בשעה טובה סיימתם את לימודי שוק ההון באחת מטריליון המכללות הפיננסיות הפזורות ברחבי ארץ הקודש. כעת אתם חמושים בכל הידע הדרוש כדי לייצר תשואות חיוביות מהבורסה בסיכון סביר ולהגיע ל"עצמאות פיננסית" עד יומכם האחרון.

או שלא.

בחלוף השנים פיתחתי יחס אמביוולנטי כלפי מוסדות החינוך הפיננסי הפרטיים בישראל, ובפרט אלה מהם המציעים קורסים ללימוד הבורסה.

ברמת העיקרון, אני מברכת כל מוסד המתיימר ללמד אנשים כיצד לקחת אחריות על גורלם הכלכלי, לתכנן לטווח ארוך, לחסוך ולהשקיע.

המוסדות הללו ממלאים ואקום עמוק שנוצר אגב ההתעלמות הפושעת של מערכת החינוך בישראל מכל מה שקשור בכסף — התעלמות שבגינה צמחו כאן דורות של צרכניסטים באוברדראפט המכורים לאשראי כמו לקוקאין.

אבל אליה וקוץ בה.

למה לשלם יותר?

שוק ההון הוא סביבה מעט פרדוקסלית. מצד אחד ישנם אין-ספור מומחים, ספרים, מאמרים, אתרי אינטרנט, הרצאות, קורסים ומקורות מידע; ומצד שני, בכל רגע נתון ניתן למצוא מומחה שיאמר שהשוק עתיד לעלות, מומחה שיאמר שהשוק עתיד לרדת, ומומחה שיאמר שהשוק עתיד לדשדש.

במילים אחרות, למרות הידע התאורטי העצום, כשמדובר בבורסה, אי ההסכמה עולה על ההסכמה.

איזה מין "ידע" אפשר להעביר בסביבה כל כך דינאמית וטעונה פסיכולוגית שאיש אינו מסוגל לחזות מראש? האם באמת אפשר "ללמד" מישהו כיצד מערכת כאוטית כזו פועלת, וחשוב מכך, כיצד ניתן לשרוד בתוכה?

אני מאמינה שכדי שלימוד כלשהו יהיה אפקטיבי, בסיס הידע העיוני חייב להישען על יסודות מוצקים ומוסכמים על הכלל. זה נכון לגבי לימוד שפה זרה, זה נכון לגבי לימוד תכנות, וזה נכון גם לגבי לימוד שוק ההון.

אי אפשר להשקיע בבורסה בהצלחה בלי הבנה תאורטית עמוקה של מושגים כמו מניות, אגרות חוב, סיכון, תשואה, התפלגות נכסים ופסיכולוגיית המונים.

אי אפשר  לנהל סיכונים מבלי להפנים את החובה לפזר את התיק על פני מגוון רחב של נכסים,לאזן את תיק ההשקעות באופן תקופתי כדי לגרוף רווחים, ומעל לכל – להימנע מנסיונות לתזמן או "להכות" את השוק.

חלק מהמכללות הגדולות משלבות תכני יסוד אלה בקורסים שלהן, וטוב שכך. כל מקור מידע שמסייע לכם להבין את המושגים הללו – מבורך.

אבל כאן בדיוק צצה הבעיה הראשונה, קרי, עלות מול תועלת. קונקרטית, מדוע לשלם מחיר גבוה פי 10 על תכנים שאפשר לקבל באמצעות קריאה של ארבעה או חמישה ספרי השקעות טובים?

המניות הראשונות הונפקו בשנת 1602 על ידי חברת הודו המזרחית ההולנדית. מאז לא חל שינוי משמעותי בהגדרה מהי מניה. גרהאם כתב על זה ב"המשקיע הנבון". מלכיאל כתב על זה ב"הליכת אקראי בוול סטריט". האם כדי ללמוד ולהפנים את המושגים הללו אתם באמת זקוקים ל"מאסטר בהשקעות" שיקריא את ההגדרה היבשה ממצגת?

אם אתם מסוג האנשים ששונאים לקרוא, זקוקים לחניכה אישית וללימוד פרונטאלי – לכו על זה, אני משוכנעת שתפיקו מהקורסים האלה תועלת.

אם, לעומת זאת, אתם רואים עצמכם אוטו דידקטים, פשוט למדו את עצמכם. תוכלו להתחיל כאן או כאן.

משקיעים או ספקולנטים?

יש שיגידו שהערך המוסף המשמעותי ביותר של הקורסים השונים הוא לא רק בקשר הבלתי-אמצעי שנוצר עם התלמיד, אלא גם באפשרות שניתנת לו להתנסות "על רטוב" בהשקעות באופן מודרך, עם מנטור / קואצ'ר צמוד.

כעיקרון- זה נפלא. הרי אף ספר יכול ללמד אתכם מהי סיבולת הסיכון שלכם, או איך תגיבו כשהשוק קורס וכולם מוכרים בפאניקה. זה משהו שאתם צריכים לחוות על בשרכם.

אלא שעיון מדוקדק במבנה הקורסים הגדולים חושף תמונה מדאיגה למדי. חלק גדול מקורסי היסוד משלבים בתוכם אלמנטים ספקולטיביים לחלוטין, שנועדו לעודד את התלמיד המתחיל להפוך לסוחר יומי מקצוען – לא למשקיע לטווח ארוך.

כמו שכתבתי בעבר, הבעיה עם מסחר יומי, פורקס, מסחר באופציות, אופציות בינאריות ושאר "השקעות" ספקולטיביות לטווח קצר היא שכולן מהוות הימור אקראי על ההתנהגות השווקים. ובהימורים כמו בהימורים, המיעוט שבמיעוט מצליח להרוויח באופן מקצועי. כל השאר נטרפים על ידי כרישים מוסדיים חמושים ברובוטים, שכל תכליתם היא להמתין עם מתלעות פעורות לדגיגונים (בוגרים טריים).

עכשיו – אין לי מושג מה באמת מלמדים בקורסי מסחר יומי בבורסה. כלומר, עיינתי בסילבוס, ראיתי מערכי שיעור בנושאים כמו ניתוח טכני ותבניות ונרות יפנים ונרות פיבונאצ'י וממוצעים נעים ורצועות בולינגר וקריאה בקפה ובובות וודו וצפייה בגרמי השמיים.

ועדיין, התקשתי לראות איך בדיוק הם מלמדים בני אנוש לקבל החלטות, להיכנס לפוזיציה ולצאת מפוזיציה תוך פחות מאלפית השנייה. איך הם מלמדים סוחרים מתחילים לנצח רובוטים?

גם אם נקבל את הטענה שמסחר יומי דורש מעט כישורים וניסיון, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמרכיב המשמעותי ביותר בהצלחה כאן הוא מזל. כלל ברזל בשוק ההון אומר שככל שאופק ההשקעה ארוך יותר, התאוריה רלוונטית יותר. כשאופק ההשקעה מתקצר הידע התאורטי מפנה את מקומו למזל ולאקראיות.

האם אפשר ללמד אדם להיות בר-מזל? ספרו לי נא כיצד.

עד אז, נדמה לי שכל בוגר צריך לקבל עותק של "תעתועי האקראיות" מאת נסים טאלב כמתנת סוף קורס.

גם המאסטרים מתרסקים

הבעיה השלישית, והחמורה ביותר, היא שרוב קורסי הבורסה משווקים כפיתרון בנוסח "זבנג וגמרנו". הירשם, שלם אלפי שקלים, ונהפוך אותך למומחה. נהפוך אותך לחכם יותר מהשוק. נציב אותך במסלול הבטוח להכנסה פסיבית שוטפת.

כדי לתמוך במנטרה הזו, בתי ההשקעות מגייסים "מאסטרים בהשקעות" בתור מרצים; דוחפים לכם שירותי איתותים, כדי שתדעו בדיוק מתי לתזמן את השוק; מתהדרים במוניטין של בית ההשקעות הגדול שתומך אותם; מתחייבים להצלחתכם (או שתקבלו את שכר הלימוד חזרה, אבל לא את הכסף שהפסדתם במסחר) וכן הלאה.

אין. כזה. דבר.

לא משנה כמה ינסו לייפות – הסיכון קיים, והוא גדול מאוד. קורס צניחה הוא עדיין קורס צניחה – פוטנציאל המוות קיים גם אם המדריך הוא "מאסטר". למעשה, בהשקעות ספקולטיביות הסיכון אפילו גדול יותר, מפני שההפסד שלכם פירושו רווח למישהו גדול וחזק מכם.

בשורה התחתונה, אפשר ללמוד המון מספרים – ואפילו מקורסים – ולהפיק תועלת אדירה מבסיס הידע התאורטי שהצטבר עד כה. הפרקטיקה יותר מורכבת. אפשר ללמוד מה אמור לעבוד, אבל מכיוון שהשוק משתנה כל הזמן, והיות שאיש לא מסוגל לחזות את העתיד, אין אף אחד בעולם שיכול לומר לכם מה באמת יעבוד לאורך זמן.