פירמידת הצרכים של המשקיע

פ

כמשקיעים עצמאיים אנו נדרשים לקבל שורה של החלטות: מתי, כמה, איך, היכן, במה ולמשך כמה זמן אנו מתכוונים להשקיע. ההחלטות הללו כולן חשובות, במובן זה שכל אחת מהן משפיעה על התשואה הצפויה מתיק ההשקעות, על התנודתיות שלו, ועל מצבנו הפיננסי בעתיד.  

למרות חשיבותן, תהיה זו טעות לייחס משקל שווה לכל אחת מההחלטות הללו. חלקן, אחרי הכל, חשובות יותר, וחלקן חשובות פחות. למעשה, אפשר לדרג את ההחלטות הפיננסיות השונות על פי חשיבותן, בדומה לתאוריית / פירמידת הצרכים של מאסלו.

מאסלו טען, בתמצית, שיש לתת מענה לצרכים הבסיסיים יותר בפירמידה לפני שמתמקדים בצרכים נשגבים יותר. כך, למשל, אדם זקוק למזון ולמים לפני שיוכל לממש את הצורך בהשתייכות לקהילה או להגשמה עצמית. הרמה התחתונה ב"היררכיית הצרכים" היא לפיכך הרמה החשובה ביותר, משום שהיא מהווה את ה"בסיס" למימוש כל יתר הצרכים.

הרעיון הזה – שלפיו האסטרטגיה קודמת לטקטיקה – חל, לדעתי, גם בהשקעות לטווח ארוך בשוק ההון.

הבעיה היא שמשקיעים רבים מרכזים את עיקר תשומת ליבם דווקא בקודקודה של הפירמידה, כלומר בהחלטות שחשיבותן היא הנמוכה ביותר. בפורום הסולידית, לדוגמה, אפשר למצוא שרשורים העוסקים בשאלות הרות גורל בסגנון "האם להחליף קרן עם דמי ניהול של 0.5% בחלופה שגובה 0.4% בלבד?" או "האם להגדיל חשיפה למניות ערך בשווקים מתעוררים ב-2%?"

התמקדות בטפל, במיקרו-טקטיקה, בפרטי הפרטים, בניירות ערך ספציפיים, בתזמון שוק, בקיצוץ שברירי עלות וב-"fine tuning" של תיק ההשקעות עלולה לגרום לנו להחמיץ את התמונה הגדולה, ולהתעלם מהדברים שבאמת משפיעים על התשואה הכוללת.

בפוסט הזה אני מבקשת להציג את הגרסא שלי ל"פירמידת הצרכים של המשקיע", ולדון בשלביה השונים מהחשוב פחות לחשוב ביותר.

פירמידת הצרכים של המשקיע

8. בחירת ניירות הערך הספציפיים בתיק

פורטלי שוק ההון בישראל (ולא רק) עמוסים לעייפה באינספור רעשי רקע ומסיחי דעת: כתבות על המניות הלוהטות ביותר, ההזדמנויות החמות ביותר, השווקים האטרקטיבים ביותר, תחזיות אנליסטים, כתבות יח"ץ של / אודות מנהלי השקעות מוסדיים, התפלפלויות חסרות תוחלת כמו האם השוק יעלה או ירד בטווח הקצר, האם כדאי להיכנס עכשיו או לשבת על הגדר, וכן הלאה עד אין קץ.

זה מובן, לכשעצמו — הרי הפורטלים הללו צריכים לייצר הספק, תעבורה והכנסות מפרסום.

הבעיה היא שמשקיעים רבים – ובמיוחד המתחילים שבהם – עלולים לקבל מהרעשים הללו את הרושם המוטעה שאלמנטים טקטיים כמו תזמון השוק או בחירת ניירות הערך "הטובים ביותר" הם הם הדברים החשוב ביותר בבניית תיק ההשקעות.

משקיעים אקטיביים ו"לקטי מניות" חשופים במיוחד להטיה הזו. אבל הם לא היחידים. גם משקיעים פסיביים ימצאו עצמם "משותקים מעודף ניתוח" בעקבות דיונים בשאלות מיקרו-טקטיות כמו הטיה לפקטורים, שיעורי חשיפה לשווקים מתעוררים, המח"מ הראוי של פלח האג"ח וכדומה, ובמקביל יתעלמו משאלות אסטרטגיות, שההשפעה הכוללת שלהן על ביצועי תיק ההשקעות גורלית בהרבה. כמאמר המשורר, מרוב העצים לא יראה היער.

בחירת ניירות הערך בתיק ההשקעות היא אמנם חשובה, אך היא צריכה להתבסס על השלבים הנמוכים בפירמידה – לא ההיפך. במילים אחרות, בחירת ניירות הערך צריכה להיעשות בסופו של התהליך – לא בראשיתו!

7. עלות התיק

השאלה כיצד ניתן לבחור קרנות נאמנות שישיגו ביצועים עדיפים על מתחרותיהן בעתיד נדונה במחקרים רבים. הממצא השכיח והעקבי ביותר במחקרים הללו הוא שדמי ניהול נמוכים הם המשתנה המסביר הטוב ביותר. כך, למשל, נמצא שישנו מתאם חזק בין דמי ניהול נמוכים מהממוצע לבין ביצועים עודפים.

זה הגיוני, אם חושבים על זה. דמי הניהול של המוצרים הפיננסים שאנו רווכשים באים באופן ישיר על חשבון התשואה מאותם מוצרים. המשמעות היא שלאורך זמן, הם צפויים לכרסם בה באופן משמעותי. לשם המחשה,  בהנחת תשואה היסטורית, ההבדל בין תשלום של 1% ל-0.1% בדמי ניהול על פני 30 שנה הוא לא פחות מ-150,000 ש"ח (מוזמנים לשחק עם המחשבון בפוסט הזה).

מכיוון שהעלויות הללו נגזרות (באופן ודאי) מהתשואה, כל הוזלה של התיקה שקולה להגדלה אפקטיבית של התשואה. מובן גם שככל שאופק ההשקעה ארוך יותר והתיק גדול יותר, כך הצורך להפחית את דמי הניהול נעשה משמעותי יותר. מנגד, חשוב לזכור שההבדל בחיסכון בין דמי ניהול של 0.3% ל-0.25% הוא מינורי עד בלתי קיים.

6. יעילות מס

אלא שהיתרון הנלווה להחזקה במוצרים הפיננסים הזולים ביותר עלול להתבטל כמעט לחלוטין אם תיק ההשקעות שלכם אינו יעיל בהיבטי מס.

בישראל מונהג כידוע מס רווחי הון שמחייב את כולנו לשלם מס על הרווחים מהשקעותינו.  דיני המס מבחינים בין אפיקי חיסכון פטורים ממס (דוגמת קרן השתלמות – עד לתקרה המוטבת), אפיקים הנהנים מדחיית מס עד למימוש הסופי (דוגמת קופת גמל להשקעה), ואפיקי חיסכון שאינם נהנים כלל מהגנת מס (חשבון ההשקעות הרגיל בבנק או בתיק ההשקעות). זה מאפשר לנו מרחב תמרון משמעותי.

העקרון המנחה בבניית תיק השקעות יעיל בהיבטי מיסוי היא לספק את הגנת המס הטובה ביותר לנכס עם תוחלת התשואה הגבוהה ביותר. ובעברית: יש היגיון "למלא" את החשבונות הפטורים ממס בנכסי השקעה שהסיכוי שיניבו תשואה גבוהה הוא הגבוה הגבוה ביותר, כמו מניות. אנחנו רוצים להגן על הרווחים הללו מפני מיסוי. נכסים עם פוטנציאל תשואה נמוך יותר, כמו אגרות חוב ממשלתיות לא צמודות, אפשר להחזיק בחשבונות שאינם מוגנים ממס.

זו הסיבה שאני חושבת שמכשירי חיסכון פטורים ממס צריכים להיות מנייתיים לחלוטין.

אם אתם מפוצצים את קרן ההשתלמות ו/או חשבונות הגמל שלכם שלכם באג"ח ממשלתי או חלילה במזומן, ולחלופין משקיעים במניות בחשבונות שאינם מוגנים ממס, אתם אפקטיבית בוחרים לשלם מס וולונטרי למדינה.

זה לא רק בעייתי מבחינה מוסרית (לטעמי) — זה הרסני מבחינה פיננסית! המס על רווחי הון הוא מס אחיד בשיעור 25% על כל רווח ריאלי. זאת אומרת שאם תיק ההשקעות שלכם רשם תשואה שנתית של 7% בשנה אחרי אינפלציה, 1.75% מזה הולך למדינה – יותר מקרן נאמנות אקטיבית!  חשבו על זה בזמן שאתם מתלבטים בין קרן שגובה 0.3% לבין קרן שגובה 0.25%…

5. הקצאת נכסים

ועדיין, אסור לתת לזנב המס והעלויות לכשכש בכלב. הצמיחה והיציבות של תיק ההשקעות חשובות בהרבה מהקטנת נטל המס וצמצום דמי הניהול.

כך, אתם עשויים למצוא את עצמכם עם תיק יעיל וזול להפליא – אבל אם מדובר בקולקציה מוזרה של ניירות ערך שלוקטו יחדיו ללא רעיון מסדר והיגיון ברור, התשואה הכוללת של תיק ההשקעות שלכם תיפגע.

הקצאת הנכסים בתיק ההשקעות – ובמיוחד ההחלטה איזה שיעור מהתיק להקצות לנכסי השקעה עתירי סיכון (דוגמת מניות, נדל"ן וסחורות) ואיזה לנכסים שמרניים (דוגמת מזומן ואגרות חוב ממשלתיות) – היא ה"סיפור האישי" של תיק ההשקעות שלכם.

הקצאת נכסים ראויה תשקף את הצורך, היכולת והרצון האישי שלכם ליטול סיכון פיננסי, שבתורם תלויים באופק ההשקעה של המשקיע (בשנים), במטרותיו וביכולתו להתמודד עם סיכון ולא לנטוש את הספינה כשהגלים סוערים.

הקצאת נכסים

הקצאת הנכסים קובעת את פרופיל הסיכון / תשואה של תיק ההשקעות שלכם. ככל שהתיק נוטה יותר לאפיק המנייתי עתיר הסיכון, כך התשואה ממנו (בתוחלת) צפויה להיות גבוהה יותר. תיק שמוטה לנכסים שמרניים, לעומת זאת, יתאפיין בתנודתיות נמוכה יותר (ולכן יקנה לכם שלוות נפש), אבל התשואה ממנו (בתוחלת) צפויה לפגר בהרבה אחרי תיק השקעות מנייתי. אין דרך לבחור את הקצאת הנכסים המושלמת אלא בדיעבד, ולכן חשוב לבחור הקצאה שתאפשר לכם לישון היטב בלילה מבלי למכור בפאניקה בפעם הבאה שבה השוק יקרוס (והוא יקרוס).

מטבע הדברים, הקצאת הנכסים היא החלטה גורלית וחשובה בהרבה מיעילות המס, מעלותו הכוללת של תיק ההשקעות, או מניירות הערך הספציפיים שתבחרו לקנות. כך, לדוגמה, אם בניתם תיק יעיל וזול, אבל בחרתם להקצות רק 10% ממנו לנכסים עתירי-סיכון, התשואה שלכם צפויה להיפגע.

אני מעט מוטרדת, בהקשר הזה, מרפורמת קרנות פנסיית ברירת המחדל: נראה שאנשים אמנם הפנימו את החשיבות של דמי ניהול נמוכים, אבל אם המשמעות היא שאדם צעיר יוותר על קרן פנסיה מנייתית יקרה לטובת קרן פנסיה אג"חית/שקלית זולה, סימן שיש לו בעיה בסדרי העדיפויות!

4. פיזור

יתכן שהקצאת הנכסים שהגדרתם בתיק ההשקעות משקפת במדויק את סיבולת הסיכון ואת הצרכים הפיננסיים המיוחדים שלכם. אבל אם כל התיק שלכם מרוכז, למשל, בניירות ערך שהנפיקו חברות ישראליות בלבד, אתם חושפים אותו לסיכון ייחודי, לא-שיטתי ובלתי מפוצה, הנלווה להשקעה במדינה אחת בלבד.

דמיינו תיק השקעות הכולל 10 מניות שנבחרו באקראי. אם נגדיל את המספר ל-20 מניות, תוחלת התשואה מהתיק תישאר זהה, אבל הסיכון יפחת. ואם נחזיק מאות או אלפי מניות שנבחרו באקראי, תוחלת התשואה עדיין תישאר זהה, והסיכון יפחת אף יותר. כלומר: פיזור מאפשר הקטנת סיכון, ללא עלות. זהו מופע נדיר של "ארוחת חינם" בעולם ההשקעות.

פיזור

הפיזור מאפשר לנו לבטל "סיכונים לא שיטתיים" הכרוכים בחשיפה ליבשות, מדינות, תעשיות וחברות ספציפיות. אסור להקל ראש ביתרונותיה של ההגנה הזו. כפי שיעידו המשקיעים בחברת אנרון (2001), בתעשיית ההייטק במשבר הדוט.קום (2002) או בשוק המניות היפני (1989), הסיכון הנלווה לריכוז כל הביצים בסל אחד הוא אמיתי.

הנקודה היא שהקצאת נכסים ללא פיזור נאות היא חסרת ערך. מכיוון שאיש אינו יודע אילו מניות, ענפים ושווקים יניבו את התשואות הגבוהות ביותר או הנמוכות ביותר, הפתרון הזהיר הוא לפזר את האחזקות בכל רחבי הגלובוס, ועל ידי כך להבטיח חשיפה לשוק כולו.  אם הבחירה היא בין הגדלת הפיזור בתיק לבין ייקור עלות התיק – לעולם אעדיף להגדיל את הפיזור.

3. משמעת

תיק השקעות מפוזר, יעיל וזול איננו ערובה להצלחה בשוק ההון. כל האלמנטים הללו מתגמדים לעומת התנהגותו של המשקיע עצמו. היכולת לדבוק בהקצאת הנכסים חשובה בהרבה מהרכבה המדויק של הקצאת הנכסים.

מוח הקוף המבוית שלנו, שנועד להגיב לאיומים בטווח הקצר, לא ערוך להתמודד עם פעילות כמו השקעה לטווח של עשרות שנים. כשאנחנו מזהים סכנה, אנחנו חשים צורך עז לפעול, להגיב, "לעשות משהו" – במיוחד כשאנחנו רואים את כל מי שסביבנו נמלט כל עוד נפשו בו. התשוקה להצטרף לעדר המבוהל היא אמיתית.

הצרה היא שתגובות אמוציונליות כאלה – פחד, חמדנות, אופוריה, פאניקה, ספקולציה, קנאה – מקשות על קבלת החלטות ראויה, גורמות לנו לקנות ביוקר ולמכור בזול, וכך מעמידות בסיכון את שלומו של תיק ההשקעות שלנו.

טקטיקן צבאי גאון, בלשונו של נפוליאון, הוא מי שיכול לעשות את הדבר הממוצע בשעה שסובביו משתגעים. כך גם בשוק ההון. מדיניות של "קנה והחזק לטווח ארוך" עובדת רק אם עושים זאת גם כשהשוק מתרסק. זו לא חוכמה לקנות ולהחזיק כשהשווקים עולים והמסכים צבועים בירוק עז. ראיתי כבר אנשים מצהירים באומץ שהם משקיעים לטווח הארוך, רק כדי למצוא אותם מכורבלים ורועדים בתנוחת עובר כשהשוק יורד 2%.

הפתרון הוא לכרות עם עצמכם "חוזה אודיסאוס", לחתום עליו ולהתחייב לא לסטות ממנו. קשרו עצמכם לתורן הספינה ואטמו את אוזניכם לשירת הסירנות. נפילות חדות בשווקים הן חלק נורמלי וטבעי ממה ששווקי המניות עושים כבר למעלה מ-200 שנה.  ללא "תכנית לשעת משבר", שתנחה אתכם בדיוק כיצד להתנהג, התנודתיות של השוק תשחט את התיק שלכם ותגרום לכם לנעול הפסדים.

זכרו: בהשקעות לטווח ארוך – כמו בטניס, שחמט ואיגרוף — הימנעות מטעויות חשובה יותר מביצוע מהלכים נהדרים. משקיעים טובים יודעים שהם לא יכולים לשלוט בשוק – אבל הם בהחלט שולטים על החומר האפור שבין אוזניהם.

2. זמן בשוק

עצבי ברזל ומשמעת של נזיר טיבטי לא ממש יסייעו לכם אם אתם מתחילים להשקיע בגיל מאוחר.

ככל שמתחילים להשקיע בגיל מוקדם יותר, כך אתם יכולים להגיע לחירות כלכלית מהר יותר, ולצפות לתשואה גבוהה יותר על חסכונותיכם.

הסיבה לכך קשורה לאפקט הריבית דריבית – צמיחתו האקספוננציאלית של ההון. לצורך המחשה: וורן באפט שווה היום 73 מיליארד דולר. 72.7 מיליארד מההון שלו הוא עשה אחרי גיל 50. ריבית דריבית היא אמיתית, ומי שלא מבין את זה – משלם את זה.

בהנחה ששאר התנאים שווים, אדם ששמתחיל להשקיע בגיל 20 ימצא עצמו עם תיק השקעות גדול בהרבה מחברו שהתחיל להשקיע סכומים גדולים יותר, אך 10 שנים מאוחר יותר.  המשמעות של דחיית המועד בו מתחילים להשקיע היא שצריך לחסוך ולהשקיע יותר בעתיד כדי לפצות על השנים האבודות.

זמן, לצד הון אנושי, הוא הנכס העיקרי של משקיעים צעירים. אבל הוא נכס מתכלה. אם נדמה לכם שאתם צעירים מכדי להתחיל להשקיע, קחו בחשבון שכל יום שחולף בלי שאתם משקיעים משמעותו שאפקט הריבית דריבית מאבד מעוצמתו.

זכרו גם שעצם העובדה שאתם מושקעים לטווח ארוך חשובה בהרבה מתזמון הכניסה והיציאה מהשוק באופן טקטי. תזמון שוק הוא משחק שאפשר רק להפסיד בו.

1. שיעור החיסכון

היכולת לחיות הרבה מתחת לרמת ההכנסה היא הליבה של התנהלות פיננסית סולידית, והבסיס המוצק של פירמידת הצרכים של המשקיע.

החוכמה היא לא לחיות בגבולות ההכנסה ("לסגור את החודש"), ולא מתחת לגבולות ההכנסה (לחסוך 10% בחודש) – הרי אם אתם מכניסים 20,000 ש"ח בחודש ומוציאים 19,500 ש"ח, זה לא מספיק. כדי ליצור עושר, צריך לחיות הרבה מתחת לרמת ההכנסה, כך שניתן יהיה לחסוך לפחות 30% בשוטף.

הרגלי חיסכון בריאים, במיוחד בשנים הראשונות, חשובים יותר מכל אסטרטגיית השקעה. גיבוש תכנית ההשקעה, צמצום העלויות והמיסים, הקצאת הנכסים ופיזורם – כולם נדרשים כדי למקסם את התשואה על החיסכון. החיסכון, במילים אחרות, קודם לכל. (*) אם לא חוסכים דבר, אין מה להשקיע, ושום מעשה קוסמות פיננסי לא יפצה על אובדן התשואה שייגרם בשל כך.

(*) אמנם, ככל שהתיק גדל ואופק ההשקעה מתקצר, שיעור החיסכון נעשה משני ביחס להקצאת הנכסים, שתיבנה במטרה לשמור על ערך התיק ולא למקסמו.

אמצו / פתחו השקפת עולם שמתיישבת עם דחיית סיפוקים. הירתעו מסגנון חיים ממונף, מינוסים והלוואות. התמקדו בעצמכם, לא במה שיש לאחרים. סגלו לעצמכם מיומנויות מחייה שיאפשרו לכם להשיג תמורה זהה בפחות כסף.  תמקדו בבניית השווי הנקי שלכם — הערך השקלי של הנכסים שבבעלותכם פחות ההתחייבויות שלכם.

זכרו שאתם לא סתם "שמים כסף בצד". הכסף שאתם חוסכים הוא אנרגיית חיים אצורה. כשאתם חוסכים, אתם "קונים" זמן פנוי, עצמאות וחירות. ואלה הדברים הטובים ביותר שכסף יכול לקנות.

הירשם
הודע על
guest

64 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
יובל101

מעולה. תמצות מדויק ומועיל של הפילוסופיה של הסולידית. שולטתתתתתת!!!!1 🙂

Ron B

אהבתי מאד. פוסט מאד יפה.
אני כן חושב שיש הבדל בין "שיעור החסכון" לבין יתר הפירמידה כמו "הקצאת נכסים", "מיסוי", "עמלות" וכו'
שיעור החסכון מאד מאד חשוב, אבל הוא דורש הקרבה כלשהי אמיתית. לעומת זאת, בחירת קרנות זולות זה מאמץ חד פעמי, שלא דורש כמעט דבר. אז אני מסכים איתך שהדברים האלו פחות חשובים, אבל הם גם "עולים" פחות…

שי ח

אני חושב שתמצתת את הנקודה. שיעור החסכון הוא החלק הקשה ביותר ולכן גם החשוב ביותר. כל השאר (באופן יחסי) הם הקצפת שעל עוגת החיסכון. ובהתאם החסכון הוא מה שצריך להתמודד איתו יום יום משך חמישים ושישים ושבעים שנה. בחירת קרנות ותיקוני תמהיל של תיק ההשקעה הם דברים שעושים פעם בכמה זמן ולא דורשים מאמץ והשקעה יומיומיים.

יעל

זה פוסט כל כך חשוב ומוצלח שקשה למצוא מילים להלל ולשבח אותו :). הדיוק, הבהירות, השפה – תודה והערכה. ישר כח

כורה פחם

מצטרף ומחזק.

איתי

הסולידית אני בחור בן 22 ורוצה להגיד לך תודה על כך שהצלת את חיי. בלי צחוק. ע"י הרעיונות המובאים בבלוג הזה, אני מתחיל להבין מה באמת חשוב בחיים. מה הם באמת הדברים הטובים שכסף יכול לקנות. לולא הייתי נתקל בבלוג הזה, אין לי צל של ספק שהייתי אט אט נופל במדרון תלול לשרשרותיה של תרבות הצריכה. אני כרגע עובד על לייעל את חיי. לומד לפתור בעיות ללא או בעזרת פחות כסף. מדהים שמהצד אני מבין איך באמת חינכו אותי כל חיי שע"מ לפתור כמעט כל בעיה בחיים צריך לשלם. תודה על כך שהארת את פניי. דרכי עוד ארוכה אך הפוסט… קרא עוד »

משה דרור

תודה על אחלה פוסט. שאלה קטנה.
קרנות הפנסיה ברירת מחדל הן בהכרח סולידיות?
או שהתכוונת שמי שהולך על זול ולא דואג בנוסף שתהיה תשואה טועה?

שפם ארוך

יש להם מסלולים מנייתיים.

delver2

מעולה!

החיפאי

עוד פוסט נפלא, כרגיל 🙂 למדתי המון מהפוסטים, ולא פחות מכך, מהתגובות של הקוראים. יש לי שאלה שמטרידה אותי כבר חודש ואשמח להתייעץ עם מי שירצה לסייע. אני יזם עצמאי בן 30 וקצת, ולאחרונה מכרתי חברה שהקמתי. לאחר מס רווחי הון נשאר לי כמיליון שקלים אותם אני רוצה להשקיע. מעולם לא השקעתי (למעט פנסיה וקרן השתלמות במקסימום המותר) וכל הידע שלי בהשקעות נרכש בחודשיים האחרונים בעיקר מהבלוג של הסולידית (ועוד כמה מקורות דומים ברשת ושיחות עם חברים). כעת אני מרגיש יותר ביטחון וכיוון. המטרה שלי תהיה לפתוח תיק סולידי עם רמת סיכון גבוהה יחסית (כ-60% מניות) להשקעה לטווח ארוך עם… קרא עוד »

סתם מישהו

ממליץ לך לקרוא את זה: https://www.hasolidit.com/%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95 הפוסט נכתב לפני 3 שנים, גם אם הייתה "אווירה" שאוטוטו הכל קורס. ומה היה קורה אם היינו עכשיו ביולי 2014 והיית מחליט להמשיך לשבת בצד? VT לדוגמא עלה מאז בעוד 10 אחוז, וחילק עוד בערך 7 אחוז של דיבידנדים במצטבר. כלומר היית מפסיד 17 אחוז תשואה ב 3 שנים. האם זה גם יהיה נכון עוד 3 שנים? הנבואה ניתנה לשוטים. אבל אם מטריד אותך שאתה נכנס עם סכום גדול חד פעמי – אתה יכול למצע את הכניסה. תחלק אותה למספר חלקים (נניח 5-10), ותקנה חלק כל כמה חודשים, ככה שתוך שנה-שנתיים תכניס את כל… קרא עוד »

daat99

מבחינת תוחלת הישארות על הגדר משולה להפסד – תוחלת כמובן לא עוזרת לפסיכולוגיה שלנו… ישנה גישה של "מיצוע" הכניסה לשוק שאני נקטתי בה בעצמי כשהצגתי את הקמת תיק דיבידעת בבלוג שלי. אתה יכול לחלק את הסכום שלך למנות ובכל חודש/שבוע להשקיע מנה אחת עד שתכנס עם כל הכסף לשוק. בצורה זו לא כל הכסף שלך יושב על הגדר אבל גם לא כל הכסף שלך חשוף לסיכון של נפילה חדה בתחילת הדרך. במידה ואתה בוחר לחכות חשוב להגדיר מראש מה טריגר הכניסה שלך. ירידה של כמה אחוזים אתה רוצה לראות לפני שאתה נכנס? חבר לעבודה אמר לי שהוא מחכה לירידה של… קרא עוד »

סנופי

עוד לחיפאי- "תיזמון כניסה הוא לא הבעיה שלך. הבעיה שלך היא הפחד להפסיד. מאחר ואינך כריש בים ההשקעות, אלא דגיג שרוצה לשחות עם מצופים", מסכימה עם אורי לגביי הדיאגנוזה. לגביי הפרוגנוזה, אנחנו חלוקים, אני לא מאמינה בפיזור אלא בידע והתמחות. אישית, לא מאמינה שכיוון השוק תומך באפיק עיוור כלשהו, אם בשוק ההון בהשקעה במדדים (לא משנה באיזה מארז), ואם בתחום הנדל"ן במסגרת רכישה במחיר השוק, בדירה ממוצעת, או במסגרת ריט. ישנן המון גישות ודעות, תלמד מעבר לזו של הסולידית. תמצא את היתרון היחסי שלך(איש שיפוצים(נדלן), ידע במימון(נדלן/שוק ההון), יכולת מו"מ, איש הייטק- השקעה בסטרטאפ/ באינטרנט ), ותמנף את אותו יתרון… קרא עוד »

אורי

לחיפאי- תיזמון כניסה הוא לא הבעיה שלך. הבעיה שלך היא הפחד להפסיד. מאחר ואינך כריש בים ההשקעות, אלא דגיג שרוצה לשחות עם מצופים. הרי שתארגן לך תוכנית פיזור , שמשמעותה הראשונית , להשקיע רק חלק מהכסף בשוק ההון, לאחר שהכנת תוכנית והיתייעצת עם יועצי השקעות החינמיים. יש רבים כאלה שמצפים שתעבוד איתם. הכן תוכנית לרבע מיליון ותתקדם. באפט ממליץ על תעודות סל, אפשר קרנות מחקות, וכיום גם קופת גמל להשקעה- נזיל ומוגבל לעד 70 אלף בשנה. ובחזרה לתיזמון…המשמעות שתשאר עם הכסף במזומן …כי אינך יודע מתי העיתוי הנכון לכניסה. המלצה אחרונה – קרא את הבלוגים של הסולידית בעיון, יש שם… קרא עוד »

מתושלח

באפט בדיוק אמר בימים האחרונים שהשוק נמצא "On the cheap side" בגלל הריבית הנמוכה.
בכל מקרה, הוא ממליץ להיכנס לשוק לאט לאט, בכל חודש עם סכום קבוע של כסף (Dollar Cost Averaging).

לא ממליץ או מייעץ.

דני נוייבך

לחיפאי, קודם כל ברכות. מיליון שח זה סכום מכובד ואין שום חוק שאומר שכולו חייב להיות בנכסים נזילים, aka תיק השקעות אג"ח מניות. עם מיליון שח אפשר לעשות הרבה דברים שעם 300 אלף אי אפשר כמו להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות לא סחירות וכוליי, במיוחד אם יש לך קושי להכנס לשוק ההון במצב של היום. נדל"ן זו גם לא מילה גסה, לאו דווקא בישראל. בהצלחה!

דני

"…מרגיש לי שהשוק מאד מאד יקר ומסוכן להיכנס עכשיו."

זו השורה הקריטית במה שכתבת.
האם יש הצדקה לרגש הזה? על מה הוא מבוסס?

חשוב לפתח מודעות לרגשות האלה, כי סיכוי טוב שהם יהיו חזקים הרבה יותר כשתהיה בפנים.

arn

לי נראה שהשוק פחות יקר מאשר בתחילת 2022. ה-S&P500 נמוך בערך ב-5% ממה שהיה בתחילת 2022 (בערכים דולריים). בהתחשב שהיתה אינפלציה של 10% בדולר מאז, ה-S&P500 נמוך ב-15% מערכו אז (במונחים ראליים).

יוסי

אני לא המבין הכי גדול בתחום אבל אין טעם לדעתי לנסות לתזמן את השוק. אני מכיר אדם שניסה לתזמן את השוק וקנה מנייה של חברה ציבורית לאחר שנפלה 95% (במחשבה שכבר אין לאן לרדת), לאחר כמה חודשים היא נפלה בעוד 90%.
המקרה הנ"ל שונה ממצבך אך הנקודה שלי היא שאין לדעת מה הולך לקרות.
רק בעוד עשרים שנה נוכל לדעת באמת האם השוק עכשיו באמת יקר ומתי היה כדאי להכנס.
בהצלחה

Alon Shemesh

היי חיפאי, ואם הירידה לא תגיע בקרוב ובעוד שנה תראה עלייה של 10% מהיום? תמשיך לחכות לירידה גדולה יותר? גם לפני שנה אנשים הרגישו שהמפולת מתקרבת וגם לפני שנתיים ולפני 3 ויותר… הרבה אנשים ישבו על הגדר וחיכו לירידה קטנה ובזמן הזה הפסידו רווח של עשרות אחוזים. עדיף לא לנסות בכלל לחשוב על "הזמן הנכון" להיכנס כי אז יש פוטנציאל גבוה לעשות שטויות בדרך. כמובן שיכולה להיות נפילה בבורסה יום אחרי שתכניס את הכסף, לאף אחד אין כדור בדולח שיודע מתי זה יקרה. אבל אם זה כסף שיושקע לפחות עשור, אין לך סיבה להתרגש מזעזועים תקופתיים. אגב, למה אתה מרגיש… קרא עוד »

לא ממליץ על כלום

היי חיפאי, כמעט בכל שנה בהסטוריה השוק "מרגיש יקר" למי שעומד להכניס את כל כספו לשוק ולשנות את הסטטוס של הכסף ל"בסיכון גבוה". למעשה אם נסתכל על 25 שנים האחרונות, השוק היה באמת יקר רק פעמיים (בשנת 2000 ובשנת 2007-2008). אם השוק "מרגיש לך יקר" כנראה שתכנית ההשקעות שלך מסכנת את הכסף שלך יותר מידי ביחס לסיבולת הסיכון שלך. יש מספר אפשרויות קלות להתמודד עם זה: א. אתה יכול להכניס את הכסף בהדרגה כפי שהמליצו לך בתגובות מעלי (לדוגמא להתחיל רק עם רבע או חצי מהסכום ועם הזמן להוסיף את השאר אחרי שתתרגל לטמפרטורת המים). זה אמנם עלול לבוא על… קרא עוד »

האופטימית

וואו פשוט ומתומצת פשוט מעולה!
ללא ספק ראיתי אנשים שהם במינוס מתלבטים איזה מנייה כדאי לקנות או מתלהבים מדמי ניהול נמוכים כשהם משקיעים אך ורק בת"א 100 בכל התיקים שלהם. בהחלט עושה סדר רב, תודה רבה =)

דני

דורין שלום רב,
אני פשוט נהנה לקרוא את מה שאתה כותבת
למרות שקראתי את הדברים כבר בעבר
אין כמו שינון הדברים כדי לחזור ולהסתכל נכון על סדר החשיבות של הדברים
תודה רבה רבה,
דני

Aviv Michels

מצויין. ברור ועושה סדר.

alon gouldman

שאלה- האם תיק השקעות כמו שלך מתאים גם למי שלא רוצה לחיות בצמצום ובהסתפקות במועט? אם המטרה שלי גדולה יותר, האם עדיין זו מדיניות ההשקעה הכדאית בשבילי? או שכדי לאמץ תיק השקעות אחר?
תודה רבה!

יוסף שץ

לדעתי לשיקול הדמי ניהול ניתנת חשיבות גבוהה בשעה שהוא שולי לגמרי. אם קרן א רווחית יותר מקרן ב אולם דמי הניהול שלה גבוהים מאד – למי זה איכפת. אני מחפש השוואת תשואות וגרפים ולא השוואת דמי ניהול
ויש לי גם המלצה על קרן חדשה ומדהימה בתשואתה, ובעיקר בגרף הליניארי הנדיר שלה: מור יתר

daat99

מה אני אגיד לך – קרן פשוט מעולה!
קיימת 4 חודשים ומאז עלתה טיפה מעל 20% – פשוט יציבות למופת שתשרוד לנצח נצחים!

יש לי קרן אפילו "יותר" טובה בשבילך.
תסתכל על הגרף של SVXY בשנה האחרונה.
עליה של כמעט 200% בשנה אחת!
פשוט מדהים!

רוץ תמכור את כל רכושך והשקע בקרן המאוד יציבה הזו!

**אופס – שכחתי שהיא ירדה ביותר מ-60% בשבועיים לפני פחות משנתיים….**
**אולי היא לא כזו טובה….**

daat99

**תוספת**
ממש תזמון למופת בחרתי 🙂

אותה תעודה שהניבה למשקיעים תשואה של יותר מ-200% (לא – אין טעות בכמות האפסים!) בתוך פחות משנה גרמה למשקיע שבטעות חשב שזה אומר משהו ורכש אותה ביום שלישי האחרון להפסיד כמעט 19% ביום רביעי לבדו…

תשואה של 4 חודשים בקרן שהצגת אינה אומרת דבר לגבי העתיד.

Ran

שווה לקנות רק כדי שתוכל לומר שהשקעת בקרן מור 🙂

ספקולנט

תשואה מדהימה ללא ספק.
תסתכל על הגרף של המטבע (xrp (ripple ותחזור אלי.

shayelkשיאל

פוסט מעניין מאוד. תודה!
רק שאלה קטנה לגבי עניין הפיזור. כתבת ש"אם נגדיל את המספר ל-20 מניות, תוחלת התשואה מהתיק תישאר זהה, אבל הסיכון יפחת". למיטב הבנתי, מבחינה הסתברותית אין לפיזור שום משמעות: הסיכון ליפול כתוצאה מנפילה של השוק המקומי קטן, אבל בדיוק באותה מידה קטן הסיכוי להרוויח מקפיצה של השוק המקומי. אני לא טוען שצריך לבנות על זה, רק שבהשקעה כזאת התוחלת היא כל מה שאמור לעניין, לא?

גיורא

בהשקעה לטווח ארוך איכות התיק נמדדת בשני פרמטרים: 1. הרווח הממוצע לשנה, 2. תנודתיות (סיכון) – השונות ברווח השנתי בין שנה לשנה. לדוגמה שני תיקים: תיק א – הרווחת בו 70% לאחר 20 שנה. אבל במהלך 20 השנה האלו במחצית מהזמן היית מופסד על הנייר. תיק ב- גם בו הרווחת 70% לאחר 20 שנה. אבל במהלך אותן 20 שנה רק בעשרה אחוז מהזמן היית מופסד. אז תיק ב נחשב לעדיף. כי היו לך יותר הזדמנויות למשוך את הכסף ברווח במהלך התקופה. מכיוון שטווח ההשקעה הוא בגדר תוכנית בלבד – יש חשיבות לשמור על פיזור המקטין את התנודתיות. גם מי שמשוכנע… קרא עוד »

גיורא

איכות תיק השקעה נמדדת בשני פרמטרים: 1. תשואה ממוצעת (רווח ממוצע לשנה בתקופת ההשקעה) 2. סיכון (תנודתיות) – מהם ההבדלים ברווח בין שנה לשנה לאורך התקופה. שני תיקים שלאורך תקופה מרוויחים אותו הדבר, אבל בראשון אתה מופסד ב 50% מהזמן ובשני רק ב 10% מהזמן אינם זהים. ככל שהסיכון יותר נמוך יש יותר שנים לאורך תקופת ההשקעה בהן ניתן למשוך את הכסף ברווח. בתיק מסוכן אתה עשוי למצוא את עצמך במשך תקופות ארוכות בהפסד, מה שמונע ממך לממש את התיק בתקופה של צורך או הזדמנות. גם אם יש לך אורך נשימה ואתה משוכנע ביכולתך להמתין לרגע הנכון למימוש התיק. הדרך… קרא עוד »

משקיע ערך

בנושא התשואה בפיזור, את מערבת את דעתך עם העובדות.
דעת פיליפ פישר, באפט, ואחרים, שפיזור יתר מגרע את התשואה!!!
מהסיבה הפשוטה, שהשקעות טובות אין הרבה, ועדיף למקד את כל הכסף בהשקעות הללו, ולא להתפזר.

אילון

כולם מזכירים ל"חיפאי" להיכנס לאט לשוק (קרי "מיצוע") וכו.. ושוכחים להזכיר שהדבר הכי קריטי הוא הקצאת הנכסים. היחס בין מניות לאג"ח. אם אין יכולת לראות את התיק נופל ב 25% תוך חצי שנה אז לא להשקיע 50% במניות (לדוגמה)

daat99

אתה טוען שאג"חים ממשלתיים מעולם לא נפלו בכ-25% בחצי שנה?

M

שאפו לעוד פוסט מאיר עיניים.
מכיוון שעכשיו ברור לנו כי הבסיס הוא שיעור החיסכון אז הייתי שמח אם הפוסטים הבאים יתמקדו קצת בנושא הזה: מה ניתן לעשות כדי להגדיל הכנסות ומה ניתן לעשות כדי להקטין הוצאות.

לא ממליץ על כלום

M – יש לך קצת זמן פנוי?
https://www.hasolidit.com/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F
בהצלחה… 🙂

Tal

מסקרן לדעת אם תרצי לעשות דוקטורט אם יהיה אפשר להחשיב את הבלוג הזה לעבודת גמר

רחמים אליאסי

בשבילי היא מזמן פרופסור

אפרת

הכל טוב ויפה, חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי אפשרות פטורה ממס (נזילה בטווח בינוני) או בעלת דמי ניהול נמוכים לאיש קבע שחסך 100 אש"ח. לעצמאים יש קרן השתלמות וגם לשכירים אם המעסיק נותן להם. לאיש קבע צעיר שרוצה להתחיל להשקיע אין אפיק משתלם. אשמח להצעות ממי שמכיר

י.

צריך להוסיף כוכבית קטנה בעניין הזה. ההפרשות החל מהשנה השנייה הן קטנות מאוד(בסביבות 10 ש"ח בחודש) ורק בשנה השלישית ההפרשות הן אכן 10% מהשכר. פתרון צה"לי לתחילת צבירת ותק בקרן ההשתלמות כנראה.

*המידע נרשם על סמך ניסיוני, אשר כולל 3 שנות קבע שהסתיימו לפני 3 שנים. במידה והמידע לא מעודכן, אשמח לתיקון.

ע.ד

קרן השתלמות אחרי 6 שנות ותק יש לה יתרון אחד – אין מס ריוחי הון ניתן למשוך אותה. אך עדיף לא למשוך. מצד שני אתה לא יכול להפקיד לתוכה רק לנסות לנהל אותה עצמאית בגופים כמו ד"ש.איביאי ואחרים

איתן

סולידית יקרה אם תוכלי להגדיר יותר במדויק איפה עובר הקו בין הקצאת נכסים (וקצת גם פיזור) לבין ני"ע. אם החלטתי לשים 60% מניות, 30% אג"ח ו10% מזומן, זו כבר הקצאת נכסים? נראה שבכל זאת יש הבדל משמעותי בין אג"ח ישראלי קצר מועד לאג"ח זבל, ובין מניות של מדינות מתפתחות לבין מפותחות. מה לגבי סחורות? זהב? קרנות ריט וכו'? ב25 תיקים שפירסמת לא מזמן, יש חלוקה מאוד ספציפית. האם הקצאת נכסים אמור להגיע עד לרמה של בחירת המדדים שאחריהם אמורים לעקוב, וני"ע זה לבחור את הקרן המחקה המתאימה לאותם מדדים? או שמא הקצאת הנכסים מחלקת רק לרמה של מניות, אג"ח ומזומן… קרא עוד »

אורן

ה״בעיה״ במרכאות כפולות ומכופלות ב״הלכתי לדוג״ היא הסטיית תקן הגבוהה ביחס להארי בראון, עוגת דובנדנים וכו (היחס – תשואה-סטיית תקן לא אופטימלי בו. גילוי נאות – את התיק שלי בניתי אף על פי כן בסגנון של הלכתי לדוג)

אורן

פוסט מעולה כרגיל. אידיאולוגיה וכל המשנה סדורה בפוסט אחד. הלאה הצרכנות, קדימה הסולידיות.

אדמונד

אני לא מבין את הבסיס הלוגי להנחה ששוק המניות הגלובלי ימשיך לצמוח לנצח. הטיעון הבסיסי הוא שככל שהכלכלה העולמית מתפתחת, גם שוק המניות יתפתח. אבל גם אם הכלכלה מתפתחת (כלומר נוספים מוצרים ושירותים חדשים לשוק) – למה שהמחיר המצרפי של מניות יעלה? הרי במודל הכלכלי של תחרות מושלמת, רווחי החברות שואפים לאפס. כלומר בעולם קפיטליסטי-תחרותי מושלם, אין לחברות כמעט רווחים. אם נניח שהקפיטליזם משתכלל ככל שעובר הזמן, יתכן שהמסקנה הנכונה היא דווקא ההפוכה למה שמקובל לחשוב – שרווחי החברות, בחישוב מצרפי, דווקא יקטנו, ולכן גם התשואה הגלובלית של שוק המניות תקטן. הסיכוי היחיד בתרחיש כזה לרווח, הוא דווקא לא בהשקעה… קרא עוד »

יוני

אדמונד, הבעיה עם הטיעון שלך הוא בכל שרווחי החברות אמורים לשאוף ל-0 ככל שעובר הזמן. זו לא נקודת שיווי המשקל, שכן במצב כזה משקיעים לא ישקיעו כסף בחברות והן יסגרו. נקודת שיווי משקל בשוק היא כנראה נקודה בה לחברות יש רווח אבל שלא מצדיק את הסיכון של הקמת חברה מתחרה.

אדמונד

יוני, אתה צודק כמובן – התייחסתי למודל התיאורטי של perfect competition. אבל גם אם רווחי החברות, בחישוב מצרפי, יתייצבו ולא יגדלו – סביר מאוד להניח שגם מדדי המניות הגלובליים יתנהגו באופן דומה. ההכנסה מחברות עדיין תניב תשואה ככל הנראה, אבל היא תהיה תשואה מדיבידנדים ולא מעליית ערך, וגם היא תהיה מצומצמת (כי התחרות האגרסיבית תמזער רווחים).

יוסי

תקשיבי, את צריכה להתחיל לגבות כסף על האוניברסיטה הפיננסית שאת עושה פה לאנשים…
מדהים, פשוט לקרוא ולזכור, מסרים מזוקקים ישר לוריד, מה עוד אפשר לבקש ?
באה בת אדם, לועסת בשבילך את החומר ואז מוציאה תחת ידיה פנינים פיננסיות כגון פוסט זה ואחרים.
עכשיו אני מבין למה יש מרווח זמן גדול יחסית בין פוסט לפוסט, את חושבת על כל מילה ומילה שכתובה פה.
אם יש דבר כזה, את צריכה לקבל פוליצר פיננסי.
לראות ולא להאמין.

גיל

כתבה מדויקת ומועילה ! מאז שנרשמתי לאתר פשוט נהנה מלקורא את פניני החוכמה שלך. הדברים בכתבה זו היו לי ידועים, אך הצלחת להציג אותם בצורה ברורה ומסודרת.

כורה פחם

מצטרף לתגובות מעלי. פוסט חשוב ביותר, מזוקק ומאיר עיניים.
תודה רבה דורין!

shila

סולידית יקרה,
תודה על המידע שאת חולקת פה, קוראת אותך כל הזמן ובפוסט זה קראתי גם את כל התגובות ונותרתי עם שאלה/ תהייה:
למה את מתכוונת שאת כותבת "חשבונות פטורים ממס"?
אני אשמח "למלא" אותם בכסף שיש לי להשקיע אבל מלבד קרן השתלמות או גמל להשקעה, אני לא מכירה עוד חשבונות פטורים ממס.
דרך אגב, אני שכירה שהמעסיק שלי מסרב לתת לי קרן השתלמות וגמל השקעה מוגבלת במקסימום הפקדה של 70 אלף ש"ח.

איזה עוד חשבונות פטורים ממס יש?

אריה

נדלן, בהנחה שמדובר בדירה אחת בלבד

אבישי

מדהים ומדויק, תודה.

חומי

תודה רבה
עושה סדר בראש

אור

סולידית יקרה, תודה רבה על הפוסטים שאת מעלה ועל ההנגשה שלך של עולם ההשקעות. אני קוראת הרבה את הבלוג שלך והפוסט הזה הוא פוסט שחזרתי אליו כמה פעמים. יש נושא שהייתי שמחה אם תוכלי להתייחס אליו. נניח שלקחתי ברצינות את יסודות הפירמידה והחלטתי להתחיל להשקיע מוקדם ולטווח ארוך, והחלטתי לפתוח תיק השקעות עם אופק של 20-30 שנה. עם זאת, כנראה שבלי להקדיש הרבה זמן כדי לחקור את הפרטים הטכניים בקודקוד הפירמידה (ולהגיע לרמה של בחירת ניירות הערך עצמם), יש סיכוי לבצע שגיאות שבעוד 30 שנה עשויות להיות להן השלכות מאוד משמעותיות. כמו להחזיק ניירות ערך שלא יהיו סחירים בעוד כמה… קרא עוד »

ריטה

אהבתי והתחברתי לתוכן, די חיה לפי המודל אך עדיין מפחדת מהשקעות. אתחיל בקרוב.

גיא

פוסט מדהים בחשיבותו. עשה לי סדר בדברים בזמן החשוב הזה שאני נכנס במסע לעבר העצמאות הכלכלית שלי. תודה על כל מילה!

אור

היי
אני מתחילה פה את המסע
והאמת שאת ממש עוזרת לי
העיניין הוא שיש דברים שאני לא מבינה גם אם אני בודקת אותם באינטרנט..
לדוגמא לא הבנתי מה זה ניירות ערך- למי זה שייך/ איפה קונים וכו..
יש איזה מילון מושגים או איפשהו שאת מסבירה באתר לגביי מושגים חדשים?
תודה מראש את באמת משנת חיים.

trackback

[…] מלשים כמה שיותר כסף בחסכון. זה הפוסט של הסולידית על פירמידת הצרכים של המשקיע, ממליצה […]

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן