תיק cherry parity

[adamshalev]

אני רוצה להציג תיק חדש שנמצא בשלבי תכנון. מטרתו להחליף את תיק עוגת דובדבנים והוא מתבסס על מספר עקרונות שונים מהתיק הקיים.
חשוב לציין שזה תיק רעיוני בלבד, גולמי ולא סופי.

42% - מניות
- 11.4% - שוק מניות אמריקאי עם הטיה למניות בינוניות וקטנות
VOO Vanguard S&P 500 ETF 3.80%
VO Vanguard Mid-Cap ETF 3.80%
VB Vanguard Small-Cap ETF 3.80%
- 7.6% - הטיה לסקטורים של אינטרנט\טכנולוגיה וביוטכנולוגיה
FDN First Trust DJ Internet Index Fund ETF 3.80%
IBB iShares Nasdaq Biotechnology ETF 3.80%
- 7.6% - חשיפה ממונפת לשוק מניות אמריקאי
SSO ProShares Ultra S&P500 ETF 3.80%
XIV VelocityShares Daily Inverse VIX Short-Term ETN 3.80%
- 7.6% - שוק בינלאומי מפותח עם הטיה למניות קטנות
VEA Vanguard Europe Pacific ETF 3.80%
VSS Vanguard FTSE All-World ex-US Small-Cap ETF 3.80%
- 7.6% - שוק מתפתח עם הטיה לשווקי חזית (השווקים המתפתחים של השווקים המתפתחים)
VWO Vanguard Emerging Markets ETF 3.80%
FM iShares MSCI Frontier 100 Index ETF 3.80%
16% - נכסים עם קורלציה חיובית-חלשה למניות
- 8% - נדל"ן אמריקאי ובינ"ל
VNQ Vanguard REIT ETF 4.00%
VNQI Vanguard Global ex-U.S. Real Estate ETF 4.00%
- 8% - אג"ח דולרי של שווקים מתפתחים
VWOB Vanguard Emerg Mkts Govt Bd Idx ETF 8.00%
42% - נכסים עם קורלציה אפסית-שלילית למניות
- 22% - אג"ח אמריקאי ארוך טווח
EDV Vanguard Extended Duration Treasury ETF 22.00%
- 10% - "מזומן" עם תשואה ריאלית 0%~.
VGSH Vanguard Short-Term Government Bond ETF 5.00%
TIP iShares Barclays TIPS Bond Fund ETF 5.00%
- 10% - זהב
IAU iShares COMEX Gold Trust ETF 10.20%

רציונל
התיק מתבסס על עקרונות של risk parity ושל barbell strategy.

בגדול - אני רוצה שהנכסים המסוכנים יהיו כמה שיותר מסוכנים כל עוד הסיכון הנוסף מפוצה ע"י תשואה נוספת. ומנגד, שהסיכון יהיה תחום היטב ע"י הקצאה מספקת לנכסים שאינם חשופים לאותם סיכונים או בכלל.

התיק נותן משקל שווה לנכסים בעלי סיכון מאד גבוה (42% מנייתי) ומשקל שווה (42%) לנכסים שהינם בעלי פרופיל סיכון שונה לחלוטין (זהב), הפוך (אג"ח ארוך) או אפסי (מזומן).
בנוסף התיק נותן משקל של 16% לנכסים שאינם בקבוצה הראשונה ואינם בשניה ולמרות שהם קורלטיביים לשוק המניות הם בעלי פרופיל סיכון שונה ולא גבוה במיוחד.

למרות שבגישת risk-parity אני אמור לבצע התאמה מדוייקת יותר של משקלים של נכסים שונים בשביל לקבל איזון ברמת הסיכון של נכסים שונים, אני כרגע נוקט בגישת ה-1:n שאומרת שכל פלח בתיק מקבל משקל זהה, וההחלטה היא בינארית - הפלח בפנים או הפלח בחוץ. גישה זאת מנטרלת הרבה מהשיקולים והמשחקים במשקולות של הפלחים שאינם בהכרח עושים הבדל כה גדול לכאן ולכאן (לעומת ההחלטה אם להכניס נכס או לא) ואינם מובטחים להיות אופטימאליים בכל מקרה.
יוצא שבמניות כל פלח הוא בעל משקל זהה של כ-4%.
בנכסי הביניים, כל פלח הוא בעל משקל של 8% (נדל"ן ואג"ח מתפתחות)
בנכסים האנטי קורלטיביים כל פלח הוא 10% (מזומן וזהב) כאשר האג"ח ממשלת ארה"ב ארוך מקבל פי 2 ל-22% כיוון הוא היחיד בעל קורלציה קרובה למינוס 1 עם התנודתיות שיכולה לתת משקל נגד ראוי לזה של מניות (מזומן וזהב נוטים להתמצע סביב האפס קורלציה). אם היה נכס אחר בעל התנהגות דומה הייתי נותן לו משקל שווה שלזה של האג"ח ממשלתי ארוך, אבל אין.

נכסים
אני מכניס את סנופי כי מבחינתי זה "נכס הבסיס". זאת הקרן ב-ה' הידיעה ושום תיק פסיבי לא יהיה שלם בלעדיה.
אני מכניס מניות קטנות כיוון שזה "ההופכי" מהמניות הגדולות של סנופי שחשופות להתנפחות של בועות, כיוון שההתנהגות של מניות קטנות היה מהותית שונה מזו של גדולות בעבר וכיוון שישנו בסיס תיאורטי סולידי שתומך בקיומו של פרמיום על מניות של חברות קטנות. אני מחזיק גם בינוניות וגם קטנות כיוון שגם ביניהן ההתנהגות בעבר היה שונה עם הבדלים של עשרות אחוזים בשנים מסויימות, אם כי עם הזמן אני מניח שהפער ביניהן יצתמצם. הייתי מחזיק מיקרו-קאפ אם זה היה פרקטי אבל ממה שלמדתי קרנות מיקרו-קאפ לא מצליחות לעמוד ביעדים שלהם עקב הקושי בהלחזיק חברות עם נזילות כה נמוכה.
אני מכניס מניות אינטרנט\טכנולוגיה וביוטכנולוגיה כי אני מאמין שהעולם רק יהפוך ליותר ויותר טכנולוגי וככל שהאוכלוסיה תזדקן ותתעשר הביקוש לתרופות רק יעלה והיכולת לייצר תרופות חכמות יותר ע"ב טכנולוגיות חדשות תעלה. זאת אמונה אישית שלי לגבי העתיד של העולם. כנגזרת מכך אני מאמין שקרנות אלו בממוצע יגדלו יותר מהר משאר השוק ויהיו יותר תנודתיות משאר השוק, מה שמשרת את תפקידן בתיק נאמנה. הקרנות שציינתי מייצגות את השוק אבל ככל הנראה ההרכב הסופי יהיה אחר.
אני מכניס קרן סל ממונפת על סנופי כיוון שאני רוצה את תוספת התשואה והתנודתיות שבאה איתה. נושא הקרנות הללו הוא ממש מורכב, ורוב הסנטימנט עליהן לאחזקה ארוכת טווח הוא שלילי. הרבה מהסנטימנט מבוסס על הבנה שטחית של הקרנות הללו אבל חלקו גם מוצדק. למי שרוצה להעשיר את הידע שלו בנושא ממליץ להתחיל למקרוא את המאמר הזה (כולל המחקר המלא שהוא מקשר אליו) ואז להרחיב בקריאה מושכלת ברשת ובניתוח הקרן עצמה.
אני מכניס קרן הפוכה (שורט) על ה-VIX (מדד ה-volatility של אופציות על S&P500) כי ..... הוא תנודתי. מאד. מאד. מאד. ובתוחלת נותן תשואה גבוה. מאד. מאד. מאד. עד כמה? עד פי 5 מהסנופי בתקופות מסויימות, ובממוצע פי2-3, ועם draw-downs מתועדים של 70% ומחושבים לאחור (לפני הקמת הקרן) של כ-90%. בשביל להבין למה הקרן הזאת מתנהגת כמו שהיא מתנהגת, ממליץ לקרוא את המחקר הזה. בכל מקרה, ישמור משקיע נפשו מהקרן הזאת, אלא אם כן אתם ממש אבל ממש יודעים למה אתם נכנסים.
אני מכניס שווקי חזית (frontier markets) כיוון שהקורלציה שלהם לעומת שווקים מתפתחים יחסית נמוכה, עם תשואה זהה או לעיתים גבוהה יותר. אז אם כבר להחשף לשוק מסוכן, אז לפחות לגוון ולהנות מפרמיה נוספת על סיכון נוסף.
אני מכניס נדל"ן בינ"ל (VNQI) כיוון שכאשר מנרמלים אותו לאינדקס הדולר, הוא מתנהג כמעט זהה ל-VNQ. כלומר להחזיק את שניהם זה לגדר נגד הדולר (או לפזר על רוב מטבעות העולם) מבלי לשלם עלויות גידור וגם לפזר סיכונים גיאוגרפיים לעומת להחזיק רק VNQ.
אני מכניס אג"ח ארה"ב הכי ארוך טווח שיש EDV במטרה להגן הכי טוב שניתן נגד נפילות חזקות בשוק, למתן מאד את תנודתיות התיק, וזאת למרות שכנכס הוא לא צפוי לתת תשואה ריאלית חיובית משמעותית אם בכלל בעתיד הנראה לעין.
אני לא מכניס מזומן פרופר בתיק, וגם לא money market או T-bills, אבל כן אג"ח קצר טווח וכן TIPS שכן שני אלו הוכיחו עצמם בעבר כבעלי תשואה ריאלית אפס (או אפילו קצת מעל) והם עם קורלציה חיובית אבל לא חזקה ביניהם.
אני מכניס זהב כיוון שזהו נכס שלאורך זמן שמר על ערכו הריאלי עם כאפס תשואה ריאלית, מאד תנודתי ובעל קורלציה סביב לאפס למניות. מטרתו לשמור על הערך הריאלי של הכסף, לגדר נגד נפילות חזקות של השוק, ולמתן תנודתיות של התיק באופן כללי.

סיכונים
כולם....
כאמור, הרעיון הוא להנות מפרמיית הסיכון שנלווית לסיכונים השונים מבלי להיות חשוף לאף סיכון ספציפי יתר על המידה (לצורך העניין כ-4% לרוב הנכסים).
סיכון עליית ריבית - עליה חדה בריבית ארה"ב תקריס את EDV שמהווה פלח שמן מהתיק.
סיכון אשראי - XIV הוא ETN (תעודת סל) וחשוף לסיכון אשראי של המנפיק (Credit Suisse). יש לו חלופה זהה כמעט לחלוטין בשם SVXY שהיא ETF ומנטרלת את הסיכון אז כנראה בפועל אשתמש ב-SVXY או שילוב של השניים.
סיכון אשראי ב' - חשיפה לחדלות פרעון של ממשלות מתפתחות.
סיכון מינוף - SSO היא תעודה ממונפת פי 2 על סנופי. אם סנופי יורד ב-50% הקרן תהיה בסכנת מחיקה (לא בדיוק, זה קצת יותר מורכב מזה, אבל קרוב). הקרן סובלת מסיכונים נוספים כמו שוק תנודתי צדדי שיגרום לשחיקה דרך volatility drag ולסיכון של עלות מימון מינוף גבוהה עם עליית ריבית.
סיכון mean reversion - הטיה לנכסים עם תשואה עודפת בעבר כגון מניות קטנות עלולה לתת תשואת חסר בעתיד.
סיכון סקטוריאלי - מניות ביו\טכנולוגיה עלולות לתת תשואת חסר למשך הרבה זמן בעקבות העליה הגבוה בשווי הנכסים שלהם בשנים האחרונות.
סיכון שווקים מתפתחים - עם כל הצרות, שחיטות, אי יציבות, חוסר פיקוח, ניפוח נכסים וכד וכד בשווקים מתפתחים, ובפרט שווקי חזית.
סיכון אינפלציה - שהנכסים הלא מניבים (או מניבים בקושי) כמו אג"ח קצר טווח ו-TIPS לא יעמדו בקצב האינפלציה (המוצהרת או המעשית).
פספסתי משהו?


זה תיק שלא הייתי ממליץ לאף אחד. הוא רווי סיכונים והנחות. לצורך הדגמה בלבד.
ג.נ. אני מחזיק חלק מהקרנות שציינתי.

 

[Yevgeny]

סיכון ה"למי יש כוח לאזן את כל זה"

סתם מתוך עניין - כמה כל הפלח של ה-42% מניות פלוס 8% ריטים עשו ביחס ל-VT, נגיד?
בעיני לפחות, לסיבוך התיק צריכה להיות תועלת משמעותית ביחס לתיק אלטרנטיבי פשוט כדי להצדיק את הסרבול. יש תועלת שולית מאוד פוחתת עם כל הוספת פלח לתיק (ספרתי אצלך 18 ניירות אם אני לא טועה).

או במינוח סטטיסטי יותר - תמיד אפשר למצוא הצדקה להוסיף עוד משתנה למודל (פלח לתיק) ולשפר את ההתאמה, אבל כדי להתמודד עם בעיות של מורכבות (ו-overfitting) אמור להיות משקל נגד לכל הוספה כזאת. בדרך זו מבטיחים שמוסיפים רק משתנים (פלחים) שהתרומה שלהם לשיפור התוצאה עוברת איזה רף הוכחה של "ספק סביר"...

 

[TunaGolem]

@adamshalev

ראשית: 1+ על העבודה.

שנית: האם שקלת להוסיף גילונים? אני חושב שהם עשויים להיות הגידור האולטימטיבי מפני עליות ריבית, ושוקל להחזיק למרות תחזית תשואה אפסית או שלילית.

לבסוף: למה ותרת על הערך? אני משער שאתה מכיר את הטענה של ראש הבוגל טרב שניתן להחליף את שמונת הנכסים של הUB&H בארבעה בלבד (שערתי שמשם התחלת את העוגה המקורית).


התעלמת מסיכון משמעותי: תזמון שוק. תיק פסיבי צריך להיות פסיבי, ולא להעריך תמחור בחסר. את הניחושים תשאיר לחלק הספקולטיבי.
אם אתה מוצא פלח של השוק שמראה מאפיינים שונים, ואתה משוכנע שההתנהגות תתמיד, אז ניתן להוסיף פלח תמידי.

 

[TunaGolem]

כמה כל הפלח של ה-42% מניות פלוס 8% ריטים עשו ביחס ל-VT, נגיד?

קשה מאוד להעריך משום שההיסטוריה של הVIX והממונפות היא רק מעשור.
בטווח הארוך, אני חושב שזהו ההבדל המשמעותי ביותר.

 

[TunaGolem]

כל פלח בתיק מקבל משקל זהה, וההחלטה היא בינארית - הפלח בפנים או הפלח בחוץ.

התוצאה היא שלהחלטה אם להוסיף פלח או לגרוע, יש השפעה על המינוף הכולל של התיק. נניח שהחלטת להוריד את החלק של הסנופי הטהור, משום שאתה תלוי בו דרך כמה נכסים, אזי המינוף שלך יעלה בSSO.
הסיבוך הנוסף של למצוא הצדקה למשקלים, נראה בעיני כבלתי נמנע.

 

[adamshalev]

כמה כל הפלח של ה-42% מניות פלוס 8% ריטים עשו ביחס ל-VT, נגיד?

זה קל לבדוק. עם הניירות המדוייקים שציינתי מקבלים תוצאה כזאת (11.8% לתיק לעומת 7.4% ל-VT מאז 2013). בשביל לקבל קצת יותר היסטוריה אחורה צריך להתחיל להוריד ולהחליף ניירות, למשל באופן כזה אפשר לקבל מידע מ-2011 ונקבל 10.77% לתיק לעומת 6.17%. או באופן כזה מ-2008 ונקבל 8.8% לתיק לעומת 4.2% ל-VT (בשלב זה VT כבר חוסם אותנו בהיסטוריה).
אבל כמובן שלהסתכל בראי ההיסטוריה זה מאד בעייתי. מעבר לכך שהרכב התיק הנ"ל לא דומה כלל להרכב של VT (גיאוגרפי, מינופי, סקטוריאלי וכד') מה שהופך את ההשוואה לחסרת משמעות, בהרכבת התיק אני מנסה כמה שפחות להסתמך על ראי ההיסטוריה ושואל את עצמי אם יש הצדקה רעיונית להכניס את הפלח. למשל כמו במקרה של VNQI לא אמורה להיות לו תרומה לתשואה, אבל אני מכניס את הזוג VNQ+VNQI ולא רק את VNQ בשביל לפזר סיכונים גיאוגרפיים וסיכון מטבע תוך כדי שמירה על חשיפה לאותו סוג נכס פחות או יותר. עם זאת, אני בטוח שאפשר עוד לשפר את התיק במובן של יתירות בין נכסים או איחוד של נכסים דומים.

האם שקלת להוסיף גילונים?

לא שקלתי. התיק המדובר הוא תיק שברמה המעשית אני מחזיק ב-IB ולא בארץ. בארץ זה התיק הפסיבי השני שהוא סופר-דופר מינימליסטי (VTI+VXUS ואג"ח ממשלתי רחב). אני אבדוק את הנושא אבל המורכבות והעלות של להעביר כספים בין הארץ לחו"ל משקלים לדולרים וכד' לא קורצת לי.
אגב גידור מפני עליית ריבית - כיוון שחלק גדול מאד מהתיק חשוף לדולר, ערכו השקלי במקרה של עליית ריבית צפוי לעלות, בדיוק כפי שקרה מאז שהתחילו עם עליית הריבית בארה"ב ובשבוע האחרון כשדובר על זה שוב. כך שלמרות שהערך הדולרי של נכסים מסויימים ירד, הערך השקלי ירד פחות או יעלה.

למה ותרת על הערך?

אני מניח שאתה מתכוון לנושא הזה, לא ראיתי אותו בעבר אבל הדילמה היא מוכרת למדי.
שאלתי את עצמי את אותה השאלה. בגרסה אחרת של התיק שקלתי להחזיק את הצמד Value+Growth, אבל הם לגמרי מבטלים זה את זה לאורך זמן, ועם פערים שלא גדולים מספיק בשביל להנות מאיזון ביניהם. ראה כאן למשל מ-1993 ועד היום. לפי מצב זה אין יתרון ארוך טווח להצמד לערך לעומת להצמד לגדילה. הסיבה שאני מחזיק מניות קטנות זה כי יש להם פרמיה עקבית למדי וארוכת שנים על מניות גדולות. אני שוקל לשים מניות-ערך-קטנות (VBR) במקום VB כמו בעוגת דובדבנים אבל לא סגור בנושא.

תיק פסיבי צריך להיות פסיבי, ולא להעריך תמחור בחסר.

איפה אני מבצע תזמון שוק? או מתמחר בחסר? כל הפלחים מיועדים להחזקה לטווח ארוך (לפחות 10+ שנים) עד שאתחיל להוריד את רמת הסיכון של התיק עם הגיל. הפלחים שאני מחפש להכניס לקבוצת המניות הם בעיקר כאלו שאני מאמין שיש להם סיבה להיות בעלי יחס סיכון\תשואה אטרקטיבי שמוצדק לא ע"י המחיר הנוכחי של הנכס אלא לפי משהו פונדמנטלי בנכס עצמו. לפחות לשם אני מכוון, אם נפלתי בפח של אשליה עצמית אשמח להבין איפה.

התוצאה היא שלהחלטה אם להוסיף פלח או לגרוע, יש השפעה על המינוף הכולל של התיק. נניח שהחלטת להוריד את החלק של הסנופי הטהור, משום שאתה תלוי בו דרך כמה נכסים, אזי המינוף שלך יעלה בSSO.
הסיבוך הנוסף של למצוא הצדקה למשקלים, נראה בעיני כבלתי נמנע.

נכון זאת בעיה. כרגע אני לא נוגע בנושא, אבל זה לא אומר שלא אגע בו בכלל. אופטימיזציה כזאת על מספר כה רב של נכסים עם היסטוריה מועטה היא בעייתית מאד.

 

[שודד הפינג פונג]

אני מכניס מניות אינטרנט\טכנולוגיה וביוטכנולוגיה כי אני מאמין שהעולם רק יהפוך ליותר ויותר טכנולוגי וככל שהאוכלוסיה תזדקן ותתעשר הביקוש לתרופות רק יעלה והיכולת לייצר תרופות חכמות יותר ע"ב טכנולוגיות חדשות תעלה. זאת אמונה אישית שלי לגבי העתיד של העולם. כנגזרת מכך אני מאמין שקרנות אלו בממוצע יגדלו יותר מהר משאר השוק

זו לא רק אמונה אישית שלך, כמעט כולם חושבים את זה. גם במרץ 2000 כולם חשבו שמניות סקטור האינטרנט כאן בשביל לצמוח ולהשאר (והם צדקו), לא יודע כמה זה מנחם את מי שהשקיע אז על בסיס ההיגיון הזה בלבד. אז אם אתה יורד לרזולוציה כזו, ע"פ בנג'מין גרהם אתה צריך גם לשאול את השאלה: 'כמה'.
ובלי קשר - שאפו ענק!

 

[Waler]

אני מכניס מניות אינטרנט\טכנולוגיה וביוטכנולוגיה כי אני מאמין שהעולם רק יהפוך ליותר ויותר טכנולוגי וככל שהאוכלוסיה תזדקן ותתעשר הביקוש לתרופות רק יעלה והיכולת לייצר תרופות חכמות יותר ע"ב טכנולוגיות חדשות תעלה. זאת אמונה אישית שלי לגבי העתיד של העולם. כנגזרת מכך אני מאמין שקרנות אלו בממוצע יגדלו יותר מהר משאר השוק ויהיו יותר תנודתיות משאר השוק, מה שמשרת את תפקידן בתיק נאמנה. הקרנות שציינתי מייצגות את השוק אבל ככל הנראה ההרכב הסופי יהיה אחר.

אני מסכים עם האמונה שלך בנושא, אבל אני חייב לשאול - למה לדעתך זה לא מתומחר כבר למחירי המניות האלו?
כמעט כל החברות הטכנולוגיות כבר נסחרות במכפילים שגורמים לרוב הסקטורים האחרים להחוויר.
גוגל במכפיל של 30
פייסבוק במכפיל של 71 (!)
אמזון במכפיל של 286 (!!)
נטפליקס במכפיל של 327 (!!!)

החברה השפויה היחידה בסקטור היא אפל, עם מכפיל של 10.

וכיוון שהמניות האלו כבר נסחרות במכפילים האלו, העדפה שלהן על חשבון סקטורים אחרים משמע אמונה שהן יצמחו אפילו יותר מהר משחוזים האנשים שסוחרים בהן במכפילים האלו. על מה אתה מבסס את האמונה הזו?

(ג.נ. - מחזיק VT אז תכלס מחזיק את כל המניות האלו, בנוסף מחזיק גוגל באופן פרטני)

 

[TunaGolem]

התיק המדובר הוא תיק שברמה המעשית אני מחזיק ב-IB ולא בארץ

האם יש מוצר אמריקאי (זול ופשוט) שדומה לגילון?

עליית הריבית בארה"ב

אני מניח שבטווח הארוך הריביות של המדינות המפותחות תתיישרנה. לכן דברתי על גילון לגידור ארה"ב.
כמובן שגם מזומן יעשה את העבודה. אני פשוט מנסה לחשוב האם יש משהו יותר טוב.

אני מניח שאתה מתכוון לנושא הזה, לא ראיתי אותו בעבר

כן. לזה התכוונתי. כשראיתי שבתיק המקורי שלך יש VOO/VBR/VSS/VWO הנחתי שהתחלת עם התיק של טרב והחלפת ILV במתפתחות.
טעיתי.

לפי מצב זה אין יתרון ארוך טווח להצמד לערך לעומת להצמד לגדילה.

מודל שלושת הפקטורים (משנות התשעים) מצא Bות נפרדות לערך ולגודל. המודל מצא ששתי הBות נחוצות, ושתוספת Bות לא משפרת את הבנת השוק.
הרחבת המודל לחמישה פקטורים (לאחרונה) הרחיב את המסקנות לנתונים עדכניים, ומצא שאין לBות הנוספות יתרון מבחינה סטטיסטית.
מסקנה: השוק מתחמחר אחרת מניות "ערך", ובעבר חילק עליהן פרמיה. תהיה הסיבה אשר תהיה, מבחינתי זו סיבה להעדיף VBR על VB (לאחר שהוחלט על הטיה).

איפה אני מבצע תזמון שוק? או מתמחר בחסר?

נבחין בין שתי השקעות:

1. הפניית פלח לאנרגיה מתחדשת, משום שזו תצמח בעשורים הקרובים.
2. הפניית פלח למוצרי צריכה, משום שהביקוש להם לא יורד בזמן משבר.

הראשונה הינה ספקולציה שמובילה לתזמון שוק: המשקיע חושב שהאנרגיה המתחדשת תצמח ושהצמיחה לא מתומחרת (או מתוחמחרת בחסר), והשניה הינה ספקולציה שלא מביאה לתזמון שוק: המשקיע חושב שהטיה כזו תועיל לתיק האישי שלו, בכל תקופה, בלי קשר למצב השוק.

איפה נמצאת הבחירה שלך בטכנולוגיה?

אופטימיזציה כזאת על מספר כה רב של נכסים עם היסטוריה מועטה היא בעייתית מאד.

לכן אני חושב שצריכה להיות החלטה בלתי תלויה בהסטוריה הספציפית, ושקשורה בהבנת התפקיד של כל פלח.
לדוגמא: מבט הסטורי מראה שהאנטי-מתאם בין אג"ח למניות אמריקאיות נע סביבות 50% בזמן האחרון. הערכה של היחס בין התנודתיות של EDV מול זו של המניות מביאה להבנה שEDV מאזנת מניות במשקל פי 1.5 מגודל ההחזקה.
לצורך הערכה זו אני לא נזקק לנתונים רבים, וקל למצוא איך המשקל צריך להשתנות אם התכונות משתנות.

 

[TunaGolem]

VGSH

שקלת להחליף בVCSH? כשהמח"ם כל כך קצר, אין משמעות למתאם.
לאורך העקום היעיל התרומה של הקונצרניות הקצרות נכנסת לפני הממשלתיות הקצרות.

 

[adamshalev]

שקלת להחליף בVCSH? כשהמח"ם כל כך קצר, אין משמעות למתאם.

נק' טובה שלא חשבתי עליה. אבדוק את הקרן.

האם יש מוצר אמריקאי (זול ופשוט) שדומה לגילון?

רפרוף קל מראה שיש משהו דומה, אבל אני צריך להבין במה מדובר.

הרחבת המודל לחמישה פקטורים (לאחרונה) הרחיב את המסקנות לנתונים עדכניים, ומצא שאין לBות הנוספות יתרון מבחינה סטטיסטית.

אכן היום משקיע שרוצה הטיית פקטור צריך לשקול גודל, ערך, מומנטום, איכות, תנודטיות ועוד. יש לי ניסוי חי שרץ כבר 8 חודשים בנושא והמסקנות עד כה לא מדהימות. אין לי כרגע נטיה להכניס מרק של פקטורים לתיק לכן אני מתמקד בגודל שהוא פקטור עקבי מאד. לא פוסל אפשרות של VBR.

@TunaGolem @Waler @שודד הפינג פונג
לגבי ההטיה הסקטוריאלית, אני לא מרגיש שיש פה תזמון שוק אלא יותר בכיוון של מה שטונה כתב:

המשקיע חושב שהטיה כזו תועיל לתיק האישי שלו, בכל תקופה, בלי קשר למצב השוק

השוק האמריקאי מורכב מסקטורים. אחד מהם הוא טכנולוגיה. אחד מהם הוא רפואה (ספציפית ביוטק בתוכו). אחד מהם הוא תשתיות.
אם אני רוצה להכניס לתיק שלי פלח מסוכן יותר עם פוטנציאל גבוה יותר לתשואה בתמורה לסיכון הנוסף שאני לוקח, האם עלי לבחור בתשתיות?
אם התשובה היא "לא תשתיות" אז באופן דומה אפשר לפסול סקטורים אחרים עד שנשארים עד סקטורים שלפחות לא נפסלו. מבחינתי אלו חברות אינטרנט\טכנולוגיה וחברותביוטכנולוגיה שנותנות את פוטנציאל התשואה העודפת על השוק במחיר של סיכון מוגבר אל מול חברות שנותנות פוטנציאל לתשואה נמוכה מהשוק בתמורה לסיכון מופחת.

לכן אני חושב שצריכה להיות החלטה בלתי תלויה בהסטוריה הספציפית, ושקשורה בהבנת התפקיד של כל פלח.

זה מה שאני מנסה לעשות. הקבוצה שיש הכי הרבה מקום לאופטימיזציה כזאת היא הפלחים עם קורלציה אפסית-שלילית שכן התפקיד שלהם בתיק הוא גם קריטי ביחס למשקל שלהם. בין האפשרויות ששקלתי זה משקל שווה 14\14\14, משקל מוטה לאג"ח ארוך 10\10\22 ומשקל זהה לפלחים אחרים של 8% (כמו נדלן ואג"ח מתפתחות) עם הטיה מכסימלית לאגח ארוך, קרי 8\8\26. זאת עדיין שאלה פתוחה ואני אנסה לחפש לה תשובות שיהיו איתנות לאורך זמן.

 

[אורי ג.]

המורכבות והחלוקות מיותרות לחלוטין לדעתי. אפשר להשיג תוצאה דומה מאד אם 2/3 אחזקות גג.

 

[adamshalev]

אפשר להשיג תוצאה דומה מאד אם 2/3 אחזקות גג.

כמו מה למשל?

 

[adamshalev]

שאלתי את טוני קופר, המחבר של שני המאמרים שקישרתי אליהם לגבי מידע עדכני שיש לו בנושא, והוא ענה לי במשפט אחד:

The best strategy is to spread your risk over many risk premia and apply lots of leverage. I'll put that in a paper some day.

nicely said

 

[אורי ג.]

כמו מה למשל?

X% אג"ח מדינה וY% מדד מניות רחב (סנופי או כלל עולמי למשל).

 

[Waler]

השוק האמריקאי מורכב מסקטורים. אחד מהם הוא טכנולוגיה. אחד מהם הוא רפואה (ספציפית ביוטק בתוכו). אחד מהם הוא תשתיות.
אם אני רוצה להכניס לתיק שלי פלח מסוכן יותר עם פוטנציאל גבוה יותר לתשואה בתמורה לסיכון הנוסף שאני לוקח, האם עלי לבחור בתשתיות?
אם התשובה היא "לא תשתיות" אז באופן דומה אפשר לפסול סקטורים אחרים עד שנשארים עד סקטורים שלפחות לא נפסלו. מבחינתי אלו חברות אינטרנט\טכנולוגיה וחברותביוטכנולוגיה שנותנות את פוטנציאל התשואה העודפת על השוק במחיר של סיכון מוגבר אל מול חברות שנותנות פוטנציאל לתשואה נמוכה מהשוק בתמורה לסיכון מופחת.

השאלה היא למה אתה מאמין מלכתחילה שלביוטק וטכנולוגיה תהיה תשואה עודפת. לפי ההסבר שסיפקת, זה כי אתה מאמין שבסקטורים האלו תהיה הצמיחה הגבוהה ביותר. ובתגובה לכך אני שואל, למה אתה מאמין שהצמיחה העתידית הזו לא מתומחרת כבר למחיר שלהם היום?

 

[TunaGolem]

רפרוף קל מראה שיש משהו דומה, אבל אני צריך להבין במה מדובר.

תוצאות הרפרוף שלי:

• הממשלתיות הן לשנתיים (דומות לגילונים), כך שהגידור שלהן מוגבל מאד. דיון. קרן לדוגמא: TFLO.
• הקונצרניות נוטות להשיא פחות מהאגרות עם קופון קבוע (כצפוי). סוודרו וVG מזהירים את ההמונים על סיכון מנפיק. קרן לדוגמא: FLOT.

שתי האפשרויות נראות בעיני מתאימות יותר מאשר מזומן (או אג"ח ממשלתיות קצרות) לגידור סיכון הריבית.

אכן היום משקיע שרוצה הטיית פקטור צריך לשקול גודל, ערך, מומנטום, איכות, תנודטיות ועוד.

מכיוון שניתן להסביר את כל השוק בעזרת שלושה פקטורים בלבד (הפקטורים הבאים לא מועילים למודל), אני דבק בינתיים בחלוקה של טרב.

זה מה שאני מנסה לעשות.

זאת עדיין שאלה פתוחה ואני אנסה לחפש לה תשובות שיהיו איתנות לאורך זמן.

אשמח לשמוע את המסקנה.

אם התשובה היא "לא תשתיות" אז באופן דומה אפשר לפסול סקטורים אחרים עד שנשארים עד סקטורים שלפחות לא נפסלו. מבחינתי אלו חברות אינטרנט\טכנולוגיה וחברות ביוטכנולוגיה שנותנות את פוטנציאל התשואה העודפת על השוק במחיר של סיכון מוגבר אל מול חברות שנותנות פוטנציאל לתשואה נמוכה מהשוק בתמורה לסיכון מופחת.

הסנופי הוא 20% טכנולוגיה ו15% רפואה. אולי כדאי להחליט מספרית לכמה אתה רוצה להגביר אותם?

השאלה היא למה אתה מאמין מלכתחילה שלביוטק וטכנולוגיה תהיה תשואה עודפת.

בגלל תנודתיות.

למה אתה מאמין שהצמיחה העתידית הזו לא מתומחרת כבר למחיר שלהם היום?

הוא לא. הוא מאמין שהצמיחה מתומחרת, אבל התמחור הוא זול בגלל אי הוודאות בתחזיות. אדם מעדיף להסתכן בתמורה לתוחלת תשואה גבוהה.

 

[שודד הפינג פונג]

הוא מאמין שהצמיחה מתומחרת, אבל התמחור הוא זול

אין דבר כזה.

 

[TunaGolem]

X% אג"ח מדינה וY% מדד מניות רחב (סנופי או כלל עולמי למשל).

לא מתקרב לתשואה של תיק עם ETFים ממונפים.
(בתקופה הסטורית מסויימת) תיק כזה, השיא יותר מכפלים מהסנופי, עם אותה תנודתיות, עם MAXDD של תיק 60/40, ועם מדד שארףּ טוב יותר מאשר התיק הנצחי.

 

[TunaGolem]

אין דבר כזה.

בודאי שיש. ראה ערך אג"ח זבל.
שים לב שצטטת חצי משפט.