גרג בקר עוד ניסה להרגיע.
יום אחרי שהבנק שבניהולו – בנק סיליקון ואלי (SVB) – מחק 60% משוויו בבורסה, המנכ"ל הוותיק הספיק לבקש מלקוחותיו "להישאר רגועים".
"לבנק יש די נזילות כדי לסייע ללקוחותיו בשעה זו," אמר, "בתנאי אחד: אם כולם יספרו זה לזה ש-SVB בצרות — זה יהיה מאתגר."
ניסיונות ההרגעה לא צלחו. 24% מהפיקדונות בבנק נמשכו באותו יום. SVB סיים את יום העסקים עם יתרת מזומנים שלילית של 958 מיליון דולר. למחרת הבנק נסגר בהוראת הרגולטור, נכסיו הועברו לכינוס, והמסחר במנייתו הופסק וכנראה לא יחודש לעולם.
זו הדינמיקה האכזרית של פאניקה פיננסית: אם אתה סבור שהכסף שלך בסיכון, אתה תבקש למשוך אותו. אבל אם מספיק אנשים חושבים כמוך, אף אחד לא יוכל למשוך דבר.
כך, חשש מקריסה של בנק, כשלעצמו, עלול להביא לקריסה של בנק. ובמקרה הנוכחי – הקריסה השניה בגודלה בהיסטוריה האמריקנית.
מה קרה
SVB הוא לא בורסת קריפטו.
זהו מוסד פיננסי ותיק, הבנק ה-18 בגודלו בארה"ב (עם פקדונות בשווי 209 מיליארד דולר) וחלק ממדד ה-S&P500. הבנק התאפיין רוב שנותיו בהתנהלות שמרנית יחסית שאיפשרה לו לצלוח את בועת הדוט.קום ואת המשבר הכלכלי הגדול ב-2008.
הבנק התמחה במתן שירותים בנקאיים לתעשיית ההון סיכון והפרייבט אקוויטי ומיצב את עצמו כבנק מוביל בנישה זו. אלפי חברות הזנק הסתמכו על כספים שהחזיקו בבנק, בין היתר, לצורך תשלום משכורות.
כדי להבין מה הוביל לקריסתו צריך ללכת כמה שנים לאחור.
הכספים שהציפו את תעשיית ההייטק בשנים האחרונות חלחלו גם ל-SVB. הבנק נהנה מצמיחה אדירה בהיקפי הפיקדונות שלו. למעשה, בין 2019 ל-2022 הבנק שילש את סך ההון המופקד אצלו.
בהפשטה גסה, כשאנחנו סוגרים כספים בפיקדון בנקאי, הבנק משתמש בכספים הללו כדי להפיק מהם תשואה נוספת. למשל: הבנק יכול להעמיד את הכספים כהלוואה ללקוח אחר ולקבל עליהם ריבית. כך הבנק מרוויח: הוא לוקח לכיסו את הרווח שבין הריבית שהוא משלם לי על הפיקדון, לבין הריבית שהוא גובה על ההלוואה שהוא מעמיד.
מכיוון שרוב לקוחותיו של SVB הם סטארט-אפים שכבר גייסו הון, רובם לא זקוקים למימון נוסף בדמות הלוואות בנקאיות.
לכן, בצר לו, SVB בחר להשקיע את כספי הפיקדונות באגרות חוב של ממשלת ארה"ב לטווח בינוני וארוך.
לכאורה – השקעה סולידית ונטולת סיכון.
אלא שאת מרבית הרכישות הבנק ביצע בתקופה שהתאפיינה בסביבת ריבית אפסית. כידוע, יש יחס הפוך בין הריבית במשק למחירי אגרות החוב: ככל שהריבית נמוכה יותר, מחירי אגרות החוב הנסחרות בבורסה עולים, והתשואה מהן יורדת (ולהיפך).
SVB הגדיל את תיק האג"ח שלו פי 7 בעיצומו של שפל היסטורי בשוק האג"ח, וכך מצא את עצמו עם תיק אג"ח עצום שרובו נרכש במחירי שיא (ובתשואות שפל). לצורך המחשה, הבנק רכש אגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים עם תשואה ממוצעת של 1.63% בלבד.
התפרצות האינפלציה גרמה לבנק המרכזי בארה"ב לשנות מדיניות ולהתחיל להעלות את הריבית בחדות בניסיון לצנן את המשק.
העלאת הריבית זעזעה את שוק האג"ח ב-2022 והפילה את מחירי אגרות החוב הקיימות.
וזה מובן — כשהריבית עולה, אגרות חוב חדשות מונפקות בריבית גבוהה יותר: למה לי לקנות אג"ח קיים שמשלם 3%, אם אני יכולה לקנות אג"ח חדש שמשלם 5%? הדרך היחידה שהאג"ח הקיים יוכל "להתחרות" באג"ח החדש היא אם מחיר השוק שלו ירד כך שהתשואה ממנו תעלה ל-5%.
וכך SVB מצא את עצמו פתאום עם הפסד לא ממומש של 16 מיליארד דולר על תיק האג"ח שלו — יותר מההון העצמי של הבנק.
עקרונית, אגרות חוב הן ניירות ערך סחירים. אם לא מכרת – לא הפסדת. בנקים אינם נדרשים להכיר בהפסדים הללו במאזנים שלהם כל עוד אגרות החוב מוחזקות עד לפדיון. כלומר, אם אני מלווה כסף למישהו, ומוסכם שביום X אקבל את הקרן בחזרה, אני פשוט אמתין עד יום X ובינתיים אאסוף תשלומי ריבית ואתעלם מהתנודות במחיר האג"ח בבורסה.
ואכן, הבנק תכנן להחזיק את אגרות החוב הללו עד לפדיונן (כלומר, עד תום ההלוואה). התכנון היה לקבל חזרה את הקרן מבלי לרשום הפסד הון.
זה עובד נהדר כמובן – כל עוד אתה לא נדרש למכור.
דא עקא, כשהריבית עולה, פיקדון בנקאי שמשלם 2% בלבד כבר פחות אטרקטיבי בעיני הלקוחות.
יותר ויותר חברות החלו למשוך פקדונות ולהעביר אותם למוצרים חלופיים: לשם המחשה, בארה"ב קרנות כספיות מניבות כבר 4% ואגרות חוב ממשלתיות לטווח שנה משלמות כמעט 5%.
כדי להלום את הביקוש הגובר למשיכת פיקדונות, הבנק נדרש לנזילות.
בשבוע שעבר SVB הפתיע את השוק כשהודיע על גיוס הון באמצעות הנפקת מניות בשווי 2.25 מיליארד דולר.
ההודעה הזו הבהילה מאד את השוק. מחיר המניה קרס ב-60% ביום אחד. קצב משיכת הפיקדונות הואץ. משקיעי הון סיכון מובילים כמו פיטר תיל אף עודדו את חברות הפורטפוליו שלהם במפורש למשוך פיקדונות מהבנק.
בתגובה, הבנק נאלץ למכור חלק מתיק האג"ח שלו בהפסד של 1.8 מיליארד דולר, כדי לספק את הנזילות הנדרשת לצורך משיכה המונית של הפקדות.
בבוקר ה-10 במרץ הבנק הודיע שלא הצליח לגייס את ההון הדרוש ושלא איתר קונה לבנק. משכשל, הרשות הפדראלית לביטוח פיקדונות (FDIC) הודיע שהבנק אינו מסוגל לשרת את התחייבויותיו, סגרה את הבנק והשתלטה על כל נכסיו.
SVB לא קרס בגלל הונאה או תרמית. הוא קרס משום שהוא לווה לטווח קצר והלווה לטווח ארוך. הבנק הוצף בפיקדונות שניתנים למשיכה במהירות, וכנגדם רכש נכסים שטווח הפירעון שלהם היה פשוט ארוך מדי. זו אסטרטגיה מסוכנת, ובמקרה זה הסיכון התממש. הבנק העריך בחסר הן את הסיכון שהפקדונות הללו עלולים להימשך, והן את הסיכון שהריבית עלולה לעלות באופן שיחייב למכור את אגרות החוב הללו בהפסד.
מה הלאה
זה אירוע גדול, מתגלגל, ואף אחד לא יודע כיצד והיכן הוא יסתיים.
אני לא מתיימרת להתנבא בנושא, בוודאי לא בפסקנות.
כמה מחשבות אקראיות שלי:
עד כמה המקרה ייחודי ל-SVB ומה האיום למערכת הבנקאית?
אנשים ממהרים להשוות את האירועים כעת לקריסת ליהמן בראדרס ומשבר 2008. אפשר להבין למה: בנקים נתפסים לרוב כעסקים שדווקא נהנים מעליית ריבית, והנה הופתענו לגלות שלא תמיד זה כך. לכך יש להוסיף את האפקט הפסיכולוגי כפי שמשתקף בביצועים המדהימים (לרעה) של מניית SVB ובנקים נוספים, ואת אפקט הדז'ה וו, שנובע מכך ש-2008 חרוטה היטב בזכרוננו.
מכל מקום אני לא חושבת שההשוואה הזו במקומה. SVB הוא לא ליהמן בראדרס. ליהמן לקחו כספי פקדונות, מינפו אותם ביחס של 1:13 וקנו בהם אג"ח מגובה משכנתאות סאב-פריים שלא שווה כלום. SVB קנו אג"ח ממשלתי סולבנטי לחלוטין, ללא מינוף, שפשוט הפסיד בגלל עליית ריבית חדה. SVB נפל בגלל קשיי נזילות. ליהמן נפל בגלל נטילת סיכונים וחוסר סולבנטיות.
הנקודה היא שלפני 15 שנה הדרישות הרגולטוריות על הבנקים לא היו נוקשות כפי שהן היום. המינוף אז היה גבוה בהרבה וכך גם נטילת הסיכון. איש לא צפה משבר אשראי וכל אדם עם דופק קיבל הלוואה. בנקאים היום זהירים הרבה יותר מכפי שהיו לפני המשבר. הבנקים הגדולים בארה"ב (ג'.פ מורגן, סיטי, בנק אוף אמריקה) במצב טוב בהרבה בהשוואה ל-2008 וכבר עמדו בכמה "מבחני לחץ" רגולטוריים. יש להניח שהם אלה שיקלטו את זרם ההפקדות אם נראה המשך חוסר יציבות בבנקים הקטנים.
שם, להבדיל, המצב כנראה פחות מזהיר. יש בנקים רבים, כמו פירסט רפבליק וצ'רלס שוואב, שגוררים תיק אג"ח הפסדי עוד מימי הריבית האפסית, וההבדל המרכזי בינם לבין SVB הוא שאף אחד (עדיין) לא יזם הסתערות על הפקדונות.
SVB בכל זאת היה ייחודי במובן זה שבסיס הלקוחות שלו היה מאד לא מגוון (בעיקר חברות סטארטאפ) ושמדובר בכמות קטנה יחסית של לקוחות עם פיקדונות עצומים לכל לקוח. לא נעים לומר, אבל עם כל הצער, אולי זה דווקא טוב שבנק כזה (ונוספים) יעבור מהעולם, כמו שריפת יער ששורפת עץ מת. נכסים מתומחרים מחדש, עסקים (כולל בנקים) נכשלים, וההון זורם לעסקים מוצלחים יותר. זה ברוטאלי אבל ככה הקפיטליזם עובד. זה לא שמשהו בקפיטליזם עצמו נשבר (כמו ב-2008).
מה הפד יעשה?
הבנק המרכזי בארה"ב כרגע במילכוד. עמדה ניצית מאד – המשך העלאת ריבית (בהמשך לתכנון) ואפילו הותרתה על כנה – עלול להחריף את המשבר הן אצל בנקים קטנים עם תיק אג"ח הפסדי, והן אצל חברות טכנולוגיה מקרב לקוחותיה של SVB. מנגד, אם הפד יוריד את הריבית כבר כעת, האינפלציה עלולה לצאת משליטה. בעיה מורכבת.
אולי אין אף מקום בטוח באמת
אני מתנגדת לרפורמה המשפטית, ולצד זה מתנגדת אפילו יותר למיטוט יזום של התשתית הפיננסית של מדינת ישראל כטקטיקת מחאה נגד הרפורמה המשפטית. אני לא בטוחה איך אנשים כמו עינת גז ישנים עכשיו בלילה, אחרי שקראו תחת כל עץ רענן למלט כספים מחו"ל כצעד מחאה. מה שכן – קיבלנו תזכורת מצוינת לכך שסיכון פיננסי, כמו אנרגיה, אפשר רק להמיר לסיכון אחר. אי אפשר לבטל אותו.
כמה מתעשיית ההון סיכון היא בעצם מגדל קלפים שנבנה על חולות של סביבת ריבית אפסית?
אני לא יכולה לדמיין איך זה להיות לקוחה של SVB עכשיו. אני מנהלת חברה, כל הכסף שגייסתי ושדרוש לי לשלם משכורות נמצא בבבנק אמריקני מכובד, ולא הספקתי להוציא אותו בזמן. מה עושים עכשיו?
חלק גדול מחברות הסטארטאפ אינן רווחיות – הן לא יכולות לשלם את ההוצאות התפעוליות שלהן מתוך ההכנסה. הכספים ש"נתקעו" ב-SVB מקורם במשקיעים. החברות הסתמכו על הכספים הללו כדי להגיע לרווחיות. אני שומעת שנעשה קשה מאד לגייס כספים בשנה האחרונה (חוץ מנישות כמו AI) וחברות הייטק רבות סובלות מצניחה בהכנסות כך שרובן ממילא כבר הידקו את החגורה.
כל העיניים כעת נשואות לקרנות ההון סיכון בשעה זו: האם הן יפתחו את הארנקים ויספקו נזילות עבור חברות שנתקעו?
מכל מקום האירוע הזה בעיקר מתקף את הבחירה שלי להימנע מחשיפה לחברות טכנולוגיה הפסדיות ולהגדיל חשיפה לדברים כמו צינורות נפט, סיגריות ומסילות רכבת בתיק הדיבידנד שלי.
מה כל זה אומר למשקיעים?
אני לא משנה את אסטרטגיית ההשקעה שלי בעקבות האירוע הזה. אם יש לי כסף פנוי – אני משקיעה אותו ורוכשת עסקים מתוך כוונה להחזיק בהם לטווח של 10 שנים ויותר.
לצד זה, נראה שגם 2023 מסתמנת כשנה רווית מהמורות בשוק המניות. אני לא יודעת אם נראה עוד מפולת השנה בעקבות הפרשה הנוכחית או פרשה אחרת. אני כן יודעת שמפולות משמעותיות בשוק המניות עשויות להיות הזדמנויות רווחיות ביותר למי שמסוגל לשלוט בתחושות שלו ולהישאר במשחק גם כשכולם רוצים לברוח.
פסימיות יוצרת מחירי מניות נמוכים. סביבת הריבית הנוכחית, והאירועים שהיא מחוללת, מעודדת פסימיות בכוונת מכוון כדי להאט את קצב האינפלציה. סביבה פסימית היא סביבה נהדרת להשקעה, משום שהיא מאפשרת לקנות סחורה איכותית במחירים זולים. זה לא אינטואיטיבי, אבל ככה זה עובד.
מכל מקום, תקופות כאלה הן הזדמנות טובה להעריך מחדש האם ועד כמה סיכון אתם מוכנים לשאת.
שואל באמת כדי להבין: לגבי מכתב הכלכלנים שהזהירו מהסכנה לכלכלה הישראלית מהרפורמה המשפטית, על בסיס ידע מחקרי בתחום לגבי יציבות מוסדות וכו'
אז האם בעינייך הסכנה לכלכלה הישראלית היא ברפורמה עצמה – או – באזהרות לנזק לכלכלה וגרימת הפאניקה בציבור שמכתבים כמו מכתב הכלכלנים גורמים ?
תודה
עקב הרפורמה ישנן סוכנויות דירוג אשראי שמזהירות כי הרפורמה עלולה לגרום להן להוריד את הדירוג של ישראל.
כך שלא כל קשר למשיכת כספים, הורדת דירוג האשראי לישראל יפגע בכולנו.
אלו אותן סוכנויות דירוג שהבנקים שקרסו דורגו אצלהם בטריפל איי לא?
הכל פוליטי
זה שהכל פוליטי לא מחייב אף אחד לפעול באותה דרך או בצורה הגיונית. לכל כלל יש יוצא מהכלל.
הכלכלן שיזם את המכתב אמר בפירוש שהוא לא מבין שום דבר בתחום המשפטי, אבל הוא שמע שמשפטנים מכובדים אומרים שהרפורמה תפגע בהפרדת הרשויות, והמחקר הכלכלי מראה שפגיעה בהפרדת הרשויות פוגעת בכלכלה בטווח הארוך.
אלא מה? שמהצד השני יש משפטנים מכובדים לא פחות שמסבירים שהמצב הנוכחי בישראל מהווה פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות ונדרשת רפורמה (שפרטיה המדוייקים עדיין בדיון) על מנת לתקן פגיעה זו.
קבלת עמדה משפטית זו מובילה כמובן למסקנה הכלכלית ההפוכה – שרפורמה משפטית דווקא תחזק את הכלכלה בטווח הארוך
לכן, מכתב הכלכלנים חסר ערך בפני עצמו, השאלה היא בתחום המשפטי.
מה מקור למה שאתה אומר על מי שיזם את המכתב? אשמח לשמוע
מה שקורה זה הדבר הבא :
1.מתנגדי הרפורמה מוציאים את דיבת הארץ רעה ומזהירים שאנחנו בדרך לתהום, כמו יון, ארגנטינה…
נגיד שיחסי הכוחות מוטים כיום לטובת בג"צ באופן מוגזם, כפי שנטען. מבחינה כלכלית זהו מאזן עם השלכות צפויות (לא היו שינויים אקוטיים במאזן הזה ב15 האחרונות). אז כבר כאן הרפורמה מקפלת בתוכה אי וודאות משמעותית. ברפורמה מועלות הצעות שעלולות לאפשר חקיקת חוקים בלתי מרוסנת (ביטול בחירות אם רק הקואלציה תרצה, וכו). תוסיף על זה את הכותרות המרנינות של בן גביר והשלכותיהן הפוטנציאליות על יחסי החוץ והפנים. תוסיף גם את הימצאותם של עבריינים מורשעים בתפקידי המרכזיים ביותר בניהול המדינה. וכן, נכון יש גם את אשמתה של אותה אוכלוסיה ש"מוציאה את דיבת הארץ רעה", שמהתרשמותי האישית בחלקיה הגדולים פשוט נחרדת ומבוהלת ממה… קרא עוד »
אין ולא תהיה שום אפשרות ל"ביטול בחירות" עקב הרפורמה. מדובר בפייק-אינפורמציה מהנבזיים ביותר.
ישנם חוקי יסוד, ביהמ"ש העליון נותר על כנו, ומערכת האיזונים והבלמים נשמרת. מה שמשתפר עקב הרפורמה זו הפרדת הרשויות, שמחזירה את הכוח לעם ולבחירותיו, להבדיל ממה שהיה עד עכשיו – כאשר עתירות חיצוניות יכלו לבטל החלטות ממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. ושוב, לא מדובר על פגיעה בזכויות אדם, אלא על היכולת של המדינה להתמודד עם בעיות פנימיות כמו טרור, הסתננות ועוד, מה שנבצר ממנה כמעט לחלוטין עם אקטיביזם שיפוטי שדרס כל יוזמה מדינית בעניין.
איילת, לצערי רוב הדברים בתגובתך לא נכונים עובדתית. הנוסח הנוכחי של ה"רפורמה" אכן נותן כוח מוחלט לקואליציה, כך שהיא תוכל גם לרוקן מתוכן את הבחירות, או לעשות כל דבר אחר שתרצה, ובית המשפט לא יוכל להתערב. ובפירוט: לדברייך: "אין ולא תהיה שום אפשרות ל"ביטול בחירות" עקב הרפורמה." האמת: לפי הנוסח הנוכחי, 61 חברי כנסת יכולים לפחות לשנות לחלוטין את חוקי הבחירות, כולל ביטול כלליות הבחירות, חשאיותן ושוויונן (סעיף 4 לחוק יסוד הכנסת). בית המשפט לא יוכל להתערב בשינוי כזה. כמו כן, 61 חברי כנסת יוכלו לפגוע בהוראות אלה (בחירות כלליות, חשאיות ושוות) בעזרת פסקת התגברות, לפי הנוסח הנוכחי, וגם בחוקים… קרא עוד »
סליחה שאני סוטה ממה שנוגע לתכנים של הסולידית עכשיו.
איילת, פסגת ההתגברות אומרת שרוב של 61 יוכל לבטל פסילת חוק של בג"צ.
להבנתי, זה חל גם על חוקים שמבטלים את הבחירות החופשיות למשל. אשמח לשמוע נימוקים שסותרים את הטענה (כנראה באיזה פורום אחר כבר).
עם כל הרצון הטוב לאזן את בג"צ, שופכים כאן את התינוק עם המים ומגיעים קרוב מאוד לנקודה מאוד מסוכנת ובלתי הפיכה.
לעניות דעתי, גם מהבחינה הכלכלית אין בשורה בטלטלה המשוגעת הזאת.
מה מונע מהפרלמנט בארה"ב לבטל את הבחירות? מה מונע מנשיא ארה"ב למנות שופטים שרוצים שהוא יהיה הנשיא לנצח ואז לבטל את הבחירות ללא שינוי החוק ועם תמיכת בית המשפט העליון? אי אפשר למנוע ממדינה להפוך לדיקטטורה, כתוצאה מכך שמי שנבחר בבחירות יחליט לבטל אותן, על ידי זה שניתן למי שלא נבחר בבחירות דמוקרטיות את הכוח לשלוט. מה נעשה אם בג"ץ מחר יחליט שזה לא חוקי להעלות מחירים כי זה פוגע בכבודם של העניים? ברור לך ש-80% מהאזרחים יתנגדו למהלך כזה. או לפחות, כשהמהלך יביא לקריסת הכלכלה, הממשלה תיפול. אבל, בג"ץ לא נושא באחריות למהלך שכזה. הממשלה תיפול למרות שאין לה… קרא עוד »
מכיוון שהמחוקקים המובילים את השינוי המשטרי לא מוכנים לשוחח מהותית אלא רק יוצאים מכדי חובת האזנה לטיעונים, וגם זה בקושי, יש חשש אמיתי כי השינוי יגרום לדינמיקות רבות, ובכללן כלכליות, להשתנות לרעה. לכן, אם יעזו להעביר את השינוי המשטרי ללא הסכמה עממית רחבה, תפנית לרעה במצב הכלכלי של המדינה היא צפויה לגמרי.
אין כמוך.
תודה.
תודה על הסקירה וההסברים.
הערה קטנה: לדעתי התכוונת לכתוב שהבנק הלווה ללקוחות שלו פקדונות לטווח קצר ולווה בעצמו פקדונות לטווח ארוך וזה יצר את הבעיה. ולא כמו שנכתב
כשאני מפקיד כסף בבנק אני למעשה מלווה לבנק כסף , אני נותן לבנק כסף ומצפה שהוא יחזיר לי כסף. לכן הבנק לווה ממני. כשהבנק או כל אחד אחר קונה אגח של הממשלה הוא מלווה כסף לממשלה והממשלה לווה ממנו. מקווה שהצלחתי להסביר את זה.
מקווה שלבנקים לא היה קולטרל בתמורה להלוואות בארץ דרך בנקים מקומיים או סניפים בחו״ל
הבנק קנה אג״ח ארוך טווח כלומר הלווה כסף לממשלת ארה״ב. כתבה נכון
זה אמנם לא נושא הפוסט, אבל אני חושב שזה דיון חשוב:
"מכל מקום האירוע הזה בעיקר מתקף את הבחירה שלי …להגדיל חשיפה לדברים כמו… סיגריות… בתיק הדיבידנד שלי."
לפי תפיסת העולם שלי השקעה בסיגריות חוצה את גבולות האתיקה כמשקיע. יש דברים שלא שווים את התשואה, גם אם (בינתיים) הם חוקיים. סיגריות מייצרות נזק בלתי נתפס בעולם. חשוב להדגיש, שלהבדיל מנפט לדוגמה, אין בסיגריות שום תועלת.
("אני לא בטוחה איך אנשים כמו עינת גז ישנים עכשיו בלילה")
פייר אינף, אני מאמינה שזה בעין המתבונן. את הלוגיקה שלך אפשר למתוח עד אין קץ. למה להשקיע בקמעונאים שמשווקים את הסיגריות? ובחברות השינוע שמשנעות את המוצר? ובחברות הדשנים שמסייעות בגידולים? ובבנקים שמעמידים להם קווי אשראי? אם תמשיך ככה תגלה שאין לך במה להשקיע בכלל. הכוונה במשפט הזה היא לומר שאני לא משקיעה בחברות טק הפסדיות ולא מחפשת את הדבר הגדול הבא. אני מחפשת להשקיע בחברות שכבר הצליחו, ושקשה מאוד לאיים על ההצלחה שלהם. כלומר אני משקיעה בעסקים רווחיים עם חפיר משמעותי שמקשה על עסקים אחרים להתחרות בהם. לחברות הטבק יש מודל עסקי מדהים שמאפשר להם לייצר מוצר בזול ולמכור אותו… קרא עוד »
למה ללכת סחור סחור, חברות סיגריות זה מרכז הרוע. חברות שינוע משנעות עוד המון דברים אחרים חוץ מסיגריות וכך לגבי שאר הדוגמאות שהבאת. את יכולה פשוט לומר, שזה לא מעניין אותך, כמו כל אותם אוכלי הבשר שלא איכפת להם שרוצחים בעלי חיים בשביל זה.
כל אחד בוחר את רמת סבילותו לנושאים שציינת ומחליט על מתאם הקשר בין הנושאים הערכיים להשקעותיו. יש כאלה שמעדיפים להפריד. תכבד את זה
אני מניח שחברות טבק ונפט מקבלות דרוגים נמוכים בהקשר של תרומתם לסביבה ולחברה
במילים אחרות דרוג ESG לא מחמיא
נכון למוצר שלהם יש ביקוש קשיח
אבל, האם את לא חוששת מפני שינוי רגולטורי כזה או אחר שישנה את שולי הרווח של אותן חברות ?
מעבר לפן המוסרי של ההשקעה בכאלו חברות
תודה
חברות טבק חשופות משפטית לתביעות העשויות להשיא לתובעים סכומי פיצויים דימיוניים. במקרה של תעשיית האזבסט, חברת ג׳יימס הארדי James Hardie נמצאה חייבת מיליארדי דולרים לתובעי נפגעי האזבסט ושארי בשרם. בפשרה משפטית שהושגה ואושרה על ידי בעלי המניות, החברה ממשיכה לפעול בתחום חומרי הבניין, אולם רווחיה משועבדים ברובם לתשלומי פיצויים במשך שנים רבות. לא הייתי רוצה להיות בעל מניות בחברה כזאת. גם כשהחברה מכה על חטא ומשלמת פיצויים, בעלי המניות הם בעצם שבויים של מהלך נכון ומוסרי. בקיצור, בעלי מניות של חברות טבק יכולים לחשב את הסיכונים.
אני אכן לא מסכים. לדעתי הלוגיקה שלי כאן לא גמישה כפי שהצגת. חברה שמייצרת כסף מנזק אדיר וללא שום תועלת (בייחוד נזק בריאותי ישיר) – מחוץ לגבולות האתיקה שלי. ואם להתייחס לדוגמאות שנתת, קמעונאים מוכרים בעיקר מוצרים שאינם סיגריות. חברות שינוע משנעות בעיקר מוצרים אחרים. חברות דשנים תורמות בעיקר לגידול אוכל. בנקים מעמידים אשראי בעיקר לחברות שאינן חברות טבק. לכן הן מייצרות נזק מסויים, אבל גם הרבה תועלת. (כנ"ל לגבי חברות נפט, הרבה נזק אבל גם הרבה תועלת) לדעתי דווקא לצד השני אפשר למתוח את הלוגיקה בלי סוף. גם לסחר בבני אדם, תרופות מזוייפות, תרמיות אינטרנט וכו' יש מודל עסקי… קרא עוד »
ואף כל זאת, סחר בבני אדם ותרמיות עסקיות מבוצעות ללא הסכמת הגורם שיוצר את הרווח. פעם אחרונה שבדקתי, אף אחד לא מכריח אנשים לקנות סיגריות ולהרעיל עצמם למוות. מובן, סיגריות הן מוצר ממכר ויש כאן אלמנט של קהל שבוי, אבל כל מי שנולד באלף הקודם מכיר כמה וכמה אנשים שהפסיקו, כך שזה אפשרי. ועד איפה מותחים את זה? האם התמכרות לסוכר שונה? האם יצרני המזון לא דואגים שנתמכר, בבחינת יותר מלח, יותר סוכר=יותר ניקוטין? מה לגבי חברות פורנוגרפיות? גם שם הקהל שבוי ולא נוצר ערך. נטפליקס, יותר מיטיב או יותר מרע? בסוף, יש אנשים שמשלמים על מוצרים. ואף אחד לא… קרא עוד »
בעניין הסכמת הצרכן, אני רוצה להדגיש שאני לא מדבר פה על הנושא של חוקיות הסיגריות לצרכנים, אלא על אתיקה בהשקעות. אני אישית מחפש יחס (תועלת\נזק) מקסימאלי, מעין דרוג ESG כמו שציין משקיע ירוק. עבור סיגריות היחס הזה (תועלת\נזק) הוא אפס. תועלת אפסית, נזק ענק. ולכן החברות האלו צריכות לדעתי להיות מחוץ לכל תיק השקעות. למשל לגבי הדוגמאות שהבאת: מלח – קצת מזיק אבל גם מאוד מועיל. סוכר מעובד – תועלת\נזק מאוד נמוכה, אני אישית לא אשקיע, וגם אעודד אחרים לא להשקיע (אבל לא בהחלטיות כמו עם סיגריות). נטפליקס – כאן העלת שאלה קצת אחרת, האם היחס הזה גדול מ1, יותר… קרא עוד »
בורסה היא פלטפורמה של קנייה ומכירה. סה טו. מיותר לדחוף לשם אג'נדות ואידיאולוגיות. יש מקומות אחרים לכך (פוליטיקה, עמותות, אקטיביזם)
מדובר על השקעות, לא בורסה, בורסה היא בסך הכל אחד האמצעים להשקעה.
המהות היא ההשקעה ולא הכלי להשקעה
אני לא מסכים שזה מיותר. כמו כל משקיע זכותי להחליט מה ייעשה עם הכסף שלי. אני לא מוכן למשל שחברת סיגריות תשקיע את הכסף שלי בשיווק המוצרים שלה.
בגדול, אתה לא אמור לחפש אתיקה בהשקעות. מדוע ולמה? כי זה לא קשור כלל לתשואות, וכי לעולם לא תדע מי באמת "אתית" ומי לא. במשחק הקפיטליסטי (גם בסוציאליסטי אבל זה לא קשור) אפשר להצליח בעזרת "התנהגות ראויה" ואפשר למתוח את זה ולעשות דברים מאוד אפורים ואף שחורים. ע"ע כמה חברות ישראליות מהעת האחרונה. אבל אתה לעולם לא תדע. אני אישית מעדיף לעשות את כספי מחברה שמוכרת מוצר ידוע, ולא עושקת כדי לקבל עוד תשואה, אבל למען האמת, אין לדבר סוף. אמזון מצד אחד נותנים עבודה למיליונים, מצד שני בתנאי עבדות. פייסבוק לא מעבידים אנשים, אבל עושים כסף ממכירת המידע של… קרא עוד »
מי קבע שתשואה הוא הפרטמטר החשוב היחיד בהשקעות? אני מעוניין לעשות גם תשואה טובה (גם אם לא מקסימלית) תוך כדי שאני משקיע בחברות שעושות טוב בעולם. בעיני זה מה שקראת לו "התנהגות קפיטליסטית ראויה". לגבי "אתה לעולם לא תדע" – לא מסכים, סליחה על הביטוי, אבל נשמע לי קצת כמו לטמון את הראש בחול. למשל סתם דוגמה (כדי שלא אמליץ בטעות על מניות) – אני יכול להגיד לך ברמת ודאות די גבוהה שפורום הסולידית שמרוויח מפרסומות, עושה הרבה יותר תועלת\נזק מחברת סיגריות. אני לא ממעריצי אמאזון, אבל היא לא מעסיקה מיליונים בתנאי עבדות, מאוד רחוק מזה. עבדות זה משהו אחד,… קרא עוד »
קובלט = כל הטלפונים בעולם.
אם יש לך טלפון, אתה שותף לניצול של ילדים עבדים בקונגו.
עכשיו תחליט אם אתה מוותר על הטלפון או מערבי שמנצל ילדים.
יום טוב 🙂
בטלפונים יש הרבה תועלת, בטח הרבה יותר מסיגריות.
ספציפית, מפעל שמעסיק ילדים עבדים – אני לא אשקיע בו ישירות גם אם זה חוקי באותה מדינה. יש לי תחושה שגם אתה לא.
ויתור על טלפון לדעתי לא רלוונטי לדיון, אני מדבר על אתיקה בהשקעות, לא התנהגות צרכנים (אם אתה חושב שזה קצת צבוע מצידי להשתמש בטלפון, אין לי טיעון נגד, עושה כמיטב יכולתי).
יום מעולה! 🙂
כתבת על "חברה שמייצרת כסף מנזק אדיר וללא שום תועלת". חברה רווחית שעושה עיסקאות מרצון כלומר ללא כפיה ברוח הקפיטליזם, היא בהחלט חברה עם תועלת. זה מעט פטרוני מצידך להתחיל לשפוט חברות לגיטימיות שאינן כופות ומנהלות עסקאות מרצון של כל הצדדים. זכותך לא להשקיע בהם אבל זו כבר התנהלות לא כלכלית אלא אידיאולוגית. כאשר התנהלות כזו בסופה אין זכות קיום כלכלי למי שמתעסק בה. (סוציאליזם).
מסכים, זה פטרוני, כי הכסף שאני משקיע הוא הכסף שלי. אני צריך לשפוט חברות לפי מגוון פרמטרים (תשואת דיבידנד למשל), ומבחינתי יחס (תועלת\נזק) הוא אחד הפרטמטרים.
זאת התנהלות שהיא גם כלכלית וגם אידיאולוגית, ועצם זה שאני (ועוד הרבה משקיעים עם אידיאולוגיה דומה) עושה תשואות יפות כבר הרבה מאוד זמן מוכיח שיש לה גם זכות קיום כלכלית.
לא הבנתי כל כך למה כתבת סוציאליזם
בעבר חברות שסחרו בעבדים נסחרו בבורסה ויש כאלה שעשו הרבה כסף מעצם קניית המניה שלהם, כנ"ל לגבי חברות שהחזיקו שכירי חרב והשכירו לכל דורש, אכן בגלל גבולות האתיקה חברות כאלה נעלמו מהעולם, נכון שאנחנו לא נישאר פה לעולם אך בהחלט יש לחשוב על הדורות הבאים ולהציב את הגבולות כי כאשר אין לא יודעים איפה ואיך זה יגמר.
מה אומרת על כללי החשבונאות שלא שיקפו נאמנה את תמונת המצב? במצב של עלית ריבית ככ חדה (וצפי לעליות נוספות) את לא חושבת שצריך היה לשקף את ההפסד משווי השוק של הניירות (שלמעשה מחק את ההון העצמי כבר לפני חצי שנה) ביותר מאשר סתם הערה?
זה לא הפסד לא מהותי, זה ליטרלי מחק את ההון העצמי והיה כנראה קטליזטור מהותי בריצה על הבנק…לא יכול להיות שהפסדים ככ מהותיים גם אם על הנייר לא ישתקפו בדוחות….
WTF with cigarettes and petroleum?
תודה על ההסבר הברור! באמת לא הבנתי איך זה קרה בשניה אחת.
זה ממש לא קרה בשניה…8 חודשים לפחות
פשוט לא עשו כלום כי האמינו שיקבלו עוד כסף וששחברות יפמפמי עוד כסף לתוך הבנק בתקווה שזה לא יפול וגם ככה הכל זה fugazi שהתפוצץ לכולם בפנים בפעם המי לא יודע כמה.
תשקיעו בדברים ריאליים אמיתיים שיש להם רגליים וידיים…הרווח הוא איטי אבל יציב לאורך שנים.
buy the dip
איך יודעים מה הדיפ ?
מה ההשלכות על מי שמנהל תיק השקעות בבנק/ברוקר שנכנס להליכי חדל"פ?
הנכסים שלו מוקפאים ונכנסים לקופת הכינוס?
הנכסים נשארים בבעלותו ולא מושפעים?
האם יש לעניין הזה הבדל בין ניירות שרכש (והם רשומים על שמו) לבין כספים שמוחזקים שם במזומן?
האם יש צורך לפזר סיכון בין ברוקרים שונים בהיבט הזה?
תודה!
יש תעודות סל בתחומים צינורות נפט, סיגריות ומסילות רכבת בבקשה,
הבעיה הרבה יותר פשוטה. בנקים בחסות הרגולטור הם רודפי בצע יותר מהנדרש. כל מה שהם צריכים לעשות זה לתאם בין זמני ההלוואות שנותנים לעומת זמני הפקדונות, כך שתמיד יהיה כיסוי גם אם כל המשקיעים רוצים את כספם באותה שניה. לקחתם 200 שקלים ממפקיד לשנתיים, תלוו אותם 200 למשך שנתיים. הרווח נוצר מפערי הריבית בין ההלוואה והפיקדון, כך יובטח שהבנק תמיד רווחי ותמיד בר קיימא.
תודה על הפוסט! מעניין, מעשיר ומעורר מחשבה.
שאלה, האם במצב הנתון כשבנקים בינוניים בגודלם כגון צ'ארלס שוואב נתפסים כבנקים בסיכון גבוה יותר, יש להניח שגם הקרנות שלהם יהיו בסיכון גבוה יותר? גילוי נאות – מחזיק בקרן SCHD של שוואב שמחזקיה מניות דיבידנד חזקות ויציבות בקרן שלה ואני רוצה להבין כמה אני חשוף כאן לסיכון בגלל הפסדיו של הבנק עצמו.
תודה לעונים.
אני לא חושבת שהקרנות של Schwab בסיכון. חברת ניהול הנכסים מנוהלת בנפרד מהבנק. במקרה הכי גרוע הקרן מפורקת/מונזלת ואתה מקבל את הכסף במזומן לפי שווי השוק ביום הפירוק. בפיקדונות של Schwab מהסוג שהומלצו על ידי עינת גז, לעומת זאת, לא הייתי שמה יותר מ-250,000 דולר (הסכום המבוטח על ידי FDIC).
המון תודה על המענה המהיר.
מה הסיפור על הלוואות התזרים הישראליות שהתחילו לדבר עליהן? לא ראיתי בשום מקום שמדברים על סיכונים ואיך לא הופכים את זה למתנה מהכיס שלי. (אני כן מבין את התועלת שבלמנוע ממעסיקים ישראליים לפטר, ולאפשר המשך פעילות בישראל לעסקים שצומחים, מפתחים, מוכרים ומעסיקים)
מה אז אשכרה יש אנשים שהחזיקו כמה מיליוני דולרים ועכשיו אחרי שהבנק נפל על הדולרים הלכו לפח? אין איזה חברת ביטוח או שמכסה או בנק פדרלי שפועל לגיבוי בסיטואציה כזאת?
למה לכל דבר צריך לדחוף את הרפורמה המשפטית ? למה ? !!!
ובכלל , מה הקשר בין ועדה משפטית לכלכלה ?
אולי כי הרפורמה תשפיע בכל מקום?
קבל בונוס:
https://twitter.com/TalRimmer/status/1634581124751015938?fbclid=IwAR3_S_Z0f40zC655AX8INoP_K9nwIdkO_Oy_Z1vUYn5QzxC2Fiik5sPZhP0
מרתק!
איפשהו באמצע- זה לא הפוך? הבנק כשל כי הוא לווה לטווח ארוך והלווה לטווח קצר.
לא 🙂 אני יודעת שזה מבלבל — אג"ח נודע לשמצה כנושא מורכב — אבל תחשוב על זה שבכך שאתה קונה אג"ח, אתה בעצם מלווה לגוף שהנפיק את האג"ח. במקרה הנוכחי, SVB קנה אג"ח ארוך, ולכן כתבתי שהוא הלווה לטווח ארוך.
מנגד, כשבנק מעמיד פיקדונות ללקוחות שלו, מבחינתו הפיקדון הוא התחייבות שהוא צריך לשלם עליה ריבית, קרי, הלוואה. פיקדונות לטווח קצר – נניח עד חודש — הם הלוואה לטווח קצר. לכן כתבתי שהוא לווה לטווח קצר.
פוסט מעניין, תודה.
מחשבה אחת – ״ הוא קרס משום שהוא לווה לטווח קצר והלווה לטווח ארוך״
כפי שאני מבין זאת, זו ההגדרה למודל העסקי של בנק, כל בנק.
בדיוק. אנשים סוגרים פיקדון של 100 אלף שקל ל 3 שנים בבנק הפועלים. והוא לוקח אותו, מכפיל פי 10 ומלווה למישהו אחר למשכנא ל 30 שנה. אם כל בעלי הפיקדונות לטווח קצר יוציאו כספים מהבנק, לא יהיה לו איך לשלם כי הכסף תקוע בקירות של אחרים ל 30 שנה
לא עניין אותי בכלל.
אבל עדיין קראתי כי זו את…
תודה על המידע ועל הסדר הקוהרנטי שלו.
חסרה לי מאוד פסקה צדדית על איך משקיעים יכולים/יכלו תיאורטית או מעשית לדעתך, או למיטב הבנתך כשמקיעה, להרוויח מהנפילה/סגירה של הבנק הזה.
אם כבר אז כבר 🙂
מי שמחזיק תיק מסחר בשוואב, כלומר הכל מושקע במניות, לא מזומן נזיל, הוא גם בסיכון אם שוואב קורסים כמו SVB?
מדהים. לא ידעתי שמדובר בבנק כל כך גדול.
תוכלי לתת יותר מידע לגבי מה שרשמת על קרנות כספיות ואגח ממשלתי אמריקאי?
זה בדיוק מה שרציתי לרכוש ולא הצלחתי למצוא כלום.
תודה
יש לך טעות ברצף האירועים , ההודעה על מכירת האג"ח זמינים למכירה הגיעה ביחד עם ההודעה על הנפקת המניות.
למה את מתכוונת באמירה שב 2008 הקפיטליזם ״נשבר״?
אז בתכל'ס, כל הסיפור זה עוד נזק נלווה של האינפלציה והעלאת הריבית מחד והשקעה באגח סולידי מאידך.
מסקנה שלי הקטן: אף פעם לא לשים את כל הביצים בסל אחד גם אם הוא מאוד סולידי.
השווקים הפיננסים מושפעים מאוד מהתנהלות הממשלות, למעשה הממשלות נותנות את הטון וכנראה לא קיים "שוק משוכלל" והערך של המטבע והאמון בשוק פיננסי של מדינה מושפע מאוד מהאמון שניתן לממשלה. ברגע שממשלה מאבדת את האמון באופן כמעט גורף, האמון במטבע של אותה מדינה יורד וגם האמון במערכת הפיננסית שלה יורד. במציאות של היום (וגם היסטורית) כנראה יש יחס ישיר בין החוזק הדמוקרטי של המדינה (כמו למשל הפרדה לפחות ל 3 רשויות) לערך שנותנים למטבע שלה. לכן כנראה על הממשלה ליצור מערכת שלטון אמינה ושקופה בכדי שהכלכלה שלה תיהיה יציבה ובטוחה ואז לא רק שלא ירצו למשוך כספים מאותה המדינה אלא גם… קרא עוד »
"SVB בכל זאת היה ייחודי במובן זה שבסיס הלקוחות שלו היה מאד לא מגוון (בעיקר חברות סטארטאפ) ושמדובר בכמות קטנה יחסית של לקוחות עם פיקדונות עצומים לכל לקוח". איזה סטרטאפ יפקיד את כספו בבנק קטן ושברירי בדעה צלולה? בסדר, מקבל ריביות, יופי. תקנה אג"ח. תמלא ווינר. לא מצליח להבין את זה.
עשית לבנק "הנחה" גדולה כי התעלמת מניהול סיכונים שהיה צריך לעשות.
תרחיש – עליית ריבית
כמו כן הריבית עלתה על פני חודשים ארוכים וככל הנראה הבנק היה כבול בהטייה האנושית של חוסר רצון לממש הפסד קטן ונאלץ לממש הפסד בגדול.
תודה על ההסבר הבהיר.
כתבת למלט מחול ונדמה לי שהתכוונת
למלט לחול
הסבר מדהים, כיף לקרוא את הפוסטים שלך כל פעם מחדש
רק תיקון קטן – אני חושב שהבנק השקיע בעיקר באגחים מגובי משכנתאות (MBS) ולא באגח ממשלתיות
שאלה למומחים: אם יש סכום כסף גדול בפיקדון, ורוצים למזער סיכון במקרה קיצון של נפילת בנק מה עדיף?
תודה
חשבתי שאחד מתפקידי הפד הוא להגן ממצב כזה. לפי הכתוב היתה להם רק בעיית נזילות, אז הפד יכל למעשה למנוע את זה!?
ציינת שצ'רלס שוואב, גורר תיק אג"ח הפסדי עוד מימי הריבית האפסית, איך זה צריך להשפיע על קניית ETF של SCHD שהרי הוא קשור ל בית השקעות מנפיק: צ'ארלס שוואב?
אין באמת קשר, מנהל הנכסים הוא חברה נפרדת מהבנק.
"הוא קרס משום שהוא לווה לטווח קצר והלווה לטווח ארוך." לזה קוראים בנק. אף בנק לא חסין ל-"ריצה על הבנק" (run on the bank), בין אם הוא משקיע במשכנתאות ובין אם הוא משקיע באג"חים. למעשה אם רוב נכסי הבנק היו משכנתאות שהוא נתן אז בכלל לא היה לו איך להחזיר פיקדונות. לא הייתי דואג יותר מדי ללקוחות הבנק אגב כי בשביל זה קיים FDIC. 500K זה רק המינ' – הם משתדלים להחזיר כמה שיותר. זו אגב הסיבה לתפיסה של הבנק – כדי שהבנק לא יוכל לעשות יותר מידי נזק ולא יאבד יותר מדי כסף (וגם שלא יהיה מוכרח למכור המון… קרא עוד »
את לא משקיעה בישראל. אולי מעולם לא השקעת בישראל. בטח שלא את הסכומים שעינת גז השקיעה בארץ. עינת גז פירנסה מאות ישראלים, שילמה מיליונים או מאות מיליארדים במיסים, והישקיעה במדינה, ואת מרשה לעצמך להאשים אותה רק בגלל שהיא מזהירה בקול רם שהמדיניות של ישראל מסכנת את תכום ההיטק, שהוא התכום שבו היא מבינה ??? תתבישי. עזבי חופש הדיבור, מה עם להקשיב למומחים בתכומם? אולי היא מבינה בהייטק קצת יותר ממך? הרבה יותר ממך? אולי היא רואה סימני אזהרה שאת לא מספיק מבינה בתכום שלה בשביל לראות? שאת לא חשופה לקשרים שלה בשביל לשמוע? ובאיזה זכות בכלל אדם שמצהיר שהוא בעיקרון… קרא עוד »
מה זה תכום?
יש פה משהוא יסודי שלא ברור לי. למה אין במערכת הפיננסית אמצעי הגנה נגד עודף זרם? זה ממש כמו חשמל. אם כל אזרחי ישראל יתאמו שמחר ב 08:00 מפעילים בבת אחת את כל מכשירי החשמל אז יווצרו זרמים כל כך חזקים בכבלי ההובלה בשנאים וכ"ו שהם פשוט ישרפו והמערכת תקרוס. זה יכול לקרות גם בתרחישים ריאליים יותר כמו עץ שנופל וקורע כבל שמקצר לאדמה. אבל חברת החשמל התכוננו ושמו פיוזים במקומות שונים במערכת שמופעלים ע"י חיישנים שרגישים לעליה פתאומית בזרם שעובר דרכם. ואז הופ המתג קופץ, הזרם הלא מבוקר נפסק בבת אחת והתשתית של מערכת החשמל עומדת במקומה שלמה ומוכנה… קרא עוד »
הרעיון בפני עצמו מאוד טוב אבל יש פער משמעותי. בשביל לקבל חשמל כל האזרחים חייבים להתחבר למערכת החשמל המרכזית במדינת ישראל או לעבור לעבוד עם גנרטורים פרטניים. בשביל להשתמש בכסף לעומת זאת אנשים לא צריכים את מערכת הבנקאות הישראלית (או בכלל) בשל היכולת להשתמש במזומן/קריפטו (במידה מסויימת)/בנקים זרים וכו'. אם הבנקים בישראל יצאו בהצהרה בסגנון "אם הרבה אנשים ירצו להשתמש בכסף שלהם באותו היום אז אנחנו לא נאפשר לאף אחד להשתמש בכסף שלו" אז אנשים פשוט לא יכניסו את הכספים שלהם לבנקים בישראל. אם חברת החשמל תצא בהצהרה שכזו באופן רשמי אז בהחלט שיהיו אנשים שיתחילו לרכוש גנרטורים אבל רק… קרא עוד »
אילו היתה מוצעת לך בחירה בין שני בנקים שבשניהם הכסף שלך זמין כל עוד הכל כרגיל. אבל הבנק הראשון מנוהל כך שהוא יתמוטט וכספך יאבד אם תהיה היסטריה קולקטיבית של משיכות (ריצה אל הבנק). לעומת זאת הבנק השני מצהיר כי במקרה כזה הוא יעצור את המסחר ויחדש אותו בהדרגה אחר כך. באיזה בנק היית אתה בוחר?
את הבלטות בחדר שינה.
לא מתקרב לאף אחד מהם.
אם אני מבין נכון אז דיסקונט, לאומי, פועלים וכו וכו וכנראה כל בנק הם מהסוג הראשון
הבנת נכון. המערכת הבנקאית מתבססת על החשיבה שהרוב המוחלט של הציבור לא ימשוך את כספיו באותה תקופת זמן. הבנקים המרכזיים בעולם מגדירים "יחס רזרבה" בכל מדינה בנפרד וזה מגדיר כמה כספים הבנק יכול לתת ללקוחות על סמך הכסף שהוא קיבל מלקוחות אחרים. יחס הרזרבה בעולם נע בין 1:1 (על כל שקל שלקוח X שומרבעו"ש/הפקיד בפיקדון, הבנק רשאי לתת ללקוחות אחרים שקל בודד) ל-1:30 (על כל שקל שלקוח X שומר בעו"ש/הפקיד בפיקדון, הבנק רשאי לתת ללקוחות אחרים 30 שקלים). בנוסף הבנקים המרכזיים מגדירים גם "יחס הלימות הון" שמגדיר כמה הון הבנק צריך שיהיה ברשותו ביחס לשווי הנכסים של הלקוחות שלו (כלומר… קרא עוד »
המשפט הראשון בתגובתך הוא חשוב ומענין. יתכן בהחלט שכדאי להחזיק גם דברי ערך מחוץ למערכת הבנקאית בדיוק למקרה של קריסה (כמו המקרה של SVB) או חסימה מכוונת (כמו שעשו לאנשים בקנדה כדי לדכא מחאה עממית). הסולידית מתיחסת גם לזה בפוסטים שונים על זהב ועל ביטקוין
תודה סולידית יקרה על בלוג מדהים!! אני לומדת ממנו הרבה ובקרוב אתחיל גם להשקיע. עולם שלם נגלה לפני. הפוסטים שלך כתובים בצורה נעימה, ברורה ויסודית. תודה רבה!!
שאלה לגבי פלח ההשקעה באג"ח: קראתי בפוסט אחר שלך שאת משקיעה באג"ח מקומי בכדי להמנע מסיכון מט"ח. לאור הרפורמה המשפטית/הפיכה משטרית ואי היציבות הכלכלית, באיזה אג"ח היית ממליצה להשקיע בימים אלו? תודה!