יוקר המחייה והאינפלציה האישית שלך

י

השיח הציבורי על יוקר המחייה בישראל מתאפיין בדרך כלל בהטחת אשמה ב"מערכת". מעטים מעיזים להודות ש"יוקר המחייה" נובע במידה רבה מבחירה אישית באורח חיים "אינפלציוני".

"אינפלציה אישית", בהקשר זה, היא הגידול המיותר בהוצאות בעקבות עלייה ברמת השכר. 

חלק גדול מבני ה-30 בישראל זוכרים בוודאי כיצד חיו בצמצום כשהיו חיילים או סטודנטים תפרנים. רובנו משתחררים מהצבא עם מעט מאוד חסכונות, ולמרות זאת, נזכרים בערגה בשנות העשרים המוקדמות שלנו.

תלוש המשכורת הרציני הראשון, או ההעלאה המשמעותית הראשונה בשכר, מסמלים בדרך כלל את האור הירוק בדרך לרמת חיים גבוהה יותר. זהו האישור לקניית המטבח היוקרתי שתמיד רצינו,  הדירה הענקית והרכב הנוצץ   גם אם טכנית עדיין לא הרווחנו את מלוא הסכום הדרוש כדי לקנות את המוצרים הללו.

לא משנה מהו הפריט ומהי רמת הכנסה: ככל שאנשים מרוויחים יותר כסף, כך הם מרגישים צורך לבזבז יותר כסף.

התופעה הזו נתמכת בנתונים סטטיסטיים. בשנת 2012, למשל, שיעור החיסכון הפרטי הנקי למשק בית בישראל עמד על 12.5% בלבד מההכנסה הפנויה.

כמובן שלא צריך את הלמ"ס כדי להבין שבזבוז של קרוב ל-90% מההכנסה הפנויה נחשב להתנהגות נורמטיבית לחלוטין בחברה הישראלית, לא משנה אם אתם משתכרים 4,500 ש"ח או 45,000 ש"ח.

מה שמדהים בעניין הוא שכנגד הנתון הזה, כמעט כל ישראלי חווה בחייו תקופה שבה היה עליו לקצץ בהוצאות באופן דרמטי – בין אם בעקבות פיטורין, הולדת ילד, מחלה או מקרה חירום בלתי צפוי.

זה אומר שכמעט כולנו יודעים איך לחיות בצמצום, אבל בוחרים שלא לעשות זאת.

אני יודעת שבעיני רבים, רמת ההוצאות שלי היא בחזקת סגפנות קיצונית, שלא לומר התכלבות. אני אמנם חושבת אחרת, אבל אתם לא חייבים לחיות כמוני.

יחד עם זאת,  מי שרוצה לפרוץ את מעגל הקסמים, כלוב הזהב, מלכודת הדבש, מרוץ העכברים או כל מטאפורה אחרת לתיאור מציאות שבה רוב זמנו מושקע במקום עבודתו – נדרש לרדד למינימום את האינפלציה האישית שלו.

אם אתם סובלים מאחד או יותר מהתסמינים הבאים, סביר להניח שאימצתם סגנון חים אינפלציוני:

  1. כשאתם מקבלים סכום כסף גדול (ירושה, בונוס, זכייה), אתם חושבים מיד מה לקנות בו.
  2. אתם צוברים וגוררים חובות בכרטיס האשראי.
  3. אתם חיים מתלוש לתלוש ולא חוסכים דבר.
  4. אתם חשים צורך לקנות את המכשיר המשודרג ביותר גם כשהמוצר הישן יותר תקין לחלוטין.
  5. אתם סובלים מחרטת קונה לעתים תכופות.
  6. חשוב לכם להשיג את רמת ההוצאות של המכרים שלכם.
  7. אתם נוטלים הלוואות כדי לממן מוצרי צריכה.
  8. אתם סבורים ששופינג גורם לאושר (גם אם בפועל אתם לא כל כך שמחים).
  9. איכפת לכם מצו האופנה.

פרישה בגיל צעיר היא משימה מורכבת לכשעצמה. אם אתם סובלים מאחד התסמינים ברשימה לעיל, היא הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית.

בסופו של יום, מדובר בעניין של בחירה. מה עדיף – קניית מוצרים שמסבים אושר זמני ודאגות כלכליות, או חיים בצמצום ללא תלות בכסף ובאנשים אחרים?

תתפלאו – הבחירה הזו לא טריוויאלית. תמיד יהיו מי שיעדיפו ג'ינסים ונעליים על פני עצמאות כלכלית.

איך להתמודד עם אינפלציה אישית?

השלב הראשון הוא לקבוע רף הוצאות מסוים – כתלות במועד שבו תרצו לפרוש – ולהגדירו כאחוז מההכנסה נטו (אחרי מס ותשלומי חובה). כל שקל שעובר את הרף הזה ייחסך ויושקע בשוק ההון. 

כפי שהסברתי בפוסט הזה, ככל ששיעור החיסכון שלכם גבוה יותר, כך תוכלו לפרוש מוקדם יותר.

זו מתמטיקה פשוטה:

  • שיעור חיסכון של 90% מההכנסה = עצמאות כלכלית בתוך 3 שנים.
  • שיעור חיסכון של 85% מההכנסה = עצמאות כלכלית בתוך 5 שנים.
  • שיעור חיסכון של 80% מההכנסה = עצמאות כלכלית בתוך 7.5 שנים.
  • שיעור חיסכון של 75% מההכנסה = עצמאות כלכלית בתוך 10 שנים.

אז לפני שאתם נותנים לכתבות פטאליסטיות לשכנע אתכם שהישראלים קורסים תחת יוקר המחיה או שאיש לא מצליח לסגור את החודש (כי הוא מרוויח 20,000 ש"ח ומוציא 22,000 ש"ח), נסו זאת בעצמכם. הגדירו שיעור חיסכון גבוה – 75% לפחות. היעזרו בגיליון הנתונים הזה להגדרה ולניהול שוטף של התקציב המשפחתי. ואל תסטו ממנו!

התמודדות יעילה עם אורח חיים אינפלציוני כרוכה בסיכול ממוקד של כל אחד מהתסמינים שתיארתי לעיל.

כדי לעשות זאת, יש להפנים שבזבוז כסף לא גורם לאושר בר קיימא; שלא ניתן להשיג את רמת ההוצאות של השכנים והחברים שלכם;  ושזה בסדר גמור שאין לכם את הבגדים האופנתיים ביותר או את הגאדג'טים החדישים ביותר.

הרעיון הזה, שניתן לתמצתו במילה מספיק, מתואר בפירוט ב-"כספך או חייך", ספר חובה לכל מי ששואף לפרוש בגיל צעיר (לא בכדי הוא ניצב בגאון בראש רשימת הספרים המומלצים של הסולידית).

אני מאמינה בכל ליבי שחיים בצמצום אינם הקרבת קורבן, ושרמת הוצאות נמוכה אין פירושה חיי סבל נטולי הנאה.

הירשם
הודע על
guest

21 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
ג'וש

בקיצור, את לא חיה ("מתכלבת" בלשונך) בהווה, בשביל (אולי) לחיות ברווחה בעתיד.

גיא

החסכון הנקי לפי הבנתי לא כולל הפרשות פנסיוניות של 18.33 אחוזים ולמי שיש קרן השתלמות של 10 אחוזים. כך שאם אני לא טועה בהבנת ההגדרה שיעור החסכון הכללי של הישראלי הממוצע הוא בין 30 ל40 אחוזים. כך שעליה לשיעור חסכון של 70 עד 80 אחוז מההכנסה פחות קשה . מאחר וכספי הפנסיה לא ניתנים למשיכה ללא קנס וכספי קרן ההשתלמות פטורים ממס על רווחים לא כדי למושכם. כיצד היית משלבת חסכונות אילו במודל של בראון והאם היית מושכת יותר מקרן החסכון ה״פרטית״ ללא רשתות בטחון אילו ?

אנא-אל

הכנסת את ההגדרה לויקיפדיה?
בלי קשר, יפה שהעדפה שלך לבזבוזים בזמנו לא היתה גאדגטים דפוקים אלא בגדי מעצבים.. אחלה טעם 😉

אנא-אל

באמת? חשבתי שאנשים מכניסים הגדרות לויקיפדיה והאישור הוא שלהם

הדס

את כל הזמן חוזרת ואומרת שהמודל שלך מתאים לכל אחד לכן אשמח לשמוע ממך איך המודל יכול להתאים לאמא לילדים קטנים? אם האם בבית הרי שהיא לא יכולה לחסוך בכלל כסף או רק מעט (חצי משרה) ואם האם לא בבית הרי שצריך לשלם למישהו שישמור על הילד. אם מדובר בממוצע הישראלי של שלושה ילדים אני לא רואה איך אפשר ליישם את המודל שלך בכלל.

רון

לדעתי,
המודל למשפחה שונה ותלוי בזמן בו את מתחילה לחסוך, גודל המשפחה, הוצאות רפואיות מיוחדות, חוגים הכרחיים לילדים, …
אך העקרונות זהים, תתחילי לחסוך כמה שאת יכולה היום כדי שבגיל, נניח 55, תוכלי לצאת לפנסיה.

הדס

היי רון, אני מניחה שאתה צודק, אבל זה פשוט לא המודל של דורין שלפיו כל אדם יכול לצאת לעצמאות כלכלית בפחות מ10 שנים. אני חושבת שהמודל שלה באמת לא מתאים לכל אחד.

הדס

תודה על ההפניה. הטענה שלך בתגובה שאליה הפנית אותי שילדים עולים מעט מאד כסף ואני מסכימה איתך באופן עקרוני. אבל הבעיה היא אחרת, הבעיה היא שכל עוד לא חסכת סכום כסף שמספיק לפרישה לפני שהחלטת להביא ילדים לעולם אז את כבר לא יכולה ליישם את המודל שלך, כי ברגע שהילדים שם את לא יכולה לחסוך הרבה כסף כמו שיכלת לפני שהילדים הגיעו מכיוון שאו שאת צריכה להשאר איתם בבית ואז את לא עובדת בכלל או שאת צריכה לשלם למישהו הרבה כסף כדי שישאר איתם ואז גם הלך חלק גדול מן המשכורת.

סנורקה

החוגים ההכרחיים לילדים עיצבנו אותי. איזה חוגים בדיוק הכרחיים לילדים? אני בת 23 והחוג היחידי שהייתי בו, זה בתיכון ושילמתי עליו בעצמי.
הפינוק והחוסר רצון לקחת חלק בחינוך של הילד והפלת אחריותו על מישהו אחר, פשוט מרתיעה. לא מבינה למה אנשים מביאים ילדים לעולם, בחיי.

הפיזיקאית

עצמאות כלכלית אמיתית היא מצב בו הפרט יכול לבחור אורח חיים כרצונו- מתוך מגוון רחב ככל האפשר. כאשר הבחירה היא בין אורח חיים סגפני לבין התכלבות העסק פשוט לא מעניין (המינעד ממש נמוך…) איני שוללת את האופציה של חיי סגפנות, התפתחות אישית וכו'- ויתכן שחלק מהזמן זה עשוי להתאים לי. לפיכך, הגישה אינה הפסקת עבודה לצורך התכלבות- אלא יצירת עושר דמיוני שיאפשר כל אורח חיים – והכי חשוב- ייצר חופש בחירה. צר לי לקעקע את הבסיס החשיבתי הרעוע עליו בנוי הבלוג אך כוונתי להיטיב- וכולי תקווה שהכותבת החביבה תחליט להימלט מהכלא המחשבתי בו היא שוהה. עצמאות כלכלית אמיתית היא כזו… קרא עוד »

אנא-אל

אז את טוענת שזה צריך להיות
מספיק כסף-> לבחור אורח חיים
לעומת
לבחור אורח חיים-> מספיק כסף.

חוץ מזה גם אם את רוצה אורח חיים אם יותר אפשרויות עדיין את יכולה להגיע לעצמאות כלכלית שתתן לך לבחור כמו שאמרת. רק שזה יקח לך יותר זמן יותר בזבוז זמן ושנים בעבודה.. ופשוט תדחי את החופש שלך בשביל.. מה כבר יש לבחור?

הפיזיקאית

עצמאות כלכלית אמיתית היא כזו בה הפרט יכול לבחור אורח חיים כרצונו- מתוך מגוון רחב ככל האפשר של אפשרויות.המטרה היא ליצור הון שיאפשר זאת בזמן קצר ככל האפשר.
בחירת אורח החיים מתוך סט מצומצם של אפשרויות (לדוגמא באופן המתואר בבלוג זה) היא התפשרות קשה, בה אנו משקרים לעצמנו באופן יומיומי.

רון

עושה שכל,
למעשה גם סגפנות זו בחירה בין אלטרנטיבות כאשר הכותבת נותנת משקל שלילי כבד ל-לעבוד.
ומעניין אותי
1. היכן הגבול שלך? נניח שבזנות את יכולה לייצר הון שיאפשר לך לממש את ה-חלום, שווה?
2. האם את מסוגלת לשים קו ברור שבו תגידי יש לי מספיק? כמה בחודש? מה הכרחי לעצמאות שלך?

מוטי רודשטיין

בימינו אפשר להרחיב אופקים בזול. כל מה שצריך זה חיבור לאינטרנט. באינטרנט למדתי פילוסופיה, גאוגרפיה, כלכלה, מתמטיקה, קורס עיבוד אות, יוגה, אנגלית, רומנית, ושפות המחשב: FORTRAN, C++, HTML, ו-Python. למדתי לסרוג, לעשות crochet ו-Needlework, לתקן אופניים, לאפות לחמים, ולתקן את התזונה שלי (לפליאו). ואלה רק הדברים שאני זוכר כרגע. מהאינטרנט למדתי יותר ממה שלמדתי בשני התארים שיש לי (שגם הם נשענו הרבה על האינטרנט). יש הרבה תכנים מרחיבי אופקים באתרים כמו TED Talks, Khan Academy, או BigThink, שצצים כל הזמן. אופציה נוספת היא לרשת 300 ספרים מאחי הגדול, ומגזינים כמו National Geographic שאני מקבל מאמא. נכון, ספרים עולים כסף, אבל,… קרא עוד »

אלון

זה פשוט לא ייאמן!!!..חזרתי עכשיו מנסיעה עסקית-פרטית מוינה-זלצבורג….כל הישראלים בלי יוצא מן הכלל שאלו אותי:"היכן יש מקומות טובים לקניות,ואוכל טוב?"….זו מטרת הישראלים:קניות+אוכל!!!!..ככה זה נראה…ואני היחיד שחזר בלי לקנות כלום!..ונהניתי עד השמים!…סיגר קובני+כוס יין steiger אוסטרי במסעדת herrlich המדהימה!!!!…חחחחחחחחחחח…איך מזהים ישראלי בחו"ל?…עפ"י השקיות ונעליי הספורט.(דוד…משה…בוא תראה איזה מעיל יפה!!!)

עומר

בלוג מלא השראה. אני בכלל לא יודע כמה אני חוסך כל חודש.

trackback

[…] מי שמרוויח יותר כמעט תמיד מרגיש מחויב להוציא יותר, הן כדי להתאים את עצמו למעמד החברתי הנגזר מתוקף שכרו, והן כדי לפצות את עצמו על הלחץ והמתח מהעבודה. האינפלציה האישית חיה ובועטת – לא רק בקרב זוכים בלוטו, אלא גם בקרב מעמד הביניים הישראלי. […]

trackback

[…] יוכל לעמוד ביעדים המשתנים של הריביות. בישראל, קיים יעד אינפלציה הנע בין אחוז אחד לשלושה אחוזים, ובהתאם לכך המדד […]

חלי

לפי איזה אחוז תשואה שנתי זה מחושב?

Eli

קודם כל את אלופת עולם ואני אוהב את הבלוג ואת התכנים, ואותך על עצם הווייתם. אבל – יש מצב שזה חישוב לעובד/ת הייטק שחיה בחדר בדירת שותפים? אולי היום, בשלב שבו את עם משפחה – יכולה להעמיד הערכה יותר ריאלית לגבי היכולת לחסוך חלק כל כך משמעותי? הוצאה ממוצעת של משפחה בישראל היא כ13 אלף בחודש (גם בלי שופינג, רכב שני, חוגי העשרה או טיולים לחו"ל). הכנסה ממוצעת לפני מיסים היא פחות מ20 (שתי משכורות), ואחרי מיסים פחות מ15. כהייטקיסט שמכניס בערך פי 2 מזה (4 נפשות, לא לוקח חופשות ונוסע עם רכב בן 10 שנים), אני לא מצליח להגיע… קרא עוד »

עומרי

לא יודע אם יעזור לך, אבל אנסה בעצמי.

לא לקנות בתשלומים.

אם חייב, פחות מ11 לעסקה.

אם אלו יקרים מדי לתשלום. זה מבחינתי מעבר לגבול האדום.

כמו כן, פחות קשור, אבל אולי יועיל.

בניגוד לסולידית, לי אין בעיה עם הלוואות לזר(עמית לעמית, B2B) אני כן מעדיף שהחיסכון שהפקדתי שם יהיה גבוה בהרבה מהכמות שאני לווה.

כך, אם אני עכשיו איבדתי אפיק הכנסה, אני יכול לנזל חלק מהחיסכון ולכסות את ההלוואה.

וכן, אני מעדיף לחסוך שם כמות משמעותית, ואז לקחת מהם הלוואה בריבית נמוכה בהרבה ממה שהייתי מקבל מהבנק.

שאני יכול תיאורתית לכסות מיד.

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן