אני פמיניסטית, אני לא יודעת אם אני סמכותנית או לא.
אני לא יורדת לכזו רזולוציה של הגדרות..
קראתי את הפוסט שלך, והוא גרם לי לתחושה מאוד לא נוחה.
מצד אחד, יש לי ביקורת על המיינסטרים המתלהם של הפמניזים (שלדעתי נותן דגש גבוה מידי לסוגיות של מיניות ודימוי גוף - אבל חופש הביטוי וזה), ואני חושבת שהוא לא עוסק מספיק בהעצמה (למרות שאני יודעת שיש פה ביקורת לא הגיונית של גברים על "העצמה נשים" או "קורסים לנשים").
ומצד שני אני לא אוהבת את הזלזול שלך בצורך של הפמיניזם להגן על נשים אחרות.
אני יכולה להעיד על עצמי, שכאישה אני מוצאת את עצמי בעמדת נחיתות בזירות גבריות, מכל מיני סיבות שקצרה היריעה מלפרט.
אז אנחנו לא חלשות, אנחנו
מוחלשות. אני יודעת שהמילה הזאת גורמת לעווית בקרב ליברטריאנים, אבל זה באמת מה שאני רואה סביבי, וזה צורם לי יותר ויותר במיוחד מאז שהתחלתי לחלוק את חיי עם גבר, ונולדו לי ילדים.
הציפייה של החברה והאופן ששמים אותך בקובייה, יום יום, 24/7, רק כי את אישה*..
גם פה בפורום אני נתקלת לפעמים בהתבטאויות כל כך חריפות ומגעילות כלפי נשים, שממש קשה לי להתאפק מלהגיב (ואכן, לא תמיד אני מתאפקת).
אבל ההרגשה שלי היא שאת תוקפת איש קש..
"אלא שהפמיניזם הסמכותני מבטל את הישגי המהפכה הזו בהינף יד. במופת של אירוניה, הוא משיב לתחייה את התפיסה הפטריארכלית, שנפוצה באנגליה הוויקטוריאנית, שלפיה נשים הן יצורים חלשים, רגישים, נטולי אוטונומיה ורצון חופשי, שיש להגן עליהן מפני דימויים וולגאריים ופוגעניים במרחב הציבורי — העיקר שמוחותיהן הרכים לא ייחשפו להתנהגות "בלתי ראויה"."
אני לא יודעת על מה מדובר.
הדוגמאות שלך נראות לי כמו התנהלות פמיניסטית לגיטימית לחלוטין.
לא כי אני חושבת שנשים הן חלשות וצריך להגן עליהן, אלא כי נשים הן חזקות ונמאס להן לספוג את הבולשיט הזה שמקטין ומצמצם אותן לסטריאוטיפ רדוד.
לגבי סוגיות של זנות ופורנוגרפיה, מדובר בסוגייה מאוד, מאוד, מאוד מורכבת.
לא בטוחה שזה המקום לפתוח בו את הדיון.. כבר היה לנו שרשור בנושא, דעתי ברורה.
http://www.hasolidit.com/kehila/threads/הפללת-הלקוחות-או-מיסוד-הזנות.3879/page-5#post-88057
*אגב, גם גברים חווים בדיוק את אותו הדיכוי, לצד השני. מצופה מהם להיות "גבר גבר", לפרנס (ואם הם רוצים לגדל ילדים בבית?), לזיין כל מה שזז בכל הזדמנות (ואם הם לא רוצים סקס עכשיו?).
מבחינתי זו המהות של פמיניזם, לשחרר את בני האדם משני המינים, ולאפשר להם להגשים את עצמם בלי קשר למין שלהם.
כשהבן שלי לא רוצה יותר לשחק עם צעצוע שהוא אוהב, כי זה וורוד וזה צבע של בנות, זה עצוב לי.
זה לא צריך להיות ככה.
לקריאה נוספת:
http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4919632,00.html