חינוך פיננסי חשוב מכדי שיילמד בבתי הספר

ח

לפני מספר חודשים נדהמה כתבת הצרכנות של ערוץ 10, נגה ניר-נאמן, כשגילתה לעיני המצלמות שסטודנטים בישראל אינם יודעים מושגים פיננסיים בסיסיים כמו "ריבית הפריים" או "הריבית על האוברדרפט".

הניסוי הקטן שערכה שימש כדי להציג את הטענה שבורותו הפיננסית של הציבור תורמת להחלטות ההרסניות שהוא מקבל בכל הקשור לכספו. האחריות, כך נטען במרומז, היא על המדינה – שלא טורחת לשלב מושגי יסוד בחינוך פיננסי בתכני הלימוד של מערכת החינוך הממלכתית.

קשה להתווכח עם העובדה שקיימת בורות פיננסית קשה בקרב הציבור בישראל. בהחלט יתכן שאם נלמד ילדים צעירים מהי הלוואה, מהו בנק,  מהי ריבית ומהו חוב, יצליחו בבגרותם להתחמק מכל אותן מלכודות פיננסיות שרבים כל כך נלכדים בתוכן.

הבלוג הזה, כידוע, לא חוסך ביקורת מאנשים שנוהגים בחוסר אחריות כלכלית בחייהם וממיטים על עצמם אסונות. אך במלוא הכנות, איזו מידה של אחריות אישית ניתן לדרוש מאדם שמעולם לא נחשף למושגי יסוד בהתנהלות פיננסית בסיסית? זה כמו לבחון מישהו על חומר שלא היה בבחינה.

אלא שיש דווקא מי שפועל בתחום. החל מסוף 2011 פועלת במשרד האוצר "מחלקת חינוך פיננסי" שאמורה להתוות את המדיניות לקידום החינוך הפיננסי בישראל. מחלקה זו אף גיבשה תכנית לימודים מקיפה לתלמידי יסודי עד תיכון, הכוללת מספר מיומנויות ליבה בתחום הפיננסי.

אף שהתכנית נראית מבטיחה מאוד, משרד החינוך בחר עד כה לאמץ חלק קטן ממנה, ומפעיל בשנים האחרונות פיילוט נסיוני, מתוקשב, של שיעורי חינוך פיננסי עבור תלמידי כיתות י' בבתי הספר שבחרו להתנדב לתכנית.

על פניו, כולם אמורים להיות מרוצים. אותם שישיסטים ברי מזל צפויים מעתה להגיע לפרקם כשהם חמושים בכלים שיאפשרו להם להימנע מהחורבן הפיננסי שאפיין חלקים נרחבים מהדור הקודם.

אלא שיש בעיה קטנטונת. כל זמן שבית הספר ישמש בתור הערוץ המרכזי להקניית חינוך פיננסי לדור הבא של הישראלים — זה פשוט לא הולך לעבוד.

ידע פיננסי ≠ חינוך פיננסי

חינוך פיננסי מוצלח הוא כזה שמסייע לתלמידים לפתח דפוסי התנהגות שיחסכו מהם טעויות בעתיד.

זה אומר, בתמצית, להוציא דרך קבע פחות ממה שמכניסים, לחסל חובות קיימים (ולהתרחק מחובות חדשים), להגדיל את שיעור החיסכון לאורך זמן, ולהשקיע את ההפרש בתיק השקעות מפוזר וזול ככל הניתן.  

עברתי ברפרוף על יחידות הלימוד באתר החינוך הפיננסי של משרד החינוך. ככל שהמטרה היא להנחיל מושגים ומידע עובדתי – תכנית הלימודים נראית יחסית מקיפה.

הילדים לומדים עשרות מושגי יסוד שספק אם היו נתקלים בהם בנסיבות אחרות: כיצד פועל בנק, מהי אינפלציה, מהי ריבית, ומה ההבדל בין הלוואה, חיסכון ומכשירי השקעה שונים. בנוסף לומדים שם על זכויות צרכנים, על שיווק ופרסומות, וישנה אפילו יחידת לימוד שלמה המוקדשת לקריאת החשבון סלולארי.

למרבה הצער, התכנית כמעט שלא מרחיבה מעבר לרובד המושגי. האם די בשינון מושגים כמו ריבית דריבית, אשראי ושוק ההון כדי לסייע לילדים להתנהל כלכלית טוב יותר בעתיד? חוששתני שלא.

המציאות היא שידע עובדתי לא מוביל לשינוי התנהגות. אילו זה היה המצב, אנשים היו מפסיקים לעשן בין רגע. על אותו משקל, למידה של מושגי יסוד פיננסים איננה מספיקה כדי לחולל שינוי התנהגותי, ודאי לא בקרב בני נוער.

אגלה לכם סוד: לא צריך לדעת מהי ריבית הפריים הנוכחית כדי להכניס יותר כסף ממה שמוציאים ולהשקיע את ההפרש בנכסים שמייצרים עוד כסף.

 (למען האמת, אם נגה ניר-נאמן תבוא ותתקיל אותי מחר בבוקר היא עלולה להזדעזע מכך שהסולידית בכבודה ובעצמה אינה יודעת מהי הריבית העדכנית שהבנקים גובים היום על האוברדרפט. סגנון החיים שלי עוצב בצורה כזו שהנתון הזה לחלוטין חסר רלוונטיות לחיי).

 האתגר המרכזי שיש להתמודד איתו, במילים אחרות, איננו פערי הידע בציבור, אלא פערי ההתנהגות.

כדי לחולל שינוי תודעתי והתנהגותי, הדגש חייב לעבור מה"מה" ל"איך" ול"מדוע". חינוך פיננסי אמיתי לא מסתכם רק בעובדות ומושגים, אלא במענה לשאלות פרקטיות: איך לחסוך יותר? איך לצאת מחובות? איך אפשר לעשות כסף מכסף?; ושאלות התנהגותיות : איך לרסן דחפים אמוציונליים? מתי חשוב לקחת סיכון ומתי חשוב להימנע ממנו?  איך להתמודד עם עודף בחירה? איך מבחינים בין רצון לצורך?

 ישנם 3 גורמים שמונעים מבית הספר הממלכתי, הן כסביבה חברתית והן כסביבה לימודית, לספק מענה ראוי, משמעותי ואפקטיבי לשאלות הללו. מכשולים אלה מונעים ממנו, להשקפתי, להוות ערוץ ראוי להקניית חינוך פיננסי לתלמידי ישראל.

מכשול המוטיבציה

אין ערך לעובדה שחינוך פיננסי נעשה זמין במסגרת בית ספרית כל זמן שהתלמידים עצמם אינם "זמינים" מבחינה מנטאלית (או פיזית, ראו להלן) כדי לקלוט את הנושא. לחינוך פיננסי אין כל ערך בהיעדר רצפטיביות, או נכונות ללמוד.

השיטה האפקטיבית ביותר (ולמיטב זכרוני גם הנפוצה ביותר) לעודד רצפטיביות לימודית בבית הספר היא טיפוח מוטיבציה המבוססת על ענישה.

לא תכין שיעורי בית? תקבל מכתב הביתה / ייכנסו בך בציון המגן / לא תקבל זימונים מחיל מודיעין / לא תתקבל לאוניברסיטה / תסולק היישר ללימודי פחחות וכן הלאה. כך מעודדים תלמידים לחרוש, לשנן, להקיא ולשכוח לעד – וחוזר חלילה, עד המקצוע הבא, עד הבגרות הבאה.

אפשר כמובן ליישם גישה דומה ביחס לחינוך פיננסי.

אפשר להכריח עשרות תלמידי כיתה י' לשבת 20 שעות מול אתר אינטרנט שמסביר להם מהי אינפלציה ומה תפקידו של בנק ישראל, ומיד אחר כך להאזין לדקלומים של מורה שעברה שבוע השתלמות בנושא. אפשר לדרוש מהם להיבחן על החומר ולהגיש עבודות ולהכין סרטונים ולבצע "למידה משמעותית".

אלא שבהקשר הבית ספרי, אי אפשר לצפות מהתלמידים להבין שחינוך פיננסי הוא נושא בעל ערך לחיים, ולא (סתם עוד) מקצוע עיוני עבש שנכפה עליהם על-ידי מערכת תלושה של מבוגרים ארכאים שרוצים להתערב בחייהם ולחרוט במוחותיהם מושגים חסרי רלוונטיות.

התוצאה הבלתי נמנעת היא תכנית לימודים נטולת הקשר שמעוררת תסכול וזלזול. התגובות האקראית ששלפתי (מפורום הנוער fxp.co.il) מדברות בעד עצמן:

תגובות תלמידים לחינוך פיננסי
חינוך פיננסי חשוב מכדי שיופקר בידי בית הספר.

 סביר להניח שיהיו יחידי סגולה שקדנים שישננו את החומר (אפילו שאין בגרות…) – אך בהיעדר הקשר הולם או מוטיבציה מיוחדת להצליח, סביר עוד יותר שישכחו את רוב החומר הנלמד עוד לפני שיתגייסו לצה"ל, כך שברגע האמת יתקשו ליישם את הידע.

אם אתם זוכרים משהו ממה שלמדתם בכיתה י' – אשריכם. אני לא זוכרת דבר.

הנקודה היא שעל מנת שלחינוך הפיננסי תהיה מידה כלשהי של אפקטיביות, התלמידים עצמם צריכים לרצות בשינוי.

אני לא רואה תלמידים צעירים מתנדבים מיוזמתם לרכוש חינוך פיננסי אלא אם יבינו מדוע כדאי להם ללמוד את הנושא. להתרשמותי, בתכניות הקיימות אין שום הבטחה, או גמול חיובי, שיכול לעורר את הזיק ללמוד לשם הלמידה. מה שקיים, בכמויות, זו כפיה פדגוגית מהזן הרע.

לשם ההשוואה, שאלו את עצמכם אילו הייתם משקיעים זמן בקריאת פוסטים פיננסיים בבלוג הזה אלמלא ידעתם על ה"פרס" הממתין בסופו — עצמאות כלכלית עשרות שנים לפני גיל הפרישה המקובל. כעת שאלו את עצמכם מהי הסבירות שבית הספר הממלכתי הטיפוסי יעודד חשיבה "רדיקאלית" ו"חתרנית" ברוח זו, ותבינו מדוע הוא מסגרת גרועה ביותר להקניית חינוך כלכלי כלשהו.

מכשול הקונפורמיזם

התנהלות פיננסית נבונה מחייבת מידה מסוימת של התנגדות אקטיבית לתרבות הצריכה ולגורמים המזינים אותה: לחץ חברתי, לחץ מעמדי, הרצון להשתייך, התשוקה להיות כמו כולם, הפחד מהתבלטות לרעה וכן הלאה.

אלא שהסביבה הבית ספרית, מעצם הגדרתה, אינה מעודדת סממנים של היבדלות, אינדיבידואציה ושחייה נגד הזרם.

 המרקם החברתי הטיפוסי בבית הספר הוא ביטוי קלאסי של הקונפורמיזם הזה. בתי הספר אינם מצליחים, ולמיטב שיפוטי גם אינם מנסים, למנוע את החלוקה הדיכוטומית ל"מקובלים" ו"לא מקובלים" – חלוקה המבוססת לא פעם על סממנים חיצוניים (צרכניים) בלבד.

בסביבה היררכית, תחרותית ומעמדית כה אגרסיבית, ל"חינוך פיננסי" אין סיכוי להיות אפקטיבי.

כמיהתם של בני הנוער להשתייך לחבורה "הנכונה" חזקה מכל תוכן לימודי מעופש שדוחף להם בית הספר במורד הגרון.  ספק אם העובדה שלמדו מהו "אשראי" ומהי "ריבית" ימנעו מהם לשרוף את מעט המזומנים שבכיסם על מסיבות, בגדים, שופינג, אלכוהול, סיגריות, טיסות לאיה נאפה ושאר אסימונים מעמדיים.

 כשאתה בן 16, הרצון לחסוך לא הופך אותך למגניב, להיפך. מעטים הילדים בעלי החוסן הנפשי להתמודד עם כינויי גנאי כמו "קמצן" או "בונקר".

לא רק האקלים החברתי בבית הספר עוין את מי שמעז לחשוב או להתנהג אחרת. הקונפורמיזם הוא המאפיין המרכזי של האקלים האקדמי-פדגוגי.

ב-12 שנותיהם על ספסל הלימודים לומדים תלמידי ישראל כי "התנהגות טובה" פירושה הליכה בתלם. תלמיד "משפר את התנהגותו" אם הוכיח יכולת לשבת על התחת במשך מספר רב של שעות, לציית לסמכות ולמלא הוראות פשוטות מדי שעה בשעה, שנה אחר שנה. המערכת לא מגלה סלחנות כלפי מי שנכשל בכך: תלמיד שכזה נתפס עד מהרה כסובל מ"לקות למידה" במקרה הטוב או כמופרע שיש לרסן אותו – אפילו באופן תרופתי – במקרה הרע.

 ההתנהגות שמטפח בית הספר היא כזו המושתתת על שינון שטחי, פסיביות אינטלקטואלית, התנהלות על-פי לו"ז, ומעל לכל – קבלת מרות. בית הספר אינו רואה בעין יפה ביטויים של חשיבה ביקורתית או אנטי-קונפורמיזם מצד התלמידים, גם אם לעתים הוא משלם מס שפתיים בנושא.

מובן שבכך בית הספר תורם את חלקו בשילובו המוצלח של הדור הבא בשוק העבודה, בדרך לעשרות שנים כבורג צייתן במכונה הקרייריסטית. אך באותה נשימה, הוא מצייד אותו במנה הגונה של קונפורמיזם, חוסר אונים נרכש ואמונה עיוורת בבעלי שררה — 3 תכונות שצפויות להקשות על התנהלות פיננסית נבונה בעתיד.

כל התלמידים זקוקים לחינוך פיננסי בגיל צעיר, אך היחידים שיצליחו להפיק ממנו תועלת מעשית הם אלו שיעיזו לשחות נגד הזרם. אלו תלמידים שהנושא לא רק מסקרן אותם אינטלקטואלית, אלא גם והולם את הרכב האישיות שלהם (חסכנים, נחושים ובעלי יכולת לחשוב מעבר לשנה אחת קדימה).

תלמידים כאלה זקוקים ללמוד במסגרת תומכת שתגן עליהם מפני נידוי חברתי או אקדמי בשל בחירותיהם להיבדל מהסביבה ולהתנהג אחרת. בית הספר הוא בפירוש לא מסגרת כזו.

מכשול ההורות

יש קווי דמיון רבים בין חינוך פיננסי לחינוך מיני.

שני הנושאים מעוררים מידה מסוימת של מתח, מבוכה ומטען מוסרי; בשני המקרים מדובר בידע חיוני, פרקטי ורלוונטי לחיים יותר  מרוב המקצועות העיוניים הנלמדים בבתי הספר הממלכתיים (להוציא קריאה, כתיבה ואריתמטיקה); וללא הידע הזה, אדם צעיר עלול להרוס את חייו בשלב מוקדם מאוד ולמצוא עצמו לכוד בין חובות כבדים לתינוקות מיותרים.

נקודת הדמיון החשובה ביותר, בעיני, היא שהדרך האופטימלית ללמד את שני הנושאים הללו היא במסגרת דו-שיח מתמשך, לאורך שנים, בין הורה לילדיו —  ולא בהוראה דידקטית, חד-סטרית, תחומה בזמן, הניתנת מטעם תחליף הורי כלשהו.

 קונקרטית, אני מאמינה שהאחריות האולטימטיבית לחינוך הפיננסי של הדור הצעיר רובצת על כתפי ההורים. הורה שלא מקנה מיומנויות כלכליות אלמנטריות לילדיו הוא הורה שנכשל. חד וחלק.

ילדים לומדים מכוח חיקוי, לא מכוח שינון. ילד שצופה בהוריו מתנהלים בחסכנות, באחריות ובשיקול דעת לומד להעריך את ערך הכסף ולסגל את השמרנות הכלכלית כטבע שני. הילדים של מוריה, לדוגמה, יוכלו אולי להפיק תועלת מהידע הפיננסי שילמדו בכיתה י', אך אין להם צורך בחינוך פיננסי. את זה הם כבר קיבלו מהבית.

 לעומת זאת, אם אם אבא ואמא חיים מתלוש לתלוש, קונים ג'אנק צרכני על חשבון כסף שעדיין לא הרוויחו, או מפצים על היעדר קשב ותשומת לב הורית בדמי כיס (מי אמר שכסף לא קונה אהבה) – סביר להניח שהבורות הפיננסית תהפוך לתורשתית.

כדי לגאול את הילד האומלל מהגורל הזה, חובה שגורם חיצוני יציג לו את המושגים הבסיסיים.

הטרגדיה היא שדווקא התלמידים חסרי המזל הללו, שזקוקים לחינוך פיננסי כמו אוויר לנשימה, צפויים להפיק  את התועלת הנמוכה ביותר מהשיעורים הנלמדים במסגרת בית הספר.

לא רק מפני שהנושא נלמד בכפייה ונוגע בעצב רגיש במיוחד על רקע המחסור בבית; לא רק מפני שהם מתקשים לכבוש את הדחף הצרכניסטי, המהווה מעין פיצוי על שנים של מחסור. מלבד שני אלה, בית הספר, ככל מערכת המבוססת על "ייצור המוני", הוא תחליף הורי גרוע במיוחד.

קחו לדוגמה את רמת ההכשרה של מורי החינוך הפיננסי. האם מורה שעבר השתלמות קצרה יכול להוות תחליף להורה שמלמד את ילדו לאורך שנים שמרנות כלכלית מהי?

מה מבטיח שהמורה לא מאכיל/ה את התלמידים הבלים מוחלטים? האם נעשית בדיקה שמא המורה יודע להתנהל כלכלית בעצמו, ולא חי מתלוש לתלוש כצרכנו-שכיר שברירי? האם בדיקה מקדמית כזו לא חשובה יותר ממעבר ההשתלמות עצמה?

 ככל שאפשר ללמוד מהעדות הבאה, שפורסמה לפני קצת יותר משבוע ב"קהילת המורים" באתר לחינוך פיננסי שפתח משרד החינוך, נראה שסוגיית הכשרת המורים ובקיאותם מתנהלת בכאוס מוחלט.

morim1-min
תזכירו לי למי אתם מעונינים להאציל את הסמכויות ההוריות שלכם?

עם כל הכבוד לאינטגריטי המקצועי ולתחושת האחריות שמפגינה כאן המורה הנ"ל, לא צריך להיות גאון כדי להבין שהפקרתם של תלמידים שמעולם לא קיבלו חינוך פיננסי מהוריהם בידי מורים מהסוג הזה תסב נזק חמור יותר מתועלת — עד כדי שעדיף שלא יועברו כלל. למרבה הצער, תגובות התלמידים עצמם מעידות שזה כנראה לא המקרה היחיד.

חלופה לבית הספר?

 נותרנו עם דילמה. מצד אחד, יש אוכלוסיה שלמה של תלמידים שלא תיחשף למושגים פיננסיים בסיסיים אלא אם המדינה תכפה אותם עליהם דרך מערכת החינוך (בדיוק כשם שיש אוכלוסיה שלמה של אנשים שלא יחסכו כסף לגיל הפרישה אלא אם המדינה תכריח אותם לעשות זאת). מצד שני, הכפיה המאפיינת את הלימודים בחינוך הממלכתי מעקרת חלק משמעותי מהרצון ללמוד מלכתחילה.

 איך פותרים את הדילמה הזו?

אני מודה ש(הפעם) אין לי פתרון מגובש וחד משמעי. לצד זאת, אני זוממת כבר כמה חודשים ליצור מודל התנדבותי של "מנטורים פיננסיים" —  מסגרת וולונטרית שתאפשר לאנשים שהצליחו מבחינה כלכלית (ויכולים להוכיח זאת) להשקיע מזמנם ומנסיונם כדי ללוות, להדריך ולהוות דוגמה פיננסית אישית עבור נערים מרקע כלכלי חלש שמעוניינים בכך.

המודל הזה לא יתבסס על כפייה, אינדוקטרינציה, או שינון של מידע מושגי שספק אם ייחרט בזיכרון לאורך זמן. במקום זה, הדגש יושם על הסיבות לחסוך ולהשקיע מלכתחילה, ועל דרכים מעשיות לבצע את זה.

 אני לא יודעת כמה יעיל יהיה מודל שכזה — הרי בכל זאת, אפשר להוביל סוסים לשוקת וגו'…  — אבל מה שבטוח הוא שיהיה אפקטיבי פי כמה מהוראה בית-ספרית. הוא יתבסס על ניסיון מעשי, ולא על דקלומי מצגות של מורים שרצו לסגור גמול השתלמות בשבוע.

מה דעתכם?

הירשם
הודע על
guest

123 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
עמוס

היום חינוך פיננסי הוא יותר פשוט כי אפשר להשיג אותו באינטרנט.למשל באתר הזה https://www.hasolidit.com

דור

עד היום לא חשבתי על פיתרון טוב יותר מאשר – מדינה שלא מתערבת בחיי האזרחים בנושאי חינוך וחיסכון.
ברגע שבן אדם מבין שאם הוא לא ידאג לעצמו\לילדים שלו, הוא[\הם ייזרקו לרחוב, פתאום הוא מאבד מעט מהקונפורמיות שלו ומתחיל להפעיל את הגלגלים במוח בצורה יעילה יותר.

מעט פשטני, אבל זה נראה לי כמו המודל הנכון לטווח הארוך מאוד.
אולי יש מודלים חינוכיים שהוכחו כיעילים מאוד, אבל אני די בטוח שגם אם יש כאלו, הם עדיין לא הגיעו לישראל.

פאטיה

חינוך פיננסי רצוי שיתחיל מהבית, זאת אחראיות ההורים לחנך את הילדים באופן שישרת אותם בעתיד, ההורים אמורים לשמש דגם לילדיהם בענייני מוסר, כלכלה, רגשות וכדומה, משם למעשה מתחיל הכל.
באופן זה, מקנים לילדים הרגלי התנהגות בנושאים חשובים בכל שטחי החיים, כאשר העניין הכלכלי כלול בכך,"אם אין לחם, אין תורה" אמרו חז"ל.
חשוב שבית הספר יקנה לתלמידים ידע בכלכלה, שייתן להם בעתיד כלים להשתמש בהם, לתועלתם ולתועלת הציבור.
זה די מסובך להרכיב שיעור בכלכלה, שיהיה חף מדעה פוליטית וזה למעשה תפקידו של המורה לערוך את השיעור כך, שיהיה שווה לכל נפש ואובייקטיבי לגבי דעותיו הפוליטיות.

גידי יצחקי

אחרי חודשים של קריאה עקבית גם אם לא תמיד הבנתי אני רוצה להחמיא לך ולומר שאני נהנה מאד מכל הפוסטים שלך גם אם לא תמיד אני מסכים או מתכוון ליישם את הרעיונות
הפעם הפוסט כל כך זעזע אותי שאני נשבע שכבר הערב אשב עם בתי לשיחה ראשונה.
תבורכי על הכתיבה הכל כך בהירה ומהנה שלך הפכתי לקורא נאמן

vip

מציתי את מכסת הקריאה שלי להיום:) ארוך אבל טוב, מדוייק להפליא. אגב במהלך כל 12 שנות הלימוד שהשלמתי לא זכור לי שיעור פיננסי 1. ואני לא זקן:)

ברגע שהבנתי שלא ניתן לסמוך על בתי הספר שיעזרו לי לבנות את חיי בהצלחה עשיתי את המינימום הנדרש ופיתחתי יכולות אחרות בבית לבד. היום זה התברר כהחלטה נכונה.

לגבי הסוף, זה נשמע מעניין..אשמח אם תפרטי כיצד זה יעבוד.

אביעד

קייםמודל כזה (בקונסטלציה זו או אחרת) – פעמונים. כבר זמן מה שאני תוהה איך לא מתפרסמתפה הרשמה לארגון….

amidar

גילוי נאות – אני מתנדב בפעמונים. לצערי הרב, המתנדבים בפעמונים אינם מסוננים על סמך הקטגוריה הזו. בגדול רובם ככולם אנשים מאד טובים, עם הרבה רצון לעזור ולתרום, אך החינוך הפיננסי של רובם אינו מגיע מהמקום של הבלוג הזה, אלא יותר קרוב לצורה כלפיה הבלוג הזה מעביר ביקורת. בחלק מהמקרים מדובר על אנשים שבאמת לא היה להם איך או ממי ללמוד את הדברים האלו, אך בחלק מהמקרים מדובר באמת באנשים שלא מבינים את המשמעות העמוקה של התנהלות פיננסית נכונה, שלא לדבר על מונחים רחוקים כמו "עצמאות כלכלית". חשוב לזכור שהמשפחות שמגיעות לפעמונים נמצאות לרוב על סף שבר, או שכבר עברו נקודה… קרא עוד »

amidar

חשבתי על זה קצת, ואני חושב שיש לי עוד מילה קטנה להוסיף:

חשוב מאד לשים לב להבדל התהומי בין "חינוך פיננסי" ל-"עצמאות פיננסית".

למה הכוונה?

האם אדם שלא מוציא יותר ממה שהוא מכניס הוא בהכרח "עצמאי פיננסית"? כנראה שלא, רוב הסיכויים שאפשר לקרוא לאיש כזה: "מחונך פיננסית".

אנחנו מדברים כאן על מספר רבדים בסדר עולה. ראשית על אדם להיות בעל ידע בסיסי במתימטיקה, לאחר מכן עליו להתנהל פיננסית נכון (הכנסות מול הוצאות), ורק בסופו של התהליך יתפנה להשקיע את הזמן בהכנה לעצמאות פיננסית.

נשמע הגיוני, לא?

טל

אולי אפשר לשכנע את ארגון פעמונים לשדרג את השירות שלו ולעזור למשפחות לעלות על הדרך לעצמאות פיננסית "על הדרך"

פים פם

סולידית ודר היקרים,
אני "חוטא" בהתנדבות במסגרת פעמונים לא שנה ולא שנתיים…
אם יורשה לי, אני מבקש שלא תחטאו בחוסר דיוקים לגבי הארגון ודרך פעולתו (דר ע"י הבעת דעה כזו או אחרת, סולידית ע"י פרסום באתר), גם לא הוגן כלפי יתר המתנדבים ו/או המשפחות שפונות.
סולידית, יש לך את המייל שלי אם את מעוניינת להרחיב את הפרטים על הארגון.
תודה רבה.

קרן

היי amidar גם אני מתנדבת בפעמונים. מתנדבים בפעמונים מגיעים מהרבה סיבות, חלקם היו בעבר בחובות, יצאו לדרך חדשה והעיסוק בתחום עוזר להם לשמר את ההשגים, חלקם עצמאים כלכלית, חלקם "רק" מחונכים פיננסית. דורין – לדעתי אדם לא חייב להיות עצמאי כלכלית כדי להתנדב בתחום, גם אדם שמחונך כלכלית יכול להביא ערך רב על חשיבות החסכון ומשמעותו. כנ"ל אדם ששואף ופועל למען עצמאות כלכלית אבל עדיין לא הגיע לשם בפועל. חייבת לציין שמנסיוני חלק גדול מהליווי הוא רק עצם ה"בייביסיטר" למשפחות – עצם העובדה שמגיע מלווה על בסיס שבועי וצריך לתת לו דין וחשבון לאן כל שקל הלך כבר יוצר מוטיבציה… קרא עוד »

shlomi

כרגיל, פוסט מצויין. לא קל להתאושש מהרגלי חשיבה שרוכשים בבית הספר. אני חושב שהרעיון שהעלית בסוף יכול להועיל לבני נוער בעלי אופי עם רצון ללמוד.

נאל

אני מורה פרטית למתמטיקה ורואה שדווקא בחומר הלימוד ל- 3 יחידות בגרות הצליחו להכניס כמה מושגים בסיסיים חשובים, כמו איזו הלוואה/השקעה עדיפה (6% ריבית כל שנה או 12% ריבית פעם בשנתיים – במסגרת לימודי "גדילה ודעיכה" מה שנהוג לכנות ריבית דריבית), בנוסף מלמדים קריאת גרפים שבהם גם גרף צריכת החשמל של משפחה, גרף שתי אלטרנטיבות לחנייה בתשלום וכו', טיפה בים אבל בכל זאת שמחתי על הניסיון להקנות ידע שימושי לחיי היום יום. אבל זה לא מה שהתכוונת, אני יודעת, כדי להקנות את הידע לניהול הפיננסי האישי נראה לי שהכי טוב יהיה להתנסות ברטוב במצב יבש, כלומר להשתמש במשחק מחשב שיעשה… קרא עוד »

קובי

אני הייתי שולח את המתנדבים להורים דווקא. כמו שעשו באחד העיתונים והוציאו מספר משפחות מחובות להתנהלות כלכלית אחראית. לילדים יש פיתויים חברתיים שמקשים על ההורים לסרב לצרכנותם האובססיבית.צריכים לצייד את ההורים לא רק בידע אלא גם בעמידות פסיכולוגית שלא יכנעו לבקשות הילדים ויוכלו לעזור להם לעמוד בפרץ. בכל זאת מבוגרים יבינו זאת יותר וגם טווח המחשבה שלהם רחוק יותר מילדים שאינם מעונינים לחשוב על עתידם הרחוק. אני מלמד מחשבים בתיכון וכל תלמידי חושבים על חברות סטארט אפ. אני מסביר להם שבסטארט אפ יש סיכוי של אחוז אחד להתעשר ו 99% להיות עני, בעוד שברכישת מקצוע טוב יש סיכוי גבוה לחיות… קרא עוד »

argra11

1. קיים משחק כזה , הוא נקרא : CASHFLOW מבית היוצר של קיוסאקי. 2. גם אני מתנדב בפעמונים , פעמונים חרטה על דיגלה רק את השלב הראשון בהגעה לעצמאות כלכלית והוא החתירה לאיזון תקציבי . ההגדרה ל"הצלחה" בפעמונים היא משפחה ללא חובות אשר חיה באיזון כלכלי בהתאם להכנסות. מניסיון אישי בלבד , רוב האנשים (כולל מלומדים מאד) בכלל לא מבינים את הרעיון של עצמאות כלכלית וגרוע מכך … רובם גם לא רוצה לדעת ! (כל כך הזדהייתי עם הרעיון שלך באחד הפוסטים הקודמים שבו אמרת ששום אדם לא ידע את התוכנית יציאה שלך ממרוץ העכברים). לפני מספר שנים עבדתי בבית… קרא עוד »

מולי

אי אפשר לצפות מארגון מונופליסטי על שעות הלימוד לתוצאות יעילות, זה כבר אמור להיות ברור. והבעיה היא שבכלל קיים דבר כזה "מערכת החינוך". הדגש הוא תמיד על מערכת שבונים והתלמידים צריכים להתאים את עצמם אליה. זה אמור להיות בדיוק הפוך – הדגש צריך להיות על התלמיד, ו"המערכת" צריכה להיבנות לפי הדרישות שלו, ולהתאים את עצמה לכל תלמיד בנפרד. אין שום דרך אחרת. לצערי אנחנו בני אדם והמגבלה שלנו היא שאנחנו צריכים שלאחרים יהיה אכפת מאיתנו בשביל שמערכת יחסים כלשהי תוכל להצליח. ובלי קשר, למה תמיד צריך לשים אימייל בתגובה? הרי גם ככה לא נעשה עם זה כלום.. זה סתם מיותר… קרא עוד »

Mnakash

אני משתדל ללמד כמה ש יותר אנשים על השקעות ובפרט על מניות. אני זוכר את הדיעות הקדומות שהיו לי על מניות לפני יותר מעשר שנים ואיך למדתי מספרים כמו הליכת אקראי בוול סטריט על תפקידן של מניות להשקעה לטווח ארוך. יצא לי גם להעביר מצגות בנושא. אני רואה את נושא החיסכון כנפרד ובעל אופי חזק של חופש פעולה ולא ניתן לכימות (בניגוד לתחום ההשקעות שם אין חופש ולרוב האנשים יתאים שוקולד מריר בהרכב זה או אחר בסלים פאסיביים רחבים) בנושא הזה אני חושב שבעלת הבלוג מצליחה לייצר מודעות ולהציף את הנושא אבל רוב האנשים לא יקבלו בהבנה כחלק מהרצאה רעיונות… קרא עוד »

אריק

עמותת שיעור אחר הינה עמותה אשר מגייסת מתנדבים בעשרות ארגונים עסקיים וגופים ממשלתים אשר מעבירים קורסי העשרה בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מחוסרות הזדמנויות. מדובר בקורס העשרה שנמשך 12-20 שיעורים ומועבר אחת לשבוע בכתה במסגרת שעות הלימודים ובנוכחות מורה. כל מתנדב מלמד שיעור אחד או יותר בהתאם לחלוקה שנקבעת מראש. בית הספר, גילאי התלמידים, המיקום הגיאוגרפי ושעת הפעילות נקבעים בתיאום עם קבוצת המתנדבים. כשעבדתי במשרד האוצר העברנו קורס בנושא כלכלה וצרכנות נבונה (ישנם עשרות גופים שמעבירים קורס זה).

את יכולה לפנות אליהם ולקבל את מערך השיעורים, הוא די הולם את התכנים עליהם את מדברת, מבדיקה קצרה שלי אין פירוט באתר שלהם.

גלית

ברור שעדיף שהחינוך יבוא מהבית, אבל לרוב זה לא קורה. לכן בודאי לא יזיק שנערים ונערות יחשפו בכל מסגרת שהיא לנושאים הקשורים להתנהלות פיננסית נכונה, גם בבית הספר. משהו עשוי להשאר מזה לעתיד, לפחות אצל חלקם. דוקא בגיל הזה יש נטיה לבזבוזים על שטויות בקניון, כגון בגדים, איפור, משחקים לקונסולות, טלפונים סלולריים וכו,.לכן דיון במשמעות ההתנהגות הבזבזנית, העלאת הרעיון של דחיית סיפוקים והסבר איך זה עשוי לתרום להם בעתיד יתכן וישפיע במידה מסויימת. לפחות זהו נושא שהרלוונטיות לחיים האמיתייים שלהם ברורה ומיידית, בניגוד לתנ"ך, ספרות או גאוגרפיה.

תמר

שלום, פוסט חשוב בנושא חשוב. שתי הערות שעלו לי: 1. רעיון המנטורים נשמע מעולה. יש בבלוג הזה הצטברות ייחודית של אנשים בעלי ידע וכישורים לעשות את זה. אולי כדאי לעשות את זה לא רק לבני נוער. אני למשל טובה בפן החסכני, אבל פחות בהשקעות, ומאוד אשמח להתפתח בנושא. דרך אגב עמותות כמו פעמונים, או מט"י מעניקות חינוך להמונים בנושא. גם אם זה לא תמיד ישירות לבני הנוער, זה למשפחות ודרכן לבני הנוער. 2. בנוגע לתיאור הססגוני של תלמידי בית הספר אשר למדו לשבת 12 על התחת,הזומבים הקונפורמיסטים, בניגוד לתלמידים בעלי הסיכוי לתחייה פיננסית שהם "חסכנים, נחושים ובעלי יכולת לחשוב מעבר… קרא עוד »

תמר

תודה על הפוסט המעניין והחשוב. הערותיי: 1. רעיון המנטורינג הוא נפלא. בעיניי כדאי ליישם את זה לא רק על תלמידים צעירים, אלא גם על מי מאיתנו שמרגיש שעדיין חסר לו מפגש פנים מול פנים בנושא. 2. מאוד לא מסכימה עם הדיכוטומיה בין "התלמיד הקונפורמיסט, הזומבי של מערכת החינוך", לבין "התלמיד הנחוש, שיודע לראות שנה אחת קדימה". משתי סיבות: א. כדי להגיע מהר לחיסכון אגרסיבי, רצוי להתחיל בלהיות תלמיד טוב (עיין ערך- לעשות את התואר בכלכלה באוניברסיטה טובה בח"ול, להתקבל לעבודה במשכורת לא רעה בכלל באזור המרכז עם תואר ראשון בלבד, וכדומה). ב. התלמידים הטובים, שצולחים היטב את 12 השנים, הם… קרא עוד »

לאה

אני מורה בבית ספר יסודי, ומזה מספר חודשים, הרבה בהשפעת הבלוג שלך, החלטתי להעניק לתלמידים בבית הספר חינוך וידע פיננסי. זו מסגרת וולונטרית מבחינת הילדים, היא מתקיימת בין 14:50 ל16:15, רק מי שמעוניין, ואני מעוניינת בו מגיע- כך שילדים שלא רוצים ללמוד לא נמצאים שם. המסגרת מתנהלת כך: הילדים עובדים בקבוצות קטנות לכל קבוצה יש חוה פיזית, שהיא בנתה מחומרים נפסדים וחומרי אומנות, יש כסף, יש בעלי חיים, יש אנשים , יש הוצאות ויש הכנסות, אני ה"מדינה" דהיינו הריבון, ואני מחוללת כל מיני מניפולציות כדי שיראו מה קורה לדוגמא: לפעמים אני מדפיסה המון כסף ומחלקת…לפעמים אני מטילה מיסים גבוהים ,… קרא עוד »

Omer

יש לי 20 שנות לימוד, 8 מתוכן בלימודי כלכלה חשבונאות ומנהל עסקים ולא למדתי שיעור אחד של חינוך פיננסי. אף אחד לא הסביר לי על ניהול כלכלי אישי, נכסים מניבים והתחייבויות. אולי הזכירו בתיאוריה את העלות האלטרנטיבית וחישובי תשואה אבל בטח שלא על איך לתכנן סדר עדיפויות משפחתי, לחשב הכנסה פנויה ומה כרית הביטחון שלי לשעת צרה.
באוניברסיטה לומדים רק על כסף של אחרים.
גם לא נראה לי סביר שמורים שבעצמם לא נוהגים ככה יבואו וירצו לתלמידים על חינוך פיננסי.

adia

כל כך נכון!

סטיב

ואולי בחברה שמושתת על האמונה שצמיחה זה טוב (ומאמינה שללא הגדלת הצריכה נכנס למיתון) – לחנך אנשים להוציא פחות (ולצרוך פחות) לא נמצא באמת באג'נדה של אף ממשלה…

קינז

העלית טענות הגיוניות אבל לא שכנעת אותי. אני חושב שזה מאוד חשוב לשלב לימודי חינוך פיננסי בתכנית הלימודים; לא רק לתלמידי כיתות י' אלא לכל הגילאים ולהתחיל כמה שיותר מוקדם, עוד בבי"ס היסודי. אני מלמד במסגרת התנדבותית שיעורי חינוך פיננסי לילדים בכיתה ד' במסגרת פרוייקט פיילוט של עמותת ידיד, ומהתרשמותי הילדים מלאי מוטיבציה, סקרנים, לומדים ומפיקים מהשיעורים הרבה. הלימוד הוא חווייתי ואינטראקטיבי ונוגע בהרבה מהשאלות שהעלית בפוסט כגון- "איך לחסוך יותר?" "איך לרסן דחפים אמוציונליים?" ו"איך מבחינים בין רצון לצורך?" אני חושב שכמו כל דבר בביה"ס, בסופו של יום האפקט הלימודי רב השנים ייקבע לפי טיב המורה יותר מתוכן מערך… קרא עוד »

דימה

מאמר מצויין. נכון שלילדים אין כוח ללמוד את הנושא, אבל מסיבה מוצדקת: הם ילדים. אין להם מושג מהחיים ובטח שכרגע אין להם מספיק סיבות להתנהל פיננסית בצורה נבונה. עד שלא ינתקו אותם מהתמיכה של ההורים (בימינו זה לא קורה מספיק) ויזרקו אותם למים, הסוויטצ' הקוגנטיבי לא ידלק. החינוך הפיננסי צריך להתחיל בראש ובראשונה, כמה שלא נעים להגיד את זה, בשיטת המקל והגזר. להציג אלטרנטיבות ללמה כדאי לחסוך, מה יוצא לך מזה. פה טמונה בעיה: לך תסביר לילדים בכיתות י'-יב' אלטרנטיבות לחיים כשהם עוד לא יודעים מה הם החיים. מה זה לעבוד, מהי אחראיות (לא פיננסית), מהי זוגיות, מהי משפחה –… קרא עוד »

ש"מ

ומה עם לתת לילדים דמי כיס מוקצבים מראש, האם זה לא סוג של חינוך פיננסי?

נחמה שטרית

מרתק וחשוב מאוד! תודה רבה…
בזכותך התחלתי לחשב מסלול מחדש…..לפני מס' חודשים ואנחנו על הגל.

mindy492

עמותת "חיים בפלוס" מכשירה סטודנטים להיות מנטורים פיננסים ולהעביר קורסים לכיתות י"א י"ב ולבנות שירות לאומי. הקורסים משלבים מפגשים חוויתיים ואינטראקציות אישיות בין המנטור והחניכים. גיבשנו רשימה של 13 משימות שעל החניכים לבצע, לדוגמא בדיקת דף חשבון הבנק, משא ומתן מול חברת הסלולר, הפקדה לתכנית חסכון, וכו'. המנטורים מלווים את התלמידים בביצוע המשימות. ביצוע המשימות ומדידת ההצלחות מתועדים במערך גוגל דרייב כך שאנחנו יודעים מה האפקט של הקורסים. המנטורים נבחרו על פי הכישורים שלהם לתקשר עם בני נוער "בגובה העיניים" . הם מאמינים בדרך החיים של "החיים בפלוס" וכך מהווים מודל לחיקוי לחניכים, שאינם מקבלים את הכלים האלו מהוריהם. הפעילות… קרא עוד »

amit

אהבתי את רעיון המנטורים, אני בעד!
אני ראש צוות בארגון ״פעמונים״, הארגון החל לפני כשנה פיילוט של חינוך פיננסי במוסדות של נוער בסיכון.
אולי אפשר לעשות שיתוף פעולה בין המודל שדיברת עליו לבין התוכנית אצלנו.

CLEMENT

הסולידית מכה שוב, עם תובנות מצויינות, אבל, לצערי, חסרות תוחלת, ואסביר: א. עד לפני מספר שנים שימשתי כמנהל סניף בנק. הבורות הפיננסית שנחשפתי אליה במהלך השנים הציקה לי מאוד, וניסיתי כמיטב יכולתי "לבער" אותה, בשיחות עם לקוחות (וגם עם עובדי הבנק, שאינם כה מקצועיים כמו שחושבים). אני יכול להעיד – אי אפשר לבער את הבורות הזאת בשום אופן. זו התנהגות מולדת, וגם אם יפלו על אדם כזה אלף אסונות פיננסים, הוא יחזור לסורו. ב. פניתי, בזמנו, למפקח על הבנקים ולנגיד בנק ישראל במכתב רשום, ובו הצעה לשני שינויים חשובים, לקידום הנושא: 1. מבחן ידע – לחייב כל פותח חשבון ב"טסט",… קרא עוד »

שרית

קלמנט שלום, קוראת את הפוסט באיחור של כמה חודשים, ורוצה להגיד שכעקרון אתה צודק אבל – יש אנשים שלפעמים פתאום נפקחות להם העיניים. שלי למשל נפקחו לגבי השקעות בעזרת הבלוג הזה. והבלוג הזה גם עוזר לי היום לפקוח עיניים של אנשים אחרים (כאלה שאני מלווה בתהליך יציאה מחובות למשל, שזה השלב הראשון בדרך למי שכבר שקוע עמוק במסלול). לצערי כבר לא אצא לפנסיה בגיל 30 (אם כי בהחלט שואפת לעשות זאת לפני 60..), אבל אני מעבירה את המסרים לילדים שלי בגילאיהם השונים, ואולי הם כן יצליחו לעשות זאת (לדורין, דרך אגב, הפוסט על המקפצה לאזרחות 2.0 הוא פשוט הברקה, שבאמת… קרא עוד »

shesek8

מסכימה עם כל מילה, כולל הקונספט הלימודי שהצעת

clement

אחריות אחריות, כמובן. הSPELLER הזה לא אחראי!

יעקב

לא יעזור כל החינוך שיקבלו בבית ספר אם בבית לא יהיה לזה חיזוק בצורה מעשית, למשל מתן דמי כיס והסברה של היתרונות הגלומות בחיסכון שלו ולא בבזבוז ישירות בקניון. אפשר גם לצ'פר בצורה של תוספת דמי כיס במקרה של צבירה של חיסכון אחת לתקופה (בדומה לריבית – רק שהבנק זה ההורים). גם יעודד לחסוך וגם יתן להם תחושה של ריבית דריבית. כמובן, שכל זה צריך לבוא עם הגדרה של חיסכון למטרה כלשהיא ולא סתם, וזה לא בושה להגיד להם גם בגיל צעיר שיש מטרות יותר נעלות מלחסוך לצעצוע כזה או אחר, אחרת גם בגיל מבוגר הם פשוט יחסכו ואז יבזבזו… קרא עוד »

שרית

אצלי דמי כיס משמשים ללימוד חסכון. וכך גם אצל לא מעט אחרים. זה החינוך הפיננסי הבסיסי.
פעם אחת הילד ביקש הלוואה על חשבון דמי הכיס של השבועות הבאים וקיבל. אבל כשאח"כ במשך חודשיים לא היה לו כסף (ועוד שילם ריבית), הוא הבין את הרעיון ומאז לא ביקש יותר הלוואות.. אח"כ התקדמנו לשלב של "תחסוך לקניה יקרה", ומשם ל"תחשוב אם אתה באמת רוצה להוציא את כל החסכון על זה". היום הוא קורא את הבלוג ומתכנן איתי רכישת קרנות נאמנות.. 🙂

טל

אני לא מבין את הטענה כלפי בתי הספר.
לתובנתי בית הספר לא מלמד למחשבה ביקורתית.

אני נתקל בזה מידי פעם בבית הספר היסודי.
זאת לא המטרה שלו. המטרה שלו היא לחנך ילדים לתודעה יהודית-ישראלית.

בשעורי חינוך פיננסי בפרט הם לומדים דברים כמו תוכים. (הם למדו למשל שעדיף להשתמש במזומן על פני אשראי)

שיהיה לנו בהצלחה.

טרי

מילותייך ומחשבותייך הן אור בשדה של חושך.
רעיון המודל מקסים, וחיוני ביותר. על כן, לטעמי הדל, אם יכוון בעיקרו להורים, יהיה אפקטיבי יותר.
כפי שציינת, חינוך, ובפרט חינוך פיננסי, מגיע מהבית בו גדלנו.

"הרואה לימים – זורע חיטה, הרואה לשנים – נוטע עצים, הרואה לדורות – מחנך אנשים."

סיתוונית

אני זוכרת שלמדתי "כלכלת בית" ומה לימדו אותנו בכלכלת בית? איך לבשל ולרקום 🙁

אודי

חוששני שביה"ס לא כל-כך טוב בהקניית ידע תאורטי, אעפס…

המוח

דורין אני קורא ותיק, ופעם ראשונה בחרתי להגיב. הנושא של חינוך פיננסי הוא נושא חשוב. יחד עם זאת, כמו שכתבת, המדובר ב"בעיה" הנוגעת לחיים של כל אחד מאיתנו. בדיוק כמו שלשמור על הבריאות הוא לא אחריות של הבי"ס, אלא של ההורים. לפיכך אוכלוסית היעד היא קודם כל ההורים ורק לאחר מכן הילדים. פתרון אפשרי הוא במסגרת עמותה. בכיתות י' למיטב זכרוני יש "מחויבות אישית" או "תרומה לקהילה". זה יכול להיות מקום בו נחשפים לתכנים האלו. קחי בחשבון שכמה שזה עצוב, רק חלק מהאוכלוסיה ירצה/יוכל/יהיה בעל מוטיבציה ליישם. לפיכך נראה כי הפתרון (החלקי) בנוי על מספר נדבכים: 1. חינוך פיננסי "כפוי"… קרא עוד »

babta

מאמר חשוב מאוד. כמורה בפנסיה כסבתא לנכדים כבר שניים אני מנדנדת לילדים שלי לתת חינוך פננסי לנכדים שלי בבית כחלק מהחינוך הכללי שהם מעניקים להם. מניסיון רב שנים התלמידים בתיכון כלל לא מעוניינים בנושאים האלה . בבית ספר התיכון שאני עובדת בו כיום כספרנית וכתלמידה לתואר שני במידענות אני רואה את תופעת המטריקס -צרכנית אצל כל התלמידים. אבל, אני רואה דבר נוסף. כמעט כל הנוער לומד ממש טוב דרך מרחב דיגיטלי. אפשר להעביר להם כמעט כל נושא בדרך ויזואלית או דרך טבלטים, סמרטפונים, מחשבים או כל מסך דיגיטלי אחר. מתוך ניסיון של שנים בהוראה מרחוק (הקניית השפה העברית לאזרחיי כל… קרא עוד »

Or

עמותת פעמונים עושה את זה:
http://www.paamonim.org/vision.php

אור

כקורא וותיק בבלוג שלך, אני לא מפסיק ליהנות מהפוסטים, הרעיון של המנטורים נשמע מעולה, שווה לנסות, פיילוט כלשהו, אולי יצמח מזה משהו ואולי לא, לפי דעתי שווה לנסות.

נ.ב
עכשיו גם ראיתי שפתאום ישנם יותר מ6K לייקים, לא יודע איך זה קרה, אבל כל הכבוד – המשיכי כך!

גיא

זו כמובן הייתה היפותזה , היא גם מעולם לא הופרכה.
בשביל להפוך אותה לתיאוריה צריך לאשש עם מחקרים ניסויים ותצפיות.
לי זה נשמע כמו עבודה. זה בדיוק מה שלא חסר לי 🙂

2 הגרוש שלי לפוסט :
במרבית תחומי לימוד המטרה היא להנחיל מושגים ומידע עובדתי.
מעט אנשים מבינים את העקרונות והנחות המוצא שבסיס התחום ויידעו לקחת את המושגים ולצקת תבניות חשיבה מהן.

לדעתי ולצערי אחריות אינה דבר שניתן ללמד.
יש גם לזכור שהדבר הכי חשוב ברוב מוסדות הלימוד הוא הציונים , אחרת למה שומרים אותם בכספת?

ליאת

זה נשמע כמו שלוחה של פעמונים, רק הזרוע המונעת….
אני חושבת שהיוזמה היא משובחת, הבעיה המרכזית היא שאין הרבה אנשים כאלה. כלומר, גם אנשים שנחשבים מצליחים היום בתחומם (אפילו כלכלנים) לעתים מנהלים אורח חיים בזבזני וחסר אחריות. מצד שני באופן טבעי המתנדבים שיימשכו ליוזמה יבואו מרקע של ניהול כלכלי טוב.
מאוד מסכימה עם הטור אגב, והבעיה הכי קשה מכל אלו שמנית היא מוטיבציה.

DoronP

דורין,
אם לא היית קיימת, היו חייבים להמציא מישהי כמוך!
גם אני חושב כבר זמן מה להעביר סדנא בעיר שלי בכנס שמתקיים לחיילים משוחררים בנושא חינוך פיננסי והקניית הידע הבסיסי הנדרש להגעה לעצמאות כלכלית.
יישר כח ענק!

ראובן

ניתן ללמד את הנושא דרך יצירת תחרות ביין התלמידים וביין קבוצות שישקיעו כמו במונופול (בכאילו).במשחק תחרותי נוכל לגרות את התלמידים

שלומית

אני חשבתי להעביר "הרצאה" בגן של הבן שלי לגבי צריכה נבונה וחסכון, תוך כדי המחשה של מוצרים יומיומיים כגון אוכל, בגדים וכו׳. יש לנו במושב חנות יד 2 שאני מנהלת בהתנדבות ויש לא מעט ילדים שבאים ורוכשים להם בגדים ב-2 ₪ ויש לי רצון לקיים שוק שכל אחד מביא את עודפי הגינה שלו ומקבל תמורתם כסף מקומי של המושב ובכסף יוכלו לקנות מוצרים מאחרים או בגדים מהחנות.

בהזדמנות זאת, אני רוצה להודות לך על ההשראה מהבלוג שלך. אנחנו נהנים מאוד לקרוא ולקבל רעיונות 🙂

agapy

יאנוש קורצ'ק

איתי

כעוקב חדש ונלהב בבלוג משבוע שעבר, אלו בדיוק המחשבות שעברו לי בראש כשנרשמתי לניוזלטר. חייבים מורים לחינוך פיננסי בבית ספר, ורצוי שיהיו אנשים שיודעים לתקשר בגובה העיניים עם התלמידים ולהסביר להם שהשיעור הזה – הוא לא נועד כדי לגרום להם לחסוך בעתיד ולדאוג לעצמם לגיל הפרישה – אלא הוא נועד כדי שיגשימו את עצמם בעולם הפיננסי הקשוח. שיפתחו עסק, שיתעניינו בשוק ההון מתוך ההבנה שזה משפיע להם על איכות החיים ועל החלומות שלהם לעסוק במה שהם אוהבים ורוצים. ילדים ונערים הם מלאי מוטיבציה ודחף ליצור והם מסוקרנים עד שאט-אט המערכת החינוכית קוטלת להם את היצירתיות מדי שנה… עם מערכי שיעור… קרא עוד »

האופטימית

האמת שזה מאוד מענין. אני חושבת במשך הרבה זמן להתחיל להתנדב בפעמונים ואני יכולה להגיד מניסיון שכשלמדתי בגיל 27 קצת מושגים בסיסיים בכלכלה נדהמתי לגלות כמה דברים בסיסיים אני לא יודעת בהם כלום. ללא ספק צריך ללמד את הנוער של היום ואם הייתי יודעת מה שאני יודעת היום כנראה שהייתי כבר היום יכולה להיות עצמאית כלכלית.

לב

Robert Kiyosaki יצר בזמנו משחק לחינוך פיננסי (בהתחלה משחק לוח ואח"כ באינטרנט). אפשר לבדוק את המשחק שלו או אולי להתייעץ איתו.

amidar

יש לי את המשחק שלו בבית, ואפילו יצא לי פעם אחת לשחק עם עוד אנשים. לצערי התרגום של המשחק לעברית\ישראל לא מוצלח כל כך, ורצוי היה לתרגם אותו בצורה קצת יותר איכותית.

מודל המשחק טוב ונכון, אך מתאים בצורה מדוייקת לארצות הברית, ופחות לארץ. למי שאינו מעורה בנושא ההתנהלות הפיננסית בצורה עמוקה, רק להבין חלק מהמושגים במשחק יהיה קשים, ובכלל המושגים האלו אינם בשימוש בארצנו הקטנה.

רפי אוברגוט

אחרי כל כך הרבה תגובות מעניינות וחכמות אשתדל להוסיף עוד נדבך. במקצועי הנני מתכנן פיננסי למשפחה עוסק (ושובר את הראש) הרבה בנושא ה"חינוך" הפיננסי (המילה חינוך כבר לא נכונה מהסיבות שציינת בבלוג). בכובע נוסף הנני מכיר היטב את פעמונים (מכשיר מתנדבים) ובעוד כובע מוביל את ארגוני ההתנדבות בעירי כמחזיק תיק ההתנדבות (חבר מועצה – זה גם בהתנדבות). למה כל זה חשוב? ראשית, ניתוח מפוכח, מדויק ומעניין של מצב החינוך הפיננסי. בהחלט תשתית נהדרת לגיבוש תוכנית אפקטיבית. אני בהחלט מסכים עם כך שהשינוי צריך להיות: 1. מבית – אחריות אישית ואחריות הורית. 2. שינוי התנהגותי. בית הספר/ האוניברסיטה יכולים לסייע כנותני… קרא עוד »

CLEMENT

הסולידית היקרה, זו התגובה השנייה שלי, כיוון שהנושא הזה מטריד אותי שנים רבות: 1. חינוך – מערכת החינוך שלנו לא מצליחה להעביר לתלמידים את המינימום ההכרחי – קרוא וכתוב ברמה סבירה (ראי התגובות בFXP.CO.IL) – אז נראה לך כי היא תצליח להעביר נושא חשוב כזה? תמהני. 2. המורים – המורים עצמם הם בני דור שאינו יודע מהו "חינוך", ובוודאי לא מהו "פיננסי" (דוגמא מצוינת – תגובת המורה בכתבה), והם יוכלו להעביר נושא חשוב כזה? 3. דיסוננס קוגניטיבי – כל האמור במאמר יוצר צרימה מכוערת ואיומה בקרב בני הדור הזה, שהתחנכו על: מגיע לי, לכולם יש ולמה לי לא, כסף קל… קרא עוד »

ayelet582

הפוסט הזה הזכיר לי שיחה שמתנהלת עם ילדיי הקטנים בתדירות של אחת לשבוע-שבועיים:

ילדים: אמא, תקני לי…
אני: לא
ילדים: אין לך ארנק?
אני: יש לי
ילדים: אין לך כסף?
אני: יש לי
ילדים: אז למה לא?
אני: כי אני בוחרת שלא
(ואז מסבירה להם למה לדעתי לא)

לפעמים הם מגיבים לזה יפה, לפעמים לא 🙂

יואש

תודה דורין, על אחד הפוסטים הטובים ביותר בנושא החשוב ביותר. בכדי לבער את הבורות אני משוכנע שצריך לעסוק בחינוך בגיל בתי הספר. וכמה שיותר מוקדם יותר טוב. את אומרת שבית הספר הוא לא הסביבה הטובה לכך, ויש דוגמאות של תלמידים/ מורים שלא מפיקים מכך כלום, זה נכון! אך יש גם דוגמאות הפוכות באופן אישי אני מכיר מספר (מצומצם) של תלמידים שעוברים את השעורים של חינוך פיננסי והתגובות שלהם ממש חיוביות. אין לי סקר שמנסה להוכיח אם זה עובד או לא. רעיון המנטורים הוא מצויין והוא גם עובד . הדוגמא של "פעמונים" ו"החיים בפלוס" זו כנראה הדרך הנכונה , משום שמשרד… קרא עוד »

אסף

מי שחושב בגדול – שיתחיל במורים. אני בטוח שחלק ניכר מהם ישמח להשתלמות בנושא בשביל החיים הפרטיים שלהם. אחרי זה הדרך תהיה סלולה גם למנטורים וכל דבר כזה.

רפי אוברגוט

צודק.

kinamon

חינוך פיננסי חובה
אבל "בין חובות כבדים לתינוקות מיותרים"… נראה לי מיותר !!!
אין תינוק מיותר גם לא לאלהורי
זה קסם כזה שעד שלא מנסים לא יודעים!

אלי

שלום דורין, גם אני התחלתי לקרוא בחודשים האחרונים ואני שמח ללמוד מושגים ודרכים חדשות.
התחלתי גם לחנך את הילדים שלי בעיקר דרך דמי הכיס שלהם. ע"י העלאת דמי הכיס שלהם במידה והם חוסכים אותם (ריבית) והפקדה לחשבון לאחר הגעה לסכום המטרה. והייתי שמח לפתח אותם לכיוונים נוספים.

הייתי שמח אם היה אפשר לקבל דוגמאות לעשות מערך שיעור כזה לילדים בבית.
1. תרגילי חשיבה לריבית ולמושגים פננסים נוספים שיהיו מובנים לילדים.
2. חלוקת דמי כיס וללמוד לנהל אותם כתקציב פרטי לילד.
3. הצגת בעיות או מקרים נפוצים שילדים יכלו ללמוד מהם.

היכולת שלך מדהימה, תודה רבה לך!

amidar

צור איתי קשר בפרטי, יש הרבה דרכים.
(dar.amit@gmail.com)

משה

כמו תמיד אני נהנה לקרוא אצלך עוד ניסוח של מחשבה עצמאית ורעננה

עודד

היי דורין,

מתחבר להסבר של הקונפורמיזם. מי שחוסך (גם בגילאים אחרי התיכון) נחשב ל"חנון" ולא מגניב.

חוץ מזה, אחלה מאמר!

תודה.

שרון לוין

נושא החינוך הפיננסי הוא בליבת העשייה שלנו בפעמונים – למבוגרים, לצעירים, לבני נוער וגם לאנשים בגיל השלישי, עולים חדשים, אנשים עם צרכים מיוחדים ועוד. כחלק מפעילותינו הענפה אנו מעבירים מגוון רחב של תכניות לחינוך פיננסי לבני נוער במספר אפיקים: סדנאות בבתי ספר – פעילות המועברת בבתי ספר ובעיקר בתיכונים, משלבת התנסות חוויhתית שבה בני הנוער מקבלים ידע מקצועי ולומדים מונחים בסיסיים, אך גם לומדים לבנות תקציב אישי המותאם להוצאותיהם ולהכנסותיהם. בסדנאות מתקיים דיון משמעותי על נושאים רלוונטיים בחיי בני הנוער כמו: מותגים ולחץ חברתי, ההבדל בין "צריך" ל"רוצה", "חיים ממה שיש", זכויות וחובות בני נוער בעבודה, מושגי יסוד בבנקאות ואיך… קרא עוד »

YossiN

כרגיל, כתיבה רהוטה ובהירה- פשוט תענוג לקרוא ראשית, מה שכתבת נכון על כל מערכת החינוך וכל המקצועות- העניין של להעביר לתלמיד את הרלוונטיות של החומר כך שגם תיכנס ותשקע מאוד לא טריוויאלי. זה נכון על היסטוריה, זה נכון על מתמטיקה, וזה נכון גם על חינוך צרכני (אני חושב שכאן זה מונח יותר מדוייק) שלדעתי חייב להיות חלק מלימודי האזרחות. למה אזרחות? כי אזרחות אמורה ללמד אותנו להיות אזרחים יותר טובים. מה זכויותינו, מה חובותינו ואיך אנו אמורים לתפקד בחברה (כולל מתי לצאת למרי אזרחי…) שנית, האחריות הראשונית על חינוך הילדים מוטלת על ההורים. כתבת נכון שהילד מסתכל על הוריו ולומד… קרא עוד »

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן