כן, לפעמים עדיף שינהלו לכם את הכסף

כ

הנחת המוצא של הבלוג הזה היא שחלק הארי של האוכלוסיה הבוגרת בישראל מסוגל, לפחות ברמה התפיסתית, לנהל את תיק ההשקעות שלו בכוחות עצמו, ללא עזרה חיצונית.

כל זאת, כמובן, בתנאי שהמשקיעים נצמדים לתכנית ברורה, מתמקדים בטווח הארוך, ובעיקר – נמנעים מלעשות שטויות.

כך, משקיע שיחסוך סכומים משמעותיים באופן סדיר, ינתב את חסכונותיו לתיק השקעות פשוט, זול ומבוזר כהלכה, ויאזן אותו מעת לעת בהתאם לפרופיל הסיכון שלו ותוך התחשבות במטרותיו ארוכות הטווח – צפוי להנות לאורך זמן מביצועים טובים למדי.

למעשה, מכיוון שהוא משוחרר מתשלום דמי ניהול מפלצתיים ואינו כבול למנטליות תחרותית של הכאת-שוק, ביצועיו של משקיע פסיבי עצמאי כזה אף צפויים להיות טובים מאלה של רוב מנהלי ההשקעות המקצועניים.

אלא שהתשואה העודפת איננה הסיבה היחידה, ואף לא הסיבה העיקרית, שבגינה אני מעודדת את קוראי "הסולידית" ללמוד כיצד להשקיע בכוחות עצמם, ולא להעביר את חסכונותיהם לניהול השקעות חיצוני.אפילו ההטיה המובהקת של הבלוג לכיוון של אינדיבידואליזם מעשי, נטילת אחריות אישית, הישענות עצמית, פיתוח מיומנויות ומיקור-פנים איננה הגורם המרכזי.

בעיני, השיקול המרכזי שמטה את הכף לטובת גישת "עשה-זאת-בעצמך" בשוק ההון הוא העובדה, שלאף אדם – מקצועי, מיומן ואדיב ככל שיהיה — לא איכפת מהחסכונות שלכם יותר מכם.

 אתם, ורק אתם, סחרתם את הימים והשנים בתמורה לכסף שחסכתם. רק אתם יודעים מהו ערכו האמיתי של החסכון שלכם, וכמה דם, יזע ודמעות הוא מייצג.

כשאתם משקיעים בכוחות עצמכם,  אתם יודעים שהמחויבות שלכם היא לעצמכם בלבד; שאתם חפים מאינטרסים וניגודי עניינים; וכמובן, שאתם הרבה, הרבה יותר זולים ביחס לכל אלטרנטיבה אחרת.  

הסוד הכמוס ביותר של התעשיה הפיננסית הוא שאין סודות כמוסים כדי להצליח בשוק ההון. אדם יכול לוותר לחלוטין על שירותיהם של מומחי ההשקעות, על האנליזות, הסקירות והגרפים המנותחים, ועדיין להשיג את היעדים הפיננסים שהציב לעצמו כמשקיע.

הסיבה לכך היא שהתאוריה והפרקטיקה של ניהול השקעות עצמאי היא פשוטה למדי – אפילו פשוטה מאוד.

עם קצת סבלנות וגירויים אינטלקטואלים, גם תלמיד כיתה ו' יצליח בסופו של דבר ללמוד כיצד להרכיב תיק השקעות פסיבי, החל משלב פתיחת חשבון למסחר עצמאי, דרך רכישת קרנות נאמנות מחקות מבוזרות וזולות וכלה ב"דגירה" ממושכת על התיק לאורך זמן שעה שההשקעות צוברות ריבית דריבית.

ועם כל זה, ולמרות פשטותה היחסית של הגישה, המציאות היא שרבים נאלמים דום בבואם ליישם את שלמדו הלכה למעשה.

קוראים לא מעטים נחשפו כאן לראשונה לאפשרות לשמש כמנהלי ההשקעות של עצמם. הם קראו את הבלוג – אפילו יותר מפעם אחת. הם שאלו שאלות בפורום. המצטיינים שבהם אפילו העשירו את ידיעותיהם באמצעות ספר טוב או שניים. הם יודעים מה עליהם לעשות כדי להוציא את התכנית הפיננסית שלהם לפועל ולגרום לכסף שלהם להתחיל להזיז את ישבנו.

ועדיין — הם לא מסוגלים לסחוט את ההדק.

אתגרים בדרך מ-0 ל-100

המעבר ממעמד של הדיוט פיננסי מושלם שיושב על הר מזומנים, למעמד של משקיע עצמאי עם תיק השקעות פסיבי משלו, הוא תהליך מאתגר, בבחינת זינוק מ-0 ל-100, שרבים מתקשים לצלוח.

הנה כמה דוגמאות לאתגרים טכניים והתנהגותיים נפוצים שתוקעים משקיעים טריים במקומם:

שיתוק מעודף ניתוח: משקיעים רבים מתייסרים חודשים ארוכים בניסיון לגבש את הרכב הנכסים האופטימלי עבור תיק ההשקעות שלהם, מתוך ניסיון חסר סיכוי למצוא את תיק ההשקעות המושלם. למרבה הטרגדיה, הבעיה הזו הולכת ומעמיקה ככל שהמשקיע המיועד קורא יותר: איזה נתח מהתיק להקצות למניות בישראל? ואיזה למניות בארה"ב? ומה עם אג"ח ממשלתי? וקונצרני? כשהם כבר מחליטים על הקצאת נכסים מסוימת, הם מיד מפקפקים בהחלטה הזו, וסבורים כל העת שעשו טעות מרה – מה שכמובן מונע מהם להתקדם. למחלה הזו יש תרופה פשוטה: ההבנה שתיק ההשקעות המושלם פשוט לא קיים (ליתר דיוק, הוא קיים, אבל אין סיכוי לדעת מהו אלא בדיעבד).

אובססיה סביב תזמון הכניסה לשוק: תזמון נקודת הכניסה לשוק הוא משחק שלא ניתן לנצח בו, מהטעם הפשוט שבני אדם אינם מסוגלים לחזות את העתיד. ועדיין, משקיעים רבים נופלים בבור הזה פעם אחר פעם. הסיבה לכך היא שתמיד ניתן להסביר מדוע "עכשיו זה זמן גרוע מאוד להשקיע בבורסה". כשהשוק מזנק, אפשר לטעון שהוא יקר מדי, ויכול רק לצלול; וכשהשוק מתרסק, אפשר לטעון ש"עוד לא ראינו כלום" וש"הגרוע מכל עוד לפנינו". משקיע טרי שנלכד בלופ הזה מוצא את עצמו ממתין וממתין לנקודת הכניסה האופטימלית – שאף פעם לא מגיעה.

חוסר יכולת לסנן רעשים: לעולם יהיה מישהו — מנהל השקעות, עיתונאי כלכלי, סוכן ביטוח, טוקבקיסט ב"סולידית", פרשן טלוויזיה, חבר מהעבודה או בן משפחה נרגן – שיטען שהאסטרטגיה שבחרתם מופרעת מהיסוד, ו/או שעליכם לאמץ אסטרטגיית השקעה שונה בתכלית. משקיע שלא מסוגל לסנן את הרעש הזה, להבין את השגיאות השזורות בו וחשוב מכך – את האינטרסים שמניעים אותו — עלול להשתכנע בנכונות המידע, ולקפוא כמו צבי מול פנסי מכוניות. גרוע מכך, אם אותו משקיע כבר התחיל להשקיע, הרעש הזה עלול להבהיל אותו ולגרום לו להתאבדות פיננסית של ממש.

ישנם אתגרים נוספים, טכניים ברובם, כגון: התמקדות יתר במוצרי השקעה ולא באסטרטגיית ההשקעה, ציפיות לא ריאליות לגבי תוחלת התשואה וההפסד מתיק ההשקעות, ואפילו רתיעה מהמרת מט"ח.

המשותף לכל האתגרים הללו, כאמור, הוא העובדה שבסופו של יום, המשקיע נותר על הקווים, מחוץ לשוק.

עכשיו, ידוע לכל בר דעת שהשקעת כספים – בשוק ההון, בנדל"ן או בכל אפיק אחר — כרוכה בסיכון.  מה שפחות ברור הוא העובדה, שאי-השקעת כספים מסוכנת כמעט באותה מידה.

הסיכון שבאי-השקעה הוא סיכון זוחל, לא מורגש, עטוף בארשת ביטחון מדומה כאילו "מזומן לא יכול להפסיד". שנים של ריבית אפסית ואינפלציה נמוכה טשטשו את הסיכון הזה יותר מאי פעם. ועדיין, המציאות נותרת בעינה: ישיבה ממושכת על מזומן מבטיחה למעשה הפסד ריאלי.

כך, בעוד שמחירי הסחורות, המוצרים והשירותים יעלו בד בבד עם צמיחת המשק, כסף שאינו מושקע – בין אם הוא תחוב בארנק, במזרן, או בעו"ש – יילך ויישחק בערכו. הסכום הנקוב (הנומינלי) אמנם יישאר על כנו – שטר של 100 ש"ח יישאר כזה גם בעוד עשר שנים – אך 100 ש"ח בעוד עשור כבר לא יספיקו כדי לקנות מה שהם קונים היום. זאת אומרת שכוח הקניה הריאלי של הכסף יישחק. כדי להמחיש את פוטנציאל הנזק, בהינתן אינפלציה של 3% בשנה, כוח הקנייה הריאלי של כסף מזומן ייחתך בחצי תוך 25 שנים.

מעבר לסיכון האינפלציה ולהפסד הריאלי המובטח שבצדו, אי השקעה גוררת עלות נוספת והיא עלות ההזדמנות. אדם שדוחה בעקביות את הכניסה לשוק מאבד זמן יקר, שבמהלכו כספו יכול היה לצבור ריבית דריבית, כלומר, לצמוח באופן אקספוננציאלי ובכך למקסם את פוטנציאל הרווח. הנזק חמור במיוחד כשמדובר במשקיעים צעירים עם אופק השקעה הנמדד בעשרות רבות של שנים.

הרע במיעוטו

עכשיו — אני לא חסידה של פתרונות מנוהלים להשקעה בשוק ההון. המוצרים הללו יקרים מאוד, לא שקופים, משווקים באצטלה של יוקרה ומומחיות, וצומחים על מצע שקרי הרואה בשוק ההון זירה סגורה למומחים בלבד, שאל לו לציבור להתנהל בה בכוחות עצמו.

ואף על פי כן, אם נשווה את העלויות הפוטנציאליות של אי-השקעה למול השקעה במסלול מנוהל, הדילמה מתפוגגת.  עדיף שאחרים ישקיעו לכם את הכסף, מאשר שלא יושקע כלל.  זה יקר, זה לא אופטימלי, אבל במונחי עלות תועלת, הסיכון של אי-השקעה חמור בהרבה.

אם ניסיתם להשקיע בכוחות עצמכם כמשקיעים פסיביים, אבל קפאתם על השמרים בטרם עת – מסיבות טכניות או התנהגותיות —  אזי מוטב לשלם לאחרים כדי שישקיעו במקומכם. במקרה זה, אתם משלמים תמורת "סטארטר" שיכניס אתכם לעניינים מוקדם ככל הניתן.

אם הרכב האישיות שלכם מתאפיין במידה רבה של אימפולסיביות, חרדתיות או עודף אמוציונליות, או אם אתם נושקים לגיל מבוגר מאוד או מסיבה כלשהי מטילים ספק בכשירות הקוגניטיבית שלכם, אזי מוטב לשלם לאחרים כדי שישקיעו במקומכם. כאן אתם משלמים תמורת "חומת אש" שתחצוץ ביניכם לבין הכסף שלכם, ובעיקר – תציל אתכם מעצמכם.

ואם עצם העיסוק בכספים משעמם אתכם עד מוות, אין לכם שום עניין ללמוד נושאים פיננסיים בכוחות עצמכם, ואתם מעדיפים להאציל את האחריות על רווחתכם הכלכלית לאחרים – אזי, ביי אול מינס, מוטב לשלם לאחרים כדי שישקיעו במקומכם. כאן אתם משלמים תמורת האפשרות שיהיה לכם את מי להאשים בעת הצורך.

מי ינהל לי את הכסף?

היצע המוצרים המנוהלים בשוק רחב מאוד. אנסה לעמוד כאן על חלק מהם, מהגרוע ביותר לטוב ביותר.

ייעוץ השקעות בבנק

הבנקים בישראל, ומערכי ייעוץ ההשקעות שהם מפעילים, הצליחו למצב את עצמם בתור ברירת המחדל לטיפול בתיקי השקעות של הציבור. אחרי הכל, בנק מתעסק בכסף. אנחנו מפקידים בו משכורת,  ממירים בו מט"ח, ונוטלים ממנו הלוואות — מה טבעי יותר מלנהל גם את ההשקעות שלנו בסניף הבנק המוכר והאהוב?

לבנקים יש מכפילי כוח נוספים. האחד הוא המספר האבסורדי של יועצי ההשקעות שהם מעסיקים – בשנת 2013, הבנקים העסיקו 4,053 מתוך 4,182 יועצים בעלי רישיון בישראל, שהם כ-97% (!!!). זאת אומרת שהיצע יועצי ההשקעות שאינם מחויבים לעמוד במדיניות וביעדים העסקיים של בנק מסחרי, מצומצם ביותר.

מכפיל הכוח הנוסף הוא ששירותי הייעוץ בבנק ניתנים לכאורה בחינם. לקוח מתיישב מול יועץ ההשקעות, חותם על הסכם ייעוץ, עובר שאלון הערכת סיכונים, ולבסוף מאשר ליועץ להמליץ ואף לרכוש בכספו ניירות ערך בהתאם לפרופיל הסיכון שבנה (*). כל זה לא עולה לו שקל. לכאורה.

בפועל, מערך הייעוץ הבנקאי מרוויח כסף לבנק בשלוש דרכים לפחות, וכולן, הפלא ופלא, באות על חשבונו של מקבל הייעוץ:

1) עמלות הפצה: הבנק מקבל כמעט שליש מדמי הניהול של קרנות הנאמנות שעליהן הוא ממליץ ללקוחות, המועברים אליו כעמלת הפצה. אם תהיתם, קרנות מחקות אינן מחלקות עמלת הפצה (לכן אנו צריכים לשלם עליהן עמלות קניה ומכירה – שעליהן כידוע אפשר להתמקח). במילים אחרות – לבנקים בישראל יש אינטרס מובהק שלא להמליץ על קרנות מחקות זולות, ובמקום זה לדחוף ללקוחות קרנות מנוהלות ויקרות בהרבה.

2) דמי משמרת: הבנק גובה תשלום על עצם החזקת ניירות הערך אצלו, עמלה פרה-היסטורית הידועה בשם "דמי משמרת". כן, הביטים הדיגיטליים הספורים שיתפוס התיק שלכם במערכות הבנק יעלו לכם בממוצע 0.8% מהתיק לשנה. בתיק של חצי מיליון ש"ח, זה 4,000 שקל בשנה. על אוויר. ועל חשבון התשואה שלכם.

3) חיבוץ: הבנק כידוע מרוויח מעמלות קניה ומכירה של ניירות ערך. מכאן שליועץ בבנק יש אינטרס להגדיל את הפעולות המבוצעות בחשבון (מה שמכונה "חיבוץ") – גם אם הדבר נמצא בניגוד מוחלט לאינטרס של הלקוח (שכן ריבוי פעולות הוא עסק יקר שפוגע בתשואה).  היועץ אמנם מחויב לקבל אישור של הלקוח לפני כל פעולה, אבל לקוחות רבים משתכנעים שריבוי הפעולות משמעותו שהיועץ "עובד בשבילם". זה אולי נכון בחלק מהמקרים, אבל מה שנכון תמיד הוא שהיועץ עובד עבור מי שמשלם לו משכורת.

ייעוץ השקעות בבנקים, אם כן, הוא דרך גרועה למדי לנהל את הכסף. היועץ מחויב בראש ובראשונה לבנק, וכדי להרוויח כסף עליו לפעול לעיתים בניגוד מוחלט לאינטרסים של הלקוח. התוצאה היא לא פעם תיקי השקעות מגושמים, לא יעילים, לא מפוזרים, ובעיקר יקרים מאוד. מלבד זאת, מודל הסבסוד הצולב והעלויות הנסתרות של הייעוץ הבנקאי מקשים מאוד להבין מהי התשואה נטו (בניכוי עמלות) שהשיג תיק ההשקעות בתקופה נתונה, אם הוא הכה את מדד הייחוס (אם בכלל נקבע כזה), ואם הוא עמד ביעדים שהוגדרו.

כעקרון, אני מעדיפה לסרס את הבנקים, ולהשתמש בשירותיהם הבסיסיים ביותר – לקבל כסף ולהוציא אותו כשצריך.  אני לא רוצה שהבנק ישקיע לי את הכסף.

ניהול תיקי השקעות

חלופה נפוצה לייעוץ השקעות בבנק הוא פניה לחברת ניהול תיקים. רוב בתי השקעות בארץ מפעילים שירותי ניהול תיקי השקעות ללקוחות בעלי תיק השקעות בינוני-גדול (סביבות 300,000 ש"ח ומעלה).

נקודת החוזקה של השירות הזה ביחס לייעוץ הבנקאי הוא יחס האישי,הליווי הצמוד, ותיק ההשקעות שנתפר במיוחד לצרכיו, למטרותיו ולרמת הסיכון של הלקוח.

מנהל התיקים מקבל מכם יפוי כוח מלא – בבחינת אישור גורף — לביצוע פעולות קניה ומכירה בחשבונכם (המתנהל בבנק), בהתאם לפרופיל הסיכון שנבנה עבורכם; זאת להבדיל מהיועץ בבנק, שאינו רשאי לבצע כל פעולה בחשבון מבלי לקבל את אישורכם המפורש. דו"חות על ביצועי התיק יישלחו אליכם אחת לרבעון או אחת לחודש.

הבעיה היא שניהול תיקים הוא שירות פיננסי יקר להחריד: עלותו עומדת בדרך כלל על 1% או 2% לשנה מסכום ההשקעה. זה עשוי להישמע מעט, אבל בהנחה שהתיק מנוהל לאורך 40-30 שנה, דמי הניהול מצטבר אקספוננציאלית לכדי סכומי עתק שנגבים מהתיק ופוגעים באופן ישיר בתשואה שלכם.

זכרו: מנהל התיקים ימשוך את שכרו בין אם התיק ירוויח ובין אם הוא יפסיד, בין אם יכה את השוק ובין אם לאו. זוהי המטרה הבסיסית של תעשיית ניהול ההשקעות בכללותה: להכניס אתכם לפוזיציה שבה אתם מצד אחד מייצרים לה תזרים מזומנים קבוע, ובמקביל נוטלים 100% מהסיכון. מטרתו של מנהל התיק, אדיב וחביב ככל שיהיה, היא להכניס כסף לחברה. לא להגדיל את התשואה שלכם ככל הניתן.

חשוב להדגיש שדמי הניהול עבור ניהול התיקים מתווספים לעלויות נוספות, כגון דמי הניהול של מוצרי ההשקעה שרוכש מנהל התיקים, אירועי מס ועמלות קנייה ומכירה. בהקשר זה יתכנו מקרים שבהם לבית ההשקעות יש הסכם עמלות עם הבנק, מה שיעודד חיבוץ גם מצדו של מנהל התיקים. לכם, כמובן, לא תהיה דרך לדעת על כך שמתבצע חיבוץ, שכן מנהל התיקים לא יצור אתכם קשר לפני כל פעולה (אם זיהיתם פעולות רבות מאוד בחשבונכם – דרשו הבהרות והנמקות!).

העלויות הגבוהות הללו פירושן, שגם חברת ניהול תיקים שמציעה לנהל תיק פסיבי מבוסס תעודות סל, קרנות מחקות ו-ETF, תניב בסופו של דבר תשואה נמוכה יותר מתיק פסיבי מקביל שמנוהל עצמאית.

חלק מבתי ההשקעות (לדוגמה, מיטב, אקסלנס) מציעות מסלול עמלות אחר, שבמסגרתו נבנה תיק המורכב מקרנות נאמנות בניהולו של בית ההשקעות. במסלול זה, הלקוח משלם רק את דמי הניהול שגובות הקרנות, ולא על עצם ניהול התיק. זה אולי נשמע מפתה, אבל כפי שכתב בשעתו ביל ברנשטיין, "אינכם רוצים אף מנהל כספים – ברוקר או יועץ – שהתגמול שלו קשור בדרך כלשהי למוצרי ההשקעה שבהם הוא בוחר."

האם העלות האסטרונומית מצדיקה את עצמה? ובכן, על השאלה הזו רק אתם תוכלו להשיב.

רכישת מוצרי השקעה מנוהלים

אם הבנק מרתיע אתכם ואין לכם די כסף עבור שירות ניהול תיקים, ניתן לשקול לרכוש לקנות תיקי השקעות מנוהלים "מן המוכן". המוצרים הללו יקרים בהשוואה לקרנות מחקות, והם גם אינם מותאמים אישית למשקיע, אבל הם עדיין זולים יותר משתי החלופות שהוצעו עד כה.

דוגמה למוצר כזה הוא פוליסות חיסכון פיננסי – עליהן הרחבתי בעבר. מנקודת מבטו של משקיע שדוגל בגישת עשה-זאת-בעצמך, המוצרים הללו לא נותנים ערך מוסף, והם מיותרים במידה רבה. אך כשמדובר במשקיעים שמעוניינים שאחרים ינהלו את כספם, הם מהווים אלטרנטיבה זולה (לפחות ביחס למוצרים מנוהלים אחרים) ואטרקטיבית בהיבטי מיסוי, עלויות וקנייה. כדי לרכוש פוליסת חסכון פיננסי, ניתן לפנות לסוכני הביטוח המשווקים אותן.

יועץ השקעות פרטי

בעיני, הפתרון האופטימלי עבור אדם שלא מעוניין לנהל את כספו בכוחות עצמו הוא לשכור את שירותיו של יועץ השקעות פרטי ובלתי תלוי.

כאמור, אין הרבה כאלה בישראל, וגם אלה שישנם חייבים לעבור סינון קפדני, כדי שלא תיפלו חלילה על שרלטנים. כשלא יודעים מספיק, גם איש מכירות טוב יעשה רושם של מומחה שאפשר לסמוך עליו. לכן, בררו כמה שנות ניסיון יש ליועץ? האם הוא כבר חווה משברים קשים בשוק ההון וניהל כספי לקוחות במהלכם? כיצד פעל באותה עת? האם המלצותיו פשוטות וקלות להבנה? האם יש לו זיקה למוצרים הפיננסיים שהוא ממליץ עליהם?  האם יש לו ביטוח אחריות מקצועית? האם הוא בעל רישיון בתוקף מטעם הרשות לניירות ערך? האם התנהלותו הפיננסית האישית מלמדת על זהירות ומחשבה? וכמובן — "היכן היאכטות של הלקוחות" שלו?

היתרון הגדול ביותר של יועץ כזה הוא היעדר משוא פנים ואי-תלות בגופים אחרים. היועץ נותן שירותי ייעוץ נטו – ומתוגמל אך ורק עבור טרחתו; לא מעמלות ולא מדמי ניהול. זה מאפשר ליצור זהות אינטרסים בינו לבין הלקוח, שכן עצות גרועות יביאו לסיום ההתקשרות ולפגיעה בפרנסתו של היועץ.

יועץ שרוצה בטובתכם, אשר מקבל החלטות בהתבסס על נתונים אמפיריים והיסטוריים, יסייע לכם לבנות תיק השקעות פסיבי, זול ומבוזר בעלות סבירה. הוא יכניס אתכם לעניינים, ילווה אתכם בתהליך בקצב שלכם ובהתאם לצרכים שלכם, ומעל לכל – יגרום לכם לחשוב פעמיים לפני שתבצעו טעויות הרסניות מבחינה פיננסית.

עבור משקיעים מתחילים, הסתייעות ביועץ פיננסי כזה היא בבחינת רכיבה עם גלגלי עזר. ברגע שתיכנסו לעניינים, תוכלו לסיים את ההתקשרות ולהתחיל להתנהל בכוחות עצמכם, כמשקיעים פסיבים עצמאיים מן המניין.

בשורה התחתונה

השקעה פסיבית עצמאית, הנסמכת על משמעת עצמית ועל דבקות באסטרטגיה הנבחרת לטווח ארוך, צפויה להניב ביצועים טובים מכל אלטרנטיבה מנוהלת. הסיבה לכך היא אריתמטית: משקיע שמוזיל עלויות דרך רידוד השכבות החוצצות בינו לבין כספו בהגדרה מגדיל את סכום הכסף שיישאר אצלו ביד.

ועדיין, ישנם מצבים שבהם השקעה פסיבית עצמאית אינה אפשרית. משקיעים טריים עלולים להירתע מצלול למים העמוקים בבת אחת, כל שכן אם, בהכירם את עצמם, ישנו סיכוי גבוה שיטבעו ברגע האמת. במצבים כאלה, מוטב להשקיע בזוג מצופים. זה יקר, זה מסורבל, וזה הופך אתכם לתלויים — ועדיין, העלות הכוללת נמוכה בהרבה מעלות הטביעה במים.

מבין שלל האפשרויות לניהול כספים חיצוני, אני בדעה שיועץ השקעות פרטי אמין — בהנחה שמצליחים למצוא אחד כזה — היא האלטרנטיבה העדיפה.

(*) מהתרשמות אקראית, נראה שההעדפה של היועצים בבנקים היא לבנות תיקי קרנות (מנוהלות כמובן), עם מרכיב אג"ח משמעותי, ובעיקר עם חפיפה רבה ביניהן (לדוגמה, ראיתי תיק שהרכיב יועץ בנקאי שהחזיק קרן 30/70 (מנוהלת, כמובן) לצד קרן 5/95 או משהו מחריד בסגנון. השד יודע למה).

הירשם
הודע על
guest

58 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
yossidiv

וואלה, פוסט למשקיעים עצלנים במיוחד 🙂
הפוסט הזה ידבר בעיקר לעוברי אורח בבלוג שמחפשים את הדרך הקלה ביותר.

גיא

מישהו קרא לי ? 😉
בתור אחד שדוגל בעצלנות חרוצה ועיקרון המאמץ המזערי דווקא ההשקעה הפאסבית זה שוס-בומבה.
השיתוק מעודף ניתוח נובע מניסיון לעשות אובר-אנג'ניירינג לכמה עקרונות פשוטים. נבירה , חפירה והתחכמות ביתר עלולות להוביל לזיגזוג. חבל.

כשאתה רעב – תאכל, כשאתה עייף – תישן , כשאתה משקיע שכח.

בעניין ההשקעות אמרו רבנן –>

If you get the message, hang up the phone

Bebonitus

בגלל זה נעלמת מהפורום?
😁

גיא

וואי וואי , סמיילי כועס. 🙂 התשובה היא לא.
הייתי כמובן יכול לומר שכן ,לדבר גבוהה גבוהה על דוגמא אישית בקשר להשקעות ,להצטדק ולהתחסד אבל לא הייתי צדיק מימי ואיני מתכוון לבזבז פרישתי המוקדמת בלנסות להפוך לאחד מל"ו או אפילו רחוק מזה.

בכל מקרה , תודה 🙂

אני כמובן שומר את כל האופציות על השולחן ואגיב בזמן ובמקום שיראו לי לנכון.

בברכה.

פלוני אלמוני

היי דורין, תודה על הרשומה. לגבי הבנקים, גם שם ניתן להפחית עלויות משמעותית במידה ומשווים מחירים ולא מפחדים לעבור בנק. כשעשיתי זאת הצלחתי לקבל הצעות ללא דמי משמרת בכמה בנקים שונים, ובעמלות קניה ומכירה מאוד קרובות להצעות בתי השקעות למסחר עצמאי בבורסה. נכון, זה עדיין טיפה יותר יקר, אבל כאשר ההפרש זניח (0.1 לעומת 0.09 בקניה ומכירה למשל), הנוחות שבניהול כל הכסף באותו מקום ובאותם כלים גוברת על העלות בעיני.

יובל

במה עדיף ניהול חיצוני על פני השקעה בתיק השוק?
האם ניהול תיקים בבנק טוב מקניה של תעודת סל תא 100?

שי

פוסט כזה הוא נכון, אבל אם הוא אמור, לגרום לקורא של האתר הנהדר הזה, גם לפעול, ובכן…. קורא כזה, מה בעצם הוא עושה באתר כזה…?

אתר שמחנך פיננסית, ולא רק, וכל התובנה שפלוני/ת יכולים להפיק מהאתר זה ללכת לפתרונות "תעשה מה שאתה מבין, לי אין שום הבנה או רצון להתעסק בזה"?

🙂

עירית

פוסט מצוין ובמקום! אני התרשמתי מדיונים בפורום שיש מגמה כזאת של עודף ניתוח ומאוד מעריכה שבחרת להציע דרכים נוספות למי שזה יותר מתאים לו.

יוני ל

בתור חדש כאן, אני בחור צעיר בן 21, הלכתי להשקיע את ההון האישי שלי (50K) בבנק, פתחתי תיק שמורכב חצי חצי מ-2 קרנות שהומלצו על ידי יועץ הבנק:
50% – מיטב 20/80 מניות חו"ל
50% – אילים תיק אג"ח + 20%
מצד אחד, לא רציתי שהכסף ישב סתם בעו"ש, מצד שני אני קורא את הכתבה וחושב לעצמי אולי מיהרתי מידי להשקיע ?

(בנוגע לעמלות קניית ומכירה קיבלתי את העמלות הטובות ביותר שיש לבנק להציע בתור לקוח סטודנט.)
אשמח לדעתכם.

משקיען

לגבי שתי הקרנות – בשתיהן דמי ניהול שניתן להמנע מהם באמצעות מכשירים אחרים. בנוסף, מדובר בשני מכשירים דפנסיביים למדי, בייחוד לאור גילך הצעיר.
באופן כללי – האם שאלת את עצמך לכמה זמן צפויה ההשקעה? מתי תזדקק לכסף? אם התשובה היא כמה שנים לפחות, אזי הייתי ממליץ לך על תעודות סל או קרנות מחקות שעיקרן מניות ודמי הניהול שלהם נמוכים עד אפסיים.

דרך אגב, מכשירים שכאלה אתה יכול לקנות בעצמך דרך חשבון הבנק שלך.

יוני ל

היי, ראשית תודה על התגובה.
לגבי הקרנות – ביקשתי משהו סולידי ועדין, אני נמצא בענף שתוכל להגיע אלי הזדמנות עסקית טובה ויש מצב שאמנף את ההון העצמי.
לדעתי נכון לרגע זה, לא אזדקק בכסף בחצי שנה – שנה הקרובות.

ד״ר מיכל אדמתי

פוסט מעולה! תודה!

מחד ומאידך

השבוע קיבלתי את הדיבידנד הראשון שלי אי פעם.
אני לגמרי יכול להתרגל לעניין.

תודה לסולידית.

yossidiv

+1

נמרוד

נגיד שאני מעוניין למצוא יועץ השקעות חיצוני שעומד בתנאים האלה – איך בעצם אני מוצא אחד כזה?

אריאל

אני הבנתי שיועץ פרטי ישר, מוצלח, בעל ניסיון ושלוקח עמלות סבירות קיים רק באגדות… ואם יש אכן יחיד סגולה שכזה, איך מוצאות אותו?

Ido Kallir

לפני כשבועיים סיימתי לבצע עבודה פיננסית פרטית עבור זוג מוצלח מצליח וכשרוני שמרוויח ביושר- ובעבודה קשה (מדי) 50 אלף ש"ח בחודש, נטו, -ולא מצליח לחסוך. בסופ"ש ישבתי לקפה עם כמה זוגות, שאף אחד מהם לא מרוויח 50% מזה וסיפרתי על כך כאנקדוטה. צפיתי לתגובות בסגנון " יו…אם אני הייתי אז…" הייתי חוסך מלא ויוצא לפנסיה מוקדם , או "הייתי עובד חצי משרה" . במקום זה כולם אמרו לי בשקט שאם היה להם 50 בחודש, הם היו "שורפים" 50 בחודש. איך ? שאלתי. "בקלות" אמרו לי ואידך זיל גמור. אם תחשבו על זה רגע זה לגמרי מתאים לטור.

אפרת

היי ראשית תודה על הפוסט והבלוג בכלל?

האם עמלה בגובה 0.4% בגין מכירה וקניה שלוקח פקיד הבנק הינו גבוה? לטענתו זו העמלה שתעלה לי אם אבצע את הקניה והרכישה בעצמי באמצעות האינטרנט.

אודה על תשובה

בת העמק

אפרת, העמלה היא פי 4 ממה שמציעים בבתי ההשקעות. אם יש לך סכום גבוה להשקעה, גם בבנק אפשר להוריד אותם לפחות מ- 0.2%. מצד שני, אם את לא מתכוונת לעשות הרבה פעולות (שגר ושכח) אז אולי משתלם להמשיך בבנק גם בעמלה גבוהה.

עמי

תודה לסולידית
יש סיכון נוסף כאשר מנהל את הכסף – כבר היו מקרים שהכסף נעלם,. אם הייעוץ דרך בנק יש עדיין סיכוי לקבל את הכסף או חלקו..
מבחינה זו קופות הגמל ופוליסות החיסכון יותר בטוחות – גם הרווחים יותר ברורים שם ושקופים – יש אתרים בהם ניתן לראות את הרווחים שלהם ולהחליט אם זה מתאים או לו. לדעתי לאורך זמן הם מכים את המדד כנראה כגלל מסלולים שלא פתוחים בידי המשקיע הפשוט – כמו נדלן מניב והזדמנויות אחרות.

Dor

מניסיון אישי:
לפני כ-15 שנים הייתי שותף להנפקה וזכיתי בסכום כסף גדול. מכיוון שיעדתי את הכסף לחיסכון ארוך טווח התיעצתי עם המון אנשים ולבסוף החלטתי לחלק את הסכום לשניים: חצי לקופת גמל גדיש (מה שהיום נקרא גדיש כללי) וחצי לניהול עצמי פאסיבי של אג"ח ממשלתי וסלי מניות עולמיים (30-70). מאז ממש לא נגעתי בחסכונות מלבד איזון בתיק שניהלתי. היו עליות וירידות גדולות בשני החסכונות אבל נכון להיום, 15 שנים אחרי אני די מופתע מכך ששני החסכונות נתנו תשואה מאוד דומה.

טוקבקיסט ב"הסולידית"

קופות גמל של פעם זה כמו פוליסות חיסכון של היום – מלבד עניין תשלום מיסים – הקופות של פעם מהוות מקלט מס אולטימטיבי ונזיל ותשואה עודפת.
התמקמקחות על דמי הניהול מוזילה יותר את העלויות.
קופת הגמל של פעם היא נכס בפני עצמו.
ב-26 שנים (נפתחה כשהייתי תינוק) כלל תמר הניבה לי 265% תשואה. (כ-5% שנתי לאחר דמי ניהול).

תומר

יעניין אותי לראות פוסט שלך בנוגע ל "טרנד החדש" נדל"ן בארה"ב,ראיתי בעבר פוסט שלך שמדבר על קרנות ריט כאלטרנטיבה להשקעה בנדל"ן בארץ. העניין ששמעתי שניתן לעשות בנדל"ן בארה"ב 10% תשואה שנתית אם עושים "שיעורי בית" ולא קונים דרך חברות תיווך למיניהן,אך לא ראיתי אף התייחסות לגורם הסיכון בהשקעה שמתאר לעצמי שלא מעטים ויש להתייחס לזה כהשקעה בסיכון גבוהה,וכי לא סתם ניתן להגיע לתשואה כה גבוהה,אשמח לשמוע דעתך על "הטרנד".

גיורא

כמה הערות: 1. כמו שלא ניתן ללמוד לשחות בהתכתבות, לא ניתן להתחיל להשקיע על סמך הנחיות בבלוג. אין שום סיכוי שמשקיע מתחיל יקח את ההחלטות הנכונות כאשר הוא יהייה בפעם הראשונה בלב המערבולת. בוודאי לא כאשר הוא מנהל רכוש משותף. השקעה על פי הבלוג יעילה רק לאלו שכבר צברו קילומטראז. 2. מאותה סיבה, משקיע מתחיל חייב להתחיל עם מנהל תיקים מוכר גדול ומנוסה ורצוי שיעשה את זה בחשבון הבנק שלו. היום באינטרנט קל לקבל רשימות השוואה של מנהלי התיקים המובילים, וקל לברר מהן העמלות הנהוגות. הסיכון שבבחירת מנהל תיקים עצמאי פזיז לא שווה את הסיכוי. במשך הזמן אפשר לקחת חלק… קרא עוד »

עמית

אתה מפספס את הנקודה: הבלוג הזה אומר דבר פשוט; ניהולההשקעת פסיבי דרך קרנות נאמנות מחקות (בעיקר..) ייתן לך בודאות את תשואת השוק, לא פחות ולא יותר. לכן, לפי הסולידית, אין טעם לתת למישהו לנהל לך את הכסף בתמורה לדמי ניהול גבוהים. זה הכל.

גיורא

עם כל הכבוד, אף אדם נורמטיבי לא ידבק באסטרגית השקעה רק כי "הסולידית" כתבה. אנשים לא מנוסים ללא תמיכה ריגשית של מנהל השקעות מנוסה ועם חשיפה של 70% למניות יקפצו במפולת האמיתית הראשונה מהספינה וישאירו 30% מהחסכונות שלהם בים. וכמו שכולנו יודעים מפולת כזו תגיע יום אחד. מי שצבר מספיק נסיון חיים יחזיק מעמד.
לפחות על פי הטון בחלק מהפוסטים האחרונים, נראה לי שאפילו הסולידית מרגישה מכה קטנה בכנף. מה לעשות שמרבית האנשים ברגע האמת עדין מעדיפים את ניחוחות המיקרו-גל במשרד על פני דירת חדר עם עכברים ליד שוק מחנה-יהודה…. :).

מושמושי

אני בהחלט מסכים עם הפוסט מאחר והכי חשוב להשקיע אז כל מי שעדיין לא מרגיש מוכן להשקעה עצמאית יכל להתחיל עם קרנות מנוהלות/פוליסות חסכון (יכולה להיות מקלט מס לא רע) הזמן "בשוק" חשוב יותר מאשר הוויכוח האם פאסיבי/אקטיבי/מנוהל. אני מדמה את קהל היעד של הפוסט למי מרוצה לרוץ מרתון עם אפס כושר גופני, שיתחיל לרוץ קילומטר 3 פעמים בשבוע :-)ואח"כ ימצא קבוצת ריצה ו/או מאמן אישי … המטר השל הבלוג כפי שאני מבין אותה היא להגיע לעצמאות כלכלית, אם אין לך יכולת/זמן/ביטחון להשקעות זה לא אומר שאתה לא יכל להגיע למצב הנ"ל, תשלם מחיר של דמי ניהול, ואולי בשלב מסויים… קרא עוד »

מרב

אבל אם, לדבריך, מנהל תיקים "שלמד מנהל עסקים ולקח כמה קורסים בהשקעות ערך" לא יוכל לנהל עבורי תיק השקעות, גם אם אסביר לו היטב על אופי ההשקעה שאני רוצה (סולידית כמובן עם חשיפה ל-4 סוגי מוצרים, כמוסבר בבלוג) איך אדם הדיוט שלא למד מנהל עסקים ולא לקח כמה קורסים בהשקעות, כמוני, יכול להפיק תועלת מהבלוג הזה? (ואיך הסוג השני-הנוכל, יכול להרוויח מניהול לא טוב של התיק?)

מושמושי

בואי תדייקי, לא כתבתי שמנהל התיקים הכוכב בעיני עצמו לא יכל לנהל תיקים, הוא בסופו של דבר במקרה הטוב ישיג תשואת שוק ובמקרה הרע יפסיד את כספיך.
בנוגע לנוכלים – שמעת על אנרון ? שמעת על מיידוף ? שמעת על פרשיות הרצת מניות ? יש מספיק דרכים לגרום לך להפסיד כסף לטובת צד ב שמנהל התיקים שלך מעוניין בטובתו.
מנהל התיקים יכל להשקיע. במניות בבחירות נמוכה למכור אותן תוך ביצוע שורט
או להיפך ליצור הררצה של מניה לקנות דרכך מניה ואחכ לצאת
גגלי מנהל תיקים מורשע

מי שרוצה להתנסות שיתחיל עם קרנות או פוליסות חסכון
לדעתי

אריה

רק ניטפוקון קטן:
משפט הפתיחה של הפוסט מכיל טעות חמודה אבל עקשנית.
צריך (כמובן?) להיות חלק הארי. בסמיכות.
לכתוב ״החלק הארי״ זה כמו לכתוב ״המלחמת השחרור״ או ״הלוע הארי״.

טוקבקיסט ב"הסולידית"

החלק החסר, הבית הגדול … מה הבעיה עם החלק הארי?

פריכיהו

שבניגוד לשתי הדוגמאות האחרות שהבאת, הוא צירוף סמיכות ולכן לא מקבל ה' הידיעה במילה הראשונה.

רון

בתור יועץ השקעות פרטי אני רוצה להצטרף לכמה מהתובנות שעלו בפוסט: – השקעה בשוק ההון היא דבר פשוט, והתעשייה הפיננסית בעיקרה היא הרבה מהומה על לא מאומה, ניצול הבורות הפיננסית של המשקיע הקטן, ואוסף גדול של ניגודי אינטרסים. – התפקיד העיקרי בעיני של יועץ השקעות מקצועי ומנוסה היא להפריד את כספו של המשקיע מאוסף טעויות ההשקעה של המשקיע, שנובעות מחוסר ידע בסיסי, מעקרון העדר, מאמוציונליות פסיכופיננסית וכו'. – לוקח זמן ארוך לאנשים להבין איך יכול להיות (בניגוד להגיון ולסיפורי השכנים) שצריך לקנות מניות בתקופת קריסה או למכור בתקופת בועה (ולו כדי לאזן את התיק), או איך ייתכן שבמשך תקופה ארוכה… קרא עוד »

עמית

סולידית יקרה,
הייתי שמח לתגובתך לעניין הבא: בפוליסות חיסכון, כמו בקרנות השתלמות מנוהלות, יש שיעורי השקעה משמעותיים בנכסים לא סחירים; מקרקעין, קרנות השקעה למיניהן, אג"ח לא סחירות, מניות לא סחירות ועוד.
נכסים אלה לא זמינים להשקעה לאנשים פרטיים ויש להם 2 יתרונות גדולים
1. אין קורלציה עם שוק ההון.
2. נכסים אלה מייצרים תזרים מזומנים יציב (נכסי המקרקעין והאג"ח הלא סחירות).

נכסים אלה מוקצים בדרך כלל במסלולי ההשקעה הכלליים המורכבים לרוב מכ-30% מניות (בפוליסות החיסכון של חברות הביטוח הגדולות הם מהווים כ 25% מהנכסים).

אף פעם לא התייחסת לכך בבלוג. תקני אותי אם אני טועה….

מה את אומרת?

עמית

1. קרן ריט – כתבת על זה בעצמך בבלוג שלך לפני יותר משנה. ההבדלים בקצרה הם: א. בקרן ריט משלמים לפי מס שולי וכן מנוכה מס במקור (על הדיווידנד). בפוליסת חיסכון יש דחיית מס והמיסוי זהה לקרן נאמנות. ב. קרן ריט תנודתית ומתנהגת וקורלטיבית הרבה יותר לשוק ההון מהשקעה ישירה במרכז מסחרי. השקעה כזו משוערכת לפי אמות מידה שקבע הפיקוח על הביטוח (הערכות שמאי). 2. ני"ע לא סחיר – הסיכון הבסיס אכן זהה (סיכון אשראי למשל). אבל שוב, אין קורלציה לשוק ההון. לדוגמה:במהלך שנת 2015 היתה תנודתיות גדולה בשוק האגח מפני שהשוק תמחר עלית ריבית. בפועל הריבית לא השתנתה. תשואות… קרא עוד »

עמית

ועוד מילה (סליחה על החפירה…): על מניה לא סחירה – כאן היעדר הקורלציה לשוק ההון (בורסה) קריטי במיוחד, שכן התנודתיות בשערי המניות גבוהה באופן טבעי….

עובד בנק

לסולידית היקרה..

"היועץ מחויב בראש ובראשונה לבנק"
מוזר..ואותי לימדו בסטאז בבנק שטובת הלקוח קודמת לכל, אז בואי אל תכלילי שחלילה, רק חלילה..תכתבי שטויות, טוב? אם אני חושב שקרן מחקה עדיפה על קרן מנוהלת אז זה מה שאני אקח, והכל כמובן כשטובת הלקוח לנגד ראות עיני! (נכון, שמעתי גם מיועצים בדואפול שמודדים אותם על עמלות ומספר הפעולות שהם עושים, דבר האסור בתכלית האיסור), המטרה שלי הוא למקסם תשואה ללקוח תוך ניהול סיכונים נכון, זאת המחוייבות שלי, אז אבקש ממך לנסות להבא לא להכליל..היועץ.

יועץ בבנק

דברייך לגבי ייעוץ ההשקעות בבנקים, נעים בין חוסר נכונות עובדתית לבין חוסר הכרה של עבודת היועץ: 1. אין כל קשר בין עמלת ההפצה לבין דמי הניהול בקרן. עמלת ההפצה היא קבועה בחוק בהתאם לסוג הקרן. בוודאי שאעדיף שהלקוח שלי ישלם כמה שפחות דמי ניהול, זה גם יעלה את התשואה בתיק שאשיג לו בסופו של דבר. אכן יש יתרון במקרים רבים לקרנות מחקות בעלויות אפסיות 2. עלות דמי המשמרת הממוצעת היא ממש לא 0.8%. אומנם זו עמלת התעריפון, אך בפועל, כמעט לכל הלקוחות ישנה הנחה משמעותית מהמחיר הנקוב. יש לזכור, שזה מקור ההכנסה העיקרי שלנו (לאחר הפחתה משמעותית של עמלות ההפצה).… קרא עוד »

ברק

יועצים בבנקים, מנסיוני, לא מבינים בערך כלום בשוק ההון מלבד מה שסיפרו להם. לא צריך מחלקת מחקר כדי להחזיק תיק 60/40 ולאזן כשנוצרת סטייה גדולה. כל יועץ בבנק שמציע קרן מנוהלת אקטיבית עם דמי ניהול גבוהים על פני קרן אינדקס עם דמי ניהול אפסיים בהכרח פועל בניגוד לאינטרסים של הלקוח שלו, גם אם לאו דווקא לפי אינטרסים אחרים.

יועץ בבנק

מה שיפה זה שאתה מכליל ושולל ציבור שלם של אנשי מקצוע מסורים. אין לי ספק שאתה לפי סגנונך, מבין גדול. מה שעוד יפה שאתה קובע באופן חד-חד ערכי, שרכישת קרן נאמנות לעומת אינדקס בהכרח מנוגדת לאינטרסים של הלקוח. אז אומנם יש לי תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון, אני כבר שנים קורא את העיתונות הכלכלית ברמה יומית, קראתי עשרות ספרים בנושא ויש לי בנוסף לרישיון הייעוץ, רישיון ניהול תיקים, אך אני, בהתאם לדבריך אינני מבין דבר מלבד מה שסיפרו לי. בכל זאת, אנסה להסביר עד כמה הדברים שלך שגויים: 1. בתחום המנייתי, אכן קיימת עדיפות במרבית המקרים לתעודת סל/… קרא עוד »

אייל

א. גם רופאי אליל נחשבו בזמנם ל"אנשי מקצוע מסורים"

ב. עשית שימוש לא קשור במונח "באופן חד-חד ערכי" (טוב שלא הוספת "ועל")

ג. התכסית בתכריחים שלאמונתך מקנים מומחיות ומקצועיות – "יש לי תואר", "אני קורא עיתונות כלכלית", "נתנו לי רישיון לזה ורשיון לזה". אתה בטח גם לובש חולצה מכופתרת לעבודה כי צריך לשדר "מקצועיות" ללקוחות שחס וחלילה לא יזלזלו באיש מקצוע מסור…

'צטערת, אתה בדיוק משחק לסטריאוטיפ של היועץ בבנק…

יועץ בבנק

כמובן שאינך מסוגל להגיב להסבר המקצועי שלי לגופו עניין, אז אתה נתפס לשטויות כמו התאמה של שימוש בביטויים, רכישת הכשרה, או מאפייני לבוש. טיפוסים כמוך עפ"י רוב נוטים לזלזל ולחשוב שהם חכמים גדולים, פתאום כשבודקים את מצב התיק שלהם שניהלו בעצמם, כי אינם זקוקים ליועצים שרלטנים ואבוי— מתגלה הפסד של עשרות אם לא מאות אלפים. לשמחתי, אני מטפל במאות לקוחות מרוצים ואינני זקוק לפידבקים (בעברית, משובים, בשבילך), מאנשים כמוך.

יועץ בבנק

כמובן, "לגופו של עניין"

cleareye

יועץ בבנק, אנא תקן אותי אם אני טועה. כפי שמומלץ באתר הסולידית, אני משקיע באמצעות בית השקעות שהוא סוכן בורסה ומשלם – 0.09 אחוז עמלה עבור קניה ומכירת מניות ו-0.08 עבור אג"ח. יש פטור מעמלה עבור רכש קרנות נאמנות שאני איני מחזיק. כמו כן, אני מוסיף כ-10 שקלים בחודש דמי ניהול חשבון. בזה סיימתי את עלויותי בהשקעה בנירות ערך. לו הייתי משקיע באמצעות הבנק בקרנות מנוהלות הוצאותי היו מגיעות לפחות למעל 10 אחוזים מהרווח השנתי. אפרט, מחשבים את העמלה על כל סכום ההשקעה ולא על הרווח בלבד. כלומר כל 0.1% עמלה (של הקרו או של הבנק) ברווח שנתי של 5%… קרא עוד »

יועץ בבנק

אתה אכן צודק שברווח שנתי של 5% עלויות ההשקעה יכולות להיות כ-10% מהעסקה. למרות שעלות רבעונית של 0.1% ושנתית של 0.4% היא 8% מ-5%. השאלה המהותית היא, האם אתה גם מעוניין לייצר תשואה יציבה או רק לשלם כמה שפחות? האם אתה מסוגל לייצר בכוחות עצמך תשואה שנתית של 5%? רכישת תעודות סל על מדדי מניות אכן יכולה לייצר תשואה ממוצעת כזאת בטווח הארוך, אך בתנודתיות משמעותית. עבור רוב הלקוחות/ משקיעים הפרטיים, רכיב האג"ח חייב להיות חלק מרכזי, בטח מהכספים שאינם פנסיוניים ומושקעים לטווח קצר יחסית, או שהמשקיע עצמו לא יצליח להתמודד עם תנודתיות גבוהה. כפי שפירטתי מעלה, רכישת קרן נאמנות… קרא עוד »

היועץ

ואכן ברק יש לך נסיון מאוד עשיר עם אוכלוסיית יועצי ההשקעות בארץ..לשבת עם יועץ ורבע ולהגיד מנסיוני ולהכליל על כל יועצי ההשקעות בכל מערך הייעוץ בארץ..
פחות או יותר שקול למשפט "מנסיוני כל הערבים רוצים להרוג יהודים"

אור

תותחית! אין מילים…

אור

ואת עזרת להמון אנשים עם הפוסטים שלך…!

ההססנית

היי, רציתי לשאול לגבי השקעה קצרת טווח, של סדר גודל צפוי ל3 שנים של 100K
האם גם אז כדאי לנהל את התיק בעצמי או שמכיוון שמדובר בזמר קצר עדיף לעשות אחרת?
כרגע הכסף מחכה ללא טיפול…
תודה רבה

רונן

למה הבלוג כמעט לא מתעדכן – אפשר לעבור לתדירות עדכון של פוסט ביומיים ולא פעם בשבוע?

איתי

האם הפרשי הזמן בין הפוסטים מלמדים על כתיבת ספר?! אם כן,פעולה מבורכת ורצויה ונזקקת.

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן