3,873 ש"ח בחודש וחיה כמו מלכה – סיכום שנה

3

היום ה-31 בדצמבר – הגיעה העת לסכם את ההוצאות שלי בשנה החולפת.  

בחישוב כולל, במהלך שנת 2013 הוצאתי 46,474 ש"ח.

בסכום הזה הספקתי לטוס ל-3 ימים למרכז אירופה, לצאת לעשרות טיולי אופניים וטיולים רגליים בארץ, להשתתף בחוג אייקידו על בסיס שבועי, לדאוג לכלב שלי, להחזיק בלוג, לקנות לי קצת בגדים ומוצרי טיפוח, לגור בדירה חמודה שמתאימה לי, לשמור על כושר וגוף בריא, לאכול תפריט מאוזן, לישון טוב ולהגיע ממקום למקום ביעילות ובזול.

בחלוקה של הסכום ל-12 חודשים, מתקבלת הוצאה ממוצעת של 3,873 ש"ח לחודש, שהם:

6,698 ש"ח מתחת להוצאה הכספית הממוצעת לחודש למשק בית בישראל (2012).

1,669 ש"ח מתחת להוצאה הכספית הממוצעת לחודש ליחיד (2011)

427 ש"ח מתחת לשכר המינימום הנהוג במדינת ישראל על פי חוק.

127 ש"ח מתחת לסכום ששילמה דפני ליף על זכות היסוד להתגורר מעל כיכר המדינה בת"א; כזכור, שלילת הזכות המולדת הזו הייתה יריית הפתיחה לקרקס האוהלים של 2011.

כן, כל זה – ובלי לעבוד יום בשביל מישהו אחר.

אני לא תלויה בקצבאות המדינה כדי לממן את התקציב הזה. לא חיה מגמ"חים, עמותות צדקה או תרומות בסתר. לא פושטת יד במעברים תת קרקעיים להולכי רגל, לא מחטטת בפחים ולא גוזרת קופונים.

התקציב הזה ממומן במלואו מהכנסה פסיבית – כספים שאני מושכת על בסיס שנתי מתיק ההשקעות שלי.

את ההכנסה הזו ייצרתי לאחר שעבדתי קשה במשך מספר שנים. הרווחתי טוב, אבל לא הרבה מעבר לשכר הממוצע בישראל. מה שחשוב יותר הוא שחסכתי כהוגן, השקעתי כהוגן, וייצרתי לעצמי תיק השקעות מניב, שבהתאם לכלל 3 האחוזים צפוי לממן את אורח חיי עד יומי האחרון.

איך הסכום מתחלק?

solidit-2013

דיור

אין הפתעות בנושא הזה — כמו כולם, גם אני מוציאה את רוב כספי על ארבעה קירות וגג.

במהלך השנה האחרונה המשכתי לגור עם בן זוגי בדירת 3 החדרים שאנו שוכרים בשכונת נווה עמל במזרח הרצליה. הדירה ישנה ורחוקה מלהיות מפוארת, אבל היא מתאימה לצרכינו הצנועים. שכר הדירה – 2,800 ש"ח לחודש – מתחלק בין שנינו, וכך גם כל יתר ההוצאות הנלוות לדירה (*). קונקרטית, בשנה האחרונה הוצאתי 16,800 ש"ח על שכר דירה, 972 ש"ח מס ארנונה (הרצליה, סיווג נכס 6, אזור ו'), ו-300 ש"ח דמי ועד בית.

באשר להוצאות שוטפות, חלקי בהוצאות החשמל היה 1,381 ש"ח, כלומר חשבון החשמל הדו-חודשי שלנו עמד על פחות מ-460 ש"ח לחודשיים.

איך? מדיניות קפדנית של ניתוק מכשירי חשמל מהשקעים בלילה, כיבוי אורות לא נחוצים והחלפת הקיימים בנורות CFL, הגדלת המרווחים בין מחזורי כביסה, ייבוש בגדים על חבל והדחת כלים בכיור, אפייה רק פעם בשבוע וכו'. בנוסף, שנינו אוהבים להתקלח במים קרים, מה שצמצם משמעותית את עלות הדוד החשמלי. לבסוף – אנחנו משתמשים במזגן לעתים רחוקות ביותר. שנינו בכושר טוב ולכן סף הרגישות שלנו לקור ולחום גבוה.

חלקי בחשבון המים עמד על 618 ש"ח (אנו שותים מי ברז, שאיכותם בישראל, אם תהיתם, מעולה), ואילו על גז בישול שילמתי השנה 221 ש"ח.

סה"כ חלקי בהוצאות דיור: 20,292 ש"ח

מזון

"מזווה הפלא" עבד השנה שעות נוספות והיה אבן היסוד לכל הבישולים שלי. כתבתי על העיקרון בעבר, אך להלן בתמצית, למי שפספס:

השיטה מתבססת על אחסון ארוך טווח של מוצרים יבשים ללא תאריך תפוגה (לדוגמא: אורז בסמתי, שעועית למיניה, עדשים למיניהם, קמח, שמן זית, שימורי עגבניות, שימורי טונה, שימורי סרדינים, שימורי סלמון, רוטב סויה, דייסת שיבולת שועל, דבש, תבלינים — בעיקר קינמון, טבסקו, קארי, קמין, אורגנו, צ'ילי — פירות יבשים, פסטה, קוסקוס, סודה לשתיה, חומץ, אבקת אפיה, שמרים, שומשום).

אני קונה את המוצרים בדרך כלל בתחילת השנה ומשתדלת לעשות זאת בכמויות הכי גדולות שאפשר – גם אם זה אומר שאני צריכה לפנות לסיטונאי מזון (הרי בסופר תתקשו למצוא, למשל, עדשים ירוקות במארז של 10 ק"ג). כל עוד המצרכים הללו מאוחסנים במקום קר ויבש, הם יישמרו במצב טוב לאורך זמן.

השאיפה היא שיהיה בבית די מזון יבש ל-2 אנשים למשך 3 חודשי מחייה לפחות (כן, אני יודעת מה אתם חושבים).

אני הולכת לסופר בלי תקציב מוגדר. המטרות שלי ברורות:

  1. למלא מחדש את הסטוק הנ"ל (שוב, בדגש לקניה בכמויות גדולות)
  2. לרכוש מוצרי יסוד עם תאריכי תפוגה: ביצים, שורשים (בטטה, סלק, תפוחי אדמה, גזר, בצל), ירקות ירוקים, פירות (בננות, תפוחים, פירות הדר), חמאת בוטנים, שוקולד מריר איכותי וכו'.
  3. לרכוש מעדנים המוצעים למכירה במבצע (למשל: עוף מלא, הודו, בשר טחון, דגים טריים). זה משתלם במיוחד אם ניתן לקנות את המוצר בזול כשהוא בעונה, להקפיא אותו ולהפשיר אותו מחדש כשהוא לא בעונה (תותים, אפרסקים וכו').

אני לא מגיעה לסופר עם רשימת קניות. אף פעם. אני תמיד בודקת אילו מוצרים מוצעים למכירה בהנחות (מחירי הפסד) וקונה הרבה מהם. לאחר מכן אני חוזרת הביתה וחושבת על מתכון מתאים. זה חוסך הון תועפות, ובנוסף נותן לי אתגר קולינארי.

אני לא צמחונית או טבעונית, אבל מקפידה שלא לצרוך חלב ומוצריו, ובנוסף ממעיטה לצרוך בשר אדום. 99% מהדברים שאני אוכלת אני מכינה בעצמי (או מפקחת על בן זוגי כשהוא מכין). 

לבסוף – אני משתדלת לבשל כמויות גדולות של אוכל מראש. אני מכינה תבשיל מסוים (מג'דרה, פאי רועים, סלט טונה, צ'ילי וכו'), בכמויות גדולות, יוצקת לכלי טאפרוור ושמה במקרר. ככך יש לנו מספיק אוכל לשבוע מבלי שאני צריכה לבזבז זמן ו/או כסף על אוכל. לשיטה הזו יש אפילו ערך בויקיפדיה.

חלקי בהוצאות המזון: 3,779 ש"ח

תחבורה

כדי להתנייד ממקום למקום אני משתמשת באופניים. 146 ש"ח הוצאתי השנה על צמיג חדש והחלפת שרשרת. כמה אתם הוצאתם על כלי התחבורה שלכם?

הרצליה עיר מצוינת. יש כאן כמעט כל מה שאני צריכה, והעיר ידידותית מספיק לרוכבי אופניים. לצד זאת, בערך פעם בשבוע אני יוצאת לסידורים בעיר הגדולה. נסיעה ברכבת מהרצליה לתל אביב עולה כ-10 ש"ח לכל כיוון. בנוסף יצא לי לנסוע השנה פעמים ספורות באוטובוסים בין-עירוניים ליעדים שונים ברחבי הארץ. סה"כ הוצאתי השנה 1249 ש"ח על תחבורה ציבורית.

ההוצאה הכבדה ביותר בהקשרי תחבורה קשורה כמובן לטיסה שלי לאוסטריה בינואר השנה. זה לא היה בדיוק "נופש", אלא קשור יותר לסידורים פיננסיים, ובכל זאת. כרטיס דו כיווני לווינה בעונה זו עלה לי 1,472 ש"ח באוסטריאן איירליינס. מלון 3 כוכבים במרכז וינה: 796 ש"ח לשני לילות. סה"כ 2,268 ש"ח.

סה"כ הוצאות תחבורה: 3,663 ש"ח

בריאות והיגיינה

ההוצאה המשמעותית ביותר שלי כאן היא 1,620 ש"ח ששילמתי השנה על ביטוח בריאות פרטי (המכסה תרופות מחוץ לסל, ניתוחים והשתלות בחו"ל, פיצוי על גילוי מחלה קשה וכו'). בנוסף שילמתי 1,116 ש"ח על פוליסת ביטוח סיעודי לכל החיים, הרי בכל זאת, אני רוכבת על אופניים בדרכים בין-עירוניות.

אני מניחה שעלי לכלול כאן את התשלום שנדרשתי לשלם לביטוח לאומי – 1,284 ש"ח.

הוצאתי השנה 577 ש"ח על תכשירי רחצה, היגיינה ומוצרי טיפוח. השוו לפוסט הזה של מאקו – מותר לכם לגחך. חלק גדול מהתכשירים הללו אפשר לרקוח בעצמכן עם סודה לשתיה / אבקת אפייה וצמחים כמו רוזמרין ועלי מרווה – אבל זה נושא לפוסט אחר 🙂

טיפ חשוב כאן, לקוראות הבלוג – עברו לתחליפי טמפונים רב פעמיים כמו מונקאפ או אייריסקאפ. זה ממש נוח והחיסכון משמעותי מאד. בנוסף לכל אלה הוצאתי השנה 267 ש"ח על טיפול שיננית ו-362 ש"ח על גלולות למניעת הריון.

סה"כ הוצאות בריאות והיגיינה: 5,226 ש"ח

תקשורת

חבילת הסלולאר שלי עלתה לי השנה 804 ש"ח – תענוג שכנראה אפטר ממנו סופית לקראת השנה הבאה עם מעברי למסלול prepaid. מהטלפון הקווי כבר נפטרתי לגמרי.

הלפטופ הזקן והטוב שבו אני משתמשת כדי לכתוב את הבלוג הזה עדיין עושה את העבודה כמו גדול. חלקי בהוצאות האינטרנט השנה עמד על 299 ש"ח.

סה"כ הוצאות תקשורת: 1,103 ש"ח

קניות לבית

קנינו השנה מזרון איכותי – מתוך הבנה שעל איכות השינה שלנו לא כדאי להתפשר. חלקי בהוצאה הזו עמד על 2,740 ש"ח.

בנוסף היו קניות רגילות לבית: נייר טואלט, שקיות זבל, כלים כמו פותחן חדש, מפיות, בוראקס (סודיום בוראט) להכנת חומרי ניקוי, מפיות. חלקי בהוצאה הזו הסתכם ב-540 ש"ח.

סה"כ הוצאות על קניות לבית: 3,280 ש"ח

ביגוד ופנאי

629 ש"ח – זהו הסכום שהוצאתי השנה על בגדים חדשים, רובם בחנויות יד שניה.

חוג האייקידו שלי עולה 280 ש"ח בחודש, שהם 3,360 ש"ח בשנה.

על הכלב שלנו הוצאנו אני ובן זוגי 1,118 ש"ח כל אחד, כולל בדיקות שגרתיות, חיסון משושה, תילוע ומזון לכלב קטן.

אני מניחה שתחת הקטגוריה הזו יש למנות את אתר הסולידית עצמו, שעלה בסך הכל 671 ש"ח – כולל דמי אחסון שנתיים, דמי רישום וחידוש דומיין, תבנית עיצוב, פלאגינים, שירותי תכנות, תמיכה ואבטחה.

סה"כ הוצאות פנאי: 5,778 ש"ח

הוצאות שונות

כתבתי שיק על סך 600 ש"ח לפקודת עמותה העוסקת בנושא הקרוב ללבי.

421 ש"ח שימשו אותי למטרות "חברתיות": מתנות, בילויים של "אנשים נורמליים" וכן הלאה. לא היו הרבה כאלה, כפי שאתם מתארים לעצמכם.

הוצאותיי הפיננסיות – כולל דמי השכירות לכספת, עמלות המרת מט"ח, עמלות מסחר בבורסה – נאמדו סה"כ ב-2,332 ש"ח.

סה"כ הוצאות שונות: 3,353 ש"ח

כמו מלכה? לא הגזמת?

אם נתעלם מסעיף "ביגוד ופנאי", ונוותר על מותרויות כמו הטיסה לאוסטריה, התרומות, הטלפון הסלולארי (אם כל המותרויות), הביטוח הסיעודי, הבילויים ה"נורמליים" ומימון עלות המזרון, ההוצאה הבסיסית שלי מתכווצת ל-32,747 ש"ח בשנה, או 2,729 ש"ח בחודש.

71 שקלים פחות ממה שהסטטיסטיקאים מכנים "קו העוני". 

אז איך אני יכולה לומר שאני חיה כמו מלכה?

מכיוון שהפוסט נעשה כבר ארוך, אענה בתמצית. יש לי את כל מה שאני רוצה וצריכה, איכות החיים שלי – אם לשפוט לפי העובדה שאני חיה ללא שעון מעורר – טובה משל רוב הסובבים אותי, ומעל לכל – אין אף אחד מעלי בשרשרת שמחליט על הזמן שלי.

סטטיסטית, יתכן שאני עניה יותר מרוב בני מעמד הביניים. אבל החופש שלי – שלא ניתן למדוד אותו בכלים סטטיסטיים – היה ונותר מנת חלקם של בני האצולה.

שנה אזרחית מצוינת לכל קוראי הסולידית – לחיי עצמאותכם הכלכלית ב-2014!

לקבלת עדכון שבועי במייל, הירשמו כאן! 

(*) מכיון שאני יודעת שהתגובה הזו תגיע בשלב מסוים, אקדים תרופה למכה: העובדה שאני חולקת חלק מהוצאותיי עם אדם אחר אין משמעותה שאני תלויה בו.  אני ובן זוגי חיים ממקורות הכנסה שונים ונפרדים לחלוטין – הוא עובד בשביל הכסף שלו, לי כבר יש את הכסף שלי. באשר לסגנון החיים — הייתי מוציאה אפילו פחות לו הייתי גרה עם שותפה או מתגוררת בגפי. החשבונות השוטפים היו קטנים ב-50% ואף יותר. כך עשיתי בעבר ושום דבר לא מונע ממני לעשות זאת גם בעתיד.  אולי חוץ מהכלב. 

הירשם
הודע על
guest

237 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
שירה

יפה מאוד.
הלכתי ובדקתי את המצב שלנו בבנק (זוג בשנות השלושים, ללא ילדים). מצטבר שהוצאנו ביחד 102,000 ש"ח שכלל טיול של 5 חודשים בסקנדינביה (אני כותבת רגע מאוסלו) ואפס שעות עבודה.
אני יחסית טיפוס בזבזן ובעלי החסכן מבינינו. אם הוא היה מנהל את העניינים סביר שההוצאות השנתיות שלנו היו בסביבות אלו שלך, מצד שני, קשה לי לוותר על הרבה מאוד דברים שאני אוהבת ועולים כסף (חוגים, טיולים ממושכים).
אני מאמינה ששנת 2014 תהיה חסכונית יותר.

יואב

סולידית לא מתאים לך להוציא כל כך הרבה על מזרן והקלישאה הזו שזה משפר את איכות השנה היא שטות מוחלטת אני מציע לך להתחיל לישון על הריצפה מהר מאוד תגלי שאת ישנה לא פחות טוב (זמן ההסתגלות – בערך הזמן שלוקח להסתגל למקלחת קרה.

אליה

אחרי שישנתי תקופה ארוכה בחוץ על מזרן שטח ומאוד נהניתי מיזה, עשיתי לי נזק בלתי הפיך – לא ממליץ. עדיף מזרון סביר

גיל

הגלולות למניעת היריון הן מוצר משתלם במיוחד. יחסכו כסף רב בעתיד.

יונתן

אולי הכי משתלם;)
חוץ מהתקן תוך רחמי האמת- שהוא גם יותר סביבתי וחסכוני כי הוא קבוע, גם חוסך את הדאגה האקטיבית לקחת גלולות כל הזמן, ובעיקר לא משחק בהורמונים. בת הזוג שלי משתמשת וממש מרוצה.

דרי

אלא אם כן הוא התקן תוך רחמי -הורמונלי. שווה לבדוק (; כי אז הוא בדיוק כמו גלולות…

הדר

אני אגיב בתור אחד שחי בצורה מאוד דומה לאופן שבו את חיה. גם אני חי בלי שעון מעורר ואין אף אחד מעלי [מלבד היושב"מ]. הוצאותיי החודשיות עומדות על 7500 ש"ח מהסיבות הבאות: – אני נהנה לחיות בבית מרווח, חדש, עם מרפסת וחצר, עם אפשרות לאירוח ולא בכוך של סטודנטים תפרנים. כך שמבחינתי, לגור בצפיפות של הרצליה/ת"א/ר"ג וכו' או לגור בבית העלמין "ירקון" זה אי נוח. – – לחיות בלי כלי רכב בישראל זה מאוד קשה, אלא אם כן לא בא לך לקפוץ לבקר בשישי בערב את ההורים שנמצאים במרחק נסיעה מעבר לטווח אופניים של רוכב מקצועי. אין ספונטניות, אין הרבה… קרא עוד »

רון

מצחיק! במיוחד הקטע של ההסכם שלך עם רמי

uz

יפה ונכון! בעיקר בסוף הענין עם חברת הביטוח. והפלסטינים.

orly

הי דורין, מצטרפת להמלצה של הדר לא לרכב על אופניים בדרכים בין עירוניות וגם בתוך העיר לרכב על המדרכה ככל שמתאפשר גם אם זה מסרבל ומאריך את זמן הנסיעה. אנחנו חיים בתרבות שלא מכירה (עדיין) באופניים ככלי רכב (להבדיל מסקנדינביה למשל – שם הכבישים מוצפים תדיר במאות רוכבי אופניים) ומנסיוני (יצאתי בזול תודה לאל) ממש, אבל ממש אין לסמוך על התנהלות הנהגים בישראל. הישמרי לנפשך כי שום ביטוח ושום סכום לא יפצה על נזקים הורסי חיים חס וחלילה. שתהיה לכולנו שנה שמחה ובטוחה, אמן !

Moshe Goren

קראתי . ניתוח כלכלי ופרקטי מזהיר

Shlomi Stobezki

בחור כלבבי .
המעקב אחרי גברת סולידית , הוא למען הכרת הצד הקיצוני של "רווחה כלכלית" .
צורת החיים של הדר יותר ,נשמעת יותר אמיתית.

של מי הביטוי :" זה שאתה נושם , זה לא אומר שאתה חי"?

palavrot

300 ש"ח בחודש על מזון במדינת ישראל? הומלסים מוצאים יותר. זו לא התכלבות, זו אנורקסיה (ואני די בטוח שגם אנורקטים מוצאים קצת יותר).

גיא

היי פלברות. אני לא הבנתי אם אתה\את יחיד או רבים? 🙂 אני דרך אגב מבין אם זה עניין של פיצול אישיות – כי מי כמוני מבין בנושא… 🙂 .
אני דווקא מבסוט מעניין לקיחת העניין עד הקצה – דבר שנותן לי אפשרויות בחירה רבות יותר.
אנחנו (מגוון הישות בי) רואים בעניין המינימליזם דרגת קדושה שספק אם ביכולתנו הצנועות להגיע אליה. בכל מקרה אנחנו לא מגחכים אלה כמו שאומרים באנגלית WE ARE HUMBLED! .

orly

הי פלברות. תיקון קטן – אלה לא האנורקטים שמוציאים קצת יותר מ- 300. אלה הבולמים…

געגועי לבוראקס

אני רק שאלה, איפה קונים בארץ בוראקס???

נונה

חנויות שמוכרות חומרי גלם לקוסמטיקה כגון זה: http://www.metaplim-shop.co.il/rec/1077-%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%A1
הכי זול שמצאתי בחיפוש קצר היה כ 65 ש"ח (כולל משלוח) לק"ג חומר. כיוון שאני גומרת כ 12 ק"ג אבקת כביסה בשנה (זוג+3 ילדים), ויכולה לקנות כמות כזו של אבקת טייד בפחות מ 100 ש"ח במבצע, נראה לי לא משתלם בכלל בשבילי ליישם את ההצעה הזו, אך ייתכן שעבור אדם יחיד\זוג מבוגרים החשבון אחר לגמרי.

אירוס

קוראת חדשה פה , הבלוג הזה מחכים ומעניין.
אני חושבת שהחיים בזוגיות זולים יותר וקלים יותר מבחינה לוגיסטית, בהרבה מלגור עם שותף/ה. לא כתבת האם לבן זוגך יש/אין רכב.
מאז שגרטתי את הרכב שלי ההוצאות שלי על מוניות ספיישל עלו פלאים כי אין איך להסתדר בשעות הערב המאוחרות והלילה וסופ"שים, החברות שלי מפוזרות בכל הארץ ואם רוצה לשמור על קשרים חברתיים ולצאת זה דבר שאי אפשר להימנע ממנו.

נמלול עיקש

לא חבל על הכסף?
חברות זה עניין יקר, זה מתחיל בענייני מוניות ספיישל ונגמר בהזמנות לברית או חתונה, רחמנא לצלן.
ושלא נדע מימי הולדת או סתם ערב נעים במסעדה ללא סיבה כלכלית מנומקת.

@סולידית – שמעתי שבאייס מוכרים מלונות במחיר מבצע.

דפני

יפה ,אז הייתי די קרובה בניחוש כשאמרתי 50,000 ש"ח לשנה וזה אפשרי כל זמן שאין ילדים .
כל הכבוד על הדרך והסיעודי לכל החיים נראה לי מאד זול ,השאלה איזה סכום תקבלי לחודש .

עינת

מה עם השחייה? הזכרת את זה כמה פעמים בעבר.
האם נכון להניח שמשפחתך ורוב חבריך לא חולקים את אותו אורח חיים כך שאת יכולה לנסוע בטרמפ/להשאיל אוטו או לאכול ארוחה טובה שלא מבוססת רק על המבצעים בסופר? נראה לי פשוט שמישהו שאין לו גב חזק מהסביבה לא יהיה לו קל להתמיד לאורך זמן עם אורח חיים כל כך סגפני ומחושב.

ברק

אם את גרה בדירה ישנה העובדה שהמים בישראל (שנבדקים בצינורות הראשיים של העיר ולא בבתים) מצוינת אינה רלוונטית לך. ייתכן מאוד שהמים שיוצאים לך מהברז מזוהמים בגלל תחזוקה לקויה של תשיות כמו במרבית הבתים הישנים בישראל. ניתן לפיתרון פשוט בעזרת בריטה או כל מסנן פחמן פאסיבי מסוג זה.

שרוליק

בלוג מאלף, המשיכי כך! ללא ספק הייתי נותן את תכניו כשיעור חובה במדינת ישראל. למרות שלדעתי יש הרבה אנשים שצריכים את המסגרת הזאת שנקראת עבודה, אחרת היו מאבדים עצמם לדעת אם היו נשארים ספונים בביתם זמן רב מדי, בעולם אוטופי שבו רובוטים עובדים בשבילנו. מה גם שכמעט כל עבודה תורמת באופן כלשהו לקידום העולם, כך שאם כולם היו שוברים את הכלים וכל אחד היה מתעסק בתחום עניינו, לא היינו שורדים. מצד שני לא טוב ששוחקים את העובד כמו שקורה בימינו. כמו בכל דבר, צריך למצוא את נקודת האיזון הפנימית שלך. וכמובן שחופש כלכלי מאפשר זאת. שתמשיך להיות לנו שנה סולידית… קרא עוד »

דני

הצעה לחיסכון נוסף: כמי שלא מעוניינת בילדים. הוצאה חד פעמית של תפירת חצוצצרות יכולה לחסוך לך עשרות שנים של גלולות (ובריאה יותר)

טובה

מאד נהנית לקרוא את הבלוג. אבל כולי פליאה על תגובתך המעט תוקפנית להצעתו הפרקטית של דני . הרי דקותיים לפני חלקת עמנו באופן מעורר השראה וחושפני את השימוש במונקאפ החוסך הוצאה כספית על טמפונים ,בריאותי יותר לגוף ולסביבה
וגם לו יש קשר קטנטן למערכת הרבייה
אני לא רואה שום פסול במה שכתב דני ..לא מדובר במתקפה אישית . ההצעה בהחלט חסכונית יותר . וחד משמעית הגלולות אינן בריאות

ש

יש הבדל בין השימוש במונקאפ (עוד סוג של אמצעי הגיינה, אגב מעולה בעיני) לבין להכנס לאישה לחצוצרות. חוצפה

dor

יפה מאוד… אין גבול לחוצפה

n

למה כה קיצוני,דני…יש עוד דרכים זולים ופשוטים חוץ מגלולות…

אבי

תגידי לא מזמנים אותך לאירועים, חתנות,בר-מצווה בריתות .רק על הסיעף הזה הוצאה של 4000 ש"ח.וזה
לא לאחר סלקציה בהזמנות.
44

רון

עולה לי לראש שאלות ה-עד לאן

למשל, האם כחלק מהחוזה את מגיעה לארוע ללא מתנה/צ׳ק או לא מגיעה בכלל?

נניח חתונה של חברה
אם את מגיעה לארוע ללא מתנה – אז הם מממנים אותך ואלי שווה לך כל ערב
אם את לא מגיעה לארוע – מעליב משהו ולמעשה גם מתנתקת חברתית

יוס ואחיו

כך זה בחברה החרדית – המשפחות ענקיות, וכך כמעט כל ערב יש חתונה/ברמיצווה/ברית מילה, וכך כולם אוכלים אצל כולם בשמחות… אין מתנות כמעט (חוץ מההורים לבניהם או לחתניהם/כלותיהם), וכולם יודעים שהם מוזמנים לאירוע הבא.

זה חוסך די הרבה הוצאות על מזון, כשאפשר לאכול מחוץ לבית בחינם.

דניאל

לסולידית שלום, 1. גם אני מעוניין ופועל לצורך יציאה לפנסיה בגיל צעיר. 2. לי נדמה שהכוונה שלך נכונה אבל עשית קיצור דרך שגוי. את "פתרת" את צד ההוצאות בלבד בעוד שצד ההכנסות אצלך נותר נמוך באופן קיצוני ומחייב אותך לנקוט פעולות שמביאות אותך לחיות בעוני לא יצרני. 3. בתרבות השפע יש דברים רעים ויש דברים טובים. התרבות הזו מעודדת יצירה. את ויתרת על כל זה בעבור טיולים בטבע ורכיבה על אופניים, תחביבים נחמדים אבל גם לטוס, לבלות בחו"ל, לאכול במסעדה טובה, לראות סרט בקולנוע, לקנות בגדים וליהנות מרכישה של דברי מותרות זה כיף. אם כולם היו נוהגים כמוך היינו נראים… קרא עוד »

גיא

אין לי על מה להגיב היום אבל זה לא מה שיעצור בי!

אנסה להגיב בשם אלון . 

אלון שנפשו העדינה נקעה מהדיונים הכלכליים המתישים הרגיש שהוא צריך לתת לה מנוח. נפש זאת שחשקה בשירה גזרה על עצמה שבוע שבתון מתגובות ארזה את מתלתליה ונסעה לפריז (מבלי לעבור בדיוטי פרי! – ברור!)לעלות על קברו של הצדיק ג׳ים מוריסון  ולסעוד את ליבה בלגבולין 16.

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. 
🙂 אלון ! אל תכעס – זה היה חזק ממני!!!!!!!! – וכל זה בלי ויסקי!!!!!!!!

גולש

המטרה שלך היא לא לעבוד בכל מחיר, ובשביל זה את מסכנת את החיים בדרכים על אופניים במקום לקנות רכב (כמובן שתאמרי שזה למען הבריאות. נו באמת. תירשמי למכון כושר), מתקלחת במים קרים כדי לחסוך חשמל, אוכלת כמו אנורקסית, ואחרי הכל חושבת שאלה חיי אצולה. יש לך פוסטים מעניינים וידע נרחב לגבי השקעות, אבל אורח החיים הזה הזוי לחלוטין.

דודי

"…נסיעה יומיומית ברכב פרטי, שסטטיסטית, מסוכנת הרבה יותר מנסיעה באופניים. לא מאמין? תשווה את מספר ההרוגים."

זו לא ההשוואה הנכונה. לפי השוואה זו יוצא שצוללת היא כלי רכב בטוח ביותר, כי בישראל למשל טבעה רק צוללת אחת ב-40 שנה.

ההשוואה הנכונה היא של מספר ההרוגים והפצועים ביחס לק"מ נסועה. מה הסיכוי להיפצע או להיהרג ב-100 ק"מ נסיעה במכונית לעומת הסיכוי המקביל ב-100 ק"מ רכיבה על אופניים. לא בדקתי אבל אני מניח שהשוואה כזו תראה שרכיבה על אופניים מסוכנת הרבה יותר.

אלמונימוס

גם זה לא מדוייק. ההשוואה היותר נכונה היא מספר ההרוגים פר יחידת זמן בכביש.

איילת

גולש צודק בהחלט.
לא ברור למה את חושבת שעבודה זה תמיד אסון פיזי או פסיכולוגי או נזק בלתי הפיך.
כיום רוב הנזקים לבריאות אינם מעבודה אלא בכלל סביבתיים – קרינה מאנטנות סלולריות, זיהום אויר, כימיקלים במזון.

חן

איילת את מקובעת, כנראה לא השכלת להבין את מהות החיים

אנא-אל

דורין שתהיה לך שנה טובה מלאת תובנות וחוויות חדשות.
מעניין אותי לדעת כמה ספרים קראת השנה D: וגם להציע לך לבדוק מנוי לסינמטק שיכול לצאת מאד משתלם מכל הבחינות (זאת לאחר שראיתי על הטיסה החד פעמית וכד')

הדס

באמת שהבלוג שלך מצוין, ממש מצוין. לגבי הגלולות – מציעה לך לקרוא על השיטה למודעות לפוריות, אני אישית לא אוהבת להכניס לגוף שלי הורמונים/תרופות אם יש דרך להמנע מהם.

ינון

את קוראת לעצמך הסולידית? את מפונקת! אנחנו גמרנו את השנה עם תקציב של 11 שקלים, חדשים כן חדשים! על הבית אנחנו בכלל לא משלמים, אתם יודעים איזה מקררים מוכרים היום? מקרר של סאב זירו ב-30,000 ש"ח מספיק לנו לפחות לחצי שנה… אוכל יש בעבודה בשפע (סופגניות, מלח קפה סוכר, סופגניות, קרקרים, עוגיות, סופגניות הזכרתי כבר?) קישוטים לבית לא ממש צריך, מקסימום נותנים לילדה לקשקש משהו על הקרטון וכבר מרגישים חדשים את מכינה חומרי ניקוי? בחיי את נסיכה אמיתית. אנחנו מזקקים את מיצי זעתנו, מיבשים על נייר פרגמנט במשך 90 יום בשמש חורפית, מפזרים מעל קצת מלח אטלנטי, מחממים, מרתיחים, מגלגלים,… קרא עוד »

אור

אהבתי שיש לך גם הומור עצמי.

1234

גדול

איש (3718 )

חביב מאד 🙂 לדעתי יותר קל לעשות פרודיה על אלו שחושבים ש"להירשם לחדר כושר" פירושו לעשות ספורט, ושחובבי ספורט אמיתיים עושים מנוי לחבילת הספורט בכבלים…, או על אלו שחושבים שחוג זומבה לילדים זה הכרחי להתפתחותם המוטורית והשכלית… או על אלו קונים אוטו חדש כי הם חייבים לקרוע הניילונים מהמושבים (שיקנו ניילונים בנפרד, יותר זול)… או על אנשים שנותנים מתנות בשמחות במאות ואלפי שקלים כאשר הם שקועים בחובות עד צוואר… או על אלו שקנו סמארטפון במחיר כפול בחברת הסלולר כי "אי אפשר לסמוך על קניות באינטרנט"… לצערי אני מכיר הרבה מהסוג הבזבזן, ומעטים מאד מהסוג של דורין, וגם הם לא מתקרבים… קרא עוד »

אריאל

יינון זה גאוני ,ההתעסקות האינסופית בחיסכון היא בזבוז החיים (OCD אמרנו?)

1234

מהו ערכו של תיק ההשקעות שלך שמניב 50 אלף ש"ח בשנה? אני לא מבין כלום בכלכלה אבל נראה לי שמדובר בכמה מליונים

תפרנייה

לפי חוק שלושת האחוזים.. מליון וחצי.

אייל

שכחת את המס על רווחי הון. כך שהתיק השקעות קרוב יותר ל2 מיליון (לפי מחשבון 1,936,416 ושישים ושש אגורות)

ניר

החישוב מרמה. במשק הבית יש שני אנשים וההוצאה היא לאדם אחד. כשנוח, מציגים רק את ההוצאה לאדם אחד, ולעומת זאת כדי להגדיש את החסכנות, משווים למשק בית כללי של משפחה שלמה. במשק הבית שלי יש ארבעה אנשים (שני מבוגרים ושני ילדים). לארבעתם יש צרכים ורצונות שמולאו במלואם, מבלי להתפרע אבל גם מבלי להתכלב. בית גדול, דוד חימום, שתי מכוניות, נסיעה לחו"ל, שתי חופשות במלונות בארץ, חוגים, בילויים בחוץ וסמארטפון חדש. אם אני מחשב את ההוצאה לנפש, אנחנו לא הרבה מעל הכותבת (כ-15% יותר). גם אני מרמה, כי אין לנו שכירות/משכנתא. אם היתה כנראה שהיינו חיים בדירה קטנה יותר אבל עם… קרא עוד »

אורן

מילים בסלע.

י'

פוסט מעניין.
הלוואי ואשתי תסכים לחיות ככה…

רון

דורין, גיליתי היום את הבלוג שלך – כל הכבוד. אני מאוד אוהב את שיטת ERE ותהיתי מתי ייכתב על זה הבלוג הראשון בעברית – אני תוהה אם יש עוד כאלו. בבלוג של ג'ייקוב יש תיאור מקיף יחסית של התקופה בה בנה לעצמו את החסכון הנדרש לחיות מתשואה על השקעות. אני חושב שהתיאור הזה נותן הרבה יותר אמינות לניסיון שלו ומאפשר לקורא להבין מה ההחלטות והפעולות הנדרשות, ובעיקר כמה זמן זה ייקח. הדבר המעניין עבור ג'ייקוב הוא שהוא ביצע את החסכון עם הכנסה חציונית ואפילו נמוכה מהחציון. מצד שני, הוא עשה זאת בארה"ב, שבה יש מגוון רחב יותר של אפשרויות הוצאה… קרא עוד »

מיטל

את מהממת! אחלה פוסט. אני לומדת ממך הרבה.
לי קשה "לוותר" על מותרות. כלומר, אם מתחשק לך לאכול במבה אז את לא קונה? אני לא עומדת בזה.
קראתי בפוסט אחר שלך שדיברת על התסכול מהעבודה הזוועתית שנמצאת בדר"כ במרחק נסיעה מהבית, בשעות מרובות. כעת אני מחפשת עבודה וחשבתי באמת לעבוד בחצי משרה או בעבודה קרובה לבית כדי לחסוך שעות פקקים, תסכול, דלק, אחזקת רכב, קניית רכב וכו', העניין הוא שהשכר כל כך זעום שאני לא יודעת מה תהיה החלטה כלכלית נכונה יותר. גלשתי פה קצת…
בכל אופן, תודה רבה! אני נהנית לקרוא אותך. את הגורו שלי.

מיטל

דורין, מה זה Prepaid ? איך זה חוסך את עלויות הנייד?
תודה!

דנה

דורין, שימי לב שמסלולי פרי פייד הם הרבה הרבה יותר יקרים ממסלולי ה"הכל כלול" הקיימים היום, למשל 9.90 של גולן.

יוס ואחיו

בנוסף, עם אפשרויות הניוד, נוח יותר לעבור מחברה לחברה ברגע שמסתיים המבצע. כיום זה יוצא פעם בשנה. כך ניתן להישאר על 50-70 ש"ח בחודש, בלי הפסקה. לדעתי שווה יותר משאר האופציות.

טוקמן שווה רק למי שמקבלים שיחות. העלות לדקה שם ליוצאות גדולה מדי.

קטי

היי, אני לא יודע אם כבר עברת לפריפייד, אבל חשוב לדעת שבמקביל לתכניות הפריפייד המוכרות, יש תכניות מוזלות שמשווקות לקהילת העובדים הזרים. קונים סים קארד ייעודיבחנויות שבאזור התחנה המרכזית (חשוב לציין בפני המוכר שאת רוצה את הסיםקארד של תכנית העובדים הזרים) ולאחר מכן, בכל טעינה רגילה (לא צריך לקנות כרטיס יעודי), התכנית מתעדכנת אוטומאטית. בפעם האחרונה שהשתמשתי בזה (עד לפני שנתיים), המחיר היה זול ב40-50% מתכניות הפריפייד הרגילות שמשווקות

מיטל

יש לי עוד שאלה. דורין, אמרת בפוסט אחר שלך שהיית פעם שופוהוליקית. איך הצלחת להפסיק? את לא מרגישה מסכנה? אני חושבת שאני השופוהוליקית הכי גדולה מבין כל המכרים שלי והחשיבה שלי היא תמיד "איזה מסכנה אני שאין לי… אני רוצה". איך אפשר לצאת מזה? לצמצם? אני שואלת על 'איך את משכנעת את עצמך שזה מספיק לך', כלומר, הקול הפנימי. אני אפילו רוכשת בהזמנות מיוחדות מחו"ל.

רק שאלה

הי דורין,
קראתי חלק די גדול מהפוסטים שלך ובאחד הסרטונים ב youtube ציינת שאם האדם הממוצע ישקיע את שנות ה20 שלו לעבודה ולחסכון הוא יוכל להגיע לחסכון של כ 350K.
אני כמעט בן שלושים ויש ברשותי חסכון של 300K ,כיום אני חוסך כ 5k בחודש ולרוב קונה בהם מניות.
רציתי לשאול מהו הסכום המינימלי ,לדעתך,שבעזרתו ניתן להתקיים ללא עבודה,והאם ככל שגיל הפרישה עולה יש צורך בסכום ראשוני גדול\קטן יותר

רק שאלה

תודה,ככל הנראה צפויות לי עוד כמה שנים של חיסכון עד הפרישה 🙁

מב

יש פוסט שבו את מתארת איך הגעת לחסכון ההתחלתי שמניב את הסכומים האלה בגיל כל כך צעיר?

Roi Ariel

פוסט מצויין!

האופטימיסט האוסטרלי

אני שמח שזה עובד בשבילך, זה לא נשמע לי מציאותי עבור הרבה מאוכלוסיית ישראל. יש רכיבים במשוואה כמו בן זוג, אופניים והון התחלתי שמכניס כסף שמשנים את התמונה, ביחד עם שלל בחירות אחרות שלא מציאותיות לרוב האנשים (קניית ספרים, מפגש עם חברים, נסיעות בסופ"ש להורים). אני בן 31 ופרשתי מוקדם, כי עשיתי הרבה כסף בהייטק. אני יכול לקיים את עצמי עוד כ 7 שנים בלי לעבוד, אבל הכסף שחסכתי לא יספיק לי כדי לפרוש לתמיד או לקיים את אורח החיים שאני רוצה (שהוא בכלל לעבור לגור באוסטרליה ולצלול כל היום) ולכן אני אחזור לעבוד בקרוב. הפוסט שלך מתאים למציאות שלך… קרא עוד »

hadas

דירה בהרצלנ לשני אנשים + כלב ב2800???? באיזה יקום? ???

שרה

לא הגיוני ולא מייצג. את לא אוכלת בחוץ כמעט אף פעם, הוצאות הדיור שלך מתחלקות לשתיים, את לא קונה בגדים.
תשמעי, זה לא חיים…

עמרי רווח

אהבתי מאוד את התגובה הזאת.
ובכלל שמח להכיר את הבלוג שלך.
תודה!

ליאור

יפה. האמת, שגם אני חייתי כך (חיסכון בכל דבר, מותרות מיותרים) בעבר (מ-2002 ועד 2007) כאשר הסכום של המחיה היה על 2 אנשים. שכ"ד במצפה רמון לדירה של 90 מ"ר עם נוף למכתש – 450 ש"ח הוצאות ארנונה + חשמל + בזק + אינטרנט + גז: בערך 600 ש"ח בממוצע לחודש מזון: כ-800 ש"ח בחודש (בערך 200 ש"ח בשבוע סופר) בילויים ומסעדות וחול: בערך 600 ש"ח בחודש רכב: 700 ש"ח בחודש כולל הכל (הצבא מימן תחבורה ציבורית וגם החזיר כ-200 ש"ח בחודש לדלק) הכנסות: 10,000 נטו (צה"ל). חסכון בבנק במשך שנתיים וחצי: 6800 * 24 = 165000 ש"ח לפני זה… קרא עוד »

חן

לכותבת הבלוג! ברור הרי שזה בולשיט בפיתה ואת סתם רוצה לשמוע מה יגידו אז הנה עוד אחת שקראה ומגיבה….: את לא חיה כמו מלכה אולי כמו כמו "מלכת הדבורות" בחוץ! איפה נכנסים ההוצאות של בתי קפה, מסעדה פעם ב… היומולדת של בן הזוג? או שאולי קנית לו מתנה בחנות יד שניה? מה קורה אם חשקה נפשך בספר מרתק שזה עתה יצא למדפים? או שבא לכם לשבת בבר ולשתות בכיף…. מהבלוג נשמע שאתם חיים על הקצה ובכנות? זאת תחושה מאוד לא כייפית הרגשתי במהלך הקריאה שעוד שניה תספרי שיש לכם שלושה ימים של צום כחלק ממגמת הצימצום…? WTF?? חיים פעם אחת… קרא עוד »

איה

א. מתנשא נורא. את גם לא יודעת בת כמה הכותבת וגם זה ממש לא במקום להגיד לה "כשתגדלי תביני" פטרוני שכזה. את לא מחזיקה במפתחות ל"אמת" אחת מוחלטת. ככל שתביני את זה מהר יותר, כך תהיי פחות בלתי נסבלת. ב. זאת דמגוגיה. היא לא דיברה על קפה בטייק אווי כל בוקר. למעשה רוב האנשים שאני מכירה לא שותים קפה בטייק אווי כל בוקר. מה שאנחנו מדברים עליו הוא יציאה לבית קפה מידי פעם. אני לא מבינה איך לא ברור לך שזה ממש לא האוכל אלא האווירה. שזה נחמד לצאת מהבית מידי פעם ולהתלבש יפה ולבהות בעולם על כוס קפה. ולא,… קרא עוד »

איתי

רעיון מעניין, אם כי בכל זאת חיים רק פעם אחת.
האם את חושבת שמכיוון שתצברי שבעה תחומי התמחות חייך הם בהכרח עדיפים על חיים מלאי חוויות אחרות? מפגשים עם חברים בבתי קפה, טיולים בחו"ל או כל דבר אחר שמסב הנאה לבני תמותה?

אז באיזו התמחות את משקיעה את תקופת החיים הנוכחית שלך?

נרומם

פוסט מרתק
כאשר אני מנסה להשוות את זה להוצאות של עצמי, יש מצב שההוצאות שלי אישית יהיו יותר נמוכות אבל כאשר מתחילים לחשוב על ילדים ומקום מגורים שמתאים לילדים אזי ההוצאות מתחילות לרוץ …

אשמח מאד לדעת, אגב, כיצד הגעת למצב של הכנסה פאסיבית של 3000 ש"ח בחודש ?

מיכלי

תודה על השיתוף, מאד מאיר עיניים! שני דברים עלו לי שאפשר לשנות או לשפר – בחלק של הוצאות על מזון, אני אישית מעדיפה לצמצם את חוויות הכניסה לסופרמרקט שלי לאפס. להצטרף או להקים קואופרטיב אקולוגי, לקנות ישירות ממגדלים (יש חקלאים וחוות שעושים משלוחים ברחבי הארץ), ללכת לירקנים או שוק מקומי ולקנות ממש בזול\לקבל ארגזי ירקות או פירות 'סוג ב'… 'לצלול' לפחי הצפרדע מאחורי הסופר ולגלות אוצרות… יש כל מיני אפשרויות. מצריך קצת יותר התעסקות, שמהתבוננות במה שכתבת נראה שדוקא תהיה לך כיפית, מאפשר להכיר אנשים נפלאים, ולהפחית הוצאות אפילו עוד קצת. שלא להרחיב על כמה טוב זה יעשה לכולנו ולאמא… קרא עוד »

מורן

הלוואי וזה היה הגיוני… אז ככה: אני גם גרה בשכונה שלך, אבל בלי בן זוג. הופ, נוספו 1400 ש״ח בחודש לחישוב שלך. רכבתי על אופניים לעבודה במשך שנה וחצי, עד שגנבו לי אותם. על הרכב אני מקבלת הוצאות אחזקה, כך שמבזבזת 300 ש״ח על דלק וזהו. את מספר החתונות, הבריתות, ימי ההולדת והאירועים האחרים קשה לי לספור, אבל לפחות 600 ש״ח נשרפים על זה בחודש. הכלבה שלי אוכלת אוכל די פשוט, ועדיין, מוציאה עליה כ400 בחודש. לא כולל הניתוח שהיא צריכה לעבור עוד יומיים שמכפיל את ההוצאה פי 10. לגבי אוכל-אני לא קונה בשר ולרוב בכלל לא משתלם לי לבשל… קרא עוד »

הדר

לא דורין, יש גיל שבו אתה לא רוצה להתמודד עם שותפים ולא רוצה לחיות בדירת חדר שבה כיור הכלים הוא כיור צחצוח השיניים. את משווקת חיי הישדרות קיצוניים של אנשים עניים שהם פסע מחיטוט בפחי אשפה של השוק בסוף יום הפעילות. אדם שעובד או "עשה מכה" מגיע לו "לבזבז קצת כסף" [השם ירחם] למען רווחת חייו. – אני מסכים שלארועים לא צריך או אין חובה ללכת, חברויות לא נמדדות על גודל המתנות, ואם הן כן נמדדות על כך, אזי אני מוותר על כל אחת מהחברויות האלו. – יתכן ואת קצת נהנת מלהצליח לנצח את המערכת, אבל גם צריך לדעת להנות… קרא עוד »

חנה

שלום רב קשה לי להסכים איתך בנושא אחד – ילדים בכל השאר אני מסכימה איתך שמה שאפשר וניתן לחסוך – עדיף. גם אני לא יוצאת לבתי קפה ומסעדות, אבל מסיבות עקרוניות (לא אפרט כאן) אבל בנושא ילדים – מה זאת אומרת רק אם יש אפשרות כלכלית? אני מוכנה לעבוד. כן כן, לעבוד תחת מעסיק {שמשלם יפה מאד,} בזמני הפנוי בעבודה למצוא מקורות הכנסה עצמאיים, להשתעמם כשאין עבודה – ולצאת לשאוף אוויר, להתקדם במקצוע שלי (הייטק) לעבוד בפרוייקט שאני מקבלת כסף עבור העבודה, ויש ערך מוסף שמדובר בפרויקט מפורסם שיעזור להרבה מאד אנשים.. ומעל לכל – לצאת בבוקר ב6 כדי לקחת… קרא עוד »

נני

היא לא בוחרת לא להביא ילדים מטעמי חיסכון., (אם הבנתיוכה), אלא מסיבות אחרות. (כן, יש אנשים אל-הוריים. כמו שלך ולי יש צורך ביולוגי-נפשי לכך., מה שנקרא אולי: גן ההולדה, כנראה יש אנשים שחסרים אותו. (ואם אין להם צו אלוקי-דתי או חברתי חזק., זה מה שיתן את הטון).

trackback

[…] מסתמן שפוסט סיכום השנה שלי הפך לוויראלי קמעה, מה שהוביל למציאות הסטטיסטית […]

אור

כרגיל מאד אוהב.
קצת לא מבין איך קונים מזון בסיטונאות ללא רכב, זה די כבד לסחוב ממקומות מרוחקים בהם בדרך כלל נמצאים העסקים הסיטונאיים ללא רכב.
הבעיה שלי היא שאנשים כמוך הם נדירים וכשמוצאים בת זוג (במקרה שלי) היא מגיעה עם חיים שגרתיים יותר, מה שגורר הוצאות רבות יותר (למזלי גם הכנסות רבות, שגדולות אפילו מההוצאות, כך שהדבר לא נורא כל כך).

אדם

מאוד מרשים. רק מעניין אותי, את עושה את כל זה כדי שלא תצטרכי לעבוד – אבל בפועל החיסכון גם גורם לכך שלא תוכלי לעשות את כל הדברים שכיף לעשות כשאתה מובטל (סרטים, בתי קפה, מסעדות, מסיבות וכו׳). אז דבר ראשון, איך את מעבירה את הזמן הפנוי שלך? (כמה ספרים כבר אפשר לקרוא..) ודבר שני – לא עדיף לעבוד ברבע משרה ולהשקיע את הכסף הזה בבילויים לזמן הפנוי?

אור

עוד שתי הארות בנושאי צרכנות
1. שקיות זבל, אני מסתפק כבר שנים בשקיות הגופיה שנשארות ללא שימוש לאחר הקניה במרכול. ליתר ביטחון ולמניעת דליפת נוזלים אפשר לרפד את השקית החיצונית בניר עיתון.
2. ירקות שורש (בעיקר סלק וגזר) כדאי לעטוף בניר ואחכ בשקית. (אני משתמש שימוש רב פעמי בשקית מיוחדת לשמירת ירקות אך גם שקית מחוררת, כזו שבה מוכרים במרכול לחם אפוי במקום, תספיק) הם נשמרים כך במקרר חדשים כך שאפשר לקנות אותם בעונתם בהנחה ולהשתמש כל השנה.

שירי

הכל עניין של איזון בחיים..דורין כתבת מדהים קודם כל! דבר שני, אין צורך בלהתווכח מה נכון ומה לא נכון ומה לא צריך להיות…אנחנו חיים במציאות מסוימת וכל אחד בוחר להסתכל עליה דרך המשקפיים האישיות שלו, דרך העולם הסובייקטיבי שלו, דרך הבית שבו הוא גדל ועוד… אני בעד ללמוד מאנשים כמוך וללמוד בכלל מהסביבה שלנו, להכיל אותה… נתת כאן נקודות למחשבה לדרכים בהם ניתן לאזן את ההוצאות ויחד עם זאת לראות את הצד הפשוט יותר של החים- משהו שרובנו אולי איבדנו, להעריך את הדברים הקטנים- את הישיבה בבית קפה מדיי פעם, את הנס המפנק את הפסטה הטעימה של המסעדה האהובה עליכם,… קרא עוד »

מיכל

לפי חוק 3 האחוזים את צריכה חיסכון של מיליון וחצי שקל.כדי לחסוך מיליון וחצי שקל, נניח שכל חודש חסכת 7500 שקל, את צריכה 214 חודשי חיסכון שהם כמעט 18 שנים.

מצטערת להיות שלילית כאן, אבל זה פשוט לא הגיוני.. אשמח אם תאירי את עיני..

דודו

יש לי הצעה. למה לא למצוא עבודה שאת נהנת לעבוד בה? ככה אפשר גם להנות ממה שעושים, וגם לא להתכלב כל החיים.

אסף

הי דורין, כל הכבוד!
כל אחד מה שמתאים לו…כמה ציניות פה בתגובות, כמה שיפוט על חיים של אחרים.
אישית לא נראה לי שאורח החיים שלך היה מתאים לי, אבל מה זה משנה מה מתאים לי?!?
מרשים לשמוע איך מישהי שמה לעצמה מטרה כל כך לא פשוטה ועומדת בה.
את המיעוט שבמיעוט שמצליח לנתק חלק מהקשרים הסבוכים שהתרבות כופה עלינו.
שאפו.

הדס

היי דורין,
זה מרתק.
חלק מהדברים אני ובן זוגי מיישמים, וחלק לא מתאימים לסגנון החיים שלנו, וגם זה בסדר.
מה שכן על אחד הסעיפים דיברנו כמה פעמים ופשוט לא הצלחנו למצוא- קניית מוצרי מזון בסיטונאות!
איפה ואיך?
ממש נשמח לקבל פרטים על זה… אנחנו צרכנים רציניים של מוצרי מזון יבשים (בעיקר קטניות), ושק של 10 ק"ג יחזיק לנו לחודש בערך. חודש וחצי גג 🙂

רועי

אני ואשתי עובדים שנינו בהייטק. ביחד מרוויחים כשלושים אלף נטו בחודש. אנחנו חיים די בצניעות יחסית לאחרים סביבנו, אבל ממש לא בצמצום. אנחנו חיים את החיים. אנחנו מוציאים בחודש כמחצית ממה שאנחנו מרוויחים. אני נהנה מהעבודה שלי. אני מהנדס באופי שלי ואני נהנה לעבוד כמהנדס. אשתי קצת פחות נהנית. יש לנו שלושה ילדים ואנחנו מתכננים עוד שניים – שלושה. אנחנו מאוד אוהבים אותם ונהנים מהם. אנחנו בתחילת שנות השלושים שלנו. ההכנסות שלנו עולות בכל שנה בעוד שההוצאות – לא ממש. בקצב הזה, במקום לעבוד ארבעים שנה ולצאת לפנסיה, נוכל לעבוד עשרים שנה, בחישוב גס: חוסכים חצי מההכנסות. (אם נחליט שבא… קרא עוד »

dani

לרועי – תסלח לי אבל אתה כותב דברים מחוסר מודעות, חוסר ניסיון, ואפילו קצת יהירות כמי שמכיר טוב את שוק העבודה בהיטק – אתה צריך לקחת בחשבון שגיל 40 מסמן את סוף הדרך שלך. וגם ב 10 שנות העבודה שיש לך עד אז, סיכוי סביר שלפחות שנה שנתיים בסה"כ תהיה מובטל או אפילו ללא הכנסה כלל (שנות שפל כלכלי או סתם שפל בהיטק כפי שקרה כבר מספר פעמים בעשורים האחרונים).ובשנים האלה אתה לא תוריד בהרבה את הוצאות המחייה שלך שעומדים כיום על סביב ה 15K כמו שאתה מתאר. ולא דיברתי עדיין על השעות המטורפות והלחצים שדורשים מכם לעבוד בתחום הזה… קרא עוד »

אוהד

אתם רוצים 5-6 ילדים ואתה מדבר על "הקצב הזה". קח בחשבון שבהייטק יכולים לפטר אתכם בכל רגע, במיוחד החל מגיל 40-45, ואז למצוא עבודה יכול לקחת חודשים אם בכלל תצליחו למצוא. כך שאתם יכולים למצוא את עצמכם בין לילה עם הרבה הוצאות ולא מספיק הכנסות

יוס ואחיו

לרועי – שאל את עצמך אם האשה לא מרוצה בגלל שיש לה כבר 3 ילדים… עוד 3 זו תהיה הוצאה. עלויות ביה"ס, גן, אוניב'. על דירות אין מה לדבר. תצטרך לעבוד עד גיל 80.

כפיר

אני כמוך,
מזמן כבר לא הולך לחתונות או אירועים. ולא בגלל הכסף, אלא שאני ממש לא נהנה שם. יותר מידי ווהוו.
קצת יותר צניעות. איפה החתונות ברחבת הבית של הדודה.

כפיר

כפיר

צחקתי.

ירון

דורין. את מנסה (בהצלחה לא מבוטלת) להוכיח כי ניתן לחיות לפי המודל שבנית.
אבל אי אפשר להימנע מהמחשבה, שכפי הנראה המודל השתלט עליך.
הדיווח בבלוג על כל הוצאה והסיבה לה, הפך להיות מחייב. אני בטוח שכשאת חושבת על אפשרות בילוי, לדוגמא, המחשבה על "איך יראה דוח ההוצאות השנתי שאציג בבלוג" משפיעה וכובלת.
אני מעריך את המודל ואפילו את צורת המחשבה שמאחוריו. ובכל זאת – תשחררי קצת. את לא חייבת לחשוב ולדווח על כל שקל. You have already made your point

אירוס

יפה מאוד.
לדעתי את גם יכולה לחסוך את כל הסכום המופקע שאת משלמת לביטוח הלאומי- בישראל דווקא מי שמוגדר עפ"י הרישומים כ'לא שכיר' (לא עובד) משלם את הסכום הכי גבוה לרבעון. יש הרבה עבודות זמניות/יומיות אד-הוק שאפשר למצוא, מספיק שתעבדי שעה אחת בלבד בחודש עם תלוש ותיפטרי מזה.

trackback

[…] לי להדגיש את זה, מפני שכשאנשים כאלה רואים מישהי שחיה טוב מאוד על סכום שהם עצמם מתקשים לסגור איתו את החודש, הם […]

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן