6 כללי אצבע להרכבת תיק השקעות "יעיל"

6

הגדרת הרכב תיק ההשקעות (הקצאת נכסים) היא אחת המשימות החשובות והמורכבות ביותר הניצבות בפני המשקיע העצמאי. משקיעים שחוששים ללכת לאיבוד בסבך יכולים לדבוק בכללי האצבע המתוארים כאן.

על פניו, מודל ההשקעות של הארי בראון פותר את הבעיה בכך שהוא מגדיר מראש איזה נתח מהתיק יש להקצות לכל אפיק השקעה (אתם אמורים כבר לדקלם את זה – 25% במניות, 25% בזהב, 25% באג"ח ארוך טווח ו-25% בנכסים כספיים).

אלא שמשקיעים רבים חוששים מיישום המודל של בראון, כאשר החשש המרכזי הוא שהחלוקה שקבע איננה אופטימלית במונחים של תשואה מותאמת סיכון.

התשובה האמיתית, שיועץ ההשקעות או מנהל הקרן שלכם כנראה יחסכו מכם, היא שאין אסטרטגיית השקעה אופטימלית המאפשרת לבנות תיק השקעות "יעיל" (בעל תשואה מירבית עם רמת סיכון נתונה).

במילים אחרות, אף אחד, ובכלל זה הארי בראון, לא יכול לדעת מראש כמה חשיפה יש לייצר לנכס X וכמה לנכס Y כדי להשיג תשואה מירבית. את הקצאת הנכסים האידיאלית אפשר לדעת רק בדיעבד. לכל היותר אפשר רק לדעת מה היה עלינו לעשות בעבר – לא מה יקרה בעתיד.

ההחלטה החשובה ביותר

נניח לרגע בצד את המודל של בראון, ונסתכל על תיקי השקעות עצלים אחרים.

ההבחנה המשמעותית בין התיקים נוגעת ליחס שבין מניות לאגרות חוב בתיק. זוהי ההחלטה המשמעותית ביותר שכל משקיע עצמאי נדרש לקבל.

התשובה תלויה כמובן במטרות הכלכליות, בצרכים האישיים וביכולת של המשקיע ליטול סיכונים. אלה שאלות לא פשוטות שאפשר לענות עליהן רק בתום תהליך מחשבה מעמיק.

יחד עם זאת, ישנם מספר כללי אצבע שיכולים לסייע בתהליך.

כלל אצבע ראשון: 100 פחות גילכם

זהו אחד מכללי האצבע העתיקים ביותר. הוא מיוחס לג'ון בוגל, מייסד בית ההשקעות Vanguard וחלוץ ההשקעה הפסיבית בארה"ב.

הכלל הזה חשוב מפני שהוא מסייע להבין איך מימד הזמן משפיע על ההשקעות שלכם. בתמצית, הכלל אומר:

חסרו את גילכם בשנים מהמספר 100. התוצאה היא הנתח מתיק ההשקעות שלכם שיש להשקיע במניות.

לדוגמה, משקיע בן 40 יחזיק 60% מתיק ההשקעות שלו במניות ו-40% באגרות חוב. בשנה שלאחר כן יאזן מחדש את התיק כך ש-59% יושקעו במניות ו-41% באגרות חוב.

לכלל הזה יש כמובן וריאציות אגרסיביות יותר, כמו למשל:

חסרו את גילכם בשנים מהמספר 110 (או אפילו 120) כדי לחשב כמה מתיק ההשקעות שלכם יש להשקיע במניות.

הגרסאות האגרסיביות של הכלל מביאות בחשבון את העובדה שככל שתוחלת החיים מתארכת כך יש צורך שתיקי ההשקעות יספיקו לזמן ממושך יותר, מה שמחייב מנה גדושה יותר של מניות.

בנוסף, הכלל הזה מאפשר למתן את התלות בנכסים מסוכנים ככל שאתם מתבגרים ואופק ההשקעה שלכם מתקצר.

ההיגיון מאחורי הכלל הזה גורס כי ככל שחולף הזמן, כך קטנים הסיכויים שתצליחו להתאושש מקריסה טוטאלית של שוק המניות – כזו שעלולה למחוק חלק גדול מתיק ההשקעות שלכם. לכן, לפי ההיגיון, יש טעם בהעברה הדרגתית של כספים ממניות לאגרות חוב.

כלל אצבע שני: תאריך יעד

יש אנשים שכלל לא רוצים לחסוך לקראת פרישה. חלק גדול מהציבור הישראלי, למשל, חוסך לקראת קניית דירה תוך פרק זמן קצוב. אחרים חוסכים ללימודים, לחתונה וכן הלאה.

במקרה זה, דרוש כלל אצבע שייתן למשקיע אומץ להשקיע באגרסיביות בתחילת דרכו ולצמצם את חשיפתו לסיכון ככל שמתקרב תאריך היעד המיוחל.

כלל האצבע, אותו ניסח טים הייל בספרו המשובח, קובע:

הגדירו טווח השקעה וסמנו תאריך יעד. צרו חשיפה מנייתית של 4% לכל שנה שבה כספכם מושקע בבורסה. שאר התיק יושקע באגרות חוב.

כך, אם אתם מעוניינים לרכוש דירה בעוד עשר שנים מהיום, 40% מהתיק שלכם יושקע במניות. כאשר אופק ההשקעה יתקצר ל-5 שנים, רק 20% מהתיק יושקעו במניות, וכן הלאה.

כלל אצבע שלישי: התחילו בסערה

לארי סווידרו, אחד מאבירי ההשקעה הפסיבית בארה"ב, קבע בספרו כלל אצבע דומה – אם כי אגרסיבי משמעותית:

 אופק השקעה (בשנים) חשיפה מירבית למניות
0-3 0%
4 10%
5 20%
6 30%
7 40%
8 50%
9 60%
10 70%
11-14 80%
15-19 90%
20+ 100%

האסטרטגיה של סווידרו דוגלת בחשיפה אגרסיבית מאוד למניות בשנים הראשונות, ולאחריה צמצום תלול של החשיפה ל-0%.

כלל האצבע הזה נשען על ההיגיון שהתנודתיות בשוק ההון בשנים הראשונות עשויה להיות דווקא לטובתכם – תוכלו לרכוש מניות בזול. לעומת זאת, כשטווח הזמן קצר, אינכם מוטרדים מכך שהשוק ירד.

כלל אצבע רביעי: אוי ואבוי!

עד כה התמקדנו בכללי אצבע המדגישים את הצורך בנטילת סיכון. הכלל הבא מתייחס לעצם הנכונות שלכם לקחת סיכון מלכתחילה.

סווידרו מבקש מקוראיו לחשוב על ההפסד הכבד ביותר שהם מוכנים לספוג, ומכך לגזור את חשיפתם למניות:

הסכום המירבי שאתם מוכנים להפסיד חשיפה מירבית למניות
5% מהונכם 20%
10% מהונכם 30%
15% מהונכם 40%
20% מהונכם 50%
25% מהונכם 60%
30% מהונכם 70%
35% מהונכם 80%
40% מהונכם 90%
50% מהונכם 100%

יש אנשים שמאמינים שתיק המניות שלהם לא ירד לעולם. אותי מחשבה כזו מטרידה מאוד.

כמו סווידרו, אני מציעה שתחשבו עם עצמכם כיצד תנהגו אם בשוק ההון יתחולל מרחץ דמים וההשקעה שלכם תקרוס ב-30 אחוזים ומעלה. האם תוכלו לישון היטב בלילה?

הפרופורציות כמובן חשובות, אבל הסכומים האבסולוטיים חשובים עוד יותר. הרבה יותר כואב להפסיד סכום בן חמש או שש ספרות מאשר סכום בן ארבע ספרות. מייק פייפר, מחבר הספר Investing Made Simple, אימץ גרסא מעט שמרנית יותר של הכלל הזה:

"איזה אחוז מהונכם תוכלו להרשות לעצמכם להפסיד מבלי לאבד שעות שינה? הכפילו את הנתון הזה פי שתיים. זוהי מידת החשיפה האופטימלית שלכם למניות. זכרו – מניות עלולות לאבד מחצית מערכן תוך פרקי זמן קצרים למדי."

כלל אצבע חמישי: חמישים-חמישים

אם הכללים עד עתה נשמעו מעט מורכבים, אולי כדאי להקשיב לכלל האצבע שהגה זוכה פרס הנובל לכלכלה ואבי התאוריה המודרנית של תיקי ההשקעות, הארי מרקוביץ.

כשנשאל מרקוביץ כיצד הוא עצמו משקיע בבורסה, השיב כי על מנת להקטין את תחושת החרטה שהוא עלול להרגיש בעתיד, השקיע מחצית מכספו (50%) במניות ואת המחצית השניה (50%) באגרות חוב.

כלל אצבע שישי: כללי אצבע הם בסך הכל כללי אצבע

תוספת צנועה שלי, ברשותכם.

כללי אצבע אינם חוקים. הם לא נכתבו בדם.

לא מדובר פה בהמלצות לפעולה או בשיטות "שגר ושכח". גם אם תאמצו את הכללים הללו לאשורם ותנהגו לפיהם, כספכם יהיה בסיכון. תמיד.

כדי להבין באמת כיצד להשקיע, אדם צריך לנתח ולהבין מהן מטרותיו הכלכליות, כמה זמן עומד לרשותו, כמה כסף הוא יכול לחסוך ולהשקיע בכל חודש, מהי התשואה הצפויה מאפיקי ההשקעה השונים, ועד כמה יוכל להתמודד עם הפסדים כואבים.

כללי האצבע מסייעים לענות על השאלות הללו, אבל אין לראות בהם, לכשעצמם, בבחינת תשובה מוחלטת.  לשאלה "מהי אסטרטגיית ההשקעה האופטימלית לעשרים השנים הבאות" אין תשובה אמיתית.

הירשם
הודע על
guest

13 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
or

תודה 🙂

אלון

בטבלה הראשונה שמציגה את האסטרטגיה של סווידרו,
אחוזי החשיפה לא אמורים להתחיל מ-100% ולרדת לכיוון האפס?

אלון

אז מה המשמעות של "האסטרטגיה של סווידרו דוגלת בחשיפה אגרסיבית מאוד למניות בשנים הראשונות, ולאחריה צמצום תלול של החשיפה ל-0%."?

חמון

האם החלוקה מתייחסת לחלק של המניות ואגרות החוב בתיק ההשקעות של בראון? (25%+25%) כלומר האם השקעה של נניח 70% מניות ההיא השקעה של 70% מתוך מחצית מהתיק שהם למעשה 35% מהתיק במניות ו-15% באג"ח במקום ה25% המומלצים ע"י בראון(מניות ואג"ח מהווים 50% מתיק ההשקעות לפי בראון)?

רון

אז מה בין כללי האצבע האלו (שמשתנים בחלוקה בין אג'ח לבין מניות) לבין התיק של בראון? אפשר בכלל לשלב את שתי הגישות האלו? כל כללי האצבע כאן מתעלמים מחלק מהסיכונים שהתיק של בראון מגדר, אז האם הם טובים בכלל?

אילון

הי דורין,
אני מפנה את קוראי הבלוג להרצאה מלמדת ופשוטה להבנה של דן סולין שכתב את הספר:
"The Smartest Investment Book You'll Ever Read" בפני עובדי גוגל. לטעמי אחת ההרצאות הטובות בנושא של השקעה פסיבית.
הנה:
http://www.youtube.com/watch?v=Y0LSG2omvEg

ושוב, תודה על הבלוג.
אילון

יאיא

אילון
פתחת עולם חדש שלא הכרתי
Authors@Google
🙂

יאיא

תודה על ההשקעה והשיתוף

trackback

[…] עיינו בכללי האצבע לבניית תיק ההשקעות. מובן שהם לא מושלמים, אבל כמו […]

trackback

[…] סיכון: בינוני-גבוה – 65% מניות, 35% אג"ח (לפי כלל האצבע של ג'ון בוגל: קבעו את שיעור האג"ח בתיק לפי […]

vanessa

פוסט מצויין ומעורר מחשבה.
מוזר שפיספסתי אותו עד עכשיו.
מקווה שהתגובה אליו עכשיו תזכה אותו בעוד כמה כניסות.

אילה

איך האחוזים פה מתכתבים עם תורת החלוקה ל-4? אנחנו מדברים פה על ה-50% לכאורה שהקצינו למניות+אג"ח?

או במילים אחרות – איפה הזהב ואיפה המק"מ? מהו השלם פה?

ניר

הקישור 'ג'ון בוגל' כבר לא עובד.
תודה

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן