בית » השקעות » 90 שאלות פיננסיות שהתביישתם לשאול

90 שאלות פיננסיות שהתביישתם לשאול

מבחינה תוכנית, הבלוג הזה שקול לשני ספרים עבי כרס ללא תוכן עניינים.

זה אומר שלא פשוט להתמצא בו, במיוחד אם אתם משקיעים טריים שמחפשים תשובות לשאלות נקודתיות.

חלק גדול מהפוסטים בבלוג, ומהדיונים בפורום, עושים שימוש בז'רגון פיננסי שנשמע על פניו מורכב ומאיים. קוראים רבים, שהצביעו על כך שגם "המדריך למתחילים" שכתבתי בשעתו הוא, איך נאמר, לא ממש למתחילים,  הפצירו בי לפשט את העניין.

בפוסט הזה ניסיתי לרכז תשובות לשאלות נפוצות, שחוזרות על עצמן מפעם לפעם בתגובות לבלוג, בדיונים בפורום ובמאות מיילים שקיבלתי מאז שפתחתי את הבלוג.

המטרה היא ליצור  בסיס ידע משותף על מנת להקל על הקריאה בבלוג ובפורום.

 אם יש לכם שאלות נוספות, או בקשות להבהרות, אתם מוזמנים לשלוח אותן כתגובה לפוסט הזה.

התייעלות פיננסית

1) 90 שאלות? השתגעת? אני לא באמת הולך לקרוא את הכל.  אפשר תקציר מנהלים?

עבדו קשה. התרחקו מטיפוסים בזבזנים. שפרו את כושר המחייה שלכם. חסכו חלק גדול ככל הניתן מהכנסתכם. ודאו שיש לכם מספיק כסף נזיל וזמין לשעת חירום. השקיעו את ההפרש בקרנות מחקות זולות תוך מזעור עלויות השקעה היקפיות (עמלות, דמי ניהול ומיסים). אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. אל תהיו חמדנים מדי. אל תהיו שמרנים מדי. לעולם פיקחו עין על התעשייה הפיננסית, נציגיה ותכסיסיה. תכננו לטווח הארוך והתעלמו מהרעש. 

2) מהי כוונתך בביטוי "עצמאות כלכלית"?

ברובד הבסיסי ביותר, הכוונה היא לאי-תלות כלכלית באחרים (Financial Independence). אדם נעשה בלתי-תלוי כלכלית כאשר סך ההכנסה הפסיבית שלו (משוק ההון, מעסקים, מנדל"ן מניב ועוד) מכסה על הוצאות המחייה שלו.  בנקודה זו, אותו אדם כבר לא זקוק למשכורת ממעסיקו או לתשלומים שוטפים מלקוחותיו כדי לממן את עצמו. ככזה, הוא חופשי לנצל את המשאב החשוב ביותר העומד לרשותו – זמן – כדי לעשות בו כל שיעלה על רוחו (בגבולות הסביר), במקום למכור אותו לאחרים. מובן שהוא יכול לבחור להמשיך לעבוד, לפתח תחביבים מניבי הכנסה, או לפרוש לנצח מעבודה.  הנקודה הקריטית היא שכל אחת מהאפשרויות הללו הן בגדר בחירה, ולא נעשות מתוך אילוץ כלכלי. לטעמי, אדם שרק מפנה לעצמו זמן, מבלי שהוא יודע או מסוגל ליצוק לתוכו תוכן משמעותי, ייחשב אמנם בלתי-תלוי כלכלית, אבל לא עצמאי כלכלית (הניוהאנס הזה חשוב). כתבתי על זה בפוסט: "עצמאות כלכלית היא רק חצי גן עדן".

3) איך מגיעים לעצמאות כלכלית?

במשפט אחד: חוסכים כמה שיותר מההכנסה ומשקיעים את הכסף בנכסים שמייצרים עוד כסף.  הרעיון הוא לחסוך מה שיותר כסף תוך פרק זמן קצוב, ולגרום לכסף הזה לעבוד קשה ולייצר עוד כסף – עד לנקודה שבה הוא עושה זאת במקומכם.  כדי להאיץ את המסע לעצמאות כלכלית, יש ללחוץ על שלוש "דוושות":  הקטנת הוצאות (השלב הקריטי ביותר) דרך אופטימיזציה שיטתית של סגנון החיים; הגדלת הכנסות (בין היתר באמצעות פתיחת עסק עצמאי, לרבות עסק מקוון), והשקעת ההפרש בנכסים מניבים (חשבון הבנק שלכם לא נכלל בהגדרה זו).

4) הכל כל-כך יקר, איך לחסוך כסף?

נתחיל מזה שלגלח 20 שקל מחבילת הסלולאר או 40 שקל מחשבון החשמל זה  נחמד, אבל לא מספיק."הסולידית" הוא בלוג יחסית רדיקאלי – לפחות מנקודת ראותם של אנשים "נורמלים". אני דוגלת בחיסכון אגרסיבי, קרי, לפחות 50% מההכנסה (ולא 10%-15% כמו שיועצים פיננסים קונבנציונליים נוטים להמליץ). זה אומר שלפי עקרון פארטו (80/20), את רוב המאמץ יש להשקיע ב"אבנים הגדולות": דיור, תחבורה, מזון, ילדים ומיסים. עברו לדירה קטנה יותר, בעדיפות כזו שלא יכולה להכיל, פיזית, המון ג'אנק צרכני מיותר, ונסו להתגורר בסמוך למקום העבודה, כדי לצמצם ואף לייתר את השימוש ברכב פרטי. קנו אופניים. לימדו להבחין בין מחיר לערך, בין רצונות לצרכים, ובין נכסים להתחייבויות. במיוחד, הקפידו שלא ליפול קורבן ל"אינפלציה אישית": אין שום סיבה שההוצאות שלכם תגדלנה במקביל לעלייה בהכנסותיכם. התרחקו מהלוואות ומאשראי צרכני כמו מאש.  עשו כל שהחוק מתיר לכם כדי להקטין את חבות המס שלכם למינימום (הפקדה בחשבונות פטורים ממס היא דרך מצוינת לעשות זאת). השקיעו בפיתוח כושר המחייה שלכם: לימדו מיומנויות שונות כמו בישול, תפירה, גינון, נגרות, תיקונים ביתיים פשוטים וכדומה. מעבר לסיפוק שבמיקור הפנים הזה, הוא יחסוך לכם הון תועפות. הרעיון הוא לא "להתכלב" בכל מחיר, אלא למצוא דרך להפיק את אותה איכות חיים – בפחות כסף.

מעל לכל — והעצה הזו מיועדת בעיקר לצעירים שבחבורה — שמרו על גמישות. גמישות וסתגלנות הן תנאים הכרחיים לאורח חיים יעיל.  אני רואה המון אנשים – צרכנו-קרייריסטים טיפוסיים — שמחשקים את ה-"אני" העתידי שלהם למלכודות ועוגנים שסוגרים אפשרויות ומקשים על חופש התמרון שלהם, בדגש לחופש תמרון פיננסי. במקום לגור בשכירות, הם כובלים את עצמם מגיל צעיר למשכנתאות אינסופיות ולבתים מרוחקים. הם נישאים לבני-זוג רעילים, בזבזנים, או כאלה שרק הגירושין מהם צפויים לעלות הון ולהחזיר אותם שנים לאחור.  הם חונים שנים באוניברסיטה ולומדים תארים חסרי ערך כלכלי, או מקצועות שאינם מאפשרים חופש בחירה משמעותי. הם נוטלים הלוואות שביסודן מהוות שוד לאור יום של ה-"אני" העתידי שלהם, וקונים בהם מגרסות מזומנים (ע"ע רכב פרטי) שרק נוטות לאבד מערכם לאורך זמן.  נסו להימנע מכל אלה.

5) כמה כסף צריך כדי לפרוש?

בתמצית: ההוצאה החודשית שלכם כפול 300 (לדוגמה: אם אתם מוציאים 5,000 ש"ח בחודש, הסכום שעליכם לחסוך הוא 1.5 מיליון ש"ח נטו ממס). הנתון זה מבוסס על מחקר טריניטי (1998), שהסיק, לאור ביצועי שוק המניות האמריקני, כי אם תמשכו 4% בשנה מתיק השקעות מבוסס מניות ואג"ח, הסיכוי שהתיק ישרוד תקופה של 30 שנה הוא 96%.  כמובן שאם אתם מתכננים לחיות יותר מ-30 שנה אחרי הפרישה, יש הגיון להקטין את שיעור המשיכה ל-3% ולהגדיל את סכום החיסכון בהתאם ל-400 חודשי מחיה. טבעו של שוק המניות (והתשואה ההיסטורית שהניב) הוא כזה שברוב המקרים, תיק ההשקעות צומח מהר יותר משיעור המשיכה, ולכן התיק לא "אוזל" לאורך זמן אלא אף נוטה לצמוח.

6) ומה אם אני מתכנן, כמוך, פרישה מוקדמת, ולהישאר "פנסיונר" הרבה מעבר ל-30 שנה?

תוכלו להגדיל את סיכויי ההישרדות של התיק בכך שתימנעו משגיאות פטאליות (כמו למכור את כל התיק בדיוק בשיאה של המפולת), ותחסכו יותר מ-300 חודשי מחייה. הקטנת שיעור המשיכה ל-3% בשנה צפויה להגדיל באופן דרמטי את סיכויי ההישרדות של התיק לאורך זמן. תוכלו בנוסף להפחית את ההוצאות שלכם לאחר הפרישה. ככל שתמשכו סכום קטן יותר, כך גדלים סיכויי ההצלחה . בשעת משבר כלכלי או ירידות חדות בשווקים – משכו פחות כסף.

7) ואיך זה עובד אם השוק מתרסק או מניב תשואות אפסיות?

לא משנה באיזו תקופה היסטורית ובאיזו סביבת שוק: משקיעים תמיד מביעים חשש ביחס לביצועיו העתידיים של שוק המניות. השוק לא מכיר אותנו, לא חבר שלנו, וודאי שלא חייב לשתף פעולה עם המזימות שלנו להשתחרר מהמטריקס בטרם עת. תמיד ישנו סיכון שביצועיו בעתיד לא יהיו דומים לביצועי העבר העבר שלו. זהו הסיכון שאנו נוטלים כשאנחנו משקיעים במניות – אלמלא הסיכון הזה, הפוטנציאל לתשואה גבוהה כלל לא היה קיים.

מכל מקום, הרעיון הוא לא לבסס את העצמאות הכלכלית שלכם על השוק לבדו. תמיד מומלץ לייצר מקורות הכנסה חלופיים, כמו תחביב רווחי (כמו הבלוג שאתם קוראים עכשיו). גם הכנסה צנועה מאוד מעסק צדדי יכולה להקטין באופן דרמטי את הסכום שיהיה עליכם למשוך מתיק ההשקעות בתרחיש של מפולת בשוק.  מלבד זאת, תמיד ניתן לבזבז פחות ולהקטין את שיעור המשיכה מתיק ההשקעות בתרחישי מפולת (מה עוד שאנשים ממילא נוטים לבזבז פחות כסף ככל שהם מזדקנים), ולהגדיל אותו כשהשוק עולה. לבסוף, כריות ביטחון שצפויות להיכנס לפעולה בגיל מאוחר יותר כמו קרנות פנסיה, וכך למתן את הסיכוי לקריסה מוחלטת של תיק ההשקעות בטרם עת.

8) את מדברת על הצורך להשקיע כסף. מה זה אומר?

וורן באפט מגדיר השקעה בתור "העברת כוח קנייה נוכחי לאחרים, מתוך ציפיה לקבל כוח קנייה רב יותר בעתיד." ברמה הבסיסית ביותר, השקעה פירושה הזרקת כסף, או הון, לעסקים, נכסים או פרויקטים, מתוך ציפיה להפיק מהם הכנסה נוספת או רווחים. במילים אחרות, מדובר בדחייה של צריכה בהווה לטובת צריכה בעתיד.  היפוכה של ההשקעה הוא כניסה לחובות, או נטילת הלוואה: כשאתם לווים כסף, אתם משעבדים צריכה עתידית לטובת צריכה בהווה (ובלשון בוטה יותר: אתם שודדים את ה-"אני" העתידי שלכם). זכרו שהשקעה מעצם טבעהכרוכה בסיכון: המיזם שבו אתם משקיעים עלול לרדת בערכו ואף להתחסל כליל. זו הסיבה ש"סולידים" מתרחקים מהלוואות – או משיעבוד כלכלי לאחרים —  כמו מאש.

9)  מה זה "פיננסים" / התנהלות פיננסית?

"פיננסים", ובעברית: מימון, הוא מונח כללי שמתאר שתי פעילויות נפרדות: האחד הוא ניהול כספים, והשני הוא גיוס כספים. פרטים עסקים וממשלות כולם צריכים מימון, ולכן התחום הזה מחולק למימון אישי ( personal finance, או ניהול כלכלת המשפחה), מימון תאגידי ומימון ציבורי. הבלוג שלי עוסק במימון אישי. התחום הזה מתייחד במספר מאפיינים יחודיים, כשהעיקרי שבהם הוא הצורך לדאוג להכנסה לקראת הפרישה. מה שחשוב לזכור כשמדובר בהתנהלות פיננסית אישית הוא שמדובר בתחום צר ביותר ואפוף מחלוקות.  גוף הידע הוודאי שהמשקיע הפרטי צריך ללמוד הוא מצומצם מאוד.

10) מה זה ערך הזמן של הכסף?

ערך הזמן של הכסף הוא קונספט תיאורטי פשוט אך חשוב מאין כמוהו, שכל משקיע נדרש להפנים. העקרון אומר, בתמצית, את הדבר הבא: שקל בארנק היום שווה יותר משקל שתקבלו בעתיד. הסיבה לכך היא שאת השקל שכבר חסכתם  אתם יכולים להשקיע, ובכך להשתמש בו כאמצעי ליצירת שקלים נוספים.  השקל שתקבלו בעתיד שווה פחות, לא רק משום שהוא לא מניב הכנסה / רווח הון, אלא גם מכיוון שכוח הקנייה שלו נשחק בשל השפעות האינפלציה.

11) אוקי, סולידית. קיבלתי / הרווחתי / ירשתי / נפסק לי / זכיתי בסכום כסף גדול מאוד. מה לעשות בו?

ראשית, נשמו עמוק. שינויים משמעותיים ופתאומיים במצב הפיננסי – גם אם הם לטובה – מלווים בדרך כלל בתגובות רגשיות עמוקות, שעלולות לגרום לכם לטעות טעויות מרות (דוגמאות נפוצות: לפרק את כל הכסף מייד על צריכה נבערת או  להתפתות "להשקיע" באפיקים ספקולטיביים, אקזוטיים ורעילים). לכן, הדבר ההגיוני לעשות בסכום הגדול הזה מיד עם קבלתו הוא "להקפיא מצב" ולהפקיד אותו בחשבון פק"מ נזיל למשך מספר חודשים, שבמהלכם תוכלו להירגע, ללמוד ולגבש תכנית פעולה סדורה ושקולה. הסייג היחיד לכך הוא אם אתם שקועים בחובות או בצרות פיננסיות אחרות: במקרה זה, השתמשו בחלק מהסכום כדי לכסות מיד כל חוב נושא ריבית וכל הלוואה שאי פעם לקחתם.   מנקודה זו ואילך, אני מציעה לפעול ב-5 שלבים בסיסיים:

  • בררו, לאור מטרותיכם, גילכם ואופק ההשקעה שלכם, מהו פרופיל הסיכון שלכם (עד כמה אתם צריכים, יכולים ומוכנים לקחת סיכון?). אם הסכום גדול מספיק כך שהוא מאפשר לכם להגשים את היעדים הפיננסים שלכם, הרי שאין לכם *צורך* לקחת סיכון נוסף.
  • החליטו על הקצאת נכסים בתיק, כך שגודל הפלח המנייתי ישקף את סיבולת הסיכון שלכם
  • פתחו חשבון להשקעות בבנק או בבית השקעות והעבירו אליו כספים.
  • רכשו בכספים הללו קרנות מחקות, תעודות סל או קרנות סל זרות (ETF) בהתאם להגדרת הקצאת הנכסים שעליה החלטתם בשלב 2. כלל האצבע בבחירת ניירות ערך:  פיזור מקסימלי ודמי ניהול מינימליים.
  • אחת לשנה, אזנו את תיק ההשקעות, ככל שיש צורך (אם שווי הנכסים בתיק השתנה כך שהתיק סטה מהקצאת הנכסים המקורית, וכבר לא משקף את פרופיל הסיכון שלכם).

12) את מרבה לדבר על "חוזה השקעה". למה את מתכוונת?  

חוזה השקעה היא מסמך כתוב שאתם מכינים לעצמכם לפני שאתם מתחילים להשקיע. זוהי מעין מפת דרכים, שעיון בה מאפשר לכם לדעת היכן אתם נמצאים, לאן אתם הולכים, כמה זמן זה ייקח לכם, ואיך עליכם להתנהג בתגובה לאירועים שונים בשוק – כל זה מבלי להידרש לעצות אחיתופל של גורמים חורשי רעה. כל חוזה השקעה נראה אחרת, אבל המאפיינים הבסיסיים כוללים: הגדרת יעדים פיננסיים (למשל: 1,500,000 ש"ח), אופק ההשקעה (מתי תרצו לממש את היעד), תשואה שנתית נדרשת, משקל הנכסים בתיק (הקצאת נכסים מבוקשת – כמה למניות, כמה לאג"ח, כמה למזומן, כמה לנדל"ן או מתכות יקרות); סיבולת הסיכון שלכם (כמה סיכון אתם צריכים, יכולים ומוכנים לקחת); שיקולי מס ועוד. הנה דוגמה לחוזה השקעה מפורט שכתב גולש בבלוג.

זכרו תמיד שפחד הוא אויבו הגדול של המשקיע לטווח ארוך. פחד מוביל לפאניקה, ופאניקה מובילה למכירה במחירי ריצפה – בדיוק בזמן הלא נכון. תרופת הנגד לפחד היא תכנית השקעה מנוסחת היטב, והידיעה שמפולות בשוק, מעצם טבען, הן זמניות. חוזה השקעה טוב נמדד ביכולתו לגרום לכם לדבוק בתכנית גם לנוכח הלחץ שיפעילו גורמים שמתפרנסים, במישרין או בעקיפין, מהטעויות הפיננסיות שלכם.  במילים אחרות, החוזה אמור להגן על המשקיע מפני עצמו.

13) מה הדרך הכי טובה להגדיל את ההכנסות שלי?

כפי שכתבתי בעבר, אני סבורה שהרבה יותר אפקטיבי להקטין הוצאות מאשר להגדיל הכנסות.

העקרונות בבלוג הזה רלוונטיים וישימים בכל רמת שכר. ויחד עם זאת, לעתים יתכנו מצבים שבהם גם אחרי שאדם ביצע אופטימיזציה מלאה של הוצאותיו, הוא עדיין מתקשה להתקדם. במצבים כאלה, אין מנוס מניסיון יזום להגדיל את ההכנסות. עכשיו, הבלוג הזה דן בניתוק מודע מהמטרקיס הקרייריסטי, ולכן אני לא מוצאת מקום לכתוב הרבה על דרכים להתקדם בעולם הקריירה. בהקשר הזה, הדרך האפקטיבית ביותר להגדיל הכנסה כשכיר היא להפסיק להתנהג כמו נמלה פועלת ולהתחיל להתנהג כמו נדל ארסי (קראו על מודל החרקים בתחתית הפוסט). הבעיה היחידה עם זה היא שגם אם תרוויחו הרבה כסף באסטרטגיה הזו, הנשמה שלכם תיגרס בדרך. לכן, במקום לנסות להגדיל את ההכנסה מהעבודה, אני מציעה לנסות להתקדם אופקית, ולהגדיל את מקורות ההכנסה השונים. אחרי הכל, אם יהיה לכם יותר ממקור הכנסה אחד מלבד תלוש המשכורת, כבר תבססו מימד חזק של אנטי-שבירות בחיים שלכם. דרך מצוינת לעשות זאת היא לפתוח עסק עצמאי. הפכו תחביב רווחי לעסק. פתחו בלוג או אתר אינטרנט נלווה לעסק שלכם.  זה לא מורכב כמו שזה נשמע – רק 3 טפסים ואתם בעניינים.

14) מה הדרך הכי טובה לחסוך לילדים?

להשקיע באופן אגרסיבי במניות.   תוכלו לייחד את קרן ההשתלמות המנייתית שלכם לצורך זה, על מנת שהחיסכון שייצבר שם יגיע לילד בפטור מלא ממס. לחלופין, תוכלו לרכוש עבורו קרנות נאמנות מנייתיות בהוראת קבע.  זכרו שכשמדובר בילדים, החיסכון הכספי הוא רק חלק אחד מהמשוואה. למדו אותם לפתח הרגלי חיסכון מגיל צעיר, ובעיקר שיתלו את התובנה שכסף יכול לעשות כסף (לדוגמה: קבעו את דמי הכיס שלהם כפונקציה של החיסכון שכבר צברו).  קראו עוד כאן.

15) מה זה ביטוח, ומתי לדעתך כדאי לשלם תמורתו?

ביטוח הוא סוג של אסטרטגיה לניהול סיכונים המשמשת לגידור הפסד לא ודאי. ההגדרה היא העברה של סיכון להפסד מישות אחת לאחרת, בתמורה לתשלום פרמיות. המבטח הוא בדרך כלל החברה המוכרת את פוליסת הביטוח. המבוטח, או בעל הפוליסה, הוא האדם הזכאי לרכוש את פוליסת הביטחון.

באופן עקרוני, אני מעדיפה "לבטח את עצמי" באמצעות הכסף שחסכתי, או לחלופין, לארגן את החיים באופן שייתר את רכישת הביטוח מלכתחילה. לדוגמה: אין לי רכב או משכנתא, אז אני לא זקוקה לביטוח רכב או משכנתא. אני קונה ביטוח רק כאשר ההפסד הפוטנציאלי חורג בהרבה מהיכולת הכספיות שלי, בין אם הנזק נגרם לי או לצד שלישי. ביטוח בריאות בסיסי לכיסוי תרופות מחוץ לסל, לדוגמה, הוא ביטוח זול שלדעתי שווה לקנות. אילו הייתי בעלת דירה, כנראה שהייתי מבטחת גם אותה (ביטוח מבנה, כמובן). לא הייתי קונה ביטוח אם ההפסד אינו מהותי (לדוגמה, ביטוח תיקונים למוצרי חשמל הוא ברוב המקרים בזבוז מוחלט של כסף),  אם הסיכון הוא בלתי-נמנע, ואם עלות הביטוח שווה פחות או יותר לסיכון שממנו מנסים להימנע. לא משנה מה, אל תאפשרו לאנשי מכירות לגרום לכם לחוש אשמה שאתם נוטלים סיכון שהוא בפועל טריוויאלי. אל תקנו ביטוח ממניעים רגשיים. 

16) אני רוצה לקנות בית ב-3 השנים הקרובות. זאת אומרת שאזדקק לכסף בטווח הזמן הקרוב. כדאי לי להשקיע בשוק ההון?

 אם טווח ההשקעה שלך קצר מאוד, והכסף שלך מושקע בנכסים עתירי סיכון, הפסק מיד. השקעה במניות מחייבת אופק השקעה של 5 שנים ומעלה. סיכון של הכספים הללו בשוק תנודתי עלול להיות הרסני בתרחיש שבו המפולת תכה דווקא כשתזדקק לכסף.

17) מה זה קרן לשעת חירום?

קרן לשעת חירום היא חיסכון מוגדר שתפקידו להוות מקור נזילות כספית בשעת חירום – פיטורין, מחלה, נכות, או הוצאה גדולה ובלתי צפויה. מטרת החיסכון הזה היא להגדיל את היציבות הכלכלית דרך יצירת רשת ביטחון של כספפים שיכולים לכסות על הוצאות בלתי צפויות ובמקביל להפחית, ובעתיד – להעלים כליל – את הצורך להשתמש בכסף שטרם הרווחתם, קרי: הלוואות, משיכת יתר, אשראי צרכני ושאר חובות נושאי ריבית גבוהה. כלל האצבע הוא להחזיק בקרן סכום השווה ל-3 עד 6 חודשי מחייה. את הכסף הזה צריך לשמור באפיק שמרני, נזיל מאוד, כמו פק"מ או קרן כספית. אחד הסקרים המזעזעים ביותר שפורסמו כאן בשנים האחרונות (ואני לא מגזימה) חשף שרק שליש מהישראלים מסוגלים לגייס 8,000 שקל תוך חודש בהתראה קצרה. אסור להשקיע את הכספים הללו במניות בגלל הסיכון  (הקיים תמיד) למפולת בשוק המניות. קרן לשעת חירום מספקת ביטחון כנגד הצורך למכור השקעות בזמנים לא מתאימים.

נכסי השקעה ותאוריה של שוק ההון

מקור: ויקיפדיה

 18) מהו נכס?

ברמה הכללית, נכס הוא כל דבר בעל ערך שניתן להמירו למזומנים. דוגמאות לנכסים כוללות, בין היתר: נכסים שווי מזומן, כמו פיקדונות, תכניות חיסכון, שטרות, קרנות כספיות; נדל"ן – כל קרקע ומה שמחובר לקרקע; מטלטלין – מתכות יקרות, תכשיטים, רהיטים, חפצי אמנות, כלי רכב, מכשירי חשמל; והשקעות – אגרות חוב, מניות, קופות גמל ועוד.

ההבחנה העיקרית היא בין נכסים נזילים לנכסים בלתי נזילים. נכס נזיל הוא נכס שאפשר להמיר אותו למזומן במהירות, מבלי שה"הנזלה" עצמה פוגעת בערכו. לדוגמה: כשאני מוכרת מניות למשקיע אחר בבורסה, אני ממירה אותן במהירות למזומן. נכסים בלתי נזילים, לעומת זאת, הם נכסים שלא ניתן להמיר אותם במהירות למזומן, או שהמרה דחופה פוגעת באופן ניכר בערכם. אם אתם צריכים למכור דירה תוך יומיים ויהי מה, סביר להניח שתספגו הפסד קיצוני.

השווי הנקי שלכם הוא סך כל הנכסים שלכם (מה שבבעלותכם) פחות סך כל ההתחייבויות שלכם (מה שאתם חייבים לאחרים). שווי נקי חיובי פירושו שיש לכם יותר נכסים מהתחייבויות – וזה מצב טוב. שווי נקי שלילי פירושו שיש לכם יותר התחייבויות מנכסים, וזה באופן טיפוסי מצב חירום. באופן אישי, כשאתם מחשבים את השווי הנקי שלכם לצורך משך הזמן הדרוש להגעה לעצמאות כלכלית, הייתי מציעה שלא לכלול נכסים שאינם מייצרים הכנסה, ו/או שיכולים רק לרדת בערכם ולא לעלות.  הרכב הפרטי שלכם,  או הפלייסטיישן שלכם, הם לא "נכסים" שיכולים לקדם אתכם לעצמאות כלכלית. פירוט נמצא ב"אקסולידית".

19) מהי הקצאת נכסים?

הקצאת נכסים (Asset Allocation) מתייחסת לקביעת הרכבו של תיק ההשקעות שלכם: איזה שיעור מהתיק יוקצה לכל נכס השקעה. הקצאת הנכסים היא ההחלטה הגורלית ביותר שתקבלו כמשקיעים: למעלה מ-90% מפוטנציאל התשואה (והסיכון!) של התיק שלכם נקבע על ידה.  כך, לדוגמה, תוחלת (פוטנציאל) התשואה של תיק השקעות אגרסיבי, ש-80% ממנו מושקעים במניות ו-20% באגרות חוב, גבוהה בהרבה מתוחלת התשואה של תיק השקעות שמרני, שהרכבו 80% אגרות חוב ו-20% מניות. מטבע הדברים, התיק האגרסיבי מסוכן ותנודתי הרבה יותר מהתיק השמרני.

חשוב להבהיר שאין הקצאת נכסים "נכונה" או "לא נכונה", בדיוק כשם שאין תיק השקעות מושלם.  מה שחשוב לוודא זה שהרכב תיק ההשקעות שלכם, ובמיוחד שיעור החשיפה שלכם לנכסים עתירי סיכון/תשואה כמו מניות, יעלו בקנה אחד עם היעדים הפיננסים,  אופק ההשקעה ופרופיל הסיכון שמתאים לכם. ישנם מספר כללי אצבע שעשויים לסייע בגיבוש הקצאת הנכסים, לדוגמה: קביעת שיעור החשיפה לאגרות חוב בהתאם לגילכם (בני 40 יחזיקו 40% מהתיק באגרות חוב, והיתרה במניות), או כלל "סף הכאב": חשבו מהו ההפסד המקסימלי שתהיו מוכנים לספוג לאורך תקופת ההשקעה  והכפילו אותו פי 2. זהו שיעור החשיפה שלכם למניות. המשקיע האגדי בנג'מין גרהם כותב ב"המשקיע הנבון" ששיעור החשיפה למניות בכל תיק צריך לנוע בין 25% ל-75%, לא יותר ולא פחות, כשהיתרה מושקעת בנכסים דלי סיכון (אגרות חוב). אם אתם איפהשהו באמצע, תיק השקעות של 50%-50% (המודל של הארי מרקוביץ) עשוי להתאים. תוכלו להשתמש גם בשאלוני הערכת סיכון כדי לנסות להבין האם אתם משקיעים שמרנים או אגרסיביים יותר.

20) מה זה פיזור, ולמה זה חשוב?

פיזור היא אסטרטגיה לניהול סיכונים. הרעיון הכללי פשוט: אל תחזיקו את כל הביצים בסל אחד. בגדול, הגם שפיזור עלול לפגוע במידה מסוימת בתשואה, הוא גם מגן עליכם מפני תרחיש שבו אחד הנכסים בתיק יקרוס. כך לדוגמה אם אתם משקיעים את כל כספכם בחברה אחת שיום אחד כמה ומתפוגגת, כל הכסף שלכם יאזל. לעומת זאת, אם אתם מפזרים את הכסף על פני 2,000 חברות שונות, ו-10% מתוכן קורסות, מצבכם יהיה טוב בהרבה. הדגש כאן הוא על חוק המספרים הגדולים: עדיף להחזיק חתיכות קטנות מ-2,000 חברות שנות מאשר 100% בחברה אחת בלבד. העקרון הבסיסי הוא שככל שתיק ההשקעות שלכם מפוזר יותר – הן בין נכסים (למשל, בין מניות ואגרות חוב,  כלומר, פיזור אופקי או הקצאת נכסים), והן בתוך נכסים (מניות מסוגים שונים, מגדלים שונים, מתעשיות שונות – פיזור אנכי) –תמודדו  טוב יותר עם סערות בשווקים.

21) מה זה מניה?

ברמה הבסיסית ביותר, מניה היא יחידת בעלות בחברה. היא מקנה למחזיק בה זכות תביעה על נכסי החברה ורווחיה, וכן זכות הצבעה באסיפות בעלי המניות של החברה. ככל שאתם רוכשים מניות רבות יותר, כך אחוז השליטה שלכם בחברה גדל, וכתוצאה מכך אתם זכאים להנות מחלק גדול יותר מהרווחים.  בעלי מניות עשויים להנות מרווחי החברה בשתי דרכים: האחת היא דרך קבלת דיבידנדים (רווחים של החברה המחולקים לחשבונות העו"ש של מחזיקי המניות), והשניה היא בעקבות עליית שווי המניה כפועל יוצא של  עלייה ברווחיות החברה. שוב: מניה משקפת תביעת בעלות על נכסי החברה ונכסיה. ללא תביעת הבעלות הזו, למניות אין שום ערך.

22)  למה חברות בכלל מנפיקות מניות? למה שבעלי השליטה בחברה ירצו לחלוק את רווחיהם עם מיליוני משקיעים זרים?  

הסיבה לכך היא שבנקודה מסוימת, כל חברה צריכה לגייס כסף. אולי היא רוצה להתרחב לשוק חדש, לפתח מוצר חדש, לקנות חברה אחרת וכן הלאה. כדי לעשות זאת, החברה יכולה לפעול בשני ערוצים.

ערוץ אחד הוא לבקש הלוואה – בין אם מהבנקים או מהציבור עצמו. כדי ללוות כסף מהציבור, החברה מנפיקה אגרות חוב. אדם שקונה את אגרות החוב של החברה למעשה מעמיד את כספו לרשות החברה כהלוואה, ובתמורה מקבל ממנה תזרים תשלומי ריבית קבועים וידועים מראש לאורך חיי ההלוואה, כשבתום התקופה הקרן תוחזר לו.

ערוץ אחר שבו החברה יכולה לגייס כסף, כאמור, הוא "לפרק" את הבעלות על החברה עצמה, על נכסיה ורווחיה, למיליוני רסיסים – מניות – ולהנפיק אותן לציבור. היתרון המשמעותי מבחינת החברה הוא שבניגוד להנפקת חוב, בהנפקת מניות החברה אינה מתחייבת לשלם למשקיעים חזרה את מה שהשקיעו, וכמובן פוטרת את עצמה מתשלום תשלומי ריבית קבועים (תשלום דיבידנד לבעלי המניות, בשונה בניגוד לחובת תתשלום ריבית על אגרת חוב, נתון לשיקול דעתה המוחלט של החברה).

 המשקיעים שרוכשים את המניות מקבלים לכל היותר את התקווה שהמניות שקנו יהיו שוות יום אחד יותר ממה ששילמו תמורתן. לעומת זאת, משקיעים שרוכשים את אגרות החוב עושים זאת בראש ובראשונה כדי לקבל הכנסה שוטפת, ובמידה רבה מובטחת, מהחברה. הצד השני של המטבע הוא שה-upside – פוטנציאל הרווח – של מחזיקי האג"ח מוגבל לגובה הריבית הנקובה באג"ח, בעוד שהאפסייד של בעלי המניות הוא תאורטית בלתי מוגבל. סיכון ותשואה, כרגיל,  הולכים יד ביד.

23) סליחה, זה  קצת מופשט מדי. את יכולה לתת דוגמה קונקרטית?

בואו נדמיין שבמורד הרחוב ישנו קיוסק קטן בשם "מנשה ממתקים". מנשה, בעל המקום, מוכר ממתקים לילדים, ובתמורה מקבל מהם כסף. הילדים אוהבים את מנשה, והקיוסק שלו משגשג. שווי הקיוסק מוערך במיליון ש"ח. מנשה נקלע למצוקת מקום, והוא רוצה לרכוש את מחסן הקירור הגדול שממוקם בסמוך אליו. במקום לקחת הלוואה, מנשה מחליט להנפיק מחצית משווי הקיוסק שלו בבורסה. הוא מבין שהוא יתקשה למצוא משקיע שישכיב 500,000 ש"ח על קיוסק, ולכן הוא "מפרק" את הבעלות על מחצית הקיוסק למיליון חתיכות קטנטנות, שכל אחת מהן שווה 0.5 ש"ח. כך, משקיעים קטנים יכולים לרכוש שברירי אחוזים מהקיוסק.מנשה מגייס את ההון ורוכש את המחסן. ככל שהקיוסק יוסיף לשגשג ולהתרחב, וציפיות המשקיעים ביחס לרווחיותו העתידית תהיינה חיוביות, הרי שמחירי המניות שבידי המשקיעים יוסיפו לעלות. המשקיעים לא רכשו סתם נייר,  אלא חתיכה בעסק פעיל ומתפקד, שמזכה אותם בזכות להנות מרווחיו.

24) אז את רוצה להגיד לי שכשאני קונה מניות של "מנשה ממתקים" בבורסה, הכסף שלי מגיע ישר לקופת החברה?

לא. כשחברה פרטית מחליטה שהיא רוצה לגייס כספים בערוץ מנייתי, היא נרשמת בבורסה ומבצעת הנפקת מניות לציבור (בלעז: IPO, Initial Public Offering). משקיעים שרוכשים את המניות בשלב ההנפקה הראשונית אכן מעבירים את כספם לקופת החברה. אלא שההנפקה ראשונית היא שלב קצר מאוד. מרגע שהמניות הונפקו ונמכרו, החברה כבר גייסה את הכסף. מעתה ואילך, המסחר במניות שלה הוא בין קונים ומוכרים שכלל אינם קשורים לחברה. זה נקרא "השוק המשני", והוא מקיף את רוב הפעילות שמתרחשת בשלב המסחר הרציף.

25) מהו "שוק המניות"?

שוק המניות הוא שוק שבו מונפקות ונסחרות מניות של חברות ציבוריות, באופן טיפוסי במסגרת זירת מסחר אלקטרונית ("בורסה"). שוק המניות הוא חלק חיוני מכלכלת שוק חופשי – הוא מספק לחברות מקור זמין לגיוס הון, ומאפשר למשקיעים לרכוש בעלות יחסית על עסקים פעילים ולהנות מרווחיהם (ע"ע פירות הקפיטליזם 🙂 ), ועל-ידי כך להגדיל את הונם באופן אקספוננציאלי ולהנות מעמלם של אחרים – כל זה מבלי לפתוח או לנהל את העסק בכוחות עצמם. כמובן שבאותה מידה, בעלי המניות עלולים גם להפסיד את כספם בהנחה שהחברות שהם רוכשים אינן עומדות בציפיות. שוק המניות נחלק לשוק ראשוני ושוק משני. השוק הראשוני הוא השוק בו חברות מנפיקות מניות חדשות לציבור, ובתמורה מגייסות כסף. בדרך כלל משתתפים בו גופים מוסדיים בלבד. יתר המסחר, בין המשקיעים עצמם, מתבצע במסגרת השוק המשני, הכולל הן משקיעים מוסדיים והן משקיעים פרטיים כמוכם.

26) אז את אומרת בעצם שאני מפסיד כשאני לא משקיע במניות? יש איזושהי ערובה לכך שהשקעה במניות תעשה לי כסף?

כמשקיעים לטווח ארוך, המטרה הבסיסית שלכם היא לשמור על כוח הקנייה של כספכם ולהגדיל אותו לאורך זמן. הדרך לעשות זאת היא להשיג תשואה ריאלית חיובית – כלומר, אתם צריכים שהכסף שלכם יצמח מהר יותר מקצב האינפלציה (עליית המחירים הכללית בשוק). זה  לא יקרה, מן הסתם, אם תדחפו את כל הכסף מתחת למזרון.  אתם זקוקים ל"מנוע צמיחה" שיאיץ את התהליך הזה. ללא חשיפה למניות, אתם מסתכנים בכך שהכסף שלכם יילך ויישחק בערכו לאורך זמן.

היסטורית, מניות הניבו את התשואה הגבוהה ביותר למשקיעים. יש הסכמה רחבה בספרות הפיננסית שהן "מנוע הצמיחה" הדומיננטי ברוב תיקי ההשקעות. גם משקיעים שמרנים ביותר צריכים ליצור חשיפה, ולו מזערית, לנכס ההשקעה הה. יחד עם זאת, אין שום דבר מובטח בהשקעה בשוק ההון. שוק המניות מושפע מהרבה מאוד כוחות שונים שאינם ניתנים לחיזוי, ועל כן אין כל ערובה שהשקעה במניות אכן תביא אתכם למעוז חפצכם.

27) איך נקבע מחיר השוק של מניה?  

מחיר השוק של מניה הוא למעשה סיכום של כל ההנחות והניחושים של המשקיעים לגבי רווחיותה העתידית.

זה אולי ידהים אתכם, אבל שוק המניות הוא ביסודו שוק ככל השווקים, ומניות הן סחורה ככל הסחורות. ככל שאנשים רבים יותר סבורים שמניה מסוימת היא "סוס מנצח" (אולי החברה גילתה תרופה לסרטן?), יהיו יותר אנשים שמעוניינים לקנות אותה מאנשים שמעוניינים למכור אותה (ביקוש גדל), וכותצאה מכך המחיר שלה יעלה. זה פועל גם הפוך – ככל שמניה שנואה יותר, יהיו יותר אנשים שרוצים למכור אותה מאשר אנשים שרוצים לרכוש אותה (היצע גדל), וכתוצאה מכך המחיר ירד – העיקר שיצליחו להיפטר ממנה. כמובן שברגע שזה קורה, יגיע מידע חדש, שישנה את הניחוש של מישהו, והמחיר יזוז שוב. כך שהמחירים בבורסה נעים ללא הרף.

 הנתון החשוב מכולם לגבי הערכת שווי החברה הוא השורה התחתונה: כמה היא מרוויחה? אף חברה לא יכולה לשרוד לאורך זמן ללא רווחים. חברות ציבוריות נדרשות לדווח על רווחיהן ארבע פעמים בשנה (אחת לרבעון). התעשייה הפיננסית עוקבת באדיקות  אחר הדו"חות הפיננסיים הללו ("עונת הדו"חות"), משום שניתוחם הוא הבסיס להערכת שוויה העתידי של החברה. אם החברה "מכה את התחזיות" של האנליסטים ומציגה רווחיות גבוהה בהרבה מהצפוי, מחירה בבורסה יזנק. אם לעומת זאת ביצועיה יאכזבו ויהיו גרועים מהצפוי, המחיר בבורסה יפול. הדו"חות משפיעים על הסנטימנט של המשקיעים, שבתורו מתבטא בשינויים במחירי המניות.

כמובן שזה לא הנתון היחיד שמשפיע על שינויים במחיר המניות.  לעתים ישנם משתנים חיצוניים לחלוטין, שכלל אינם קשורים לחברה עצמה (למשל: אסון טבע, משבר גיאו-פוליטי, מיתון), שעלולים לגרום למחיר המניה לקרוס. לעתים יש "אופנות חולפות" שגורמות למחיר להתנפח באופן בועתי (חישבו על בועת מניות ההייטק בתחילת שנות ה-2000 – שווי השוק של מאות חברות אינטרנט עם רווחיות אפסית זינק למימדים חסרי פרופורציה).

יש מאות פרמטרים, מדדים ויחסים פיננסיים שונים שמשפיעים על מחירי המניות. המציאות היא שאף אחד לא באמת יודע בוודאות מה גורם למחירי המניות לעלות או לרדת, באופן שיאפשר לחזות את המחיר בטווח הקצר. יש מי שסבור, כמוני, שכלל לא ניתן לחזות את ביצועיהן של מחירי המניות בשוק יעיל. אחרים סבורים שאפשר, בעזרת ניתוח טכני (ניתוח גרפי של מחיר המניה) או פונדמנטלי (קריאת דו"חות ומחקר שוק), להעריך אם מחיר המניה יעלה או ירד, ולעשות מזה כסף.

 מה שבטוח הוא ששוק המניות תנודתי מאוד, ושינויים במחירי המניות עשויים להתרחש במהירות רבה. כמשקיעים פסיביים, אנחנו קונים את השוק כולו – את המניות הטובות והגרועות כאחד – ועל ידי כך מבטיחים לעצמנו את התשואה הממוצעת של השוק בדמי ניהול אפסיים, מבלי להיות מוטרדים לגבי שינוי במחיריהן של מניות ספציפיות על פרק זמן קצר.

28) עבדתי קשה כדי לחסוך את הכסף שלי. אם שוק המניות תנודתי כל-כך, למה שארצה בכלל לסכן את כספי?

בעולם הפיננסי, סיכון הוא כמו אנרגיה. אי אפשר להעלים אותו – אפשר רק להמיר אותו לסוג אחר של סיכון. זה נכון שהשקעה בנכסים עתירי סיכון כמו מניות כרוכה בתנודות מחיר חריפות, ובמקרים קיצוניים אף עלולה להסתכם באובדן מוחלט של הכספים. זו בדיוק הסיבה שראוי להימנע מהשקעה של כל הכספים במניות של חברות ספציפיות, מוצלחות ככל שתהיינה, ובמקום זה להשקיע באלפי חברות שונות, בתעשיות שונות, במדינות שונות וביבשות שונות, באמצעות מוצרי השקעה מחקי מדד.

מנגד, חשוב לזכור שבעצם ההימנעות שלכם מנטילת סיכון בשוק המניות, אתם נוטלים סיכון אדיר, אולם מסוג אחר – הסיכון שהכסף שלכם לא יצמח די הצורך (עקב השקעה בנכסים שמרניים מדי הנושאים ריבית אפסית), ואף ייאבד מכוח הקנייה שלו בעקבות אינפלציה. במילים אחרות – יש סיכון אדיר באי-נטילת סיכון.  מניות הן אמנם נכס השקעה תנודתי, אך הן מציעות פיצוי עבור הסיכון הזה, בדמות פוטנציאל (היסטורי) לתשואה גבוהה יותר. גם למשקיעים השמרניים ביותר כדאי להחזיק לפחות שיעור מסוים מכספו במניות.

29) אז תנודתיות היא בעצם דבר חיובי?

תנודתיות פירושה עליות וירידות במחיריהם של הנכסים הפיננסים הנסחרים בשוק ההון.  השוק הוא אכן תנודתי מאוד, אבל רמת התנודתיות שלו פוחתת לאורך הזמן. בטווח הקצר, השוק אכן תנודתי ביותר, ונראה כמו פלט של ססמוגרף, עם הרבה מאוד נקודות שפל ונקודות שיא.  אם מרחיבים את הפרספקטיבה לטווח של שנים, אפשר לראות שהגרף נעשה פחות "משונן", וברוב המקרים נראה כמו עליה יחסית חלקה . המשמעות היא שככל שאופק ההשקעה שלכם ארוך יותר, התנודתיות היומיומית של השוק פחות צריכה להטריד אתכם.

לעומת זאת, אם אתם מתכננים לסחור על בסיס יומי, התנודתיות אכן מהווה סיכון משמעותי לכספכם. מצד שני, מכיוון שסיכון ותשואה הם שני צדיו של אותו מטבע, סוחרי היום יודעים שאלמלא השוק היה תנודתי מאוד, הם לא היו יכולים להרוויח.  סוחרי היום מבקשים לעשות "מכות" דרך "סיבובים" – לקנות באותו היום במחיר נמוך, לחכות לעלייה, למכור בשיא – ומיד לקנות שוב בשפל. לטעמי זו התנהגות ספקולטיבית לחלוטין, שהקשר בינה לבין הימורים גרידא כלל אינו מקרי, אבל יש רבים שפועלים כך, ומיעוטם אפילו מרוויחים.

 משקיע לטווח ארוך, כאמור, לא צריך להיות מוטרד לגבי התנודתיות היומיומית הזו של השוק כל זמן שהחברות שמניותיהן מרכיבות את השוק ממשיכות להרוויח. הפוטנציאל הזה לרווח ארוך טווח – פרי האמונה באיתנותה של השיטה הקפיטליסטית– הוא שמוביל רבים להשקיע בשוק המניות למרות התנודתיות.

30) כשאני משקיע במניות ושווי התיק שלי יורד – לאן בדיוק "הולך" הכסף?

כשאנחנו קונים מניות אנחנו מחזיקים חתיכה קטנה מהחברה. אם שווי השוק של החברה עצמה יורד, כך ירד גם שווי המניה שלה.  כשמחיר המניה עולה, סימן שיש יותר משקיעים שרוצים לקנות את המניה  מאשר משקיעים שרוצים למכור אותה. הביקוש הגבוה הזה הוא שיוצר את הערך של המניה – ככל שהקונים מתחרים ביניהם על כמות המניות, כך הם מוכנים לשלם יותר תמורתה.

התרחיש ההפוך קורה כשמחיר המניה יורד – זה אומר שיש יותר משקיעים שרוצים למכור את המניה מאשר אנשים שרוצים לקנות אותה. מספר גבוה של מוכרים מביא לפגיעה בשווי החברה.

כשמחיר המניה יורד, זה לא שמישהו "לוקח" לכם את הכסף – למרות שזה אולי מרגיש כך. המשמעות היא פשוטה: שווי החברה פשוט התכווץ, והכסף שלכם מתפוגג במסגרת ההתכווצות. שוק המניות איננו משחק סכום אפס, כמו בקזינו, שבו הפסד של X בהגדרה פירושו רווח של Y. חשוב להבין שלמרות שזה נשמע מעט ערטיאלי, בדרך כלל לדעיכה בפופולריות של חברה ציבורית יש ברוב המקרים בסיס במציאות – החברה פשוט לא רווחית כפי שציפו שתהיה. כבעלי המניה, אתם יכולים לבחור אם להמשיך להחזיק אותה, או למכור אותה במחיר נמוך מהמחיר שבו רכשתם אותה (ובכך לממש הפסד).

31) מה זה שווי שוק (Market Cap)?

שווי שוק =  מחיר המניה * מספר המניות שחולקו לציבור. זה אומדן של גודל החברה. רוב מדדי הבורסה הם מדדי שווי שוק – החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר מקבלות את המשקל הגדול במדד (למשל, טבע במדד ת"א 100, או גוגל ואפל במדד S&P 500).

32) מה זה דיבידנד?

דיבידנד הוא נתח מסוים מרווחי החברה המשולם למשקיעים, בדרך כלל על בסיס רבעוני. לא כל החברות משלמות דיבידנדים. בדרך כלל, רק חברות מבוססות, עם פוטנציאל צמיחה נמוך יחסית, ישלמו דיבידנד, על מנת לרצות את בעלי המניות שלהם. יש משקיעים שבוחרים להשקיע אך ורק בחברות הללו, במטרה "לקבל משכורת מדיבידנדים".

באופן אישי אני סבורה שאסטרטגיית ההשקעה הזו, מפתה ככל שתהיה, הנה פגומה מהיסוד ולכן אינני מאמצת אותה.  במקום זה, כמשקיעה פסיבית,  אני מבקשת להשיג תשואה כוללת, המורכבת הן מרווח הון (עליית הערך של נכס ההשקעה) והן מההכנסה השוטפת ממנו (דיבידנים או ריבית, כלומר הפירות שהניבה ההשקעה).  קרנות הנאמנות המחקות בישראל אינן מחלקות ריבית או דיבידנדים, אלא צוברות אותן למחיר הקרן. כתוצאה מכך, השער שלהן משקף הן רווחי הון והן דיבידנדים – כלומר, תשואה כוללת.

33) למה לא להשקיע רק במניות?

השאיפה האופטימלית של כל משקיע היא לוודא שהרכב תיק ההשקעות שלו נמצא קרוב ל-"חזית היעילות" – כלומר, להשיג תשואה מרבית בסיכון מינימלי. חשיפה למניות בשיעור של 100%, מעבר לכך שהיא כרוכה בתנודות חריפות כל כך עד כדי צורך בשקיות הקאה,  נמצאת קרוב לוודאי הרחק מעבר לחזית היעילות. הסיבה לכך היא תועלת שולית פוחתת: משלב מסוים, כל הגדלה של הסיכון מניבה פחות ופחות פוטנציאל לתשואה, אם כי רמת הסיכון נותרת זהה.

על מנת לנהל את הסיכון ולהתאימו לסיבולת הסיכון האישית שלכם – עליכם לשלב בתיק גם נכסים דלי-סיכון כמו אגרות חוב מאיכות גבוהה. אין אסטרטגיית השקעה שלמה שאין בה מרכיב הגנתי והקתפי.

34) מה ההבדל בין השקעה והימורים?

על פניו, אכן יש דמיון בין שוק המניות לקזינו. בשני המקרים אנשים מקווים להרוויח דרך סיכון הונם. היחיד שיכול לעשות רווח ודאי, כביכול, הוא "הבית" – הקזינו שמספק את הז'יטונים, או בית ההשקעות שגובה דמי ניהול ועמלות.

ההבדל המשמעותי הוא הסיכויים. כשאתם בקזינו, הסיכויים מוטים בבירור נגדכם. בשוק המניות, לעומת זאת, הם לטובתכם. אם ניקח את שוק המניות האמריקאי כדוגמה, נראה שבכל תקופה בת 30 שנה מאז 1928, שוק המניות הניב תשואה שנתית ממוצעת של 8% לפחות. אפשר להפסיד המון כסף בכל מניה מסוימת, ואפשר להפסיד כסף בתקופות ממושכות, אבל לטווח הארוך, ככל שחברות ממשיכות לייצר מוצרים ושירותים ולמכור אותן ברווח, שוק המניות עולה אף הוא, כך שתיק השקעות מפוזר כהלכה יכול להפוך את המשקיעים בו לעשירים יותר לאורך זמן.

בעוד שבקזינו מהמרים על גלגול קוביות וסיבוב רולטות, בשוק המניות מהמרים על רווחיות ופרודוקטיביות. כשמשקיעים במניות, משקיעים בנכסים אמיתיים. זה נראה קצת ערטילאי בעולם דיגיטלי, אבל המניות שאתם רוכשים, בין במישרין ובין באופן עקיף דרך קרנות מחקות, מייצגות בעלות בעסקים אמיתיים, עם עובדים בשר ודם, לקוחות בשר ודם, ומוצרים ושירותים שיש להם ביטוי מובהק במציאות. כבעלי מניות יש לכם בעלות חלקית בעסקים הללו. הבעלות על מניותיהם מקנה לכם זכות להנות מרווחיהם, בין בדמות של תשלום שמגיע ישירות לעו"ש ("דיבידנד"), ובין אם בדמות עלייה בערך החברה (שמשתקפת בעלייה במחירי המניות שלה), בהנחה שהעלייה ברווחיות אכן תגדיל את שווי השוק שלה.

35) מה זה אגרת חוב (אג"ח)?

אגרת חוב היא שטר הלוואה. רוכש האג"ח (המשקיע או המחזיק) למעשה מלווה כספים למנפיק האג"ח (תאגיד או ממשלה), ובתמורה מקבל הבטחה לזרם מובטח של תשלומי ריבית ידועים מראש ("קופון") בתוספת החזר של סכום ההלוואה בערכה הנקוב, שישולם עם פירעון ההלוואה.

היתרון המשמעותי של אגרות החוב הוא בסיכון הנמוך הכרוך בהשקעה בהן, ובלבד שמנפיק האג"ח הוא גוף מבוסס עם סיכון נמוך לפשיטת רגל. הסיכון הנמוך מתבטא בזרם התשלומים הצפוי והידוע מראש (שאינו קיים בהשקעה במניות) ובתשואה גבוהה יחסית למכשירי השקעה דלי-סיכון אחרים. החיסרון הגדול של אגרות החוב מתבטא בחשיפה האפשרית לפשיטת רגל של מנפיק האג"ח (במיוחד באגרות חוב של מנפיקים מסוכנים – ראו אג"ח זבל), סיכון פירעון מוקדם של ההלוואה (שיביא לכך שזרם תשלומי הריבית ייפסק בטרם עת), וחשיפה לסיכון של עליית ריבית (העלול להביא לירידה חזקה במחיריהן של אגרות החוב לטווח ארוך). ככל שדירוג האשראי של מנפיק האג"ח נמוך יותר (כלומר, יש סיכון גדול יותר שלא יוכל לעמוד בחובותיו), כך ההלוואה תיחשב מסוכנת יותר, ולפיכך הריבית עליה תהיה גבוהה יותר.

אגרות חוב קיימות בשלל המינים והסוגים. ככלל, אגרות חוב ממשלתיות (שמנפיקות ממשלות) נחשבות לשמרניות יותר, במונחי סיכון ותשואה, מאגרות חוב שהנפיקו תאגידים (אג"ח קונצרניות). אחרי הכל הסיכון שממשלה תפשוט רגל קטן בהרבה מחדלות פירעון של תאגיד. בנוסף, ביחס לאג"ח קונצרניות, יש להבחין בין אגרות חוב שמנפיקות חברות מבוססות, שלרוב ישאו ריבית נמוכה יותר, למול אגרות חוב של חברות בסיכון (אג"ח זבל), שישאו ריבית גבוהה. הבחנה נוספת בין אגרות חוב נוגעת למשך ההלוואה – ישנן אגרות חוב לטווח קצר (עד שנתיים), בינוני (שנתיים עד 7 שנים), וארוך (7 שנים ומעלה). ככל שמשך ההלוואה ארוך יותר, כך האג"ח תגיב תגובה חריפה יותר להעלאת/הורדת ריבית .

 ניתן לרכוש אגרות חוב בבורסה ככל נייר ערך. לחלופין ניתן להיחשף למספר רב של אגרות חוב שונות באמצעות רכישת קרן נאמנות המתמחה באגרות חוב, או קרן נאמנות מחקה מדדי אג"ח. במידה שתבחרו באפשרות האחרונה, תשלומי הריבית התקופתיים לא יגיעו ישירות לחשבון העו"ש שלכם, אלא יצטברו למחיר הקרן ויתבטאו בעליית הערך של יחידותיה.

36) איך שער הריבית משפיע על מחירי אגרות החוב?

נתחיל מהסוף. ריבית בנק ישראל מגדירה את הריבית המרבית שניתן לגבות על מלווה קצר מועד (מק"מ) – שהוא למעשה אגרת חוב ממשלתית לטווח של עד שנה — ונחשב לנכס השקעה חסר סיכון. היום ריבית בנק ישראל היא 0.1%, מה שאומר שבלתי אפשרי למצוא מק"מים שמשלמים יותר מ-0.1% (למעשה, רובם משלמים פחות).

נניח שאני רוצה תשואה יותר גבוהה מ-0.1%, ומוכנה כמובן לקחת סיכון גדול יותר. אז אני רוכשת אג"ח של חברת מנשה ממתקים, שמשלמת לי קופון של 3% בשנה (כפיצוי על כך שאני מוכנה לספוג את האפשרות, שמנשה עלול להיקלע לחדלות פירעון ולא לעמוד בתשלומים). עכשיו, בואו נניח שכמה ימים לאחר שרכשתי את האג"ח הזו, בנק ישראל מעלה את הריבית באופן חד ופתאומי ל-5%. זאת אומרת שכעת אפשר להשיג תשואה של 5% דרך רכישת מק"מ בסיכון אפסי.

מובן שאם אני יכולה להשיג תשואה של 5% בלי סיכון, אין שום היגיון שאמשיך להחזיק אג"ח מסוכנת יותר בריבית של 3%. כתוצאה מכך שאף משקיע רציונאלי לא ירצה להחזיק את האג"ח המסוכן של מנשה ממתקים,  המחיר של האג"ח השנואה הזו בבורסה יצלול – לפחות עד לרמת מחירים שתשקף תשואה גבוהה יותר מהתשואה שאפשר להשיג על מק"מ.

מה המסקנה? עליית ריבית בנק ישראל צפויה לגרום לירידה במחיר השוק של כל אגרות החוב שהונפקו לפני העלאת הריבית. ככל שהאג"ח היא לטווח ארוך יותר, וככל שהמנפיק מסוכן יותר, כך הירידה צפויה להיות חדה יותר.  מנגד, הורדת ריבית צפויה לגרום לזינוק במחירי אגרות החוב הקיימות. הבעיה מבחינתם של משקיעי האג"ח היא שכבר אין כל כך לאן לרדת.

37) כדאי לי להשקיע בזהב? איזה תפקיד ממלא הזהב בתיק ההשקעות?

אני לא חושבת שאפשר "להשקיע" בזהב. מדובר בנכס שאינו מניב הכנסה, ושוויו הוא לכל היותר נגזרת של משקלו – או ליתר דיוק, מה שאנשים מוכנים לשלם תמורת משקלו בסביבות שוק שונות. בעיני, נכון יותר לראות בזהב מעין פוליסת ביטוח כנגד אינפלציה מקומית, קריסה של השקל, או התמוטטות אפוקליפטית של המערכת הפיננסית, על שוקי ההון שלה והנכסים הפיננסיים הנסחרים בה.

ערכו של הזהב נוטה לעלות כשאנשים צופים אינפלציה – אחרי הכל, ממשלות (עדיין) לא יכולות להדפיס זהב, בניגוד לשטרות מזומנים… בנוסף, לזהב יש נטייה היסטורית (אם כי לא בהכרח קונסיסטנטית!) לזנק בעיתות משבר בשוק המניות – משום שהוא נתפס כמעין "חוף מבטחים" פיננסי שאינו חשוף לאותן סיכונים מאקרו-כלכליים שמאיימים על שווי המניות. כתוצאה מכך, הוא עשוי להביא תועלת במונחים של פיזור תיק ההשקעות, והקטנת התנודתיות הכוללת בתיק גם כשהבורסה קורסת.

38) מהי קרן ריט?

קרן ריט (REIT – Real Estate Investment Trust) היא חברה שמשקיעה בנכסי נדל"ן מניב. החברה רוכשת מבנים (בארץ מדובר לרוב בנדל"ן מסחרי, קניונים ומבני משרדים; בחו"ל אפשר למצוא קרנות ריט שמתמחות בנדל"ן למגורים, בתי חולים, בתי אבות, מחסנים, מלונות ועוד), משכירה אותם, מחלקת 90% מהכנסותיה משכירות כדיבידנד לבעלי המניות (זה אתם), ובתמורה נהנית משלל הטבות מס מהמדינה. מניות של קרנות ריט נסחרות בבורסה ואפשר לרכוש אותן ככל נייר ערך אחר, ועל ידי כך ליצור חשיפה ישירה, ונזילה מאוד, לנדל"ן המניב שבבעלות הקרן. למעשה, אפשר לומר שקרנות הריט הן מעין "קרנות נאמנות לנדל"ן": הן מחזיקות פורטפוליו של נכסים, ומאפשרים למשקיעים – גדולים כקטנים – להנות מההכנסה שמניב הפורטפוליו הזה. יש לשים לב שכשקונים קרנות ריט ישירות, המס עליהן הוא לא מס רווח הון הרגיל (25%), אלא מס הכנסה שולי (מדרגת המס שבה אתם נמצאים). זאת אומרת שהמס על הכנסה מקרן ריט עשוי להגיע אף ליותר מ-48%.

39) מה זה שורט?  אני שומע הרבה על ה"שורטיסטים". מי אלה?

שורט פירושו "הימור" נגד מניה. בעוד שמשקיעים "רגילים" רוכשים מניות מתוך כוונה עתידית למכור אותה ברווח, השורטיסט קונה מניה בחסר, מתוך הנחה שהניה המדוברת נסחרת במחיר גבוה מדי ועתידה לקרוס. כדי להרוויח כסף, השורטיסטים "משאילים" את המניה (בדרך כלל מבית השקעות כלשהו), ומוכרים אותה למשקיע אחר בשוק החופשי. אם מחיר המניה צולל, כפי שה"שורטיסט" אכן צופה, ההשורטיסט נהנה מכך שמכר את המניה מוקדם יותר במחיר גבוה יותר, ושומר לעצמו את הרווח פחות הכסף שהוא חייב לבית ההשקעות שהשאיל לו את המניה. כדי לבצע שורטים, יש להחזיק בחשבון מרג'ין – כלומר, חשבון שמאפשר לכם לסחור במניות בכסף שאין לכם. מדובר באסטרטגיית השקעה אגרסיבית מאוד, ומעצם טבעה היא מתאימה לסוחרי יום – לא למשקיעים לטווח ארוך. בהחלט אפשר לעשות מזה כסף, במיוחד כשהשוק תנודתי מאוד וכולם בורחים, אבל באותה מידה  השיטה הזו יכולה להתנפץ עם הסלעים, ולהשאיר אתכם בחובות. אם לדוגמה המניה עולה במחיר, למרות שהנחתם שהיא תצלול, הפסדתם כסף בחשבון המרג'ין – ואתם עכשיו חייבים לבית ההשקעות כסף. יש אנשים שרואים בשורט מעין גידור או ביטוח, אבל זה לא מדויק. לכל היותר מדובר בפעולה הפוכה להשקעה לטווח ארוך: צפייה שהמניה תרד בערכה. כלומר, לוקחים כאן פוזיציה הפוכה, לא מבטחים פוזיציה קיימת.

40) מה זה מינוף?

ברמה הבסיסית ביותר, מינוף הוא חוב. וליתר דיוק – זהו שימוש אסטרטגי בחוב כדי להגדיל את כוח הקנייה, וכתוצאה מכך את פוטנציאל הרווח, של נוטל החוב. המשקיע הממונף משתמש בכסף שלווה כדי להשקיע אותו, ועל ידי כך להרוויח, תיאורטית, סכום גדול יותר מכפי שהיה משיג לולא נטל הלוואה. כשמשקיע פרטי, או קרן מוסדית, עושים שימוש במינוף, זאת אומרת שהם נוטלים חוב כדי להשיג את המטרה מהר יותר מכפי שהיו יכולים להשיג אם היו משתמשים במשאבים הקיימים העומדים לרשותם. מטבע הדברים, המינוף כרוך בסיכון: אם פוטנציאל הרווח לא מתממש, המשקיע / הקרן הממונפים עדיין יידרשו לפרוע את חובותיהם לנושיהם (מהם לוו את הכסף).  כך שמינוף הוא פעילות שכרוכה בסיכון רב מאוד – מה שמסביר מדוע פוטנציאל התשואה שלו הוא גם רב מאוד.

41) מה לגבי מסחר במט"ח? 

מסחר במט"ח, או פורקס,  הוא השוק הפיננסי הנזיל ביותר בעולם. המסחר מתבצע 24 שעות ביממה והמחירים נעים כל הזמן. מסחר בפורקס כולל תמיד מסחר בצמדי מטבעות (למשל: שקל-אירו), ומעצם טבעו מחייב אתכם להמר שהמטבע האחד יעלה והמטבע השני ירד. בהחלט אפשר לעשות כסף בשוק הפורקס, אבל המסחר הזה מורכב ביותר, תנודתי, אלים ומסוכן.  בנוסף, מעצם טבעו מדובר במשחק סכום אפס – זה אתם כנגד הסוחר בצד השני. והמשחק הזה הוא לא סימטרי – הסוחר מהצד שכנגד הוא לא פעם בית השקעות אימתני או בנק מרכזי עצום ועתיר משאבים וידע. כניסה לעולם הפורקס עשויה להיות מוצדקת רק כשאתם סבורים שיש לכם יכולת לנצח את המתחרים הללו.  מסחר בפורקס בדרך כלל מתבסס על מינוף של כסף אמיתי כדי להגדיל את כוח הקנייה. כל שנייה נחשבת בשוק הפורקס, ואסטרטגיה פסיבית של "לא לעשות דבר", מהסוג שנדון בבלוג הזה, עלולה לייבש את החשבון שלכם. באופן אישי אני לא נוגעת בזה עם מקל — גם בשל האופי המפוקפק של חלק מהחברות שעוסקות בתחום, אבל בעיקר מכיוון שלמט"ח, בפני עצמו, אין תוחלת תשואה חיובית.

42) מה זה מדד, בעצם?

מדד הוא כלי פיננסי המשקף את רמת המחירים הממוצעת של אוסף של ניירות ערך – כגון מניות או אגרות חוב – הנסחרים בבורסות. השינויים במדד משקפים את התשואה למשקיעים לאורך זמן. לדוגמה, מדד ת"א 100, המחושב לפי שווי המניות של 100 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, נחשב לברומטר של שוק המניות הישראלי. באופן דומה, מדד ה-S&P 500 ("סנופי" 🙂 ) כולל את 500 החברות הסחירות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בארצות הברית, ונחשב לאחד ממדדי הדגל של שוק המניות האמריקני (לצד מדד הדאו ג'ונס, שכולל רק 30 חברות).

יש הרבה מאוד חברות שמתמחות בעריכה ופרסום מדדים (כמו MSCI, FTSE, S&P). כתוצאה מכך, ישנם אלפים רבים של מדדים שונים – החל ממדדים ענפיים איזוטריים יותר או פחות (למשל, מדדים שעוקבים אחר מניות מתחום המריחואנה הרפואית, הסייבר, הביומד ועוד), עבור במדדים גאוגרפיים-אזוריים (למשל מדד STOXX 600 העוקב אחר 600 חברות שונות באירופה, או מדד MSCI Emerging Markets העוקב אחר אלפי מניות בשווקים מתעוררים), וכלה במדדים שמנסים לאמוד את ביצועיו של שוק המניות העולמי כולו (למשל MSCI World). ישנם כמובן מדדים שעוקבים אחר אגרות חוב, קרנות ריט (נדל"ן מניב), סחורות ונכסים פיננסים נוספים.

חשוב להבין שהמדד הוא לכל היותר חישוב מתמטי. אי אפשר "לקנות" אותו. מה שכן אפשר לעשות, זה לרכוש מוצרים פיננסיים שמטרתם לעקוב, בדיוק רב ככל האפשר, אחר ביצועיו של המדד, ולהשיג תשואה דומה לשלו. באופן טיפוסי, המוצרים הללו עושים זאת באמצעות רכישת כל ניירות הערך הכלולים במדד עצמו. בישראל, ישנם שני סוגים של מוצרים שעושים זאת: תעודות סל וקרנות נאמנות מחקות מדד .

43) מהי היפותזת השוק היעיל?

תאוריה שפותחה על ידי פרופ' יג'ין פאמה, זוכה פרס נובל לכלכלה ומי שמוגדר גם כאבי תורת המימון. ההיפותזה גורסת, פחות או יותר, שכל המידע הגלוי על נייר ערך מסוים מגולם במחירו. ככל שהתאוריה הזו נכונה (ואני סבורה שכן, הגם שיש מי שחולק עלי), יש לכך שתי השלכות חשובות על ציבור המשקיעים. ראשית: בחירה סלקטיבית של מניות היא מאמץ חסר ערך במקרה הטוב, ובזבוז משאבים במקרה הרע. שנית: מחירי המניות נעים אך ורק בתגובה למידע חדש, קרי, הפתעות. הפתעות, מעצם טיבן, הן בלתי צפויות, ולכן ביצועיו של שוק המניות, בטווח הקצר, נעים באופן אקראי לחלוטין (מה שמכונה "הליכת אקראי", ומומלץ בהקשר זה לקרוא את ספרו המצוין של ברטון מלכיאל – "הליכת אקראי בוולסטריט"). מה השורה התחתונה שמלמדת אותנו היפותזת השוק היעיל? אין טעם לנסות לתזמן את השוק,  לנסות לבחור מניות ספציפיות, או לנסות  לבחור קרנות מנוהלות ספציפיות.

44) מהי לדעתך הסכנה הגדולה ביותר למשקיעים?

הסכנה הגדולה ביותר לא נשקפת מהתעשייה הפיננסית, מהתקשורת הפיננסית, ואפילו לא מהשוק עצמו. הסכנה הגדולה ביותר למשקיעים נשקפת מהמשקיעים עצמם. כבני אדם אנחנו חשופים למנעד רחב מאוד של הטיות קוגניטיביות, שבמגע עם העולם הפיננסי עלולות לעלות לנו ביוקר – ואף לרושש אותנו לחלוטין. אנחנו נוטים ללכת בעקבות העדר ("כולם סביבי בורחים מהשוק, סימן שכדאי גם לי לברוח…"); סובלים מהטיית אחרונות ("הממ, הקרן הזו עלתה חזק ב-3 שנים האחרונות,  סימן שהיא תמשיך לעלות!"), משנאת סיכון קצרת-רואי ("הבורסה נראית לי מסוכנת, אני אשב לי כאן על ערימת המזומנים שלי בתקווה שתהיה שווה משהו בעוד 40 שנה"), מעודף ביטחון עצמי ("ההצלחה שלי נובעת ממיומנות, הכישלונות – מחוסר מזל); ומנטייה לזהות תבניות מופשטות בתוך מידע אקראי וכאוטי לחלוטין (כמו תנודות מחירים  בשוק המניות). כל אחת מהנטיות הללו, שעשויות להועיל מאוד בסביבה אחרת, עלולות להיות הרסניות בעולם הפיננסי.

45) על אילו מקורות חדשותיים את ממליצה כדי לעקוב אחרי השוק?

על אף אחד.

ברצינות.

95% מהתוצר של התקשורת הפיננסית (בישראל, ולא רק) הוא רעש מיותר. השקעה בבורסה היא מעצם טיבה פעולה הכרוכה באי-ודאות. כשאי הוודאות גדולה, אנשים משתוקקים למידע. המדיה הפיננסית קיימת בעיקר כדי לענות על הביקוש הזה. הצרה היא שברוב המקרים למידע שהיא מפרסמת אין משמעות מעשית – תכליתו העיקרית היא לבנות ולהיבנות על התגובות הרגשיות של המשקיעים (בעיקר בעיתות מפולת), לפרסם אי-אילו חוות דעת מפי מומחים בעיני עצמם, ולהמיר את הטראפיק המכובד לכסף מהמפרסמים שלהם.  זה מסוכן, משום שמשקיעים טריים נוטים לייחס חשיבות רבה למה שעיתונאים כלכליים כותבים, כאילו יש להם תובנות נסתרות באשר לעתיד לבוא. הם יודעים בדיוק כמוכם. כל סערה פיננסית או אירוע מתוקשר עשויים כמובן להישמע מפחידים ו/או מעניינים באותה מידה, אולם אין בהם כדי לשנות את עקרונות היסוד של השקעה פיננסית נבונה לטווח ארוך.

מכשירי השקעה בשוק ההון

taps-444473_1280-min

46) מהי קרן נאמנות?

קרן נאמנות היא למעשה תיק השקעות קולקטיבי המנוהל על ידי מנהל השקעות (מנהל הקרן), מכוח הסכם נאמנות, עבור משקיעים רבים. המנהל מגייס כספים ממשקיעים כמוכם, ומשקיע אותם בנכסים פיננסים שונים בהתאם למדיניות הקרן, המפורסמת בתשקיף. בתמורה, אתם מקבלים יחידות מהקרן בהתאם לסכום ההשקעה שלכם: ככל שהשקעתם סכום גבוה יותר, תקבלו יותר יחידות. כל יחידה מקנה זכות שווה בקרן, כלומר, בעלות יחסית על הנכסים שמרכיבים את תיק ההשקעות המשותף הזה. כשהתיק עולה, מחיר היחידות שלכם שווה יותר, וכשהתיק יורד, כך קטן שווי היחידות שלכם. שער הקנייה של הקרן מחושב על ידי חלוקת שווי נכסי הקרן במספר היחידות שחולקו למשקיעים.

היתרון הגדול בקרנות נאמנות הוא בכך שהן מאפשרות למשקיע להיחשף למגוון רחב מאוד של נכסים פיננסיים מבלי שיידרש לרכוש כל נכס בעצמו ולשלם הון תועפות בעמלות. לדוגמה, ברכישת יחידות על קרן נאמנות העוקבת אחר מדד ת"א 100, אני קונה באופן עקיף בעלות על כל אחת מ-100 החברות הציבוריות הגדולות בישראל.

יש מאות רבות של קרנות נאמנות בשוק, מכל הצבעים והגדלים: קרנות מנייתיות, קרנות אג"ח, קרנות מט"ח, קרנות חו"ל, קרנות בישראל, קרנות ממונפות, קרנות אסטרטגיות, קרנות מחלקות, קרנות צוברות, קרנות חייבות במס, קרנות פטורות ממס, קרנות מנוהלות וקרנות מחקות, והרשימה עוד ארוכה.

47) איך קרנות נאמנות עושות לי כסף?

קרנות מנייתיות וקרנות אג"חיות מרוויחות כסף בשתי צורות. דרך אחת – הכנסה שוטפת. המניות ואגרות החוב שהקרן רוכשת בנאמנות עבור המשקיעים מניבות הכנסה שוטפת בדמות דיבידנדים ותשלומי ריבית (בהתאמה). קרנות הנאמנות צוברות את ההכנסה הזו (ולא מחלקות אותה, בניגוד לקרנות אמריקניות המחויבות לחלקן), ועל ידי כך מגדילות את שווי הנכסים שלהן – ובמישרין, את שווי היחידות שבידי המשקיעים. דרך אחרת היא רווחי הון. כשקרן הנאמנות מוכרת מניה כלשהי במחיר גבוה מהמחיר ששילמה תמורתו, הקרן מגדילה את סך הנכסים שלה. כמשקיעים, אתם  עושים כסף כשאתם מוכרים קרנות נאמנות במחיר גבוה ממה ששילמתם תמורת היחידות. יש לשים לב שקרנות נאמנות מחקות הן קרנות פטורות – הקרן לא משלמת מס על ההרווחים שהיא ממשת, אבל אתם כמשקיעים תידרשו לשלם מס בעת שתמכרו את הקרנות.

48) מה גורם למחירי היחידות של קרנות הנאמנות לעלות או לרדת?

שוק ההון הוא תנודתי, במיוחד בטווח הקצר. שוק המניות מושפע ממגוון רחב של משתנים, ובכלל זה עוצמת הכלכלה, משתנים פוליטיים, מגמות צרכניות ותעשייתיות וטנכולוגיות, ותחזיות המשקעים. לעומת זאת, שוק האג"ח מושפע בעיקר מ(ציפיות) הריבית ומהאינפלציה. ביצועיה של קרן נאמנות מסוימת משקפים בפשטות את ביצועי ניירות הערך המסוימים שהיא מחזיקה בתיק ההשקעות שלה . הביצועים הללו עשויים להיות תנודתיים מאוד בטווח הקצר, ולכן עדיף לאמץ פרספקטיבה לטווח ארוך (למעלה מ-5 שנים) כדי להעריך את ביצועי הקרן.

49) מה ההבדל בין קרן נאמנות מחקה לקרן נאמנות מנוהלת?

לקרן נאמנות מנוהלת יש בדרך כלל מטרה אחת: להשיג תשואה גבוהה יותר ממדד הייחוס (הבנצ'מרק) שלה, או בלשון העם, "להכות את השוק". קחו לדוגמה קרן נאמנות מנוהלת שמדד הייחוס שלה הוא ת"א 25 (מדד הדגל של הבורסה הישראלית, שעוקב אחר ביצועיהן של 25 החברות הגדולות ביותר במשק). במקום לקנות את כל 25 המניות המרכיבות את המדד, מנהל ההשקעות האקטיבי ירכוש אך ורק את המניות שלדעתו המלומדת ישיגו תשואה גבוהה מהממוצע, ויימנע מאותן מניות שישיגו תשואה גרועה. כדי לפצות על המאמץ והמשאבים הכרוכים בתהליך המחקר המעמיק שביסוד החלטותיו, מנהל הקרן האקטיבית גובה באופן טיפוסי דמי ניהול גבוהים מאוד – בין 1% ל-3% בשנה, הבאים לידי ביטוי במחיר היחידות שברשותכם.  יש לציין שעצם רכישת קרנות נאמנות מנוהלות אינה כרוכה בעמלת קנייה או מכירה.

לקרן נאמנות מחקה (פסיבית), להבדיל, יש מטרה שונה בתכלית: להשיג תשואה דומה ככל האפשר לתשואת מדד הייחוס שלה. כלומר, הרעיון כאן הוא לא להכות את השוק, אלא לחקות אותו. קרן נאמנות מחקה על מדד ת"א 25, לפיכך, תחזיק בכל אחת מ-25 החברות שמרכיבות את המדד, הטובות והרעות. השאיפה של מנהל הקרן היא שביצועיה יהיו כאמור דומים ככל האפשר לביצועי המדד עצמו. מאחר שלמנהל הקרן המחקה אינו נדרש לשבור את הראש ולהשקיע משאבים בניסיון לחזות איזו מניה תעלה ואיזו תרד, הוא יכול לגבות דמי ניהול נמוכים ביותר – הנושקים לרוב לאזור ה-0% בשנה. יחד עם זאת, רכישת קרנות מחקות כרוכה בעמלת קנייה ומכירה.

50) אז למה בעצם את דוגלת בהשקעה פסיבית בקרנות מחקות? לא חבל לוותר על המומחיות, המחקר ומשאבי העתק של מנהלי ההשקעות המומחים?

כן, אני מסכימה שזה לא מאוד אינטואיטיבי. הרי למה באמת להשקיע בסל "טיפש" של מניות, כשאפשר לשלם קצת למומחה השקעות שינפה את הזבל וישקיע רק במניות שיניבו תשואה גבוהה יותר מהשוק בכללותו?

ובכן, ראשית, הצטברה מסה של עדויות אמפיריות שלפיה רוב מומחי ההשקעות אינם מצליחים "להכות את השוק" לאורך זמן. בשוק יעיל, קשה מאוד "לפגוע" פעם אחר פעם ולבחור מניות מנצחות באופן עקבי, וכתוצאה מכך, חלק גדול מהקרנות המנוהלות משיגות תשואה *גרועה* מתשואת השוק.

כל זה לא שולל, כמובן, את האפשרות שיהיו גאונים ותותחי השקעות שיצליחו להכות את השוק באופן דרמטי. הבעיה היא שלנו, כמשקיעים, אין שום יכולת לזהות אותם מבעוד מועד, וגם אם היה לנו כדור בדולח קסום שהיה חושף את הוורן באפט הבא, אין לנו שום ערובה שאותו מנהל השקעות לא ימות פתאום, יתפטר, או סתם יאבד את מגע הכסף שלו ויתחיל להפגין ביצועים עלובים מהרגיל. ביצועי העבר אינם מעידים דבר על ביצועי העתיד – יש סיבה שהתעשייה הפיננסית מחוייבת (על פי דין) לציין זאת כשהיא מפרסמת את מוצריה.

חשוב לזכור שהשקעה אקטיבית היא משחק סכום אפס. מנהל קרן X קונה מניה וחושב שהוא עשה את עסקת חייו – כשמהצד השני יושב מנהל קרן Y, שמכר לו את המניה, וסבור שדווקא הוא עשה את עסקת חייו. אין שום אפשרות ששניהם יהיו צודקים: אחד יפסיד, ואחד ירוויח. עכשיו קחו את X ו-Y, הכפילו אותם פי מיליון. הביצועים הממוצעים של סך כל המפסידים והמרוויחים, כמובן, היא היא ה"שוק". במילים אחרות, כמשקיעה פסיבית, אני לא משתתפת במשחק הניחושים הזה. במקום זה, אני חותרת להשיג את הממוצע – את תשואת השוק עצמה. קרנות מחקות מאפשרות לי לעשות בדיוק את זה – בעלות הנמוכה ביותר האפשרית.

51) מהם היתרונות של השקעה פסיבית על פני השקעה אקטיבית? 

בגדול, השקעה פסיבית הופכת את החיים לפשוטים יותר. כשאתם מנסים להשיג את תשואת השוק, ולא להכות את השוק, אתם יכולים להרשות לעצמכם להתעלם לחלוטין מרעשי הרקע שמייצרת התקשורת הפיננסית; לברור בין הררי מידע סותר; להקטין א ת דמי הניהול (או במילים אחרות, להגדיל את התשואה) בעשרות אחוזים; להימנע מהעסקת יועץ השקעות או מנהל תיקים חיצוני; ולחסוך הרבה מאוד זמן. בטווח הארוך, הניסיון להשיג את תשואת השוק בדמי ניהול נמוכים ככל הניתן צפוי להניב ביצועים טובים יותר על תיקי השקעות המנוהלים על ידי אנשי מקצוע.

52) איך יכול להיות שהשקעה פסיבית עדיפה על מומחי ההשקעות?

הרעיון שהמשקיע העצל הטיפוסי יכול להניב תשואה גבוהה יותר ממנהלי השקעות מקצועיים נשמע מגוחך. ההבדל הוא שרק מיעוט מקרב מנהלי השקעות באופן טיפוסי מצליחים להכות את השוק באופן עקבי. במקום לשלם לאותם מנהלי השקעות דמי ניהול אסטרונומיים בתקווה (יומרנית קמעה) שיצליחו להשיג ביצועים עודפים, משקיעים פסיביים פשוט מנסים להשיג את התשואה הממוצעת בעלות הנמוכה ביותר האפשרית. משקיעים פסיביים מבינים שהחוכמה בהשקעות היא לא להכות את השוק, אלא להשיג את המטרות הפיננסיות שהציבו לעצמם תוך נטילת סיכון מידתי. הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא לחסוך באופן עקבי, לפזר את ההשקעה, ולצמצם את עלויות ההשקעה ככל הניתן.

53) אבל אני לא רוצה לקנות את כל השוק! השוק כולל מלא חברות גרועות!

קנייה ואחזקה של השוק כולו באמצעות קרן מחקה זולה מבטיחה שתחזיקו הן את המניות שמניבות את התשואה הגבוהה ביותר, והן את המניות עם התשואה הגרועה ביותר. כתוצאה מכך תשיגו את תשואת השוק הממוצעת. אין מה להיות מוטרדים מכך שהקרנות המחקות שלכם מחזיקות גם חברות גרועות. אותן מניות יכולות לאבד לכל היותר 100% משווין. לעומתן, המניות הטובות, שכלולות אף הן בקרנות המחקות שלכם, עשויות לרשום תשואה של 1000% ואפילו 10,000% תוך עשור או שניים. די בכך שתחמיצו את שתי המניות הללו, וכל תיק המניות שלכם יפסיד. קניית השוק כולו הוא הדרך היחידה להבטיח שתהיה לכם חשיפה למניות הללו.

54) שמעתי על חברה חדשה עם מוצר איכותי ואני משוכנע שהיא תצליח. למה לי לקנות את כל השוק, כשאני יכול, תאורטית, לעשות "מכה" ולרכוש רק אותה?

הסיבה ש-90% מהמשקיעים לא מצליחים לבחור מניות מנצחות היא פשוטה. בכל פעם שאתם קונים או מוכרים מניות ספציפיות בשוק,  יש מישהו בצד השני, שמוכר (את אותן מניות בדיוק.  ה"מישהו" הוא לא בהכרח משקיע פרטי כמוכם. לא פעם מתברר שזה אחד מגאוני מחלקת המסחר של  בנק הפועלים, אלטשולר שחם או גולדמן זקס. היי, אולי זה אפילו וורן באפט, על משאבי המחקר העצומים לאין ערוך משלכם. גרוע מכך — יתכן שמי שמוכר לכם את המניה של אותה חברה אטרקטיבית הוא לא אחר מאשר עובד, או רחמנא ליצלן, בעל שליטה, באותה חברה בדיוק. אלא שאותו מוכר, שיודע מה מתרחש בה הרבה הרבה יותר טוב מכם, משום מה החליט להיפטר מאותן מניות, ולא להעמיס סחורה נוספת. מה הוא יודע שאתם לא יודעים?

ליקוט מניות אכן מגדיל את הסיכויים להתעשר – אבל באותה מידה מגדיל את הסיכויים להתרושש (ככל שתשקיעו בהן את כל כספכם). אם אתם בכל זאת רוצים לשחק במשחק הזה, הקפידו לשאול את עצמכם מה אתם יודעים שהשוק בכללותו לא יודע – וזכרו ש"מידע שידוע לכולם כלל לא שווה לדעת" (ברנרד ברוך). אחרת – אתם עלולים למצוא את עצמכם משחקים טניס מול רוז'ה פדרר – מבלי לדעת שזה רוז'ה פדרר.

55) למה חשוב כל כך לשמור על דמי ניהול נמוכים?

דמי הניהול שגובה מוצר ההשקעה (קרן נאמנות, תעודת סל, מוצר פנסיוני) הם פרמטר מרכזי שצריך לבחון טרם ההחלטה לרכוש אותו.  הסיבה לכך היא שלדמי הניהול עשויה להיות השפעה שלילית משמעותית על הרווחיות של ההשקעה לאורך זמן. דמי הניהול של קרנות מנוהלות נעים בין 0.5% ל-2.8%, בעוד שדמי הניהול של קרנות מחקות נמוכים משמעותית ולעתים נדירות עולים על 0.5%. ההפרש לא נשמע משמעותי, אבל לאורך זמן הוא עלול להצטבר אקספוננציאלית ולנגוס בחלקים הולכים וגדלים מהתשואה שלכם. נניח שתי קרנות נאמנות המניבות תשואה ממוצעת שנתית של 5% – האחת גובה 1% בדמי ניהול, והשניה גובה 2%. ההפרש ביניהן – אחוז אחד בסך הכל – נראה שולי במבט ראשון, אבל חשוב לזכור שכל שקל ששילמתם כדמי ניהול הוא שקל פחות מהתשואה שלכם. משקיע א' רכש יחידות בשווי 100,000 ש"ח בקרן שגובה 2%, ומשקיע ב' רכש יחידות בשווי 100,000 ש"ח בקרן שגובה 1%.  שתי הקרנות הניבות כל אחת רווח של 5,000 ש"ח בשנה (5%). משקיע ב' משלם 1% מתוך 100,000, כלומר 1,000 ש"ח בשנה, שהם 20% מרווח של 5,000 ש"ח. משקיע ב' משלם 2,000 ש"ח בשנה, שהם 40% מרווח של 5,000 ש"ח.  כך הפרש של 1% בלבד בין שתי קרנות מיתרגם לפער אדיר של 20% ברווחיות!

56) מה ההבדל בין קרן מחקה לתעודת סל? 

תעודות סל, או בשמן הלועזי Exchange Traded Notes, הן מוצר פיננסי מחקה מדד. בשונה מהקרנות המחקות, תעודות הסל נסחרות בבורסה בשלב המסחר הרציף, כך שניתן לקנות ולמכור אותן בכל שלב במהלך יום המסחר. בפועל, תעודות הסל משקפות התחייבות מאת החברה המנפיקה (קסם, תכלית, פסגות, הראל ושות') לשלם לכם את תמורת המדד ביום מסוים. כמובן שתוכלו למכור את תעודת הסל לפני כן, בהתאם לשווי ההוגן שלה. היתרון הגדול של תעודות הסל הוא ביכולת לקנות ולמכור במהירות, תוך כדי יום המסחר. בנוסף, הן מאפשרות חשיפה לשווקים איזוטריים במיוחד. החיסרון הוא עלות גבוהה יותר, היעדר הגנות רגולטוריות, וסיכון מנפיק (סיכון של קריסת החברה המנפיקה).

57) מה לגבי קרנות מחקות זרות?

משקיעים ישראלים אינם יכולים להשקיע בקרנות נאמנות זרות, אולם הם בהחלט יכולים לרכוש קרנות סל זרות (ETF, או Exchange Traded Fund) הנסחרות בבורסות בחו"ל. "קרן סל" היא למעשה שילוב בין קרן נאמנות לתעודת סל. מצד אחד מדובר בקרן נאמנות, כלומר תיק השקעות גדול המנוהל בנאמנות על ידי מנהל הקרן; ומצד שני, היא נסחרת בבורסה בשלב המסחר הרציף, כך שאפשר לקנות ולמכור אותה ככל נייר ערך (בניגוד לקרנות נאמנות, שאותן אפשר לקנות רק פעם אחת ביום).  כשאתם קונים יחידות בקרן סל, אתם למעשה קונים את כל ניירות הערך שהקרן מחזיקה.

היתרון הגדול ביותר של ה-ETFים הזרים על פני הקרנות המחקות ותעודות הסל אצלנו הוא בכך שה-ETFים מחזיקים פיזית במניות של החברות הכלולות במדד הייחוס שאחריו הן עוקבות. בעוד שהקרנות המחקות אצלנו עושות שימוש במוצרים סינתטיים, כמו חוזים עתידיים, כדי לחקות את המדד. לשם המחשה, קרן הסל Vanguard Total World (סימול VT), שמחקה את שוק המניות העולמי, מחזיקה פיזית מניות של 7000 חברות שונות על פני הגלובוס. לעומת זאת, קרן מחקה ישראלית מקבילה על מדד מקביל (למשל מגדל MTF מחקה MSCI WORLD) לא תחזיק בכל 7000 המניות, אלא תשתמש בחוזה עתידי על מדד MSCI WORLD – כשהמטרה היא חיסכון בעלויות.

יתרונות נוספים של הקרנות הזרות הוא שהן באופן טיפוסי זולות מאוד (דמי ניהול נמוכים מ-0.2%), נהנות מנזילות אדירה, ומ"גב" של בתי ההשקעות העשירים והמבוססים ביותר בעולם.

מנגד, לא הכל ורוד. מבחינתו של המשקיע הישראלי, השקעה באמצעות ETFים זרים כרוכה בחסרונות לא מבוטלים: בדרך כלל עמלות הקנייה והמכירה תהיינה גבוהות יותר (אלא אם משתמשים בברוקר זר – מה שגורר חובת דיווח עצמאי למס הכנסה). לכך יש לצרף את עמלת המרת המט"ח משקלים לדולרים. בנוסף, ETFים הנסחרים בארה"ב חייבים על פי החוק שם להפריש דיבידנדים למשקיעים. בעוד שזה נחמד לקבל דיבידנד בדולרים היישר לעו"ש, צריך לזכור שמהדיבידנד מנוכה ממנו מס במקור בשיעור של 25% לממשלת ארה"ב – אירוע מס שהיה נחסך אילו הדיבידנד היה נצבר ישירות למחיר הקרן ולא מחולק. לבסוף, בארה"ב נהוגות תקנות דרקוניות במיוחד בכל האמור לאחזקה של זרים בנכסים אמריקניים. אם האחזקה שלכם בקרנות סל שבסיסן בארה"ב עולה על 60,000$, אתם (ו/או יורשיכם) תהיו חייבים במס ירושה אסטרונומי.

דרך אחת לעקוף את הבעיה הזו היא להשקיע באמצעות קרנות סל שבסיסן באירלנד – הן ל-Vanguard והן ל-Blackrock (iShares), שתי החברות הפיננסיות המובילות בתחום, יש חברות בנות באירלנד, והן מנהלות קרנות סל מחקות, זולות ונזילות הנסחרות בבורסות אירופה. היתרון בקרנות האיריות הוא בכך שהן צוברות את הדיבידנדים למחיר הקרן ולא מחלקות אותו, וכך מאפשרות לצבור ריבית דריבית ביתר קלות ותוך חיסכון באירועי מס. מנגד, משקיעים ישראלים עשויים לגלות שברוקרים ישראלים גובים עמלות גבוהות מאוד על פעילות באמצעות בורסות אירופה.

לדיון השוואתי בין קרנות ישראליות, איריות ואמריקניות, ראו גם: שוקולד מריר ב-7 טעמים

58) מה זה קרן השתלמות, ולמה קריטי שאפתח אחת? 

קרן השתלמות היא מכשיר חיסכון לטווח בינוני-ארוך. היא נבדלת משאר מכשירי החיסכון (קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים) בכך שהכספים בה הופכים נזילים תוך 6 שנים בלבד מיום פתיחת הקרן (לשם השוואה, בשאר המכשירים אפשר למשוך את הכספים, ברוב המקרים, לא לפני גיל 60). ה"שוס" הגדול הוא שהפקדות לקרן השתלמות עד גובה ה"תקרה המוטבת" (18,240 ש"ח בשנה, עדכנית ל-2016) נהנות מפטור מוחלט ממס רווח הון. במילים אחרות – כל שקל שיצמח כרווח מאותן הפקדות שנתיות עד אותה תקרה מוטבת יהיה פטור לחלוטין ממס. 18 אלף בשנה אולי לא נשמע כמו כסף גדול, אבל רק אם אתם חושבים, שוב, במונחים ליניאריים. אם תשכילו להשקיע את המקסימום השנתי האפשרי באפיק אגרסיבי יחסית (ולדעתי כדאי לנצל את הפטור ממס כך שיחול על נכסים עם פוטנציאל תשואה גבוה, קרי: מניות, ולא "לבזבז" אותו על נכסים שמרנים), ולא תתפתו למשוך את הכספים ברגע שאפשר, מדובר כאן על הטבת מס פוטנציאלית של מאות אלפי שקלים וצפונה. אני מדגישה: ככל שאפשר, אל תמשכו את הכספים מקרן ההשתלמות לאחר 6 שנות חיסכון בלבד.

למה זה קריטי? ובכן, מעבר לעובדה שיש כאן הזדמנות נפלאה (וחוקית) להקטין את חבות המס שלכם,  צריך לזכור שבסופו של יום, יש לכם רק תיק השקעות אחד. זו טעות להבחין בין החשבון החייב במס (בבית ההשקעות או בבנק) לבין החשבונות הפנסיוניים שלכם. צריך להסתכל על הכל כעל מקשה אחת, ולוודא שהקצאת הנכסים חלה על כל החשבונות הללו באופן טוטאלי. במילים פשוטות: חשבונות שנהנים מפטור ממס או מדחיית מס צריכים להיות מושקעים באופן אגרסיבי יותר מחשבונות שאינם נהנים מפטור כזה. עדיף לשלם מס רווח הון על תשואה של 2% ולא על תשואה של 8%.

59) אני שכיר, אבל המעסיק שלי לא מתכוון לפתוח לי קרן השתלמות. מה אפשר לעשות?

קרן השתלמות היא הטבה. המעסיק אינו מחויב על פי חוק לפתוח קרן כזו או להפריש אליה כספים. מה שאפשר לעשות במצב כזה הוא לפתוח עסק עצמאי, במקביל לעבודתכם כשכירים. מרגע שתשיגו את תעודת העוסק ממע"מ, תוכלו לפתוח קרן השתלמות במעמד עצמאי ולהפריש את הכספים בעצמכם, ללא תלות במעסיק.

60) למה היועץ בבנק / סוכן הביטוח / מנהל התיקים שלי אמר לי שלא כדאי לנהל תיק השקעות פסיבי בעצמי?  

ובכן, לא מן הנמנע שהוא גוזר קופון כלשהו מהעמלות או מדמי הניהול מהמוצר הפיננסי היקר שהוא מנסה לשווק לך. למרות שמשקיעים מתוחכמים מאוד אימצו את אסטרטגיית ההשקעה הפסיבית, עדיין יש מי שמטיל בה ספק. הטענה היא שעל השקעה איכותית צריך לשלם, והרבה. הבעיה היא שבעולם הפיננסי, הכלל הוא הפוך: ככל שאתה משלם פחות, אתה מקבל יותר. אני לא יודעת כמה מתוכם באמת מאמינים בזה, או כמה פשוט שכנעו את עצמם שהם משתייכים לאותה קבוצת עלית שמסוגלת להשיג תשואה מכת שוק באופן עקבי עבור הלקוחות שלהם, חרף מסה של נתונים שמוכיחים את ההיפך המוחלט. אפטון סינקלייר כתב פעם: "קשה מאוד לגרום לאדם להבין משהו כשמשכורתו תלויה בכך שלא יבין זאת."

61) מהי פוליסת חיסכון / השקעה? 

זהו מוצר השקעה חדש יחסית, שהושק לפני מספר שנים על ידי חברות הביטוח בניסיון להתחרות מול קרנות הנאמנות, ומשווק מאז באגרסיביות. גם כאן, מדובר למעשה בתיק השקעות קולקטיבי, המנוהל על ידי מנהל השקעות מטעם חברת הביטוח. למרות שמו (פוליסה), במוצרים הללו אין בדרך כלל מרכיב ביטוחי, ומדובר בחיסכון טהור.  הפוליסות מושקעות במגוון רחב של מסלולי השקעה לבחירת החוסך.

יש להן כמה יתרונות מובהקים על קרנות הנאמנות: מעבר בין מסלול השקעה לאחר (למשל, ממניות לאג"ח) אינו כרוך בתשלום מס רווח הון, בעוד שמהלך דומה בקרנות נאמנות יחייב מכירה, תשלום מס על רווחים, וקנייה של קרן חלופית; אין צורך לשלם עמלות קנייה ומכירה; וניתן לייצר באמצעותן תזרים שוטף ("משכורת" לחשבון).  לצד זאת, לפוליסות יש חסרונות שלדעתי עולים על היתרונות: רובן מנוהלות באופן אקטיבי, כלומר מנסות להכות את השוק ולא לחקות אותו, וכידוע – זה משהו שרק מעטים מסוגלים לעשות בטווח הארוך; שנית, למרות הפטור מעמלות קנייה ומכירה, דמי הניהול יקרים מאוד ונעים בין 0.7% ל-2%; שלישית, אופן ניהול ההשקעות אינו שקוף, קשה מאוד להבין באילו נכסים מסוימים הפוליסות משקיעות, והפיקוח הרגולטורי עליהן לוקה בחסר; ולבסוף, כדי לרכוש פוליסת חיסכון צריך לפנות לסוכן הביטוח, למלא טפסים ולהמתין, בעוד שרכישת קרן נאמנות נעשית דרך מערכת המסחר בכמה לחיצות כפתור.

62) מה זה IRA?

ראשי תיבות של Individual Retirement Account. זהו מודל ניהול כספים בניהול אישי, שיובא לארץ, בשעה טובה, מארה"ב. בגדול, המודל שמאפשר לחוסכים לנהל את החסכונות הפנסיוניים שלהם (קופות גמל לעצמאיים, וקרנות השתלמות) בכוחות עצמם. כלומר, במקום להפקיד לקרן השתלמות ולבחור מסלול השקעה, החוסך מקבל את האפשרות להשקיע את הכסף בחופש כמעט מוחלט, כשהוא נהנה מהמעטפת (ובעיקר — מהטבות המס) שמספקת המסגרת של קרן ההשתלמות או קופת הגמל. המשמעות היא שפעולות קנייה ומכירה המתבצעות בתוך הקרן תהיינה פטורות, באופן טיפוסי, מתשלום מס רווח הון. IRA הוא מסלול מצוין לחוסכים שמעוניינים לקחת שליטה מלאה על ניהול החסכונות הפנסיוניים שלהם, ולא לבטוח במנהל השקעות שישקיע במקומם.

63) ומה עם קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים? איך זה משתלב בתכנית?

כל אחד מהמכשירים שהזכרת בשאלה הזו הם מוצרי חיסכון לטווח ארוך. יש ביניהם הבדלים חשובים, אבל המשותף להם הוא שבכולם הכספים "נעולים" עד גיל 60 (אלא אם אתם נקלעים לאחד מ"מצבי המסכנות" שמאפשר לפדות את הכסף לפני כן, או לחלופין – משלמים קנס אסטרונומי בשיעור 35%)). מכנה משותף נוסף הוא שברוב המקרים אפשר יהיה למשוך מהמוצרים הללו רק קצבה חודשית, ולא "בוכטה" חד פעמית (אלא אם הוכחתם שיש לכם כבר קיצבה מינימלית ממקור אחר).

פוליטיקאים ועיתונאים כלכליים מסוימים נוטים להסתכל על עולם החיסכון לטווח ארוך בראייה חרדתית-אלרמיסטית, כאילו מדובר בפצצת זמן שתתפוצץ ותשאיר את כולנו עניים. זה מובן, משום שבתרבות שבה אנשים חוסכים לכל היותר 10% מהשוטף שלהם, התלות בפנסיה היא כמעט מוחלטת.

מנגד, "סולידים" אחראיים וממושמעים שלומדים לחסוך 50%+ מהשכר שלהם אינם תלויים בפנסיה שלהם בגיל זיקנה. מבחינתם, הפנסיה האמיתית שלהם היא תיק ההשקעות המניב שיצרו זמן רב לפני שהגיע גיל הפרישה הרשמי. הפנסיה, לכל היותר, היא בונוס, או כרית ביטחון, או כסף שמיועד לגיל זקנה בלבד. זו הסיבה, אגב, שאני חושבת שלכפות על אנשים אחראיים להפריש לפנסיה זה ביטוי של פטרנליזם נקלה, שבמובן מסוים מעניש את האחראים בגין רשלנותם של חסרי האחריות.

שלא יובן מכך שאני מזלזלת בנושא. אני חושבת שחשוב להפקיד לפנסיה, באופן וולונטרי, ולו בשל הטבות המס המשמעותיות שהמדינה נותנת. גישת ביניים, בקונטקסט של הבלוג, יכולה לחשוב על מעין מסלול פרישה דו-שלבי: את השנים בין הגילאים 30-60 מממנים באמצעות תיק ההשקעות שלנו, ואילו את השנים בין 60 עד 90 מממנים דרך קרן הפנסיה + מה שנותר מתיק ההשקעות.

64) בכל זאת, מה המוצר הפנסיוני המועדף עליך? 

כתבתי על היתרונות והחסרונות של המוצרים הפנסיונים השונים בפוסט הזה. באופן עקרוני, אני בדעה שערבוב השקעות וביטוח במוצר אחד זה רעיון רע מאוד: השקעות בהגדרה מכניסות מימד של סיכון, בעוד שביטוח נועד מעצם טבעו להגן מפני סיכון. קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שניהם חוטאים בעירוב הזה. ביטוחי המנהלים נחשבו לאטרקטיבים כל זמן שהבטיחו כיסוי מפני התארכות תוחלת החיים ("מקדם קצבה מובטח"), אבל היתרון הזה כבר לא קיים מאז 2013. קרנות הפנסיה נחשבו לאטרקטיביות בגלל אגרות החוב המיועדות שהציעו לעמיתים (30% מנכסי הקרן הושקעו בתשואה מובטחת של קרוב ל-5%), אולם בכוונת האוצר להקצות אותם אך ורק לחוסכים מבוגרים. בנוסף, בקרנות פנסיה יש מה שנקרא "ערבות הדדית", שהציניקנים מביננו מגדירים כשם קוד ל"פירמידת פונזי" – החוסכים הצעירים ממנים למעשה את הפנסיונרים הקשישים. בשורה התחתונה, אני חושבת שמכשיר החיסכון הפנסיוני הזול והאפקטיבי ביותר, שמיועד לחיסכון נטו ולא לביטוח, הוא קופת הגמל הקלאסית.

65) מה דעתך לגבי משיכה של כספי פיצויים או משיכת של קרנות השתלמות?

אני מתנגדת קטגורית לכל מהלך פיננסי שיכול ליצור אירוע מס או לפגוע בקיצבה עתידית. זה נכון לגבי משיכה של כספים מקרנות השלמות, משיכת כספי פיצויים ועוד. צריכים כסף? קצצו הוצאות, וחסכו ברבאק מהשוטף. אל "תבזבזו"  כספים שנהנים מפטור / הטבת מס, ואל תשלמו מיסים כל זמן שהחוק לא מחייב אתכם לשלמם.

פרקטיקה של שוק ההון

66) איך אני יודע אם אני מוכן להשקיע?

למרות הלהט להתחיל להשקיע מוקדם ככל האפשר, חשוב להבין שלא כולם מסוגלים להשקיע בבורסה. נקודת המוצא הקריטית היא יצירת בסיס פיננסי מוצק.  אסור להשקיע בבורסה כל זמן שהחיים הפיננסיים שלכם מעורערים וחסרי יציבות.

לפני שתתחילו להשקיע, עליכם לפתח ולסגל הרגלי חיסכון בריאים (כך שבכל חודש יותר כסף ייכנס ממה שייצא). תנאי הכרחי נוסף הוא יצירה של "קרן לשעת חירום" – חיסכון בהיקף של 6 חודשי מחייה לפחות – שתכליתו, כשמו כן הוא, לשמש "כרית ביטחון" למקרים של אובדן הכנסה פתאומי. את כספי החירום הללו אסור להשקיע או לסכן – יש לשמור אותם במזומן בלבד. משמעות נוספת של הצורך ביציבות פיננסית היא שאם אתם מגלגלים חובות הנושאים ריבית גבוהה – מינוס, אשראי, תשלומים, הלוואות – אתם עדיין לא בשלים להשקיע בשוק ההון. אם אתם בחובות, כל כסף חדש שאתם מרוויחים צריך לכסות את הבור הזה, ולא ללכת לשוק ההון. חריג לכלל הזה הוא חוב נושאי ריבית נמוכה (משכנתא, לדוגמה).

כמובן שהמסקנה המתחייבת מהדיון הזה היא שלעולם אין ללוות כספים כדי להשקיע. אל תסכנו כסף שטרם הרווחתם – זה מתכון לאסון. לבסוף, כדאי לוודא שהצרכים הביטוחיים הבסיסיים שלכם מכוסים – ביטוח בריאות בסיסי הוא הקריטי מביניהם.

67) אני רוצה להשקיע, אבל אני בחובות. מה לעשות?

הנה כלל אצבע שעשוי להועיל בפתרון השאלה הזו. אם הריבית שאתם משלמים על החוב גבוהה מהריבית שהייתם יכולים לקבל על אג"ח ממשלתי ישראלי ל-10 שנים – אזי עדיף לסגור את ההלוואה, ורק אז להשקיע. סגירת ההלוואה פירושה תשואה מובטחת על כספכם. לכן, אני מציעה לשלם את כל חובותיך מיד, במיוחד אם הם נושאים ריבית גבוהה. זה מצב חירום שצריך לפתור אותו לאלתר, לפני כל דבר אחר. באופן כללי אני מציעה לסגל סגנון חיים שלא מחייב אתכם להשתמש בכסף של אחרים – ובפרקטיקה לשדוד את העתיד שלכם למען ההווה. חיסכון אגרסיבי של ההכנסה הפנויה הוא הדרך לעשות  זאת.

68) איך אני מתחיל להשקיע, בפרקטיקה? מה אני עושה? עם מי אני מדבר?

במידה שאין לכם חובות נושאי ריבית גבוהה; יש לכם סכום פנוי להשקעה שאינו מהווה חלק מהקרן לשעת חירום; סגנון החיים שלכם עוצב כך שאתם מכניסים באופן עקבי יותר כסף ממה שאתם מוציאים; וניסחתם תכנית השקעה ברורה, המגדירה את הקצאת הנכסים המבוקשת בהתאם למטרות, לצרכים, לסיבולת הסיכון ולאופק ההשקעה שלכם — ובכן, ברכותיי, אתם בשלים להשקיע בכוחות עצמכם.

המטרה היא לרכוש נכסים פיננסיים הנסחרים בבורסה. באופן טיפוסי, משקיעים פרטיים אינם יכולים למכור ולקנות סחורה בשוק ההון סתם כך. כדי לבצע אינטרקציה עם סוחרים אחרים בשוק, יש לפעול באמצעות מתווכים – "ברוקרים". הברוקרים הללו קרויים "חברי בורסה". כל הבנקים, ורוב בתי ההשקעות, הם חברי בורסה רשמיים ומפוקחים, שבאמצעותם ניתן לשלוח פקודות קנייה ומכירה לשוק (לחצו כאן לרשימת חברי הבורסה בתל-אביב).  השלב הראשון, לפיכך, הוא לפתוח חשבון השקעות אצל אחד מאותם גופים, שבאמצעותו תשקיעו את הכסף. באופן טיפוסי, פתיחת החשבון כרוכה בהליך זיהוי קצר (בהתאם להנחיות הרשות לניירות ערך), בחתימה על טפסים, ובהעברת מזומן לחשבון. כעבור 3-2 ימים חשבון ההשקעות שלכם יזוכה, ותוכלו להתחיל לבצע פעולות.

69) האם עדיף להשקיע דרך הבנקים או דרך בתי ההשקעות?

יש שני יתרונות גדולים להשקעה באמצעות הבנק. האחד הוא שזה נוח – חשבון העו"ש "חונה" ליד חשבון ההשקעות, לא צריך להתרוצץ בין גופים שונים, וקל להעביר כספים מחשבון אחד לאחר דרך המערכת המקוונת של הבנק. יתרון חשוב נוסף הוא שמערכות המסחר של הבנקים נוטות להיות הרבה יותר פשוטות ואינטואיטיביות מהמערכת שמפעילים בתי ההשקעות.

החיסרון של השקעה עצמאית דרך הבנקים היא העלות הגבוהה שלה. כברירת מחדל, העמלות ודמי התפעול הרבעוניים שגובים הבנקים נוטים להיות גבוהים בעשרות אחוזים מאלה של בתי ההשקעות. שלא תהיינה טעויות – הכסף הזה בא כל כולו על חשבון התשואה שלכם.  בתי ההשקעות מציעים שירות טוב לא פחות בעלות נמוכה משמעותית, עם ספי מינימום יחסית נמוכים להשקעה (החל מ-20,000 ש"ח).

צריך לומר ביושר, שאם תיק ההשקעות שלכם גדול מספיק, הרי שכוח המיקוח שלכם מול הבנק עולה באופן משמעותי. אם הבנק חפץ ביקרכם, הוא לא יהסס להשוות, ואף לתת הצעה משופרת, ביחס למה שנתן בית ההשקעות, העיקר לשמר אתכם. זכרו שאתם לא צריכים להצהיר נאמנות לאף גוף: אלה גופים מסחריים שמתחרים עליכם. המטרה שלכם צריכה להיות הוזלה מקסימלית של  דמי התפעול (ובמיוחד את "דמי המשמרת" האיומים של הבנקים, שאותם אפשר בפרקטיקה לבטל עם קצת מיקוח מזרח-תיכוני טוב), וכן להשיג את העמלות הנמוכות ביותר עבור קנייה ומכירה של תעודות סל וקרנות מחקות.

70) זה לא קצת מסוכן להשקיע דרך בית השקעות?

זו שאלה נפוצה. לדעתי החשש מוגזם. ראשית, בתי השקעות – לפחות אלה המוגדרים כחברי הבורסה בת"א — כפופים לפיקוח הרשות לניירות ערך והבורסה עצמה. הכספים הנזילים שתעבירו לשם יופקדו הלכה למעשה בחשבון נאמנות של הברוקר אצל אחד הבנקים הגדולים, כך שמעשית, המזומנים לא עוזבים את המערכת הבנקאית. בנוסף, על פי דין, בתי ההשקעות מחויבים להפריד בין כספם הנזיל של  הלקוחות לבין כספי החברה עצמה. אשר לניירות הערך שתרכשו באמצעות בית ההשקעות — הם שמורים במסלקת הבורסה ורשומים על שמכם בספר חברי הבורסה, ולא על שם בית ההשקעות. ניירות ערך זרים מוחזקים אצל משמורן (Custodian), שהוא בדרך כלל גוף פיננסי גדול בחו"ל שעובד בשת"פ עם בית ההשקעות. כמו-כן, בתי ההשקעות בדרך כלל מבוטחים מפני אירועי רשלנות או מעילות עובדים.

71) אוקי, פתחתי חשבון אצל הברוקר, והעברתי מזומנים. איך קונים קרנות נאמנות?

יש שתי דרכים לבצע פעולות בחשבון.

 הדרך המהירה ביותר היא להשתמש במערכת המסחר המקוון של הברוקר. כדי לרכוש קרן נאמנות, עליכם תחילה לדעת מהו הסימול הבורסאי של הקרן שאתם רוצים לקנות – בדרך כלל זהו מספר בן 7 ספרות. גשו למסך המסחר בקרנות נאמנות, הזינו את הסימול הבורסאי של הקרן, הזינו את מספר היחידות שאתם מעוניינים לרכוש או לחלופין את הסכום בו אתם רוצים לקנות, הזינו את הוראת הקנייה ואשרו אותה. זה הכל. אם שלחתם את ההוראה עד השעה 15:00, הברוקר שלכם יעבד אותה וירכוש עבורכם יחידות מהקרן, בסכום שציינתם, עוד באותו היום. אם איחרתם, ההוראה תתבצע רק למחרת. כמו-כן, בקרנות שעוקבות אחר מדדי חו"ל, ההוראה (וכך גם סליקת הכספים) תבוצע רק למחרת, בימים ב' עד ה' (שכן אין מסחר בחו"ל בימי א').

הדרך השנייה לעשות את התהליך הזה היא פשוט לדבר טלפונית עם חדר המסחר ולבקש מהנציג שיעשה עבורכם את הפעולה. שימו לב – אלה בני אדם, וטעויות עלולות לקרות. במהלך השיחה, עדיף לחזור פעמיים, ליתר ביטחון, על סימול הקרן ועל סכום הרכישה.

72) אני מעדיף לקנות תעודות סל או ETF. איך עושים את זה?

בעוד שרכישת יחידות בקרנות נאמנות נעשית פעם אחת במרוכז במהלך יום המסחר, תעודות סל ו-ETF נסחרות בשלב המסחר הרציף. זה אומר שכדי להשקיע בהן, תצטרכו לקנות אותן בזמן אמת ממשקיע בצד השני. העקרון הבסיסי הוא פשוט: אתם שולחים פקודת קנייה במחיר מסוים.  הפקודה הזו תיקלט בספרי הבורסה ותשב שם עד שתגיע פקודת מכירה באותו מחיר.  לפירוט על התהליך, קראו נא את הפוסט: איך לקנות תעודת סל בבורסה?

73) כמה עולה לקנות ניירות ערך?

זה תלוי מאוד בעמלות שגובה הברוקר שלך. רכישת קרנות נאמנות רגילות אינה כרוכה בתשלום עמלה כלשהי. לעומת זאת, כשקונים קרנות מחקות, תעודות סל, מניות ואגרות חוב, יש לשלם עמלת קנייה (והוא הדין גם במכירה). העמלה נגבית באופן אוטומטי בעת ביצוע הפעולה ומחושבת כחלק מהעסקה. אצל הבנקים, העמלה הזו עשויה להגיע לשיעור אסטרונומי (כבר שמעתי על בנקים שגובים עד 0.8% מהעסקה, מינימום 30 ש"ח לפעולה). אצל בתי ההשקעות אפשר לשלם 0.08% לעסקה ואף פחות מזה, ללא מינימום כלל. כמובן שאם תיגשו לבנק שלכם ותאיימו לעזוב (תוך נפנוף מוחצן בהצעה שקיבלתם מבית ההשקעות), יש סיכוי לא רע שתקבלו הצעת-נגד אטרקטיבית לא פחות (הסיכוי הזה עולה דרמטית ככל שסכום ההשקעה גבוה יותר). מקח וממכר הם שם המשחק בעולם הפיננסי. זה בזאר תורכי – אל תתרשמו מהלוק המעונב והמהוקצע.

עמלה נוספת שיש להזכיר היא דמי תפעול חודשיים. אצל הבנקים זה מכונה דמי ניהול פעילות (דנ"פ) או "דמי משמרת",  וזה שריד ארכאי לתקופה שאשכרה היה צריך לאכסן את ניירות הערך (פיזית) בכספות הבנק. היום הכל דיגיטלי, כך שלעמלה הזו אין הצדקה אמיתית, אבל הבנקים ששים לגבות אותה – ועוד כאחוז רבעוני מהתיק. אצל בתי ההשקעות, העמלה היא בדרך כלל קבועה ועומדת על סביב 25 ש"ח בחודש, והיא נוטה להתקזז כנגד הפעולות (זאת אומרת שאם תבצעו בחודש נתון פעולות בעלות של 10 ש"ח, תצטרכו לשלם רק 15 ש"ח על דמי תפעול).

חשוב להבחין בין העמלות הללו, שאותן אתם משלמים לברוקר שלכם, לבין דמי הניהול של קרנות הנאמנות ותעודות הסל. בעוד שעמלות הקנייה והמכירה הן על פלטפורמת המסחר, דמי הניהול נגבים עבור ניהול ההשקעות בפועל על ידי מנהל ההשקעות. כך, אם יש לי חשבון השקעות באקסלנס, אני משלמת לאקסלנס (הברוקר) עבור מתן אפשרות לשלוח פקודות לבורסה. אם במסגרת הפעילות הזו אני קונה, נניח, קרן מחקה של איביאי, הרי שדמי הניהול ילכו ל-איביאי.

הכלל האריתמטי שחשוב לזכור לעניין דמי ניהול הוא שבעולם הפיננסי, בניגוד לתחומים אחרים בחיים, ככל שאתה משלם פחות – אתה מקבל יותר. דמי הניהול נגזרים, ובאים על חשבון, התשואה שלכם. הפחתת דמי הניהול היא אחת הדרכים היחידות להגדיל תשואה באופן ודאי.

74) מה זה אומר לאזן את תיק ההשקעות?

לאורך זמן, מחירי הקרנות שרכשתם ישתנו, באופן שעלול להביא לסטייה מהקצאת הנכסים המקורית שקבעתם. כשמדברים על איזון תיק ההשקעות, הכוונה היא להשבת הקצאת הנכסים בתיק ליחס שהגדרתם מראש. זו דרך לשלוט ברמת הסיכון הכוללת בתיק, ואולי אף להגדיל את התשואה.

נניח, לדוגמה, ש-50% מהונכם מושקע במניות, ו-50% הנותרים באגרות חוב. התיק שלכם שווה 100,000 ש"ח. בחרתם בהקצאת הנכסים הזו משום שהיא הולמת את גילכם, מטרותיכם ופרופיל הסיכון שלכם. נניח ששוק המניות מזנק ב-30%, ואילו האג"ח צונחות ב-10%. כעת הפלח המנייתי בתיק שווה 65,000 ש"ח (או 59%), ואילו הפלח האג"חי מהווה רק 45,000 ש"ח (41%). במצב זה, החשיפה שלכם למניות עולה על מה שתכננתם – במילים אחרות, התיק נעשה מסוכן מדי ביחס לפרופיל הסיכון שלכם. כדי להחזיר את התיק למשקלו המקורי, אפשר למכור (לממש) את הרווחים משוק המניות בסכום של 10,000 ש"ח, ולקנות בהם אגרות חוב בשווי 10,000 ש"ח. כך התיק ישוב לאיזון המקורי – 50/50.

לחלופין, אם יש לכם כסף חדש להשקיע, אפשר להקצות אותו לנכס שירד בצורה החזקה ביותר. כך אפשר לאזן את התיק מבלי למכור, ומבלי ליצור אירוע מס.

היופי באיזון הוא שהוא מייתר את השאלה "במה להשקיע". זה מועיל במיוחד בתקופה של משבר בשוק, כשהתקשורת הפיננסית משפריצה רעל לכל עבר. בפרקטיקה, כשאתם מאזנים מחדש אתם תמיד קונים את הנכס הזול ביותר – ומוכרים את הנכס היקר ביותר. רוב המשקיעים סביבכם עושים בדיוק את ההיפך וכתוצאה מכך סופגים ביצועים איומים. חשוב להעיר שבעוד שזה נשמע פשוט בתאוריה, זה מצריך משמעת ברזל: מאוד לא פשוט להשקיע הרבה מאוד כסף בנכס שכולם (חוץ ממך) בורחים ממנו!

75) כל כמה זמן כדאי לאזן את תיק ההשקעות?

יש שתי גישות. האחת מדברת על איזון קלנדרי – כלומר, אחת לתקופה מסוימת. ביל ברנשטיין מציע לאזן אחת לשנתיים-שלוש, ובחשבונות חייבים במס – לעתים אפילו רחוקות יותר (משום שפעולת המכירה ברווח כרוכה בתשלום מס רווח הון). השנייה מדברת על איזון סף – כלומר, מבצעים את האיזון כאשר אחד הפלחים בתיק עולה או יורד אל מתחת לסף מסוים (נניח 10% מעל או מתחת ליעד שנקבע בהקצאת הנכסים המקורית).

76) כמה זמן צריך להשקיע בניהול התיק?

זה מאוד תלוי באסטרטגיה שתבחרו ליישם. אם אתם משקיעי דיבידנד שעוסקים בליקוט ספציפי אחר מניות, אפשר להעריך שתידרשו להשקיע כמה שעות בשבוע לצרכי מחקר וניתוח. לעומת זאת, אם אתם משקיעים פסיביים, מדובר לכל היותר במספר דקות בחודש – הזמן שיידרש לכם כדי לפזר  את המשכורת האחרונה בין קרנות הנאמנות שרכשתם.  למעשה, אפשר גם לעשות אוטומציה של התהליך הזה בעזרת הוראת קבע.

77) אני רוצה להשקיע בבורסה אבל חושש שהשוק נמצא בשיא של כל הזמנים. כדאי לי להמתין?

כמה נפלא היה לו יכולנו להיכנס לשוק בדיוק לפני העליות הגדולות, ולצאת ממנו רגע לפני המפולת. הבעיה היא שתזמון השוק הוא משחק שלא ניתן לנצח בו בעקביות. למען האמת, עצם השאלה הזו היא עדות לכך שאינך מבין את השוק מספיק כדי שתוכל לתזמן אותו בתבונה. הרי ה"עדויות" בדבר הקריסה הממשמשת והבאה, ככל שהן משכנעות, אמורות להיות משוקללות בתוך מחירי השוק הנוכחיים. ואם הן אינן משוקללות מסיבה כלשהי, עליך לשאול את עצמך את השאלה: מה אתה יודע, שמיליוני משקיעים ברחבי העולם אינם יודעים?

כמשקיעים לטווח ארוך, אנחנו פועלים על סמך ההנחה, המבוססת היסטורית, ששוק המניות יעלה בעתיד וישבור שיאים חדשים. אלמלא היינו חושבים כך, לא היינו משקיעים מלכתחילה — היינו נותנים לכסף להתייבש מחוץ לבורסה. ככל שתכניתך היא לקנות ולהחזיק לטווח הארוך מאוד – הרי שהזמן להיכנס לשוק הוא היום.

78) להיכנס לשוק במנות קטנות או עם כל הסכום בבת אחת? 

אם אתה בכל זאת חרד מפני השקעה בעת הנוכחית, פתרון ביניים יכלול פיצול של סכום ההשקעה למנות קטנות, והשקעתן על פני תקופה ממושכת. לאסטרטגיה הזו קוראים מיצוע (Cost Averaging), ויש לה שני יתרונות בולטים: האחד הוא שאם אכן תתרחש מפולת, ההשפעות שלה על תיק ההשקעות שלך תהיינה מתונות יותר (משום שלא נכנסת בבת אחת), וכמובן שכל "מנה" שתיכנס לשוק תקנה כמות גדולה יותר של סחורה (עקב הירידות בשווקים). יתרון נוסף, שנגזר מכך, הוא פסיכולוגי – קל יותר להיכנס במנות קטנות ולא בבת אחת. השיטה הזו מניחה שלאורך זמן אפשר להפחית את העלות הממוצעת למניה בכך שתפרסו את הסכום למנות תקופת הזמן, וכך תוכלו להרוויח מתנודתיות השוק. נניח, לדוגמה, שאתם בוחרים לקנות יחידות מקרן נאמנות בסכום קבוע של 2000 ש"ח בחודש. בינואר, מחיר היחידה הוא 4 ש"ח, כך שהסכום הזה קונה 500 יחידות. בפברואר, מחיר  היחידה יורד ל-2 ש"ח, כך שהסכום הזה קונה 1000 יחידות. במרץ, מחיר היחידה עולה ל-5 ש"ח, כך שאותו הסכום ונה 400 יחידות. כך, בדוגמה זו, במקום לקנות בינואר בסכום חד-פעמי של 6,000 ש"ח כמות של 1,500 יחידות בשער של 4 ש"ח, פיצול הסכום ל-3 מנות מאפשר לרכוש 1900 יחידות בשער ממוצע של 3.15 ש"ח.

כמובן שתהליך המיצוע עלול גם לפעול לרעתכם, בתרחיש שבו מחיר המניה עולה ולא יורד. אם בפברואר מחיר היחידה הוא 10 ש"ח, זאת אומרת שהמיצוע גרם לכם לשלם יותר מאשר לו הייתם משלמים בבת אחת. בנוסף מדובר באובדן רווחים שהייתם יכולים לממש לו השקעתם את כל הסכום בבת אחת. במילים אחרות, אם ציפיותיך הפטאליסטיות לא יתממשו והשוק רק ימשיך לטפס, הכניסה במנות תעלה לך כסף.

79) האם צריך לשלם מס על רווחים והכנסות מהשקעות בבורסה?

כן, צריך. יוטל עליכם מס בשני מצבים עיקריים:

המצב האחד מתרחש כאשר אתם מוכרים ניירות ערך בסכום גבוה יותר מהסכום שבו קניתם אותם (זה נקרא "רווח הון"). במקרה זה, תידרשו לשלם "מס רווח הון", שבגדול מאפשר למדינה להנות מההצלחה שלכם. מס רווח הון משלמים רק במעמד המימוש, או המכירה, של ניירות הערך. כלומר – עד שלא מכרתם, פקידי המס לא יכולים לגעת בו. מס רווחי הון מונהג בישראל החל מ-2003 ומאז מצוי במגמת עלייה שיטתית. לשיאו הנוכחי (25% על הרווח הריאלי עבור רוב מוצרי ההשקעה) הוא הגיע הודות  ל-"מחאה החברתית", ושם הוא נותר מאז.  אפקטיבית זה אומר שבכל פעם שתמכרו מניות, תעודות סל או קרנות נאמנות ברווח (בחשבון שאינו נהנה מפטור ממס), תצטרכו לשלם 25% מהרווח הריאלי (לא כולל אינפלציה) למדינת ישראל.  נניח שהשקעתם 10,000 ש"ח בקרן נאמנות, וכעבור שנתיים מכרתם אותה ב-14,000. הרווח הכולל שלכם הוא 4,000, אולם רק 3,000 ממנו יגיע לכיסכם – והשאר למדינה.

אירוע מס נוסף יתרחש אם אתם מחזיקים ניירות ערך שבנוסף לשינוי בערכם, גם מניבים הכנסה כלשהי – למשל, דיבידנדים ממניות, או ריבית מאגרות חוב. בעת קבלת ההכנסה, תצטרכו לשלם עליה מס.  מס דיבידנדים כיום הוא 25%, ואילו מס על ריבית הוא 15%. חשוב לציין שהקרנות המחקות בישראל אינן מחלקות את הדיבידנדים, אלא צוברות אותו למחיר היחידות בקרן, וכתוצאה מכך חוסכות אירוע מס למשקיעים.

80) מה ההבדל בין מס הכנסה למס רווח הון?

מס הכנסה זה המס שאדם נדרש לשלם על הכנסתו מעסק, שכר עבודה, שכר דירה ועוד. מס רווח הון זה המס שיש לשלם על ההפרש שנוצר כשמוכרים נכס פיננסי במחיר גבוה מהמחיר שבו קנינו אותו. מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי: סכום המס שהנישומים (זה אתם) גדל ככל שהכנסתם גדולה יותר, בהתאם למודל של "מדרגות מס".  מס רווח הון הוא מס שטוח, והוא חל באופן שווה על כולם, ללא קשר לגודל הכנסתם או לגודל הרווח. עדכנית ל-2016, מס רווח הון עומד על 25% מכל רווח ריאלי (אחרי אינפלציה) שהתקבל כתוצאה ממכירת קרנות נאמנות, תעודות סל, ETF, מניות ואגרות חוב צמודות למדד, ו-15% מכל רווח נומינלי (לפני אינפלציה) כתוצאה ממכירת אגרות חוב שאינן צמודות למדד.

81) אוי לא, זה אומר שצריך להתעסק ישירות מול מס הכנסה בכל פעם שמשקיעים בבורסה?

לא, תירגעו. אם אתם משקיעים דרך ברוקר ישראלי (כל הבנקים ובתי ההשקעות), הברוקר מנכה את המס במקור. במילים פשוטות – הברוקר בעצמו מפריש את הכספים בשמכם למס הכנסה (כמו שהמעסיק מנכה מס הכנסה וביטוח לאומי מתלוש המשכורת שלכם), ואתם לא  צריכים לעשות דבר. יש שני חריגים לזה: האחד הוא אם אתם משקיעים דרך ברוקר זר, שלא מבצע ניכוי מס במקור, ואז עליכם לדווח למס הכנסה פעמיים בשנה על כל הרווחים שלכם; והשני הוא אם מחזור העסקאות שלכם בשנה עולה על 811,000 ש"ח.

82) איך אפשר להקטין את המס שצריך לשלם על ההשקעות?

אני מאמינה שמחובתו של כל אדם אחראי לעשות כל שהחוק מתיר לו כדי לשלם את המס הנמוך ביותר האפשרי.  השקיעו במסגרת חשבונות פטורים ממס כמו קרנות השתלמות ומוצרי הגמל השונים. בצעו קיזוז מס. החזיקו לאורך זמן ואל תמכרו. אירוע מס נוצר רק במכירה, ועד אז רשות המיסים לא יכולה לגעת בכסף.

83) מה זה "מגן מס" ו"קיזוז הפסדי הון"?

באופן עקרוני, כמשקיעה לטווח ארוך אני נזהרת שלא למכור ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר ששילמתי תמורתם. אם המחיר יורד "על הנייר", אני פשוט מחזיקה בנייר הערך לאורך זמן, ונזכרת שכל עוד לא מכרתי – בפועל, לא הפסדתי. יש לי את אותה כמות ניירות ערך כמו אתמול, היא פשוט שווה פחות בשוק.

לצד זאת, חשוב לדעת שכאשר אתם מממשים הפסד (כלומר, מוכרים נייר ערך במחיר נמוך ממה ששילמתם), נוצר "מגן מס" בגובה ההפסד. המשמעות היא שאם תמכרו מאוחר יותר ניירות ערך ברווח, מגן המס ייכנס לפעולה, ויגן עליכם מפני מיסוי של הרווחים הללו – עד גובה המגן.  זה נקרא קיזוז הפסדי הון כנגד הרווחים, אסטרטגיה שמשקיעים מיישמים כדי להקטין את חבות המס שלהם: כשמוכרים נייר ערך X בהפסד, ונייר ערך Y ברווח, מתבצע קיזוז ביניהם, כך שהמס מוטל רק על ההפרש החיובי, אם ישנו. כך, אם יש נייר ערך שהפסיד המון, אתם יכולים לממש את ההפסד, ליצור מגן מס, ואז לרכוש את נייר הערך שוב. מגן המס יישאר בתוקף עד סוף שנת המס, כך שכל השקעה שתממשו ברווח באותה שנה לא תמוסה (עד גובה המגן). בדרך כלל, קיזוז המס נעשה באופן אוטומטי על ידי הברוקר, ולא מצריך מעורבות מיוחדת מבחינתכם. אם אתם רוצים להעביר את מגן המס גם לשנה הבאה, עליכם לעשות זאת במסגרת הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה, ולמלא נספח הפסדים מועברים לדו"ח השנתי. חשוב לזכור עוד שקיזוז מס רלוונטי אך ורק לחשבונות חייבים במס – אי אפשר לקזז הפסדים מחשבונכם בבנק או בבית ההשקעות כנגד רווחים מקרנות השתלמות, קופות גמל או מכשירי חיסכון אחרים.

84) האם יש חשיבות לסוג החשבון שבו אני מחזיק נכס מסוים?

בהחלט. אם החשבון נהנה מפטור ממס (למשל, קרן השתלמות) או מדחיית מס (למשל: קופת גמל או קרן פנסיה), הרי שיש הגיון רב מאוד לוודא שהנכסים המושקעים במסגרת החשבונות הללו הם נכסים עם פוטנציאל התשואה הגבוהה ביותר, כדי שהתשואה על אותם נכסים תהיה פטורה ממס. להבדיל, בחשבון החייב במס (למשל, חשבון ההשקעות הפרטי שלכם בבנק או בבית ההשקעות) יש הגיון לשים נכסי השקעה עם פוטנציאל צמיחה נמוך יותר, על מנת שהמס שיחול, מבחינה אבסולוטית, ינגוס מכם פחות כסף. הדגש כאן הוא לראות בכל החשבונות שלכם תיק השקעות אחד, כך שהקצאת הנכסים שבחרתם תחול עליו באופן הוליסטי. זה אומר לבחור במסלולים מנייתיים בחשבונות הפנסיה והגמל.

85) האם יש איזהשהו ביטוח שיגן על ההשקעות שלי?

לא. אין ביטוח נגד אובדן סכום ההשקעה הראשוני. אלמנט הסיכון הוא חלק בלתי נפרד מהשקעה בשוק ההון. עליכם לקחת בחשבון שכל השקעה עלולה להסתכם באובדן סופי ומוחלט של הכספים. מסיבה זו, השקעות אינן מבוטחות, ולמעשה לא ניתנות לביטוח. בכל השקעה, האפשרות להרוויח – להשיג תשואה על הכסף שלכם – נגזרת ממידת הסיכון שאתם נוטלים. ככל שהסיכון גדול יותר, כך גדל הפוטנציאל לתשואה. לחלופין, הפחתת הסיכון משמעותה הקטנת התשואה הפוטנציאלית. אלו הם שני הצדדים של אותו המטבע — ואבן הפינה שעליה נשענית תורת המימון כולה. אין ארוחות חינם. הדגל האדום המובהק ביותר לקיומה של הונאה פיננסית הוא הבטחה לתשואה גבוהה בסיכון נמוך. אין חיה כזו, לפחות לא בכוכב הלכת הזה.

86) מה לעשות כשהשוק קורס?

"קרקעית הבורסה מלאה בעצמותיהם של אלה שידעו בדיוק מה לעשות – אך  כשלו ליישם זאת. (ביל ברנשטיין, "המניפסט של המשקיע")

ראשית, אל תנסו לחזות מתי תתרחש המפולת הבאה. זה בלתי אפשרי, ובמידה רבה חסר תועלת.  מה שחשוב זה לדעת שהמפולת בוא תבוא, ולעצב את תכנית ההשקעה שלכם לטווח הארוך סביב הרעיון הזה – תוך שאתם כותבים לעצמכם בדיוק מה לעשות כשהסערה תתחיל. הזמן להתכונן למפולת הוא הרבה לפני שהיא מכה. הדרך הטובה ביותר לשרוד מפולת היא לוודא מבעוד מועד שהרכב תיק ההשקעות הולם את סיבולת הסיכון שלכם. זה אומר, בין היתר, לוודא שבתיק שלכם יש מספיק נכסי השקעה שלא צפויים להתרסק יחד שוק המניות (כמו אגרות חוב, מזומן, ואולי גם זהב ונדל"ן). בנוסף, זה מחייב אתכם להחזיק ד מזומן מחוץ לשוק, כך שלא תצטרכו למכור בכפייה דווקא  כשהשוק במצב רוח אובדני.

הדבר הגרוע ביותר הוא לגלות, תוך כדי המפולת, שנטלתם סיכון גדול מדי, עד כדי כך שאתם מאבדים שעות שינה מרוב דאגה. הציטוט הגאוני של ברנשטיין לעיל מדויק — לא משנה עד כמה אתם שולטים בתאוריה, אם אתם נקלעים לתוך מערבולת רגשית כזו בשל נטילת סיכון מופרז – סביר להניח שהפחד יגבר ותעשו את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון. זה קרה למאות אלפי משקיעים לפניכם.

אם המפולת כבר כאן, אל תיכנסו ללחץ ואל תמכרו את התיק רק משום שזה מה שעושה כל העולם ואשתו. – אל תציצו בתיק ההשקעות שלכם. כבו את הטלוויזיה, סגרו את האינטרנט, עיינו שוב בחוזה ההשקעה הכתוב שניסחתם, ומעבר לכך – אל תעשו דבר. משקיעים מיומנים יודעים שמפולות אכזריות בשווקים הן חלק טבעי ובלתי נפרד מהשקעה בשוק ההון, ואין כל דרך עקבית ושיטתית להימנע מהן. זכרו שלא הפסדתם עד שלא מכרתם, ושככל שאופק ההשקעה  שלכם נמדד בעשרות שנים, לביצועים בפרק זמן של יום, שבוע, חודש, רבעון ואפילו שנה אין הרבה משמעות.

מלבד זאת – שקלו דווקא עכשיו לקנות יותר – ובפרט אם אתם נדרשים ממילא לבצע איזון מחדש של התיק. אחת האקסיומות הבסיסיות בשוק ההון היא שככל שמשלמים פחות תמורת נכס השקעה מסוים, כך הוא צפוי להניב תשואה גבוהה יותר.  ירידה חדה במחירי הנכסים הפיננסיים נוטה להגדיל את פוטנציאל התשואה. זכרו שבעולם הפיננסי, האינסטינקטים הטבעיים שלנו עלולים להיות מסוכנים. הזמן הגרוע ביותר להשקיע הוא כשהשמים בהירים, המסכים ירוקים, הסיכונים נראים נמוכים, וכולם מצטרפים לחגיגה. להבדיל, הזמן הטוב ביותר להכניס כסף לשוק הוא כשהשמים קודרים, מחירי המניות בריצפה, ותוחלת התשואה מהן מזנקת.

87) ומה אם אני לא רוצה, או לא יכול, להשקיע בכוחות עצמי?

עקרונית, אני מאמינה שמיקור-פנים ורכישת מיומנויות מחייה נרחבות היא אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לחסוך בתשלום על שירותים ולהוזיל את יוקר המחייה. זה נכון במיוחד לגבי ניהול כספים, אם ניקח בחשבון שלאף אחד, מוכשר ומקצועי ככל שיהיה, לא איכפת מהכסף שלכם באותה מידה כמוכם.    עדיין, יש אנשים שאין להם את הפנאי, הרצון או העניין לנהל את הכסף שלהם בעצמם. זה בסדר, מובן ולגיטימי. אבל אסור שהרתיעה, או חוסר העניין, מתחום ההשקעות, ימנעו מכם להשקיע. אין לכם את הלוקסוס הזה, וככל שאתם צעירים יותר – זה נעשה דחוף יותר. אם אתם עומדים בתנאי הסף להשקעה – עדיף שמישהו ישקיע את הכסף במקומכם, תמורת תשלום, מאשר שהכסף לא יושקע כלל. כתבתי על האפשרויות השונות בפוסט הזה. למרות הכל, צריך להיות ערים לכך שגם אם ניתן להאציל סמכויות לאחרים, אי אפשר להתנער לחלוטין ממעורבות עצמית כלשהי בניהול הכסף שלכם.

88)  לא נשמע לי סביר שהשקעה בבורסה אמורה להיות כל כך פשוטה ומשעממת. איפה האתגר? איפה הריגוש? 

נאמר זאת כך. אם אתה חפץ בריגושים – קפוץ מצוק עם מצנח. אל תחפש סיכונים בתיק ההשקעות שלך. בכל תחום פעילות אנושי,  אנשי המקצוע מובחנים מחובבנים בכך שהם פועלים מתוך היגיון שקול, ובעיקר – שולטים ברגשותיהם. בעולם הפיננסי, קשה לחשוב על גורם הרסני יותר ממשקיע שפועל על סמך רגש. לימדו לנטרל אותם ולהשאיר אותם מחוץ למשחק.

89) אני רוצה להשקיע, אבל יש לי מעט מאוד כסף.  

באופן עקרוני, אין שום מניעה להשקיע גם סכומים קטנים מאוד – אפילו מאות שקלים בודדות. הבעיה היא שככל שסכום ההשקעה קטן יותר, כך עמלות הקנייה והמכירה מהוות חלק גדול יותר מהעסקה. לכן יש הגיון להשקיע במנות גדולות יותר אם אפשר, אחרת העמלות יטרפו לכם את התשואה. ברוב בתי ההשקעות, סכום המינימום לפתיחת חשבון הוא 20,000 ש"ח.

90) על אילו ספרי השקעות את ממליצה?

 טוב ששאלתם. ספרים הם עדיין מקור המידע והידע הטוב ביותר. לימדו מספרים, לא מבלוגים 🙂

יש אין ספור ספרי השקעות מצוינים, מה שרק מקשה למצוא את הטובים ביותר. לרוב האנשים יש "תיאבון" מוגבל ביותר לספרים מהסוג הזה, כך שבדרך-כלל הם מעוניינים במשהו פשוט אך לא פשטני.

5 ספרי ההשקעות הטובים ביותר שאני יכולה להמליץ עליהם:

The Investor's Manifesto / Bill Bernstein

The Four Pillars of Investing / Bill Bernstein

The Bogleheads' Guide to Investing / Taylor Larimore et al

All About Asset Allocation / Rick Ferri

Winning the Loser's Game / Charles Ellis

אם אתם מעדיפים לשמוע, ולא לקרוא, הרשו לי להמליץ לכם על אודיבל, שירות ספרי השמע (Audio Books) של אמאזון. אפשר לנסות אותם ל-30 יום ללא עלות, ועל הדרך להוריד מהמאגר שלהם מ-2 ספרי שמע חינם.  חלק מהספרים הללו זמינים להורדה.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

72 תגובות

  1. את שינית לי את החיים. אני שהייתי כל החיים במינוס, פתאום יש לי חיסכון של כמעט 20,000 שקל. ואני אפילו לא יודעת מי את, איך את נראית, איך את נשמעת. תודה סולידית, מי שלא תהיי

    • מצטרף ללין ב 100%.
      את ממש לא סולידית, את אישה מיוחדת.
      והפוסט הזה עושה סדר בהכל.
      תודה רבה!

  2. פוסט מדהים בכמה שהוא מקיף ויעיל!
    הצעה קלה לשיפור: בתחילת הפוסט לעשות רשימה של כל השאלות עם קישורים לשאלות בעמוד ואז אפשר לראות את כל השאלות, ללחוץ על אחת מהן ולקפוץ ישר אליה…

  3. כל התורה על רגל אחת, ואידך זיל גמור

  4. ואו, כמה התגעגתי לפוסטים שלך..
    ברוכה השבה! מקווה שתקופת המחבנים הייתה מספקת :).

  5. כל הכבוד על ההשקעה – הוספתי לרשימת הלינקים שאני שולח לחברים שמעוניינים ללמוד.
    אגב, נראה שהשמטת בטעות את "הליכת אקראי בוולסטריט" מרשימת הספרים

  6. הפנסיונרית

    אגב הסולידית נראית כך – ראי בתחתית בפוסט ליד המילה ציוצים
    אבל מה זה חשוב? 'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו' 🙂
    פ ש ו ט ג ד ו ל ה !!!

    שאלה/בקשה לסולידית: האם אפשר להרחיב את סעיף 11 ו-16

  7. סטודנט

    ואו ואווווווווו
    פוסט מפורט ומקצועי שאפו
    למועדפים*

  8. וואוו וואווו ווואו – כל הכבוד ותודה רבה ! (ועוד בתקופת הבחינות..המון הערכה)

  9. כ. בראון

    תיקון עבור (39): * "שואלים" את המניה
    (ולא "משאילים")

  10. לכזאת הפתעה לא ציפינו כל הכבוד על ההשקעה

  11. כפרעבלנקה

    אחד הפוסטים ללא ספק.
    בעיני, הטוב ביותר מאז שעשית קציצות מדנה ספקטור, אבל זה רק אני.
    אני חושב שיש יחסית מעט תגובות כי זה קצת אמ:לק, אני למשל התעייפתי קצת באיזה דיבר 50 וגיגלתי לתגובות אבל בוודאי שעוד אשוב להשלים הכל.
    קיצור, תודה רבה. כל הכבוד לך, מיוחד.

  12. תודה על ההשקע!

    כמה שאלות ואולי אפילו תיקונים:
    – 58-59 – למיטב ידיעתי, אנחנו לא יכולים להשקיע לפי תיקרה, אלה אחוז ממשכורת או הכנסות.
    כוונה – לא מספיק לפתוח עסק, צריך הכנסות
    – 61 – לדעתי, אין דרך אחרת להוסיף סכומים קטנים (כמה מאות שקלים) בלי לשלם אמלות
    – אשמח אם תוכלי בעתיד לכתוב על תיקון 191 ועל קופות גמל להשקעה

    תודה,
    ויטלי

  13. סולידית, תודה רבה על פוסט מושקע. כתבת "חשיפה למניות בשיעור של 100%… נמצאת קרוב לוודאי הרחק מעבר לחזית היעילות". אך חזית היעילות היא אוסף כל הצירופים הלינאריים של "תיק השוק" יחד עם אג"ח חסר סיכון. משכך, גם חשיפה למניות בשיעור של 100% היא מקרה פרטי של תיק הנמצא בחזית היעילות, כל עוד מדובר בתיק השוק.

  14. סוקרטס

    'דיאלוג' מרשים. 'סותם חורים' בחומת הידע גם למנוסים יחסית בתחום, ובוודאי ישמש היטב חדשים.

    מהזווית שלי נראה שאת נעה לכיוון הנגשת התכנים, וזה בהחלט צעד בכיוון הנכון.

    תודה.

  15. ואוו…יש כמה נקודות שסוף סוף הבנתי. תודה רבה
    שאלה – אם הנפקת מניות נותנת לחברה יתרון גדול בכך שהיא לא מחוייבת להחזיר סכום קבוע פלוס ריבית, מדוע בכל זאת חברות מנפיקות אג"ח? כלומר איזה יתרון יש לאג"ח על פני מניות מצד המנפיק?

    • במובן מסוים, הנפקת אג"ח פשוטה יותר מבחינת החברה. החברה מקבלת כסף ממחזיקי האג"ח (הנושים), ובתמורה מתחייבת להחזיר להם את ההלוואה + לשלם להם תשלומי ריבית קבועים לאורך חיי ההלוואה. כשתמה תקופת ההלוואה ואגרת החוב נפרעת, הצדדים נפרדים כידידים. לכל היותר, מחזיקי האג"ח זכאים לקבל חזרה את הכסף שהלוו לחברה+ריבית. בשונה מבעלי המניות, מחזיקי האג"ח אינם נהנים ישירות מצמיחתה ומרווחיה העתידיים של החברה, ככל שיהיו ככאלה. הם נטלו סיכון נמוך יותר – וכתוצאה מכך פוטנציאל הרווח שלהם מוגבל. ברור שמבחינת בעלי השליטה בחברה, עדיף לשמור כמה שיותר מהרווחים העתידיים אצלם, ולא לחלוק אותם עם הציבור 🙂 זו הסיבה שיש חברות שבוחרות להנפיק אג"ח ולא מניות. בפועל רוב החברות הגדולות עושות גם וגם.

      • מעניין מאד. תודה רבה על הכל
        מאד מסקרן מה את את לומדת – תוכלי רק לומר אם זה מדעי הרוח/מדעי החברה/מדעים מדוייקים ?

  16. כל כבוד לך סולידית אלמונית. את עושה מצווה גדולה וחסד עם כל קוראייך.
    אני מספר עלייך לכל מי שמוכן לשמוע.
    בהצלחה.

  17. תודה רבה, עזרת לי מאוד. ההסברים שלך בגובה העינים ועוזרים לי להבין טוב יותר למרות שאינני גרה בארץ.

  18. לגבי 32 => דיבידנד
    קראתי את הפוסט הנוגע לחלוקת דיבידנדים ומדוע את נמנעת מהשקעה בחברות המחלקות דיבידנדים.
    אך הצלחתי למצוא מוצר הנראה לי כהכלאה חיובית (שידרוג) מבית Credit Suisse

    המוצר נקרא:
    CS (CH) Interest & Dividend Focus Balanced CHF – Credit Suisse

    באופן עקרוני, קרן העוקבת אחר חברות + מדדים.
    קרן המחולקת ברובה בין מניות לבין אג"ח.(~44% ו-~39%)
    קרן המחלקת דיבידנדים (מוזר?), אבל כנראה זה נובע מהחברות שהיא משקיעה בהן.

    האם זהו המוצר האולטימטיבי, המשלב את הכל?

  19. שלום לסולידית. אני נהינית מאוד לקרוא וליישם חלק מעצותייך. האם תוכלי להתיחס ולהסביר על " תיקון 190" המיועד לבני 60 ומעלה " השקעת הכסף בבתי השקעות, והמס על הרווחים הא 15 אחוז ולא 25 אחוז כמו בבנקים. האם את ממליצה? מהם היתרונות? ובעיקר מהם החסרונות?תודה

  20. תודה רבה על הסיכום המפורט והשמלומד. אישית פוחדת לשהשקיע בברוסה (הנסיון האחרון להשקעה דרך בנק עלתה לנו לפני שנתיים בסכום אגדי- הפסדנו פעמיים- גם בירידת מניות וגם על העמלות). וככה נשארתי עם השקעה בדירות (3). 1. עד כמה אני עושה טעות? 2. אם יש לי סכום כסף בבנק (ללא ריבית) ואני משלמת משבנתאות, האם הגיוני לסגור את המשכנצאות או להשקיע במקום אחר? תודה טיטי.

  21. היי …אני קורא את הפוסטים שלך כבר שנתיים בערך. אני ממש נהנה.
    שיהיה לך אחלה שבוע.

  22. מה היית מציע לחייל משוחרר שסיים לא מזמן את הצבא?
    אני כרגע עובד במה שנקרא "עבודה מועדפת" ובקרוב אסיים אותה, מחשבות רבות עוברות אצלי בראש לגבי לימודים, מקצוע וכו.
    נשאלת השאלה הגדולה בעצם, האם ללכת אם הלב ולעשות במה שאני אמת אוהב (במקרה שלי, תזונה,כושר, בריאות וכו) או ללכת וללמוד מקצוע מכניס שיאפשר לי לחסוך הרבה יותר בקלות (הנדסה או מקצוע טכנולוגי אחר).
    אין בכוונתי לעבוד כל החיים וכן ישנם מחשבות על יציאה לפנסיה מוקדמת, למרות גילי הצעיר, אני מאמין שלא נועדנו להיות תחת נורת הפלורסנט במשרד עד גיל 70. מה היית מייעצת למישהו שבתחילת דרכו?

  23. תודה רבה סולידית יקרה! הבלוג הזה מחכים בטירוף, והפוסט הזה סידר לי מלא דברים (ובגלל זה קראתי אותו במנות קטנות…)
    אין עלייך!

  24. תודה תודה.
    תרשים כלשהו שישים את המושגים השונים במקומם יכול להוסיף😕

  25. תודה על ההשקעה דורין!

  26. וואוו, כל הכבוד!

  27. Crash Velvet

    פוסט מצויין. כל התורה על רגל אחת. תודה!

  28. סולידית יקרה ,מי שלא תהיי את מצליחה להתעלות על עצמך הזמן , ללא ספק את מ ד ה י מה !!!!
    המון תודה על שאת מאפשרת לרבים מאיתנו להשתחרר ולהגיע לעצמאות

  29. משקיע מתחיל

    מצד אחד חשוב לעקוב אחרי דוחות רבעוניים לפני רכישה (בחירה סלקטיבית) ומצד שני נאמר שהשקעות עוקבות מדדים עדיפות יותר ושלא ניתן לתזמן את השוק. לא הבנתי איך זה מסתדר. 

    • אנליסטים ומשקיעים אקטיביים הם שמוצאים עניין בדו"חות הללו במסגרת ניתוח פונדמנטלי של המניה – האם לקנות אותה או לא.

      משקיעים פסיביים נותנים להם לעשות את העבודה הקשה ופשוט קונים את השוק כולו, מבלי להידרש לעיון בדו"חות.

      • Crash Velvet

        שאלת המשך: נפגשתי עם נציג של בית השקעות ידוע, רוצה למכור את שירותיו לניהול התיק שלי בעלות של 0.7%.
        שאלתי אותו: הרי למה אני צריך אותו בשביל לקנות קרנות מחקות ?
        הוא אומר שהם יכולים לעשות אלוקצייה טוב יותר של הקרנות, כלומר יודעים בכל מצב איזה שוק לקנות ובאיזה נפח מהתיק, ובהסתברות גבוהה (אך בלי התחייבות) לקבל ביצועים טובים יותר.
        מה דעתך בעניין?

  30. בסעיף 83 כתבת: "אני נזהרת שלא למכור ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר ששילמתי תמורתם".
    זו לדעתי שגיאה שעשויה לעלות ביוקר!
    למחיר הקניה לא צריך להיות שום משמעות בקבלת החלטות לעתיד. הדבר היחיד שצריך לעמוד לנגד המשקיע זה מדוע מה שהוא מחזיק יעניק לו ערך והאם ישנן אלטרנטיבות טובות יותר.
    נ.ב – את כותבת נהדר!

  31. בנוגע לנקודה 31:
    לדעתי בלבלת פה בין Market Cap לבין Floating Market Cap.

  32. הבן שלי (6) חושב שהפוסט הזה הרבה מדי ארוך, כי הוא רוצה שנשחק עם המומיה (מפלסטיק).
    אני, מצידי, חושבת שכל הכבוד לך, ושתודה רבה (:

  33. כתבת יפה אבל תשובה 83 היא יוצאת דופן בבורותה ואני קצת לא מאמין שכתבת אותה. הציטוט שלך: ״כמשקיעה לטווח ארוך אני נזהרת שלא למכור ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר ששילמתי תמורתם. אם המחיר יורד "על הנייר", אני פשוט מחזיקה בנייר הערך לאורך זמן, ונזכרת שכל עוד לא מכרתי – בפועל, לא הפסדתי. יש לי את אותה כמות ניירות ערך כמו אתמול, היא פשוט שווה פחות בשוק.״

    מה שקורה במציאות – בכל יום שאת לא מוכרת נייר, כאילו שבחרת לקנות אותו שוב (בניכוי עמלת המכירה/קניה). אם יש חברה במצוקה, נניח כי״ל שירדה משווי של 80 לשווי של 15 ש״ח למניה – מי שמרתק את ההון שלו למניה העלובה והעצובה הזו (רמז: כותב שורות אלה לפני שהתפכח) למעשה מוותר על האפשרות להשיג תשואה על הכסף. אם יש לך כסף מוגבל, וה-10,000 שהשקעת באפיק א׳ נראים כבעלי עתיד גרוע, אין שום סיבה להיצמד לאפיק א׳. את כמובן יכולה לחכות לנס ולשובו של סמי עופר מהמתים אבל צריך להבהיר שזו בחירה מודעת בהשקעה באפיק א׳, זו אינה פסיביות קלאסית של מי שקובע שהשוק תנודתי ואין תוחלת לנסיון לחזות מה יהיה. ואם זו בחירה שלא היית עושה היום, צריך למכור.

    ובלי קשר, כמובן שההפסד שלך, גם על הנייר, הוא למעשה הפסד בפועל. אלא אם את חושבת שלנייר עצמו יש שווי (והוא כבר לא נייר אלא ביטים במחשב), הרי שהיום יש לך פחות ממה שהיה לך אתמול. ושוב, כל תיק השקעות שלא שינית מאתמול להיום, הוא למעשה כאילו מכרת את כולו ובחרת לקנות אותו שוב (בניכוי עמלות וגו׳). ואם לא היית קונה אותו שוב, את צריכה למכור.

    • כמו כן, אני חולק על הגישה שמחיר מניה משקף את המידע שיש עליה – לשוק לוקח הרבה יותר זמן מיום אחד להגיב וחברות יכולות לגסוס במשך שנים. את מוזמנת להסתכל על הגרף של מניית בלקברי ביום שיצא האייפון – כל אדם עם שתי אונות תקינות ידע שזו תחילת הסוף, ובכל זאת היא גוססת בצורה איטית כבר קרוב לעשור.

    • נשל הנחש

      בדוגמה שלך, אתה מתעלם מאופן ההשקעה שלה.
      היא לא משקיעה בכי"ל, היא משקיעה בת"א 100.

      מדדים הן לא חברות, ולכן לא חל עליהן אותו הגיון.

      • אבל גם בהשקעה במדדים עם איזון תיק קבוע אתה עלול למצוא עצמך מחושק למנייה כושלת למשך זמן ארוך. (אפילו שאתה יודע שהיא גוססת.. ע"ע בלקברי)

  34. קואופרטיבי

    למה התכוונת בלהפוך מנמלה פועלת לנדל ארסי? חיפשתי טוב טוב את ההפנייה לזה בסוף הפוסט ולא מצאתי זכר לעניין.

  35. הסולידית, את מדהימה!

    אני אסיר תודה על ההשקעה בפוסט, וזה מדהים שיש בארץ עוד מישהו אחד שחושב ומתנהג כמוני ואני כבר לא לבד D:

    הולך לקרוא את כל הפוסטים שלך משחר הימים.

  36. רק הערה קטנטנה..מתוך "5 ספרי ההשקעות הטובים ביותר שאני יכולה להמליץ עליהם:"
    רק אחד מופיע תחת הספרים המומלצים באתר (זמן לעדכן???)

  37. בסעיף 20 צ״ל – ״בחברה אחת שיום אחד קמה ומתפוגגת״ במקום ״… כמה ומתפוגגת״ כפי שכתוב

  38. יש בבעלותי דירה (ללא משכנתא). עקב מעבר לחו״ל (שוכרים שם) והצטברות סכום משמעותי להשקעה, אני מנסה להחליט מה לעשות. נטיית הלב שלי, לאחר שקראתי לא מעט כאן ובמקומות אחרים, היא למכור את הדירה, לקנות תיק של קרנות מחקות מדדים, להניח אחוז משיכה של 2.75% ולשמור בצד 6 חודשי הוצאות ולהגיע לעצמאות פיננסית בלו״ז מחד ורמת חיים מאידך שמקובלות עלי.

    החלופות המרכזיות הן נדל״ן באחת משתי צורות: (1) להחזיק בדירה בארץ ולרכוש דירה נוספת בחו״ל עם משכנתא, או למכור את הדירה בארץ ולקנות בחו״ל ללא משכנתא. בני משפחה וחברים מייעצים לי להחזיק בנדל״ן, וקשה לי שלא להרגיש שמדובר בנטייה הישראלית להאמין בבעלות על בלוקים (קראתי את ״ההשקעה הגרועה ביותר שניתן להעלות על הדעת״ ופוסטים נוספים שלך בנושא).

    אני מחפש נתונים כדי להשוות נאמנה בין השקעה בקרן מחקה גלובלית לבין נכס למגורים. ברור לי שההשוואה מורכבת מאוד: מדדי נדל״ן היסטוריים לא כל כך קשה למצוא, אבל התבוננות במדד הנדל״ן של תל-אביב (או ניו-יורק או לונדון לצורך העניין) בחמישים השנה האחרונות לא מגלמת בתוכה את את הסיכון (הבלתי נסבל בעיני) של השמת כל הכסף בנכס יחיד, עלויות שיפוץ, תקורות קנייה/מכירה גבוהות בנדל״ן וכו׳ – וגם לא את הנוחות האישית/פסיכולוגית/אחרת שבבעלות על נכס.

    בכוונתי לנסות לעבד את הנתונים כדי לגלם את כל המספרים לעיל (״מוכרים/קונים דירה כל X שנים בעלות Y%, תחזוקה שוטפת עולה Z% וכו׳), אבל רציתי לדעת אם יש לך (או לאחד הקוראים האחרים!) הפניה בשלוף לנסיון מפורט לערוך כזו השוואה. כשאני אומר ״מפורט״, אני מתכוון שאני רוצה לדעת בדיוק מה מקור הנתונים שעורך ההשוואה מתבסס עליהם, ואם הוא מניח הנחות כגון כמה עולה למכור/לקנות דירה, או כמה עולה לתחזק דירה וכו׳ – שההנחות מפורטות גם הן.

    במילים אחרות, האם יש מחקר בהיקף מקביל למחקר של טריניטי קולג׳ מ-1998 שמנסה לענות בצורה יסודית על השאלה ״יש לי שני מליון שקל ואני משלם שכ״ד של 5,000 ש״ח, באופן היסטורי מה היה עדיף בתוחלת, לקנות קרן מחקה או דירה בשני מליון שקל?״.

    תודה!

  39. לא הבנתי את העניין לגבי התפוקה השולית הפוחתת. כיצד 100% מניות מסוכן פי 2 מ50%?
    ז"א אני מבין שההשלכות לאיבוד כל התיק הן גרועות מההשלכות של איבוד חצי ממנו אבל איך ממירים את זה למספרים?

  40. אני חדש כאן, ומזה שבועיים שאני מקדיש לקריאת פוסטים בבלוג.
    אני רוצה לחסוך באופן סולידי ופאסיבי את היתרה שיש לי, אבל אצטרך אותה בטווח קרוב. נגיד, שנתיים, אולי שלוש, כדי לרכוש דירה.
    מאחר שהפוסט גורס שאין להכנס לשוק לתקופה כזו, איזו אלטרנטיבה יש לי להשיג תשואה סבירה ולכל הפחות לשמור על ערך הכסף?

  41. שאפו לסולידית.
    פחדתי כ"כ משוק ההון וכעת הוא נראה נגיש ולא מפחיד בכלל.

  42. כל הכבוד לך ותודה ברשותך יש לי עוד שאלה שלא העזתי לשאול אני פרשתי מעבודה ולא מתעתדת לעבוד בשלב זה ולכן מה שהבנתי לא אוכל להמשיך להפריש לקופת או קריש האם גם במצב כזה היית ממליצה שההחלק המנייתי יהיה משמעותי בשל הטבת המס או שבגלל שאין הפרשות עדיף להוריד את כמות המניות ולשמ את הקיים תודה מראש!

  43. שלום לסולידית שאלה בעניין IRA. האם אדם פנסיורי! יכול לפתוח קופת גמל חדשה לפי סעיף 190 ולנהל אותה לבד דרך Ira ואז במסגרת הניהול העצמי לקנות ולמכור קרנות נאמנות או קרנות מחלקות ובכל מכירה שלהם במסגרת ה Ira להנות מפטור מרווחי הון כלומר פטור ממס רווחי הון. או שמה יש הגבלה ה לפתיחת קופת גמל דרך Ira כמו למשל שזו חייבת להיות קופה ישנה שחייה כבר מספר שנים ולא קופה חדשה… בקיצור האם ניתן לקחת סכום כסף ולפתוח קופת Ira של פנסיוני ולהנות מפטור ממס רווחי הון כל עוד לא משך ממנה כסף? אודה לך על תשובתך.

  44. שלום סולידית
    אני פנסיונר עם פנסייה קבועה. האם אני יכול לפתוח קופת גמל על פי סעיף 190 ולנהל אותה לבד דרך IRA כאשר הניהול הפנימי שלה יבוצע באמצעות קרנות נאמנות או קרנות מחקות או ETFים כשהרעיון הוא שבכל מכירה של קרן נאמנות כזו ומעבר לאחרת אני אהיה פטור ממס רווחי הון. האם יש מגבלה לפתיחת קופת גמל דרך IRA כגון זה שהקופה צריכה להיות קופת גמל ישנה שרק מועברת למסלול IRA ושאין אפשרות לפתוח קופה חדשה עם כסף חדש דרך IRA. אינני מתכוון למשוך כסף החוצה ממנה {שעליו כן אשלם מס רווח הון} אלא רק לנהל אותה לבד

  45. היי סולידית
    אני עוקב אחרייך בטוויטר ושמתי לב שחלק מהציוצים שאת כותבת נשמרים וחלק אחרים נעלמים. יש משהו לא טוב בהגדרות שלי בסלולרי או שיש מצב שאת כותבת ציוץ ואז מוחקת אותו ? למשל הציוץ האחרון על כמה משכורות צריך לקנות SP500 ראיתי רק את תחילת הציוץ וכשנכנסתי כתוב שהציוץ לא קיים יותר. אשמח אם תסבירי לי מדוע זה קורה. תודה.

  46. אפשר בבקשה תשובה לגבי ה IRA

  47. שלום לכולם.ברשותי חסכון של 200000 שח. הוספה כל רבעון 9000 שח. טווח חסכון 1570%. 5122569- קרן מחקה עולמי מיגדל- 25%. קרן מחקה שווקים מתעוררים אי.בי.אי.-5119318-5%.תיק הכולל 3 תעודות +. קרן אגח +קונצרני -5119904- שמכסות אתכל האגחים המשלתיים של ישראל+ כל אגח קונצרני של ישראל. אשמח לקבל תשובה. תודה

  48. התכווונתי לטווח חסכון 15+ שנים.

  49. זמבלה ציבל

    בהשקעה בבורסה באמצעות הבנק אני משלם 0.56% דמי ניהול שנתיים על סכום ההשקעה. אם בית השקעות גובה 25₪ מדי חודש (300₪ בשנה) הרי שרק מסכום השקעה של 53,600₪~ =300/0.56% כדאי לעבור מהבנק לבית השקעות, (בהנחה של ביצוע קנייה כפעם בחודשיים) ובהנחה שניתן להעביר את הקרנות שנרכשו בבנק לבית ההשקעות בלי צורך למכור ולקנות מחדש…??

    • זמבלה ציבל

      או סכום השקעה מ 48200₪~ בהנחה שדמי הקנייה מקוזזים. בכל סכום נמוך יותר הבנק כדאי יותר, אא"כ טעיתי בחישובי

  50. הי. תודה רבה על כל המידע! שאלה: למי ששכיר ובעל עוסק פטור (שכרגע אינו מרוויח), אפשר עדיין לפתוח קרן השתלמות לעצמאי?

    • התשובה היא חיובית.
      פתיחת קרן השתלמות לעצמאיים אינה מותנית בגובה ההכנסה. רק הטבת מס הכנסה תלויה בכך.
      מספיק שאת רשומה כעוסק פטור/מורשה, ואת יכולה לפתוח קרן כזו.

      • האם אפשרי להירשם כעוסק מורשה/פטור רק כדי להנות מהטבת פטור מס רווח הון לקה"ש, כלומר ללא שום כוונה להיות עצמאי בפועל? במידה וכן, מה החסרונות של מהלך כזה?

  51. שאלה לגבי קופ"ג / קרן השתלמות מחקה מדד אל מול IRA – על פי הבנתי, קופה מחקה מדד לרוב תהיה זולה יותר, כיוון שלא צריך לשאת בדמי הניהול של הקרן המחקה. לדוגמה ב-S&P 500, הקרן הכי זולה לוקחת דמי ניהול של 0.25%, מה שלא קיים עם קופה מחקה (כי היא עובדת עם חוזים סינתטיים). לכן הפער בדמי ניהול צריך להיות לפחות 0.25% כדי שיצדיק מעבר ל-IRA. האם אני צודק?

  52. אני פשוט לא יכול להפסיק לקרוא…תודה רבה!

  53. אני רק מתחיל לקרוא את הבלוג, תודה על המידע בכל מקרה!

    את מזכירה את מודל החרקים האחד הסעיפים עם רפרנס לתחתית הפוסט, אך לא מצאתי את התיאור.

    תוכלי לפרט או לכוון ?

  54. בלוג מעולה, תודה רבה!

  55. חסכן צעיר

    יש לי שאלה שלא מצאתי לה מענה ברחבי הבלוג.

    קראתי המון פוסטים. הבנתי את הרעיונות. קראתי כבר את A Random Walk at Wall Street ו-The Millionaire Next Door.
    אני במצב של חסכון גבוה במיוחד ואני מעוניין להשקיע.

    אני מרגיש חוסר הבנה גדול לגבי השקעות בישראל. כל ספרי ההשקעות מתייחסים לתאוריה הכללית, וממליצים על מניות בארה"ב. לי חסר מידע לגבי המימוש של הרעיונות האלו בתור אזרח ישראל.

    יש ספר ישראלי מומלץ בנושא?
    מאיפה את למדת על שוק ההון הישראלי?

    המון תודה!

  56. 83 – אם אני מוכר מנייה בהפסד, אני מקבל על זה "מגן מס", ושנייה אחרי זה קונה את המנייה שוב (כך שיש לי את אותו מספר מניות וגם "מגן מס") ואז מוכר מנייה שהרווחתי עליה, והמס שאני אמור לשלם עליה נמוך מה-"מגן מס", אז אני לא צריך לשלם על זה מס בכלל?
    אם כן, למה לא כולם משתמשים בטריק הזה? יש לטריק הזה מגבלות?

השאר תגובה