תיק פרישה

[אנון נימוס]

אני כבר לא בטוח על מה אנחנו דנים.
הבנתי ממך שכדי לגדר את הבעייה של ייסוף השקל, אתה מציע להחזיק חברות כמו נייס. אני סך הכל טוען שחברות כאלו רק מגבירות את החשיפה (יותר מחברות זרות לחלוטין). יכול להיות שהן מצליחות לגדר במידה מסויימת את הסיכון הנוסף, אבל איך הן אמורות לעזור לגידור שלך יחסית לחברת חול? (או שאתה טוען שהן מגדרות את שווי השוק שלהן בשקלים כל שנה עם חוזים עתידיים? באותה מידה, אתה יכול לקנות חוזים על שווי התיק שלך). לדוגמא, פתרון כמו "העברת משאבי פיתוח להודו", יכול לעזור. אבל זה, בדיוק כמו לקנות חברה זרה מלכתחילה.

דוגמא למלשכת רוח בישראל
http://www.icpas.org.il/articles/article.asp?id=1190

גידור מטח באורנטציה עיסקית או עבור דוחות זו פרקטיקה לא אזוטרית בקרב חברות בישראל .

 

[דן ג.]

גידור מטח באורנטציה עיסקית או עבור דוחות זו פרקטיקה לא אזוטרית בקרב חברות בישראל .

מסכים לחלוטין (בקרב חברות בישראל ובכל העולם).
לגבי ה"עבור דוחות", אני מאוד אתפלא אם חברות משלמות עבור גידור במקרה הבא.
חברה ישראלית שכל ההכנסות וההוצאות שלה בדולרים. מה בדיוק הם יגדרו? ולאיזה צורך?

משהו קשור. ביום שהיה ייסוף בפרנק השוויצרי ב2015 של כ 13%, המדד השוויצרי SMI (מורכב מ 20 החברות הגדולות כ 85% מכלל השוק) ירד בכ 9%.

 

[אנון נימוס]

לגבי ה"עבור דוחות", אני מאוד אתפלא אם חברות משלמות עבור גידור

הכותב של המאמר מתאר שתי סוגי חשיפות .
חשיפה כלכלית וחשבונאית- החשיפה החשבונאית היא אפקט הפרשי שערים על המאזן, וחברה בורסאית מעוניינת במאזנים חיוביים

1. חשיפה כלכלית – חשיפה זו נובעת במהלך העסקים השוטף של הפירמה, והיא מיוחסת לסיכון האפשרי להפסד כתוצאה משינויים בשע"ח. למעשה כל חברה ללא קשר לגודלה פגיעה לסיכון זה.

חשיפה עסקית יכולה לנבוע :

1. • שירותים ועסקאות במטבע חוץ.
   • מסחר בסחורות שמחירן נקוב במטבע חוץ.
   • מימון במט"ח – הלוואות / פיקדונות.
   • השקעות מחוץ למדינת האם
2. חשיפה חשבונאית – מודדת את שיעורי הרווח / הפסד כתוצאה משינויים בשע"ח על רכיבי המאזן. החשיפה גורמת לשחיקה בערך הנכסים או ההתחייבויות באופן שעלול לגרום לכרסום בהון העצמי ופגיעה ביחסים הפיננסים (יחס שוטף, יחס מהיר, הון עצמי מאזן וכו').

 

[דן ג.]

הכותב של המאמר מתאר שתי סוגי חשיפות .
חשיפה כלכלית וחשבונאית- החשיפה החשבונאית היא אפקט הפרשי שערים על המאזן, וחברה בורסאית מעוניינת במאזנים חיוביים

נראה לי שמיצינו. כדאי להמשיך רק עם הבאת דוגמאות קונקרטיות מדוחות (ואני כנראה לא הולך לחפש).
אם הבנתי אותך, אתה טוען שבמקרה שטבע קונה חטיבה של אלרגן ב 40 מיליארד דולר, הם מעכשיו יגדרו 40 מיליארד, כדי שבמקרה שיש ייסוף של השקל שווי הנכסים שלהם(אלרגן) לא ירד בשקלים. (חברות רב לאומיות היו צריכות להחזיק המון! נכסי גידור כדי לעשות את זה. ובעלויות לא סבירות לדעתי)

אני מסכים שייתכן מאוד שבהחזקת מדד רחב ישראלי, פחות חשופים לייסוף השקל מאשר בהחזקת מדד חול. אבל זה בעיקר בגלל חברות מקומיות ולא הבינלאומיות.
צריך רק לקוות, שלא יהיו עוד חברות כמו מיילן שייכנסו למדדים, ועוד עם משקל כל כך גדול.

 

[גרהם]

דוגמאות קונקרטיות

הבאתי בעמוד הקודם דוגמה מהדו"ח של טבע שמגדרת שקל מול הדולר. כלומר, הפוך מהטענה אליה התייחסת. אם השיקול הגידור הוא "איך ייראה הדו"ח " (ואני לא בטוח שזה השיקול העיקרי בגידור) אז הגיוני שלחברה כמו טבע חשוב יותר הדוח הדולר מאשר השקלי ולכן היא מנטרלת את שינויי שעח של השקל.
בכל מקרה, המספרים שם לא משמעותיים.

ויותר בכלליות: מי שרוצה להרוויח מעליית ערך השקל מול הדולר וקונה בשביל זה מניות של חברה שמוציאה בשקלים ומרוויחה בדולרים, צריך לחשב מסלול מחדש .

 

[דן ג.]

אםיש דוגמא של טבע שמגדרת מטבע כנגד מטבע זה הוכיב לכך שחברות לוקחות בחשבון פערי מטבע בשיקולים שלהן
ולא חשטב מהכיוון הגידור

על זה אין חולק. נראה לי באמת שמיצינו