית קבועה.
  6. הימנעו מלקחת הלוואות, וחסלו כל חוב נושא ריבית שאיננו משכנתא.
  7. חדלו לשלם לאחרים כדי שיבשלו בשבילכם.
  8. צמצמו עלויות פיננסיות – החליפו את כל מוצרי ההשקעה, הגמל והביטוח במוצרים זולים יותר. השתמשו בבנק לענייני עו”ש בלבד, ואם גובים מכם עמלות עו”ש – עברו בנק. לענייני השקעות – עברו לבתי השקעות.
  9. חסכו לפחות 50% מההכנסה החודשית, והשקיעו אותה בהתאם למדיניות ההשקעה האישית שלכם. אם אין לכם מדיניות כזו, הגדירו אחת.
  10. הפקידו את הסכום המקסימלי המותר לקרן השתלמות. אם יש לכם קרן כזו ממקום העבודה והמעסיק מפקיד עבורכם – אשריכם. אם אין, יש לכם תמריץ חזק יותר להתאגד כעצמאיים (ראו מטרה 1 לעיל) ולהפקיד עד 18,480 ש”ח בשנה. הכספים בקרן יהפכו לנזילים כעבור 6 שנים מהפתיחה, וכל שקל שיצמח מהם יהיה פטור לחלוטין ממס רווח הון.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

44 תגובות

  1. לייק

  2. הדיוט בכלכלה

    מסכים שעדיף להפסיק בבת אחת. עוד רעיון למטרה: היגמלו לחלוטין מהתמכרות שיש לכם. לדוגמה, אם אתם שורפים שעות ביום בריפרש של ynet, החרימו את ynet *לחלוטין*.

  3. שמחתי לקרוא שאני מגשים כבר את מרבית ההצעות, עוד לפני שהכרתי את הבלוג. שנה טובה ותמשיכי בעבודת הקודש!

  4. משוגעת עליך איך שאת עוזרת לי. מואה.

  5. הנושא של סיפוקי הדופמין למול הצבת מטרות הוא קריטי בעיני. בז’רגון מסורתי קיים תחום שלם של ‘עבודת המידות’ בו אנשים חותרים להשגת שיפור בשליטה עצמית ובעניינים נוספים. הצבת החיים על מסלול של חתירה למטרות שאדם מזדהה איתן היא דרך מאוד חשובה למלא את החיים בטעם ולהשיג תחושת סיפוק. דרך שלא מקבלת מספיק חשיבות, ולכן הפוסט הנ”ל חשוב ומוצלח.

  6. פוסט יפה! אגב, היו לך שגיאות הקלדה: עצמאות כלכליתן והיה עוד משהו שנעלם לי עכשיו…

  7. מאיר עיניים ומנוסח בצורה חדה וברורה. פדגוגית בחסד. מצטרף להצעה של ההדיוט בנוגע לחיסול התמכרויות, לא משנה מאיזה סוג.

  8. בנוגע לכך שישראלים לא יכולים להתארגן על 8000 ש”ח. ראי את הפוסט המעניין הזה.
    https://assafzim.wordpress.com/2015/12/28/osher/#more-1605

    • בדיוק. קרה לי שהלך המנוע ושאלתי את המוסכניק האם קרה שאנשים אחרים שהלך להם המנוע לא עמדו בסכום התיקון,הרי מפורסם ש-70 אחוז מהציבור לא יעמדו בהוצאה בלתי צפויה של 8000 שח.
      הוא אמר שאין מישהו שנוטש את הרכב עקב כך,או משאיר לא מתוקן לזמן ארוך למעט כאלה שזה רכב ישן ולא שווה להם לתקן ואז הם משדרגים למשהו חדש יותר (היום זה קל כי יש אשראי). יש אנשים שזה קשה להם מאוד אבל עדיין “הם עומדים” בזה.

  9. יש לי הערה בנוגע להורדה במשקל. בתור מישהו שהוריד 52 קילו במשך 14 חודשים רק ע”י שינוי תזונה ואורח חיים בשינוי כזה (אני לא אוהב את המילה דיאטה כי היא מילה מכשילה) דווקא “זבנג וגמרנו” הוא אחד הפחים הנפוצים שהמנסים לרזות נופלים בהם. משילוב של גורמים פיסיולוגיים ופסיכולוגיים יש לעשות שינוי כזה במתינות. למשל מישהיא/הוא שצרכו 3000 קלוריות ביום לא יכולים רק על בסיס החלטה לעבור פתאום לדיאטה של 800 קלוריות ביום ולצפות לתוצאות מהירות. מה שקורה הוא שהגוף נכנס לסטרס ובתווך ארוך יותר נותן עדיפות לפירוק שריר ע”פ רקמת שומן. כך גם יש פחות סיכוי להצטרף לסטטיסטיקה העגומה של 95% מ”עושי הדיאטות” שהעלו בחזרה.

  10. מתחדשת

    החלטתי לשנה החדשה היא, שבתור התחלה, אני סוגרת חובות.

    אחד המכשולים שהיו לי עד כה הוא המעקב אחר ההוצאות השוטפות ומכאן ראייה מפוקחת של המאזן שלי. לפני כמה ימים הורדתי אפליקציה חמודה שנקראת money lover ובחיי שזאת הפעם הראשונה שאני מצליחה לעקוב אחרי המאזן, וזה מדהים כמה זה מדרבן להתנהלות אחרת כשהוא כל הזמן מול העיניים שלך!

    יש לי תקווה שתוך חודשיים שלושה אסדר את החובות שלי. ומשם הדרך להתחיל לחסוך קצת היא קצרה בהרבה.

    אז אם יש מישהו כמוני, שהוא קצת יותר מפוזר ויש לו קושי במערב אחרי פרטים, תורידו אפליקציה (לא משנה איזו, יש המון), מספיק שתשתמשו בפונקציות הבסיסיות שלה וזה יעשה לכם סדר וידרבן אותכם להוציא פחות!

    שנה אזרחית טובה

  11. אוהב את הפוסטים בענייני מוטיבציה, מהווים תזכורות חשובות
    סיפור אישי- לפני שנה בדיוק, בעקבות קריאת הבלוג, הנחתי חסם עורקים על ההוצאות והודעתי לאישתי שהמטרה השנה היא להחזיר עד תום הלוואה מהבנק שעמדה אז על 30K ש”ח.. עמדנו במשימה בכבוד וב-10 לינואר הקרוב אגש לבנק ואפרע את יתרת ההלוואה 🙂
    המטרה ב-2016: מיחזור משכנתא ויצירת קרן נזילה בגובה 6 משכורות במק”מ
    תודה לך!

    • מכסח עלויות

      על מנת ללמוד את ה”זליגות” במשכנתא, תוציא מהבנק “דוח יתרות לסילוק”, ותעביר שאבחן ואמליץ לך על דרכים להקטנת העלויות ברמה של עשרות אחוזים. אתה יכול להעביר לmortgagebuster@gmail.com. זה ללא עלויות לבחינה והצגת תוצאות אפשריות.
      בהצלחה.

  12. כרגיל כל מילה בסלע יישר כוח

  13. פוסט מעולה וחשוב. הרוב כבר נעשה רק לעבור לבית השקעות קצת קשה בגלל ההשקעות בבנק. בברכת שנת שינוי הרגלים פוריה.

  14. אליקו האדום

    תזכורת וחידודים מצויינים בשבילי. תודה רבה לך על הבלוג!

  15. פוסט מצוין!

  16. יפה. תודה לך על הניסוח. פוסט כזה היה חסר לי בחיים. חסר לי מטרות מוגדרות. יש רק חלומות שאני לא יודע איך אני מגיע אליהם. תודה.

  17. סולידית,
    טוב שאת פה.
    כל פוסט שלך הוא חגיגה עבורי.
    אלפי תודות.

  18. ענבלוש

    פוסט מצוין כהרגלך. למדתי גם מילה חדשה: אינקרמנטלי.

  19. מרתק ונעים לקרוא. ולא פחות חשוב – מעודד לעשייה.
    תודה רבה!
    פוסט המשך: אחרי שלא עמדנו ביעדים שהגדרנו (-: איך להסתכל על הכשלונות ולהפיק מהם את המיטב. באוקטובר-נובמבר ככה… כשמתחילים להתבאס..

  20. אשמח לפוסט מורחב על איך ליצור מקור הכנסה נוסף…כי באמת שאין לי מושג איך ומאיפה להתחיל לחשוב על כך

    • לנועה,

      אם יורשה לי להציע,

      ראשית לכל תערכי רשימה של כל המיומניות שרכשת או עתידה לרכוש בזמן הקרוב,

      תפירה, קונדטוריה, תיכנות, ריקודי עם, סידור בתים, יעוץ נדל”ן, כתיבת תוכן, וכל מה שיכול להיות,

      אחר כך למיין, מה את יכולה לממש בתור הכנסה,

      להתמקצע יותר,

      ללמוד את השוק,

      ליצור קשר עם קולגות, פורומים או רשתות חברתיות כמו לינקדין,

      להכין תוכנית עסקית,

      לנשום עמוק,

      ולצאת לדרך בזהירות.

  21. שאלה שקשורה לסעיף 5 (משכנתא) – יש המלצה להעביר מפריים לקבועה?
    הריבית על הפריים אמורה (בתאוריה) להיות הכי נמוכה כי הבנק לא צריך לקחת מרווחי ביטחון.

    • מכסח עלויות

      הלוואה בעוגן פריים היא הזולה ביותר, אך המסוכנת ביותר (שינוי של 1% בריבית הפריים ייקר את העלויות של בסביבות 11-12%).
      כיוון שרק 1/3 ממימון המשכנתא יכול להיות בפריים, הרי שיש לך גם תת הלוואות אחרות (משהו ממגוון 53 הווריאציות שהבנקים המציאו ע”מ לבלבל את הלקוחות ולעבוד עליהם פסיכולוגית) ושם אפשר להקטין המון.
      אציין כי מודל התמהילים שייבנה הוא המשפיע העיקרי על העלויות וטווחי הריבית השפעתם פחותה.
      (כאן נופלים רוב האנשים שקוראים בכמה אתרים, מפעילים מחשבונים מטעים ומבצעים שינויים מבלי להבין את הפונקציה הבסיסית שיוצרת את החיסכון- היא מורכבת).
      דוגמה להטעיה קולוסאלית שעובדת על רוב הציבור – קח, שכח (אל תמחזר כל שנה), ושלם כל חודש בלי לדעת כמה זה עולה לך. רוב מבין 950,000 בעלי המשכנתאות ישלמו כ-2 ש”ח לכל שקל הלוואה (נומינלי),
      עם טיפול נכון מבוסס ידע, העלות יכולה לרדת ל1.30-1.40 ש”ח לכל שקל הלוואה.

      וכן גם במימון הלוואות משכנתא יש 90% פסיכולוגיה (שהבנקים מפעילים לרעת הציבור שאינו יודע).

      בהצלחה.

      • תודה על התגובה, אבל אני לא הייתי מדוייק מספיק – 100% מהמשכנתא שלי בפריים ו היא לא גדולה, כך שגם במצב של עליה של 2-3 אחוזים בריבית לא גרום לי “לתלוש שיערות”.
        אני מתלבט בין ריבית קבועה שמצד אחד קונה שקט, אבל המחיר יקר של גידול ב- 50%+ בעלויות המשכנתא.
        תודה מראש

        • 100% בפריים? מתי לקחת ועוד כמה זמן נשאר?
          אם נשארו שנים אחדות אז כנראה שעדיף להשאיר בפריים.

  22. מעולה

  23. לקראת סוף השנה: תודה! בזכותך התחלתי השנה תיק השקעות די גדול בניהול עצמי עם אסטרטגיה שמתאימה לי, ונפרדתי מתיק ההשקעות בבנק. בינתיים התיק רק הפסיד ועדיין: אני אופטימית ומרוצה 🙂 תודה!

  24. סולידית יקרה,
    המון תודה על הבלוג המצוין.
    כשאת ממליצה לחסוך לפחות 50% מההכנסה החודשית, האם הכוונה לכסף מזומן שנכנס או זה גם כולל כספי פנסיה + קרן השתלמות? לצורך העניין נניח שההכנסה שלי 10,000 ש”ח נטו + 4,000 ש”ח הפרשות לפנסיה וקרן נאמנות. האם עלי לחסוך 10,000/2 = 5,000 ש”ח או (10,000+4,000) / 2 = 7,000 – 4,000 = 3,000 ש”ח?
    תודה רבה

  25. תודה רבה דורין על פוסט מעניין אשר שופך אור על הסיבות האפשריות להתנהגות אוטומטית של רובנו. כמו בהרבה מקרים אחרים, גם כאן הסיבות ל “למה אנחנו עושים דברים?” – שקופות ונסתרות מעינינו.

    המשיכי בעבודת הקודש דורין, ומאחל שנת 2016 של פריצות דרך לכולנו 🙂

  26. לסולידית שלום רב,

    אבן פינה בפוסטים שלך היא המטרה להגיע לאי תלות כלכלית ואת מכמתת את היעד הזה ביצירת קרן ששוויה, פחות או יותר, כשווי דירה (כיום משהו בין 1.5-2.0 מיליון שקל). אם נאמר שבצד החיסכון הזה את מניחה שיש לחוסך כבר דירה משל עצמו משוחררת מחובות, אזי מדובר על הצבר הון שבין 3-4 מיליון שקל.

    בחשבון נשמע סביר מאד בשוק שבו אפשר לצפות ל-4-5% הכנסה צמודה למדד, דהיינו כ-100,000 ש”ח לשנה, אך לא זה המצב בימים טרופים אלו. בכל הפוסטים שלך את מתעלמת מהנתון הקריטי הזה. את יכולה “לפתור” אותו על ידי אכילת הקרן “בעזרת” תוחלת החיים הקצובה שלנו. האם לא כדאי לומר זאת בפירוש?

    ועניין נוסף: עצתך להפטר מחפצים שאינם שמישים ממש. במצב היום, ולאו דווקא בישראל, יתכן שתמונה של גוטמן/ארדון/רובין או שטיח פרסי על הרצפה הינה חיסכון לעת צרה שהוא בטוח יותר מהשקעה בקרן השתלמות שמנהלי הקרן נוגסים ממנה בפה מלא.

    כל מה שאמרתי אין כוונתו להמעיט בערך “השעורים” החשובים שאת מכניסה למוחות קוראייך, אך כדאי להדגיש גם את הסיכון שבחיסכון בכל מחיר. המימרה “אכול ושתה כי מחר נמות” איננה כה מופרכת.

  27. לייק.

    http://www.themarker.com/markerweek/1.2811856
    אגב, באתר “הארץ” מופיעה כתבה על אילנה טרסטון מהרצליה, שמאוד מאוד מזכירה את “הסולידית”. גם היא עזבה ג’ובים מתגמלים, יצאה מהמרוץ וחיה מחסכונותיה שאותם היא משקיעה בעצמה. אילנה היא גם סופרת ואילו “הסולידית” מפגינה כשרון כתיבה לא מבוטל בבלוג הזה.
    בהצלחה לסולידית ולאילנה

  28. פי 1000 יותר הסולידית!

  29. הנה המטרה הכי פשוטה לדעתי עם ההשפעה הכי משמעותית לציבור הרחב – התנתקו מהכבלים , ערוץ 2 ושאר אתרי חדשות, פנו לעצמכם עוד 1-2 שעות ביום – להקטנת חשיפה לפרסומות, תוכן שיווקי וחשיפה למסרים “שאתם חייבים לדעת” (כלומר שאחרים החליטו בשבילכם שאתם צריכים לדעת) – סוכן התרבות מספר 1 של תרבות הצריכה יושב בסלון שלכם ואין סיבה לתת לו את הפריבילגיה הזאת, כמו שלא הייתם מכניסים סוכן מכירות לסלון שלכם כל ערב.

  30. שאלה לגבי נושא אחר: מניות דווידנד:
    בטענותיך נגד מניות דווידנד כתבת:
    “סכנת הריכוזיות: אם תשוו את “אצולת הדיבידנד” הנוכחית ל”אצולה” שהתקיימה בשנות השבעים, למשל, תראו חברות אחרות לגמרי. הסיבה לכך היא שכל חברה עסקית, גדולה כלל שתהיה, מפסיקה להתקיים מאי אילו סיבות.
    DGI חושפת אתכם לסכנה בכך שחלק נכבד מהונכם יושקע בחברה שתיקלע לקשיים, תקצץ או תבטל את הדיבידנד כליל ואף תפשוט רגל, מה שייחייב אתכם למכור בהפסד – או להפסיד את הכל. ראו מקרה אנרון, למשל.
    לעומת זאת, השקעה במדד מפזרת את הונכם סביב מספר גדול מאוד של חברות, כך שגם אם חברה אחת תפשוט רגל, ההשפעה הכוללת על הונכם תהיה מזערית”.

    אם כל חברה עסקית מפסיקה להתקיים תוך 40 – 50 שנה אז איך אפשר להרוויח מקניות מדד המניות (כל מאות החברות שבמדד)? אם כל החברות ימחקו תוך 40 – 50 שנה אז כל מה שהשקעת במדד זה יהפך לאפס תוך תקופת זמן זו.

    טענה נוספת שלך היא שחברות אלו פופולריות ונסחרות כבר במחיר גבוה. איך ניתן לבדוק זאת לגבי כל מניה בנפרד? מכפיל רווח? מכפיל הון? יחס הון עצמי להלוואות? איך בודקים זאת?

  31. הסתייגויות:
    1. קרן השתלמות לעצמאיים- לא כל כך משתלם להפקיד למרות הפטור ממס ר”ה, וזאת מכיוון שדמי הניהול הממוצעים פחות או יותר מקבילים לגובה הטבת המס, גם בתחשיב אופטימי מאד של תשואה, ובהנחה שדמי הניהול יחסית נמוכים.
    2. אם חושבים על תזונה כעל סוג של השקעה בבריאות, לא ברור שזול יותר לאכול בריא בבית. מחד יש חסרונות ברורים לפאסטפוד ודומיו שאין לנו מושג מה מניחים בהם בצלחת, אולם מאידך היכולת לגוון בבית וליצור תפריט טעים במסגרת תקציב מוגבל – מוגבלת. בקייטרינג סביר אקבל למשל, מנת דג אפוי ומתובל, תפוחי אדמה, קוסקוס עם ירקות, מספר סלטים בריאים ומושקעים יחסית, ומרק – בנאמר 40 שח. בבית, אין סיכוי שאוכל לקנות חומרי גלם בכמויות מיניאטוריות וגם להשקיע את הזמן בלבשל את כל הנ”ל ועוד על בסיס יומי. העלות האפקטיבית תהיה גבוהה הרבה יותר (בתחשיב זמן ומאמץ ) . הרכבת צלחת כזו מתאפשרת רק במקום שמוכר ב”סיטנאות” .
    3. רכב – פעם חשבתי כמוך, אבל היום , במצב התחבורה הציבורית בישראל, אני מוצא את ההתניידות ללא רכב כיקרה יותר מעלות אחזקה של רכב זול ואמין. ראשית, אין תחבורה ציבורית יום בשבוע – מה שמכביד מאד על ביקור קרובים ומשפחה. שנית, התחבורה הציבורית בגוש דן מורטת עצבים ולפעמים נגרם לי נזק כלכלי עקיף כתוצאה משחיקה ועייפות ועצבים בנסיעה. שלישית, והכי חשוב- המון המון זמן נשרף על זמני המתנה, ונסיעות איטיות, לרבות תכנון הנסיעה, החלפת קווים, וכו’וכו’ . חלק גדול מהנסיעות בגשם ובעמידה ובצפיפות מזכיר לי כמו חווייה של שואה. לא צוחק. בנסיבות האלה ברור לי שאחזקת רכב היא השקעה בבריאות ובשפיות ולא צריכה.. או לפחות כורח.
    מובן שבעולם אידיאלי בו אוטובוסים מגיעים כל 10 דקות, בפריסה נוחה, עם מקומות מרווחים נהגים אדיבים וכו’ היה מוטב לעלות עליהם אבל אנחנו רחוקים מאד משם . ערב טוב לך.

    • תודה צחי! מעניין אם זה באמת כל כך לא משתלם בנושא קרן ההשתלמות.
      בנוגע לתזונה, יש משהו במה שאתה אומר, אבל זה נכון למנה אחת ביום שאוכלים בחוץ. את 2 הארוחות האחרות חשוב להכין בבית, גם אם הן לא כאלה מגוונות כמו בארוחה שציינת.
      ובנוגע לרכב, אני נוסע המון באוטובוס ולמרות החסרונות הנכונים שהזכרת, יוצא שזה בכל זאת משתלם יותר במקומות אחרים ביחס לרכב. בעיקר כל מה שקשור לחניה (שהיא גם נוראית בארץ), וכל עניין הפקקים וההתעסקות בנהיגה במקום במשהו אחר יותר פרודקטיבי. במקום להיות עסוק בפקק…

השאר תגובה