@daat99, ממילא מחזיקים שונים ישלמו מס שונה על הדיבידנד כי הם אזרחים או תושבים של ארץ אחרת עם אמנת מס אחרת, או כי תקופת ההחזקה שלהם שונה (זה משפיע על מיסוי דיבידנד בארה"ב), או כי הם קנו דרך קרן אירית צוברת, או כי הם בעלי שליטה (רלוונטי בישראל), וכו'. אז בכל מקרה התוצאה לא שווה אצל כל המחזיקים, בגלל שהמדינה לוקחת נתח שונה.
אין סיבה ששני מחזיקי מניות שונים שמשלמים את אותה כמות מס והחזיקו את המניה במשך תקופה זהה וגרים באותה מדינה ואין ביניהם שום הבדל למעט העובדה שהם מכרו את המניות בשניה שונה יקבלו נתח שונה מ"חלוקת הדיבידנד בדמוי רכישה חוזרת של מניות" כאשר הם יכלו לקבל נתח זהה באמצעות חלוקת דיבידנד רגילה.
יש צורך להתקטנן דווקא בנקודות הללו כי החלטות של חברה צריכות להשפיע על כל בעלי המניות בצורה זהה וברגע שאתה מבסס את התשואה שלך על תזמון המכירה במקום על החלטות החברה אז אתה נכנס לטריטוריה של תזמון.
נניח ושני משקיעים זהים רוכשים מניות של חברה A ושל חברה B באותה השניה ובאותו הסכום.
חברה A מחלקת דיבידנד בשווי 1% מנכסי החברה בכל שנה למשך 10 שנים וחברה B רוכשת מניות של עצמה בשווי 1% מנכסי החברה במשך 10 שנים.
לטענתך המצב של המשקיעים בשני החברות זהה (עד כדי הבדלי מס דיבידנדים מול מס רווחי הון)
בהנחה ושתי המניות יימכרו במחיר מקביל (מחסירים את הדיבידנדים מהמחיר ש-A חילקה מהמחיר של B ומקבלים את המחיר המקביל של A).
עד כאן הכל טוב ויפה.
אם שתי החברות פשטו את הרגל במפתיע בדיוק בתום השנה העשירית אז משקיע A נשאר עם דיבידנדים ככסף מזומן בכיס (בניכוי מס דיבידנדים)
ומשקיע B נשאר עם 0 עגול וגדול...
זו בדיוק המשמעות של תזמון שוק!
רכישה של מניה שמחלקת דיבידנד (כמו A) מבטלת ממך את הצורך בלתזמן את המכירה של המניות אבל רכישה של מניה שרוכשת בחזרה מניות של עצמה בלי לחלק דיבידנד (כמו B) מחייבת אותך לתזמן את המכירה של המניות בצורה שתספק לך תשואה חיובית.
אני אישית מעדיף רכישה עצמית כי אם אני מחזיק במניה זה בגלל שאני חושב שהיא זולה ולכן שמח שהחברה קונה עבורי עוד מניות בזול, ואם לעומת זאת המניה שאני מחזיק הפכה לדעתי ליקרה ואני מחליט למכור אותה, זה בכלל לא מפריע לי שהחברה עצמה מצטרפת לקונים, להיפך.
זו כמובן זכותך המלאה כל עוד אתה מבין שאם אתה לא מצליח לתזמןן את המכירה (ולא רק את הרכישה שלדעתך אתה מצליח לתזמן כי אתה רוכש "בזול") אז הרווח שלך נפגע משמעותית לעומת מקבלי הדיבידנדים.
קח לדוגמה את חברת KODAK.
מי שרכש את החברה בשנת 1986 כי היא זולה והחזיק לנצח במטרה למכור ברווח אבל לא הצליח לתזמן את המכירה נשאר ביד עם חברה שפשטה רגל.
רק בזכות הדיבידנדים שהחברה חילקה אותו משקיע שלא הצליח לתזמן את המכירה עדיין יצא מההשקעה הכושלת בחברת KODAK עם
רווח של 5.5% בשנה!
אם קודאק היתה נוקטת בשיטת רכישת המניות בחזרה במקום חלוקת דיבידנד אז
אותו המשקיע היה יוצא מההשקעה עם 0 עגול וגדול.
אני יודע שאני לא יודע לתזמן את השוק ולכן אני לא מנסה לעשות זאת ונצמד לחברות שמספקות לי תשואה בלי יכולת תזמון שוק.