שוקולד מריר ב-7 טעמים

"פשטות היא המפתח להצלחה פיננסית. כאשר ישנם מספר פתרונות לבעיה, בחרו בפתרון הפשוט ביותר." –ג'ון בוגל.

אחד המאפיינים הבולטים של "שוקולד מריר" – תיק ההשקעות הוירטואלי שאני מציגה כאן כמודל (אחד מיני רבים) להשקעה פסיבית עצמאית בשוק ההון – הוא ריבוי מוצרי השקעה הכלולים בו.

התיק בהרכבו הנוכחי כולל לא פחות מ-7 מוצרי השקעה שונים: החלק עתיר-הסיכון שלו ("הקקאו") מונה 3 קרנות מחקות מדדי מניות ועוד 2 תעודות סל מנייתיות; ואילו החלק דל הסיכון שלו ("החלב") מונה 2 קרנות מחקות מדדי אג"ח ממשלתי.

ריבוי המוצרים הזה עולה בקנה אחד עם הגישה המוכרת כ-"פרוס וחתוך" או Slice and Dice. גישה זו חותרת לפרוס את נכסי ההשקעה האסטרטגיים בתיק (מניות, אגרות חוב) לנכסי-המשנה שמרכיבים אותם, כאשר לכל תת-נכס כזה מייחדים מוצר השקעה נפרד.

כזכור, מטרת הפלח המנייתי ב"שוקולד מריר", המהווה 65% מסך כל התיק, היא להחזיק סל רחב ומפוזר ככל האפשר של מניות משווקים שונים ברחבי הגלובוס. המשמעות המעשית של יישום גישת Slice and Dice במקרה זה היא שבמקום להיחשף לשוק המניות העולמי באמצעות מוצר השקעה אחד ויחיד, הפלח המנייתי נפרס לקרנות שונות: קרן אחת למניות שווקים מתעוררים, קרן שניה למניות באירופה, קרן שלישית למניות בארה"ב וכן הלאה.

אם נתעלם מהאילוץ הטכני שחייב אותי לפעול כך מלכתחילה (*), לגישת ה-Slice and Dice ישנם מספר יתרונות תאורטיים על פני הגישה ההוליסטית (total market). אציין שלושה מהם.

ראשית, בתיקי השקעות "פרוסים" ישנו פוטנציאל לקצור תשואה עודפת באמצעות איזון מחדש בין תתי נכסים – תופעה המופיעה בספרות בתור Rebalancing Bonus. כזכור, איזון מחדש של תיק ההשקעות משמעותו מכירה של נכסים שעלו בערכם, כך שמשקלם בתיק גדול מכפי שהוגדר, ושימוש בתמורה מהמכירה לצורך קניית נכסים שירדו בערכם, כך שמשקלם בתיק קטן מכפי שהוגדר.

בתיקי השקעות שאינם מפוצלים לתתי-נכסים (כגון המודל של הארי בראון), האיזון מתבצע אך ורק בין "נכסי האב" עצמם: זהב, מניות, אג"ח ומזומן. בתיקי השקעות מפוצלים, לעומת זאת, האיזון מתבצע בתוך כל נכס אסטרטגי כזה.

כך, למשל, בתיק "פרוס וחתוך" כמו "שוקולד מריר", בתרחיש שבו שוק המניות האירופי עולה מאוד, ואילו מניות בשווקים המתעוררים מתרסקים, אני יכולה למממש רווחים בחלק מהקרן האירופית, ובכסף לקנות יחידות נוספות מקרן השווקים המתעוררים בזיל הזול. כך, בתאוריה, אני יכולה לסחוט תשואה עודפת – מה שלא יתאפשר לי בתיק השקעות המחזיק את כל השוק במוצר אחד בלבד.

יתרון אחר של הפיצול נוגע להיבטי המס, וספציפית, לאפשרות לבצע קיזוז הפסדי הון כנגד רווחים. כזכור, כאשר אנו מוכרים נייר ערך בהפסד, נוצר לנו מגן מס, שכשמו כן הוא, מאפשר לנו לקזז את ההפסד כנגד מס שאנו אמורים לשלם על רווחי הון. לדוגמה, אם קרן השווקים המתעוררים יצרה לי הפסד של 5,000 ש"ח, ובמקביל מכרתי את הקרן האירופית ברווח של 8,000 ש"ח, הרי שאדרש לשלם מס רק על 3,000 ש"ח, משום שיתר הרווחים יתקזזו כנגד הפסד ההון. הנקודה היא שככל שישנם נכסים רבים יותר בתיק, כך ישנן הזדמנויות רבות יותר לבצע קיזוז הפסדי הון מסוג זה.

יתרון שלישי שראוי להזכירו הוא שפריסה של שוק המניות העולמי למספר מוצרי השקעה שונים, שכל אחד מהם נסחר במטבע אחר, עשויה לתרום לגיוון המטבעי של התיק, ובכך להפחית את הסיכון הנלווה לחשיפת יתר למטבע זה או אחר.

עוצמתה של הפשטות

למרות כל אלה, ואף שכותבים רבים ממליצים על גישת Slice and Dice, היא אינה חפה מבעיות. האתגר המשמעותי מכולם הוא העובדה, שריבוי מוצרי השקעה הופך את ניהול תיק ההשקעות למשימה מורכבת – אולי הרבה יותר מכפי שהיא צריכה להיות.

ג'ון בוגל התייחס ל"עוצמתה של הפשטות" (majesty of simplicity) כעקרון יסוד בפילוסופיית ההשקעה הפסיבית, הדוגלת בשימוש בקרנות מחקות זולות, מקיפות ומפוזרות ככל הניתן (לעומת אסכולות שדוגלות בבחירה סלקטיבית של חברות, ענפים או שווקים ספציפיים).

פשטות, לכשעצמה, אינה מבטיחה במישרין תשואה עודפת, אך יש לה יתרון פסיכולוגי משמעותי, במיוחד כשמדובר במשקיעים מתחילים: תיק השקעות פשוט, המורכב ממספר קטן ככל הניתן של מוצרי השקעה, מצמצם את ההזדמנות לטעות טעויות גסות בניהול ההשקעות.

כשמספר המוצרים בתיק מצטמצם, המשקיע מסוגל להבין בנקל מה יש לו ומה אין לו, מה עליו לקנות, מה עליו למכור, מתי וכיצד עליו לאזן את התיק, ובעיקר — מדוע התיק פועל כפי שהוא פועל.

לא מעט מחקרים הוכיחו שככל שאדם "מתעסק" עם תיק ההשקעות שלו, סביר להניח שביצועיו יהיו גרועים מביצועי השוק. מעצם טבעם, תיקי השקעות המורכבים מ"חתיכות" רבות תובעים קשב, זמן והתעסקות רבה יותר מתיקי השקעות פשוטים יותר. כך, פישוט התיק מונע מהמשקיע מלקרוס תחת עומס של לוליינות פיננסית וקבלת החלטות תזזיתית, ומצמצם למינימום את הניטור והבקרה הנדרשים.

בתנאים אלה, סביר יותר שאותו משקיע יצליח לדבוק באסטרטגיה שבחר לאורך שנים ארוכות, מבלי לנטוש דווקא בזמן הלא נכון. כך, בעקיפין, תיק השקעות פשוט עשוי להניב תשואה גבוהה יותר.

מטבע הדברים, גם משקיעים ותיקים ומנוסים עשויים להעדיף להחזיק תיק פשוט, בין אם משום שהם חוששים מפני הידרדרות עתידית במצבם הקוגניטיבי, שיקשה עליהם לנהל תיק מורכב יותר, ובין אם משום שבכוונתם  להוריש את התיק למשקיע לא מנוסה, שעשוי להזדקק לפשטות מהטעמים שצוינו לעיל.

מלבד זאת, לגישה ההוליסטית יש יתרונות גם ברמה הפיננסית, במובן זה שהיא דינאמית וסתגלנית יותר. כמשקיעים פסיביים "טהורים", מטרתנו היא לחקות את שוק המניות העולמי. כאשר מפרקים את השוק למרכיביו, מקבלים תמונה סטאטית, חד פעמית – "סנאפשוט" – של שווי השוק העולמי נכון לאותו רגע. כך, כששוקולד מריר נוצר, משקלה של ארה"ב בשוק העולמי היה כ-50%. מרגע זה ואילך, בכל פעם שאאזן את התיק, אפעל כך שמשקלה של ארה"ב בתיק לא יעלה ולא ירד מ-50%. אבל בעוד שהרכב התיק נותר סטאטי, שווי השוק העולמי עצמו משתנה ללא הרף. כך, לדוגמה, יתכן שבעוד 10 שנים, משקלה של ארה"ב בשוק העולמי יצנח לכדי 40% בלבד, בעוד שבתיק שלי עדיין יישמר משקלו על 50%.

במילים אחרות, בהיעדר בקרה, גישת "פרוס וחתוך" עלולה לגרום לי לסטות משווי השוק לאורך זמן.  לעומת זאת, כאשר אני נחשפת לשוק העולמי באמצעות מוצר השקעה אחד, אני יודעת שהמשקל של השוק העולמי ישתקף באופן אוטומטי בתיק ההשקעות שלי.

איך לפשט את תיק ההשקעות?

הנקודה המרכזית שאני מנסה לטעון בפוסט הזה היא שהעובדה ש"שוקולד מריר" נבנה באמצעות מספר רב של מוצרי השקעה אין פירושה שכל תיק השקעות פסיבי באשר הוא חייב להיבנות בצורה זו.

היצע המוצרים הפיננסים העומד כיום לרשות המשקיע הישראלי רחב מספיק כדי שכל אדם יוכל להרכיב לעצמו תיק השקעות מפוזר, זול ויעיל תוך שימוש ב-2-3 מוצרי השקעה בלבד.

המשך הפוסט יוקדש לתיאור חלק מאותן קומבינציות אפשריות – אם תרצו, שוקולד מריר בטעמים "מרוכזים" יותר — על שלל יתרונותיהן וחסרונותיהן.

שימו לב: התיקים להלן מבוססים על הקצאת הנכסים האסטרטגית שלפיה בנוי "שוקולד מריר" – 65% מניות גלובאליות, 35% אג"ח ממשלת ישראל. גורלו של תיק ההשקעות שלכם, ופרופיל הסיכון/תשואה שלו, תלויים בראש ובראשונה ביחס המסוים בין שיעור המניות לשיעור אגרות החוב בתיק. הקצאת הנכסים הבסיסית הזו חשובה לאין שעור מסוג ומהות מוצרי ההשקעה שתבחרו.

רוצה לומר, אם תמהיל של 65/35 הוא אגרסיבי או שמרן מדי עבור פרופיל הסיכון שלכם – שנו אותו.

נקודה נוספת: התמקדתי כאן בפלח המנייתי בלבד. בפלח השמרני, בחרתי להשתמש בקרן מחקה מדד אג"ח ממשלתי כללי מבית קסם (קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות – 5113428), המחזיקה 31 אגרות חוב צמודות ולא צמודות בריבית קבועה ומשתנה שהנפיקה ממשלת ישראל עם מח"מ ממוצע של 5.86 שנים ודמי ניהול של 0.03%. חשוב להדגיש שישנן חלופות רבות אחרות בנמצא, רבות קרנות מורכבות ו/או כאלה עם חשיפה מכובדת לאג"ח קונצרני, שעליהן פירטתי בהרחבה כאן. בנוסף, בחרתי שלא להשקיע בקרנות אג"ח זרות מהסיבות שפירטתי כאן.

הערה אחרונה. חלק מהתיקים הללו ייראו לכם פשוטים יתר על המידה. אל תטעו. כפי שכותב ביל ברנשטיין בהתייחסו ל"תיק שלוש הקרנות" הנפוץ בקרב משקיעים פסיביים בארה"ב (ראו מודל 4 להלן): "האם התיק הזה נראה לכם פשוט מדי, אפילו חובבני? התגברו על זה. בעשורים הקרובים, הרוב המכריע של המשקיעים המקצוענים לא יצליח להשיגו תשואה גבוהה יותר.

וכעת, לשבעת הטעמים:

1) ארצישראלי

65% איביאי סל מדד ת"א 100 (דמי ניהול: 0.03%)

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: הטעם הארצישראלי הוא תיק השקעות עצל המבוסס כל כולו טהרת נכסי השקעה ישראלים. הפלח השמרני של התיק מושקע כאמור אך ורק באגרות חוב ממשלתיות מקומיות, ואילו הפלח המנייתי שלו מורכב מקרן מחקה אחת בלבד העוקבת אחר מדד ת"א 0.03%.

 איך קונים את זה: כל משקיע בעל חשבון מסחר עצמאי בבנק או בבית ההשקעות יכול לשלוח פקודות לרכישת יחידות בקרנות, עליהן ישלם עמלת קניה הניתנת למיקוח. אין סכום מינימום לרכישת הקרנות. מאחר שקרנות נאמנות אינן נסחרות בשלב המסחר הרציף, הקניה עצמה תבוצע רק בסוף יום המסחר.

למה זה טוב:  התיק מקנה חשיפה פסיבית ל-131 ניירות ערך שונים המשקפים בצורה טובה למדי את ביצועי המשק הישראלי בדמי ניהול נמוכים מאוד, שספק אם יעלו באופן דרמטי בעתיד. כמו כן, הקרנות מחזיקות פיזית את ניירות הערך המרכיבים את המדדים שהן מחקות. דיבידנדים וריבית מניירות הערך נצברים ישירות למחיר הקרן ללא אירוע מס עד לרגע המכירה. עמלות הקנייה בבורסה הישראלית ניתנות כאמור להורדה עד כדי 0.07%. לבסוף, התיק אינו חושף את המשקיע לסיכון מט"ח.

למה זה פחות טוב: הפיזור המוגבל בתיק משמעותו חשיפת יתר קיצונית למשק הישראלי, למטבע המקומי ולסיכונים הכלכליים והגאו-פוליטיים שנשקפים מהם.  הסיכון הזה רק הולך וגדל עבור משקיע ישראלי שעובד ומתגורר בישראל, מרוויח את שכרו בשקלים, ומנהל חסכונות פנסיוניים שרובם ככולם מושקעים בנכסים ישראלים.

2) כשר

65% תכלית TTF סל מניות חו"ל (דמי ניהול: 0.03%)

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: הטעם ה"כשר" מאפשר חשיפה לשוק המניות העולמי מבלי לצאת מהבית – ככל שהבית הוא הבורסה הישראלית. הפלח המנייתי בטעם ה"כשר" כולל קרן מחקה מורכבת ישראלית מבית תכלית (חברת בת של מיטב דש) החשופה למדדי מניות גלובאליים לפי הפירוט הבא: 60% מנכסי הקרן מושקעים במדד ה-S&P 500 אמריקני, 30% — במדד STOXX 600 האירופי, ו-10% במדד S&P EMERGING BMI INDEX העוקב אחר 2,760 מניות הנסחרות בשווקים מתעוררים.

איך קונים את זה: ראו לעיל. כמו שקונים כל קרן נאמנות מחקה אחרת בבורסה הישראלית.

למה זה טוב: מנקודת מבטו של משקיע ישראלי שאינו מעוניין לסחור בניירות ערך זרים, להמיר מט"ח, או להתעסק עם דיבידנדים, מדובר נכון להיום באחת הדרכים הזולות והפשוטות ביותר להיחשף לשוק המניות העולמי. הקרן מקנה פיזור גאוגרפי ומטבעי משמעותי ביותר בעלות אפסית, תוך חשיפה ללא פחות מ-3,860 מניות שונות ברחבי העולם.

למה זה פחות טוב: ככל קרן מחקה ישראלית על מדדי חו"ל, מדובר בקרן סינתטית, שאינה מחזיקה פיזית במניות שאחריהן היא עוקבת, אלא בחוזים עתידיים על המדדים השונים. בנוסף, ישנה הערכה רווחת שדמי הניהול של הקרן יעלו בעתיד באופן משמעותי, שכן  דמי הניהול הנוכחיים נמוכים באופן מלאכותי — כנראה כדי לגייס משקיעים חדשים. כמו-כן, הדיבידנדים שנצברים למדדי הקרן מחושבים לפי שיטת NTR, כאילו כבר נוכה מהם מס במקור. לבסוף, המשקלים הקבועים שניתנו למדדים בקרן (60-30-10) פוגעים בדינאמיות של התיק ומהווים סטייה מהרכבו הנוכחי של שוק המניות העולמי, מה עוד שהם אינם כוללים שווקים מפותחים חשובים כמו יפן, אוסטרליה וקנדה.

3) כשר אך מסריח

65% תעודת סל קסם עולמי כל המדינות MSCI (דמי ניהול: 0.95%)

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: בדומה לתיק הכשר, גם כאן נחשפים לשוק המניות העולמי באמצעות מוצר השקעה ישראלי, אלא שהפעם החשיפה נעשית דרך תעודת סל העוקבת אחר מדד MSCI ALL COUNTRY WORLD INDEX  (ACWI) – מדד הייחוס (הבנצ'מארק) המרכזי לשיקוף ביצועי שוק המניות העולמי.

איך קונים את זה: ראו איך לקנות תעודת סל בבורסה.

למה זה טוב: רכישת התעודה מקנה כאמור חשיפה מיידית למדד ה-ACWI, הכולל קרוב ל-2,000 מניות הנסחרות ב-45 מדינות ברחבי הגלובוס, בעלות שווי שוק גדול ובינוני. למרבה הצער, אין קרנות נאמנות ישראליות שמחקות מדד זה. בנוסף, בזכות העובדה שמדובר בתעודת סל, ולא בקרן נאמנות, ניתן לסחור בה בשלב המסחר הרציף.

למה זה פחות טוב: מעבר לעלות האסטרונומית (יחסית למוצר השקעה פסיבי), תעודת סל היא מכשיר פיננסי בעייתי, החושף את המשקיע לסיכוני אשראי שונים וכן לסיכון שמנפיק התעודה לא יצליח לעמוד בהתחייבויותיו. סיכון זה אינו מקבל פיצוי הולם בדמות תשואה עודפת.

4) אמריקאי (בוגל-הדס)

32.5% – VANGUARD TOTAL STOCK MARKET INDEX (סימול: VTI) – דמי ניהול: 0.05%

32.5% – VANGUARD TOTAL INTERNATIONAL STOCK MARKET INDEX (סימול: VXUS) – דמי ניהול: 0.14%

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: "שוקולד מריר" בנוסח אמריקאי מפצל את הפלח המנייתי שווה בשווה בין שתיים מקרנות הסל הגדולות והזולות ביותר בעולם, המנוהלות על ידי ואנגארד. קרן אחת מחזיקה 3,795 חברות הנסחרות בארה"ב, ואילו השניה מחזיקה 5,971 חברות בשווקים מחוץ לארה"ב. הפלח השמרני בתיק מוגבל לאג"ח ממשלת ישראל, מתוך רצון שלא לחשוף אותו למט"ח.

איך קונים את זה: הקרנות הללו נסחרות בבורסת ניו יורק. קנייתן מחייבת חתימה על מסמך מול הבורסה טופס מס W8-BEN המצהיר על מעמדכם כאזרים זרים בפני רשויות המס בארה"ב. הבנק ו/או בית ההשקעות שבאמצעותו אתם סוחרים אמור לספק לכם את הטפסים הללו במעמד פתיחת החשבון. ניתן בנוסף לסחור דרך ברוקר זר (אם כי במקרה זה, הדבר יחייב אתכם לדווח באופן עצמאי לרשות המיסים בישראל). לאחר פתיחת החשבון, יש להמיר שקלים לדולרים, לאתר את סימול הקרן (VTI / VXUS לפי העניין), לשלוח פקודת קנייה ולהמתין לביצוע.

למה זה טוב: נכון להיום, זהו תיק ההשקעות המפוזר ביותר שהכסף שלכם יכול לקנות. בעלות על שתי קרנות הסל הללו מקנה לכם דריסת רגל בקרוב ל-10,000 חברות עסקיות שונות ברחבי העולם, וכל זה בדמי ניהול אפסיים ותוך הישענות על המוניטין והיציבות של בית ההשקעות הגדול ביותר בעולם. הקרן מחזיקה פיזית במניות שאחריהן היא עוקבת. הנזילות והסחירות של הקרנות הללו גבוהה מאוד מה שמבטיח שהמרווח בין מחיר הקניה למחיר המכירה יהיה אפסי.

למה זה פחות טוב: העובדה שמדובר בניירות ערך הנסחרים בארה"ב חושפת משקיעים ישראלים למס ירושה אמריקני, אשר חל על נכסים ששווים גדול מ-60,000$. כמו כן, הקרנות מחלקות דיבידנד (בארה"ב הן אינן רשאיות לצבור אותו), מה שאומר שתקבלו את הדיבידנד לאחר שממשלת ארה"ב ניכתה ממנו מס בשיעור 25%, אפילו אם אתם מחזיקים את הקרן בחשבון ישראלי הנהנה מפטור ממס. כמו כן, בעלות על הקרן מחייבת אתכם להמיר שקלים לדולרים (בכפוף לתשלום עמלת המרה) וכמובן לשלם עמלות קניה ומכירה גבוהות יותר (ככל שאתם פועלים דרך ברוקר ישראלי) בכל פעם שאתם מאזנים את התי

5) אמריקאי מרוכז

65% – VANGUARD TOTAL WORLD STOCK MARKET INDEX (VT) – דמי ניהול: 0.17%

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: במקרה זה, הפלח המנייתי מוחזק כל כולו בקרן אחת מבית ואנגארד, שעוקבת אחר מדד FTSE ALL WORLD  ומחזיקה נכון להיום 7,390 חברות מרחבי הגלובוס, אמריקניות ולא אמריקניות.

איך קונים את זה: ראו לעיל

למה זה טוב: ראו לעיל. העובדה שמדובר בקרן מנייתית אחת בלבד חוסכת כל צורך לבצע איזון בתוך הפלח המנייתי, ובכך מפשטת את התיק, על שלל היתרונות הגלום בכך.

למה זה פחות טוב: בנוסף לחסרונות שצוינו לעיל, תיק זה מעט פחות מפוזר ויותר יקר מהתיק הלא מרוכז, אך ההפרש בעלויות זניח.

6) אירי מרוכז

58.5% – iShares Core MSCI World UCITS ETF (סימול: IWDA) – דמי ניהול: 0.20%

6.5% – iShares Core MSCI Emerging Markets IMI UCITS ETF (סימול: EIMI) – דמי ניהול: 0.25%

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: בנוסח האירי של שוקלד מריר, הפלח המנייתי מפוצל ביחס של 90:10 בין שתי קרנות מבית BLACKROCK IRELAND, האחת עוקבת אחר מדד המדינות המפותחות, והשניה עוקבת אחר מדד המדינות המתפתחות.

איך קונים את זה: הקרנות נסחרות בבורסת לונדון. רוב הבנקים ובתי ההשקעות בארץ אינם מנגישים מערכת למסחר שוטף בבורסות אירופיות, מה שיחייב אתכם להתקשר לחדר המסחר ולשלוח לברוקר פקודה טלפונית, ממש כמו בשנות השמונים העליזות. ודאו שהברוקר קונה בדיוק את מה שאמרתם לו, כדי שלא תהיינה טעויות מביכות.

למה זה טוב: הקרנות הללו מאפשרות חשיפה פיזית ל-3,500 מניות ברחבי העולם בעלות נמוכה יחסית. העובדה שהקרנות התאגדו באירלנד פוטרת את המשקיע מחבות בתשלומי מיסים מיותרים לממשלת ארה"ב, לרבות מס ירושה אמריקני. חשוב מכך, הקרנות הללו צוברות את הדיבידנדים (לא לפני שמנוכה מהם מס במקור בשיעור מופחת, מכוח אמנת המס בין אירלנד לארה"ב). עובדה זו הופכת אותן לנכס קרוב לאידיאלי בחשבונות IRA גמל / השתלמות ישראלים.

למה זה פחות טוב: מעצם העובדה שמדובר בני"ע זרים, קנייתן מחייבת רכישת מט"ח מקדימה. בנוסף, עמלות הקניה והמכירה בבורסות אירופיות נוטות להיות יקרות מאוד כאשר פועלים דרך ברוקר ישראלי. זה משמעותי, ככל שנדרש איזון בין הקרנות. נקודה נוספת מתייחסת לנזילות ולסחירות של הקרנות האיריות — נפחי המסחר בהן נוטים להיות נמוכים יותר, מה שעלול להגדיל את המרווחים בין מחירי הקניה והמכירה.

7) אירי שופע

65% –  Vanguard FTSE All-World ETF (סימול: VWRD) (דמי ניהול: 0.25%)

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: במקרה זה, הפלח המנייתי מוקצה כל כולו לקרן סל מבית VANGUARD IRELAND. הקרן עוקבת אחר מדד  FTSE ALL WORLD הכוללת קרוב ל-3,000 מניות ברחבי העולם.

איך קונים את זה: ראו לעיל.

למה זה טוב: מעבר להגנה מפני מס ירושה אמריקני, מדובר בפתרון הוליסטי, שאינו מצריך איזון תקופתי בין 2 קרנות. בנוסף,  הקרן מחלקת דיבידנדים לפי אמנת המס בין ישראל לאירלנד, המיסוי במקור על דיבידנדים מקרנות איריות יהיה 15% בלבד בחשבון הנהנה מפטור ממס בישראל. בחשבון חייב במס המס יהיה 25%.

למה זה פחות טוב: ראו לעיל. כמו כן, ההיבט התזרימי של הקרן משמעותו שמס יוטל גם בחשבון פטור ממס.

הערה לסיום

כשם שמורכבות אינה מחויבת המציאות, גם פשטות אינה מחויבת המציאות.

יש אנשים שעשויים להעדיף ללהטט בין מספר רב של קרנות בתיק ההשקעות שלהם מבלי שהדבר ירתיע אותם.

תיק פרוס וחתוך מאפשר תאורטית להשיג תשואה גבוהה יותר באמצעות איזון תכוף ומעקב מעקב קפדני יותר אחר התיק. יחד עם זאת, התשואה האינקרמנטלית עשויה להיות קטנה, אפילו זניחה. מנגד, גישה הוליסטית, שמנסה לחקות את השוק כולו באמצעות בעלות על מוצר אחד (או שניים), היא פשוטה לאין שיעור ומפחיתה באופן משמעותי את הקשב שנדרש לתת לתיק, כמו גם את עלויות המיסוי והאיזון.

אתם צריכים להחליט מה חשוב לכם יותר.

(*) בעת הרכבת התיק ב-2013, לא היה בנמצא מוצר השקעה פסיבי שאפשר חשיפה הוליסטית לשווקי המניות העולמיים בעלות נמוכה.

(**) האמור בפוסט הוא למטרות יידוע בלבד, אינו מהווה ואינו יכול להוות משום המלצה ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכיו המיוחדים של כל אדם. כמו כן, אני מחזיקה בנייר VT שצוין לעיל. בבקשה קראו את הדיסקליימר שלי.

(***) תודה מיוחדת לאדם על ההשראה לפוסט.