בית » עצמאות כלכלית » איך לצאת מבור כלכלי

איך לצאת מבור כלכלי

באופן טבעי, האתר הזה מושך אנשים בעלי ידע ואוריינות פיננסית, ששואפים לבצע אופטימיזציה למצבם הקיים (המזהיר בדרך-כלל) בדרך לחופש כלכלי.

נדמה שאין היבט בחייו הפיננסים של אדם שלא נדון לעומק בפורום הסולידית ברמת “מתקדמים”: איך להרכיב תיק השקעות אופטימלי, איך לגלח עוד כמה שברירי אחוזים מדמי הניהול, איך לנצל הטבות מס שונות ועוד.

אלא שזו, כמובן, מעין הטיית בחירה.

עצרו לרגע והסתכלו על האנשים סביבכם – מילולית וציורית. רבים מהם, למרבה הטרגדיה, לא יגיעו לעצמאות כלכלית בימי חייהם. מושגים כמו הקצאת נכסים, ריבית דריבית או תשואה על ההון כלל לא עולים על דעתם – ולמה שיעלו? הם נדחים מפני הבעיות הפיננסיות הבוערות של חיי היומיום.

מעל כולן מרחפת הבעיה הדוחקת מכל — לפיתתו המפתה והאכזרית של האשראי הצרכני — חובות יקרים ורעילים שאנשים נוטלים כדי לממן תשוקות צרכניות בהווה.

המסע לעצמאות כלכלית אמור להיפתח מ”נקודת אפס”, כזו המשקפת איזון בין חובות והוצאות ובין נכסים והתחייבויות. כשאחד המאזנים הללו שלילי,  עצמאות כלכלית הופכת ליעד עמום ומרוחק לא רק מבחינה פיננסית, אלא גם מבחינה מנטאלית.

הפוסט הזה מיועד עבור אותם אנשים שרוצים להתקדם – אך נדרשים תחילה להגיע לנקודת האפס.

חוב טוב, חוב רע

חוב הוא היכולת להשתמש בהכנסה עתידית כבר בהווה.  זהו מכשיר פיננסי שבאמצעותו אנו מקבלים היום כסף שעדיין לא הרווחנו, ומתחייבים להחזירו בעתיד למלווה בתוספת ריבית – הלא היא מחיר החוב.

כשלעצמו, החוב הוא כלי ניטרלי, ללא מטען מוסרי אינהרנטי. השאלה אם מדובר ב”חוב טוב” או “חוב רע” תלויה בעיקר בשימוש שנעשה בו.

בשימוש נכון, חוב יכול לסייע להגדיל הכנסה עתידית. חברות עסקיות, לדוגמה, נוטלות חוב כדבר שבשגרה, בין היתר באמצעות הנפקת אגרות חוב לציבור. הן עושות זאת כדי לצמוח, לפתח מוצרים חדשים, לחדור לשווקים חדשים או כדי להגדיל בדרך אחרת את השורה התחתונה שלהן. הסמארטפון שבאמצעותו אתם קוראים את השורות הללו, למשל, לא היה בא לעולם אלמלא מומן בחוב. אם סטיב ג’ובס היה צריך להמתין עד ש-Apple תחסוך מספיק כדי לשלם לאלפי מהנדסים, ספק אם האייפון הראשון לא היה נוצר. במקום זה, החברה גייסה חוב מבנקים ומשקיעים פרטיים. החוב שנטלה איפשר לה “לכופף את הזמן” ולהשתמש בכסף עוד לפני שהרוויחה אותו, מה שבתורו הוביל ליצירת עושר בקנה מידה אדיר.

חוב טוב, לפיכך, הוא כל חוב שנועד לבסס הון, לצבור נכסים ולהגדיל הכנסה בעתיד (למשל: הקמת עסק או רכישת השכלה).

אלא שחוב עלול לשמש גם למטרות שאינן פרודוקטיביות. שלא כמו חברות עסקיות, צרכנים כמעט שאינם משתמשים בחוב כדי להשקיע או כדי לייצר הכנסה עתידית (*).  במקום זה, הם משתמשים בחוב כדי לשפר את רמת החיים שלהם בהווה, אפילו שעדיין לא הרוויחו את הכסף הדרוש כדי לבסס או להצדיק את רמת החיים הזו.

(*) החריג הוא משכנתא. אף על פי שהעמדה הכללית שלי לגבי נטילת משכנתא היא שלילית, מדובר בחוב בריבית נמוכה יחסית המשמש למימון נכס בדמות דירת מגורים. לכן חשוב להבחין בין אשראי צרכני, אשראי עסקי ואשראי למגורים. 

כך, הם משתמשים בחוב כדי לקנות מוצרי צריכה מתכלים שאינם מייצרים הכנסה (כמו כלי רכב, רהיטים, בגדים ומוצרי חשמל), ומתייחסים כמובן מאליו לעובדה שיהיה עליהם לבלות את העשורים הקרובים במשרד כדי לממן את ההלוואות שנטלו. החוב הופך מכלי ליצירת עושר בעתיד לכלי המפצה על מצוקת מזומנים בהווה. הריבית, בהתאמה, כבר איננה משקפת את “מחיר החוב”, אלא את מחיר הקפיצה מעל הפופיק.

 אשראי צרכני — חוב שניטל לצורך מימון צריכה (להבדיל מחוב שניטל לצורך הגדלת הכנסה עתידית) — הוא בהכרח חוב רע, יקר, הרסני ומסוכן.  השיעור האופטימלי של אשראי צרכני במשק בית אחראי הוא אפס.

ולמרות זאת, הרסני ככל שיהיה, האשראי הצרכני עדיין נהנה מפופולאריות גואה – פועל יוצא של השילוב בין (1) משווקים ומפרסמים שמציגים בעלות על SUV מגוחך כערוץ להגשמה עצמית  (2) ספקי אשראי – מבנקים ועד סופרמרקטים — שמציגים הלוואות ככסף מהיר וחינמי שיכול להפוך כל מינוס לפלוס בלחיצת עכבר ו-(3) צרכנים חרדתיים, חסרי ביטחון, חסרי סבלנות ונטולי כושר דחיית סיפוקים, המנסים לחקות איש את רעהו מבלי להבין שגם השכן עם הג’יפ והפרגולה החדשה קבור בחובות.

הבעיה העיקרית היא שהאשראי הצרכני נתפס כמאפיין נורמלי, שלא לומר נורמטיבי, של התנהלות כלכלית בחברה המודרנית. כמה נורמלי? ובכן, בעודי מקלידה את השורות הללו, משקי הבית בישראל חייבים לפחות 549 מיליארד שקל לנושיהם, מתוכם 354 מיליארד שקל הלוואות לדיור (משכנתאות) והיתרה – 195 מיליארד שקל – הלוואות שאינן לדיור (למשל, למימון רכב, בת מיצווש או ניתוח פלסטי).

החובות הרעים הללו כוללים, בין היתר:

  • משיכת יתר (“אוברדראפט” או “מינוס”) – הלא היא האפשרות הקסומה, הפשוטה והמיידית להשתמש בכסף בעו”ש — למרות שאין כסף בעו”ש. בפועל, מדובר בהלוואה בתנאים מזעזעים למדי הכוללים עמלת הקצאת אשראי וריבית ממוצעת של 10.5% הנגבית אחת לרבעון. סקר שערך כלכליסט מצא שקרוב ל-41% מהציבור נמצאים במינוס באופן קבוע. עדכנית לדצמבר 2016, סך משיכת היתר של הישראלים בבנקים עמד על 36 מיליארד שקל, מתוכם 3.35 בחריגה ממסגרת האשראי (בריבית אפקטיבית שיכולה להגיע ל-25%!).
  • הלוואות צרכניות (שאינן משכנתא) – סכומים חד-פעמיים הניתנים ללווה, תמורת ריבית, לרכישת רכב, שיפוצים, אירועים משפחתיים, טיפולים רפואיים, מימון חופשות, סגירת מינוס קיים ועוד. נושים פוטנציאליים כוללים את הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, חברות ה-P2P, חברות הפנסיה והביטוח, גמ”חים, מלווים פרטיים ועוד. לפי נתוני הלמ”ס ובנק ישראל, עדכנית ל-2016 31% ממשקי הבית בישראל החזיקו בהלוואות צרכניות.
  • חוב נדחה (“מתגלגל”) בכרטיס האשראי, שבגינו משולמת ריבית גבוהה מאד

דה-נורמליזציה של החוב

כדי להגיע לעצמאות כלכלית צריך לחשוב אחרת. עליכם להכיר בעובדה שהימצאות בחובות צרכניים איננה תופעה נורמלית, אפילו שהיא רווחת מאד ולמרות שכל אחד וחתולו נוטלים אשראי וממנפים את רמת החיים שלהם לדעת.

אשראי צרכני יכול להכניס לכם כסף רק אם אתם בנק, חברת אשראי או משווק שמעוניין לדחוף סחורה בקלות רבה יותר ובמחיר גבוה יותר. אם אתם נמצאים בצדה השני של העסקה, הוא הופך לכלי זדוני, משמיד עושר, שאינו משחק כל תפקיד חיובי בחייכם הפיננסיים.

עיינו לרגע במעטפה השמנה שמגיעה מחברת האשראי שלכם מדי חודש. אם תחפשו טוב תמצאו שם, באותיות זעירות,  משפט שלפיו הלוואה מחברת האשראי כרוכה בריבית הנעה בין 8% עד 10% במקרה הטוב. לו היה לי נכס שמניב 8% עד 10% באופן קבוע, הייתי מנתבת לשם את כל תיק ההשקעות שלי, ובנוסף שולחת את ילדי הלא קיימים לגרוף זפת ברחובות כדי לייצר לי הכנסה נוספת שאוכל להשקיע בדבר הזה.

והנה, זה בדיוק מה שקורה כשאתם משלמים ריבית מטורפת על הלוואות כאלה:  אתם הופכים את עצמכם לנכס השקעה מופלא בפורטפוליו של נותן האשראי, כשהזמן והאנרגיה שלכם מומרים לזרם הכנסה קבוע המעשיר את כיסי הנושה.

נטל הריבית לבדו הופך את ההתנהלות הכלכלית שלכם לחתירה מתישה כנגד הזרם. כל שקל שאתם חייבים בריבית העולה על 5% משקף מצב חירום המחייב טיפול דחוף, מיידי ובעדיפות ראשונה על פני כל הוצאה כספית אחרת.

שינוי תודעתי

הסלידה מאשראי צרכני איננה אינטואיטיבית. ככל סם ממכר, הוא מסב הנאה רגעית לטווח קצר במחיר של נזק קבוע בטווח הארוך. הפנמת הנזקים הללו היא השלב הראשון בדרך לשינוי תודעתי.

אשראי צרכני משעבד אתכם למקור ההכנסה שלכם. חובות, כידוע, צריך להחזיר. האילוץ הזה מגביל את היכולת לקבל החלטות אוטונומיות המבוססות על השאיפות, הערכים והיעדים ארוכי-הטווח שלכם. במובן מסוים מצבכם לא מאד שונה מזה של עבדי החוב של ימי מסופוטמיה העתיקה. המלווה אמנם לא כובל אתכם בשלשלאות, לא מצליף בכם, לא מאכיל, לא מלביש, ואפילו לא מטיל עליכם עבודות פרך. אתם אפילו זוכים לאשליה של חירות במובן זה שבאפשרותכם לבחור היכן לעבוד, מה לאכול ומה ללבוש. אבל אינכם יכולים לבחור שלא לעבוד. החוב מחייב אתכם למכור את זמנכם הקצוב על-אדמות כדי לייצר הכנסה. אלא שהכסף – פירות עמלכם – לא נשאר בידכם. הוא מנותב לכיסוי החוב, ובכך מפרנס את ילדיו של הבנקאי שהעמיד לרשותכם את הלוואה.  המשמעות של החוב היא אובדן בחירה: אנשים אחרים – המלווים – בוחרים עבורכם, ומחייבים אתכם לעבוד גם אם אינכם מעניינים בכך. במשתמע, זמנו ואנרגיית החיים של החייב הופכים לנכס המצוי בבעלות המלווה, המייצר לו זרם הכנסה קבוע.

אשראי צרכני דופק את העתיד שלכם.  כשהאשראי הצרכני זול וזמין, התמריץ לחסוך ולהשקיע – המפתח לעצמאות כלכלית — יורד לאפס. אין שום דבר זול בשימוש באשראי צרכני. מכיוון שמדובר בדרך-כלל בחוב לא מובטח (כלומר, לנושה אין בטוחה המשועבדת לטובתו במקרה של חדלות פירעון), הריבית על אשראי צרכני גבוהה מאד. התוצאה היא שבמקום לחסוך כסף ולקבל ריבית על החיסכון, החייב צורך אשראי ומשלם הון תועפות בתשלומי ריבית, מה שגורם לחוב לתפוח במהירות. מבחינה פיננסית, ההפסד הוא כפול: פעם אחת הריבית הגבוהה שאתם משלמים על ההלוואה מייקרת כל רכישה; ופעם שנייה – אתם מחמיצים תשואה מכיוון שהכסף שלכם אינו מושקע, אלא נשרף על החזרי ריבית. זאת אומרת שאפקט הריבית דריבית לא רק שלא פועל לטובתכם – הוא הולך ומצטבר נגדכם. אתם מרוששים את הגרסא העתידית של עצמכם, שיהיה עני יותר, שקוע יותר ומוגבל יותר, רק משום שרציתם משהו עכשיו, לפני שיכולתם לקנות בכסף שחסכתם. כשאתם נוטלים הלוואה בריבית גבוהה ומשתמשים בכסף כדי לצרוך יותר (ולא לייצר יותר) אתם כורים לעצמכם בור שמוביל אתכם למסלול הבטוח לשווי נקי שלילי.

אשראי צרכני הופך את החיים שלכם לפריכים. אם הדרך היחידה שלכם להשיג כסף היא ליטול הלוואה (משום שכל שאר מקורות ההכנסה שלכם משמשים לכיסוי חובות קודמים ולמימון רמת חיים מופרזת), אזי כל משבר או בלת”ם ידחוק אתכם לקחת הלוואה נוספת, מסוכנת יותר, ובריבית גבוהה יותר. זה מצב רע מאד להיות בו, במיוחד בהתחשב בכך שהעלאות ריבית עתידיות שיהפכו את חובותיכם ליקרים אף יותר הן תרחיש סביר.

 אשראי צרכני גורם לנזקים מנטאליים.  חוב הוא סיכון. הוא מייצר חוסר ודאות שבתורו מחולל מתח תמידי בחייכם.  כשהחוב הולך ותופח אנשים עלולים להרגיש שהם נקברים בחיים לאחר שכלאו עצמם בכלא מעשי ידיהם, ולחוות תסכול, אשמה, בושה, בדידות ובעיקר חוסר אונים. החייבים עלולים לפתח אפאתיה, להיאטם כליל ולקוות שהנושא ייפתר מאליו איכשהו. הפטאליזם הזה מקשה על גיבוש תכנית סדורה ליציאה מחובות, שלא לדבר על התבססות כלכלית או עצמאות כלכלית בעתיד.

בור

מאוחר מדי. אני כבר בחובות. מה עכשיו?

המדהים הוא שההשתעבדות לאשראי צרכני היא כמעט תמיד רצונית. קשה לי לדמיין תרחיש שבו נטילת אשראי צרכני היא הכרחית. ההימצאות בחוב, במילים אחרות, היא בחירה: בנקודה כלשהי בעבר בחרתם לבזבז כסף שעדיין לא הרווחתם על צעצוע כלשהו, במקום להיות חופשיים. הטרגדיה היא שגם אחרי שהצעצוע מאבד מערכו וזוהרו בעיניכם, אזיקי החוב נותרים הדוקים כשהיו. כך אנשים מוצאים עצמם טובעים בג’אנק צרכני חסר שימוש, כשהם מחויבים לעבוד שנים רבות כדי להחזיר את הכסף שבו קנו את כל זה.

האופטימום, כפי שניתן להבין, הוא להימנע מאשראי צרכני ככל שניתן, לקנות רק מה שצריך ורק בכסף שחסכתם.

אם בכל זאת נקלעתם לחובות, אתם מוכרחים לחסל אותם בכל האמצעים העומדים לרשותכם על ידי שינוי רדיקאלי וקבוע של ההתנהלות שהובילה אתכם למצב הזה מלכתחילה.

סמנו את החוב כאויב . התרגזו. השתוללו מזעם  הכריזו עליו ג’יהאד וטבחו בו ללא רחם. העלו אותו באש לפני שהוא מטיל ביצים.  אל תשלימו עם קיומו. אל תקבלו אותו בהכנעה. זו לא גזירת גורל: זה מצב חירום שמחייב שינוס מותניים, מיקוד, סבלנות ומשמעת.

אני מודעת לכך שאני לא הדמות האידיאלית לתת עצה בנושא. מעולם לא הייתי בחובות. יש לי סלידה עמוקה מהרעיון שזמני שייך לאחרים.  אין לי סיפור אישי מרגש על האופן שבו הצלחתי לחלץ עצמי מביצה טובענית של חוב מעיק. ובכל זאת, אילו הייתי נקלעת לבור – זה מה שהייתי עושה.

(1) גמילה מיידית מאשראי

בואו לא נייפה את הדברים: אם יש לכם אשראי צרכני, אתם מבזבזים יותר ממה שאתם מכניסים מדי חודש, ומחזיקים ביותר התחייבויות מאשר נכסים — מצבכם גרוע.

השווי הנקי שלכם נמוך מכפי שהיה ביום שבו נולדתם. זאת אומרת שאתם עניים מרודים. אולי יש לכם קורת גג ומקרר מלא אוכל ואפילו משכורת נאה, אבל מבחינה פיננסית מצבכם גרוע משל ההומלס ברחוב. ללא טיפול מיידי מצבכם רק ילך ויחמיר ככל שהריבית ומצטברת והחוב תופח בהתאם.

לא משנה כמה חריפה מצוקת המזומנים שלכם כעת — אל תנסו לטפל בעניין באמצעות נטילת אשראי נוסף. זה אולי נראה טריוויאלי, אבל הסיבה שחובות נוטים לצאת משליטה היא כי פשוט ממשיכים לנפח אותם.  אתם בלב ים, וסירתכם הקטנה דולפת ושוקעת. זה לא הרגע לקדוח חור נוסף. אל תהפכו את המצב לגרוע יותר מכפי שהוא.היגמלו מאשראי צרכני.

הפסיקו להשתמש בכרטיסי האשראי שלכם. גזרו אותם מצדי. אתם לא זקוקים להם – לא כרשת ביטחון, לא לנוחות, לא להטבות ולא לפינוקים. בהנחה שאתם ממילא גוררים חוב מתגלגל בכרטיס האשראי, דעו שכל רכישה נוספת שתבצעו באמצעות הכרטיס תהיה כרוכה בריבית גבוהה מאד – מה שעלול לדרדר את מצבכם מהפח אל הפחת. צריכים להוציא כסף?  עברו למזומן או כרטיסי חיוב (דביט) בלבד. בינתיים, בטלו כל הוראת קבע שיש לכם בכרטיס.

(2) התייעלות תזרימית

המטרה היחידה שצריכה לעמוד לנגד עיניכם כעת היא לטבוח בחוב. לשם כך דרושה תחמושת.

בררו כמה כסף עומד לרשותכם. הפחיתו מהכנסתכם החודשית נטו את הוצאות המחייה הבסיסיות ביותר – ואני מתכוונת לבסיסיות ביותר. כפלו את הסכום שנותר פי 12. זהו ארגז התחמושת שלכם – הפגזים שתשגרו מדי חודש לעבר החוב עד להשמדתו. האם זה יספיק? תלוי. זכרו שככל שהריבית גבוהה יותר, החוב צומח מהר יותר ונעשה מסוכן יותר.

אם ההוצאות החודשיות שלכם עולות על ההכנסות, אין שום דבר שיימנע מהחוב להמשיך לצמוח. במקרה כזה, תידרשו למצוא דרכים לבזבז פחות ולהרוויח יותר עד ליצירת תקציב מאוזן ובהמשך לביסוס שיעור חיסכון חיובי.

א)    עשו כל מה שניתן כדי להגדיל את ההכנסה. המשמעות של המינוס היא שכבר חייתם תקופה ארוכה על כסף שעדיין לא הרווחתם. זה הזמן להרוויח אותו.  בקשו העלאה בשכר. עבדו שעות נוספות, בחגים ובסופי שבוע. עבודה נוספת היא גם אפשרות שיש להביא בחשבון. מכרו את הג’אנק חסר השימוש שקניתם. כל פריט שיכול למצוא את דרכו לאיביי, אמאזון או יד2 צריך להגיע לשם. הקימו עסק קטן בצד. פדו חסכונות אם ישנם – אין שום היגיון להחזיק כסף בתכנית חיסכון שמשלמת ריבית של 1% בזמן שאתם מדממים ריבית של 15% על כרטיס האשראי. מקרה החירום כבר קרה – זה הזמן להשתמש בקרן לשעת חירום, ככל שיש לכם כזו.

ב)     קצצו בהוצאות עד לנקודה שבאמת לא ניתן לחסוך יותר.  שוב: אתם במשבר. המינוס בחשבון או החוב המתגלגל בכרטיס האשראי שקולים לאש שאוחזת בבגדיכם. זה הזמן להשתטח, להתגלגל, ולהפסיק להוציא כסף אלא אם חייבים. חזרו להתגורר עם ההורים אם צריך. מכרו את הרכב. קנו מזון בכמויות סיטונאיות. התנזרו באופן מוחלט ממסעדות. בטלו כל הוצאה קבועה שאיננה חיונית. בלי שופינג. בלי מותרויות. בלי קפה ומאפה בבוקר. בלי עזרה כספית לאחרים. זה לא הזמן לבילויים, לדייטים, לחיות מחמד או להעמדת צאצאים. כל זה צריך להידחות לתקופה שאחרי המשבר.

כל שקל שנוחת בעו”ש שאינו מנותב לצרכים פיזיולוגיים קיומיים (אני מדברת על אורז ועדשים, כמובן; לא על מנוי לנטפליקס) יוזרם אחר כבוד לכיסוי המינוס ולהחזר הלוואות. זה השימוש הנבון ביותר שתוכלו לעשות בכספכם כעת. מטרתו של כל משקיע היא להשיג את התשואה הגבוהה ביותר בסיכון המינימלי; אם יש לכם אפשרות לסגור מינוס עם ריבית של 10%, זה שווה ערך לתשואה מובטחת של 10% על כספכם. אין השקעות כאלה בשוק ההון.

 (3) מיפוי חובות ותיעדופם

השלב הבא הוא להתבונן למפלצת בעיניים: למנות את כל החובות שלכם ולסכמם בצורה טבלאית. האנשים הטובים ב”פעמונים” הכינו עזר מועיל, שכולל את פרטי הנושה, סכום החוב, גובה הריבית וסכום ההחזר החודשי.  הסיכום הזה יאפשר לכם להבין בצורה טובה יותר מול מה, בעצם, אתם נדרשים להתמודד.

כדי להחליט באיזה חוב יש לטפל תחילה, יש לבצע תיעדוף בין החובות השונים. ישנן שיטות תיעדוף שונות, כל אחת בהתאם למאפיין אחר של החוב.

לצורך הדוגמה, נניח שצברנו את החובות הבאים:

מינוס בבנק – 15,000 ₪, בריבית 10.8%

הלוואה מחברת האשראי – 33,000 ₪ בריבית 13.8%

הלוואת רכב – 40,000 ₪ בריבית 6.4%

הלוואה אישית מסבתא – 25,000 ₪ בריבית 0.5%

סה”כ חוב של 113,000 ₪ בריבית ממוצעת של 7.83%.

לפי גישת מפולת השלגים, יש לתעדף את החובות לפי גובה הריבית, כאשר החוב הדחוף ביותר (שיופיע בראש הרשימה) הוא זה שנושא את הריבית הגבוהה ביותר; אחריו יופיע החוב בעל הריבית השנייה בגובהה, כאשר החוב הנושא את הריבית הנמוכה ביותר יסגור את הרשימה.

הרעיון הוא לשלם את התשלום החודשי המזערי עבור כל החובות; כל הכסף הפנוי שנשאר אחרי התשלומים המינימליים והוצאות המחייה ינותב לכיסוי החוב שבראש הרשימה, עד לחיסולו. כשהחוב נסגר, עוברים לתקוף את החוב הבא ברשימה, וכן הלאה, עד ליציאה מחובות.

במקרה שלנו, נסדר את החובות לפי גובה הריבית:

הלוואה מחברת האשראי – 33,000 ₪ בריבית 13.8%

מינוס בבנק – 15,000 ₪, בריבית 10.8%

הלוואת רכב – 40,000 ₪ בריבית 6.4%

הלוואה אישית מסבתא – 25,000 ₪ בריבית 0.5%

נשלם את ההחזר החודשי המינימלי על המינוס, הלוואת הרכב וההלוואה מסבתא. את יתרת הכסף הפנוי שנותר ברשותנו ננתב להשמדת ההלוואה מחברת האשראי במהירות המרבית. כשהחוב הזה מחוסל, נמשיך לשלם את ההחזר המזערי על הלוואת הרכב וההלוואה מסבתא, וננתב את יתרת הכסף לסגירת המינוס בבנק.  וכן הלאה.

מבחינה מתמטית, זוהי הגישה האופטימלית לתשלום חובות – היא מאפשרת “לכבות שריפות” ומבטיחה שתשלום הריבית המצטבר יהיה קטן ככל האפשר. הבעיה בגישה הזו היא שהיא מחייבת אורך-רוח, במיוחד אם יש חוב גדול ומתסכל שיידרשו שנים כדי לכסותו.

כדור שלג

גישת כדור השלג, המזוהה עם הגורו הפיננסי דייב רמזי,  מבקשת להתמודד עם הקושי הפסיכולוגי הזה. בשיטה זו, החובות אינם מתועדפים לפי גובה הריבית, אלא לפי סכום החוב הכולל. החוב הראשון ברשימה (בעדיפות עליונה לטיפול) יהיה בסכום הכולל הקטן ביותר. החוב האחרון לטיפול יהיה בסכום הכולל הגדול ביותר. הרעיון הוא לנתב את רוב הכסף לחוב הקטן ביותר עד לחיסולו, ולהמשיך הלאה עד לחוב הגדול ביותר.

כך, במקרה שלנו, החובות יתועדפו ויחוסלו לפי הסדר הבא:

מינוס בבנק – 15,000 ₪, בריבית 10.8%

הלוואה אישית מסבתא – 25,000 ₪ בריבית 0.5%

הלוואה מחברת האשראי – 33,000 ₪ בריבית 13.8%

הלוואת רכב – 40,000 ₪ בריבית 6.4%

לפי רמזי, יש טעם להעדיף את הפסיכולוגיה על המתמטיקה. חיסול חובות קטנים מייצר תחושת מסוגלות, כאשר התמריץ הפסיכולוגי הנלווה מסייע ליצור מומנטום המזכיר כדור שלג שהולך ומתעצם. החיסרון כאן הוא שההלוואות הגדולות יותר נותרות ללא מענה מיידי, מה שגורר עלויות כבדות בטווח הארוך (בהינתן ריבית גבוהה).

לפי גישת הצונאמי המזוהה עם אדם בייקר, יש לסדר את החובות בהתאם ל”אימפקט הרגשי” שלהם, ולתקוף תחילה את החוב שמסב לך את הטרדה הפסיכולוגית העזה מכולם. למשל: חוב המקושר לתופעה שלילית כלשהי בעברכם (כמו שתייה מופרזת או הימורים), או חוב לאדם קרוב כמו הורה, אח או חבר, שאתם חשים חובה מוסרית להחזיר גם אם הוא לא נושא את הריבית הגבוהה ביותר. החובות יסודרו לפיכך באופן הבא:

הלוואה אישית מסבתא – 25,000 ₪ בריבית 0.5%

הלוואה מחברת האשראי – 33,000 ₪ בריבית 13.8%

מינוס בבנק – 15,000 ₪, בריבית 10.8%

הלוואת רכב – 40,000 ₪ בריבית 6.4%

לפי בייקר, חיסול החובות המטרידים ביותר מבחינה נפשית הוא מחולל המוטיבציה הטוב ביותר. גישה זו מתכתבת עם תיעדוף הנעשה על סמך ההשלכות של דחיית התשלום: ככל שההשלכה של אי-תשלום החוב חמורה יותר (תביעה, עיקול, חרם משפחתי), החוב מעיק יותר, ולכן יש להציבו במקום גבוה יותר ברשימת החיסול.

אישית, גישת “מפולת השלגים”  נראית לי עדיפה בכל פרמטר.  עם זאת, בהחלט יש ערך בגישות האחרות, במיוחד אם אתם זקוקים ל”ניצחונות מהירים” שיתנו לכם מוטיבציה להתמיד בתהליך. בפועל, זה לא מאד משנה כיצד תבחרו לתקוף את החובות שלכם – מה שחשוב הוא שתתוו לעצמכם תכנית ותתחילו לשלם מהר והרבה ככל הניתן כדי לחסלם במהירות.

(4) מחזור חוב

לפעמים יש היגיון להחליף הלוואה אחת באחרת – בתנאי שההלוואה האחרת מוצעת בתנאים טובים יותר. הרעיון, בפשטות, הוא ליטול הלוואה בריבית נמוכה יותר מהחוב(ות) הנוכחי(ים), לחסל אותם באמצעותה,  ולאחר מכן לחסל את ההלוואה עצמה. זו המשמעות של “מחזור” חובות או איחודם, באופן שמאפשר לפרוס את התשלומים בהחזר חודשי נמוך יותר.

בשימוש נכון, הלוואה כזו יכולה לחתוך חלק גדול מהריבית על חובותיכם. מהלך כזה עשוי להיות  הכרחי כאשר החובות שלכם גדולים מאד או כשחיסולם צפוי לקחת שנים.

אלא שמיחזור החוב צריך להיעשות בזהירות רבה, ורק לאחר שחל שינוי של ממש בהתנהגות הכלכלית, ברמה התודעתית והפיננסית כאחד. נותני אשראי שמציעים “הלוואות לסגירת המינוס”, למשל, לא עושים זאת מטוב ליבם.  הם יודעים שמינוס אפשר לסגור בבת אחת; הלוואה, לעומת זאת, מבטיחה להם תשלומי ריבית קבועים לאורך זמן.  אם לא די בכך,  גופי האשראי הללו מקווים שסגירת המינוס תיצור תחושה מדומה של ביטחון כלכלי, שיוביל אתכם לשוב לסורכם וליטול הלוואות נוספות – מהם, כמובן.

 זכרו — מחזור הלוואה לא מעלים את החוב. “הלוואה לסגירת המינוס” לא הופכת את המינוס לפלוס. אתם עדיין חייבים כסף, ומוכרחים להמשיך להפגיז את החוב במזומנים עד להשמדתו. אחרת, זה פשוט כמו להחליף את אדביסי בשילינג’ר.

(5) פשיטת רגל

אם אין מנוס והחובות כבדים מנשוא, המוצא האחרון העומד לרשותכם הוא פנייה לאפיקים משפטיים כמו חקירת יכולת, איחוד תיקים ופשיטת רגל.

פשיטת רגל מובילה להפסקת רדיפה על ידי נושים ולהסדר תשלום החובות עד לקבלת צו ההפטר מבית המשפט המחוזי. בנוסף, היא צפויה להוביל לביטול עיקולים והגבלות שהוטלו על החייב.

מדובר בצעד דרמטי עם השלכות שליליות – בכללן ריסוק דירוג האשראי שלכם (אף נותן אשראי לא ירצה לגעת בכם), הכללתכם במאגר BDI בשבע השנים הקרובות והכבדה משמעותית על היכולת לקחת משכנתא במהלך התקופה.  אבל אם אתם קבורים בחוב צרכני עד צוואר ולא צפויים לכסותו בשבע השנים הקרובות (**), למרות שעשיתם מאמץ אמיתי וכנה, זו כנראה האפשרות העדיפה, ויש טעם להתקשר עם עורך דין המתמחה בפשיטת רגל.

אל תלכו אחורה

שימוש באשראי צרכני הוא פעמים רבות פועל יוצא של התמכרות. התמכרות מחייבת שני שחקנים: מכור וספק.  הפתרון האידיאלי לחובות צרכניים הוא פשוט לסרב לשחק את המשחק. הפסיקו להשתמש באשראי ופשוט אימרו לא לשיעבוד (הוולונטרי לחלוטין) הנלווה אליו.

ההחלטה להיכנס לחובות ולצרוך בכסף שאין היא עניין של בחירה. היציאה מחובות, לעומת זאת, היא בגדר הכרח.  הדרך לצאת מחובות זהה לשיטה להגיע לעצמאות כלכלית –   הגדלת הכנסות, הקטנת הוצאות, והשקעת ההפרש החיובי באופן שיגדיל את השווי הנקי.  ההבדל הוא שכל עוד אתם במינוס, אין לכם ברירה אלא לפעול במהירות ובנחישות.

החוב מוסיף מימד של כורח, בהילות ואינטנסיביות לעניין, במעין מאמץ מרוכז; אך הדגש ביציאה מחובות הוא לא רק לפתור משבר נקודתי, אלא ליזום ולבסס שינוי קבוע בהתנהלות.אם תסגלו לעצמכם סגנון חיים שמאפשר לכם להוציא הרבה פחות ממה שאתם מכניסים, אז לא רק שתצאו מחובות – לא תיקלעו אליהם מלכתחילה.

ככל שתתמידו בתהליך, תסגלו לעצמכם מיומנויות פיננסית חיוניות שתסייענה לכם גם אחרי שתצאו מהבוץ ותעלו על מסלול החיסכון לקראת עצמאות כלכלית.

התהליך אינו פשוט. הוא יחייב אתכם לערוך שינויים דרמטיים בסגנון החיים, בדפוסי ההכנסות וההוצאות  ואפילו בסולם הערכים. החדשות הטובות הן שבסיומו, לאחר חיסול החובות,  תיצרו בסיס נוח לקראת חתירה לעצמאות כלכלית.  ללא חובות,  פירות עמלכם נשארים אצלכם– לא בידי הנושים שלכם. עדיין תידרשו למכור זמן תמורת כסף, אבל לפחות הכסף הזה יישאר בידיכם.

זה כמובן כיף ונחמד לראות את העו”ש בפלוס של 2,000 שקל בסוף החודש, ואפילו לבסס קרן לשעת חירום בהיקף של כמה חודשי מחייה שתספיק לכסות הוצאות פתאומיות ככל שיהו.  למרבה הצער, זה המקסימום שרוב האנשים יגיעו אליו.  הרי מי יכול לעמוד בפיתוי שמעמידה עסקת הליסינג המדהימה הזו, או המטבח המהמם ההוא, או המבצע החדש באיקאה.

הפיתוי לשוב ולמנף את סגנון החיים הוא הסיבה שאנשים שיוצאים מחובות ממהרים לשוב ולהתרסק לנקודת האפס, ואפילו מתחתיו.  את החלל שנותר בעקבות תשלום החובות הם ממלאים … דרך נטילת חובות נוספים.

אל תהיו כאלה. אם חיסלתם את החוב, המשיכו את המומנטום. אל תתרפקו על זרי הדפנה. הוסיפו להגדיל את ההכנסה. שמרו על שיעור חיסכון חיובי וגדול ככל האפשר. חסכו בצד למימון הוצאות בלתי צפויות.  את הסכומים שהזרמתם בשיטתיות לכיסוי החובות העבירו כעת לתיק ההשקעות שלכם. ההנאה ששאבתם מצפייה בחוב המצטמק תתחלף בהנאה מכך שהכסף עובד בשבילכם, ומצטבר אספוננציאלית לטובתכם.

הביטו באנשים סביבכם, מילולית וציורית. רובם מכורים לאשראי צרכני. החוב, עבורם, הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.

זה לא חייב להיות כך.

לא נולדתם עבדים.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

76 תגובות

  1. מקיף ונפלא! הצטערתי רק לקבל בתחתית הכתבה פרסומת ללקיחת הלוואה לשיפוץ, ולהלוואה לכל מטרה. אוכלוסיה שבחובות שמגיעה לקרוא את המאמר המצוין, עלולה למצוא עצמה מתפתה להמשיך ולקחת הלוואה בלחיצת כפתור, דווקא כאן. חבל

    • ואני קיבלתי פרסומת למכשיר סליקה לבתי עסקים… הסיבה שקיבלנו פרסומות שונות, היא כי כל אחד מאיתנו מחפש משהו שונה יכול תמיד יתאים לך את תחומי העניין שלך

    • גם בבלוג של בועת נדלן היו פרסומות לרכישת דירה. מנוע הפירסום אינו מבין את הקונטקסט.

    • באופן כללי, לבעלי אתרים יש יכולת מאד מצומצמת לשלוט בתכנים שגוגל בוחרת לפרסם בשטחי הפרסום שהם משכירים לה. אני, בכל מקרה, סומכת על תבונתם של קוראיי.

      • את בסדר גמור. את לא צריכה להתנצל. רוב גולשי האתר מספיק חכמים ומעריכים אותך

  2. שולתתתתתתת1

    פוסט חשוב
    הלוואי והישראלים לא היו משעבדים את עצמם לדעת.
    הצרכנות מתחילה מריבוי הפרסומות וחלק מהפתרון יכול להיות הורדת כל פרסומי החוצות כך נייצר סביבה נקייה תרתי משמע.
    בנוסף מפעל האשליות קרי מפעל הפיס גם יוצר אשליה לבעלי החוב וגם אותו צריך לצמצם למינימום הגרלה אחת בשבוע וזהו.

    שבת שלום

    • נו באמת.. הצרכנות מתחילה ונגמרת אך ורק בחינוך כלכלי. שום פרסומת לא תשכנע אותי לקנות משהו שאני לא צריך, לפני ששקלתי זאת במשך זמן, ומבלי שחסכתי את הכסף קודם.
      הנטיה ההרסנית להאשים גורם אחר בהוצאות חסרות אחריות שמובילות לחיי שיעבוד זו תכלית הבעיה. “אני לא אשם בחוב, הפרסומות גרמו לזה”. תתבגר וקח אחריות.

      • שולתתתתת1

        אותך שום פרסומות לא תשכנע כנראה ברוב המקרים גם אותי.
        אך לא כך פני הדברים לכלל האוכלוסייה לכן חברות משקיעות הון עתק בפרסומות
        סביבה נקייה מפרסומות חוסכת בשני כיוונים לא מעודדת צריכה ולא מלכלכת את השטח הציבורי.
        יום טוב

  3. וואו. את כותבת ומסבירה בצורה פנומנלית. תודה רבה!

  4. הי. אני ממש שמח בכל פעם לראות שיש פוסט חדש. בפסקה “ההחלטה להיכנס לחובות ולצרוך בכסף שאין היא עניין של בחירה. היציאה מחובות, לעומת זאת, היא בגדר הכרח. הדרך לצאת מחובות זהה לשיטה להגיע לעצמאות כלכלית – הגדלת ~הוצאות~, הקטנת הוצאות, והשקעת ההפרש החיובי באופן שיגדיל את השווי הנקי.”
    את בוודאי מתכוונת הגדלת ~הכנסות~

    • תודה.
      נכנסת למסלול יציאה מהמינוס.
      מקווה שאצמצם הוצאות ואתנהל באופן מיטיב כצרכנית ולא באופן אימפולסיבי כי “מגיע לי!” ישר כוח על בלוג ככ חשוב ומיטיב.

      אישה גרושה.

  5. כל מילה בסלע.
    כאחד שהיה בעבר בבור אשראי גדול וחובות של מעל חצי מיליון שח, אני חוויתי חזק את תוצאות ההתנהלות הקלוקלת הזאת.
    היציאה מהבור הזה וכיסוי החובות במקרה שלי, היה פועל יוצא של גירושין (כשנגמר הכסף, נגמרת גם האהבה!) ויתרת הכסף ממכירת הבית לאחר כיסוי המשכנתא.
    היום אני חי עם חשבון בנק ללא קו אשראי ואף מצליח לחסוך קצת מידי חודש.
    אני עובד, כך שעדיין לא הגעתי לנקודת האפס, בה הכנסות שאינן מעבודה מכסות את כלל ההוצאות, אך המצב הנוכחי אפשר לי לבנות תוכנית שתיקח אותי לשם.
    הדבר החשוב ביותר שהשגתי, זה איכות חיים (לא לבלב בבקשה עם רמת חיים!)
    חיים שלוים בריאים נפשית וגופנית וטובים בעיקר.

    אנשים, הזהרו והימנעו מלקיחת הלוואות…
    אחד שיודע!

    תודה לך סולידית על המאמר.
    כתבת יפה.

  6. יפה ונכון, לקרוא ולבצע

  7. אחלה מאמר! תורם, מעשיר ומורה את הדרך… תודה רבה יקירה

  8. תודה רבה, פוסט חשוב שכתוב היטב!

    תוספת קטנה לסעיף 3 (מיפוי החובות ותעדופם): גובה ההיחזר החודשי של ההלוואות השונות מהווה גם הוא קריטריון חשוב בתעדוף. במקרים מסויימים סגירת חוב עם החזר חודשי גבוה יכול לסייע להפיכת התזרים החודשי לחיובי ובכך לעצור את “כדור השלג” מוקדם יותר מבלי לקחת הלוואות נוספות.

    הסולידית, את מוזמנת לבוא להרצות בהכשרות של פעמונים : )

    • פעמונים

      בדיוק! גם אני מלווה בפעמונים ומאמין בתיעדוף לפי גובה ההחזר, שלא הוזכר בפוסט. כלומר לפרוע קודם כל את ההלוואות עם ההחזר החודשי הגבוה ביותר (במידת האפשר, אם הן לא גדולות מדי). מנסיון מצטבר של עשרות אלפי משפחות, זה הפרמטר הכי אפקטיבי כי הוא עוצר את מיחזור החובות הכי מהר.

  9. תיקון טעות : ” ספק אם האייפון הראשון לא היה נוצר”
    המשפט הזה נראה לא כתוב טוב. אפשר לתקן?

  10. פוסט נהדר. לגזור ולשמור (כלומר להפיץ לכל חבריכם ומכריכם ומשפחתם) הערה לפרוטוקול: הלוואה לרכישת רכב היא לרוב הלוואה הכוללת שעבוד של הרכב והיא בריבית נמוכה מאד. למי שהוא עוסק מורשה הריבית הזו אפילו מסובסדת כך שאני לא מסתייג לגמרי מלקיחת הלוואה לרכישת רכב שהרי רכב בישראל הוא מצרך יקר אבל לרוב מצרך בסיסי (למי שבעל משפחה ועבודה רחוק מהבית) . לא הייתי משתמש בזה כדי להחליף רכב כל שנתיים שלוש אבל בהחלט כרכב ראשון (מיד שנייה והלאה! לא לקנות מיבואן!) ורכב שמחליפים אחרי 10 שנים ויותר.

  11. והמודעה שהופיעה לי בסוף הפוסט היא הלוואה ל”שיפוץ שתמיד רציתם”….

  12. “הגדלת הוצאות, הקטנת הוצאות”
    התכוונת הגדלת הכנסות..

  13. כאילו נכתב לבעלת טור מסוימת וידועה… שפעם השמיצה את הטור וכעת למי שקרא אותה בשישי, נדמה שחזרה בתשובה….

  14. אריק שרון

    נראה לי אידיוטיות מושלמת לשלם לסבתא קודם על ריבית 0 ואז לבנק על 10 ורק אז על חב’ אשראי.
    אין שאלה בכלל שצריך לחסל לפי גובה הריבית. מי שזה לא ברור לו אז יש לו בעיות יותר גדולות מהחובות שלו.

    • אתה רואה רק משוואה מתמטית מול העיניים, יש יותר מזה בתהליך קבלת החלטה של איזה הלוואה לסגור.
      1. כלכלית – לעשות את החישוב ולהגיע לתוצאה מספרית
      2. מוטיבציה – מה מניע אותנו
      3. מה המטרות שלנו
      לא שחור ולבן לכולם וממש לא אידיוטיות מושלמת.

  15. אנונימי

    את פותחת בנושא הטיית הבחירה של קוראים כמוני להמשיך לקרוא, וכפועל יוצא, של קוראים ללא אוריינות פיננסית להפסיק לקרוא.
    מרמזת על כך שהפוסט הזה אמור להתאים לאותם אנשים בעלי חוב.
    אבל לדעתי הצנועה, הפוסט הזה בלתי קריא עבורם, לא בגלל שימוש במושגים, אלא פשוט בגלל הקיצוניות.
    קצת כמו נושא המקלחות הקרות שרודף אותך, ולך תסביר לאנשים שיש פה אידואולוגיה עמוקה של התנהלות כלכלית, מבחנתם להתקלח במים קרים ולאכול אורז ועדשים (ולוותר על הנטפליקס) זה לא בר השגה בדיוק כמו שעצמאות כלכלית לא ברת השגה. הם לא יכולים להכיל את זה שהם יכולים לחיות ככה.

    נראה לי שרוב המגיבים המהללים את הפוסט הם יותר דומים אלי, או אולי כן כאלה שהיו בחוב אבל עברו כברת דרך ארוכה כדי להלל פוסט כזה. לא נראה לי שהם חושבים מנקודת המבט של אותם כאלה שהם במינוס ובמקביל מבזבזים כסף ברמה יומיומית בבתי קפה ויש להם הלוואה על רכב להחזיר.

    אני קורא את זה ממקום שבו אני רוצה לעזור לאחות של אשתי (ומפחד לפתוח את הנושא אבל זה פחות קשור), היא אחרי גירושים, חזרה לגור אצל ההורים, מרוויחה סבבה יחסית לצעירה ללא השכלה או מקצוע (מעל מינימום, שבארץ זה סבבה, בטח כשגרים אצל ההורים) ומבזבזת כל שקל שיש לה או שאין לה.
    קיוויתי שזהו פוסט שאוכל להפנות אותה אליו, אבל אין שום סיכוי שהיא תוכל לקרוא את זה.

    ואם כבר הגבתי, יש למישהו מקורות יותר מתאימים? אולי פוסט אחר של הסולידים שכתוב בשפה יותר מתפשרת? (מתפשר זה למשל לעבור ממנוי של 400 שקל בהוט למנוי של 40 שקל בנטפליקס, במקום להגיד שאפילו נטפליקס לא בא בחשבון), אולי טקסטים של פעמונים?

    • בטח שיש – היכנסתי לאתר פעמונים, יש שם שפע של קטעי קריאה וסרטונים בנושא

  16. להחליף את אדביסי בשילינג’ר… :))
    אהבתי את ההשוואה, רק היית צריכה להוסיף שאם יש לך חוב אתה בעצם טוביאס ביצ’ר

  17. מעניין איך היית מתייחסת לחוב שיש ליטול אותו למימון הוצאות רפואיות שלא נדע.

    • הייתי מציעה להיערך מבעוד מועד בעזרת ביטוח בריאות פרטי (לפחות ברובד הכיסויים משלימי השב”ן –תרופות השתלות וניתוחים בחו”ל), וכתלות בהיסטוריה משפחתית אולי גם ביטוח מחלות קשות. לקטסטרופות מהסוג הזה נערכים מראש.

  18. נהדר. רק חבל שמי שזקוק למאמר הזה, כנראה לא נמנה על קהל היעד של הבלוג. ייתכן מאוד שהוא מזלזל בחרדתיים העסוקים עד זרא בתכנון מיקסום והמתנה ליום גשום, ולא נהנים לדעתו, מהאופטימיות הטבעית, המגניבה והמאושרת שלו ש״חיה את היום״ (על חשבון המחר והילדים שלו כמובן).

  19. הסנדק הגרמני

    הכול נפלא, אבל ישנה טעות בסיסית אחת… לא ניתן לסלוח עליה.

    שילינגר ולא שילינג’ר 🙂

    https://www.youtube.com/watch?v=j-OAi7Tz718

    שבת שלום מגרמניה הרחוקה.

  20. חוב טוב וחוב רע, מאמר טוב ופירסומת רעה… הרהורים

    החוב ה”טוב” שאיפשר את בניית האייפון, הוא חוב טוב רק בזכות החובות ה”רעים” של כל אלו שלקחו אשראי על מנת להגשים את עצמם בעזרת מכשיר אייפון מתקדם. למעשה החוב הטוב שלוקחים התאגידים משמש בעיקר לעידוד של חוב רע (פרסומות, בניית מותגים, העסקת אנשי מכירות ועוד).

    כל אחד לעצמו יכול לנסות – אבל כמובן שאת השיטה אי אפשר לנצח.

    אפילו ה”סולידית” שמנסה להציג מסר אחד, עובדת למעשה עבור מפרסמים שמקדמים מסר הפוך.

    מי שמספיק חכם להתעלם מהפירסומות שבאתר, לא היה צריך לקרוא את המאמר, ומי שלא מספיק חכם יקרא את המאמר ויגמור עם הלוואה לשידרוג המרפסת 🙂

    בקיצור – משחק סכום אפס.

  21. תודה, פוסט חד, קולע וקולח.
    אני חושב ששווה להזכיר הלוואה “עברית” שאנשים פרטיים נוטלים ולפעמים מועילה: הלוואה למימון לימודים גבוהים או הכשרה מקצועית. חוב כזה ממלא תפקיד דומה לחוב שעסק לוקח כדי להגדיל את ההכנסה.

  22. אתי תמיר

    כתבת יפה, אבל כמו בדיאטות, כולם מכירים את התיאוריה, את מה שהם צריכים לעשות. הפיתוי וההרגל ויותר מכל, כמו שציינת, הנורמטיביות, העובדה שכולם מסביב מתנהגים באותה הצורה, גורמים להרבה מאיתנו להמשיך עם אורח החיים של החוב. אני זוכרת שבתקופת משבר הקוטג’, כשאנשים יצאו לרחוב למחות על יוקר המחיה, ניסיתי להסביר לאנשים שהם חיים ברמה גבוהה מאוד יחסית למדינות אחרות ושצריך להתאים את רמת החיים להכנסה. לצורך הדיון, בשעתו, בדקתי כמה מנויים יש לטלויזיה בכבלים והופתעתי מהמספר הגבוה 1.5 מליון מנויים שזה פחות או יותר כולם (אם למשפחה ממוצעת 5) ומספר גבוה של מכשירים סלולרים לנפש. וכמו שכתבו כאן לפני, הכבלים והסלולרי הם הלחם והחמאה של אנשים, האורז והעדשים, והם לא יכולים לראות אפשרות של ירידה ברמת החיים. זו התכלבות מעליבה בעיניהם. לעומת הויתור הכואב שכרוך בירידה ברמת החיים, האובר בעו”ש הוא רק מספרים.

    • בדיוק מהסיבה הזו אני דוגלת באוטומציה של התנהלות כלכלית, שמנטרלת את הגורם האנושי . עבור רוב האוכלוסיה, אוטומציה חשובה מהשכלה פיננסית.

      • אאוצ’! זו אמירה קודרת.. את מתכוונת במובן פילוסופי או פרקטי? כלומר, את מתכוונת שרוב האנשים בעולם לא מסוגלים להתנהל נכון בעצמם אפילו אם הם מבינים מה לעשות? או שזה פתרון פרקטי (=קל וישים) יותר להשתמש באוטומציה?

  23. כמי שמתנדב כבר שלוש שנים בארגון פעמונים ונפגש מדי יום במצבן הכלכלי העגום של משפחות המלוות אצלנו, המגיעות בדיוק על רקע הסיבות שציינת, אני מברך על הפוסט המצוין והמסר החשוב. תודה וישר כוח!

  24. הקטנוני:
    האייפון הראשון לא הגיע בעזרת חוב 🙂
    (אלא גיוסים).

  25. פוסט מדהים ומסביר בצורה שכל אחד (שרוצה) יכול להבין
    ללמד בבית הספר.

    שאני מתחיל לדבר על זה עם חברים או משפחה
    אף אחד לא רוצה לשמוע את האמת בפנים.
    אז או שמתלוננים ומאשימים את הממשלה
    או שעוצמים עיניים עד שמגיעים לפשיטת רגל

    תודה!

  26. מודריץ׳

    בגדול מסכים. אין מה לקחת הלוואות עבור חוויות וצרכים מתכלים (קל לומר כשיש הכנסה פנויה, שאולה כן מבזבזים על חוויות וצרכים מתכלים), אבל יש חובות שיכולים אחרי החזר לסיים דימום של כסף: משכנתא לקניית דירה – תוריד בשלב כלשהו בחיים את ההוצאה על דיור. הלוואה לרכישת מקרר – תוריד בשלב מסוים סעיף של רכישת מזון ותוסיף רק במעט הוצאה של צריכת חשמל. ליסינג עבור רכב אמנם יוסיף הוצאות דלק, חניה, אגרות, טיפולים וביטוח – אבל יכולה לחסל הוצאה תחבורה אחרת, ולהרוויח זמן נוסף. כל אחד והצרכים שלו. הלוואות ״צרכניות״ אחרות – כמו רכישת השכלה או מחשב/ טלפון חכם, הן הכרחיות ליצירת הכנסה, או חסכון הוצאה אחר.

  27. אוהב אותך ואת הכתיבה שלך. תודה

  28. תודה רבה על הפוסט.
    אני בדיוק במצב הזה יש לי חצי מליון ש”ח חובות צרכניים ואני כבר חנוק כבר עם אצבע לגרון לא פחות. אין לי כבר חיים אני מת מהלך. אני שעות ביום ובלילה עובד בעבודה נוספת שהיא לגלגל שוב את החובות, אני מקבל בכל יום בממוצע שלושה שיחות בקשר לחוב, זה לבד יכול להוציא בן אדם מדעתו, לכן אני לעתים קרובות מנתק את הנייד מחוסר יכולת נפשית לשמוע את הצלצול שלו. ישנם ימים שאני לא מצליח לקום בבוקר מהמטה מרוב לחץ, לעתים קרובות אני חושב לעצמי האם שייך שאני ישרוד בקצב הזה עוד הרבה זמן.הצילוווווווווווו!

    • תפנה לארגון פעמונים או ארגון דומה אתה לא חייב להתמודד לבד. בטווח הרחוק , נגיד עשר שנים, אין סיבה שלא תצליח להיחלץ

    • ממליץ בחום לפנות לפעמונים, הם יוכלו לסייע ביציאה מהבור הכלכלי וגם לגרום להתמודדות עם החובות הקיימים להיות נסבלת יותר.

  29. *) החריג הוא משכנתא…. לכן חשוב להבחין בין אשראי צרכני, אשראי עסקי ואשראי למגורים”

    אפשר להרחיב בנושא?
    איך ההתייחסות צריכה להיות לאשראי למגורים?
    האם גם בחוב המשכנתא הגישה צריכה להיות לפי “מפולת השלגים”?

  30. אחד הדברים שאילצו אותי לקחת הלוואות בניגוד למה שהייתי רוצה זה החיים כעצמאי שמקבל תשלומים שוטף + החיים. אני יודע שזה סוג של אשראי עסקי אבל בשורה התחתונה הוא נועד לאפשר לי לממן את חיי ולתת הלוואות חינם למוסדות שונים.

    • במקרה הזה אתה פשוט יודע שעלות המוצר או השירות שלך יקרים יותר כאשר אתה לוקח בחשבון את עלויות האשראי.

  31. את כותבת להיפטר מכרטיס האשראי אז יהיה מעניין לשמוע את התייחסותך לחוק המזומן שמגביל מאוד את האלטרנטיבה…

    • רוב התשלומים לא מגיעים לסכומים של אלפי שקלים שלהם חוק המזומן תקף.
      אפשר גם לשלם בצ‘קים\העברה בנקאית לסכומים גדולים שחייב צריך לשלם.

  32. האזרח דרור

    תיקון קטן – חלק מהחובות הם חובות “טובים” בכך שהם חובות לשם יצירת הון עתידי – כולל
    – חלק מהלוואות על משכנתא (בלי מקום מגורים סביר – יהיה קשה לעבוד \ להתפרנס מהון )
    – הלוואות לצרכי לימודים (בהנחה שהתואר \ לימודים אכן יניבו פרנסה טובה יותר)
    – הלוואות לשם “הוצאות עבודה” (לדוגמה בגדי יצוגיים למי שעובד עם קהל, אמצעי תחבורה להגעה לעבודה)
    – הלוואות לשם הוצאות רפואיות הכרחיות (להבדיל נניח מניתוח קוסמטי)

    כמובן שדברים כמו משכנתא יכולים להיות “חוב רע” מעבר לסכום מסויים (מקום לתקוע חפצים מיותרים), או חובות לבגדים (מעבר למינימום הכרחי) וכו’.

    הטענה שלמקרה רפואי צריך ביטוח היא טענה בעייתית שמתעלמת מכך ש – לרוב אנשים לא צופים את ההפתעות הרפואיות שיהיו להם, וב’ שחברות ביטוח הן בעלות ידע רב על הסתברויות וכוח משפטי רב – לא ששות לשלם על הוצאות שונות – במיוחד במחלות נדירות שלא כוסו על ידי הביטוח (בעיה של מידע א-סימטרי ומוצר ציבורי חסר על איכות הביטוחים, כיסויים כפולים ועוד).

    אפשר להגיד שהרבה מהכלכלה הקפיטליסטית עובדת על התמכרות – בין אם זה טבק, הימורים, משחקי מחשב , מכוניות (פרבור, אורח חיים יושבני) או חובות.

  33. אני מכירה אישית בחור שהתגרש ומצא עצמו עם חובות של כ30 אלף שח ועוד מזונות ושכ”ט לעורך דין וללא מקום מגוריו.. עבר לגור בקראוון וחיסל את החובות תוך חצי שנה.

  34. חבל שלא יותר קוראים אותך. את עושה שירות חברתי חשוב.

  35. צריך להוסיף קניה בהקפה (בתשלומים) לחובות הרעים

  36. הכי חשוב בעיני להצליח להגיע למצב תודעתי של יצירת איזון חיובי בין ההכנסות להוצאות השוטפות ולהימנעות מיצירת חובות צרכניים נוספים
    ורק אז לבצע את המיון של החובות לצורך החזרתם בעזרת נטילת חובות “זולים” יותר או מהיתרה החיובית החודשית.

    קיימת גישה נוספת לסדר תעדוף החזר החובות על פי “עומס החוב” = מיון על פי מנת החילוק בין גובה ההחזר החודשי לבין סכום ייתרת החוב לסילוק מיידי (ללא הריביות העתידיות).

    הגישה הנ”ל אינה מכלילה כלל את שיקולי גובה הריבית או ההיבטים הרגשיים של קיום חוב לבן משפחה או שיקולי היות הנושה “בעל שיניים” = שמוכלת עליו “פקודת המסים (גביה)”, שנוהג לפנות להוצל”פ וכו’.

    לאור הנ”ל לדעתי ראוי לתת משקולות לכלל ההיבטים, כולל ההיבטים הפסיכולוגיים על מנת לתעדף ולמיין את החובות להחזר בהתאמה לכל חייב וחייב.

  37. משהו שאני לא מבין: אם אני משלם בתשלומים עםעם כרט האשראי, אבל אין לי חובות, מינוס, הלוואות או כל דבר דומה. האם אני משלם ריבית על התשלומים הללו?

  38. רק 5% מהדיאטות מצליחות לאורך זמן. מה הממצאים על גמילה מהתמכרות למאזן שלילי?

  39. אלכסיי

    לא יודע אם אני מסכים איתך במאת האחוזים.

    דוגמא אישית שלי:
    קיבלתי הלוואה בריבית P-0.75% עבור הרכב שלי ל-3 שנים, בזמן שאת הכסף המזומן ניתבתי לטובת הון עצמי של המשכנתא – וזאת ע”מ להוריד בצורה משמעותית את הריבית על המשכנתא ע”י ירידה למדרגת המימון הנמוכה ביותר (מימיון של פחות מ-45% מערך הנכס).

    לדעתי, זה ניצול מצויין של אשראי צרכני. בכל מקרה הייתי צריך ללוות את אותו הסכום, רק שכך אני משלם משמעותית פחות ריבית על סך החובות שלי. זה לא משנה לי אם כל ההלוואה היא לטובת רכישת דירה, ואת הרכב ארכוש במזומן, או שארכוש גם את הרכב באמצעות מימון, ואז המזומן אנתב למימון הדירה.

    • לא ברור לי קיבלת הלוואה בריבית p – 0.75, זה אומר שקיבלת הלוואה עם ריבית שלילית (שכן הp כיום הוא 0.25 ועד לאחרונה היה 0.1 לתקופה ארוכה).

      הייתי מסתכל על תנאי ההלוואה בשנית, כי אין הלוואה שמקבלים עם ריבית מתחת לפריים ולא משנה כמה אתה ״לווה איכותי״.

  40. תודה על הפוסט המצויין, הכתוב בצורה בהירה ומובנת.תבורכי. אנחנו נוהגים כך בביתינו. מנסים להקנות את התורה לילדינו. הפוסט הזה הוא הזדמנות שלי לשלוח לילדים חומר קריאה ותובנות כלכליות שמישהו אחר כותב.

  41. נראה לי צריך להיות כתוב: ספק אם האייפון הראשון * לא–*היה נוצר. בלי המילה ”לא” בפסקה על סטיב גובס

  42. הכל טוב ויפה בתיאוריה. רצוי מאד לא להיכנס לחובות אבל אם אני חי כך בסגפנות עד גיל 65 ואז מקבל התקף לב ומת אז מה עשיתי פה ? לא נהניתי מהחיים ובסוף הכסף שחסכתי עבר ליורשים שבטוח לא יחיו בסגפנות לאחר שראו את אבא שלהם מת צעיר מבלי שיהנה מהחיים.

    • שולתתתתתתת1

      כנראה רכישת מוצרים שיוצרים חובות לא מעלים את רמת האושר.

    • אלי, חובות לא מעלים את רמת החיים – הם מורידים את רמת החיים. כשאתה בחוב, אתה משלם ריבית באופן קבוע כדי להשתמש חד פעמית בכסף שאין לך.

  43. תודה על המאמר הארוך, אומנם מעולם לא לקחתי אשראי צרכני ובכל זאת אינני מסכים שכל אשראי צרכני במהותו הוא אשראי רע.
    אשראי רע הוא הוא הלוואה להוצאות החגים ב-36 תשלומים. אבל מי שצריך למשל רכב, לצרכי עבודה או צרכים חשובים אחרים ואין לו כסף זמין ופורס את תשלומי הרכב למספר תשלומים סביר שאינו עולה על תקופת השימוש ברכב, זה אינו חייב להיות אשראי רע, ואינו שונה במהותו (ואף יכול להיות עדיף) על השכרת או החכרת רכב, הדומה במהותה לכל שכירות אחרת, לרבות דירה.

  44. לצערי כשאני חושב מי מקרובי באמת צריך לשאוב לעכל וליישם את המאמר הכל כך נכון הזה אני מבין שאין סיכוי שהם יכילו את כל המידע הזה.
    השלב הראשון הוא הכרה בבעיה, ופה אני תמיד נכשל… ואני מבין שאין לי סיבה להמשיך הלאה לכלים לפתרון הבעיה.

  45. אני כל כך מודה לך על מה שאת כותבת ,בתהליך שאני עוברת שהתחיל בחרדות קשות רק מלהסתכל על דפי החשבון , המילים שלך מצליחות להרגיע אותי . הדרך עוד ארוכה יש עוד המון פרטים לוטים בערפל שאין לי מושג איך לגשת אליהם אבל את נותנת לי הרבה תקווה ובעיקר כיוון לאן להגיע ותחושה של תמיכה וגב של מי שיודעת (הווירטואליות לא פוגמת בתחושה הזאת) תודה רבה!!!

  46. מאמר מצויין, אבל חשוב לא להיות קיצוניים מדי. לא כל הלוואה למטרות צרכניות היא נוראית. למשל, באוגוסט אנחנו חוזרים מארה”ב לישראל ואנחנו נצטרך לרכוש אוטו, אבל אין לנו עודפים נזילים של כמה עשרות אלפי שקלים בחשבון, אז ניקח הלוואה. אנחנו יכולים כמובן לנסות ולהסתדר בלי אוטו עד שנחסוך את הסכום הנדרש, אבל זה יגרור יותר סבל מאשר לממן את ההלוואה. זה פשוט אומר שאנחנו נשלם קצת יותר על הרכב כדי לקבל אותו עכשיו במקום אחר כך.

  47. חוב הוא כלי לכן אינו יכול להיות טוב או רע. לכל היותר השימוש בו יכול להיות מועיל או מזיק.
    הלוואה היא סוג של קניה בתשלומים, לא ברור לי למה להתנגד לקנות רכב, מכונת כביסה, טלביזיה , ביטוח בגדים וכו’ בתשלומים, אם מוצר משמש אותך על פני תקופת זמן יש הגיון רב בפריסת התשלום עבורו על פני אותה תקופה. את אותו הגיון ניתן להחיל על דברים שאינם נראים כמו קניה בתשלומים אבל אם נסתכל מקורב הם בעצם כן כאלה, האם ארנונה, חחשמל מים מזון… אינם קניה בתשלומים? בוודאי שכן, נאלצים לשלם עליהם כל חודש/ים והם סוג של התחיבות לכל החיים.
    את טוענת שלקיחת חוב צרכני נעשית מתוך בחירה, לדעתי בחירה יכולה להעשות רק מתוך מודעות ומודעות כרוכה בידע, לא בהכרח לוקחי האשראי מודעים למשמעות של המעשה לכן אין כאן בחירה אמיתית אלא יותר הסתכלות על מה שאחרים עושים.
    אנשים שחוסכים כסף מצפים להרוויח מהשקעתם, איך בדיוק יווצר הרווח אם לא יעמדו מולם אלא שמבקשים לילוות כסף? כך שאת חלק מהעולם שאת מתנגדת לו.
    ריבית היא מחיר הכסף – הרווח של המלווה. להתנגד לתשלום ריבית שקול להתנגדות לכך שמשהו ירוויח מהעיסוק שלו. לקיחת הלוואה שקולה לכל עיסקה אחרת שאנשים עושים וכדאי כמובן להשיג את המחיר הטוב ביותר.
    לא כולם יכולים לכפות על עצמם חיי סיגוף (הדגש הוא על כפיה עצמית ולא חיצונית), לכן צריך להציע פיתרונות מעשיים להחזר החוב, ההצעות שהצעת אינן מעשיות. הנה הצעה מעשית:
    בנו לעצמכם תקציב חודשי והשאירו עודף להחזר הלוואות. (זה תהליך איטרטיבי ובסיכומו של דבר כרוך בכך שיקבע תקציב שמשאיר אפשרות להחזיר את התשלום החודשי שתוכלו להשיג לאחר ההצעה בהמשך).
    סדרו את ההלוואות שלכם לפי מספר התשלומים שנותרו לכל הלוואה, ככל שמספר התשלומים נמוך יותר הנטל של ההלוואה גבוה יותר (נטל ההלוואה הוא היחס בין ההחזר החודשי ליתרת ההלוואה, ככל שהוא קרוב יותר ל1 הנטל של ההלוואה גבוה יותר). לדוגמה הלוואה שיתרתה 5000 וההחזר החודשי הוא 500 לעומת הלוואה שיתרתה 100,000 וההחזר החודשי הוא 1000, כדי שהנטל של שתיהן יהיה זהה צריך שההחזר החודשי של ההלוואה הקטנה יהיה 50 או להיפך שההחזר החודשי של ההלוואה הגדולה יהיה 10,000.
    צריך להעלים את ההלוואות שהנטל שלהן הוא הגבוה ביותר כדי ליצור מצב של החזר חודשי שניתן לעמוד בו, באופן מפתיע צריך יחסית סכומים קטנים כדי להעלים את ההלוואות בעלות הנטל הגבוה. פנו למי שהלווה לכם את הכסף ובקשו לפרוס את ההלוואות האלה מחדש כך שההחזר המצרפי יעמוד ביכולת ההחזר שלכם.
    טעויות נפוצות שאנשים עושים כאשר הם לוקחים הלוואות הוא הרצון לסיים אותן מהר ככל האפשר ואז הם לוקחים אותן לתקופה קצרה שגוררת החזר חודשי גבוה שאין ביכולתם לעמוד בו.
    רצוי כמובן שהריבית שתקבלו תהיה הנמוכה ביותר האפשרית אבל הריבית אינה העיקר אלא היכולת לעמוד בהחזר החודשי.

  48. בילהדביל

    פוסט חמוד נחמד וחנוני כזה – וזו הבעיה הגדולה שלו. הוא נכתב מתוך זוית ראיה נאיבית שמחסירה את העובדה שחברות האשראי הבנקים הם סוחרי סמים עם מנטליות עבריינית שמטרתם היחידה היא להוליך שולל אנשים תמימים. כן ממש כך ולא זו לא מליצה – כאחד שמכיר את המערכת טוב טוב טוב טוב מבפנים. זה פוסט ששם את האשם היחיד במרכז – היינו הצרכן. וזו רק חצי התמונה.
    ועוד לא הגענו להוצל”פ = עוד ארגון מושחת.
    בקיצור הדרך הכי טובה ללמוד איך לצאת מחוב היא להכינס לחוב וולנטרית – על נניח 1000 שקל. ולעבור את כל מסכת הייסורים. רק ככה לומדים.

  49. מאמר מענין מאוד 🙂

  50. מאמר מעניין מאוד.

    הסולידית שאלה קטנה:

    מדוע גישה בה גובה החזר ההלוואה השנתי כמתועדף מהראשון לאחרון אינו מופיע?

    כלומר דוגמא קטנה לכוונתי:

    40,000 הלוואה לרכב בריבית 10%
    33,000 הלוואה לחופשה בריבית 11%

    החזר הלוואה ב40 אלף גבוה מ 33 אלף
    אף על פי שה11 אחוז גבוה מ 10 אחוז.

    4000 שקל גובה החזר עדיף לתעדף על פני 3630 שח גובה החזר בדוגמא לעיל. לא?

  51. מינוס בבנק 15,000 ריבית 10.8%
    ואז
    הלוואת רכב 40 אלף בריבית 6.4%

    לפי גישת מפולת השלגים- מדוע?

    הפוך לא?

    הלוואת רכב 40 אלף כפול 6.4% שנתי נומינלי =
    החזר הלוואה של 2560 שח
    מינוס בבנק = 1620 החזר שנתי.

    2560 במינוס > 1620 במינוס

    נעדיף להחזיר מינוס גבוה קודם? לכן יתועדף גבוה יותר …

השאר תגובה