בית » השקעות » היכונו לביאת קרנות הסל

היכונו לביאת קרנות הסל

לרשות ניירות הערך נמאס.

כבר שנים שמנסים שם להסדיר את פעילותן של תעודות הסל, להקטין את הסיכונים המבניים הטמונים בהן, ולהכפיף אותן למנגנוני הפיקוח המחמירים שנקבעו בחוק השקעות משותפת בנאמנות – אותו חוק שחל על כל קרנות הנאמנות בישראל.

לרוע המזל, כנסות התפזרו, ממשלות התחלפו, והמהלך – הידוע בעיקר בשמו תיקון 21 לחוק – העלה אבק בין פרוטוקולי ועדות הכנסת, משל היה הקריירה הפוליטית של כבוד השרה הטריה לענייני המקופחים בעיני עצמם לשיוויון מגדרי.

לפני מספר ימים פקעה סבלנותה של הרשות, והיא הטילה פצצה: תעודות הסל תהפוכנה, בהסכמה ובעצה אחת עם החברות שהנפיקו אותן, לקרנות נאמנות מסוג חדש — קרנות סל.

המשמעות: תעודות הסל תקבלנה על עצמן את משטר ההסדרה והפיקוח ההדוק שחל על כל שאר קרנות הנאמנות.

מדובר ברפורמה משמעותית שצפויה לחולל שינוי גדול בשוק מוצרי ההשקעה הפסיביים בישראל. לכן, יש טעם להקדיש פוסט מיוחד למוצר החדש ולמה שידוע לנו אודותיו.

הבעיה שבעקיבה מושלמת

כזכור, משקיעים פסיביים מכירים בקושי העצום להכות את השוק על בסיס עקבי, כלומר, להשיג תשואה גבוהה מהממוצע לאורך זמן. לכן, הם כלל לא משתתפים במשחק;  במקום לנחש איזו מניה תרוויח ואיזו תפסיד, הם פשוט קונים את כל המניות בשוק – הן את הטובות והן את הרעות.

מטרתם המרכזית של המשקיעים הפסיביים היא להשיג את התשואה הממוצעת, או “לחקות את השוק”, מבלי לנסות להמר או לחזות את העתיד לבוא. מחקרים אמפיריים מוכיחים כי על פי רוב, דווקא השאיפה לממוצע תניב תשואה גבוהה יותר מהניסיון להיות מעל הממוצע.

כדי לחקות את השוק, משקיעים פסיביים רוכשים מוצרי השקעה מחקים, שכיאה לשמם – נועדו להשיג תשואה קרובה ככל הניתן לנכס המעקב. אותו נכס יכול להיות כל דבר – החל במדד מניות וכלה במחיר הזהב.

בעולם אידיאלי, אם מדד ת”א 100 (נכס המעקב) מניב תשואה של 8.32% בשנה, הרי שתשואתה של קרן השואפת לחקות מדד זה  זה תהיה 8.32% בדיוק.

בפועל, העולם אינו מושלם, ולכן בדרך כלל נוצרת סטייה מסוימת בין תשואת הקרן לתשואת המדד הנעקב. הסטייה הזו מכונה טעות עקיבה.

טעות העקיבה עשויה להיות חיובית (“תשואת יתר”) או שלילית (“תשואת חסר”), ולנבוע ממספר רב של גורמים: דמי ניהול, עלויות תפעוליות של מנהל הקרן, עמלות מסחר, מסים, שינויים בשערי מט”ח, כשלי מחשוב, תנודתיות חדה בשווקים ועוד כהנה וכהנה. בתמצית, ככל שטעות העקיבה נמוכה יותר, כך ניתן לומר שמכשיר ההשקעה (הקרן או התעודה) מחקה בדיוק רב יותר את נכס הבסיס.

במונחים של טעות עקיבה בלבד, תעודות הסל נהנו מיתרון מובהק על פני הקרנות המחקות. הסיבה לכך נוגעת להבדל במבנה המשפטי של שני המוצרים.

תעודות הסל הן מוצר מתחייב. משקיע שרוכש תעודות סל מקבל למעשה התחייבות מהחברה המנפיקה (קסם, תכלית ושות’) להמיר את התעודות למזומן בהתאם לנוסחת המרה. נוסחה זו משקללת את כמות התעודות, מחירו של הנכס הנעקב ביום ההמרה, דמי הניהול של התעודה, מספר הימים שחלפו מאז רכישתה ואת עמלת ההמרה. לאחר החישוב, המשקיע נפטר מהתעודות ומקבל כסף בעו”ש, בדיוק בשווי נכס הבסיס, בניכוי דמי ניהול ועמלת המרה.

תעודת הסל חייבת לעמוד בהתחייבות שלה בכל מחיר. אם, לדוגמה, נכס הבסיס הניב תשואה של 7% בשנה, אבל מסיבות שונות (עלויות מסחר, טעויות מחשוב, תנודתיות יתר, מט”ח וכו’) הנכסים שבאמצעותם תעודת הסל “מתכסה” הניבו רק 5%, הרי שבמעמד ההמרה, תעודת הסל תצטרך להשלים את פער התשואה מההון העצמי שלה.

בשונה מתעודות הסל, קרנות נאמנות מחקות אינן מוצר מתחייב.

מדובר למעשה בתיקי השקעות ענקיים, המנוהלים בנאמנות עבור ציבור המשקיעים בהתאם למדיניות השקעה מסוימת. מנהל הקרן חייב לפעול בהתאם למדיניות ההשקעה, אך במקרה של קרנות מחקות, מדיניות זו מנוסחת בזהירות.

בדרך כלל, בתשקיף של קרן מחקה יודגש כי “מטרת הקרן היא לנסות להשיג תשואה דומה ככל האפשר לתשואת הנכס הנעקב,” ואף יודגש כי “אין באמור משום התחייבות של מנהל הקרן להשיג את מטרת הקרן האמורה.”  מובן שכשאלו הם פני הדברים, ההסתברות לטעויות עקיבה בקרנות היא גדולה יותר.

על פניו, אם כן, המבנה המתחייב של תעודות הסל מסייע להקטין את טעויות העקיבה שלהן לטובת המשקיע. אלא שלדעתה של הרשות לניירות ערך, כאן בדיוק טמון חסרונן הגדול.

לפי הרשות, “התחייבות הברזל” של תעודות הסל למשקיעים מעמידה בסיכון את עצם יכולתן של החברות המנפיקות לעמוד בהתחייבויותיהן לאורך זמן, עד כי היא חושפת אותן לאפשרת לחדלות פרעון.

במסמך שכותרתו “עיקרי מודל הפיקוח על תעודות הסל” משנת 2011, כותבים אנשי מחלקת ההשקעות של הרשות:

“החשיפה לסיכון [בתעודות הסל] נובעת בראש ובראשונה מהיותן של התעודות מכשיר מתחייב, אשר מבטיח למחזיק בו את תשואת נכס המעקב ללא תלות באופן ההתכסות של החברה.”

תעודות הסל, במתכונת שפורטה לעיל, היא כתב התחייבות של חברה עסקית לשלם למחזיקים תמורה כלשהי בעתיד. רוצה לומר,  זוהי אגרת חוב קונצרנית — על כל המשמעויות והסיכונים הנלווים – בעור של מוצר מחקה מדד.

לטענת הרשות, השילוב של סיכון אשראי (שקיים בכל אג”ח קונצרנית), קיומה של התחייבות קשיחה למשקיעים, והיעדר פיקוח רגולטורי הדוק כמו בקרנות הנאמנות, הוא מתכון לאסון. לא רק המשקיעים הספציפיים בתעודות חשופים לסיכון; אלא שוק ההון הישראלי כולו:

“קיום אירוע חדלות פירעון במנפיק תעודת סל תחייב את סגירת הפעילות ומכירת יתרת ניירות הערך של הציבור המוחזקים על ידי אותו מנפיק. מצב זה עלול להוביל לנפילה חדה בשעריהם של ניירות ערך רבים בבורסה בתל אביב.”

כשזה הלך הרוח, ותעודות הסל רק ממשיכות לגייס עוד ועוד כספים מהציבור, אפשר להבין מדוע ברשות כל כך לחוצים להעביר את תעודות הסל מהעולם.

קרן סל

סל. קרן סל. צילום: Boris T Johnson, ברשיון CC

הפתרון: קרן סל

במקור, תיקון 21 לחוק אמור היה להסדיר את פעילותן של הקרנות המחקות, תעודות הסל וקרנות הסל אלה לצד אלה.

כעת נראה שהרשות חזרה בה מכוונתה זו, וההעדפה היא להפוך את קרן הסל למוצר ההשקעה הדומיננטי בשוק המוצרים הפסיביים, הכפוף כאמור למשטר רגולטורי אחיד.

כך, תעודות הסל תומרנה לקרנות סל,  ובעתיד יוקם מנגנון שיאפשר לקרנות המחקות הקיימות להפוך לקרן סל.

אז מה ידוע לנו על קרנות הסל?

ובכן, תיקון 21 מגדיר את קרן הסל באופן הבא:

“‘קרן סל’ – קרן סגורה שייעודה, לפי מדיניות ההשקעות שלה, השגת תוצאות הדומות ככל הניתן לשיעור השינוי בנכס מעקב, ושנקבע לגביה בהסכם הקרן כי תהיה קרן סל.”

ההגדרה הזו מלמדת אותנו כמה דברים.

ראשית, קרן סל היא קרן נאמנות. כלומר, חסל סדר אגרות חוב קונצרניות – מרגע זה, כל מוצר מחקה מדד בישראל יוסדר כקרן, החייבת במנהל, בנאמן, בדיווחים שקופים ובכל התנאים הרגולטורים האחרים החלים על קרנות נאמנות, מתפעול וניהול ההשקעות וכלה באופי הפרסום.

כחלק מכך, מבנה העלויות בקרן וחישוב השווי שלה יהיו שקופים ומדויקים יותר. לא עוד “עלויות נסתרות”: כל פירות ההשקעה (רווחים מדיבידנדים, מריבית, מקנייה ומכירה של יחידות, מהשאלות, מהמרת מטבע חוץ ועוד) יצטברו לשווי הנכסים של הקרן ויגולמו במחיר יחידת ההשתתפות.

רוצה לומר, בניגוד למצב הקיים היום בתעודות הסל, הרווחים הללו יוקנו באופן אוטומטי למשקיעים ולא למנהל הקרן. זאת אומרת שהצהרות כמו “60% מהדיבידנד מחולק [ו-40% נשאר אצלנו]” יפוגו מהעולם.

לא פחות חשובה היא ההגנה על המשקיעים. בתרחיש של קריסת מנהל קרן נאמנות, כספי המשקיעים לא ייפגעו, משום שהמשקיע בקרנות מחקות הוא הבעלים של היחידות בקרן. לעומתו, המשקיע בתעודות סל הוא לכל היותר “מחזיק”, כאשר הבעלות על התעודות היא של החברה המנפיקה. בתרחיש של קריסת מנפיק תעודת סל, מחזיק התעודה יהפוך לאחד מנושי החברה והוא יצטרך לרדוף אחריה עד שישולמו חובותיו (ולפי תקדים ליהמן בראדרס, זה עלול לקחת זמן רב).

שנית, קרן סל היא קרן נאמנות סגורה. זהו שינוי מעניין משום שרוב קרנות הנאמנות בישראל, וכל הקרנות המחקות הפועלות כיום, הן קרנות נאמנות פתוחות.

ההבדל בין קרן פתוחה לסגורה רלוונטי בעיקר לאופן הצעת יחידות ההשתתפות בקרן. בקרן פתוחה, יש מספר בלתי מוגבל של יחידות השתתפות, ומנהל הקרן יוצר יחידות חדשות לפי הביקוש.

לעומת זאת, בקרן סגורה, נקבע מספר מוגבל של יחידות בהנפקה הראשונית, ולאחר מכן למנהל הקרן אסור עוד ליצור יחידות חדשות, והמסחר מתנהל ביחידות קיימות בלבד.

שלישית, קרן סל נסחרת בבורסה בשלב המסחר הרציף. אם תהיתם מדוע קרנות הסל סווגו כקרנות סגורות, הרי לכם הסיבה.

משפטית, קרן פתוחה (בלתי מוגבלת ביחידות) לא יכולה להיסחר בבורסה ככל נייר ערך. זו הסיבה שהקרנות המחקות מאפשרות מסחר רק בשלב נעילת המסחר – פעם אחת ביום. קרן סגורה – בהחלט יכולה להיסחר בבורסה. זו הסיבה שניתן לראות בקרן הסל מקבילה ראויה למודל ה-ETF המקובל בעולם (ETF פירושו Exchange Traded Fund, מילולית, קרן נאמנות שנסחרת בבורסה).

רכישה של קרן סל תתבצע בדיוק כמו רכישה של תעודת סל,

בדומה למצב כיום במסחר בתעודות הסל, מנהל קרן הסל יחויב לשמש בתור עושה שוק בשלב המסחר, כלומר, יוטל עליו לקנות ולמכור יחידות מהמשקיעים.

הרשות מבקשת לוודא נזילות בקרנות, כלומר, למנוע מצב שבו אדם רוצה למכור (או לקנות) יחידות השתתפות של קרן הסל בבורסה, אך “נתקע” איתן (או בלעדיהן) מכיוון שאין קונים (או מוכרים) בכל רגע נתון.

בשלב ההנפקה, מנהל הקרן ישמור לעצמו כמות מוגדרת של “יחידות רדומות”. יחידות אלה ישמשו אותו בתור “מחסנית” כדי למכור (להזרים היצע) יחידות לקונים פוטנציאליים. מנהל הקרן יקנה יחידות (יזרים ביקוש) מבעלי יחידות שמעוניינים למכור אותן, ובכך יטען מחדש את ה”מחסנית” שלו. כך תובטח הסחירות בקרן.

עשיית השוק תתבצע רק בימים שבהם אפשר לחשב את שווי נכסי הקרן. לדוגמה, בקרן סל שעוקבת אחר מדד S&P 500, לא תהיה עשיית שוק ביום א’ (בו לא מתקיים מסחר בארה”ב). זאת אומרת שביום זה, יתקיים בבורסה מסחר בין קונים ומוכרים “רגילים”, ללא התערבותו של מנהל הקרן, ומחיר הקנייה של קרן הסל יחושב לפי מפגש רצונות של קונים ומוכרים בשוק.

חשוב להבהיר שלפי המודל המוצע, ניתן יהיה לפדות יחידות השתתפות של קרן סל גם שלא תוך כדי המסחר בבורסה. הפדיון לא יתבצע לפי “נוסחת המרה” כנהוג בתעודות הסל, אלא לפי שווי נכסי הקרן בסוף כל יום מסחר.

רביעית, קרן סל אינה מתחייבת להשיג את תשואת נכס הבסיס. ההגדרה לעיל מנסחת זאת בבירור: הדגש מושם על הניסון להשיג “תוצאות דומות”, לא “זהות”, לתשואת נכס המעקב. במילים אחרות – אין עוד הגנה מוחלטת מפני טעויות עקיבה.

כדי לפצות את המשקיעים על אובדן ההגנה הזו, הרשות מציעה לשלב בקרנות הסל “רצועת ביטחון”, שתגביל את טווח טעות העקיבה.  זהו מאפיין ייחודי, שלמיטב ידיעתי אין לו אח ורע במוצרים מקבילים בחו”ל.

המנגנון אמור לפעול כך: אם טעות העקיבה תגרום לכך שהקרן תשיג תשואה נמוכה מתשואת המדד הנעקב, מנהל קרן הסל יפצה את המשקיעים מכיסו על חלק מפער התשואה שנוצר. מנגד, אם טעות העקיבה תגרום לקרן להשיג תשואה גבוהה מתשואת המדד הנעקב, הקרן תגבה מהמשקיעים דמי ניהול נוספים שיבואו על חשבון התשואה העודפת.

עדיין מוקדם לקבוע איך המודל ייושם בפועל, אך גידור טעות העקיבה עשוי לתת לקרן הסל יתרון משמעותי בהשוואה למוצרי השקעה מקבילים בחו”ל.

יש למה לצפות?

אם נסכם את הדיון לעיל, הרי שניתן לומר שקרן הסל היא מעין הכלאה בין תעודת הסל לקרן המחקה, שמנסה לגלם את היתרונות של שני המוצרים.

מחד, בשונה מקרנות נאמנות אחרות, קרן הסל תיסחר בבורסה כמו תעודות הסל, ימונה לה עושה שוק ואפשר יהיה לקנות או למכור אותה תוך שניות, יותר מפעם אחת ביום. בנוסף, היא תציע מידה מסוימת, אם כי מופחתת, של הגנה מפני טעויות עקיבה. מאידך, ובשונה מתעודות הסל, קרן הסל לא תתחייב להשיא את תשואת נכס המעקב, תספק הגנה מפני סיכוני מנפיק וחדלות פרעון, ותבטיח שכל הרווחים יצטברו לשווי נכסי הקרן ויוקנו למשקיעים, ולא למנפיק.

במובן זה, אף שאני לא נוהגת לחלק מחמאות לרגולטורים, אני חושבת שיש לברך על המהלך של הרשות לניירות ערך.

קוראים ותיקים של הבלוג יודעים שמעולם לא רחשתי חיבה מיוחדת לתעודות הסל לאור סיכון המנפיק שהן נושאות, סיכון שאינו מפוצה באופן הולם בדמות תשואה גבוהה יותר.

זו הסיבה שבהינתן בחירה, תמיד אעדיף את הקרנות המחקות על פניהן. לתעודות הסל היה תפקיד קריטי בשינוי התודעה של המשקיעים בישראל מאקטיבית לפסיבית, אך עם כל הכבוד לתרומתן, אני מאמינה שהן סיימו את תפקידן ההיסטורי.

מלבד זאת, המהלך עשוי להכניס שחקנים חדשים לזירה, שעד כה נמנעו משיקולים רגולטוריים או פיננסיים מלהנפיק מוצרים עוקבי מדד. כניסה כזו צפויה להגדיל את התחרות, מה שיתרום למשקיע הפרטי בשני מובנים:

  • דמי ניהול נמוכים יותר
  • היצע מוצרים גדול יותר (מותר לפנטז על קרנות סל ישראליות על מדדי חו”ל שאינן סינטתיות? או קרנות שמחקות מדדי מניות עולמיים בדמי ניהול סבירים? או מדדי אג”ח מדינות מפותחות?)

כניסתן של קרנות הסל כרוכה גם בלא מעט חששות.

נכון להיום, תעודות הסל גובות דמי ניהול גבוהים לאין שיעור מהקרנות המחקות. אפשר היום למצוא תעודות שגובות כמעט 2% בשנה (חפשו לדוגמה תעודות מנוטרלות מטבע על מדד הניקיי-225). מחיר כזה אינו סביר אפילו בקנה מידה של קרנות אקטיביות!אם המגיפה הזו “תדביק” את קרנות הסל והקרנות המחקות, הרי שהשקעה פסיבית במוצרים הנסחרים בבורסה בישראל תהפוך לבלתי רלוונטית, לבטח בהשוואה לקרנות האמריקניות והאיריות.

חשש נוסף נוגע לאפשרות שהקרנות המחקות אף הן תומרנה “בכוח” לקרנות סל. נכון להיום, לפי ניסוחי הרשות, אפשר להבין שיהיה מנגנון להפיכת קרן מחקה לקרן סל, אך הדבר יהיה “נתון לבחירתו” של מנהל הקרן.

אני מאוד מקווה שלפחות חלק מהקרנות המחקות, שאינן נסחרות בבורסה, תשמורנה על צביונן הנוכחי, כך שתפעלנה במקביל לקרנות הסל החדשות ולא תוחלפנה על-ידן.

יש לזכור, בהקשר זה, שבקרנות נאמנות מחקות (פתוחות) אין פקודת מינימום, וניתן לרכוש אותן בסכומים קטנים מאוד. סביר להניח שמעצם העובדה שקרנות הסל נסחרות בשלב הרצף, יהיה סכום מינימלי שמתחתיו לא ניתן לשלוח פקודות קנייה ומכירה. בתעודות הסל, הסכום המינימלי לקנייה הוא בערך 1,700 ש”ח. זה עלול להקשות על משקיעים עם תיק השקעות קטן מאוד.

לבסוף, העובדה שקרנות הסל נסחרות בבורסה עלולה לפתות משקיעים לסחור בהן לעתים קרובות, בין אם מתוך פאניקה או חמדנות — טעויות פטאליות שעומדות בסתירה לפילוסופיית השקעה לטווח ארוך. זהו למעשה הטיעון המרכזי של ג’ון בוגל, מייסד ואנגרד וחסיד עיקש של קרנות הנאמנות, נגד תעשיית ה-ETFים לסוגיה.

נכון להיום, קנייה ומכירה של יחידות השתתפות בקרן מחקה עשויה לארוך בין 48 ל-72 שעות, מה שמרסן את הדחף לבצע שינויים תכופים בתיק ההשקעות. מנגד, קנייה ומכירה של קרנות ותעודות סל עשויה להתבצע תוך מילי-שניות, כתלות בהיצע ובביקוש בבורסה בשעת המסחר. הרגש, כזכור, הוא אויבו העיקרי של המשקיע, וכשישנה יכולת טכנית לפעול בבורסה תוך שניות על פי דחפים, האויב הזה מקבל מכפיל כוח.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

48 תגובות

  1. שוב מדינת ישראל משנה את כללי המשחק והכל בשם טובת המשקיע כביכול. איך אפשר להשקיע לטווח הארוך אם החוקים נשארים בתוקף לא יותר משנה-שנתיים?

    • מעולה, מעולה,
      במקרה זה השינוי הוא לטובת המשקיע, ככל הנראה שהרגולטור מבין שהמשקיעים מסננים את החומר שמגיע אליהם והולך לקראתם שזה גם לטובת הכלל.
      אצלי לא יהיה שינוי גדול, יש לי בתיק סל אחד ואני לא רווה ממנו נחת, השאר קרנות מחקות ומניבות, נפטרתי ממנייה אחת שהייתה לי, וקיבלתי מגן מס מכובד למדי, כך אוכל השנה לממש רווחים, ובעזרתם לרכוש שוב קרנות מחקות ומניבות ואפילו את אותן קרנות.

  2. שינוי מבורך, מתי כל היופי הזה אמור לקרות?

  3. מי אמר שהדברים לא משתנים לטובה?
    ברכות לסולידית על הכתיבה שעולה על כל כתיבה כלכלית בתחום ההשקעות בישראל. אין שום כתיבה בהירה ברורה ומקצועית בתחום כמו הסולידית.

  4. תודה מכל הלב, דורין.

  5. אהבתי את פליטת המקלדת (אני מניחה שזה מה שזה) עמלת עמרה (מלשון התעמרות?) 🙂

  6. תודה רבה, מעניין ומחכים מאד

  7. לדעתי זה עוד צעד בדרך לשוד כספי המשקיעים.

    קובעי המדיניות מריחים טלטלות עזות מתקרבות בשוקי המניות, האג”ח, הסחורות וכו’, ומעוניינים להגן על החברות המנפיקות, על חשבון המשקיעים. הרי באיזו סיטואציה יכולה תעודת סל לפשוט את הרגל? אך ורק אם המדד שאחריו היא עוקבת חווה זינוק עצום בין לילה, והיא איננה מכוסה ב-100%. בתקופות של רגיעה בשוק סכנה זו בוודאי אינה קיימת.

    במצב החדש המשקיעים רק מפסידים. נניח שישנו משקיע שחושש מפני מפולת בשוק המניות ורוכש תעודת סל בחסר ממונפת, בתור פוליסת ביטוח ליתר השקעותיו במניות. נניח שחששותיו מתממשים והמדד קורס בין לילה בעשרות אחוזים, הוא עלול לגלות שהחברה המנפיקה מתנערת ממנו ואינה מוכנה משלמת לו את רווחיו, משום שהחוקים החדשים מאפשרים לה לעשות כן.

    • בוא נניח שלאותה חברה המנפיקה תעודות סל יש גם חטיבת מסחר אשר סוחרת באופציות ובאו נניח אותו שינוי לא צפוי והאופציות שהם מכרו ב90% בתוך הכסף. החברה פושטת רגל, מי שקנה תעודת סל (אגח לכל דבר) עומדים עם שאר הנושים בתור כדי לקבל את החור של הגרוש. לעומת זאת אם היו לך נכסים בנאמנות באותה חברה אז היית יכול לישון בשקט.

      • נראה לי שלא הבנת את כוונתי – במצב החדש החברה המנפיקה יכולה להתנער מן המשקיעים @מבלי@ לפשוט את הרגל – דהיינו להמשיך את פעילותה כרגיל.

        • יש לי תחושה שלא השקעת בETFים בחול.
          במצב שיש לך קרן נאמנות (או קרן נאמנות העטופה כמניה ואז נקראת קרן סל): אתה יודע בוודאות מה וכמה יש שם. אתה יודע את spread מ NAV אתה לא צריך להבין חדו”א כדי לקרוא תשקיף. לעומת המצב בתעודת סל – הרבה חדו”א (נוסחת שווי הוגן וכו) והרבה התחייבויות ללא שקיפות.
          לכן במצב של קרן נאמנות – תמיד תקבל את מה שיש בקרן (זוכר – נאמנות, מנהל הקרן לא יכול למשוך משם כסף סתאם כי בא לו). השאלה הרלוונטית זה האם מנהל הקרן פועל לפי מדיניות ההשקעה והתשובה היא שיש לך בתור משקיע כלי לבדוק את זה (בחול ברמה יומית, בארץ ברמה חודשית).

          אז מה אתה מעדיף – הבטחות שאי אפשר לעמוד בהן שגם לא מגובות ביותר מדי כסף וגם מבנה לא שקוף וגם אין הגנת נאמנות או קרן נאמנות שקופה?

          • אפשר קצת הסברים:
            מה זה ETF , spread , NAV?
            חדו”א זה לפי הבנתי חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי. מה הקשר שלו לתעודות סל?

          • NAV = Net Asset Value. שווי נכסי הקרן. כלומר, מהו שווי השוק של כל הנכסים שבהן מחזיקה הקרן. כמובן שמחיר היחידה נגזר מהשווי הנקי (כדי לקבל את מחיר היחידה בקרן, מחלקים את ה-NAV במספר היחידות שחולקו).

            Spread = המרווח שבין מחיר הקנייה של הקרן (שער הרכישה) למחיר המכירה (שער הפדיון). בדרך כלל, ככל שהקרן פחות נזילה, כך המרווח יהיה גדול יותר.

            ETF = קרן נאמנות שנסחרת בבורסה, או קרן סל (נושא הפוסט הזה). ר”ת Exchange Traded Fund.

            נוסחת ההמרה שלפיהן נפדות תעודות סל היא מורכבת למדי וכדי להבין אותה נדרש ידע מתמטי ברמה יותר מבסיסית.

    • זה נראה דווקא לטובת המשקיע, ככל הנראה שאנשים מגבילים את השקעתם בבורסה, והשוק מיתדלדל, לכן חשוב לעורר שוב את המשקיעים על מנת להנשים טוב יותר את הבורסה.

  8. Mementoil לדעתי אתה טועה,
    אם המדד יקפוץ בין לילה גם ערך של קרן סל אמור לקפוץ (כי הרי היא מחזיקה פיזית בנכסי הבסיס). וגם אם לא והמנהל של התעודה של מכסה את עצמו טוב מפני תנודתיות אתה באמת חושב שזה שהחברה ״מחוייבת״ לשלם לך את המדד זה ערובה לכך שבאמת תקבל אותו בסוף?

    • מעולם לא השליתי את עצמי שיש סיכוי של 100% לקבל את הכסף במקרה של תנודה חריגה במדד, אולם אני סבור שבמצב החדש הסיכוי הזה הוא אפילו נמוך יותר.

  9. תודה רבה על ההסבר הבהיר והמעולה כמו תמיד.
    כשראיתי את ההודעה על קרנות סל החדשות שצוין בכתבה באתר כלכלי כלשהו, ההסבר לא היה ברור.
    אבל כבר אז חשבתי שאת תעדכני אותנו במידע והסברים ברורים.
    בתקווה שזה ישפר את מצבינו המשקיעים לטווח ארוך שצמאים למוצרים כאלה אמינים, זולים ונוחים.

  10. הקרנות המחקות שתמיד דיברת בשבחן כי דמי הניהול שלהן היו אפס, מתחילות להעלות אחת אחרי השניה את דמי הניהול שלהן . לדוגמא הקרן מגודרת מטח S&P 500 MTF שהיו עליה רק דמי נאמנות זניחים של 0.04 , עכשיו העלתה את דמי הניהול ל0.25 שנתי, אם נזכור שגם יש דמי קניה ומכירה של 0.1 אחוז (וזה למי שבבית השקעות כמובן) , פתאום נושא העמלות פה כבר ממש לא חסכוני כמו שהצגת אותו בעבר. חבל שלא התייחסת לכך בפוסט המעניין שלעצמו.

    • היי, אני עדיין מעדכנת את הקרנות הזולות ביותר בפוסט הזה.

      • את אחלה, אבל זאת היתה הקרן היחידה שהציעה חשיפה לשוק המניות האמריקאי בלי דמי ניהול וחשיפת מט”ח. דמי ניהול של 0.25 זה המון בהסתכלות על השקעה לעשרות שנים. זה גם ידוע שכל המתחרות מיישרות קו די מהר ומהסתכלות על הפוסט שלך אפשר לראות שאי אפשר היום להתחמק מתשלום דמי ניהול / חשיפה למט”ח / חשיפה לתעודת סל / דיבידנד שלא מחולק במלואו.
        לא פחות מדאיג שהתנאים של הקרנות האלה משתנות בקצב מהיר מאוד, ושוב פעם בראיה לעשרות שנים זה מאוד מדאיג. הרי אי אפשר לצפות שכל שנתיים נחליף קרן ונצור ארוע מס גדול.

      • וואלה. לא ידעתי שאת מעדכנת את הפוסט הזה. נראה לי שכדאי לנעוץ את זה בתפריט למעלה, או לנעוץ שם תפריט נפתח של “פוסטים מתעדכנים”.
        תודה על הכל !

        • כן, אני צריכה לעשות את זה. בכלל, אני צריכה לעשות אוברול לסרגל למעלה, בנוסף לפוסט מונחים בסיסיים, פוסט “התחל כאן” ועוד כהנה וכהנה.
          צריכה להפסיק להתעצל 😉

    • עדיין רוב העמלות בקרנות מניות חו״ל הגדולות והחשובות (מי בכלל רוצה קרן מניות מגודרת? למה שאדם ירצה ליהיות צמוד לשקל כשהוא משקיע בחברות בין לאומיות? גם הגודל של המגודרות זניח). בנתיים לא העלו אף עמלת ניהול באף קרן מחקה רצינית.

      • למה? יש על זה הרבה דיונים נדמה לי שאפילו דורין רשמה על זה, אבל בשורה התחתונה אתה גר בישראל וחי בשקלים לכן אין סיבה להשקיע בדולרים ולא מבין מה קשור אם מדובר בחברה בינלאומית או ישראלית. כשאתה משקיע במדד האמריקאי אתה רוצה לקבל את התשואה שלו ביחד עם הדיבידנד ולא להפוך לסוחר מט”ח. לראות את המדדים עולים חזק אבל הרווח שלך מכורסם חזק כאשר השקל יורד מ4 ל3.4 בשנים 2012- 2014 זה גם לא נעים וגם לא מה שהשקעת בו.
        ולגבי זה שלא העלו עמלת ניהול באף קרן הדגש הוא על בינתיים, ככל שהן יהיו פופולריות יותר בעידודים של בלוגים כמו זה שצוברים פופולריות, בתי ההשקעות ינצלו את המומנטום ויעלו את העמלות. מישהו יכול לדעת מה תהיה העמלה בעוד 20 שנה? האם עדיין יהיה שווה להשקיע בקרן או תאלץ למכור ולעבור לקרן חדשה טובה יותר מה שיצור לך ארוע מס של עשרות או מאות אלפי שקלים?

        • הדבר היחיד שבטוח הוא שיש רפורמה חדשה בשוק ההון מדי כמה שנים ולכן טווח התכנון שלך לא יכול להיות יותר ארוך מזה. הדיבורים על השקעה ל- 20 שנה – זה רק דיבורים.

        • אלון. אנחנו מדברים על 2 נקודות שונות: 1. אם משקיעים במדד חו”ל: האם לגדר מטבע? 2. עמלות של קרנות מחקות.
          לגבי 1: יש פה אכן הרבה דיונים בנושא. לדעתי דורין מצדדת בעמדה של המטבע המקורי, אבל זה לא משנה. בקצרה: מחיר חברת אפפל הוא מחיר המניה בדולרים. המניה נסחרת בדולרים, ולכן זה המחיר שלה. סיבה נוספת להחזקה במטבע המקורי: בין היתר אתה מחזיק מניות בין לאומיות למען הגידור: אתה לא רוצה להחזיק רק חברות ישראליות. למשל, אם יש נפילה מקומית של השוק הישראלי. ובכן, מה הטעם בזה אם אתה מחזיק את המניות בשקלים? לבסוף: תתבונן כדוגמא על MTF של S&P500 יש מגודרת ולא מגודרת. היקף הנכסים של הלא מגודרת הוא בערך פי 3 מהמגודרת. כך לא משנה מה אתה או אני חושבים: רוב השוק כשהוא משקיע באינדקסים בחו”ל, לא רוצה גידור.

          לגבי 2: עמלות של קרנות מחקות. כל הזמן אני שומע פה על הקטסרופה שמגיעה של העלאת העמלות. ועל זה שתהיה תקוע בגלל ארוע מס. בנתיים, בקרנות הגדולות והעיקריות (שוב: הלא מגודרות): העמלות מאד נמוכות. יותר נמוכות משל vanguard (זה לא חוכמה גדולה, כי להחזיק את החוזה העתידי יותר זול מלקנות מניות, אבל עדיין: יותר זול). כנ”ל גם לגבי קרנות מחקות על אג”ח מדינה ישראלי: זול בצורה מפתיעה. כשתקרה העלאת עמלות רצינית בקרן מחקה רצינית נדבר.

  11. לפני שאני ממשיך לקרוא אני חייב לציין לשבח את המשפט הבא: השרה הטריה לענייני המקופחים בעיני עצמם לשיוויון מגדרי.” דמעה מלוחה חנקה את גרוני בעוד אני צוחק עד אבדן הכרה. מעולה!

  12. שאלה: מדוע לקנות תעודות סל או קרנות מחקות בארץ?
    האם אנחנו לא יכולים לקנות את המניות בתל-אביב 25 או בתל-אביב 100 בעצמנו בהתאם לחלקם היחסי וכך להרכיב לעצמנו “כאילו” תעודת סל שלא תלויה בעמלות של מנהלי התעודה או חדלות פרעון שלהם?

    • בהחלט, אפשר לעשות זאת, אבל הכדאיות הכלכלית של המהלך היא לא ברורה בהינתן עמלות קניה ומכירה.

    • galgal21, אם יש לך כמה מליוני שקלים להשקיע וההשקעה הנה לטווח ארוך אז יש הצדקה לשאלה שלך:
      1. ככה את גם תוכל להשכיר את המניות לשורטיסטים (תמורת בטחונות) ולעשות עוד כמה גרושים (זה מה שמוסדיים בכל העולם עושים)
      2. תחזיק מניות מבלי לשם עמלה באחוזים מכל הסכום.

      אבל כאשר מדובר בסכומים קטנים יותר קרן מחקה\קרן סל יעשו לך את העבודה יותר בזול ובפחות כאב ראש (במיוחד כאשר מדובר במדדי חול, כי אפ כל הכבוד, ישראל טוספת רק 0.2% משוק המניות העולמי)

      • נניח לרגע שמדובר על מדד תל-אביב 25 בלבד.
        נניח שמדובר על מיליון ש”ח.
        האם זה לא הגיוני לקנות את 25 המניות אחת אחת (בהתאם לחלקם היחסי)?
        האם יש במקרה זה עמלה נוספת על עמלת אחזקת ניירות ערך בבנק ןהאם עמלה זו גדלה מאשר עמלת אחזקה במקרה של קרן נאמנות מחקה?

        • אם ממש בא לך להתעסק בזה אז תבדוק כמה יעלה לך מכירה וקנייה של מניות במהלך השנה כדי לסמלץ מדד. אם זה יותר זול מכמה שלוקחת קרן מחקה אז בהצלחה 🙂

    • האמת שאיכשהו, באופן מבלבל, הקריאה של הפוסט גם העלתה לי את אותה שאלה לראש.
      אולי בגלל מחשבות כמו: “בשביל מה צריך את כל הכאב ראש הזה של כל סוגי מוצרי ההשקעה השונים והמשונים אם אפשר פשוט לקנות הכל ישיר בעצמי?”.

      אבל אז חשבתי… גם בזבוז זמן נוראי בקניה ואיזון של “מדדי ענק” (ואם אלו לא מדדים מלאים “בכל טוב” אז הסיכון שבחוסר פיזור כבר לא שווה את זה) וגם כמו שהסולידית אמרה – עלויות קנייה-מכירה לא משתלמות.

      אם היה חשבון ללא עלויות קנייה-מכירה אז אולי זה היה שווה (גם לא בטוח בגלל בזבוז הזמן), אבל עד שזה יקרה, נמשיך להתעסק בקרנות הסל האלו שנקווה שיעזרו לנו.

  13. דורין, שאפו על הפוסט!

  14. פוסט מעולה! עבודה מדהימה. אותי תמיד זה מרגיז שאני צריך לקרוא את הדברים האלו אצלך, ושזה כמעט ולא מפורסם בצורה ברורה בשום מקום אחר.
    שאלה: הדברים האלו בטוח יקרו? בקרוב? או שזה מסוג הרפורמות כמו רפורמות גרמן, שאף פעם לא קורות?

  15. האם השינוי יהיה רטרו-אקטיביטי ? – זאת-אומרת האם יחול על תעודות סל קיימות שכבר קנינו או רק על חדשות ?
    ומתי השינוי ייכנס לתוקף?
    תודה.

  16. אח, אין על התמונה של קרן הסל!
    ואהבתי גם “מותר לפנטז על קרנות סל ישראליות על מדדי חו”ל שאינן סינטתיות? או קרנות שמחקות מדדי מניות עולמיים בדמי ניהול סבירים? או מדדי אג”ח מדינות מפותחות?”
    נחכה בסבלנות (:
    ותודה, כרגיל.

  17. כרגיל יופי של פוסט. שתי (אולי שלוש) שאלות.
    1. האם המהלך הזה ישפיע על ערך הנכסים לביטחונות? אולי יש מי שזוכר ש תעודות-הסל (לפחות על מדדים ישראלים) בצעד מוזר הפסיקו להיות מדורגות ע”י חברות הדרוג כך זנוצר מצב מוזר זמשקיע שמחזיק אותן מקבל בעבורן 0 (אפס) שווי לביטחונות בתיק, בו בזמן זהוא למעשה מחזיק למשל את מדד ת”א 25.
    2. שוב לגבי תעודות על השוק הישראלי – אולי אני טועה אבל הרושם שלי היה שהתעודות עובדות בדמי ניהול נמוחים יותר האם הפיכתן לקרנות ברגולציה יותר גבוהה ובניהול יותר אקטיבי (לא לפי נוסחה פשוטה וסגורה) לא יהפול אותן ליקרות יותר?
    3. מה במיבנה הקרן יבטיח השתדלות לעקוב אחרי השוק? הקרן יכולה לשנות את מדיניותה באופן חד צדדי מולי כמשקיע לא?

    • יוני,

      1. לדעתי אין סיבה לא להחשיב קרן סל או קרן נאמנות אחרת לצורך בטחונות. ההבדל טמון בעבודה שבקרן נאמנות יש לך נכסים ובתעודת סל יש לך התחייבויות כמעט ולא מכוסות (לא הורידו להן דירוג ככה סתאם).
      2. ההבדל הוא שהיום החברה לקחה ממך כסף (תעודת סל זה אגח לכל דבר) ועשתה איתו המון דברים ומעכשיו יש קרן נאמנות הפועלת לפי תקנות השקעות מסויים, על איזה ניהול אקטיבי אתה מבדר? לעדכן לפי שינוי המדד? זה עולה מאט מאוד כסף לגופים בסדר גודל כזה. אז לשאלתך, 0% זה לא הגיוני וגם יותר 0.1% זה לא הגיוני.
      3. ברגע שיהיה שינוי במדיניות, תקבל הודעה על כך מחבר בורסה שאתה סוחר דרכו. למה הקרן תעקוב אחרי השוק? כי אם היא לא אז אנשים יעברו לקרן אחרת.

      לגבי נוסחה פשוטה וסגורה של תעודת סל: http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=866598
      תסביר בבקשה איך מחושב מקדם דמי ניהול. תקראה בבקשה: http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=866598

      כל זה מול תשקיף של קרן מחקה: http://maya.tase.co.il/bursa/fundDetails.asp?FundCd=5109418
      מה יותר ברור? איפה אתה רואה את מבנה הנכסים בצורה פשוטה?

      מה מוצר יותר שקוף?

      עכשיו בוא נחזור לקרנות סל, בארץ עוד אין אז הנה דוגמה מחול: https://personal.vanguard.com/us/funds/snapshot?FundId=3141&FundIntExt=INT#tab=0
      אתה יכול לראות הכל – מבנה נכסים, NAV – הכל שקוף

      ג”נ: לא מחזיק בני”ע הנ”ל

  18. מה קורה במצב שבו פשוט “אין קונים” ואני מעוניין למכור כמובן?

    * תוך כדי מסחר או מחוץ למסחר? (למשל אחרי הודעת ריבית דרמטית) .
    * במצב היום או במצב החדש שתיארת?

    יש לי היום תעודות סל (תא25).

    • הקרן מחויבת לפי החוק לשמש כעושה שוק. אין מצב ש”לא יהיו קונים”. הקרן חייבת להזרים לבורסה ביקושים (פקודות קניה).

      לפי החוק יהיה מנגנון שיאפשר פדיון של קרן סל גם מחוץ לשעות המסחר. הפדיון יתבצע לפי שווי נכסי הקרן במועד הפדיון.

      לגבי תעודות סל פחות או יותר אותו דבר, רק שאין “פדיון” של תעודת סל, אלא רק המרה שלה. ההמרה מתבצעת לפי נוסחת המרה שמשתנה בין תעודה לתעודה ומופיעה בתשקיף התעודה שקנית

  19. שאלה (אולי דבילית) מה קורה עם תעודות סל בחסר (שורט)? האם גם הן יעברו למנגנון קרן סל עם רגולציה דומה (אך שינויים מחייבים , כמו כפיית פדיון וכד’)?

  20. כדאי לקרוא קצת עובדות והיסטוריה על הETF והניצחון שלהם http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001048029

  21. עברה חצי שנה ושום דבר לא קרה. הסחבת נמשכת.

  22. מישהו יודע מה הסטטוס של הדבר הזה? לפני או אחרי המשיח?

  23. עוד פוסט נפלא מבית היוצר של “הסולידית”.
    מדהים.
    תודה רבה על ההסבר המפורט והמאלף שפשוט כמעט ולא ניתן לקרוא באף מקום אחר…

  24. סוף סוף כאשר יש באמת קרנות סל, איך אפשר להבין מה השינוי בפועל לעומת התעודה?
    , האם החברות יקרו עמלות במסווה המעבר?
    האם הקרן מובטחת כמו שאמורות להיות קרנות סל?
    תודה.

השאר תגובה