שוקולד מריר: הסולידית בונה תיק השקעות מאפס

ש

אחרי שורה ארוכה של פוסטים תאורטיים, ולרגל השנה האזרחית החדשה, הגיעה העת להפשיל שרוולים ולהרכיב תיק השקעות "עצל" בכוחות עצמנו, וייקרא שמו בישראל: תיק שוקולד מריר.  

קוראים ותיקים עשויים לשאול את עצמם מה מטרתו של פוסט שכזה בבלוג שכבר פיאר והילל תאוריית השקעה מסוימת (מודל ההשקעה של הארי בראון).

ובכן, לרוע המזל, היו קוראים שסברו בטעות שאני מעודדת כל אדם באשר הוא להשקיע בהתאם למודל של בראון. גרוע מכך – היו שהניחו שהמודל של בראון עצמו מהווה "פיתרון קסם" בדרך לעצמאות כלכלית,  ושאין עוד מלבדו.

מטרת הפוסט הזה, אפוא, היא להמחיש כי ישנן דרכים נוספות להשקיע באופן פסיבי בשוק ההון ולגרוף אגב כך תשואה מרבית בסיכון מזערי.

הרעיון הוא להציג כאן מפת דרכים – אחת מיני רבות – שתסייע למשקיע המיועד לתמרן בנבכי שוק ההון הישראלי, לייצר טרייד-אוף הולם בין סיכון לתשואה, ולנהל באופן עצמאי תיק השקעות מפוזר ומאוזן מבלי לשלם הון תועפות לצד שלישי כלשהו. 

אזהרה: הפוסט הזה הוא בסך הכל תרגיל. הוא לא תיק השקעות אמיתי. אל תחקו אותי. אני גיקית פיננסית שאוהבת ללמוד וללמד – לא יועצת השקעות מוסמכת. המידע להלן עלול לגרום לכם להפסד כספי, ובפרט שהוא אינו מותאם אישית לצורך שלכם. אינני אחראית — ולא ניתן לראות בי אחראית – לכל נזק שייגרם לכם כתוצאה מהחלטות שתקבלו על סמך המידע. צאו ולמדו בעצמכם והטילו ספק בכל מה שאתם קוראים. אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לעצה מקצועית – פנו נא לאיש מקצוע. בנוסף, קחו בחשבון שאני עשויה להחזיק, בהווה או בעתיד, בחלק או בכל ניירות הערך הנזכרים להלן.

הנחות יסוד וניהול סיכונים

השלב הראשון בבניית התיק הוא ניסוח תכנית המביאה בחשבון את גילכם, היעד הפיננסי שלכם, אופק ההשקעה שלכם, ואת מידת הצורך, היכולת והנכונות שלכם לקחת סיכון.

מכיוון שלכל אדם מאפיינים וצרכים שונים, אניח מספר הנחות יסוד שיסייעו לקביעת הרכב הנכסים בתיק. אתם מוזמנים להתאים הנחות אלה בהתאם למצבכם האישי:

  • גיל המשקיע: 35
  • אופק ההשקעה: 15+ שנה
  • פרופיל סיכון: בינוני-גבוה – 65% מניות, 35% אג"ח (לפי כלל האצבע של ג'ון בוגל: קבעו את שיעור האג"ח בתיק לפי גילכם)
  • (כלומר, נכונות נפשית לספוג הפסד מרבי של 28% מההון)
  • תשואה ריאלית צפויה מהתיק (אחרי מס, דמי ניהול ואינפלציה): 5%~ בשנה
  • סכום ראשוני להשקעה: 50,000 ש"ח
  • מדי רבעון יושקעו 10,000 ש"ח נוספים, כאשר הכסף יושקע בנכסים
  • משלמים עמלת קנייה בגובה 0.01% לעסקה, מינימום 10 ש"ח לעסקה.

ניהול סיכונים

הבורסה מטבעה היא סביבה תזזיתית ובלתי צפויה. ככזו, היא מזמנת למשקיע הלא מנוסה סיכונים רבים. הסיכונים הללו נובעים הן מסוג הנכסים בהם אנו משקיעים (סיכון שוק), והן מהאופן שבו אנו משקיעים בהם.

 השקעה נבונה פירושה ניהול נכון של הסיכונים הללו מבלי לפגוע בפוטנציאל התשואה. על בסיס זה, תיק "שוקולד מריר" נצמד לעקרונות הבאים:

מה עושים… ולמה?
מפזרים את הפלח המנייתי באופן גלובלי על כל שווקי העולם כדי להגן על התיק מפני קריסה של מניה, תעשייה, מדינה או יבשת ספציפית
מגבילים את הפלח האג"חי לסוג האג"ח האיכותי ביותר (בדירוג אשראי A+ לפחות) כדי להגן על התיק מפני סיכון אשראי, קרי, חוסר היכולת של חברה זו או אחרת לעמוד בהתחייבויותיה (ראו מקרה IDB), משקיעים בחוב שהונפק על ידי ממשלת ישראל בלבד
הפלח האג"חי יוגבל למח"מ של 4 שנים לכל היותר כדי להגן על התיק מפני סיכון של עליית ריבית בנק ישראל
משקיעים אך ורק במוצרים מחקי מדד הנסחרים בישראל בלבד כדי להשיג את תשואת השוק הממוצעת לאורך שנים, במקום לנסות להכות אותו
נמנעים מקרנות נאמנות אקטיביות (מנוהלות) כדי לנטרל את הסיכון שמנהל הקרן לא יצליח להשיג אפילו את תשואת השוק אחרי דמי הניהול
משקיעים אך ורק במוצרים מנוטרלי מט"ח כדי להימנע מסיכון מט"ח
משקיעים אך ורק במוצרים הצוברים מחדש את הריבית / דיבידנד, ולא מחלקים אותו כדי להימנע מתשלום מס דיבידנדים בשיעור 25%, ועל ידי כך לצבור ריבית דריבית
מנהלים לפחות חלק מהתיק במסגרת ניהול אישי (IRA) – קופת גמל ו/או קרן השתלמות כדי להימנע מתשלום מס רווחי הון בשיעור 25% בעת מימוש התיק
משקיעים במוצרים המונפקים על ידי בתי השקעות שונים (פיזור מוסדי) כדי לצמצם סיכון מנפיק. הערה: בישראל רוב המוצרים הפסיביים מנוטרלי המטבע על מדדי חו"ל מתכסים בנגזרים, חוזים עתידיים, עסקאות SWAP ושאר מכשירים סינתטיים (ולא במניות עצמן). מסיבה זו אנו חשופים לסיכון אשראי, כלומר – הסיכון לפשיטת רגל של מוסדות כמו קסם, תכלית, פסגות וכו'. כדי לנהל את הסיכון, יש לפזר את ההשקעה בין מנפיקים שונים. 
משקיעים במוצרים הגובים את דמי הניהול הנמוכים ביותר כדי להגדיל את כמות הכסף שנשאר אצלכם ועל ידי כך לאפשר לו לצבור ריבית דריבית
בכל פעם שאחד המרכיבים בתיק (מניות/אג"ח) עולה או יורד ב-10% משיעורו המקורי – מאזנים את התיק מחדש כדי לנעול רווחים באמצעות מכירה ביוקר וקנייה בזול.  
מצמצמים את הפעולות בתיק למינימום האפשרי   על מנת להימנע מתשלום עמלות מיותרות לברוקר

שוקולד מריר?

כאן אולי המקום להסביר מדוע התיק מכונה "שוקולד מריר".

כידוע, שוקולד מריר אמיתי כולל לפחות 35% מוצקי קקאו. ככל שאחוז מוצקי הקקאו גדול יותר, כך טעמו מריר ועוצמתי יותר (הודות לאלקואידים שבקקאו). מי שלא מסוגל לסבול את המרירות הזו ממתן אותה באמצעות תוספת של סוכר וחלב במינון הרצוי.

תיק ההשקעות שלנו בנוי בדיוק לפי אותו עיקרון. X אחוזים ממנו כוללים מרכיב "נפיץ", Y אחוזים כוללים מרכיב "ממתן". בדיוק כמו קפה שחור וחלב, ויסקי ומים, דלק ונוזל קירור.  זוהי הדרך האידיאלית להשיג "יעילות" במונחים של סיכון ותשואה לפי התאוריה המודרנית של תיקי השקעות

אז מה קונים?

מוצקי קקאו (נכסים בסיכון גבוה) – 65% מהתיק

תפקידו של "הקקאו" הוא לייצר עבורנו תשואה ריאלית לאורך זמן.  כדי לממש את ייעודו אנו משקיעים במניות – אפיק ההשקעה בעל פוטנציאל הסיכון/תשואה הגבוה ביותר.

מילת המפתח כאן, כאמור, היא פיזור גלובאלי. במקום להשקיע בחברות בודדות , בענף כלכלי מסוים או במדינה ספציפית, אנו משקיעים בשוק העולמי כולו, מתוך שאיפה לקצור את פירות הקפיטליזם העולמי.

את "מוצקי הקקאו" אנו מחלקים אפוא לשני מרכיבים מרכזיים:

85% – שווקים מפותחים (55.25% מהתיק)

המטרה היא להרוויח מביצועי מניות הנסחרות ב-23 הבורסות במדינות המפותחות, לפי שווי השוק היחסי של החברות הנסחרות בהן: ארה"ב (54%), בריטניה (10%), יפן, (9%), קנדה (4%), צרפת (4%), שוויץ (4%), גרמניה (3%) וכל השאר: אוסטרליה, הולנד, אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, אירלנד, ישראל, איטליה, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, ספרד, שבדיה, הונג קונג, ניו זילנד וסינגפור.

54% – מניות ארה"ב (30% מהתיק) כלכלת ארה"ב היא עדיין הכלכלה הגדולה בתבל עם ההשפעה הרבה ביותר על הנעשה בשווקים העולמיים. עובדה זו לבדה מצדיקה חשיפה של שליש מכספנו למניות הנסחרות במדינה זו. הפתרון הקל ביותר הוא להשקיע במדד המניות האמריקני המוכר והדומיננטי ביותר: S&P 500. במדד זה נסחרות החברות הגדולות הסחירות ביותר בשוק האמריקני: אפל, אקסון מוביל, גוגל, מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק, ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד. יחד עם זאת, על מנת לא להגביל את עצמנו לחברות גדולות בלבד בארה"ב ולקצור את פירות השוק האמריקני כולו, נשקיע גם במדד Russell 2000, הכולל 2000 של מניות אמריקניות בעלות שווי השוק הקטן ביותר. בשורה התחתונה:

  • 25.5% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד S&P 500 בנטרול חשיפה לשער הדולר-שקל.
  • 4.5% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד Russell 2000 בנטרול חשיפה לשער הדולר-שקל. 

31% – אירופה (17% מהתיק) במקום להשקיע בכל אחת מהמדינות האירופיות בנפרד, נשקיע במדד Europe STOXX 600, הכולל 200 מניות בעלות שווי שוק גדול, 200 מניות בעלות שווי שוק בינוני ו-200 מניות בעלות שווי שוק קטן מכל המדינות המפותחות באירופה שצוינו לעיל. המניות בעלות המשקל הגדול ביותר במדד זה: נסטלה, נובארטיס, וודאפון, בריטיש פטרולום, של, סאנופי ועוד

  • 17% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד Euro STOXX 600 בנטרול חשיפה לשער האירו-שקל. 

9% – יפן (5% מהתיק)

בשנת 2013 השיג מדד הניקיי-225, הכולל את 225 המניות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה היפנית (כגון טויוטה, הונדה וחברים), תשואה פנומנלית של 53%. מדובר באחת הבורסות הגדולות בעולם, ולכן יש לה מקום בתיק ההשקעות שלנו.

  • 5% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד ה-Nikkei 225 בנטרול חשיפה לשער הין-שקל. 

4% – קנדה (3.25% מהתיק) מדד המניות המרכזי בקנדה הוא S&P TSX 60, והוא כולל את 60 החברות הציבוריות הגדולות ביותר במדינה זו.

  • 3.25% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד ה-S&P TSX 60, בנטרול חשיפה לשער הדולר הקנדי-שקל. 

אבל מה עם כל השאר?!

כן, חלק מהמדינות המפותחות נשארו בחוץ: אוסטרליה, ניו-זילנד, הונג-קונג, סינגפור ו…ישראל.

ראשית, למעט אוסטרליה (3%), משקלן של מדינות אלה בכלכלה העולמית זניח יחסית. לכן, להקצאה של 0.5% מהתיק לכאן או לשם אין משמעות של ממש.

שנית, נכון להיום, לא קיימים מוצרים בשוק ההון הישראלי המחקים את המדדים הללו בנטרול חשיפה למט"ח ו/או תוך צבירה של הדיבידנד למחיר התעודה / הקרן.

באשר לאי ההשקעה בבורסה המקומית: בהינתן שאנו מגדרים את החשיפה למט"ח, ומשקיעים באג"ח של ממשלת ישראל, אין סיבה משמעותית להיחשף לשוק המניות המקומי.

15% – שווקים מתעוררים (9.75% מהתיק)

"שווקים מתעוררים" הוא כינוי תקין פוליטית למדינות הנמצאות בשלב מעבר מכלכלה חקלאית לכלכלה תעשייתית.

ההשקעה בשווקים הללו מסוכנת יותר מבחינות רבות: שקיפות תאגידית נמוכה, הגנה משפטית בעייתית על בעלי המניות (וזרים במיוחד), שחיתות פוליטית, וכן הלאה.

ה"פיצוי" למשקיעים הוא בדמות פוטנציאל תשואה גבוהה יותר (נוכח פוטנציאל הצמיחה העתידי בשווקים אלה), וכן פיזור גאוגרפי משופר.

המדד המרכזי העוקב אחר ביצועי מניות הנסחרות בשווקים המתעוררים הוא MSCI Emerging Markets. מדד זה כולל את 24 השווקים הבאים: סין (19%), דרום קוריאה (16%), טיוואן (12%), ברזיל (10%), דרום אפריקה (7%), הודו (7%), רוסיה (6%), מקסיקו (5%), מלזיה (4%), אינדונזיה (3%) וכן:  מצרים, יוון (החל מנובמבר 2013), צ'ילה, קולומביה, צ'כיה, הונגריה, פרו, הפיליפינים, פולין, תאילנד ותורכיה.

  • 9.75% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד ה-MSCI Emerging Markets בנטרול חשיפה לשער הדולר-שקל. 

(*) יש להביא בחשבון שביוני 2014 יוחלט אם להעביר את טיוואן ודרום קוריאה למדד המדינות המפותחות.

(**) יש להבחין בין שווקים מתעוררים ל"שווקי ספר" (Frontier Markets). שווקים אלו – ארגנטינה, בחרין, בנגלדש, קרואטיה, בולגריה, אסטוניה, ירדן, קזחסטן, קניה, כווית, לבנון, ליטא, מאוריציוס, מרוקו, ניגריה, עומאן, פקיסטן, רומניה, סרביה, סלובניה, סרי לנקה, טרינידד, תוניסיה, אוקראינה וויאטנאם — מתוארים כיום בתור "הלהיט הבא", אם כי פוטנציאל הסיכון בהשקעה בהן עצום (קחו את הסיכונים בשווקים מתעוררים וכפלו אותם פי 4). נכון להיום אין אפשרות להשקיע במדדים אלו בישראל – ואולי מוטב שכך.

חלב וסוכר – נכסים בסיכון נמוך (35% מהתיק)

החלב והסוכר כאמור מאפשרים לנו למתן את רמות התנודתיות והסיכון הכולל בתיק, ובתמצית לשמור על ערך הקרן.  

המרכיב הדומיננטי לצורך העניין הנו אגרות חוב.

כאמור בטבלה לעיל, נקפיד על שני כללים בבחירת אגרות החוב לתיק שלנו:

צמצום סיכון אשראי – נבחר להשקיע באגרות חוב שהונפקו על ידי ישות שהסיכוי שתפשוט רגל קטנה מאוד. את הסיכון הזה ניתן להעריך באמצעות דירוג האשראי שקיבלה אותה ישות, המעריך את יכולתה לעמוד בהחזר החוב.  לענייננו, אגרות החוב ה"איכותיות" ביותר הן אלה שהונפקו על ידי מדינת ישראל.

צמצום סיכון ריבית – אגרות חוב, מטבען, רגישות מאוד להעלאת ריבית. כאשר הריבית במשק עולה, תשואת האג"ח עולה, ומכאן שמחיר האג"ח בבורסה- יורד. כאשר הריבית במשק יורדת, קורה התהליך ההפוך.

כדי למדוד את רגישות האג"ח לירידת/העלאת ריבית, אנו בוחנים את משך החיים הממוצע (מח"מ) של האג"ח. מח"מ של 4 שנים פירושו שמחיר האג"ח ירד (יעלה) ב-4% כאשר הריבית תעלה (תרד).  במילים אחרות, ככל שהאג"ח ארוך יותר – כך הוא תנודתי יותר. זכרו – אנו שואפים לתנודתיות מינימלית בפלח זה של התיק. מטרתו היא לייצב.  

50% – אגרות חוב ממשלתיות צמודות  (17.5% מהתיק)

אגרות חוב אלה מייצגות התחייבות מטעם ממשלת ישראל לשלם למשקיע ריבית וקרן הצמודים למדד המחירים לצרכן, המשמש לקביעת האינפלציה בישראל. נשקיע באגרות שמועד פדיונן הוא בין שנתיים ל-5 שנים.

אפיק זה יסייע בהגנה על חלק מהתיק בתרחיש של התפרצות אינפלציונית בישראל.

  • 17.5% מהתיק יושקעו בקרן נאמנות המחקה את מדד אג"ח ממשלתי צמוד  5-2 שנים.  מח"מ ממוצע של האג"ח בקרן: 3.94 שנים

50% – אגרות חוב ממשלתיות לא צמודות (17.5% מהתיק)

אגרות חוב אלה זהות לאגרות הצמודות, למעט העובדה שהקרן והריבית שישולמו למשקיע לא יוצמדו למדד המחירים לצרכן. גם כאן, על מנת להקטין את המח"מ, נשקיע באגרות שמועד פדיונן הוא בין שנתיים ל-5 שנים.

אפיק זה יסייע בהגנה על חלק מהתיק בתרחיש של דפלציה במשק.

  • 17.5% מהתיק יושקעו בקרן נאמנות המחקה את מדד אג"ח ממשלתי שקלי בריבית קבועה 5-2 שנים.   מח"מ ממוצע של האג"ח בקרן: 2.92 שנים

מרכיבים את הפאזל

מה שנותר לעשות כעת הוא לקנות את ניירות הערך הרלונטיים. אם אינכם יודעים איך לקנות ניירות ערך, יתכן שתמצאו תועלת בפוסט הזה.

 גרסא אפשרית של תיק ההשקעות שלנו  (50,000 ש"ח) עשויה להיראות כך: (לחצו להגדלה):

תיק השקעות פסיבי

הנ"ל מהווה דוגמה בלבד, לא המלצה. באחריותכם להשוות את ניירות הערך של המנפיקים השונים ולקרוא לעומק את התשקיפים. אל תשקיעו באף מוצר מבלי להבין איך הוא עובד.

סיכום (במספרים):

49,892.55 ש"ח הושקעו ב-8 ניירות ערך שונים שהונפקו על ידי 6 מוסדות פיננסיים שונים.

8 ניירות הערך הללו מאפשרים לנו להיחשף לשינויים במחיריהן של 4,227 מניות ועוד 7 אגרות חוב ממשלתיות (מאיכות גבוהה), וכל זה בדמי ניהול אפסיים במונחים של שוק ההון הישראלי (0.41% בשנה).

82.7 ש"ח שולמו כעמלות קניה. כעת נניח את התיק לנפשו לפחות עד הרבעון הבא (22 באפריל), ונלך לעשות דברים מהנים יותר, כמו להאזין למוזיקה שמימית ביוטוב.

הירשם
הודע על
guest

166 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
אור

בשפה פשוטה, 50 אלף, ולכמה זה יכול להגיע ותוך כמה זמן?

דינה

גם אני מסתקרנת.

פייסל

התיק הזה בנטו (נומינלית) צפוי להכפיל את עצמו תוך כ-9 שנים.

idanp2013

התשואה הצפויה היא 5%, ולכן התיק אמור להכפיל את עצמו אחרי 14.21 שנים ולא 9.

יונתן

הנתון של ה14 שנים הוא נכון ללא התחשבות בהפקדה החודשית. אלא רק לגבי ריבית 5% והריבית דהריבית

שי שר

כאשר הריבית אפסית התשואה בהתאם תהיה בהכרח נמוכה יותר גם במניות. ההיסטוריה הארוכה לימדה אותנו זאת. לכן צריך להוסיף שנים בריביות נמוכות ולהפחית בריביות גבוהות.

שי

לא אמרת בעבר שעדיף להשתמש בקרנות מחקות על פני תעודות סל (פחות דמי ניהול ופחות סיכון שבית ההשקעות לא יוכל לספק את התשואה אם יתמוטט)? ולמה להשקיע במוצרים הנסחרים בישראל בלבד? כלומר, למשל קרן מחקה של S&P של הראל, לדוגמה, ולא פשוט SPY?

אנא-אל

מס 2 במשך כמה דקות ניסיתי לפענח אבל..זה לא אמור להיות הפוך? שאם אתה משקיע ישירות בארהב אז אין סיכון מט"ח?

Ron

בשביל להשקיע ישירות בארה"ב את צריכה להמיר שקלים לדולרים. נניח 100 ₪ ל $25 (לפי שער של 4 ₪ לדולר) אם הדולר יתרסק לשער של 3 ₪ לדולר כשתרצי להמיר חזרה את הדולרים לשקלים תקבלי רק 75 ₪.
קרן מחקה S&P של הראל גם משקיעה ישירות בארה"ב רק שהם מגדרים את ההשקעה באופציות על הדולר למקרה שהדולר יתרסק.

נ.ב
מאמר יסודי ומושקע פשוט תענוג לקרוא.

אנא-אל

תודה על ההסבר!

chen03

איך ניתן לדעת כי קרן מסויימת היא מגודרת / מנוטרלת השפעת מטח? נגיד ואבחר בקרן S&P של מגדל?

תומר

כתוב בתיאור שלה בדכ.
דירוג 4D שהיא צמוד למטח בצורה משמעותית.
דירוג 4A שהיא פחות צמודה למטח.

projectio

אני באמת לא מבין למה, סיכון מטבע ושחיקה בערך ההשקעה כתוצאה מתשלום מיסים במידה ואני בוחר בהחזקה ישירה דרך ETF,זה יותר מסוכן, מהשקעה בחברת הראל. שמבטיחה לי לפחות לבינתיים את התשואה של המדד.

אולי פחות רווחי זה נכון, אבל בנוגע לסיכון אני לא בטוח.

מצד שני יכול שזה רק אני וההיגיון המעוות שלי, הרי כמו שהוכיחה לנו חברת AIG
חברות ביטוח לא יכולות לפשוט את הרגל.

weld

ראה חברת הביטוח הסנה

סיימון

היי,
למה בארה"ב לא התייחסת ל- NASDAQ?

אנא-אל

וואו. תודה

עמית

היי דורין, קודם כל אני קורא אדוק של הבלוג ואנצל את ההזדמנות להודות לך על התוכן הנהדר שאת מספקת! יש לי שאלה קצרה, אני בחור צעיר ואני נמצא לקראת הרכבת תיק השקעות פסיבי ראשון שאת הרכבו אני אקבע (הרבה מזה בזכותך). מטרת התיק היא שיספק לי הכנסה פסיבית שתאפשר לי פנסיה מוקדמת (אם ארצה). אחת הנקודות האחרונות שאני מוצא את עצמי מתלבט עליהם היא עניין גידור המט"ח. קראתי בבלוג אחר (thebigpicture) על ההמלצה *להימנע* מגידור. אפשרות אחרת לתיק שלך (ללא גידור) היא להחליף את כל הקרנות המנייתיות הישראליות ב-Vanguard total world. אם החישוב שלי נכון, אז על הרכיב המנייתי של… קרא עוד »

Sro

אני חושב לגבי גידור ממט"ח שאתה צריך לחשוב על זמינות האופציה הנוספת.
אנחנו מדברים על תרחיש קיצון. האם בתרחיש קיצון – שנניח ונתקעת עם מט"ח, אתה יכול לעזוב את הארץ לכמה שנים ולגור בחו"ל (בהתאם לסוג המטבע)? אם כן, זה כנראה פחות נורא…

חנן

דורין, ראשית תודה על הכל.
משהו שאני לא מבין לגבי קרן מחקה אג"ח ממשלתי – הקרנות האלה שהזכרת נפדות אחרי 2-5 שנים, כמו האג"ח שאותו הן מחקות?

דוד

ממש דעות מיוחדת
האם כדאי לקחת קרנות ממנפות עם אותם ערכים

אבי

היי,
אני גר בארה"ב לתקופה של 3 שנים האם הכתבה הזו רלוונטית לי.
האם כדאי להיחשף לשוק האמריקאי דרך חשבון ההשקעות שלי בבנק המקומי או דרך קרנות מחקות בישראל (כאמור אני אחזור לארץ בעוד כ-3 שנים).
בימים האחרונים נחשפתי לאתר שלך והוא ממש מעניין ,
כל הכבוד

תפרנייה

תודה רבה על הפוסט! בבקשה תמשיכי עם הקו הזה של ההשקעות לדאמיז..

דפני

היי דורין ,פרט שולי – למה מינימום פעולה 10 ש"ח??

יוני

היי דורין,
תיקון טעות קטנה- עמלת קניה – 0.1% (ולא 0.01% שהוא חלום רחוק). כמו כן, ניתן לקבל עמלת קניה מינ' של כ-5 שקלים בבתי השקעות רבים(בחשבון עצמאי).

מעבר לכך – בלוג מקסים לטעמי.

קורא בבלוג

שתי שאלות:
1. אין שום רכיב דמוי-מזומן בתיק. לא כדאי לשים, נניח, 10% מהתיק בנכסים נזילים (כמו מק"מ), למקרה שהמשקיע יהיה זקוק בדחיפות לכסף?
2. האם את מעריכה שהתיק הזה אכן צפוי להניב תשואה ריאלית שנתית של 5% בשנים הקרובות? האם זה לא אותו צפי כמו של התיק על בסיס הארי בראון (למרות שהתיקים הם מאוד שונים)?

קורא בבלוג

האמת שיש לי עוד שאלה: בפוסט שלך בבלוג על סיכון מט"ח כתבת שכשמשקיעים בנכס זר (נניח, יפני) אז החשיפה המטבעית היחידה שמשנה פה היא שער השקל-ין יפני, אז אם קונים תעודת סל שעוקבת אחרי הנכס הזה ונסחרת למשל בדולרים, אז הדולר לא באמת רלוונטי להשקעה. אני מציין את זה כי בפוסט הזה ציינת השקעה בתעודת סל שעוקבת אחרי מדדי מניות בשווקים מתעוררים (שיש להם כל מיני מטבעות שונים ומשונים) אך דווקא מגדרת את שער השקל-דולר שלכאורה (לפי מה שהבנתי ממך) לא רלוונטי כאן. האם אני טועה?

קורא בבלוג

תודה. למדתי הרבה מהפוסט (ומהבלוג).

שי

מה באמת התשובה לגבי השאלה של קורא בבלוג על גידור שער השקל דולר בתעודת הסל שעוקבת אחר מדד מניות בשווקים מתעוררים?

תודה
שי

יאיא

אחלה פוסט

אבי

מי שהולך ליישם את הפוסט הזה פשוט מטורף. לא שמים 65% מהכסף במניות. עם כל הכבוד לג'ון בוגל וכל מיני מהמרים אחרים שרק במקרה הצליחו (ג'ון באפט, פולסון, קרל אייקן), צעיר בן 35 לא אמור לסכן את כל הכסף שלו כי "יש לו זמן עד הפנסיה וגם אם הכל יקורס הבורסה תעלה עד שיגיע לגיל 60". זה לוקש שכל בתי ההשקעות מוכרים כדי להכניס אותנו למניות ולעשות עלינו סיבוב. אדם צעיר צריך כסף כדי לגדל משפחה ולא כדי להמר בבורסה. מי שאיבד את כספו במפולת של 1929 ראה את ההשקעה חוזרת רק בשנת 1950 – כלומר אחרי שנות דור. לכן… קרא עוד »

רן

הטעות שלך בחישוב היא שאתה מסתכל על אדם ששם את כל כספו בבורסה בשנת 1929 וקיבל חזרה את אותו הערך ב1950.
אבל, אם אותו אדם היה שם 65 אחוז בבורסה ו35 באג"ח ***ומאזן*** את היחסים, הוא היה מהר מאד (בשנת 1933 למשל) מכפיל את הסכום שיש לו בבורסה. הנפילה הייתה מ1929 ל1933 כ90 אחוז, ואז תוך שנה עלייה של מאה אחוז. מי שלא ברח וסגר הפסדים אלא דווקא הלך בניגוד לשוק ולאינסטינקטים- אסף מהריצפה מניות במחיר זול ומשתלם.
אדם כזה כנראה החזיר את ההשקעה שלו בכמה שנים בודדות.

מישהו

האם באג"ח מדובר על תעודת סל של אג"ח או ממש אג"ח. אני לא בטוח שתעודת סל באמת נותנת את הריבית עצמה אלא רק משקפת את התנודות. אבל שוב אני לא באמת יודע. תחושת הבטן שלי שעדיף באג"חים לקנות את האג"ח עצמו. שאלה שניה – כיום אג"ח מדינה צמוד המדד הכי ארוך נותן בערך 2 אחוז נטו. במידה ויגיע ל-3 או 3.5 נטו האם לא כדאי לקנות ולשקוט 30 שנה? בעצם אם אני נשאר עד הסוף לא מעניין העליות והירידות שלו ומובטח לי הקרן + הצמדה למדד _+ריבית כל שנה. נניח ושמים מיליון הרבי מקבלים 30-35 אלף זה בערך 2,700 לחודש.… קרא עוד »

איליה

מדד של הלמ"ס לא משקף את המדד האמיתי – הוא מזמן לא משקף אותו. בדיוק כמו שבארה"ב בזמן רייגן וקלינטון שיחקו עם הרכב המדד. למדינה תכלס לא שווה שמדד הלמ"ס ישקף מדד אמיתי – ככה מדינה תשלם פחות על החוב ה"צמוד" שלה

גיא

היי איליה. אתה מעלה נקודה מעניינת . האם אתה יכול לתמוך את הטענה שלך בנתונים ובמחקרים אמפיריים ? למרות שברור שהמדד הוא מוסכמה ויש קושי לבצע כזה מחקר משום שיש שיפורים טכנולוגיים ושינויי טעמים של הציבור המקשים על השוואות בין תקופות. גם מעניין בכמה אחוזים המדד (אם אכן) מוטה כלפי מטה(וגם לפי דעתך)?. בהשוואה לאג"ח 142 ל 29 שנה הנותנת 5% נומינלית פחות מס 15% פחות אינפלציה צפויה של בנק ישראל (2%) זה יוצא בערך 2.25% ראלי מול 2% שציין "מישהו" בתגובתו. זה נראה לי כמו תשלום ביטוח לא מופרז מידי עבור תסריט היפר-אינפלציה(או סתם אינפלציה גבוהה) שהיה בישראל בשנות… קרא עוד »

איליה

היי גיא,

לא נראה לי שאוכל לספק הוכחה חותכת לטענה שלי, אבל יש מאמר על זה פה:
http://www.investopedia.com/articles/07/consumerpriceindex.asp

מה שכתבת לגבי משנתאות בשנות 70. נראה שמדינה ובנים למדו איך להתמודד עם התופעה מעז…
לגבי תשלום ביטוח – אתה מתכוון שנמדינה משלמת ביטוח לא יקר (צפי של אינפלציה של 2% ל 29 שנה קדימה זה דיי אופטימ). רוב הסיכויים שמי שמושקע בלעדית באגח זה יפסיד או לא ירווי, כלומר רוב הסיכויים שמדינה תשלם פחות…

וכמו שאמרת – אפשר לסמוך רק על עצמך 🙂

עידן

המדד לא כולל את מחירי הדיור אלא רק שכר דירה.
המדד לא כולל עליה ברמת החיים, לדוגמא פעם אף אחד לא הי נוסע לחול, ואנשים הסתפקו בדירת שני חדרים.

איליה

היי דורין, פוסט טוב.
כפי שכתבת בעצמך, יש הרבה דעות.
בתור מי שמחזיק 65% תיק במט"ח (דולר): ישנם המון ETF מעולים שנותנים את החשיפה הזאת בצורה פשוטה וזולה יותר: VT – כיסוי לא רע לכ98% משוק המניות העולמי. IGOV וBND מכסים לא רע את שוק האגח העולמי. אפשר להשקיע בVT כחלק מנייתי בתיק ולקנות קרן מחקה ישראלית על אגח מדינה ישראלי כדי לא להיות תנודיים ותלויי מטבע בחלק ה"יציב" של התיק.
נכון יש סיכון מת"ח אבל יש גם ביטוח מת"ח (אנחנו עדיין חיים בשכונה די רעה בעולם)

איליה

היי דורין לגבי קרנות האג"ח: מסכים ולא מסכים עם הדעה שלך. אנסה לנמק: נכון שהחלק האגחי הוא החלק ה"יציב", יתרה מזאת, ריבית בארץ גבוהה יותר לרוב מריבית בארה"ב או מדינות מפותחות אחרות ולכן תשואה על אגח ישראלי גובהה יותר (זאת גם אחת הסיבות לעלייה בערך השקל בגלל זרימת הכסף לאגח ישראלי). מצד שני אני מחלק את התיק שלי לשני חלקים שלא מתערבבים. חלק שקלי שבו חלוקה היא 60:40 מניות ואגח שזה בערך 40% מהתיק. חלק דולרי (שתמיד היה דולרי, זה לא שקלים שהומרו לדולר): שמושקע 70% מניות, 25% אגח ו5% זהב. למה אני מספר את כל זה? כי לצערי הרב… קרא עוד »

חלכאי

כמה תיקונים:
1. מס על דיבידנד הוא 25% ולא 20%
2. גם למי שיש DRIP משלם מס עם על חלוקת דיבידנד – הדיבידנד נטו מושקע חזרה.
3. מס ירושה בארה"ב לתושב זר – תקף לכל דולר מעל 60,000 דולר המוחזקים בנכסים אמריקאים. נכון להיום רק מי שמחזיק בני"ע דרך ברוקר אמריקאי נמצא בסיכון למס ירושה. בעתיד יתכן שגם מוסדות פיננסים בנקאיים ישראלים יאלצו לדווח לרשויות האמריקאיות על החזקות לקוחותיהם בנכסים אמריקאים.

woolf101

הי דורין, תודה על הפוסט. למדתי שתעודות סל זה לא (בהכרח) מילה מגונה ונחמד לדעת שיש תעודות סל עם דמי ניהול של פחות מ 0.5% כמו הראל סל יורוסטוקס 600 וכו. לעניין תשלום מס דיוידנד אז לפי הבנתי אין כפל מס, כלומר כאשר הדיוידנדים עוברים השקעה אוטומטית בקרן (DRIP) אז יש תשלום מס "סמוי מין העין" על הדיוידנד המחולק והמושקע מחדש לקנות את אותו נייר הערך. בכל אופן, ניתן ככה גם לאזן את התיק מחדש ע"י קניית נכסים שערכם ירד. יש כתבה מעניינת ב http://canadiancouchpotato.com/ שמדברת על ענייני מס בהשקעה חוזרת של דיוידנדים. את הפסקה הבאה אני לא ממש מבין:… קרא עוד »

חלכאי

התובנות שלי. לא מכיר את שיטת המס בקנדה ובאיזו שיטת חישוב מס משתמשים שם FIFO / LIFO/ עלות ממוצעת. בכל מקרה למי שמשקיע דרל ברוקר ישראלי ממילא DRIP לא רלוונטי (לא מכיר בית השקעות או בנק בישראל שמציא את השירות הזה). מי שמשקיע דרך ברוקר זר (נניח בארה"ב) יש אצל רוב הברוקרים אופציה כזו. שימו לב שמי שיש לו חשבון אצל ברוקר זר אזי הוא צריך להגיש עצמאית דוחות למס הכנסה. כל פעולת מכירה היא אירוע מס ושיטת החישוב המס בישראל היא ע"פ FIFO. אם הוא מחזיק ETF אמריקאי שמשלם דיבידנד כל רבעון (המושקע מחדש) יהיו למשקיע הרבה "שכבות" של… קרא עוד »

אנא-אל

מה שאני לא מבינה והייתי שמחה אם מישהו יסביר או אם תוכלי לעשות על זה מתישהו פוסט, זה מאיפה אנשים יודעים/רוכשים את הידע על כל השמות האלה EFT,S&P 500 VT Russell 2000(מקווה שהכוונה ברורה) ותכונותיהם.. זה נראה כמו סינית למי שלא מבין בזה ורוצה

גיא

כלכלנים הם חייזרים אנא-אל 🙂 וזה באמת לא ברור.
ואכן היה זה סיני (לאו דזה) שאמר "גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן"
והדרך הקצרה היום היא דר. גוגל – פשוט תגגלי כל מושג … ולאט לאט…

אנא-אל

אכן אכן

אנא-אל

גם אתה התחלת ככה?

גיא

אני כבר לא זוכר – זה היה מזמן לצערי 🙂
אבל חייזר בהחלט הייתי. בדרך לבית הספר הייתי קונה עיתון בכסף של השוקו והלחמנייה וקורא את המוסף הכלכלי – לא היה אז אינטרנט . וזה באמת נבע כנראה מהרצון להכיר את המערכת בשביל לא להיות תלוי בה.
גם הייתי רשום לתואר בכלכלה ואיכשהו הוצאתי את התואר בלי להיות באוניברסיטה ששנאתי. היום כמו שאת רואה אפשר ללמוד הכל מבלוגים ומהאינטרנט . הבעיה היא לברור את המוץ מהתבן. והבלוג כאן אכן מתעסק בעיקר אם את שואפת לעצמאות כלכלית.

אנא-אל

תודה גיא,
בהחלט מעודד לשמוע שגם חייזרים הולכים צעד צעד (כי לפעמים עולה לי המחשבה שכולכם [החייזרים] נולדו עם המידע הזה בתוך המוח).

אבי

היי,
אני גר בארה"ב לתקופה של 3 שנים האם הכתבה הזו רלוונטית לי.
האם כדאי להיחשף לשוק האמריקאי דרך חשבון ההשקעות שלי בבנק המקומי או דרך קרנות מחקות בישראל (כאמור אני אחזור לארץ בעוד כ-3 שנים).
בימים האחרונים נחשפתי לאתר שלך והוא ממש מעניין ,
כל הכבוד
ממתין להתייחסותך

אבי

היי, צר לי שהפניתי שאלה ישירה הקשורה בהשקעות. אני מבין את תשובתך. אני נמצא במצב מורכב מאחר שכיום אני מתנהל בדולרים אך רק לשלוש שנים, כמו כן אני מעביר לארץ כספים דרך השכר (בכל חודש) מאחר והמעביד סופג את עמלת ההמרה, במקום להעביר בפעם אחת בסוף תקופה מה שיצריך ממני לשלם עמלות המרה גבוהות על כמות גדולה יותר של כסף. כמו כן העברה החודשית הקבוע מפזרת את סיכון המטבע לאורך תקופת השהות כאן. מה שיוצר יתרה להשקעה אשר "שוכבת" בארץ ולכן הפניתי את השאלה. נכון שאני מתנהל בדולר בשוטף אך בטווח הארוך אני אתנהל בש"ח אשמח לשמוע את דעתך, וכמובן… קרא עוד »

גיא

היי שוב איליה. אעבור פה לשורות הרחבות ברשותך. המאמר מאד מעניין ומסקנתו בסוף היא אכן שכל משקיע צריך לסמוך על עצמו. לממשלה יש גם אינטרסים מנוגדים להראות אינפלציה נמוכה- מצד אחד מה שציינת החזרי חוב מופחתים (על ידי שחיקה ראלית) והצמדת קצבאות ותשלומים מופחתים ומצד שני אם האינפלציה נמוכה אזי תקציב הממשלה עולה בפחות משנה לשנה. בגדול אני אתך בטענה שיש לממשלות אינטרס להראות אינפלציה נמוכה מאשר בפועל משום שהאינפלציה הנה מס שקל להטיל והוא פועל כמעט על כולם. לכן כנראה שפקידי הלמ"ס פועלים לעתים ברוח המפקד גם מבלי לקבל הוראות מפורשות כי הם מבינים מאיפה משתין הדג. אבל העניין… קרא עוד »

איליה

לדעתי: אם היינו עכשיו בריבית שיא של כל הזמנים – אז אכן אולי היה שווה לקנות אגח צמוד מדד לטווח ארוך. מכיוון שהמצב הפוך כבר הרבה זמן ואף כלכלן לא ציפה את זה (כרגיל) קניית אגח שקלי לטווח ארוך זה כמו הרמה להנחתה.

מדד ERE – אהבתי 🙂

תושב חוזר

אבי, אם עוד לא התייעצת עם רו"ח/עו"ד ישראלי המתמחה ברילוקיישן אני מאוד ממליץ שתעשה זאת. תקופה של שלוש שנים היא קצרה ואתה עלול לגלות שמס הכנסה הישראלי ירצה נתח מההכנסות שלך בארה"ב. ההתנהלות שלך בתקופה הזו (למשל העברת כסף לארץ) גם היא עשויה להשפיע.

פאטיה

פוסט מעולה,שווה לכל גיל; יופי של מטאפורה – "שוקולד מריר"-:)

projectio המבולבל

מישהו יכול להסביר איזה הגנות יש למוצר הזה:

https://www.harel-group.co.il/wps/wcm/connect/3c3710004fd8a71abf34bf103811b065/s%26p+shikli.pdf?MOD=AJPERES&lmod=84432916&CACHEID=3c3710004fd8a71abf34bf103811b065

שהופכות אותו ליותר בטוח מהמוצר הזה:

http://www.tase.co.il/Heb/Management/GeneralPages/Pages/GridOnSeparatePage.aspx?GridId=3&CurGuid={8E613D8A-3A29-4CC1-87A0-81DD8443B5B5}&shareID=01099738&subDataType=1&companyID=001367&ETFid=01099738

גיא

אגב החייזרים – ולא רק בענייני הכלכלה – אני מאמין שאחוז גדול מהבעיות הפסיכולוגיות שלנו נובע מהעובדה שאנחנו לא באמת מרגישים מושרשים ביקום. כאשר מרגישים זרים ומנוכרים אז כל דבר שלא דומה לנו מאיים על הלגיטימציה של הקיום שלנו ואז נהיים מאוימים ועוינים.

שרה

היי,

פוסט מעולה !!

שאלה: איך מאזנים תיק כזה ? האם שומרים רק על היחס בין מרכיב המנייתי לאג"ח (65:35)
או שצריך לשמור על כל המשקולות (החלק היחסי) בתוך כל מרכיב ?

שרה

egoch

היי,
אם החלטתי להחזיק ב VT עבור החלק המנייתי של התיק על פי איזה עקרונות אני מאזן? מחשב את השווי השיקלי ומאזן על פיו?

רמי

פוסט מעולה, כקורא מזה זמן חסר לי הזהב, אותו רכיב שבמקרה של קריסה במדינות המערב אמור לטוס.
האם בכדי לפשט לא כללת אותו כאן?

דני שבו

דורין שלום. אם אני רוצה לבנות תיק 60% אגח+ 40% מניות איך אני מחלק את האחוזים לתיק המניות לפי המודל שציינת בפוסט. אשמח לקבל תשובה. בתודה דני שבו

inonz

פוסט פשוט נהדר! לוקח את כל התיאוריה שנכתבה עד היום וממחיש אותה בפועל, מאוד עוזר ללמוד בצורה הזו
תודה
ינון

דני שבו

דורין שלום. תודה על העזרה והתשובה המהירה. אני מתחיל לבנות את התיק. נשמח אם נקבל עוד פוסטים חשובים בנושא שוק ההון.

נגה

בלוג בהחלט מאיר עיניים, תודה דורין! אני קוראת בו הרבה ומחכימה, ובכל זאת יש לי שאלה כללית: ממה את ממליצה למתחילים גמורים, שלא לומר דאמיז, להתחיל? אני למשל בת 31, חיה בזוג, בשכירות, שכירה במשרה מלאה, מרוויחה כ-5,300 ש"ח נטו, ללא הכנסות פסיביות. ההוצאות שלי עומדות כרגע על 5,000 ש"ח לחודש ואני במגמה מתמדת לצמצם אותן עוד יותר. כרגע אין ילדים באופק. נכון לעכשיו יש בעו"ש שלי כ-20,000 ש"ח שחסכתי. זה וקופת גמל שכנראה לא אגע בה בצעירותי הם פחות או יותר כל מה שיש לי. ה-20,000 סתם שוכבים בעו"ש ואין לי מושג מה לעשות איתם. חשבתי לסגור חלק מהם… קרא עוד »

אורן

אם כל מה שיש לך זה 20,000 ש"ח אז זו לא התחלה של חיסכון אלא התחלה של קרן לשעת חירום. הפוסט הזה יהיה רלוונטי בשבילך אחרי שתצברי סכום שעולה על שנת הוצאות שלך.

נגה

שכחתי לציין- מטרתי היא יציאה מוקדמת לפנסיה

ננדוס

תודה על הבלוג המצוין! עזרת מאוד לחדד ולארגן את הדברים בראש.
ושאלה:
בהנחה שבני זוג יכולים להפקיד סכום כזה (10,000) כל חודש , האם כדאי לבצע איזון כל חודש או כל רבעון? האם השיקול מידי כמה זמן לאזן נובע אך ורק מהעמלות?

ליאור

תודה על הפוסט.
יש לי שאלה…
איך (אם בכלל ) לדעתך/לדעתכם התיק הזה מגן בפני אינפלציה חזקה או משבר כלכלי עמוק שבו הכל נופל?

(הערה – אני די קרוב להנחות הפוסט, בן 37, שמחפש עדיין להרוויח על הכסף שלו ועוד לא הגיע לרמת הון שתאפשר אולי הכנסה פסיבית עם צריכה נמוכה יחסית)

אורן

יפה מאוד. זה דומה מאוד לעקרונות ההשקעה שלי, עם כמה הבדלים קטנים: 1.ארה"ב היא היום רק 48% משוק המניות העולמי. 2.השווקים המתעוררים הם רק 9% משוק המניות העולמי. אבל זה זניח לגמרי, ההבדל המרכזי הוא: 3.בגלל שהתנודתיות של מניות גדולה משמעותית מהתנודתיות של מטבעות, לאורך זמן אין ייתרון בגידור המטבע בהשקעה במניות: https://personal.vanguard.com/pdf/icrcmc.pdf?cbdForceDomain=true מצד שני, יש לו מספר חסרונות בולטים: א.הוא יקר: דמי הניהול שגובות הקרנות המחקות בישראל הן מסדר גודל של 1-2%, לעומת 0.05-0.2% בתעודות הסל המקבילות בחו"ל. לאורך עשרות שנים זה מצטבר לעשרות אחוזים. ב.סיכון המנפיק, שאומנם הזכרת, אבל הוא לדעתי הרבה יותר חמור ממה שאפשר לפתור בעזרת… קרא עוד »

יעל

אורן יקר,
אז מה שאתה אומר זה שאתה מחליף את כל החלק המנייתי בקנייה מברוקרים זרים? אני אשמח לשמוע ממך איך עושים את זה בפועל.
איך מתמודדים עם ענייני המיסוי ביחוד מס הירושה ועם הניכוי במקור של הדבדינדם אם יש כאלו.

cleareye

השקעה באג"ח מדורגות מסוכנת ותוחלתה הפסדי הון, גם באג"ח מדינת ישראל, בפדיון תוך שנתיים עד חמש.
הסיבה נעוצה ברמת הריבית ההיסטורית הממוצעת בעולם והנובעת מכך בישראל מחד ובשיעור הדפסת הכסף מאידך. הריבית לא תשאר ברמה המניפולטיוית ועלית ריבית הפריים תגרור ירידה במחיר האג"ח. הפד נמצא במהלך הורדה של ההקלה הכמותית שתמשיך בעלית ריבית ככל שהכלכלה האמריקאית תתיצב. יש הדפסה עצומה של כסף, גם בישראל. לצורך הגנה על שער השקל בנק ישראל קנה מליארדי דולרים רבים ומופסד על הפוזיציה כבר כעת. מבחינה זו הבנקים המרכזיים השיגו את מטרתם, לנתב את החיסכון לעידוד הכלכלה הראלית.

Dror

מה היית מציע כתחליף שיאזן את התנודתיות?
תודה

קורא בבלוג

למה אתה כל כך בטוח שהריבית תעלה? הריבית הבנקאית ביפן היא 0.5% ומטה כבר יותר מ-15 שנה. התשואה על אג"ח ממשלתי של יפן בתקופה הזו ירדה בהדרגתיות וכיום אג"ח ממשלתי יפני ל-10 שנים נסחר בתשואה של מתחת ל-0.7%. מי שהשקיע באג"חים בתקופה הזו נהנה מרווחי הון אדירים. אם אתה חושב שמה שקרה ביפן לא יכול לקרות בארה"ב או אפילו בישראל, צר לי, אבל אני לא כזה אופטימי. לגבי צמצום ההקלה הכמותית מצד הפד, בוא לא נשכח שזה הסבב *השלישי* של הרחבה כמותית מאז פרוץ המשבר הכלכלי. אני לא אתפלא אם במקום העלאת ריבית אנחנו נראה QE4 ו-QE5.

ליאורה

הי דורין,
לא כל כך ברור לי למה בחרת להשקיע באג"ח של ממשלת ישראל,
ולא באג"ח של ממשלות אחרות (או אולי אפילו קונצרנים ענקיים)

והבלוג שלך סופר מעניין 🙂

cleareye

תודה לדורין על הבלוג המאלף אני לומד, נהנה מאוד ומחכים. תגובות תוקפניות כמו כאן לעיתים, הן גם מה שאני חווה לנוכח חשיבה עצמאית ואני גם מעדיף מקלחת קרה. אני למד בשוק ההון ומשקיע מזה שנים וניסיתי לא מעט, מתוך רצון לתשואה. כיום התיק שלי אקטיבי מאוד ובפרופיל סיכון גבוה השקעה שאינה תואמת את מטרת הבלוג. לא מעט השקעות אצלי מניבות הפסד ועדיף היה שלא לבצען אך הסיכוי סיכון כדאי, מאוד. 🙂 לצערי, לא השקעתי באג"ח בנק ישראל גם כשהציע ריבית צמודה של 12% ואיני מתמצא בהן. אך, לעניות דעתי, אף התשואה לפדיון לא תתרום לתשואה המבוקשת מתיק ההשקעות וגם לא… קרא עוד »

cleareye

קורא בבלוג יקר, אני מסתמך על התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל:
http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Pages/forecast23-12-2013.aspx

trackback

[…] לבלוגרים אקראיים באינטרנט, ליועצי השקעות מותר על פי חוק להמליץ על השקעה בניירות […]

cleareye

לקורא בבלוג
צמצום ההקלה הכמותית ממשיך:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000913071#fromelement=hp_morearticles

מיכאל

שלום דורין,
המון תודה על ההשקעה, אני קורא מתמיד.. הערה חשבונאית אחת: מניות ארהב +אירופה+יפן+קנדה =54+31+9+4= 98 %.
חסרים לי 2%.
מיכאל

cleareye

דרור שלום,
אני משקיע אקטיבי ומייצב את התיק שלי עם אג"ח קונצרני בתשואה הולמת. השקעה פסיבית בסלים להערכתי תגרור הפסדים. שים לב לתשואה הפנימית
http://www.bizportal.co.il/section/bonds
בתרחיש הצפוי של עלית ריבית יהיו ההפסדים.
בהשקעה פסיבית אפשר לחפש קרן נאמנות המדרגת בעצמה אג"ח קונצרני עם תשואה פנימית העולה על 5%. איני יודע אם יש כאלה…

cleareye

דורין שלום,
תרחיש העלאת הריבית צפוי ע"י בנק ישראל:
http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Pages/forecast23-12-2013.aspx

באג"ח ניתן ממש לחזות את העתיד ע"י חישוב התשואה לפדיון. אג"ח ממשלתי נסחר מעל הפארי והתשואה הפנימית המחושבת כיום של אג"ח ממשלתי (בהתאם ללינק לביזפורטל מאתר קסם):
צמוד 0.5% ושקלי בריבית קבועה 2.2%.

בענין התספורות, לא כל מנפיקי האג"ח הקונצרני הם מקשה אחת והקרדיט של כל פירמה עומד בפני עצמו. לגבי הפורנו הפיננסי בביזפורטל זה מתאר היטב את האתר ואינו השתלחות אך, יש שם גם נתונים…

גבאי

לפי דו"ח הצעת מדף של תעודת סל תכלית STOXX EUROPE 600 מנוטרלת מטבע (מס' ני"ע 1129873) שמופיע כאן http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=843530-00&CompCd=1336&Type=Pdf עמ' 5 בקובץ הPDF, דמי הניהול לתעודה הם 0.8% ולא 0.1% כפי שכתבת בטבלה (אולי התבלבלת כי זה מה שמופיע בדף של התעודה באתרים הכלכליים, לפחות בגלובס ראיתי גם 0.1%).

שחר

בתור התחלה שתדעי שאני באמת נהנה לקרוא את כל הפוסטים שלך…
ואני לא זוכר איפה היה רשום אבל רשמת כל מיני תיקים בעבר קיבלו תשואות מעולות!!!
אבל התיק הנוכחי כרגע בנפילה האם חכם להשקיע בו?

דני

קודם כל תודה דורין על הכתבה המאלפת, בתור אחד שחי את שוק ההון כבר למעלה מעשרים שנה לא זוכר שקראתי מאמר כל כך פרקטי ומקיף.
מה לגבי נדלן מניב, כמרכיב בתיק, מלבד מרכיב הנזילות הוא בודאי יכול להוות חלק מהרכיב הסולידי.

Swissy

שלום
אם אני לא טועה, כל הניירות בתיק למעלה אינן מחלקות ״דיבידנד״ אלא בנויות על עליית ערך והשקעה חוזרת פנימית.
אם אכן זה כך, איך אוכל לחיות בצורה שוטפת חודשית מהפירות? (נניח ומדובר על תיק גדול – 1.2 מ׳ ש״ח)

תודה רבה

Swissy

ועוד שאלה בבקשה,
האם קרן נאמנות המחקה את המדד יוכלה בנקודת זמן כלשהי (או לפרק זמן) להיות מופסדת ולזה תהייה השפעה על ״ייצור״ הדיבידנד ?!?
האם לא עדיף לקנות את אג״ח המדינה עצמו? במקרה הזה הריבית מובטחת והקרן תחזור בתום התקופה (בסיכון מדינת ישראל כמובן). את הקופון נשקיע (לדוגמא במדד המניות במנות קטנות)
תודה רבה

Swissy

סליחה, כמובן שמדד שמחקה את המניות יכול לרדת ובגדול, התכוונתי רק למדד שמחקה את האג"ח הממשלתי. קראתי את הפוסט בקישור. לגבי תעודות המחקות את מדדי המניות בחו"ל בנטרול חשיפה מטבעית. http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3613089,00.html לפי הכתוב, בקרוב עלויות גידור אלו יעברו ללקוח ואילו יכולות להיות גבוהות מאד. אם אנחנו מצפים ל 7% החזר (לאורך זמן) בשוק המניות, עלויות הגידור יכולות לשחוק את זה משמעותית (2% בממוצע ?) אני מבין שרוצים פיזור גדול מאד, אבל 2008 הראתה שהשוק מתרסק הוא לוקח את כולם איתו למטה. אם אנחנו מתרכזים רק בישראל ובשקל, מדוע לא לקנות רק את מדד המניות בישראל ? המשפט הכי מטריד בכתבה… קרא עוד »

איתי

בטח כתבו את זה פעם, אבל זה נחמד, אז אכתוב זאת.תיק ההשקעות של הארי בראון, מומלץ על ידי הגמרא:ר יצחק נפחא: לעולם ישליש אדם מעותיו: שליש בקרקע (מקביל לאגח, משהו שנותן רנטה די בטוחה) שליש בפרמקטיא (מקביל למניות) ושליש תחת ידו (מקביל לזהב ומזומן).גם הרמבם מציין את זה.

איתי

קראתי עכשיו,תודה רבה 🙂

מושיקו

דורין, רציתי לשאול אותך, אני לא אוהב להשקיע בכלל בתעודות סל אלא רק בקרנות נאמנות שלצורך העניין של הכתבה הם מחקות מדד, מצאתי קרן ל SP500 ולרסל200 כפי שציינת בתיק השקעות , אך איפה אני מצא קרן נאמנות עבור אפיק – אירופה, יפן, קנדה ושווקים מתעוררים לפי התיק ההשקעות שציינת, תודה רבה ואחלה כתבה, מושיקו.

מושיקו

אוקי, עוד שאלה מפחיד אותי שבתעודות סל עבור אפיק כמו שווקים מתעוררים אין כמעט תנועות של מסחר, האם תמיד תהיה לי מכירה במידה ואני צריך את הכסף כפי שקורה בקרן נאמנות ? אגב יש לך אפשרות לעזור לי ולעשות את "השוקולד מריר" רק עם קרנות נאמנות ? תודה מושיקו.

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן