עוד קצת מדור ה-Y

[Danielovich]

כתבה נוספת בסדרה, במקום לנצל את זה שיש הרבה משרות שהן חלקיות. לצמצם הוצאות ולהנות יותר מהחיים שמקבלים.
עדיף להתלונן.

 

[Roi]

אם זה נכון שוטרינרים ורופאי שיניים מרווחים ככה, אז זה באמת בכי. אם פסיכולוגית תעסוקתית מרוויחה 6000-5000 ש"ח בחודש אז שתייעץ לעצמה מקצוע אחר.
באמת מצב בעייתי, אתה לא חושב? @Danielovich

 

[brest]

לא כל דבר זה "להתלונן". בסה"כ מוצג שמה העובדות בשטח. העולם היום הוא שונה ממה שהיה פעם.

לי לדוגמה העולם היום הרבה יותר מתאים, כי בחיים לא הייתי מצליח להיות שכיר. אבל לרוב הצעירים מה שקורה היום זה שלאט לאט מחלחל להם שללכת ב"דרך הבטוחה" לא יוביל אותם לשום מקום שירצו. הם מרגישים שעבדו עליהם באיזשהו מקום.

אז כן, זה לגיטימי לשאול למה שהורים שלי באו לארץ ועבדו שניהם במינימום בלי לדעת את השפה, הם לקחו משכנתא וקנו את הדירה שלהם בלי בעיה מיוחדת. אבל היום רוב הגדול של הצעירים משלמים חלק כל כך נכבד מהשכר שלהם על קירות (בין אם זה משכנתא או שכירות, לא משנה).

לפעמים נראה שהגישה של הסולידית והרבה אנשים פה זה כמו שתקבלו אגרוף ותגידו "אאוץ', כל הראש שלי כואב עכשיו אני בקושי מצליח לעמוד ישר מסתחרר לי המוח"
אז יבוא מישהו ויגיד "מה אתה מתבכיין פה? המצב הוא שגם ככה כבר כואב לך הראש, זה מה יש. אתה רוצה לשנות את זה? לך תבלע כדורים. מה יעזור לך להגיד שכואב לך? מפונק.. הפתרון מול העיניים שלך אתה פשוט עיוור כי חינכו אותך לבכות כמו ילדה קטנה במקום לפעול ולרוץ לרופא לבקש כדור"

אם מישהו מדבר על למה הוא קורבן, זה לאו דווקא להתלונן, כי אולי הוא באמת קורבן.
העניין הוא בגישה, האם אתה תמשיך להיות קורבן חסר אונים, או שתנסה *למרות* מה שאתה מרגיש לשפר את מצבך למרות שאתה יודע שיש חלק מהדברים שהם לא בשליטתך.

TLDR: תפסיקו להרגיש טוב עם עצמכם בכך שאתם קוראים לאחרים בכיינים.

 

[c881]

יש להתלונן שאני לא רוקד כי כואב הראש ויש להתלונן שאני לא רוקד כי הרצפה עקומה

 

[איש(3718)]

אם זה נכון שוטרינרים ורופאי שיניים מרווחים ככה, אז זה באמת בכי. אם פסיכולוגית תעסוקתית מרוויחה 6000-5000 ש"ח בחודש אז שתייעץ לעצמה מקצוע אחר.
באמת מצב בעייתי, אתה לא חושב?

אז נכריח אנשים לאמץ כלבים, או לאכול ממתקים ולהרוס השיניים, כדי שתהיה להם יותר עבודה? או נכריח אנשים לסבול מבעיות פסיכולוגיות? וכנ"ל לגבי עו"ד ועו"ס.
הרי אנשים נוסעים לחו"ל כדי ללמוד וטרינריה ורפואת שיניים , כך שברור שהמדינה לא מעודדת לימוד המקצועות האלו מעבר לכמות נחוצה מסויימת.

 

[c881]

TLDR: תפסיקו להרגיש טוב עם עצמכם בכך שאתם קוראים לאחרים בכיינים.

בניגוד אליך כן קראתי את הכתבה.
מדברים על בני 30+.
גם אני בן 30+, אז כן... אני מרגיש בנוח לקרוא לבני גילי בשמות.
אני בתחום שלמדתי ועברתי פעמיים "הסבה", פעמיים שהעברתי "שנה ~ שנתיים" עבודה שחורה של תמיכה טכנית, כי לא מצאתי מה שחיפשתי וצריך להביא אוכל לשולחן.
HELL היתה תקופה שעבדתי בצעירותי בתור שליח בחברת המבורגרים זו או אחרת.

אם פסיכולוגית תעסוקתית עושה חצי משרה במקום א' וחייבת השלמה אז יש מוקדים שאפשר לעבוד בהם 3~4 משמרות.
גם כשעבדתי בתמיכה טלפונית ושאלו מה המקצוע שלי - המקצוע נשאר מהנדס. אולי לא עסקתי בו באותו רגע...
וכל מי שחושב שזה המצב... שילך לאיפה שלמד ויזהיר את הדור הבא מלהתחיל ולהכנס ל"חרא שבו הוא נמצא" - אם מספיק יעשו זאת... אולי בעוד כמה שנים הם יצליחו להכתיב את התנאים שהם רוצים.

 

[Roi]

אז נכריח אנשים לאמץ כלבים, או לאכול ממתקים ולהרוס השיניים, כדי שתהיה להם יותר עבודה? או נכריח אנשים לסבול מבעיות פסיכולוגיות? וכנ"ל לגבי עו"ד ועו"ס.
הרי אנשים נוסעים לחו"ל כדי ללמוד וטרינריה ורפואת שיניים , כך שברור שהמדינה לא מעודדת לימוד המקצועות האלו מעבר לכמות נחוצה מסויימת.

זה לא באמת עובד ככה, לפי הדוגמא שלך המדינה צריכה הרבה עורכי דין , נכון? מקצועות כמו וטרניריה ורפואת שיניים הם מקצועות שדורשים השקעה עצומה של זמן וכסף, יכול להיות באמת שהם צריכים להגר למדינות בהם יש "צורך" למקצועות ההם כדי לחיות ברווחה

 

[איש(3718)]

זה לא באמת עובד ככה, לפי הדוגמא שלך המדינה צריכה הרבה עורכי דין , נכון?

לא נכון.
המדינה לא מסבסדת מכללות לעריכת דין. זה פרטי לחלוטין.
המדינה כן מסבסדת בתי ספר אוניברסיטאים לרפואה.
המדינה כן מסבסדת הסבה של אקדמאים במדעים מדוייקים להוראה.

מקצועות כמו וטרניריה ורפואת שיניים הם מקצועות שדורשים השקעה עצומה של זמן וכסף, יכול להיות באמת שהם צריכים להגר למדינות בהם יש "צורך" למקצועות ההם כדי לחיות ברווחה

יתכן.

 

[מרק עוגיות]

רוב הדוגמאות בכתבה הם למקצועות חופשיים, שבהם באמת הדרך היחידה להרוויח יפה היא להיות עצמאי ולא שכיר, וזה לוקח הרבה זמן להגיע לרמה כזאת. יש לי חברה שהיא פסיכולוגית קלינית, אחרי מעל עשר שנים של מסלול לימודי שרובן בלי שכר (לימודים) או בשכר מינימום (התמחות) היא היום יכולה להרוויח יפה - היא מרוויחה כ6000 ש"ח, אבל בשליש משרה בערך, מבחירה (יש ילדים קטנים לגדל). היתה יכולה להרוויח הרבה יותר אם היתה רוצה. יש לה ייתרון עצום שהעבודה שלה גמישה, היא יכולה לבחור כמה לעבוד ונשאר לה המון זמן לדברים אחרים, והיא תוכל להגדיל אחוזי משרה כשיתאים לה בהמשך, ולהרוויח יפה. אבל אין ספק שההתחלה קשה ושצריך לדעת לשווק את עצמך ולהיות מסוגל להתפרנס עד שזה מצליח. זה משהו שאפשרי לה כי היא נשואה למישהו שעובד בהייטק, אבל אם היא היתה מפרנסת עיקרית או יחידה היתה לה בעיה רצינית בשנות ההתחלה.

לגבי רופאי שיניים - אכן בקופות החולים התנאים איומים (בגלל זה אני גם משלמת לרופא שיניים פרטי, לא רוצה להיות מטופלת אצל מישהו שכל סתימה שהוא עושה נותנת לו כמה עשרות שקלים והוא בקושי חי - מכירה לא מעט אנשים ש"אבחנו" להם המון סתימות שאין להם בקופות חולים), וגם שם צריך להיות עצמאי וזה דורש השקעה לא קטנה. עד לא מזמן בכלל לא היו רופאי שיניים שכירים כמעט, אז יכול להיות שיש כאן של הענף לשינוי בגלל הכנסת רפואת השיניים לקופות החולים.

המסקנה העיקרית מהכתבה, עבורי, היא לא שדור הY דפוק יותר מהדורות הקודמים אלא שהמקצועות המבוקשים משתנים כל הזמן, ומי שהולך ללמוד מקצוע ומשקיע בו המון עלול להדפק כי כשהוא יוצא לשוק הוא מגלה שהביקוש ירד. זה קרה לעורכי דין בעשור הקודם, זה אולי קורה היום למקצועות אחרים. השאלה הנשאלת היא אילו מקצועות רלוונטים היום, והאם בכלל מקצועות חופשיים, שדורשים שנים של הכשרה, מהסוג שכל אם יהודיה מאחלת לילדיה, הם עדיין מקצועות שכדאי להשקיע בהם. אני מאמינה שיש עדיין מקצועות כאלה, אבל זה באמת קשה לפעמים לדעת מראש מה יהיה הכי מבוקש עוד עשר שנים.

עוד עניין שאולי קשור למצב היום: פעם זה היה ברור שמתחילים במשכורת נמוכה וככל שנהיים ותיקים יותר המשכורת עולה. כך זה במגזר הציבורי ובהרבה מפעלים שבהם השכר הוא לפי וותק. בעולם ההוא, זה שרופא שיניים מתחיל מרוויח מעט היה טבעי. אבל היום, כשמי שמסיים תואר ראשון במדעי המחשב או הנדסה יכול לקבל 20K לחודש או יותר בעבודה הראשונה שלו, הסטנדרט השתנה, ומי שנמצא בתחומים אחרים יוצאות לו העיניים מרוב קנאה. העניין הוא שבתחומים כמו הנדסה, השכר נשאר בערך אותו דבר (עולה, אבל לא פי המון) במשך השנים, ואילו רופא שיניים מצליח, למשל, או פסיכולוג, יכול להגיע הרבה יותר רחוק. אבל זה יקח לו הרבה שנים להגיע לשם - פסיכולוג מאד מבוקש יכול לגבות גם 700 ש"ח לשעה, להנחות קבוצות (משתלם הרבה יותר), להרצות, להעביר סדנאות, ועוד. בגיל חמישים או שישים זה די משתלם להיות פסיכולוג לדעתי. אבל בגילאים הצעירים עוד לא רואים את זה. וצריך גב כלכלי כדי לשרוד עד לגיל שבו נהנים מהיתרונות של המקצועות החופשיים.

 

[brest]

בניגוד אליך כן קראתי את הכתבה.
מדברים על בני 30+.
גם אני בן 30+, אז כן... אני מרגיש בנוח לקרוא לבני גילי בשמות.
אני בתחום שלמדתי ועברתי פעמיים "הסבה", פעמיים שהעברתי "שנה ~ שנתיים" עבודה שחורה של תמיכה טכנית, כי לא מצאתי מה שחיפשתי וצריך להביא אוכל לשולחן.
HELL היתה תקופה שעבדתי בצעירותי בתור שליח בחברת המבורגרים זו או אחרת.

אם פסיכולוגית תעסוקתית עושה חצי משרה במקום א' וחייבת השלמה אז יש מוקדים שאפשר לעבוד בהם 3~4 משמרות.
גם כשעבדתי בתמיכה טלפונית ושאלו מה המקצוע שלי - המקצוע נשאר מהנדס. אולי לא עסקתי בו באותו רגע...
וכל מי שחושב שזה המצב... שילך לאיפה שלמד ויזהיר את הדור הבא מלהתחיל ולהכנס ל"חרא שבו הוא נמצא" - אם מספיק יעשו זאת... אולי בעוד כמה שנים הם יצליחו להכתיב את התנאים שהם רוצים.

למה אתה מניח שלא קראתי את הכתבה?
לא הבנתי מה אתה רוצה? יזהיר מפני מה בדיוק? אסור לדבר על המצב בפועל? רק להוריד את הראש ולהמשיך להיות עבד כמו שאתה עושה?

אז הלכת לעבוד ב50 עבודות? זה אתה. זו הדרך שאתה רואה לנכון להעביר את הזמן שלך על כדור הארץ. אתה צריך להבין שלא כולם נדבקו בתסמונת שטוקהולם כמוך.

 

[דורון]

ברור שהכי טוב אם אפשר היה לספק עבודה פשוטה כמו פעם ל 80% מהאנשים. השאר, שרוצים קריירות, הצלחה, סיפוק, שהם יתזזו. לא מזמן ראיתי פרסומת לשב"ס, והיה כתוב שזה קביעות וביטחון לכל החיים. אז כנראה זו המשרה הבטוחה היחידה?

 

[c881]

TLDR: תפסיקו להרגיש טוב עם עצמכם בכך שאתם קוראים לאחרים בכיינים.

אתה ציינת TLDR או בתרגום סימולטני לעברית אמ;לק.
מי מגדיר אותי כ-עבד? אתה? או לא זוכר שם של פסיכולוג שטען שאם אתה יותר מ-9 שעות בעבודה (כולל נסיעה) אתה עבד?
או שאני סובל מתסמונת שטוקהולם, כי אני מתמודד עם המצב שאני נמצא בו בלי להגיד "עשו לי, אכלו לי, שתו לי"?
למקרה ופספסת - עשיתי 2 הסבות - כלומר, לא הסתדר לי איפה שהייתי ושיניתי כיוון (בלי להודיע לכל העולם ואשתו ב-FB)
החלפתי עבודות - כלומר, לא התאים לי, נמאס לי מה שעשיתי ופשוט עברתי למקום אחר (שוב בלי להודיע לכל העולם ודודה שלו ב-אינסטוש)
החבר'ה יכולים כמו אירופאים אחרים עם תואר שני והתמחות - לעבור מדינה ולעבוד בשטיפת רצפות במקדונלדס (וגם על זה יש כתבות).
אז תסביר לי שוב בבקשה... מה זו תסמונת שטוקוהלם?

כמו שאני רואה את זה... החבר'ה בכתבה החליטו שהם השקיעו הרבה זמן ומרץ ברכישת מקצוע ולא מוכנים לשינוי.
אם הם יודעים כמה הם רוצים/שווים - שישבתו עד שימצא מי שמוכן לשלם להם את המשכורת המבוקשת. כן - החיים קשים ולא רק בלחם.
אנחנו מתקדמים כשיש לנו אתגר ורובצים בצל כשנוח.
תחליט אתה באיזה חלק של האוכלוסיה אתה רוצה להיות.

 

[הברון השודד]

אתה ציינת TLDR או בתרגום סימולטני לעברית אמ;לק.
מי מגדיר אותי כ-עבד? אתה? או לא זוכר שם של פסיכולוג שטען שאם אתה יותר מ-9 שעות בעבודה (כולל נסיעה) אתה עבד?
או שאני סובל מתסמונת שטוקהולם, כי אני מתמודד עם המצב שאני נמצא בו בלי להגיד "עשו לי, אכלו לי, שתו לי"?
למקרה ופספסת - עשיתי 2 הסבות - כלומר, לא הסתדר לי איפה שהייתי ושיניתי כיוון (בלי להודיע לכל העולם ואשתו ב-FB)
החלפתי עבודות - כלומר, לא התאים לי, נמאס לי מה שעשיתי ופשוט עברתי למקום אחר (שוב בלי להודיע לכל העולם ודודה שלו ב-אינסטוש)
החבר'ה יכולים כמו אירופאים אחרים עם תואר שני והתמחות - לעבור מדינה ולעבוד בשטיפת רצפות במקדונלדס (וגם על זה יש כתבות).
אז תסביר לי שוב בבקשה... מה זו תסמונת שטוקוהלם?

כמו שאני רואה את זה... החבר'ה בכתבה החליטו שהם השקיעו הרבה זמן ומרץ ברכישת מקצוע ולא מוכנים לשינוי.
אם הם יודעים כמה הם רוצים/שווים - שישבתו עד שימצא מי שמוכן לשלם להם את המשכורת המבוקשת. כן - החיים קשים ולא רק בלחם.
אנחנו מתקדמים כשיש לנו אתגר ורובצים בצל כשנוח.
תחליט אתה באיזה חלק של האוכלוסיה אתה רוצה להיות.

אתה השחתת זמן יקר (שנות ה-20 הן זמן יקר מאוד) על עבודות זמניות, ועוד על כאלו שהן חסרות כל ערך מוסף (שירות טכני ומשלוחי המבורגרים). לכן ניסיונות ההצטדקות שלך מצביעות על וריאציה מסוימת של תסמונת שטוקהולם. היית שבוי במקומות בהם לא רצית להיות, ועכשיו אתה מוצא את ההצדקות לכך.
או בקיצור: תפסיק להאמין או לחשוב שניסיון החיים שלך צריך להיות תורה עבור אחרים. יש לך את הגישה שלך ("החיים קשים ולא רק בלחם"), ולאחרים יש את הגישה שלהם.
המאמץ לתפור את העבר התעסוקתי שלך ואת תפיסת החיים שלך (שהם חסרי מעוף לכל היותר) להווה של אחרים, הוא ניסיון נוסף לתת להם תוקף (שפג תוקפו) במקרה הטוב, והתנהגות נפשעת (היוצרת מצג שווא לפיה זו התפיסה היחידה ואין בלתה) במקרה הרע.

 

[c881]

@הברון השודד - משלוחים היו בשנות העשרה (רשיון לקטנוע מגיל 16).
אני השחתתי את שנות ה-20 בעבודות זמניות, הם השחיתו את זמנם בלימודים.
היום אני עובד במשכורת גבוהה יותר או פחות כתוצאה מלימודים (במקביל לעבודה זמנית) וצבירת נסיון... הם מתלוננים שלמדו והמשכורת כנראה לא בשמים.
אם אני עובד בלי נסיון/הכשרה ומשתכר מינימום + טיפים והם אחרי 7 שנות לימוד משתכרים מינימום - מי השחית את זמנו?

אבל בעוד 10 שנים, אם הם ימשיכו בעבודתם הם יגיעו לרמות השכר הגבוהות

נכון מאוד, אבל אין להם זמן/כח להמשיך לעבוד במשכורות של שנות ה-20 שלי. הם רוצים את המשכורת היום.

 

[איש(3718)]

http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3685829,00.html

עוד קישקושיאדה אופיינית. הרבה מהדברים שהם אומרים נכונים, אבל, מה האלטרנטיבה? והאם היא טובה יותר?
אגב, גם טראמפ וסאנדרס בארה"ב אומרים דברים דומים, אבל אין לי ספק, שבדומה לכחלון\לפיד בנושא הדיור, ברגע שיגיעו לשלטון ויבינו ההשלכות של עצירת מיקור חוץ (עצירת הגלובליזציה) הם יעצרו.

 

[ביולוג ירושלמי]

מתערב מבלי באמת להתערב...
בכל מה שקשור לדור ה- Y, באמת שצריך לקרוא ולחפור קצת באתר "אנשים" ולקרוא כמה שיותר מדו"ח המחקר של עוז ותמר אלמוג על דור ה- Y בישראל.
קראתי. המון.
הסכמתי כל כך הרבה עם הכתוב. ממש הרגשתי שזה מדבר עליי. מתחבר לדור שלי.
קניתי גם את הספר, שהוא גרסה מקוצרת, פחות יומרנית ויותר נעימה למשתמש של דו"ח המחקר.
יותר ממליץ. ממליץ מאוד. גם על הספר וגם על האתר המרתק והחופר הזה.

 

[TunaGolem]

הסכמתי כל כך הרבה עם הכתוב. ממש הרגשתי שזה מדבר עליי.

סבבה.

דו"ח המחקר

אתה איש מדע. איך אתה יכול לקרוא לזה מחקר?

 

[oz1987]

כל פעם שעושים כתבה על דור Y(ועשו לא מעט כאלו בשנים האחרונות) הם הראשונים שמובאים לתת דעת נגד. מהמעט שאני זוכר מאותם כתבות עושה רושם שאין להם יותר מדי דברים חיוביים לומר.

 

[לנצח נתהה]

אתה איש מדע. איך אתה יכול לקרוא לזה מחקר?

למה אי אפשר לקרוא לזה מחקר?

 

[nick]

למה אי אפשר לקרוא לזה מחקר?

פתחתי עמוד אקראי במחקר - 17 אזכורים למילה ynet
סיבה מספקת