מה משקיעים צריכים עכשיו

מ

תנו לי לקחת אתכם שלוש-עשרה שנים לאחור, לימים הכאוטיים של מרץ 2009.

הימים הם ימי המשבר הפיננסי העולמי. ובשעה שבישראל המשבר ההוא נחווה באופן מתון יחסית, מעבר לים המציאות הייתה עגומה בהרבה.

רבים איבדו אז את משרותיהם. שיעור פיגורי תשלום המשכנתאות הרקיע שחקים. ליהמן בראדרס – בנק השקעות עצום שהוקם אי-שם במאה ה-19 – נקלע לחדלות פירעון וקרס רק כמה חודשים לפני כן. מוסדות פיננסים רבים מסדר גודל דומה ניצבו בפני גורל זהה.

קשה היה למצוא מקום לאופטימיות באותם ימים. החשש היה מקריסה מוחלטת של הסדר הפיננסי הקיים.

שוק המניות שיקף את הלך הרוח הזה: מדד ה-S&P 500 נחתך ב-54% בתוך פחות מ-17 חודשים.

מעטים באותה עת דמיינו בחלומותיהם הפרועים שב-13 השנים הבאות המדד החבוט הזה יניב תשואה מצטברת של כ-700%.

מעטים גם נהנו מאותה תשואה בפועל.

כדי לקצור את התשואה הפנומנלית הזו, הייתם צריכים לשבת על התחת, לרסן את החלק במוח הלטאה הצווח עליכם להגיב לסכנה מיידית, ולא למכור מניות בהפסד לכל אורך המשבר וב-13 השנים שבעקבותיו.

קל לומר, כמובן.

קל עוד יותר להביט על הגרף ארוך-הטווח ולהנות מהחוכמה שבדיעבד.

אבל למי שחי את אותה תקופה היו סיבות מצוינות למכור לכל אורך הדרך: משבר פיננסי עולמי, משבר החוב באירופה (זוכרים את ה-PIIGS?), בהלת האבולה, הברקזיט, מלחמת הסחר עם סין, עלילות טראמפ וגבעת הקפיטול, וכמובן — המגפה הוויראלית החמורה ביותר שידעה האנושות במאה השנים האחרונות.

תמיד יש סיבות טובות למכור. תמיד מאתגר להתעלם מהן.

אלא שמי שמשקיע במניות לטווח של עשורים נדרש לנהל גם את השבועות והחודשים, ולנטרל את החששות, את שנאת ההפסד ואת האיומים המיידיים שדוחקים בנו לעשות טעויות לטווח קצר עם כסף שיועד לטווח ארוך.

***

ה-S&P 500 רשם את שיאו האחרון בדצמבר 2021.

נכון לסגירה הערב, המדד ירד מאז בשיעור של 12.71%-.

אנחנו רשמית ב”תיקון”, והאמת היא שעדיין לא מאוד חריף, בהתחשב בנסיבות.

והנסיבות כמעט רבות מספור:

  • האינפלציה בארה”ב (ובמקומות רבים אחרים בעולם) הגיעה לרמותיה הגבוהות מזה ארבעה עשורים
  • בנקים מרכזיים מאותתים על עליית ריבית צפויה
  • שווקים רבים סובלים ממשברים של ממש בשרשראות האספקה
  • העולם עדיין לא התאושש ממגיפה ויראלית שמכה בו כבר שנתיים
  • רוסיה, בהנהגת גאנגסטר עריץ חמוש בנשק גרעיני, מחוללת את המשבר ההומינטארי הראשון על אדמת אירופה מאז מלחמות יוגוסלביה
  • המערב פצח במלחמה כלכלית רבתי כנגד רוסיה
  • וכעת מחירי הנפט והסחורות החקלאיות מרקיעים שחקים באופן שיוצר חשש ממשי לסטגפלציה (אינפלציה בשילוב צמיחה נמוכה)

התיקון עד כה אמנם מתון יחסית, אבל רמות הפחד בשווקים מתקרבות לאלה שהיו כאן במרץ 2020.

לדעתי, משבר הקורונה היה מפחיד לאין שיעור מהמצב הנוכחי, ועדיין, נדמה שמשקיעים מוטרדים יותר דווקא כעת.

סיבה אפשרית אחת לכך היא שמשקיעים קשובים יותר לשוק. משבר הקורונה בראשיתו נתפס כאירוע כמעט אפוקליפטי. רוב האנשים באותם ימים התענייננו יותר במצב הבריאותי שלהם ושל משפחתם, ולא בנעשה בשווקים. זה היה מקרה קלאסי של “במקרה חירום, תיק ההשקעות שלך יהיה הדבר האחרון שיעניין אותך.” זה לא המצב כעת.

סיבה נוספת לסנטימנט המדוכדך היא מצבם העגום של משקיעי הצמיחה. משקיעים שהרכיבו לעצמם במהלך ימי הקורונה תיקי השקעות אגרסיביים, תוך ליקוט סלקטיבי של חברות “משבשות” פופולאריות כמו פלוטון, רוקו, שופיפיי, דוקוסיין, טווילו, ספוטיפיי, עליבאבא, פייפאל, זום, טלאדוק, הקרנות של Ark Invest ועוד – מתמודדים עכשיו עם נפילות של 50% עד 90% משווי התיק. עבורם, התקופה האחרונה היא מרחץ דמים של ממש.

ולבסוף – הפיל שבחדר –הביצועים החריגים של שוק המניות ב-2020 ו-2021. גם אחרי הנפילה האחרונה, התשואה השנתית המתואמת של ה-S&P500 בשלוש השנים האחרונות היא 16.7%: הרבה מעל הממוצע ההיסטורי. משקיעים התרגלו לטוב – וכעת, כשהשוק משהק לראשונה מזה שנתיים, הם חוששים שמשהו באווזה מטילת ביצי הזהב שלהם התקלקל.

השאלה כעת היא אם התיקון שראינו עד כה יתפתח לכדי שוק דובי (המוגדר, טכנית, כירידה של 20%- מהשיא), ואם כן, כמה זמן יימשך עד להתאוששות.

איש לא יודע מה התשובה. גם אני לא.

כל אחת מהסיבות שהובילו לתיקון הנוכחי יכולה להתפתח במגוון כיוונים, וגם לו יכולתי לדעת מה הם, ספק אם הייתי מסוגלת לתרגם את הידע הזה להון פיננסי.

מה אני כן יודעת?

אני יודעת שנפילות בשווקים קורות — וקורות הרבה. למעשה, תיקונים של 10%- שכיחים למדי, ומתרחשים בממוצע אחת לשנתיים (לפחות בשוק האמריקני). שוק דובי (ירידה של 20%-) מתרחש בממוצע אחת לשבע שנים. מפולת (ירידה של 30%- ומעלה) מתרחשת בממוצע אחת ל-12 שנים. הירידות הללו הן פיצ’ר של שוק מניות מתפקד — לא באג במערכת. מי שמשקיע במניות צריך לעשות זאת מתוך ידיעה ברורה שהשוק יתקן, ואפילו יתרסק מעת לעת. זה חלק בלתי נפרד מעסקת החבילה הכרוכה בהשקעה בנכסי סיכון.

אני יודעת ששוק מניות שעולה ללא הפסקה הוא לא שוק מניות בריא. אני שונאת להשתמש במונח “תיקון בריא” כשאנשים רבים מפסידים כסף – אבל המציאות היא שמדי פעם השוק זקוק לניעור עודפים. אם השוק לא יפול מפעם לפעם, הוא יהפוך ליקר מאוד – ואם הוא יהפוך ליקר מאוד, הפוטנציאל לתשואה עתידית מתכווץ.

אני יודעת שיש קשר ישיר בין סיכון לתשואה. הסיבה שאנחנו משקיעים לטווח ארוך במניות, ולא, נניח, בפקדונות בנקאיים, היא שהתשואה ממניות, בתוחלת, גבוהה משמעותית. אבל אם שוק המניות לא יפסיק לטפס, ויהפוך לנכס חסר סיכון, התשואה ממנו תהיה בהתאם – ממש כמו של פיקדון בנקאי חסר סיכון. הסיבה שהשקעה במניות מניבה, בתוחלת, תשואה גבוהה יותר מנכסים בטוחים כמו מזומן ואגרות חוב היא בדיוק “פרמיית הסיכון” שאנו משלמים תמורת “התענוג” לצפות בשוק מתקן בחדות מפעם לפעם. במילים אחרות, אי-אפשר להינות מהאפסייד בלי לספוג את הדאונסייד.

אני יודעת שבעוד שברוב התחומים בחיים יש קשר ישיר בין מאמץ לתוצאה, בהשקעות לטווח ארוך ההיגיון הזה פחות עובד. למרות הפיתוי העז “לעשות משהו” נוכח הסכנה — לקפוץ מהרכב המידרדר במדרון – רוב המשקיעים יצאו נשכרים מלדבוק בתכנית שאימצו מבעוד מועד, להמתין ולא לעשות דבר. זה אולי הדבר המאתגר ביותר בהשקעה לטווח ארוך. טקטיקות כמו תזמון שוק, גידור, לקנות את הדיפ, למכור את הריפ, לקפוץ ממניות, למזומן, לסחורות, לקריפטו, לקרנות סל העוקבות אחרי השוק הרוסי וחוזר חלילה – עשויות להישמע מפתות, אבל בטווח הארוך הן יסבו יותר נזק מתועלת.

אני יודעת שבכל פעם שהמניות נופלות מעט, התחושה היא שהנה, הן מבשרות על תיקון עמוק אפילו יותר. סטטיסטית, זה לא מחויב המציאות: מאז 1928, רק 40% מהמקרים שבהם המדד נפל ב-10% הידרדרו לכדי שוק דובי (תיקון של 20%- ויותר). למעשה, למרות ששוק המניות תנודתי מאד, היסטורית השוק מסיים 3 מכל 4 שנים בעליות.

לצערי, אני יודעת גם שסטטיסטיקה והיסטוריה לא ממש מרגיעות משקיעים אחוזי פחד. כשמשקיעים חוששים, ונותנים לטבע האדם לקבל החלטות השקעה עבורם, הם חשופים יותר לטעויות, כמו לבלבל את טווח ההשקעה הארוך שלהם עם טווח ההשקעה הקצר של הצייצן הבא בטוויטר, לנטוש את האסטרטגיה בזמן הלא נכון, לנסות להערים על השוק, לעקוב בדריכות יתר אחרי הנעשה בשווקים ועוד. אני יודעת שהדרך לנצח במשחק הזה היא לא להבריק, אלא לעשות מינימום טעויות.

אני יודעת שכשהשוק מתקן, הדבר היחיד שרלוונטי הוא טווח הזמן של המשקיע. מכיוון שאני משקיעה לטווח של עשרות שנים, מפולות בשוק לא מאד מטרידות אותי. אני לא משקיעה בנכסי סיכון כסף שאני עשויה להזדקק לו בחמש השנים הקרובות – הכסף הזה נשמר בפיקדון בנקאי ואינו חשוף לסיכוני שוק. אני מודעת היטב לכך שאצטרך “לשרוד” תיקונים, שוקים דוביים ומפולות מעת לעת. אני יודעת שהשווי של תיק ההשקעות שלי ייחתך מעת לעת. אני יודעת שמחירי המניות בבורסה לכל היותר משקפים את המחיר שבו מישהו אחר יהיה מוכן לשלם לי תמורתן, אם אמכור אותן היום – ואין לי שום עניין למכור אותן היום.

אני יודעת ששוק המניות הוא השוק היחיד שבו ככל שהסחורה מוצעת במחירים אטרקטיביים יותר, הצרכנים נוטים לקנות פחות ממנו. אני לא כזו – אני ממשיכה לקנות. אלא שכמשקיעה לטווח ארוך, אינני צריכה לתזמן באופן מושלם את מועדי הקנייה שלי. הרי לא משנה כמה אתאמץ, לא אצליח לפגוע בדיוק בתחתית. לכן, אני ממשיכה להזרים כסף טרי לשוק, בקבועי זמן אחידים, באסטרטגיה המכונה מיצוע דולרי (dollar cost averaging). ככל שהשוק יורד יותר, כך הכסף החדש שנכנס קונה יותר סחורה, עם תשואת דיבידנד גבוהה יותר ופוטנציאל גבוה יותר לעליית ערך עתידית.

אני יודעת שלמרות שזה לא נראה כך, יש אוכלוסיות רבות שיכולות להרוויח מהירידות הללו בשווקים. הילד שלי, שנמצא במסלול “חיסכון לכל ילד” בסיכון גבוה, יהנה מתוחלת תשואה גבוהה יותר ככל שהשוק ירד, וקצבת הילדים המופרשת עבורו קונה מניות במחירים נמוכים יותר. כך גם צעירים שמפרישים לחיסכון פנסיוני במסלול מנייתי, וכל מי שחוסך באופן שוטף במכשירי השקעה שונים. השקעה לטווח ארוך היא תרגיל בנשיאת הפכים. מצד אחד, כולנו רוצים לראות את תיק ההשקעות שלנו צומח ללא הפרעה. מצד שני, תמיד עדיף להשקיע במחירים נמוכים יותר, כי כשהשוק גבוה מאד, התשואה הצפויה (בתוחלה) נמוכה יותר. במילים אחרות, מחירי מניות גבוהים אינם משרתים חוסכים לטווח ארוך.

אני יודעת שפיזור, כאסטרטגיית ניהול סיכונים, אמנם פוגע בתשואה בשוק עולה, אבל מוכיח את עצמו כשהשוק נופל. משקיעים שריכזו את מלוא הונם בחופן מניות צמיחה נטולות רווחים נהנו מתשואות פנומנליות בשנתיים האחרונות. ריכוזיות כזו אכן נותן דחף אדיר לתשואה כשהשוק דוהר מעלה. כשהשוק צולל, לעומת זאת, ואתה מושקע “אול-אין” בקומץ חברות שצוללות 80%- ויותר בזמן שהאינדקס עצמו נשאר יחסית יציב, אתה מבין את החשיבות של ניהול סיכונים כשהסיכונים מתממשים.

אני יודעת שגם זה יעבור. שהשוק לא תמיד מתאפיין במצב של פחד קיצוני. מספיק להיזכר באופוריה של השנתיים החולפות כדי לדעת שבשלב מסוים הפחד יחלוף ואנשים יאמצו השקפה שורית חזקה. אני יודעת שיותר אנשים קמים בבוקר מתוך כוונה לשפר את חייהם ואת העולם שסביבם. אני יודעת שהצמיחה הכלכלית שנובעת מהשיפור הזה מגיעה בסופו של דבר לשוק המניות, ושמחירי המניות בעוד 40 שנה יהיו גבוהים יותר (אחרת, משהו רע מאד קרה בעולם).

***

לא צריך להיות פרשנים גאו-פוליטיים, כלכלני מאקרו, או מומחים להערכת שווי חברות כדי להשקיע בסביבה הנוכחית.

כל שנדרש הוא להציב יעדים פיננסים מציאותיים, ולגבש תכנית סדורה שתנחה אתכם כיצד להגיע ליעדים הללו, מתוך ידיעה, השלמה והפנמה של העובדה שהדרך תהיה רצופת מהמורות.

ברמת המינימום, התכנית שלכם צריכה לענות על שני תרחישים:

  • בהנחה שהשוק נכנס כעת לטריטוריה דובית ומתאושש תוך חודשים ספורים — האם אוכל לדבוק באסטרטגיה שלי מבלי למכור בפאניקה?
  • בהנחה שהשוק נכנס כעת לטריטוריה דובית ומתאושש רק בחלוף כמה שנים — האם אוכל לדבוק באסטרטגיה שלי לכל אורך התקופה מבלי למכור בפאניקה?

אם אתם משיבים בחיוב לשתי השאלות הללו, מצבכם מצוין.

אם לא – סימן שהאסטרטגיה שבחרתם לא מתאימה לפרופיל הסיכון שלכם, לטווח ההשקעה שלכם או לאישיות שלכם. יתכן שנטלתם סיכון רב מכפי שאתם יכולים לשאת.

לדאבון הלב, שוק המניות הוא מקום יקר מאד לגלות בו מי אתם באמת.

לא משנה השוק יעשה מנקודה זו ואילך:  אם אין לכם תכנית סדורה המנחה אתכם כיצד להגיב לאירועי קיצון בשווקים, כעת יהיה זמן טוב לנסח אחת, כי תכנית גרועה עדיפה על היעדר תכנית.

בלי תכנית ובלי כללים מנחים, הדבר היחיד שנותר לכם הוא תחושות.

בלי תכנית, ביטויים כמו “חשבו לטווח ארוך” או “התעלמו מהרעש” מאבדים ממשמעותם.

כי כשהפחד והחמדנות משתלטים על ההגה, המרחק להתרסקות מתקצר משמעותית.

המידע במאמר זה מבוסס בין היתר על דעותיה האישיות של הכותבת כמשקיעה חובבת. מטרתו לספק מידע בסיסי וראשוני בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני, שיווק פנסיוני, ייעוץ משפטי, שיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לייעוץ כאמור מטעם בעל הרישיון המתאים על פי דין. התייחסויות במאמר זה לניירות ערך ו/או נכסים דיגיטליים ו/או לביצועיהם, ככל שישנן, נועדו לצורך המחשה בלבד ואין בהן כדי להוות המלצת השקעה, הצעה לרכישה, ייעוץ לקנייה או מכירה, הבטחת תשואה או רווח ו/או הנעה לפעולה כלשהי בקשר עם אותם נכסים. הכותבת אינה אחראית לתוצאות השימוש ו/או היישום של האמור במידע ואין באמור בו משום התחייבות לנכונותו, דיוקו, עדכניותו, ו/או מידת התאמתו לנסיבותיו וצרכיו המסוימים של כל אדם.

הירשם
הודע על
guest
100 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
YOS

פשוט רציתי להיות הראשון להגיב

דניאל

כהרגלך, פוסט בול בזמן ובול במקום.

יואל

ממש ‘לחם וחמאה’ של עקרונות בסיסיים וידועים בהשקעה במניות. כל אחד ורמת הסיכון המתאימה לו ראייה לטווח הארוך שתמיד הוכיחה את עצמה. זה זמן טוב ל’תיקונים’ בתיק ההשקעות לאלה שזקוקים ל’כרית’ מזומנים גדולה יותר עקב אילוצי גיל, תעסוקה, השקעה חילופית וכו’.

אהד

מעולה כרגיל, תודה!

אורה

נהדר, כתמיד.

חיים מחגדרה

ההמלצה שלך, סולידית, טובה, אבל יש המלצה טובה יותר. SNP 500 MONEY FLOW/ מד זרימת הכסף. כאשר מד זרימת הכסף החודשי הוא חיובי- אז נמצאים במניות- כאשר מד זרימת הכסף שלילי- נמצאים במזומן ועושים שורט. לא ניתן לתזמן את השוק בטווח של ימים או שבועות- אך בטווח חודשי-דו-חודשי- ניתן גם ניתן. אניע מציע לצאת אתמול ממניות- ולהיכנס רק כאשר ה-SNP יעבור את השיא הקודם- וזאת בתנאי שמד הכסף החודשי יהיה חיובי. מי שחוסך ירידה של 50 אחוז מהשוק- מרוויח למעשה 100 מהשוק. ניתן, בקלות, לחסוך לפחות שני שליש מהירידות בשוק הדובי. חבל לאבד סתם כסף.

עומר

לצאת ממניות ״אתמול״ ולחזור כשעברנו את השיא הקודם זה להפסיד 12.5%.
אלא אם בזמן הזה אתה מממש שורטים שבחזרה מהווים תזמון שוק. אם זו היתה אמת מוחלטת כל משקיע ורובוט בעולם היו בוחרים באותה אסטרטגיה

ברבור לבן

נו באמת – זה למי שיש “תיק” של 12 אלף שח מפוזר על 8 מניות – ניראה אותך עושה את זה בתיק של 30 נכסים בסכומים “יותר גדולים” ולאוו דקווא של טיקונים – עמלות מכירה, עמלות רכישה מרווחים שלרוב נפתחים כשהוויקס עולה, וגם מימושים בתחום המס – נושא שכנראה לא מדבר אליך – אם עשית כסף ויש לך רווח, המימוש מעביר כסף למיסים – כסף שאחרת עובד בשבילך ממש כמו סוג של מנוף – אתה “משקיע כספי מיסים” והתמורה שלך – איזה יופי לא? ויש גם עניין איבוד הצמדה פטורה. נגיד קנית נייר לפני שנתיים, ואתה מוכר בהפסד – אותה… קרא עוד »

ארנון

תסביר SNP500 זה S&P500 ?
תסביר מה זה MONEY FLOW ? זה נגזרת של S&N500 ?

ילין

בשבילך תקרא שוב את הכתוב ותפנים ושוב לך ותקרא שוב ושוב …
עכשיו תסתכל מה היה קורה אם ביצעת את השטות שהצעת !

תמר

תודה. על כל ההשקעה עד היום ועל פוסט חיזוק(-:

דני

בגדול, מסכים עם הרוב.

הבעיה היא שלא ניתן לחזות כלום, מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. קחו למשל מה שקרה עם מדד הניקיי היפני. לקח לו כ-20 שנה לתקן את הנפילה שהייתה בשנת 91. כך שבוחרים להראות את ביצועי העבר של הS&P500, תמיד צריך לזכור שהיו בהיסטוריה גם מקרים שלא תואמים את המודל. מכאן “חוסר הרציונליות” של המשקיע הממוצע…

פאטי

הניקיי זה הדוגמא הכי ברורה,
למה לא משקיעים במניות של מדינה אחת, אלא מפזרים.

ג'וג'ו

לא ניתן לחזות, אתה פועל באופן המיטבי על סמך הנתונים שבידך, השוק היפני הוא שוק אחד מכל מדינות העולם ואפשר גם לדבר על החלק היחסי שלו מהכלכלה העולמית, אם ההשקעה שלך מפוזרת מספיק אז גם השקעה בשוק היפנית לא הייתה גורמת לתשואה שלילית בתיק שלך במשך אותם 20 שנים.

ג׳וחא

אתה לדעתי טועה כאן כי אתה מסתכל על מדד כמו על מניה. מדד זה לא מניה, אין לו חוקים כלכליים- הוא הרבה יותר מייצגת מגמות בעולם של פסיכולוגיה, רצון לפיתוח, תיעוש ושיפור בחיים של בני אדם. בחברה בריאה- המדד הזה שרובו טכנולוגי, עולה. בחברה לא בריאה, המדד יורד. לא הפוך, החברה לא מדרדרת כי אין אמון וכסף מזומן ושיט כזה, אלא כי האנושות עצמה נמצאת במצב של חוסר פיתוח ולכן החברות מושפעות מזה, בכללי הפסיכולוגיה והמצב המנטלי של בני האדם הוא המקןם הכי חשוב להסתכל עליו, יותר מכמה דולר\שקל או דברים כאלה ואחרים. אתה חולק עליי? עובדה ש״גיאונים״ לא עושים… קרא עוד »

אביחי פרץ

חיכיתי למאמר הזה.
ובכל זאת, השורה התחתונה תמיד זהה:
אל תבהל. תמשיך לקנות במרווחים קבועים. וכסף שאתה ממש צריך תוציא מאיזורי הסיכון.

ככלל אני פשוט מתעלם מהתיק כרגע ומהירידות. לא עוקב ולא מעניין אותי.
זה קצת כמו מיילים. אם תבדוק כל 5 דקות זה כנראה יעסיק אותך לשווא כל היום ויטריד את מנוחתך. ואם תבדוק פעם בכמה זמן (מיילים כל בוקר, תיק לטווח ארוך פעם בחצי שנה)- תהיה רגוע יותר.

לאס ווגאס

הנסדאק כבר בשוק דובי. מדדים אחרים בכלל נראים גרוע ברטרוספקטיבה של 5 שנים. להתרכז במדד היחיד (כמעט) שעדיין נראה חיובי בהסתכלות לאחור זו הטיה פסיכולוגית. כמו שמשקיע הצמיחה הפסידו, כך גם המשקיעים במדדי אירופה, אסיה, ועוד. להניח שהמדד הזה ימשיך להיות עוד יותר חיובי בעשורים הבאים זה ווישפול ט’ינקינג. אני עדיין אהמר על כך אבל אני מודע לסטטיסטיקה..

השנקל שלי אומרים שהשוק מפחד כי הוא חושש שהגיע העת שהסייקל הגדול של ארה”ב עומד לפני סיום. יותר מדי מתחרות חזקות נכנסות לטנקים ונושאות מטוסים.

יונש

יותר מ40% מהרווחים של החברות בסנופי מקורם מחוץ לארה”ב

SolMax

להניח שהסנופי יהיה חיובי בעשורים הבאים(!) זה ווישפול ת’ינקינג, בגלל שבועיים(!!) שהנסדאק בשוק דובי?!
ואתה עוד מודע לסטטיסטיקה?
בחיי, אנשים שכחו אורך רוח מהו, לקרוא נתונים לאשורם.
אנשים שרדו מלחמות, שנים של מצבי הישרדות, בעוד שהנכדים והנינים שלהם נביאי זעם שטוענים שהנה-הנה, הסוף לשפע מגיע, רק כי קצת פחות טוב מדי פעם

עדי בן יעקב

אני לא מסכים איתך המון פעמים. אבל את הפוסט הזה צריך למסגר וללמד אותו בכל בית ספר תיכון בארץ.
פשוט. עשר נטו. כל מילה בסלע.

מנחם

כרגיל פוסט מצוין

אחד

ברור שיתן 9% כשהמחירים יעלו במקביל 9-15% בשנה

דוד

כלל: עליות בשוק מניות הכוונה לאחר קיזוז המדד

אייקיד

– “ אני יודעת שבעוד שברוב התחומים בחיים יש קשר ישיר בין מאמץ לתוצאה, בהשקעות לטווח ארוך ההיגיון הזה פחות עובד” — דווקא נשמע שרגשית וקוגניטיבית יש פה מאמץ לא קטן, להמשיך בכיוון שהחלטת עליו גם בסערה.
– מצחיק שדווקא פוסט ההרגעה הוא שמעדכן אותי שיש משבר בשווקים. השיטה שלי לשמור על אסטרטגייה סולידית היא לבודד אל עצמי מעיתונות על שוק המניות ומעדכונים על מצב התיק. אבל טוב שהעלית אותו, אני בטוח שזה עוזר למי שלא מבודד

מרדכי

וואוו וואוו ,ניתוח מדויק, ישר למטרה ואפילו מנחם מעט בימים כל כך לא יציבים. כל הכבוד לסולידית שנשמעת ממש כמו רואת חשבון עם המון ביטחון ובלי התנשאות , שאפו ענק.

ערן

פוסט מעניין ומאיר עיניים.

איתמר

הצגה בהירה של הדברים, וכתמיד, מענין לקרוא.
תודה על שאת משתפת אותנו בחשיבה ובתובנות – במיוחד בתקופה מאתגרת כמו הימים האלה.

תחתית זה רק שם של מקום

שוק המניות ביפן נפל בשנת 87 ומעולם לא התאושש וחזר לרמתו. אנחנו אולי במצב דומה.
הכל מנופח – נדלן , מניות , סחורות והדפסת כסף.
ייתכן ונראה מרחץ דמים בשווקים בשנה הקרובה ומה שהיה עד עכשיו ייראה כמו משחק ילדים.
בסוף זה כדור שלג ששואב לתוכו הכל.
מה עושים ?
זהב וכסף פיסי
קריפטו בחשיפה נמוכה
מזומן לקנות את השפל.
הורדת מינוף ככל האפשר

daat99

לגבי “יפן”: לפני ששוק המניות של יפן נפל החברות שבו היו נסחרות עם מכפילים של 700. מה נעשה שלא עברו 700 שנה עדיין ולכן החברות לא הצליחו להרוויח בחזרה את הסכום שהמהמרים שילמו? שאר השוק נסחר במכפילים סבירים בהרבה (פחות מעשירית מהמכפילים של יפן) ולכן התרחיש שתיארת לא סביר. נ.ב. אל תשכח שהחברות האמריקאיות כקבוצה מצליחות להגדיל גם את הרווחים וגם את הדיבידנדים – שני דברים שהחברות היפניות כקבוצה לא הצליחו לעשות גם מלפני ההתרסקות שלהן. לגבי “הכל מנופח”: זה מה שקורה כשהריבית במשק היא אפסית. כשהריבית עולה ואנשים מתחילים לראות תשואות מפיקדונות אז הם: מצמצמים את רכישת הנכסים האלטרנטיביים… קרא עוד »

רינת

למה לא קרן חירום?

daat99

אדם שמתכנן את צעדיו הכלכליים בתבונה יגרום לעצמו יותר נזק (בדמות אובדן תשואה) ע”י שמירת הון בקרן חירום מאשר לקיחת הלוואה בריבית דו-ספרתית כשקורה מקרה חירום שמצריך את אותה הקרן.

כשאני משכלל בפנים את העובדה שככל שתיק ההשקעות יותר גדול כך יש יותר אפשרויות להתמודד עם מקרה חירום גם בלי לקחת הלוואות בריביות דו-ספרתיות אז המצב משתפר פלאים.

דוד

מה הרציונל שאם אני יעשה בדיוק מה שאתה עושה, לי זה לא יעבוד למרות שלך זה יעבוד מצוין???

daat99

הרציונל מתחלק לשני חלקים נפרדים:

הראשון והפחות חשוב הוא שאתה לא יכול לחזור בזמן ולרכוש את המניות שרכשתי בעבר במחיר ששילמתי עבורן בעבר.

השני והיותר משמעותי הוא שאם הפסיכולוגיה שלי מאפשרת לי לישון טוב בלילה כשכל הוני עלי האדמות מושקע במניות דיבידנד זה לא אומר שהפסיכולוגיה שלך ו/או של “החצי השני שלך” גם מאפשרת זאת כך שהסבירות שאתה תצליח לעשות זאת שואפת ל-0.

נ.ב.
שום דבר לא מונע ממך ללמוד ממני ומההיסטוריה ולהחליט על דרך עבודה שמתאימה לפסיכולוגיה שלך ושל “החצי השני שלך” כך שגם אתה תקבל תוצאות שתהיה מרוצה מהן גם בלי “להעתיק” ממני.

אילן מאסיק

מילים כדורבנים

סאלי

סיכום טוב בזמן הנכון, תודה!

ע.ש

מי שיקרא את הפוסט הזה עוד כמה שנים, ישאל את עצמו “אבל איך היא ידעה?!”

עמיחי

בנוסף לכל את גם פסיכולוגית טובה.

Gavriel

כמו תמיד, כתיבה מעולה וחדה, וגם קצת ניחומים על מצב השוק 🙂
תודה

איל

תודה על התזכורת

אאא

💙

Amir

פוסט חשוב בעת הזו, תודה!

רמון

תודה, מעולה

שנקל

דרך אחת לחזק את העמידוּת בפני התיקונים והדובים האלה היא היכולת להתעלם מסכום מוגדר של כסף. מי שיכול לקחת כמה אלפי שקלים מכל משכורת ולומר לעצמו ״הכסף הזה לא קיים מבחינתי, מעולם לא היה ברשותי ולא אכפת לי מה קורה איתו״ ובדיוק את הכסף הזה להכניס לשוק בסיכון גבוה יהיה יותר חסין מחברו שחושב מה הוא היה יכול לקנות במקום. אם הכנסת לתוכנית שלך נקודות יציאה ברורות, אתה יכול לשכוח ממחיר הניירות עד אז. ואם אתה יכול לשכוח משווי התיק, שום דוב לא יכול לנהום עליך. באופן אישי, נקודות היציאה שלי כל כך רחוקות שאני אפילו לא בטוח במועד המדויק… קרא עוד »

דרורה

תודה סולידית יקרה,
בדיוק רעדה לי היד לפני שעמדתי לקנות עוד מניות בקרן מחקה שירדה משמעותית יחד עם כספנו בחודשים האחרונים.
ואז אמרתי לעצמי – מעניין אם הסולידית כתבה משהו חדש 🙂

יניר

קנית בסוף עוד ?

דרורה

כן.

Jon

תודה על זה. האם הנ”ל נכון גם להזרמת כסף בסכום ומועד קבועים, לתיק השקעות דיגיטלי של קרנות נאמנות (שאין לי שליטה במה נקנה בו אלא רק רמת הסיכון – שהיא מקסימלית כרגע ואין לי תוכניות לשנות את זה בשנים הקרובות). התחושה שלי שהתשובה היא כן, אבל מה אתם אומרים?

שני

גם אשמח לתשובה. לגבי השתלמות וגמל להשקעה שצונחות בחודשים האחרונים. האם לנסות להפחית את שיעור החשיפה למניות ואת ההפסדים או לא לגעת.

שלמה שוורץ

זו הסתכלות מאוד צרה. את גם יודעת שארה”ב קיימת רק כ200 שנה ושוק המניות המודרני קיים קצת למעלה מ100 שנה. צריך להסתכל על הדברים בפרספקטיבה גלובלית. האימפריה הרומאית שלטה במשך מאות שנים ואז התפוררה ומעולם לא חזרה לעצמה אלא אם כן את מחשיבה את איטליה של היום לאימפריה. כנ”ל כל אימפריה אחרת בעולם. הרבה סימנים מעידים על כך שארה”ב בשקיעה משמעותית: צבאית, מדינית, חברתית וכלכלית. כשהיא תשקע, הדולר יאבד את ערכו (שגם ככה הוא צולל כבר עכשיו וטובע באינפלציה), הנאסד”ק והדאו יוחלפו כנראה בחלופות סיניות ואולי הקפיטליזם כפי שאנו מכירים אותו לא ייראה אותו דבר. אז כן, מי שרוצה להמר… קרא עוד »

רו רן

כשחברות כמו אפל ומיקרוסופט מחזיקות מזומן בשווי של מדינה קטנה, לא הייתי מודאג. ובטח לא מהמר על סוף הקפיטליזם

ארנון

כשהאימפריה הרומאית התפוררה אז כל מי שהשקיע (לא משנה במה השקיע) אבד את השקעתו. לכן אם הסדר העולמי היום (שמוכתב ע”י ארצות-הברית), יתמוטט – כולנו נאבד את כל מה שיש לנו. הדבר היחידי שיכול להיות בעל ערך – זה אחזקת המתכות כסף וזהב באופן פיזי מתחת לבלטות. אבל פה יש בעיה אחרת: אתה לא יודע מתי הסדר העולמי הזה יתמוטט. זה יכול לקרות מחר ויכול לקרות בעוד מאות רבות של שנים. ואחזקת המתכות זהב וכסף באופן פיזי מתחת לבלטות זה מסוכן כי שודדים עלולים לפרוץ לביתך באלימות ולשדוד אותם. כמובן שגם קניה פיזית של מתכות אלו מסוכנת כי אינך יודע… קרא עוד »

OKTrinit

ראה ערך “ספקטרוסקופיה” בויקיפדיה, ואז כתוב בגוגל instructables DIY Spectroscopyאו שאל את החבר הפיזיקאי המועדף עליך 😛
גם מהנדס או כימאי יכולים לעזור..

יו יו

צודק! אז תפזר את הסיכון על עוד שווקים

דוד

מסתבר שהסולידית צודקת בבתי הספר מלמדים יותר מידי היסטוריה ופחות מידי התנהלות פיננסית…
גם אם נסכים על ההשוואה בין ארה”ב לרומא עדיין לארה”ב יש עוד כמה מאות שנים…
ועכשיו ברצינות יש בורא עולם שמנהל אותו, התפקיד שלנו הוא להתנהל בתבונה, יושר ואחוה.

מיכאל שוורצמן

פוסט חשוב

דודו

”השקעה לטווח ארוך היא תרגיל בנשיאת הפכים”
נהדר!

שושי אברס

ברוכה השבה. חסרת לי.

מאיר

תודה רבה!

אקטוארון

סטטיסטית כל אימפריה נפלה.
ארצות הברית לא מפסיקה לחרחר מלחמות ולא רחוק היום מפצצת אטום שתחסל את הדולר.
הסינים, רוסיה וארצות ערב כרגע מול אירופה וארהב.
לפיד מוליך אותנו לצד המפסיד של ההיסטוריה.

יהלום

מסכים עם הסוף
ממשלת בנט לפיד = נזק גדול מאוד למדינת ישראל

דוד

מעניין שדעה פוליטית נגד לפיד זוכה כאן להרבה לייק מינוס

דניאל

מאוד לא מפתיע שתגובות לא רלבנטיות ובוטות זוכות לדיסלייקים…

עדי

אני מסכים מאוד עם הדעה שלך
אבל צריך לקחת בחשבון גם שיש סיכוי שמנייה מוצלחת היום בטווח של עשורים לא תהיה רלוונטית כמו למשל היום מירקוספט שולטים מחר לא

שרה

תודה רבה ! פוסט מעניין.. הגיע בזמן

משה

אני מסתכל על אס אנד פי, על דאו גונס ועל נאסדק ואני רואה שמי שמחזיק בתעודת סל עליהם, נמצא באותו מקום שהיה במאי 2021 לערך. לכן אני לא מבין את חברי שצועקים שהתיקים שלהם “נשחטים”. אז המלחמה באוקראינה היא בשורה רעה מאוד עבור כולנו, הרבה יותר מאשר הקורונה לדעתי, אבל מה מציק למשקיעים בישראל או בארצות הברית שחייהם הנוחים ממשיכים כתמול שלשום ולא אבדו מכספם בהשוואה למה שהיה להם לפני 10 חודשים?

דוד

הענין הוא המגמה, כשמפטמים אווז במשך שנה ובכמה ימים הוא מוריד משקל של שנה זה מטריד, צריך הרבה אומץ לומר מה שיורד בשבוע יכול לעלות בשבוע/חודש/שנה

daat99

צריך הרבה פחות אומץ לומר זאת אם מתבוננים בהיסטוריה ומגלים שבכל פעם שהאווז איבד משקל משמעותי הוא תמיד פיטם את עצמו וצמח לממדים גדולים יותר מלפני כן.

ארנון

מסכים בהחלט.

אוהד

האם תכנית סדורה יכולה להיות פשוט השקעה פעם בחודש במדד וזהו?

daat99

כל עוד אתה מבין שני דברים:

  1. למה בחרת במדדים
  2. למה דווקא במדד הנבחר

אז בהחלט שכן.
לאדם שמבין את שני אלו זה יכול להיות אפילו יותר פשוט עם פעולה אחת בכל רבעון (שלושה חודשים)

Ariel

אפשר לשמוע קצת מידע על dollar cost averaging?

daat99

אמל”ק: אם אתה רוכש מניות ב-100, ב-120, ב-140, ב-160 וב-80 (אחרי נפילה של 50%) אז “מיצעת” את המחיר הדולרי. במקום להפסיד “50% מהכסף” אתה מפסיד יותר רווחים. על המניות של ה-100 הפסדת מהכסף שלך רק 20 שזה 20% ולא 50%. על המניות של ה-120 הפסדת מהכסף שלך רק 40 שזה 33% ולא 50%. על המניות של ה-140 הפסדת מהכסף שלך רק 60 שזה 42.8% ולא 50%. רק על המניות של ה-160 הפסדת בפועל 50% מהכסף שלך. בפועל העלות הממוצעת שלך היא 130 כך שבממוצע אתה מפסיד מהכסף שלך רק 50 שזה 38.4% ולא 50% כמו שרוב האנשים חושבים. כל ההפסדים… קרא עוד »

הגוזר

במחילה מכבודכם הסולידית ודעת ויש הרבה כבוד, אני חושב שמיצוע זה מילה מכובסת לתזמון שוק כדי להקל פסיכולוגית על החשש של המשקיעים. החישוב לעיל יוצא מתוך הנחה שהגיעה נפילה של 50 אחוז לפני הכנסת הסכום האחרון. אבל אם הנפילה הזו לא הגיעה הפסדת עליות של כל סכום שהכנסת דקה אחרי העליה הראשונה. באותה מידה היא יכלה להגיע אחרי הכנסת הסכום האחרון ואז היית מפסיד יותר מאשר היית מכניס הכל בנקודת הזמן הראשונה, והיא יכלה גם להגיע מיד אחרי הכנסת הסכום הראשון וכל הסכומים הבאים היו מרוויחים מחירי מבצע. החשבון הזה גם מביא את ההפסד של 38.4% מהכסף במקום הפסד של… קרא עוד »

daat99

מיצוע אומר שקונים באופן קבוע לפי תאריכים תוך התעלמות (ולמרות) ממחירי השוק.
תזמון שוק בהגדרה מתזמן את הקניה לפי מחירי השוק.

החישוב לעיל יוצא מתוך נקודת הנחה שאנשים לא מקבלים את כל המשכורות שלהם מכל ימי חייהם בהגיעם לגיל X – כלומר הכסף מהמשכורת של גיל X וחודש עדיין לא זמין להם להשקעה.

מיצוע אומר:
יש משכורת => יש כסף זמין להשקעה => קונים ללא תלות במצב השוק.
בהינתן העובדה ההיסטורית שמחירי השוק כל הזמן זזים אז כפועל יוצא אתה תרכוש גם בשיא, גם בשפל וגם בכל מה שביניהם (בכל פעם עם חיסכון ממשכורת אחרת).

אודליה

ואם עדיין לא השקעתי? וכעת רוצה לפתוח חשבון עצמאי ולהשקיע כספים פנויים..
האם שווה להמתין שיעצרו הירידות או שיהיה איזשהו אירוע שמאותת על שינוי המגמה?
פסיכולוגית לפחות, נראה קצת לא הגיוני להיכנס עכשיו בידיעה שבתקופה הקרובה לפחות צפויה טלטלה.

daat99

באוקטובר 2009 (יותר מחצי שנה אחרי השפל של המשבר) עוד היו אנשים שטענו ש-“המשבר הגדול עוד לפנינו” והמשיכו לחכות על הגדר.
אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד כמה דקות מעכשיו, קל וחומר בעוד חודש.

אם יתחולל מרד ברוסיה ופוטין לא יתעורר בבוקר מה לדעתך יקרה?
כמה זמן יחלוף עד שתצליחי לפתוח את החשבון ומה יקרה לשווקים עד אז?

מהכיוון השני:
אם נתעורר בבוקר לתוך ההבנה ששוגר טיל גרעיני?

בעולם המציאותי של היום אין נביאים שיודעים את העתיד.

Tomer

שוק המניות יעלה השאלה אם הממשלה לא תגנוב את המניות שעלו ונישאר ללא המניות שעלו

צחי

שלום רב
את שנים מדברת על השקעה לטוח ארוך אבל מה לעשות החיים שלנו מוגבלים בזמן ובניגוד לחלומות על השקעות ארוכות טווח החיים שלנו מתקצרים והולכים. הקעות ארוכות טווח טובות רק לירושה לילדים והנכדים מי שרוצה להנות מהכסף לא חושב על טווח ארוך כל כך. ומי שאין לו ילדים טווח ארוך זה יהיה כבר בשביל אפוטרופוס ההממשלתי…

יו יו

ואם יש לו אחיינים?

מישהו

אחלה פוסט!

א.

סולידית יקרה,
איך סכנה אינפלציונית צריכה לעצב את תמהיל התיק? לצורך העניין החזקת 50 אחוז מזומנים יכול להישחק מאוד מהר כאשר האיפלציה דוהרת ולא לספק את כרית הביטחון שהיא אמורה. מה שקרה בשנות השיבעים בארהב מדאיג מאוד מבחינת החלק במזומן וכל עוד הריבית לא עולה עושה רושם שאין הרבה מה לעשות מאשר להקצות חלק יותר משמעותי למניות.

ניקולאי

פוסט כתוב היטב כהרגלך ומשכנע (כמעט). לדעתי חשוב להיזהר מ’קביעות היסטוריות’ לגבי העלייה הצפויה. כידוע באזהרה של אנשי מקצוע בתחום ‘תשואות העבר אינם מצביעים בהכרח על תשואות העתיד’. לראיה אני מביא את יפן שכבר 30 שנה אחרי המשבר הגדול שחוותה אינה מצליחה לשחזר צמיחה. ארה”ב היא שונה, הדולר הוא המטבע הבינלאומי והדפסת כסף בארה”ב ‘מוגנת’ לכאורה מתוצאות שחווה יפן. אך צריך לזכור כי גם ארה”ב חוותה תקופות שפל ארוכות מאוד בשוק בהן שוק המניות דישדש לעומת אג”חים. בקיצור אני לא אומר שהשוק בארה”ב בהכרח יהיה בסטגנציה בתקופה ארוכה אבל תפיסת ‘שגר ושכח’ לדעתי אינה נכונה כאן. שנית, ההנחה שאי אפשר… קרא עוד »

יו יו

אז תפזר את ההשקעה על עוד שווקים בעולם
ואם גם זה לא יעזור וב20 שנה הקרובות בכל העולם כולו הצמיחה תהיה אפסית, אז המצב שלך גם ככה יהיה קשה , לא משנה במה תשקיע! אין 100 אחוז ! זו רק הערכה סבירה , על פי נסיון העבר.
אתה לוקח סיכון ובתמורה צפוי (קרוב לוודאי) לקבל רווחים מעט יפים יותר מאג”ח.
עדיין זה סוג של הימור, אבל הימור די מחושב.

דימה

ומה עם מי שרוצה להיכנס להשקעה בשוק ההון? בתקופה הזו עדיף לא להיכנס?

שי ברוש

אחל’ה פוסט, אהבתי

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

פרסומת

RSS מהפורום