כן, לפעמים עדיף שינהלו לכם את הכסף

הנחת המוצא של הבלוג הזה היא שחלק הארי של האוכלוסיה הבוגרת בישראל מסוגל, לפחות ברמה התפיסתית, לנהל את תיק ההשקעות שלו בכוחות עצמו, ללא עזרה חיצונית. כל זאת, כמובן, בתנאי שהמשקיעים נצמדים לתכנית ברורה, מתמקדים בטווח הארוך, ובעיקר – נמנעים מלעשות שטויות.

קרא עוד »

המרוץ לתחתית

"נְקָמָה אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים לְהַשִּׁיא וְחֶרְפָּה עַל-כָּל אֲשֶׁר לֹא יִשְׁוֶה אֵלֵינוּ" – כָּכָה נִשְׁבָּעִים לִבּוֹת- הָעַקְרַבִּים. וְ"תשוקה אֶל שִׁוְיוֹן" – זֶה יִהְיֶה מֵעַתָּה הַשֵּׁם אֲשֶׁר לְצֶדֶק; "וּלְעֻמַּת כָּל-אִישׁ אשר יכולת לו נָרִים אֶת-קוֹל צַעֲקָתֵנוּ!" — פרידריך ניטשה, "כה אמר זרתוסטרא" (מגרמנית: דוד פרישמן)

קרא עוד »

תקציב העצמות היבשות

האסטרטגיה הקונבנציונלית לניהול כלכלת המשפחה מתבססת על שלושה שלבים: סיכום כל מקורות ההכנסה. מעקב ותיעוד ההוצאות השונות, עד לקבלת תמונת מצב המפרטת לאן "זולג" כל שקל שנכנס. צמצום ההוצאות עד להשגת היעד הפיננסי הרצוי (בדרך כלל: הוצאות ≤ הכנסות).

קרא עוד »

הבורסה איננה קזינו (אלא אם תרצו שתהיה)

אנשים שנרתעים מהשקעה ישירה בשוק ההון נשענים בדרך כלל על שני מיתוסים כדי לנמק את סלידתם. הנימוק האחד הוא שהבורסה היא למעשה קזינו ענקי, משחק מזל פיננסי שכל פעילות במסגרתו שקולה להימור. מכאן שהשקעה בבורסה משקפת כביכול חוסר אחריות, שלא לדבר על ליקוי מוסרי, שכן אדם הגון ואחראי לא מהמר על כספים שחסך בעמל רב.

קרא עוד »

עצמאות כלכלית היא רק חצי גן-עדן

המרדף אחרי האושר מתואר בדרך-כלל במונחים כמעט ליניאריים, כמסע מנקודה A ל-B. אושר, בתפיסה זו, הוא יעד מוחשי, בר השגה, המשול לאוצר בלום הנמצא אי שם מעבר לקשת, ממתין להתגלות על ידי המוצא הישר ולזכותו בחיי גן עדן, רווי תענוגות, עניין ומשמעות.  

קרא עוד »

בין רשעות לאיוולת: מס הבורסה חייב לרדת

אני מעדיפה כמעט תמיד את הפעולה הישירה. במקום "להילחם במערכת", "לשנות את השיטה מהיסוד" ו"לשבור את הכללים", אני מעדיפה ללמוד את השיטה הקיימת על בוריה, ולתמרן במסגרתה באופן שיחסן אותי מפני תחלואיה —  גם אם המשמעות היא שאני פועלת בניגוד מוחלט למטרותיה "המוצהרות".   

קרא עוד »