6 שלבים לעצמאות כלכלית

6

הביטוי "עצמאות כלכלית" מתאר מצב עניינים שבו אדם מסוגל לממן את כל הוצאות המחייה שלו ממקורותיו העצמיים.

ככלל, אדם שירכוש נכסים מניבים (נדל"ן, עסקים או תיק השקעות מנייתי) באופן שיטתי, יגלה בחלוף הזמן שההכנסה מאותם נכסים יכולה לשמש כתחליף להכנסתו ממשכורת.  בנקודה זו אותו אדם כבר לא יהיה תלוי במקום העבודה שלו ויוכל לעשות דברים מועילים יותר בזמן הרב שהתפנה.

התיאור הזה ברור מבחינה מושגית ובאופן יחסי קל להבנה. הבעיה היא שהתיאור מפשט מציאות מורכבת לכדי דיכוטומיה גסה, ומציג עצמאות כלכלית כיעד בינארי: או שהצלחת להימלט מ"מרוץ העכברים", או שאת עדיין תקועה עמוק בתוכו.

ההשלכות הפסיכולוגיות של התיאור הזה עלולות להיות שליליות. למשל, אדם ששקוע במינוס אסטרונומי אולי יבין ברמה המושגית מהי עצמאות כלכלית, אבל מכיוון שהיעד נראה לו כה מרוחק (בהתחשב במצבו העגום), הוא ייפסל כבלתי-ישים, והאדם המדובר יוותר מראש על כל שינוי.

הנקודה שהתיאור לעיל מחמיץ היא שעצמאות כלכלית איננה קו סיום במירוץ. זה לא מצב בינארי נוסח הכל-או-כלום, אלא תהליך שמתפרס על רצף של הישגים אינקרמנטלים.

זה הרעיון המרכזי של תרשים הזרימה שפרסמתי כאן לפני כשבועיים: כל אדם יכול, תיאורטית, להגיע לעצמאות כלכלית אם יפרק את התהליך למספר יעדי-משנה, וימקד את מאמציו ב"כיבוש" כל אבן-דרך.

תהליך כזה יסייע ליצור מומנטום חיובי, שבתורו ימנע רתיעה או שחיקה. חשוב מכך, גם אם עצמאות כלכלית כלל אינה בראש מעיינכם, דבקות בתכנית סדורה תסייע לשפר את מצבכם הכלכלי הנוכחי.

הפודקאסטר ג'ושוע שיטס מ-Radical Personal Finance – אחד הפודקאסטים הפיננסיים היחידים שאני מסוגלת להאזין להם – יצר מודל מעניין המחלק את המסע לעצמאות כלכלית למספר שלבי-משנה, מתלות מוחלטת ועד שפע כלכלי:

שלב 0 – תלות פיננסית

כולנו נולדים לשלב הזה. כילדים, אנו זקוקים לתמיכתם הפיננסית של אחרים כדי לממן את הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו. בישראל נדמה שרוב האנשים יוצאים מהשלב הזה זמן מה לאחר שירותם הצבאי. אחרים, לעומת זאת, נתקעים כאן זמן רב בהרבה. הסיבה העיקרית לכך היא התנהלות פיננסית לקויה, שמובילה לא רק לתזרים מזומנים שלילי (הוצאות > הכנסות) אלא גם לשווי נקי שלילי (התחייבויות > נכסים). כדי לשרוד הם קוברים את עצמם בחובות שהולכים ותופחים. ובהיעדר יכולת להחזיר את החובות שנטלו, הם נופלים על צווארם של הוריהם, בני זוגם, חבריהם או מכריהם, וזקוקים להכנסתם כדי להמשיך ולממן את סגנון החיים שלהם. סיבות אחרות עשויות להיות כישלון בעסק, גירושין קטסטרופליים, פיטורין ועוד. מכל מקום, התלות הזו הרסנית, משום שהיא מקנה לאותם אנשים אחרים מעין שליטה על חייהם.

שלב 1 – סולבנטיות פיננסית (יכולת פירעון)  

בשלב זה אנשים יוצאים מהבור ומסוגלים לממן את עצמם באמצעות הכנסתם שלהם, ללא סיוע או תמיכה פיננסית של אחרים, ולשלם את החשבונות בזמן. זהו המימד הבסיסי ביותר של עצמאות כלכלית – החופש מאבא ואמא (או מכל דמות אחרת שמפעילה עליכם שליטה כלכלית). המינוס והחובות עדיין ישנם, אבל לפחות ה"בור" לא מעמיק. כלומר, השווי הנקי עשוי להיות שלילי, אבל תזרים ההוצאות חיובי או לפחות מאוזן.

עבור רבים, כאן מסתיימת ההתנהלות הפיננסית האישית שלהם: הם הולכים לעבודה, מרוויחים משכורת, קונים דברים בחוב, משתמשים במשכורת כדי לכסות את החוב, וחוזר חלילה.  כך הם חיים שנים, עד גיל הפנסיה, ומכיוון שהם לא חוסכים שום דבר (הרי מבחינתם, אין שום סיבה לחסוך), הם תלויים לחלוטין בחסכונותיהם הפנסיוניים. זו כמובן קרקע בלתי יציבה, משום שבהיעדר חסכונות, הוצאה גדולה ופתאומית עלולה להשליך אותם היישר לשלב 0.   

שלב 2 – יציבות פיננסית

בשלב זה, הודות לכך שמרוויחים יותר, מוציאים פחות ו/או שניהם, מפסיקים "לחיות בהקפה". לא רק שמשלמים את כל החשבונות במועד ו"גומרים את החודש", אלא מנצלים בנוסף את העובדה שהתזרים חיובי כדי לשים קצת כסף בצד – אפילו אחוזים בודדים מההכנסה.

התוצאה היא שבשלב זה יש כבר די חסכונות – קרן לשעת חירום – שיכולות לשמש ככרית ביטחון לתרחישים שבהם אנו נדרשים להוציא סכום גדול מאוד בהתראה קצרה. במקום שנידרש להשתמש בחובות, אנו מממנים את עצמנו.

במונחי עצמאות כלכלית, הערך המוסף של שלב זה הוא החופש מתלוש המשכורת הבא. אם חסכתי סכום השווה ל-6 חודשי מחייה, זאת אומרת שקניתי לעצמי 6 חודשים שבהם תיאורטית אני לא צריכה לעבוד (קראו עוד כאן).

שלב 3 – חופש מחוב  

שלב זה מתאפיין  בסילוק מוחלט של "החוב הרע" – אשראי צרכני, אוברדראפט, הלוואות אישיות, הלוואות רכב, עסקאות תשלומים, חוב לחברות האשראי ועוד.

באופן אישי, הייתי כוללת כאן גם סילוק של מה שיש המכנים "חוב טוב" (שיש נכס מניב בצידם) כמו משכנתאות והלוואות לצורכי תשלום שכר לימוד, או לכל הפחות הקטנה שלהם כך שסה"כ ההתחייבויות < סה"כ הנכסים.

הטעם לכך הוא שחוב – כל חוב – הוא אנטיתזה לחירות כלכלית. מי שבוחר לקנות דברים בכסף שטרם הרוויח מעדיף, במובן מסוים, את המוצר או השירות שמימן בחוב על פני חירותו הכלכלית.  חוב, מעצם טבעו, כובל אתכם להתחייבות עתידית. התחייבות עתידית פירושה אובדן היכולת לבחור. כעת אנשים אחרים – הנושים – הם שבוחרים עבורכם. הם מחייבים אתכם לעבוד ולהרוויח משכורת, גם אם באופן אישי הייתם מעדיפים להשתמש בזמנכם הקצוב עלי אדמות כדי לעשות משהו אחר.

סילוק החובות מפנה הרבה מאוד כסף פנוי, שבנסיבות אחרות היה נזרק לחור שחור שכולו ריבית, וכעת אפשר לחסוך ולהשקיע אותו לטווח ארוך. אבל  חשוב מכך, סילוק החוב מאפשר לכם לתבוע מחדש את החופש לבחור איך לנהל את חייכם ולבלות את זמנכם.

שלב 4 – ביטחון פיננסי  

בשלב זה, החיסכון הצבור גדול מספיק כדי שההכנסות הפסיביות ממנו – בין אם כתשלום שוטף (ריבית, דיבידנדים, רווחים או דמי שכירות) ובין אם באמצעות מכירה שיטתית —  מכסה על ההוצאות הבסיסיות ביותר שלכם. הרעיון כאן הוא לחשב את מה שאני מכנה "תקציב העצמות היבשות" – הסכום הנמוך ביותר שתוכלו באופן מעשי לחיות ממנו – ולבדוק אם ההכנסה הפסיבית החודשית שלכם (שאינה מעבודה) שווה או גבוהה ממנו. לחלופין, תוכלו לכפול את התקציב הזה פי 300. אם הסכום שחסכתם בתיק ההשקעות שווה או גדול מהמכפלה הזו, אזי הגעתם לביטחון כלכלי. ברכותי, מעטים מגיעים רחוק כל כך.

המשמעות המעשית של השלב הזה היא שאפילו אם לא תעבדו עוד לעולם, תוכלו להרשות לעצמכם דיור בסיסי, מזון, וטיפולים רפואיים, מבלי שתידרשו להתנות אותם בציות לגחמותיו של מעסיק או לקוח. זהו ביטוי ראשוני לחופש מתעסוקה בשכר. "כרית הביטחון" הזו מגדילה את האופציונליות. היא מאפשרת לאדם לקחת סיכונים רבים יותר ביחס למקום העבודה שלו: לפתוח עסק עצמאי, להתפטר ולעבור למקום עבודה שונה וכן הלאה.

שלב 5 – עצמאות פיננסית  

ג'ושוע שיטס מגדיר עצמאות כלכלית כמצב שבו ההכנסה הפסיבית שאינה מעבודה מכסה את כל ההוצאות בהווה, כלומר, לא רק את הצרכים הבסיסיים, אלא גם את התשוקות והרצונות. זה, מבחינתו, הגביע הקדוש: הכסף שחסכתם והשקעתם יכול לאפשר לכם לחיות בדיוק באותה רמת הוצאות כמו היום רק בלי לעבוד, עד יום מותכם. שיטס מונה גם שלב שישי ושביעי – "חופש פיננסי" ו-"שפע פיננסי", בהתאמה — אבל ההבדל הענייני היחיד ביניהם לבין "עצמאות כלכלית" הוא רק גודלה של כרית האוויר הפיננסית שחסכנו ובגודל ההכנסה הפסיבית שהיא מייצרת.

עצמאות פיננסית או עצמאות כלכלית?

סולם השלבים של שיטס מציג תהליך ליניארי: ממצב שבו הכסף שולט בכם (תלות פיננסית) אתם מטפסים למצב שבו אתם שולטים בכסף (עצמאות פיננסית). אם בתחילת המסע אתם משלמים ריבית לאנשים אחרים, בסופו אתם הופכים לאותם "אנשים אחרים" שחיים מהריבית.

הפשטות של המודל הזה מועילה, כאמור, משום שהיא הופכת את הרעיון של עצמאות כלכלית ליעד נגיש ובר-השגה. היא מקטינה את "התהום התפיסתית" שמעליה יש לזנק. זה חשוב, משום שככל שיותר אנשים יטפסו במעלה הסולם, מצבנו כחברה ייטב.

כך, אם חיסכון של 50% מההכנסה נשמע כמו יעד בלתי ריאלי, אפשר לחסוך 20%. ואם לא 20%, אז לפחות 10%. אם חופש מתעסוקה נשמע יעד נשגב מדי, לפחות נגדע את החופש מאבא מאמא, מתלוש המשכורת הבא, או מהנושים שמכריחים אותנו לעבוד בניגוד לרצוננו. גם אלה, ביסודו של דבר, ביטוי של חירות.

אלא שלמרות יתרונותיו, כשבוחנים לעומק את הסולם של שיטס מבינים שהוא רחוק מלהיות מושלם.

סדר הפעולות הדרוש כדי לטפס במעלה השלבים הוא פחות או יותר זהה: סלקו חובות, הגדילו הכנסות, הקטינו הוצאות, חסכו את ההפרש והשקיעו אותו בנכסים שמייצרים בתורם כסף נוסף. ככל שההפרש יהיה חיובי וגדול יותר, כך המסע שלכם בין השלבים יהיה קצר יותר.

במילים אחרות, אנו נמצאים בספרה הפיננסית ולא יוצאים מתחומה. נקודת המבט היא מבעד לחור שבגרוש, כשהשאלות המכריעות הן שאלות אובייקטיביות "קרות": כמה חסכתם, כמה אתם מוציאים, ומה היחס בין הסכומים.

אכן, ככל שחסכתם יותר, אתם תלויים פחות בעבודה. אבל באותה מידה, אפשר לטעון שאתם תלויים יותר בהכנסתכם מהון!

זו אולי עצמאות פיננסית, אבל האם זו עצמאות כלכלית? האם היא מאפשרת לאדם להתנתק מהכלכלה, מהשוק, ולעשותו חסין – אולי אף אנטי-שביר – נוכח זעזועים אפשריים בעתיד?

להיבט הזה – מידת התלות / הצורך שלנו בכסף – אין כל ביטוי במודל של שיטס. המודל מתעלם מרכיבים קריטיים של תושיה, חוסן ומיומנות, או ממה שאפשר לכנות כושר המחיה: היכולת לממש את הצרכים והתשוקות שלך מבלי לשלוף את הארנק.

קונקרטית, כושר המחייה מתייחס ליכולת להישען על סוגים אחרים של הון מלבד הון פיננסי (דוגמת זמן, קשרים חברתיים, ידע ומיומנויות) כדי לתת מענה לכל צורך.

כדי להעריך את כושר המחייה שלכם, שאלו את עצמכם: האם במקום לזרוק ולקנות חדש (כפי שמורה אותנו תרבות הצריכה), אתם מסוגלים לתקן את הקיים? לשפץ אותו? למחזר אותו? להחליף אותו? לשאול תחליף עבורו? להאריך את חיי המדף שלו? שאלה דומה היא כמה דרכים אתם יכולים למנות שבהן תוכלו להרוויח כסף, בפועל או בפוטנציאל, מלבד מקום העבודה או תיק ההשקעות שלכם?

כושר מחייה גבוה מאפשר לפתור בעיות רבות מבלי להזדקק לכסף. זה אומר שאתם מוציאים כסף רק כשהתועלת שתצמח מכך עולה על ההוצאה עצמה. ככל שכושר המחייה גבוה יותר, כך דרוש פחות כסף כדי לחיות, והסכום שיש לחסוך קטן בהתאמה. התוצאה היא שקל לפרוש מוקדם יותר.

חשוב אם כן להבדיל בין הסיבה והמסובב: עצמאות כלכלית היא תוצר לוואי, משני, שנובע מכושר מחיה גבוה. 

כושר מחייה גבוה מאפשר בתורו להבין שרמת הוצאות נמוכה אינה שקולה בהכרח לחיי דלות או להקרבת קורבן, משום שהון הלא-פיננסי משמש כתחליף שווה ערך להון פיננסי.

אנשים שכושר המחייה שלהם נמוך, לעומת זאת, נוטים לפתור כל בעיה באמצעות שימוש בכסף  / הון פיננסי. התפיסה הזו כה טבועה בהם, עד שהם מתקשים לנתק את הזיקה שבין דפוסי הוצאה לאיכות החיים.

הם רואים אדם שנוסע באאודי A8, ומסיקים באופן אוטומטי שמדובר באיש עשיר שמסוגל להרשות לעצמו רכב כזה. האם זה בהכרח נכון? אין לדעת! הרי את הלוואת הרכב שמאיימת למוטט אותו אי-אפשר לראות.

הם רואים מישהי שנוסעת באוטובוס ומסיקים באופן אוטומטי שהיא ענייה מרודה שנוסעת בתחבורה ציבורית כי אין לה ברירה אחרת. האם זה בהכרח נכון? אין לדעת! הרי את תיק ההשקעות בן 7 הספרות שלה אי-אפשר לראות.

על אותו משקל, בראייתם, בחורה A שחיה מ-4,000 ש"ח בחודש בהגדרה חיה עליבות בהשוואה לבחורה B, שחיה מ-20,000 ש"ח בחודש. הם יניחו שאיכות חייה של בחורה B  גבוהה פי 5 מזו של בחורה A. אך האם זה בהכרח נכון? אין לדעת! שמא יתכן שבחורה A פשוט מוכשרת יותר ומצליחה להפיק את אותה איכות חיים ב(הרבה) פחות כסף? המחשבה הזו כלל לא עולה בדעתם?

רמות של כושר מחייה

האם ניתן, במטרה להשלים את סולם העצמאות הפיננסית של שיטס, ליצור דירוג מקביל המודד עצמאות כלכלית במונחים של כושר מחייה, כלומר, במידת התלות של אדם בכסף כאמצעי לפתרון בעיות?

נדמה שאפשר להבחין בין שלוש רמות בסיסיות:

א. צרכניזם / תלות בשוק

א1. צרכנו-קורבניזם – זהו המצב החמור ביותר. חוסר רצון או יכולת להשתמש בחלופות לכסף כדי להתמודד עם מציאות היומיום מוביל לתודעת מחסור. אנשים שתקועים ברמה זו רואים בכסף משאב נדיר. אם הם נדרשים לחסוך, או חמור מכך — אם הכסף נגמר מסיבה כלשהי, הם חשים תחושה עזה של שלילה עצמית שפוגעת באיכות חייהם. במקרים קיצוניים, התחושה הזו כה חמורה עד שהם מוכנים ליטול אשראי ולשלם פי כמה על המוצר / שירות (ע"ע ריבית רצחנית).

א2. חשיבה לינארית – התלות בשוק גדולה, אולם עדיין נעשה שימוש בסיסי בכללים תקציביים בסיסיים כדי לתעדף צרכים ורצונות במטרה לשלוט בהוצאות: לכן, נמנעים מחובות נושאי ריבית, חוסכים לשעת חירום, משתמשים בתקציב. זוהי ההתנהלות הפיננסית הטיפוסית שמלמדים במקומות כמו "פעמונים".

א3. צרכנות נבונה – התלות בשוק עדיין קיימת, אולם ישנו מעבר לצרכנות נבונה, השואפת למקסם את היחס בין המחיר (מה שמשלמים) לערך (מה שמקבלים), תוך הימנעות מתשלום מחיר קמעונאי מלא. טכניקות נפוצות הן השוואת מוצרים, קנייה אסטרטגית במבצעים, שימוש בקופונים, הימנעות ממוצרים ושירותים בעלי ערך נמוך וכן הלאה.

ב. תלות מופחתת בשוק

ב1. אופטימיזציה –  הרעיון כאן הוא לבצע מיקור-פנים ולהקטין במודע את התלות בכסף על-ידי פיתוח מיומנויות מחייה (עשה-זאת-בעצמך) ויישומן. במקום לקנות, מייצרים ובונים. במקום לזרוק – מתקנים וממחזרים. היכולת להישען על עצמך מצמצמת את תחושת הקורבן והשלילה העצמית. הרעיון הוא לתעדף את ההוצאות באופן יעיל-פארטו כדי להפיק מקסימום הנאה מהחיים במינמום עלות. נעשה מאמץ מודע ומכוון לסכל מוקדים של בזבוז ואי-יעילות, מתוך הבנה שהפחתה קבועה בהוצאות המחייה היא בעלת עוצמה רבה יותר מהגדלת ההכנסות. בהדרגה האופטימיזציה הופכת לחלק טבעי בסגנון החיים שלכשעצמו נעשה זול מאוד.

ג. קיימות עצמית

ג1. חשיבה מערכתית – הרעיון כאן הוא לא רק לרדד את הצרכים והרצונות ולתת להם מענה אופטימלי ככל הניתן כמו ברמה ב', אלא לבטל את הצרכים והרצונות הללו מלכתחילה (גם אם רוב האנשים תופסים אותם כהכרחיים), ולעצב סגנון חיים סינרגטי.

לדוגמה: במקום למצוא את הפתרון התחבורתי היעיל והזול ביותר כדי להגיע מ-A ל-B, מעצבים את החיים כך ש-A קרוב יותר ל-B. ההסתמכות על מוצרים ושירותים מהשוק היא מינימלית: משתמשים בכסף רק כשהיעילות של השימוש בהון פיננסי עולה על היעילות של השימוש בהון טכני. ריבוי המיומנויות מוביל בשלב זה לאדנות עצמית – שבתורה מוליכה לעצמאות פיננסית כתוצר לוואי. בשלב זה מושגת אדנות עצמית עקב ריבוי מיומנויות. עצמאות כלכלית היא תוצר לוואי של אותה אדנות.

הסולם המשולב (האולטימטיבי?)

שילוב בין שני הסולמות — האובייקטיבי (המצב הפיננסי) והסובייקטיבי (המצב התודעתי ביחס לכסף) – מאפשר לאפיין סוגים שונים של "טיפוסים".

עצמאות כלכלית

הנה כמה דוגמאות:

0א1 – אנשים תלויים פיננסית השקועים בתודעת צרכנו-קורבן. לכאורה, מקרה אבוד. האם ניתן להושיע אותם? כיצד?

0ב1 – למשל, בני נוער שקוראים את הבלוג הזה, ונעזרים בתמיכה הפיננסית / תלות בהוריהם כדי לצבור הון בגיל צעיר.

0ג1 – למשל, נזירים במנזר, שמצד אחד תלויים פיננסית לחלוטין באחרים, אבל מצד שני עיצבו את חייהם ליעילות שיא, כך שהם זקוקים למעט מאוד כסף.

1א2 – אנשים שחיים מתלוש לתלוש עם הבנה בסיסית של התנהלות פיננסית יוכלו בקלות להגיע ליציבות פיננסית ולהפוך ל-2א2 ואף למעלה מכך. לעומת זאת, אנשים ברמה 1א1 יתקשו להגיע למצב הזה ובקלות ימצאו את עצמם מידרדרים שוב לרמה 0.

2א3 – "האישה שהפסיקה לקנות" (אולי?)

2ב1 / 3א3 / 4א3 – מהתרשמותי, אלה טיפוסים נפוצים בפורום הסולידית.

4א2  – הלוקים בתסמונת "רק עוד שנה אחת"

5א1 – חישבו על אדם שזוכה בלוטו ופושט את הרגל זמן קצר לאחר מכן.

5ג1 – כותבת שורות אלה.

שתי השערות, לסיכום, בעקבות התרגיל המחשבתי הזה:

1) ככל שאדם בעל כושר מחייה גבוה יותר, כך קל לו יותר להתקדם בציר האובייקטיבי (להגיע לעצמאות פיננסית), ולהיפך.

2) ככל שאדם בעל כושר מחייה גבוה יותר, כך הוא יהיה קשוב יותר למסרים של הבלוג הזה, ולהיפך.

החוכמה כעת תהיה לתפור מענה ייעודי לכל "טיפוס" שכזה!

ספרו לי מה דעתכם.

הירשם
הודע על
guest

157 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
האופטימית

הרעיון מאוד מעניין, גם הפירוק לשלבים מאוד עוזר. אני חושבת שאני כרגע בשלב 4ב3 (ביטחון פיננסי וצרכנות נבונה), ומשקיעה מאוד להגיע ל-5ב3 (עצמאות כלכלית וצרכנות נבונה). לא בטוח אם אני רוצה להגיע לשלבי הקיימות הבאים, אמנם זכיתי בבן זוג מאוד מוכשר שמתקן הרבה מאוד דברים בשוטף וחוסך לנו פעמים רבות את הצורך לקנות שוב אבל אישית אני פחות מתחברת ויותר מעדיפה להתמקד בהגדלת הכנסה וכתוצאה מכך הגדלת ההכנסות הפסיביות והשווי הנקי. אגב, הייתי מוסיפה גם בהסברים במקום תיאור מספרי בלבד למשל 5א1 גם את התיאור המילולי, זה פשוט מקל על הקריאה במקום לחזור אחורה לגרף כל הזמן להבין על מה… קרא עוד »

ולנטיין

אני חושבת שאת ממש צודקת, לא חייב לא לעבוד טוב לי בעבודה שלי. זה נכון שרצוי ואפילו צריך להגיע לביטחון פיננסי לא לכל האנשים לא לעבוד/לחיות בצמצום

Frodo

מהות הקפיטליזם היא שכל אחד עושה את מה שהוא מתמחה בו. לפעמים דווקא האופציה החסכונית היא לקנות מוצר חדש, ובשעות והמאמץ שנחסכו (כי לא תיקנת) לעבוד בעבודה הרגילה שלך ולהרוויח יותר כסף מעלות המוצר עצמו.
אם מצאת עבודה שאת נהנית לעשות, אז זה לגמרי win-win.

מחד ומאידך

תודה על ההמלצה על הפודקאסט!

Itai Dagan

האם כל אדם מסוגל להתקדם בכיוון ״מעלה״ של הגרף המתואר מ-א1 לכיוון א2 והלאה? כמובן שיש אנשים שמסוגלים להתנתק לחלוטין מצורות המחשבה הקיימות שלהם בהינתן מידע חדש, אבל ודאי ישנם כאלה אשר האינדוקטרינציה של תרבות הצריכה עליהם הצליחה באופן חד משמעי ולא יוכלו לטפס במעלה הסולם אותו את מתארת, ללא קשר היכן הם נמצאים על הגרף האופקי של מצב פיננסי. אשמח לשמוע דעות שלך (ושל אחרים!) בנושא.

נ.ב.
קורא חדש בבלוג, במידה ודנת בנושא ברשומה קודמת – אשמח לקרוא.

Whybe

פודקסט מעולה שאני מאזין לו כבר יותר משנה, תודה על הפוסט.
ג'ושוע מדבר על סגנונות חיים רבים ומגוונים, הוא גם מדבר הרבה על איך להקטין את ההוצאות בהשענות על סגנון חיים שמאפשר זאת. תוספת מעניינת לציר הזמן שלו. אחלה פוסט דורין תודה!

melf

היי תוכל לומר לי בבקשה איפה אוכל למצוא את הפודקאסט
לא מוצא אותו ברשת
תודה

מישהו

אבל מה עושים כל היום בלי עבודה כלשהיא??????. זה לא תקופה זמנית.. זה כללללל החיים!

Didi

מה את לומדת שם במקום הזה של הסטודנטים ולמה שלא תגורי כבר במעונות על הדרך

אוהד סקפטי

אני עוקב אחריך בהנאה מתחילת הדרך וכבר תקופה יש לי תחושה של more of the same , מבלוגרית מוכשרת כמוך יש לי צפייה להתחדשות בנושאים ו/או בנקודת המבט …

תמיר

על כך אמרה המשוררת נעה קירל: "בום"

אייל

אויי כמה צחקתי…..חזק דורין !!

אוהד סקפטי

שימי לב דורין ממה המעריץ שלך צוחק… נראה לי שאת יכולה להתמודד עם רף טיפה יותר גבוה

fintranslator

לא הבנתי אותך, אם אתה חושב שאתה מסוגל ליותר טוב, תפתח בלוג ותעשה יותר טוב

אמנון

דורין, כדי לגוון קצת, אולי כדאי לעבור קצת לכיוון כתיבה על נושאים בקיימות עצמית, מאשר עצמאות פיננסית. הקשר ביניהם ברור, ואני חושב שרוב הפוסטים שכתבת עד עכשיו עסקו בהסבר על שניהם ועל הקשר ביניהם. אבל האמת שמעבר לעשיית חשבונות, חיסכון > הוצאה, והשקעת החיסכון, העניין לא כ"כ מסובך, ואין כאן מדעי חלל מסוג כזה או אחר… לעומת זאת, קיימות עצמית היא נושא שאני לא בטוח כי רוב הקוראים בקיאים בו או לפחות "מתרגלים" אותו במציאות. הסיבה היא שרובנו עדיין יושבים מתחת לניאון. ולכן, מנצלים את ההזדמנות לקרוא את הבלוג שלך ולהתעמק בהשקעות, מאשר ברעיונות קיימות עצמית כאלה ואחרים. מה דעתך?… קרא עוד »

Judith

Sustainable living

אבי

סקפטי, אני חש כמוך.
אין ספק שכבר מזה תקופה הדברים חוזרים על עצמם אם כי עדיין הם נכונים ומוצגים ומנוסחים לעילא ולעילא.
דורין, דווקא ממך לא ציפיתי לתגובה ילדותית ונעלבת כזו. על פי רב את עושה רושם בוגר וענייני הרבה יותר וחבל שבמקום לא להגיב כלל או לקבל הערה עניינית ובונה בחרת בדרך זו. קצת קלקלת לי.
למען הסר ספק, אין צורך שתטרידי את מחלקת שירות הלקוחות במקרה שלי.

אבי

תגובתי באה כביקורת בונה. דהיינו נועדה כדי לגרום לשינוי חיובי.
ברור לחלוטין שאי אפשר בכל פוסט לרצות את כולם, וגם בעבר היו פוסטים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות (לטעמי, כמובן).
אני חייב לציין ולשבח שכמעט ללא יוצא מן הכלל ניכרת מאד ההשקעה בהבניה ובהתנסחות המקצועית והמהוקצעת!
מ

מתחילה מאוד

יצר התחרותיות שלך מתבטא כאן: בנית את המדרגים כך שאת ברמה הכי גבוהה בכל אחד מהם. כלומר אם שיטס מונה שבע רמות את עצרת ברמה 5. ובמדד של הסתמכות עצמית מן הסתם גם יש אנשים בעולם שעולים עלייך, מסוגלים לבנות בקתה למשל, או לשרוד בטבע ולזהות בו מאכלים, ו/או לצוד. זה בסדר גמור לעצור באיזה מקום. כלומר, מובן שזאת בחירה שלך לעצור ברמה 5 בציר הכלכלי ולא לעבור לרמות 6 או 7. זו גם בחירה שלך לגור בעיר ולא לעבור לגור בטבע הלא מפותח וללמוד יכולות הישרדות בתוכו. ואני מכבדת לגמרי את הבחירה הזאת. באותו אופן כדאי שתלמדי לכבד באמת,… קרא עוד »

אוהד סקפטי

יפה טענת

urimerhav

קשה להתעלם מזה שבנית סולם ומקמת את עצמך בשיא שלו. לא נראה לך שיש שמץ של יוהרה בזה?

את 3 סיגמות מעל אנשים אחרים בקיימות כלכלית? ביכולות השרדות? איך הגעת למסקנה הזו?

fintranslator

הבעיה הופכת להיות כשאתה מצדיק את חוסר החסכונות שלך באמצעות התפקיד והתרומה שלך לקהילה. אין קשר בין השתיים. תחסוך ותגיע לעצמאות כלכלית. רוצה להמשיך לעבוד כי זה מעצים אותך/תורם/משנה עולמות, יופי… אבל לא על חשבון.

אברהם

אומנם אני יותר נוטה לקבל את המדד שכולל את 0-7 ולא את 0-5, אבל לטעון שדורין נמצאת ב5 ולכן היא מחקה את שתי הדרגות העליונות זה שטות, דורין מאמינה וכותבת בכל רחבי הבלוג את זה שאדם צריך להגיע לתקציב מאוזן ולא לחרוג ממנו עד עולם, אני לא מאמין בכך, אני חושב שאם הנכסים שלי יתנו לי יום אחד 50 אלף בחודש אין שום מניע להוציא בסכומים כאלה, אבל דורין בפירוש מאמינה שאם אדם מקבל מנכסיו 50 אלף בחודש הוא הוא צריך לחיות על אלפיים. ומתמונת המבט שלה אין שום הבדל בין 5 ל7, וסביר שאדם שנמצא במצב צריכה של א1… קרא עוד »

אנונימי

הי דורין , מאז שגיליתי את בלוג הסולידית (לפני שבועיים) אני רק מחכה לסיים את המשמרת בעבודה כדי לחזור הביתה ולהתיישב מול המחשב ולקרוא לפחות 3-4 פוסטים חדשים מהבלוג המדהים והמעשיר הזה. אני בן 23 והייתי מגדיר את עצמי כטיפוס 3א3 במטרה לעלות בסולם ל4ב1 (למרות שזה יקח עוד כמה שנים טובות). רציתי לשאול שאלה שפחות קשורה לפוסט עצמו והייתי מאוד שמח לקבל את תגובתך, מה דעתך על קורסים לביטחון\חופש כלכלי כדוגמת "סוד הכסף " של גיל אורלי? האם יכולים לתרום לי עוד או שמא לפי הגדרת הטיפוס שאני , מספיק לי לעקוב אחרי בלוגים בסגנון של הסולידית? כמובן אשמח… קרא עוד »

יואב

היי אנונימי
אני יכול לנחש מה היתה אומרת על זה הסולידית(בתור סולדי-אני)
חבל על הכסף…כל הידע והרבה יותר..נמצא בחינם באינטרנט וגם ספרים..שניתן אף אותם למצוא ברשת בחינם או בעלות מינימאלית…קורסים פיננסיים תורמים בעיקר..לעצמאות פיננסית של מי שמלמד אותם.ומלבד זה.. יתכן שאם הם – המלמדים היו כל כך מוצלחים בעצמם אז הם לא היו נדרשים ללמד קורסים פיננסים(אבל בהחלט יתכן שחלק מהם נהנה מללמד ונתינת הידע וקבלת כסף נוסף לחשבון עוש שלהם)

ellapenso

הי אנונימי בן 23 ממליצה לך מנסיוני העגום (בזבזתי7 אלף לפני כשנתיים על קורס שלא באמת התאים לי ולא יישמתי ממנו דבר), במקום זה, למדתי ה מ ו ן מהקורסים האלה שנמצאים במלואם חינם ביוטיוב : (של תואר במכללה למנהל אנשים משלמים הון להיות נוכחים בכיתה..) לוני עוז קורס יסודות המימון> (פשוט מרצה מדהים ברור וקורע מצחוק) https://youtu.be/cjPaJtrume4 אייל להב ניהול השקעות> https://youtu.be/1RGq2xA5YLA?list=PLrP9LWf4L6O7i05bypiBeq1F1MgtNuiW6 והאמת שהאהוב עלי זה כלכלת ישראל הפרדוקס של אבי שמחון (האונ' העברית) לא ספציפית קורס פיננסי אלא הסטוריה כלכלית של ישראל אבל מרתק ברמות! כלכך הרבה תשובות קיבלתי שם שלא מצאתי בשום מקום אחר > https://youtu.be/kbf9x2NdZ_Q?list=PLltgs8UTQ5HYHRn5OFz2T_7NZHQDlgXgu יש… קרא עוד »

daat99

@ellapenso תודה על השיתוף! @אנונימי לשאלתך: גיל אורלי מלמד אותך איך לעבוד בעבודה שנייה במקביל לעבודה הנוכחית שלך (הוא פשוט עוטף את זה אחרת). הוא מלמד אותך שאתה צריך לחזור הביתה בסוף היום ובמקום לנוח כמה שעות אתה צריך להמיר את הזמן הפנוי המועט שיש לך בעבודה נוספת כגון להקים חנות מקוונת, לחפש דירות שתוכל לרכוש->ואז להשביח->ואז למכור ועוד. אם אתה מהאנשים שמחפשים איך להגדיל את ההכנסה ע"י עבודה שנייה אז הוא בהחלט יכול לעזור לך להחשף לסוגי עבודות שניתן לעשות אחרי שחזרת מהעבודה הנוכחית שלך. אני באופן אישי מחפש דרכים להגדיל את ההכנסות שלי שלא על חשבון הזמן הפנוי… קרא עוד »

Judith

טוב לראות אותך פה! מתגעגעת לכתיבה שלך בפורומים.
אגב, ההסברים הסבלניים שלך ב 10 העמודים הראשונים של שרשור הדיבידנדים הגדול תרמו הרבה להבנה שלי. (גם אם בסופו של דבר בחרתי אסטרטגיית השקעות אחרת).
מקווה שהולך טוב בבלוג דיבידעת

daat99

אני שומע את זה מהרבה אנשים אבל אני מעדיף לתרום לאנשים בסביבה שבה אני לא אסכל באבנים כי דעתי שונה מדעותיהם של אנשים ספציפיים אחרים.
ישנם אנשים שבחרו להמשיך לתקשר אתי דרך הבלוג והפורום שלי ושם הם ממשיכים לשאול שאלות ולקבל תשובות סבלניות כמיטב הבנתי בסביבה נינוחה וידידותית – את מוזמנת להצטרף 🙂

תורת חיים

אני עוקב אחריו הרבה לא נרשמתי לקורס שלו בגלל שיש לי הרבה ידע על השקעות בזכות בלוג הסולידית אבל עדיין אני מרגיש שבתחומים אחרים חסר לי יידע רב כמו אמזון ועוד הרבה הכנסות פסיביות אחרות דווקא מעניין מה שdaat99 אומר כי כל הרעיון של גיל זה לנתק את המושג זמן מהמושג כסף אני באופן אישי בחיים לא ראיתי מישהו שמשווק את עצמו ואיש עסקים כזה מוצלח. מה שגם הוא נותן זה מלא אנרגיות הבחנה באמונות מגבילות וטיפול בהם עצמות בנפש תקווה סוג של קאוצ'ר רוחני מה שגם מאוד עקץ אותי זה מה שהוא אמר שהוא כבר 25 שנה לומד את… קרא עוד »

Judith

@ellapenso תודה על הלינקים והתיאורים שלהם!

Assaf

@ellapensi תודה רבה לך!

Roy

@ellapensi תודה!

תמיר

רוב מפגיני שנת 2011 ("מעמד הביניים פלוס") נמצאים בסקאלת "כושר המחייה" בדירוג א1-א2. כשאני מספר לחבריי שאני בוחר לגור בדירה קטנה בפריפרייה במקום בדירה מרווחת יותר בתל אביב הם חושבים אותי למשוגע (הם יודעים שאני יכול להרשות לעצמי דירה בת"א). נסיונותיי להסביר להם שהם פשוט בוחרים בצד הלא נכון של הכלכלה, עולים במבטי תמיהה. העניין מעלה בי רגשות אמביוולנטיים. קשה לי שלא להרגיש את אותה העצבות שחבריי בוחרים בדרך העבדות, ורואים בחסכונות דבר די משעמם. מצד שני, הם ממשיכים ללכת כל יום לעבודה ולהגדיל את הרווחים לחברות שיש לי בעלות עליהם. בשעות אחר הצהריים הם מתחרים למי יש טלפונים יותר… קרא עוד »

בוקי ה.

אני מרגיש חובה לכתוב תודה לא רק ל@הסולידית כותבת הבלוג שאליה אני מכיר טובה במיוחד על כתיבת הבלוג ופתיחתו חינם לכל דורש, אלא ג"כ למגיבים שמוסיפים הרבה ערך תוכן, ומוטיבציה לחתור נגד הזרם

כדוגמת
@ellapenso
@daat99
@תמיר
ועוד כמה שאינני זוכר אותם בשמם.

אין לי די מילים להביע את הערכתי, תמשיכו כך לטובת כל הציבור, כאשר הנכם משתפים בידע שצברתם הנכם עושים גמילות חסד אמיתית שהיא 'לא לתת דג לעני (כמוני..) אלא ללמדו כיצד לדוג בעצמו'…

daat99

בוקי שמחתי לעזור 🙂

רפי

עוד כתבה כתובה בחן ועם עומק רב. בעקבות בקשתך בבלוג הזרימה לשמוע את דעתנו, אני ממליץ מאוד להיחשף בצורה של סמינרים מהותיים ולא בצורה של פולחן עצמי. אני עוקב אחריך באדיקות רבה כבר למעלה משנה ונהנה מאוד מהתובנות המעמיקות שהינחלת. אני כבר מרגיש מוכן לסמינר נגיש יותר אתך. מבחינתי תהיה זו קפיצת מדרגה לימודית.
אנא – שיקלי זאת

א.

בישראל עצמאות כלכלית היא הרבה יותר קשה ליחיד "סינגלטון" לעומת זוג ללא ילדים "dink". הסטטוס המשפחתי משפיע במדינה הזאת הרבה יותר מבכל מדינה אחרת על היכולת לחסוך, הוצאות המחייה, הטבות, זכויות ופריבילגיות סוציאליות אחרות.
פוסט על דרכים יצירתיות למצוא פתרונות דיור ליחיד לטווח רחוק למשל גם יכול להועיל, בגיל שבו לגור עם שותפים זו כבר לא אופציה ובמציאות בה שוק השכירות זוועתי ונודדים כל שנה בין דירות.

בתור אחת שהייתה בשני המצבים של סינגלטון ודינק והתמודדה איתם את יכולה לחדש את הכתיבה שלך אם תעסקי בהם גם.

יאיא

אתה יכול לציין דוגמאות כיצד הסטטוס משפיע?

Didi

נשמע שכדאי להתחתן כדי לשפר את המצב הכלכלי

יואב

הסולית עוסקת בכך לא מעט,יש לנבור בפוסטים ותמצאי מידע

0א1 מיואשת

כותבת מדהים…
אולי יום אחד…

אבי

הגעתי לשלב בו יש לי מספיק כולל פנסיה מגיל 67, בעקבות זאת עזבתי מקום עבודה שהיה לי מאד רע נפשית. משך שנה לא עבדתי אבל הייתה לי הכנסה, מס' חודשי הסתגלות שקיבלתי ממקום העבודה ולאחר מכן דמי אבטלה. מאד נהנתי בשנה הזו. אבל לקראת סופה התחלתי להרגיש ריקנות מסוימת וגם דמי האבטלה הגיעו לקיצם. למרות גילי (מעל 60) החלטתי לחזור ולעבוד, לא פשוט אבל אפשרי. היום עובד פחות ממה שעבדתי בעבר, פחות שעות ופחות שכר,בינתיים מספק אותי. מאד נוח לא להיות תלוי בתלוש ולעבוד מתוך הכרה שזה הכי נכון לי. מקווה להמשיך בבריאות טובה ולעבוד גם לאחר גיל 67. מאד… קרא עוד »

ellapenso

כל הכבוד אבי מעורר השראה!

אמיר

אני מבין אותך לגבי הריקנות שאתה מתאר, אולם אני חושב שכדאי (אולי במקרה שלך קצת מאוחר… למרות שאף פעם לא מאוחר) לפתח תחביבים. אני לדוגמה, אם הייתי מגיע לעצמאות כלכלית ולא הייתי צריך לעבוד, אני מבטיח לך שהיה לי הרבה מאוד מה לעשות ואיך למלא את היום. תחפש משהו שאתה ממש אוהב לעשות או אפילו כמה דברים.

דרור

קודם כל תודה 🙂

רק הערה קטנה (ואולי נשמעת קטנונית, אבל זו ממש לא הכוונה):

אם תערכי מחדש את שרטוט הגרף כך שכושר המחייה על הציר האופקי והמצב הפיננסי בציר האנכי,
זה אולי יעזור לחדד את המסר, שאיתו סיכמת את המאמר בסופו.

(יש מוסכמה כזו שהגורם הבלתי תלוי מסומן בציר האופקי)

Dorin

אפשר להוסיף גם שזה קשר חיובי ואולי להעביר קו שעולה מלמטה למעלה. להוסיף x בציר האופקי ו y בציר האנכי.

ואז זה באמת יהיה מתאים מבחינה סטיטיסית.

אפשר גם לשים נקודות על הקו שאת מותחת

מיכל

תודה דורין על הפוסט! אני בת 29 ומרגע שגיליתי את הבלוג עוקבת באדיקות ומקטינה משמעותית את התוצאות. אני שואבת הרבה עידוד מהפוסטים שלך ומהתגובות פה! כרגע נמצאת בשלב של לחסוך ולפתח את כושר המחייה (מושג לא פחות מגאוני בעיני) ומקווה להגיע בקרוב גם לשלב של להשקיע. וויש מי לאק

Didi

איי וויש יו
Any updates?

זאב

מאמר ראוי לפרס נובל!

מוש

כתבת מדהים! אחד הפוסטים המעולים שלך. מתי כבר יהיה פודקאסט הסולידית? חג חירות שמח!

Didi

חובה פודקאסט

המאסיבית

שאלה לגבי נושא החוב "הטוב" –
כתבת שאת מתנגדת לחוב כמו משכנתא. אין חוכמה כלכלית במינוף לצורך צמיחה פיננסית? הרי חברות במשק עושות את זה כל הזמן. לא חכם יותר לקחת על עצמי חוב על מנת להרוויח עוד כסף?

fintranslator

תנסי את הפודקאסט Afford Anything, ממליץ לאו דווקא כי אני חושב שישר תתחברי לכל מה שהיא אומרת אלא כי היא גורמת לחשוב על דברים מנקודות מבט שונות

דניאל

מבקש לדייק את שכתבת בחלק 3 (תלות בחוב) – חוב בהחלט יכול להיות דבר טוב אם הוא מממן נכס (כהגדרתו החשבונאית) והנכס הזה יציב, עולה בערכו ומזרים הכנסה הגבוהה מההחזר על החוב.
דוגמא קלאסית – רכישת נכס נדלני מניב באמצעות הלוואה.

דרך זו יכולה לקצר משמעותית (!) את הזמן לעצמאות פיננסית (כהגדרתך, מה שנקרא בפי העם תכלס עצמאות כלכלית) ולאפשר זרם הכנסות יחסית יציב, אם כי מעט מסוכן יותר מזרם הכנסות מבוסס נכסים מהון עצמי נקי.

fintranslator

כמו שחוב יכול לקצר את הדרך לעצמאות כלכלית, היא יכולה לקצר את הדרך לחדלות פירעון ופשיטת רגל. שני צדדים של אותו מטבע, רק שבזמנים טובים אנשים שוכחים מהצד השני.

Tal

רשמת שש שלבים אבל מספרים 0 עד 5..
מישהי פה התחילה ללמוד תכנות? 😊

סנאפ

בתור גרוש טרי +3 אני תקוע ב 0א2\3 לשנים הקרובות.

רון

יוצא כאילו האידאל הנשגב ביותר הוא לקחת עיזה ותרנגולת, להקים איזה אוהל במדבר, ולהתקיים באופן עצמאי ומעשית ללא תלות בכסף. זה 5ג1 במיטבו.
אפשר לכבד את מי שמציב את זה כאידאל שלו, כפי שראוי לכבד מי שמציב לעצמו כאידאל נקודות אחרות במרחב.
עצמאות היא ערך ראוי ומועיל מאוד. אבל לעצמאות פנים רבות ופרשנויות רבות, ואין פרשנות אחת שמתאימה לכולם.
ותודה אמיתית על הפוסטים מעוררי המחשבה והבדיקה העצמית.

ליליאנה

והשאלה החוזרת היא- איך לשלב בכך גידול ילדים? מסכימה עם להפסיק לקנות חפצים מיותרים, שזה למעשה רוב הקניות של כולם- עשיתי מזמן. מצד שני, הוצאות על חינוך איכותי יותר/משלים לילדים נראות לי חשובות ולמעשה מהוות את עיקר ההוצאות שלי מעבר למזון ודיור. אין לי תשובה טובה לנושא- פרט לכך שלימוד לילדים- למשל מוזיקה עולה הון. אפשר לוותר- נכון- אבל לא תמיד עולה בקנה אחד עם אידיאולוגיות אחרות.

נפתלי

מזדהה לגמרי עם מה שאתה מתאר. בתור הייטקיסט צעיר (JUNIOR++) שחוסך וחושב על פרישה מוקדמת אני מכיר את הדיונים המייגעים (אותי לפחות) על קמצנות וכו'. לרוב אני לא חש צורך להסביר את עצמי בסביבה למרות שצר לי על החברים שלי שמרוויחים כמוני אבל שקועים במינוס קבוע. אולם, הנתונים המראים שרוב האוכלוסייה במינוס מטרידים אותי מאוד כי אני חושש שיום אחד המדינה תיחלץ לעזרת "המוחלשים" האלה, שיצאו לנופש בחו"ל, תוך כדי שהם מגדילים את המינוס, על חשבון ה"קמצנים" שכמונו. התעמרות בבעלי עסקים מצליחים היא מזמן שיטה פופוליסטית ופופולארית השאלה היא האם בעלי נכסים מניבים צריכים לחשוש ולתכנן את אפיקי ההשקעה בהתאם.… קרא עוד »

האחד

הבעיה של הבלוג הזה שהוא מתמקד בצמצום הוצאות במקום בהגדלת הכנסות. אני מקבל את זה שיש אנשים שרוצים לחיות ככה, אבל לא רואה בזה אידאל נישגב. עד היום לא קיבלתי תשובה כאן, מה קורה למישהו שפרש ומסתמך על המשיכות מהתיק המושקע למחיה במקרה שהשוק יורד 30٪. נתשובה שתמיד קיבלתי היא, אחלה אז אפשר להכניס עוד כסף לתיק במחיר זול יותר, אבל אין עוד כסף שנכנס לתיק אלא רק כסף שנמשך מהתיק למחיה, ועכשיו התיר מדולדל יותר כך שהתשואה שלו קטנה יותר, וכל הקשקשת על כישורים עצמיים שחוסכים כסף ויכולת לצמצם עוד יותר הוצאות במקרה כזה היא בולשיט. זה מאפשר לחסוך… קרא עוד »

רון

15% ?
לא עמד במבחן המציאות ב-2008

טל

הוא התכוון גם לא למפולת. אלא למשל ירידה של 5% אחוז נגיד במשך שלוש שנים או שנתיים ואח"כ תשואה של אפס נניח. המשיכות מהתיק נמשכות כסדרם (4%) למחיה. מה קורה אז??

האחד

את כל הזמן מדברת על הקטנת הצריכה כאילו זה דבר של מה בכך. היכולת השולית לצמצם הוצאות הולכת ופוחתת, בטח כשאת כבר חסכנית. את גם תמיד מתייחסת לאדם בודד שתאורתית יכול לישון בארגז קרטון גדול, אבל משפחה, ששואפת לשמור על שפיות ונורמליות של המשפחה מאד מוגבלת ביכולת לצמצם, כי צריך לספק יציבות לילדים. לגבי פיתוח הכישורים העצמיים שחוסכים כסף, נו באמת. כמה כסף את כבר חוסכת עם היכולת לתקן אסלה לבד? כמה כבר כישורים את יכולה ללמוד וכמה כסף הם יחסכו לך? כלום, זניח. בטח לא משהו שיאזן חוסר תשואה (שלא לדבר על תשואה שלילית) בתיק.

טראמפ

האחד,

ההנחה המובלעת היא שירידה חדה קוראת מאפיק מסויים (מניות) ובכל תיק יש עוד כמה אפיקי השקעות (נגיד אגח 50/50)
ואז מכירה של חלק מהאגחים והשקעתם ומניות תייצר בסופו של דבר עלייה דרמטית

כמובן שההנחה המובלעת היא שבזמן ״סביר״ השוק יעלה בחזרה ובאותו זמן המשיכה לא תדלל את השוק או שהחוסך יכול לספוג משיכה מופחתת ב 30%
זה לא ״תמיד״ נכון כמובן

האחד

אפיקי ההשקעה לא אורתוגונליים בצורה מושלמת ובקלות האגחים יכולים לקרוס כמו המניות כמו ב2008. הזהב אולי יעלה אבל התיק ייפגע קשות בכל מקרה.
מסחר באופציות עם אסטרטגיות הרבה יותר בטוח ועם פוטנציאל הפסד מוגבל וידוע מראש. אני עושה את זה כבר כמה חודשים והתשואה שלי עומדת על מעל 100٪ בשלושה חודשים.

daat99

אופציות זה נחמד ויפה אבל הרבה יותר מסוכן ממה שאנשים חושבים (בעיקר אם אתה עוסק בכתיבת אופציות).
בתחילת דרכתי עסקתי הרבה מאוד באופציות והיו לי תשואות גבוהות מאוד במשך חצי שנה ברציפות.
הספיקה עסקה אחת בעייתית בשביל למחוק לי את כל הרווחים ולהכניס אותי לתחום האדום.

היום אני עדיין "משחק" טיפה עם אופציות ולרוב ישנם רווחים אבל אין סיכוי שאני אסכן סכום גדול על המשחקים הללו.

את כל החסכונות השוטפים שלי אני מעדיף להשקיע בצורה בטוחה במניות שמגדילות את הדיבידנד (כל אחת מהמניות שברשותי הגדילה את הדיבידנד בכל שנה מלפני משבר 2000 – כולל במהלך משבר 2000 ומשבר 2008).

daat99

אם תתבונן במידע היסטורי אתה תראה שתשואת הדיבידנד הממוצעת של מדד ה-SP500 משנת 1871 ועד לסוף 2016 היא 4.39% בשנה: http://www.multpl.com/s-p-500-dividend-yield/table אם אתה פורש לפי כלל ה-3% ומושך מהתיק 3% בשנה בלבד אז עדיין נשאר לך כמעט 1.4% בשנה בממוצע של דיבידנד שקיבלת ואתה משתמש בו בשביל לרכוש מניות חדשות גם אחרי הפרישה שלך. אפילו מהנקודה הזו בלבד אתה עדיין צפוי להמשיך ולרכוש יחידות נוספות של המדד האהוב עליך גם באמצע משבר אחרי שתגיע לגיל פרישה. אם לעומת זאת בחרת להחזיק את הנכסים שלך בצורת "קרן שאינה מחלקת דיבידנדים" כנהוג ברוב הקרנות בארצנו אז הקרן עצמה מקבלת את אותו הדיבידנד… קרא עוד »

האחד

וכמה דיבידנדים אתה חושב ישולמו בתקופת משבר? 2008 זה לא תקופת משבר. זה היה יכול להיות משבר פשוט האמריקאים שפכו טונות של כספים לשוק ומנעו את המשבר (יותר נכון דחו והגבירו אותו). בקטסטינג זה נורא נחמד לשעשועים מתמטיים אבל משום מה זה אף פעם לא עובד קדימה. כמו שאני רואה את זה, יש לך תיק של מליון שאתה מושך ממנו 3٪ בשנה שהם 30000. התיק יורד ל700000, משברון, לא קטסטרופה, ואתה עדיין צריך 30000 כל שנה אבל עכשיו הם מהווים מעל 4٪ ומצד שני אין לך שום תשואה במשך כמה שנים שתאזן את המשיכות כי השוק מדשדש, והתיק מצטמק עוד… קרא עוד »

daat99

דעתי לגבי כמה דיבידנדים ישולמו בשעת משבר לא צריכה לשנות במאומה את דעתך. המלצתי אליך לבדוק כמה דיבידנדים שולמו כסכום דולרי ע"י מדד ה-SP500 משנת 1871 (ניתן להגיע למידע מהקישור בתגובה לעיל) ולראות כמה שולם בכל משבר שהיה במהלך ~150 השנים האחרונות. 2008 זה המשבר החריף ביותר מאז משבר 1929 שגרם למדינות לפשוט רגל – העובדה שהוא לא הורגש כל כך בארץ לא גורעת מחומרתו (תשאל אנשים שגרו במדינות שנפגעו בו ותראה). מה שאתה מתאר זה את המקרה הגרוע מכל – פרישה בשיא ממש לפני שפל מתמשך. האם קראת את ההתייחסות למקרה הזה ממחקר טריניטי וממחקרי ההמשך שלו? התשובה לשאלתך… קרא עוד »

האחד

נוח לך לקחת תשואת דיבידנד על טווח כזה ארוך כי היא היתה גבוהה לפני 50 שנה. מה תשואת הדיבידנד ב15 השנים האחרונות? בערך אחוז וחצי.

daat99

נוח לך להתבונן בהתנהגות הדיבידנד בתקופה של ריבית יורדת כאשר אנחנו בתחילת תקופה של הגדלות ריביות?
מה הייתה תשואת הדיבידנד בתקופות של ריביות עולות?

האחד

הריבית די יציבה כבר כמה שנים ועדיין הדיבידנד נמוך, כלומר אם פרשת ואתה חי מהדיבידנד אז אתה שוחק את האחזקות שלך.

daat99

הריבית רק מתחילה לעלות.
האם חקרת טיפה את ההיסטוריה ובדקת מה היחס בין שינוי במדיניות הריבית לבין תשואות אג"חים ותשואות דיבידנדים?

גיא

daat99, בקשר לדיוודנדים …. אתה מוזמן להציג נתונים על קשר בין ריבית עולה או יורדת לגובה הדיוודנד. אני לא רואה כזה. בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה עד תחילת שנות השישים היתה ריבית נמוכה בארה"ב בערך ברמות של היום ומנגד שיעור הדיוודנד היה גבוה בהרבה מהים ולא רואים קורלציה בין השינויים בריבית לגובה הדיוודנד. בשנים האחרונות ניתן לראות שבין 2000 ל2005 הריבית של הפד ירדה מ6%! לאחוז בודד ולא רואים מגמת שינוי בחלוקת הדיוודנד ביחס לחלוקה שלו בשנות ה90. יותר מזה מ 2005 [עלתה] ריבית הפד בחזרה ל 5%! ולא רואים שינוי בחלוקת הדיוודנד לעומת התקופות המקבילות … מלבד אולי 2008… קרא עוד »

גיא

למען הסר ספק… במשך לדברי … הריבית עלתה עד 5% ב2008 ומאז ירדה עד לכמעט 0% …. ואין הבדל (אם כבר הדיוודנדים היום קצת יותר גבוהים)בין שיעור הדיוודנדים היום לזה שהיה בסוף שנות ה90 כשהריבית היתה בין 4 ל 6אחוזים.

daat99

גיא – אני בוחר לאפשר לך להמשיך לחשוב שכאשר הריבית בפק"מ תהיה 3% בשנה התשואות של אג"ח מדינה 30 שנה יהיו 2%…

גיא

daat99 , מה עניין שמיטה לתשמישי מיטה ? לא הבנתי איפה טענתי את מה שאתה טוען שטענתי (למרות שאתה יכול לראות בגרף שצירפתי שלעיתים הריבית הקצרה הקצרה אכן יכולה להיות מהארוכה (אבל זה לא קשור -מה שטענתי זה שאיני רואה קשר בין ריבית עולה או יורדת לגובה הדיוודנד + הבאתי נתונים שתומכים בחוסר קשר זה))
אז אם אתה רוצה לענות ברצינות (ולא לחרטט)
אתה מוזמן שנית להציג נתונים על קשר בין ריבית עולה או יורדת לגובה הדיוודנד.
בינתיים, בצורת התגובה שלך ,אתה כבר גורם לי להתחרט שבכלל הגבתי לך.

daat99

אני טענתי שבמהלך 30 שנות פרישה המיסוי במקור יהיה על סכום שהוא מעל 3%. גם ריבית האג"חים וגם הדיבידנד ממוסים במקור לפי שער של 25% (בהנחה והאג"ח אינו צמוד). גם אם תתעלם מתשואות הדיבידנד ותחליט שתשואות הדיבידנד לא יהיו מעולם מעל 4% (על סמך המחקרים שאני ביצעתי בעצמי ועל סמך עשרות מחקרים בנושא שקראתי לדעתי זו תהיה טעות אבל זו זכותך לחשוב מה שמתחשק לך) עדיין רק החלק האג"חי מהתיק של אותו פורש צפוי לגרור חבות מס גבוהה יותר מאשר 25% מס מ-3% משיכה. עקב כך זו תהיה הנחה מוטעית לחשוב שניתן למשוך מהתיק 3% ברוטו ולשלם פחות מ-25% מהמשיכה… קרא עוד »

daat99

נ.ב.
לא קוראים לי גוגל…

טראמפ

גיא

תודה על הלינקים 🙂 אני שמח לגלות שיש אנשים שמציגים את מקורות המסקנות שלהם …

אברהם

אני (כמשפחה) לפי דעתי בין 5א3 ל- 5ב1
אשתי עברה תאונת דרכים קצת לפני החתונה שלנו, ואני (כבר אז התעניינתי בקיימות פיננסית) הצלחתי לשכנע אותה לא להיות במצב של זוכה לוטו שפושט את הרגל אלא להשתמש בפיצויים בשביל להשקיע בנדל"ן. היום אנחנו עם 2 ילדים חיים על 6,000-5,000 בחודש (השכירות מהדירות מגיעה ל5,000) וכל המשכורת הולכת על הגדלת החיסכון (כשיש לך ילדים אתה לא יכול לבנות על כך שתמיד תחיה מ5,000 בחודש…).

shuli

דורין פוסט מעולה ומעורר מחשבה (וגם תקווה)…אני זוכרת שבילדותי אנשים נשענו הרבה יותר על עצמם ויכולת הקיימות שלהם (תיקנו גרביים, תפרו בגדים וכפתורים סרגו סוודרים ועוד). חבל שהיום קונים-זורקים מהר יותר וכך מאבדים הרבה כסף….

explorer

אני רק שאלה…. משהו שלא קשור לפוסט הזה אבל לא הצלחתי להבין עד הסוף… בהנחה ובחרתי במודל של 70-30%. האם מחשבים את ה-70% מניות מתוך כלל הסכום שברשותי או שמהסכום פחות 6 חודשי מחיה?

השאלה נוגעת במיוחד לחוסכים מתחילים. לדוגמא… אם יש לי 60K בבנק + 60K בפנסיה (הכל במניות) ובהנחה וההוצאות שלי הן 6K לחודש. האם אני אמורה עדיין להתחיל להשקיע בבורסה? לפי חישוב שלי לא נותר לי שום סכום להשקיע במניות (120K-36K)*70%() האם יש ערך בלהשקיע את השאר בא"גח? או פשוט לחכות עד שיצטבר עוד הון ולהשאיר כרגע במזומן בבנק? (מה שכרגע אני עושה.)

Jacob Mula

באופן עקרוני את קרן החירום מפרידים מהתיק. תיק 70%/30% יחול על הסכום הכולל הפנוי להשקעה פחות קרן החירום .

נתנייתי

כיצד מעלים כושר מחייה? קשה לי לומר, כי גדלתי במשפחה עם כושר מחיה רב יחסית.
בהתחשב בכך שההוצאות העיקריות הן:
דיור
תחבורה ותקשורת
מזון
חינוך

הייתי אומר ש-"כושר המחיה" החשוב הוא לא היכולת לרקוח חומרי ניקוי ולתקן אופניים, אלא:
– יכולת להסתפק בדירה קטנה וקרובה לעבודה
– יכולת לבשל ממוצרים בסיסיים (ולא רק לחמם מנות מוכנות ולצרוך חטיפים)
– יכולת לבלות זמן עם ילדיך, בלי צורך להפקיד אותם בחוגים (מה שגם חוסך סעיפים אחרים כמו נסיעות לחו"ל וקניות בקניון "כי הילדים משתגעים בבית").

ליאת אם יש רצון...

מסכימה, הסכומים הגדולים נמצאים שם, וביכולת לבלות זמן עם ילדיך הייתי מוסיפה "לבלות זמן עם ילדיך ולהציב להם גבולות תוך מתן חינוך פיננסי". נתקלתי בככ הרבה הורים שידעו לחסוך על עצמם אבל כשזה נגע לילדים…

M

אני אוהב להסתכל על הדרך לעצמאות כלכלית במדד של היחס בין החיסכון להוצאות מחייה. אם שנת עבודה שלי מאפשרת לי לחסוך עבור 7 שנות הוצאות אז אוכל לעבוד 10 שנים ולצבור חיסכון ממנו אוכל לחיות 70 שנים. זאת בלי לבנות על תשואה משוק ההון אלא תוך השקעה סולידית על מנת לשמור על השווי הריאלי של הכסף. אז איך חוסכים בשנת עבודה הוצאות מחייה ל 7 שנים זאת כל התורה. ניתן לעשות זאת בשילוב הקסם של שכר ממש גבוה והוצאות ממש נמוכות. קל להגיד וקשה לעשות אבל זה בדיוק מה שעושים הפורשים הצעירים כמו הסולידית. ומי שלא יכול או לא רוצה… קרא עוד »

רן

היי
אנחנו זוג בגיל 40 + 3 ילדים קטנים.
הכנסה חודשית נטו של 30.
חיסכון נטו בחודש של 8 שיגדל ל 12 החל מעוד שנתיים לכשיסתיימו התשלומים לגן הפרטי ולצהרונים.
כלומר הצריכה לחודש היא 20 והחיסכון נניח 10.
אין חובות לאף גורם. אין דירה בבעלות. גרים בבית שכור.
מחיסכון והשקעות חסכנו עד כה 3 מש"ח אשר לפי חשבוני שווים ל 150 חודשי מחייה.

האם מספר הקסם פי 300 (במקרה שלנו 6 מש"ח) לוקח בחשבון גם "אכילה" של הקרן בשלב מסוים או מניח כי הסכום כולו יעבור בסופו של דבר לאחר מותנו בירושה לילדים ?

daat99

מספר "הקסם: פי 300 נובע מכלל ה-4% שהגיעו אליו במהלך מחקר טריניטי. כלל זה אומר שאם אתה משקיע את התיק שלך בשוק ההון (נבדק תיק משולב של מניות ואג"ח) אז ביום הפרישה שלך אתה צריך לחשב מה הסכום ששווה ל-4% משווי התיק שלך וזה הסכום השנתי שאתה יכול למשוך מתיק ההשקעות שלך בצורה "בטוחה". את הסכום הזה אתה צפוי להצמיד לאינפלציה בכל שנה ללא תלות בשווי התיק הנוכחי. כלל ה-4% נמצא מסוכן עבור אנשים שמתכננים לפרוש מוקדם או אנשים עם תוחלת חיים של מעל 30 שנה ולכן במחקר המשך הגיעו לכלל ה-3% שנותן מענה לא רע בכלל עבור אנשים שרוצים… קרא עוד »

רן

תודה רבה על התשובה המפורטת אך על השאלה לא ענית…
לשיטתכם הסכום שהצטבר בקרן ( 6 , 7.5 או עשרה מיליון ) יישאר בחשבון לאחר פטירתנו ואותו נוריש לילדנו.
מה אם נסכים להתפשר על הירושה "ונאכל" בכל חודש גם מעט מהקרן כך שעם פטירתנו הסכום בקרן יהיה כמעט מאופס…

האם גם במקרה זה מספר הקסם הוא 3 אחוז ? 4 אחוז ? או אולי 5 או 6 אחוז ?

daat99

הסכום לא בהכרח יישאר לך בחשבון.
מחקר טריניטי מראה שאם מושכים לפי כלל ה-4% אז ישנו סיכוי של כ-2% (אם אני זוכר נכון) שבשנה ה-30 החשבון התרוקן לחלוטין ולא נשאר תקציב לשנה ה-31.

אף אחד לא יודע לנבא את העתיד ומחקר טריניטי מבוסס על מה שקרה בעבר כך שאין כאן וודאות.

ככל שתמשוך סכום גדול יותר כך יגדל הסיכוי שהתיק שלך יתרוקן בטרם עת וככל שתמשוך סכום קטן יותר כך יגדל הסיכוי שתשאיר ירושה מכובדת.

לצערי אין מספר שיודע לנבות מה יקרה במהלך שנות הפרישה שלך 🙁

טראמפ

מחקר טריניטי מושך 3% מגודל התיק בזמן הפרישה – וכאן י סיכוי (2% אחרי 30 שנה) להשמדת התיק
השיטה של הסולידית היא למשוך 3% מגודל התיק בכל שנה כאן התיק לא יגמר לעולם אבל השנה שהתיק יורד ב 30% תמדוך 30% פחות, ובשנה שבה השוק יקפוץ ב 30% תמשוך 30% יותר
בתכלס כמובן כנראה אין כוונה למשוך יותר אבל במשבר ארוך לא ברור שמי שמוציא 3000 ש״ח חודש יכול ״בקלות״ להוציא רק 2000 ש״ח לחודש ….
כנראה שמי שמוציא 18000 לחודש יוכל לחסוך ולהוציא רק 12000 אלף יותר בקלות (גם אם לא ללא קושי מנטלי)

daat99

מחקר טריניטי דיבר על משיכה של 4% בשנה הראשונה והתאמת המשיכה לאינפלציה.
לפי קצב משיכה זה רק 2% מהמקרים שנבדקו הראו שהתיק נגמר אחרי 30 שנה.
כלל ה-3% בא להתמודד עם 2% מהמקרים הללו ולפיו רק אחרי 60 ב-2% מהמקרים לא נשאר הון לשנה ה-61.

הסולידית מדברת על כלל 4% שנמצא במחקר טריניטי המקורי ובסך הכל החליפה את הקטנת אחוז המשיכה ל-3% בהקטנת הצריכה.

מחקר ההמשך למחקר טריניטי שהגיע לכלל ה-3% ואליו הפנתי את שואל השאלה מתייחס גם למקרי קיצון כגון משבר 1929 שהיה הרבה יותר גרוע ממה ששואל השאלה מדמיין לעצמו (נפילה של 90% בבורסה במקביל ליותר מ-30% אבטלה!).

טראמפ

Daat99
אם בכל שנה מושכים x%
כל עוד x<100
ו x קבוע לאורךצץ כל התקופה אי אפשר לרוקן את התיק מתמטית
אבל אפקטיבית תיק שמקרוס ראלית ב 90٪ אינו תיק שאפשר למשוך ממנו 3٪ של דמי קיום באמת, אלא אם כן דובר בקיום מתמטי

daat99

טראמפ – קראת את המחקר המשלים למחקר טריניטי שבדק מה קרה למשקיע שפרש בשנת 1928 ממש לפני משבר 1929 ואיך התיק שלו בכל זאת שרד?

טראמפ

Daat99
אם הכוונה למחקר שנל early retirement now
אז לא ראיתי התייחסות ל שנת 1928
יש שם גרף לא ברור שטוען שבחלון של 60 שנה מי שמשך בשנת 28 הסף הבטוח היה 10 אחוז ובשנת 30 2.5 אחוז

לא ממש ברור

daat99

לא הייתי מגדיר את מה שהוא עשה כ"מחקר" אלא כבדיקה "מעניינת".

ביצעו מחקר המשך למחקר טריניטי שהוביל לכלל ה-3% – אני התייחסתי אליו.

טראמפ

daat אם יש לך לינק אתה מוזמן לשתף אני לא קראתי / ראיתי את המחקר שאתה מתייחס אליו

daat99

טראמפ אתה אדם יסודי ורציני ואתה יודע שבעלת הבית לא המציאה את כלל ה-3%.
אני בטוח שאתה יכול למצוא את המחקר שעליו הוא מבוסס.

daat99

רק בשביל לסבר את האוזן – המחקר שאני מדבר עליו בדק תקופות פרישה של בין 15 ל-40 שנה החל משנת 1926 ועד 2014 עבור תיקים שונים שמשלבים אג"ח ומניות בחלוקות שונות החל מ-100% אג"ח (הכי מסוכן!) ועד 100% מניות (כמעט הכי בטוח!). לכל מי שרואה שחורות: 1. בשנת 1929 מדד המניות האמריקאי איבד 90% מערכו ואחוז האבטלה בארצות הברית עמד על כמעט 30%. 2. תיק שנמשכו ממנו כספים לפי כלל ה-3% מתיק שמורכב לכל הפחות מ-50% מניות (כולל תיק של 100% מניות) הצליח לשרוד את המשבר הנ"ל ולאפשר למשקיע 40 שנות פרישה עם משכורת יציבה (בעיקר בזכות הדיבידנדים שהמדד המשיך… קרא עוד »

טראמפ

Daat99

אני לא אמרתי שדורין המציאה את כלל ה 3%, ולכן ההערה שלך לא מתחברת לשאלה שלי.

אתה שאלת אם אני ועוד אנשים קראו את מחקר ההמשך, אני שאלתי אם מדובר בפוסט אחר, אמרת שזה לא המחקר.
שאלתי אם יש לך הפניה כדי שאוכל לקרוא את המחקר
(שם אתר, שם מחבר, שם המאמר, לינק וכו' )

אתה ממשיך לצטט מידע מהמאמר (כנראה) ואין לי מושג מה כתוב שם.
מלבד העובדה שציינת שהוא קיים ושאתה קראת אותו .

קצת קשה לדבר על תוכן של מאמר/ספר שרק צד אחד קרא בו

daat99

ציינתי שאני מאמין שאתה אדם רציני ויסודי ומכיוון שאתה יודע שבעלת הבית לא המציאה את כלל ה-3% אני בטוח שתוכל למצוא את המחקר המקורי שהוביל למספר הנ"ל באמצעות חיפושים בגוגל.

טראמפ

Daat99
1. חיפשתי ולא מצאתי ולכן שאלתי אותך
2. האנרגיה שאתה משקיע בלא לתת תשובה פשוטה (מה שם מהמאמר/מי הכותב/לינק) לא משרתת את הניתוח שהצגת, אולי את האגו,

daat99

אתה מנסה לרמוז לי שמאז ששמעת על "כלל המשיכה הבטוח 3%" אתה קיבלת אותו כ-"תורה מסיני" ולעולם לא בדקת מאיפה הוא הגיע ועל סמך מה הגיעו למספר 3% במקום 2% או 1%?

אני מתנצל אם טעיתי והאשמתי אותך בהיותך אדם יסודי.

את שם המחקר כתבתי יותר מפעם אחת (מתורגם לעברית) ואמרתי לך גם איזו תקופה הוא בדק.

תתחיל לשאול את גוגל איזה תוצאות חיפוש יש לו משנת 2014 ועד היום שמתייחסות למחקר טריניטי ולכלל ה-3% – הוא יותר ידידותי ממני…

טראמפ

Daat99

אני מוקיר את המאמץ שלך להפוך את הדיון בי.

אני בסה״כ רוצה להבין מה שם מאמר ההמשך אתה מצטט ממנו , את מחקר טריניטי אני מכיר ולא משנה ממתי, זה באמת לא הדיון.

אני לא זקוק לתשבוחות ממך על יסודיות או על לייצנות.

אם לא מדובר בסוד מדינה/ פטנט סודי אז ההסברים שנותרו לחוסר היכולת שלך לצטט שם מחבר/לינק/כותרת של המאמר לא עושות עמך ועם טיעוניך חסד.

נשיאים ורוח וגשם אין ,משלי כה יד

daat99

טראמפ אני לא מבין אותך:
1. אם חקרת ואתה יודע מאיזה מחקר הגיע כלל ה-3% אז למה אתה צריך שאני אפנה אותך למחקר הזה?
2. אם לא חקרת ואתה לא יודע מאיזה מחקר הגיע כלל ה-3% אז למה אתה מקבל אותו כ-"תורה מסיני" ולא חוקר אותו בלי שום קשר אלי?

בכל אופן כפי שציינתי כתבתי את שם המחקר יותר מפעם אחת בדיון הזה איתך – תתרגם מעברית לאנגלית ותשתמש בגוגל…

טראמפ

daa999
רגע לפני הרמת ידיים
ציטוט מתוך מה שאתה כתבת:
״מחקר טריניטי דיבר על משיכה של 4% בשנה הראשונה והתאמת המשיכה לאינפלציה.
……

מחקר ההמשך למחקר טריניטי שהגיע לכלל ה-3% ואליו הפנתי את שואל השאלה מתייחס גם למקרי קיצון ….״

לא מצאתי בכל התגובות שלך הפניה לאותו מחקר המשך, לא שם החוקר ולא שם המחקר.

אתה יכול לנקוב בשם המפורש ?

daat99

מחקר המשך למחקר טריניטי…

טראמפ

Daat99

שכנעת אותי שאין מאמר, אחרת אין הסבר הגיוני לתשובות המתחמקות.

נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.

daat99

ביקשת את השם של המחקר וקיבלת אותו.
עכשיו אתה טוען שאין כזה…

אז לטענתך כלל 3% הוא המצאה של בעלת הבית?

טראמפ

Daat99 חיפשתי בגוגל באנגלית ("מחקר המשך למחקר טריניטי) ואפילו בעברית, נאדא לאור ההתעקשות הקטנונית לא לכון למקור אני מבין 1. המקור אינו מחקר כנראה איזה בלוג 2. לאחר שהצגת את זה כך לא יכולת להודות שאין מחקר והמשכת להתחפר בסיפורים 3. בגלל. מאפייני האישיות אתה מגיב כמו יהודי/פוליטיקאי עונה בשאלה על שאלה השאלה שלי לא היתה האם כלל ה 3٪ הוא הגיוני בעיני או בעיניך או בעיני דורין שאלתי מה הלינק שממנו אתה מצטט ואם אין לינק אחרי כל התכתובת אלא רק ענני הסחת דעת אז כנראה שיש לך מה להסתיר או שאתה בבעיות אחרות. אני חושב שסיימנו אני מברך… קרא עוד »

daat99

עכשיו הבנתי – אם אתה לא מוצא משהו אז הוא בהכרח לא קיים! מזל שחשבון הבנק שלי לא מושפע ממה שאתה לא מוצא… שם המחקר הוא "המשך למחקר טריניטי" באנגלית. הוא בדק את טווח השנים 1926 עד 2014 ובדק רבף משיכות של בין 15 ל-40 שנה. כמו כן הוא בדק משיכה שנתית בין 3% ל-12%. ב-100% מהתקופות שנבדקו בטווח הנ"ל תיק של 100% מניות ותיק של 75% מניות ו-25% אג"ח שרדו את כל תקופת הפרישה בהינתן משיכה לפי כלל ה-3%. לפי משיכה של 4% אף שילוב של תיק לא שרד ב-100% מהמקרים לתקופת פרישה של מעל 30 שנה! (לתקופה של… קרא עוד »

טראמפ

Daat99

כפי שהסברתי לך לאט, כבר בצעתי חיפושים, גגול טרנסלייט נותן
continued trinity research
or
continued trinity study

ןאין שם כלוםֿֿ

אני מלא הערכה לחמקנות שלך מלתת תשובה פשוטה
או שאתה בעצם לא זוכר את המאמר, או שהמאמר לא באמת בעל משמעות בפני עצמוֿ או שאתה סתם קומבנציה של טרול עם ocd
עם מחלת שליטה

לסרב לכתוב לומר שם מחבר, או שם מאמר באנגלית
לאורך זמן כה ארוך צריכה להקנות לך פרס איג-נובל

תמשיך לבד , יד על המקלדת ויד בתחתונים

האחד

דעת, ההתעקשות שלך לא לספק לינק למאמר היא די הזויה ולא תורמת לאמינות שלך.
לגבי הטענה שתיק שנחתך ב90٪ שרד את המשבר לא ברור לי איך. נניח ניקח מליון שקל שמושכים מהם 30000 בשנה. אם התיק נחתך אז עכשיו הוא בגודל 100000 ואתה עדיין צריך למשוך 30000 בשנה, כלומר. תיק מתפוגג אחרי 3 שנים

daat99

טראמפ אני לא עובד אצלך, לא חבר שלך ולא חייב לך שום דבר. כלל ה-3% מבוסס על מחקר המשך למחקר טריניטי – הוא לא המצאה מצוצה מהאצבע שהמציאה בעלת הבית. אם אתה לא מצליח למצוא אותו זה לא מראה על דבר למעט חוסר יכולת לאתר מידע. באופן כללי הנאיביות שאתה מציג בלקבל אותו כ-"תורה מסיני" בלי לטרוח לבדוק מאיפה הוא הגיע (עד שאני באתי ואמרתי לקורא אחר שהוא מבוסס על מחקר היסטורי) היא מבישה. אתה צריך לבדוק דברים שיכולים להשפיע על היכולת שלך לקנות אוכל בעת זקנה בלי שום קשר אלי או לאף מגיב אחר כאן. אני סיפקתי לך את… קרא עוד »

daat99

האחד: אני לא מנסה לשכנע אותך. הצגתי את תוצאות מחקר ההמשך למחקר טריניטי שבוצע ב-2014 וגם אתה יכול לחפש אותו בעצמך באינטרנט. האינטרנט מלא במקורות מידע היסטוריים וגם אם אתה לא מצליח/רוצה למצוא את המחקר אתה יכול ללכת למידע הגולמי שפרסם שילר ולבדוק בעצמך מה קרה לתיקים שתוארו במחקר במשך 40 שנה. הטעות שלך נובעת מכך שאתה מתעלם מדיבידנדים ומריביות שהושפעו בצורה זניחה ביחס לשווי התיק. תיק שמורכב מ-100% מניות ותיק שמורכב מ-75% מניות ו-25% אג"ח צלחו בהצלחה את משבר 1929 מכיוון שהמשקיע לא היה צריך למכור נכסים בשביל למשוך 3% משווי התיק שלו – הוא משך אך ורק את… קרא עוד »

טראמפ

האחד,

אני שמח שעוד מישהוא מוצא את הבקשה להכוונה למקור בקשה סבירה.
אין כמו קריאה עצמיתו עם כל הכבוד למר דע על יכולתו לצטט נתונים ממאותו מחקר, ההיתעקשות לא לתת מידע היא או סוג של בעיה אישיותית או שיש לו מה להסתיר (וגם זה סוג של בעיה)
לא ברור לי מה הבעיה לשתף לינק או ״סתם״ את האיות האנגלי המדוייק לאיתור שם מאמר ההמשך.

אף כאן לא עובד אצל אף אחד, אבל מי שמצטט מידע ״גלוי אך נסתר״ עלול להיתפס במקרה הטוב כשרלטן

אם תגלה את המאמר אשמח לקבל הכוונה (אפילו אם תוריד את הvowels כדי לאתגר אותי 🙂 )

האחד

דעת. נראה לי שאתה קצת מתבלבל. אתה בא ומציג לי איך המשקיע עדיין מושך 3٪ ועדיין התיק שלו בסדר ואפילו גדל. אבל אתה בעצם מדבר על 3 אחוז מהתיק המדולדל ולא מהתיק המקורי, כלומר הוא בעצם מושך עשירית מהסכום שהוא היה אמור למשוך במקור. לפי החשבון שלך גם אם התיק נחתך ב99 אחוז הכל בסדר כי אתה תמשוך רק 3٪ מהסכום הנותר.
אז או שאני מטומטם ולא מבין או שהנחת היסוד שלך מגוכחת.

daat99

האחד: אני מדבר על כלל ה-3% שבו אתה מתחיל למשוך 3% משווי התיק המקורי וממשיך למשוך את אותו הסכום הדולרי מתואם אינפלציה ללא תלות בתנודות השוק. הנתונים ההיסטוריים והמחקר שהגיע לכלל ה-3% שהוצג בבלוג ע"י בעלת הבית (והוא לא המצאה מצוצה מהאצבע שלה בניגוד למה שטראמפ מנסה לפמפם) מראים שהתיק שרד משיכה לפי כלל ה-3% גם במקרה שבו הפורש פרש בשנת 1929 והמשיך למשוך מהתיק משכורת מתואמת אינפלציה במשך 40 שנה. בכל אופן כל הנתונים הנ"ל הם מהמחקרים שבעלת הבית התייחסה אליהם יותר מפעם אחת בבלוג כך שהטענה שאני מסתיר מידע כי אני לא "משתף קישור" למחקר שבעלת הבית הציגה… קרא עוד »

האחד

תסביר לי בבקשה את המתמטיקה.
יש לי תיק של מליון דולר שאני מושך ממנו 30000$ בשנה לפי כלל ה-3%. הבורסה קרסה 90%, ונשארו לי רק 100000$. אני עדיין רוצה למשוך 30000$ בשנה, מה שאומר שהתשואה צריכה להיות 30% בשנה בתקופת המשבר, אחרת תוך 3.5 שנים נמחק התיק.
בוא נראה, שנה ראשונה: 100000$, משכתי 30000$, התשואה היתה 3% (אני עושה חשבון גס) – נשארט לי 73000%.
שנה שניה, שוב, מושך 30000$, התשואה 3%, נשארת עם 45000$.
שנה שלישית – 16000$
שנה רביעית – אתה עובר לגור בארגז קרטון באמצע השנה.

daat99

אם אתה רוצה להבין את המתמטיקה אז צריך לדבר על עובדות. תסיג את קובץ האקסל של רוברט שילר שמציג מידע היסטורי על מדד ה-SP500, הדיבידנדים שהוא חילק, הריבית על האג"ח הארוך ועל האינפלציה (שמיוצגת בו ע"י ה-CPI). להלן הנתונים מספטמבר 1929 שנלקחו מהקובץ שלו: SP500: מחיר של 31.3 דולר. דיבידנד של 94 סנט לשנה. CPI של 17.3 ריבית אג"ח ארוך 3.39%. כשיהיה לך קובץ האקסל מול העיניים אני אעשה איתך חישוב מסודר. עד אז בשורה התחתונה: משקיע שהתחיל למשוך 3% משווי התיק של ספטמבר 1929 והתאים את המשיכה ל-CPI (אינפלציה) ראה את שווי התיק מתכווץ במהלך המשבר ולמרות זאת התיק… קרא עוד »

daat99

נ.ב.
אתה מבין שמה שאתה מנסה לעשות זה לחזור על מחקר ההמשך של מחקר טריניטי בעצמך במקום ללכת ולקרוא את המחקר – נכון?

האחד

בדומה לטראמפ הרמתי ידיים. במקום לעשות חישוב פשוט וקצר אתה מתעקש לסבך את העיניינים, ועדיין לא הסברת איך תשואה שנתית של 3% על תיק מכווץ, מפצה על משיכה של 30% שנתי (שמהווה 3% מהתיק המקורי).
איחלתי לחייל הצלחה

daat99

לא הבנת כי לא ביצעת (ואתה מסרב לבצע) חישוב מתמטי פשוט שמבוסס על נתונים היסטוריים.
בכל אופן לא אני ביצעתי את המחקר ולא אני הצגתי את כלל ה-3%.

תחפש את המקור ואם אתה עדיין חושב שהוא לא מבוסס על מחקר אז תפנה לסולידית ותשאל אותה למה היא המציאה את כלל ה-3% כמה שנים לפני שאני גיליתי לך שהוא מבוסס על מחקר ועל נתונים היסטוריים…

טראמפ

האחד
אין אמת "מחקר" המשך
אבל יש לינק לריכוז של דיונים
https://www.bogleheads.org/wiki/Trinity_study_update

תקח את הציטוטים שלו בע"מ.

לגבי הדיון על משיכה של 3٪ ולא קבועה מן הסתם בממוצע תוחלת המשיכה גבוהה מהמשיכה התחלתית

זה לא מונע אפשרויות של רצף הפסדים ליצור חיתוך דרמטי במשיכה ובעיית תזרים

יש שאלה של הסתברות הארוע ושאלה מה המינימום הסביר למשיכה

daat99

טראמפ – אתה לא מוצא משהו => הוא לא קיים – הבנתי.
מעניין איך צץ לו קובץ PDF עם מחקר שלא קיים אצלי במחשב…

טראמפ

Daat99
לדבריך יש מחקר ויש לך את קובץ pdf

והסיבה שאתה לא משתף את שם המחבר, הפרסום המדעי בו התפרסם או שם המאמר היא ?

אפשרויות
1. אין מחקר מקסימום נייר עמדה
2. אתה חולה שליטה
3. אתה טרול
4. כל התשובות נכונות

daat99

5. אני לא עובד אצלך ולא חבר שלך אז אני לא חייב לך כלום.

נתתי לך את שם המחקר, את התקופה שהוא סקר ותמצית של התוצאות שלו.

לא מספיק לך? בעיה שלך…

daat99

טראמפ: הנה ציטוט ממחקר ההמשך למחקר טריניטי שלטענתך לא קיים כי אתה לא מצאת אותו: An influential paper written in 1998 by professors at Trinity University2 studied actual stock (S&P 500) and bond (20 year US Government Bond) returns from 1926 through 1995, which were compiled by *********, to determine sustainable withdrawal rates. (It was updated by *********, Ph.D., CFA, Professor of Retirement Income, *********, Director of Retirement Research, ********* & *********, Founder, Retirement Researcher to include 35 & 40 year retirement horizons and real market data through 2014). The professors looked at five possible asset allocations — from 100%… קרא עוד »

טראמפ

Daat99

אני מצדיע לך
הצלחת להוכיח גם שיש לך מאמר וגם שאתה ילדותי חולה שליטה וטרול
והכל
Single handdedly
עלה והצלח

TheMailMan

daat99 לפי החישוב שלך המשיכה מהתיק היא כולה רווחים וללא קרן ולכן חל על כולה מס של 25%. במציאות לא כך הדבר – רוב הכסף שנמשך הוא קרן ורק חלקו רווחים ולכן בפועל כדי לחיות מ20,000 נטו בחודש, יש צורך למשוך רק מעט יותר מכך.

טראמפ

נכון

daat99

לפי נתונים היסטוריים תשואת הדיבידנד הממוצעת של מדד ה-SP500 (וכמוה הריבית על אג"ח ארוך) היא מעל 4.5% בשנה. אנשים נוטים לטעות ולחשוב שרק בגלל שהריבית הייתה במגמת ירידה משנות ה-80 ועד היום (כמעט 40 שנה של הורדות ריבית!) אז הריבית תשאר בסביבות ה-0 לנצח. הפד כבר התחיל להעלות ריביות וככל שהוא ימשיך להעלות ריביות במהלך ה-30 השנים הבאות כך תשואת הדיבידנד ותשואת האג"חים הארוכים תעלה ותעבור את ה-3% בשנה. מכיוון שתשואת הדיבידנד ממוסה במקור ב-25% גם אם אתה לא מושך את הדיבידנד אז אתה צפוי לשלם מס של יותר מ-25% על הסכום שאתה מתכנן לחיות ממנו כך שבשביל לקבל 20… קרא עוד »

טראמפ

הבעיה בגישת ״התנתקות מהתלוש״ היא שיש לכאורה הבדל בין תלות ב ״יכולת השתכרות עצמאית״ ובין ״עבודה כשכיר״ במציאות אין הבדל, כל אדם מוכר את כישוריו בשוק (בין אם בתור פרילנסר / עצמאי / יזם או שכיר האידאליזציה של העצמאות של הל ״לא עובד״ מקורה בכך שדורין לא אהבה (בלשון המעטה) את חווית העבודה שלה. לדעתי תלות של 100% בשוק ההון או בשוק הנדל״ן או בעבודה או בעסק עצמאי היא בעייה, כמו שמשמקיעים במגוון ערוצים לא צריך להינעל או לשלול אפיק השתכרות מעיסוק (כולל כשכיר) גם התאור של עיצוב החיים לפי הנוחות היא אפשרית למרווק כי כאשר אתה חי בתא משפחתי… קרא עוד »

אייקון

ב"ה

שלום וברכה לכולם וביוחד לכותבת המוכשרת.

אני חדש פה באתר ונהנה עד אין קץ מקריאת התכנים המעולים. ישר כח לכותבת המשקיעה שעושה חסד אמיתי עם הבריות.

תבורכי מן השמים.

אלכס

אני לא רוצה להתקרבן (שזה כידוע האנטיטזה של הבלוג הזה ובצדק !) אבל אם לחשוב לעומק על התיזה המוצעת אפשר לראות שתוך כדי טיפוס במעלה הגרף השני (עצמאות כושר המחיה) אפשר מהר מאוד להגיע לתקרת החוק שלא מאפשר התקדמות. האירוני הוא שברוב המקרים ידובר "בהוצאות הממשלה על האזרח" . לדוגמא : חינוך עצמאי לילדים הוא עבירה במדינה, יצירה עצמית של חשמל לשימוש מיידי או עגירתו גם אסורה ע"י החוק, שלא לדבר על אפשרות לייבוא חופשי של מוצרים , בניית בתים למגורים , קניית נכסים בלי התערבות ממשלתית..הרי זה לא ישנה כמה אתה תהיה טוב לסביבה הקרובה ותנקה ותפנה לבד את… קרא עוד »

ליאת אם יש רצון...

הפוסט הזה מצוין כי הוא נותן מענה לכל מי שמגיע לבלוג ובורח כי הוא במצב כ"כ רחוק מהמצב שלך. חסר לי חובות שלא נקראים חובות כמו גן פרטי (שהוא בפועל חוב של לפחות שנתיים, בהנחה שעד גיל שנה וקצת הסתדרתם עם חופשות לידה משותפות, סבא סבתא וכאלה, ושאתם עדיין בתקופת עבודה וחיסכון), זה אומנם אמור להיכנס לצריכה השוטפת אבל בפועל אלה סכומים די יציבים ומוגדרים. אני ובן זוגי הגדרנו שסכום של 7000 ש"ח הוא סכום מינימילי עבורנו ביחד, להכפיל אותו ב-300 זה קצת מייאש בהתחשב בעובדה שכרגע אנחנו בחסכון של קצת מעל מאה אלף שח ועדיין משועבדים לגן הפרטי. ומצד… קרא עוד »

דורון

כל כמה זמן כדאי לעשות שינויים בתיק או רק לבדוק ?

daat99

איזה סוג של שינוי מעניין אותך?
איזונים? פעם בחצי-שנה/שנה.
שינוי בהקצאת נכסים? פעם בעשור.

Ari Holtz

תודה על המאמר המחכים.

trackback

[…] […]

בטעות נלחץ לי בקשת עריכה על הקובץ

ולא ניתן לבטל את הבקשה
סוריייי

הדס

נהניתי לקרוא, מרתק, תודה!!
כושר מחיה- דרך ארוכה ומסובכת להגדיר דבר פשוט: להסתפק במה שיש 🙂

ים ארז

הקישורית ל"האישה שהפסיקה לקנות" שבורה.

trackback

[…] את כל זה בצורה מאוד יעילה ואני ממליץ לך לעבור אל הפוסט המעולה הזה בבלוג שנקרא 'הסולידית' שדרכו אפשר ללמוד את כל הפרטים […]

יוכבת

שורה תחתונה של הבלוג: בואו נמשיך לנפח את הבועה של ה-S&P.
מה כבר עלול לקרות?

חן - שם קצר

מבין אותך, מעריך את כל מה שכתבת, יחד עם זאת אינני יכול שלא להסתכל על חלק ממה שכתבת כעל מצב נתון שלך ברמת "אני כאן וזו ההתנהלות שלי לכן היא נכונה ומעל שאר אפשרויות " (א עד ה' ו 1 עד 5), יש מצב שאת טועה או מפרשת את מצבך בסולם בצורה לא נכונה (שוב, רק לפי מה שאת כתבת) לא בטוח שהראיה המערכתית היא התאור הנכון למה שציינת שאת עושה (מקום למצוא את הפתרון התחבורתי היעיל והזול ביותר כדי להגיע מ-A ל-B, מעצבים את החיים כך ש-A קרוב יותר ל-B.), החיים הינם דינמיים, ואדם בתוך עצמו הוא גר.

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן