הסוד לאריכות ימים ולאיכות חיים - עקב אכילס של הסולידית לדעתי האישית.

[doc29]

אז סביר שיש כאן הטיה.
כשאתה מכיר אדם שטס הרבה לחו"ל וגר בבית גדול, קרוב לודאי שהוא עשיר בטנדרטים שהגדרת (אגב, גם מעמד ביניים יכול לטוס הרבה לחו"ל והרבה אנשים גרים בבית יקר שהם לא קנו ביוקר).
כשאתה מכיר אדם שחי בצניעות, אתה אומר שאתה לא יודע אם הוא עשיר, אז בעצם סביר שאתה מפספס לא מעט עשירים שלא נראים כאלו.

שמע זה דיון מאוד תאורטי כי אני לא מתכוון לעשות מחקר מדויק בנושא, אבל זה הרושם הדי חזק שקיבלתי. הרושם שלך שונה מהאנשים שאתה מכיר ויודע יחסית בוודאות אםעשירים או לא? (משפחה קרובה, חברים קרובים, עמיתים שאתה קרוב אליהם).

@doc29 אתה יכול להבהיר מיהו בן אדם עשיר בעיניך, מבחינת שווי נקי?

נניח 5 מיליון שקל וצפונה.

 

[גרהם]

שמע זה דיון מאוד תאורטי כי אני לא מתכוון לעשות מחקר מדויק בנושא, אבל זה הרושם הדי חזק שקיבלתי. הרושם שלך שונה מהאנשים שאתה מכיר ויודע יחסית בוודאות אםעשירים או לא? (משפחה קרובה, חברים קרובים, עמיתים שאתה קרוב אליהם).


נניח 5 מיליון שקל וצפונה.

לא יודע. בניגוד אליך, אני לא יודע מה השווי הנקי של רוב מי שאני מכיר.
מבין אלו שאני יודע בודאות שהשווי הנקי שלהם גבוה מ-5 מליון ש"ח (יודע כי ברור שהוא גבוה בהרבה), אלו אנשים שלא נוסעים המון לחו"ל, כי הם מאד עסוקים בעבודות שהם מאד אוהבים ומאד מתגמלות אותם (ובפרט שאצל רובם בדרך כלל גם העבודה קשורה לחו"ל, כך שהם ממילא נוסעים בענייני עבודה).
בכל מקרה, לא ברור לי מה הרלוונטיות של טיסות לחו"ל לנושא השרשור. זה לא קשור בהכרח לשופוני, בעיני.

 

[בת העמק]

אבל אני מכיר לא מעט אנשים שאני יודע להגיד האם הם עשירים או לא. וביניהם, כאמור, רוב העשירים מתנהגים יותר קרוב למה שתיארתי (חו"ל, בית, רכב, חופשות וכו').

זו הטיה כפולה. אתה לא יודע מה השווי של מי שמתנהל כמו עשיר וגם לא יודע לגבי מי שמתנהל אחרת.
ראשית, כי אתה לא יודע כלום על מצבם הפיננסי של 99% מהאנשים שאתה מכיר בסביבתך אפילו אם הם מצהירים על עצמם כך או אחרת.
שנית, אתה לא יודע מהן הנסיבות שבגללן הוא גר בבית (מניחה שמתכוון לבית פרטי), משתמש ברכב יקר או נוסע לחו"ל. אולי הוא ירש את הבית? אולי הרכב נועד לשיווק עצמי (כמו רכבי קבלנים שיוכיחו את הצלחתם האמיתית או המדומה)? אולי הוא נוסע מטעם העבודה ומשלב כמה ימי חופשה?
שלישית, כל מה שמנית כהתנהלות של עשירים (חו"ל, בית, רכב, חופשות) הוא משהו שיש להמון אנשים מהמעמד הבינוני. כל מי שגר בישוב כפרי יש לו בית ורכב ורובם נוסעים לפחות פעם בשנה לחו"ל. החברים העשירים שלי? בחיים לא היית מבדיל ביניהם לביני. ורובם מנתבים את הכסף להשקעות ולא לשופוני ובזבוזים.

 

[לא חשוב שמות]

הטיעון שלך אבל יכול להיות נכון ולתת גושפנקה לכל סוג של התנהגות חברתית. אם הייתי נולדת בצד השני של הגדה יכול להיות שמצב החיים שלי היה מביא אותי להיות מחבלת מתאבדת. יכול להיות גם שאותו מצב חיים יביא מישהי אחרת להיות פעילה למען זכויות אדם.

איני שולל את הגישה הזאת, אך גם איני מאמין עדיין בנכונותה.

הבחירה מה נכון עבורנו ומה אנחנו רוצים לעשות היא שלנו

מדוע?

לא צריך לחקור אנשים אחרים כדי להבין מה טוב בשבילנו, צריך לחקור את עצמנו כדי להבין מה טוב לנו.

האם מה שטוב לנו כעת היה בהכרח טוב לנו לולא היינו נולדים בצד השני של הגדה?
כי אם לא, יתכן ונכונותה של ההשקפה שאת מביע תתערער קצת.

העדר לא תמיד צודק רק מעצם היותו עדר.

העדר לא צודק מהיותו עדר, הוא פשוט שורד בזכות כך.
מה שהרבה פעמים לא תוכלי לומר על חיה שתחליט לשבור את חוקי העדר ותמות זמן קצר אחר כך.

 

[breezblock]

העדר לא צודק מהיותו עדר, הוא פשוט שורד בזכות כך.

לא צריך לייחס לצרכנות חשיבות כל כך דרמטית.
מי ששורד בזכות הצרכנית של העדר האנושי הם בעלי ההון (סליחה, יצא לי קצת קומוניסטי)

מגיל אפס מנחים אותנו לחשוב שקניית חפצים = אושר, אבל היא לא.
ואגב, העדר מתחיל להתעורר (או שמעירים אותו..), ומסרים חדשים צצים ותופסים מקום

 

[רוני]

היכולת של הפרט ליצור חבריות, להיות משפחתי ומאושר אינה קשורה ליתרה בחשבון הבנק שלו, זה יותר קשור יותר לאינטרקציה שלו עם המין האנושי.

 

[האופטימית]

איני שולל את הגישה הזאת, אך גם איני מאמין עדיין בנכונותה.



מדוע?


האם מה שטוב לנו כעת היה בהכרח טוב לנו לולא היינו נולדים בצד השני של הגדה?
כי אם לא, יתכן ונכונותה של ההשקפה שאת מביע תתערער קצת.



העדר לא צודק מהיותו עדר, הוא פשוט שורד בזכות כך.
מה שהרבה פעמים לא תוכלי לומר על חיה שתחליט לשבור את חוקי העדר ותמות זמן קצר אחר כך.

מדוע הבחירה היא שלנו? תמיד זה היה ככה בין אם נרצה או לא נרצה. אתה יכול לבחור להישאר במיטה כל היום או לקום לאכול, להתאמן ליצור. אתה יכול לבחור לראות את מה שטוב בחיים שלך או לבחור לראות מה רע בחיים שלך. הבחירה, גם אם היא לא תמיד נעשית באופן מודע היא עדיין הבחירה שלך.
מה שטוב לנו כעת לא בטוח שיהיה טוב לנו אם היינו נולדים בצד השני של הגדה, או בשבט נידח באפריקה, או באמצע מלחמת אזרחים בסוריה. מה זה רלוונטי? לי אישית טוב להיות בת 29 וללא ילדים עדיין. האם זה עדיין היה טוב ומקובל אם הייתי נולדת במשפחה חרדית? האם זו עדיין הבחירה שהייתי בוחרת בה ? לא בטוח. האם זה אומר שעליי לחזור בתשובה ולהביא כמה שיותר ילדים עכשיו? בטוח שלא. האם הייתי עובדת בהייטק אם הייתי נולדת בצד השני של הגדה? כנראה שלא, כי הייתי עסוקה במלחמת הישרדות, רק מה, אני לא בצד השני של הגדה ואני לא במלחמת הישרדות. בחרתי את מה שמתאים לי לפי המצב שלי כרגע. החיים דינמיים, המצב שלי יכול להשתנות, הדעה שלי יכולה להשתנות ובעקבותיה גם הבחירות שלי. האם עליי לשנות את חיי רק כי אם חיי היו שונים לחלוטין הייתי עושה בחירות אחרות? מה ההיגיון בזה? ומה הקשר של זה לחיים שלי היום? אני לא יכולה לדעת מה הייתי או מי הייתי אם נסיבות החיים שלי היו שונות לחלוטין אז למה לבזבז על זה זמן?

בני האדם הם יצורים עדריים מטבעם זה נכון, מצד שני, בני האדם כבר מזמן לא מתנהגים כפי שחיות בטבע מתנהגות. בכלל, כל מי שאי פעם שינה את ההיסטוריה עשה זאת דווקא בגלל שהוא החליט לשבור את חוקי העדר, לשנות את הכיוון שלו ולהוביל אותו למקום אחר לחלוטין. היום, גם אם לא תהיה צרכן כפייתי ותתנתק מהעדר, לא תמות מזה, עובדה הסולידית עדיין בחיים. אם לא תעשה שופוני ותקנה מותגים אולי יהיה לך קשה יותר להכיר חברים חדשים למשל, אבל כנראה שאלו שכן תכיר יהיו מתאימים יותר לאורח החיים שלך ולערכים שלך.

 

[ביולוג ירושלמי]

באופן כללי וסטטיסטית, לבעל המשאבים הרבים והטובים ביותר סיכויים גבוהים יותר לצלוח את הברירה הטבעית. כמובן שיש יוצאי דופן..

משהו בסגנון שמסביב לעקרון ההכבדה.
בתור בעלי חיים עם רובד מאוד מאוד בסיסי של מודעות (כל כך כיף לנו לחשוב שלא ושהמודעות, החשיבה והמוח היא חזות הכל), לעולם לא נצליח לצאת מכלא האורגניזם שבנו.
שופוני עובד.
האבולוציה בכלל לא מתווכחת עם זה, היא מעודדת את זה בכל כך הרבה מקרים מעוררים השתאות עד מגוחכים לגמרי.
שופוני אצל בני האדם היא הדרך שלנו לחזר ולהתחזר (ראיתם מה עשיתי פה?), ובעיקר להימנות על העדר כי הרי השופוני הזה מגיע מהערכים שהסביבה שלך מקדשת (נופשים בחו"ל, קניה של גדול, חדש מהיר ומבריק יותר וכו') או מחשיבה כראויים (עבודה קשה והתקדמות מקצועית תמורת זמן ואיכות חיים, רכישת 4 קירות בהלוואה מטורפת תוך כדי העשרת הבנק למשך שנים ועוד)... ומה יותר בסיסי מזה.

כמות האוכלוסיה גודלת עם הזמן-יש לנו כמות משאבים מוגבלת על פני כדור הארץ-תרבות צריכה מוגזמת, כל זה מוביל להגדלת רמת האגרסיביות בין מדינות וארגונים במריבות על כמות משאבים מוגבלים.

אני כל כך מסכים עם הגישה הזו!
ואז אני נזכר בג'ורג' קרלין אהוב ליבי, מחכך ידיי בהנאה ורק מחכה לרגע שכדור הארץ ינער אותנו מעל גבו.
ברוך השם הפסקתי להתרגש עדיין נלחם, ממחזר, צורך פחות, לא זורק אוכל, Reuse, חושב סביבה ככל יכולתי גם כנגד האינטרס האישי שלי ובכל משאביי השכליים - ולמרות זאת צוחק כל הדרך אל הקבר (הרי מתישהוא אני אמות, לא?).
אחריי המבול לא כי זו אדישות, אלא פשוטו כמשמעו - אחריי, המבול.