זה הדוב הצהוב?

ז

וואו, מה נסגר.

בסך הכל לקחתי הפסקה קצרה מהבלוג כדי לצלוח את בחינות אמצע השנה.

רוב הקוראים התאזרו יפה בסבלנות, אך לאדון שוק, כך נדמה, היו תכניות אחרות. הוא העדיף לנצל את השבועות האחרונים כדי להמשיך ביתר שאת את מסע הפרכוסים העצבני שהוא מנהל מאז הקיץ האחרון.  

נכון לרגע זה, מדד MSCI World –ה"בנצ'מארק" של שוקי המניות בעולם המפותח (אומד את ביצועיהן של 1,653 חברות מ-23 שווקים מפותחים) – מרוחק 16.33%- מרמת השיא שרשם במאי 2015.

בשווקים המתעוררים הנפילה הייתה אפילו כואבת יותר. הטלטלה בסין, קריסת מחירי הנפט, והתחזקות הדולר, דרדרו את מדד MSCI Emerging Markets בלא פחות מ-29.7%- מאז אפריל האחרון.

אלה מספרים גדולים. משקיעים  איבדו, לפחות על הנייר, הרבה מאוד כסף. זה כולל משקיעים פסיביים ואקטיביים, ותיקים ומנוסים, אגרסיביים ושמרניים, עשירים ועניים.

כולם חטפו.

בנסיבות אלה, אנשים מבקשים שלוש תשובות לשלוש שאלות:  1) מדוע השוק יורד;  2) כמה חמור זה עוד יהיה ו-3) מתי כל זה ייגמר?

העובדה שלאף אחד אין מושג ירוק מהן התשובות הנכונות לשאלות הללו לא מונעת מהמדיה הכלכלית לנסות להשיב עליהן. אחרי הכל, מישהו צריך לספק את הביקוש למידע חסר ערך, ואם אפשר להמיר  חרדה לטראפיק וטראפיק למזומנים – מה טוב.

כך, כלכליסט – עיתון שהצליח לחזות בהצלחה לפחות 13 מ-0 הפעמים האחרונות שבהן המערכת הפיננסית קרסה לבלי שוב — העלה את האפשרות שהנה הדוב הרע מתעורר מרבצו, ומגיח היישר ממאורת 2008/09 לטרוף את כל חסכונותינו ולהורידם ביגון שאולה. השוואות דומות אפשר היה למצוא בדה מרקר ובגלובס.

בכתבות הללו נעשים נסיונות למנות את כל הגורמים האפשריים לירידות האחרונות — חשש מיציבות הבנקים באירופה, ריבית שלילית ביפן, העלאת ריבית בארה"ב, מחירי נפט נמוכים, טלטלה בסין, ירידה בכוחן של ה-FANG (פייסבוק, אמאזון, נטפליקס וגוגל – שסחבו מעלה  את מדדי ארה"ב אשתקד) ועוד מיליון ואחת סיבות. המטרה אחת: להצביע על גרגר החול שהוביל למפולת, ולהסביר למה הכל הולך להיות גרוע יותר (או פחות).

<ספקולציה טהורה>

בין בחינה אחת לשניה קיבלתי פניות ממשקיעים מודאגים שביקשו שאחווה את דעתי בעניין.  אז For what it’s worth, דעתי האישית – שאינה עדיפה יותר או פחות מדעתו של כל פרשן אחר – היא שאנחנו לא ניצבים לפני משבר נוסח 2008. כן, ה-S&P 500 יכול בכיף להשיל עוד 20%. אבל אני לא מזהה את אותם שינויים מבניים, את ההאטה הכלכלית המהותית, או את החוויות הפוסט-אופורית שאפיינו את ימי 2008 העגומים. למרות שהמתקפה עליו הפכה לספורט לאומי (ובינלאומי), הקפיטליזם העולמי עדיין שריר וקיים. ומה לגבי מחירי הנפט הקורסים? ובכן, הסיפור כאן הוא בעיקר של עודף היצע. במקרה זה אנחנו אפילו יודעים מי רוצה להציף את השוק ומדוע. דווקא הביקוש לנפט אינו דועך. לא אופתע אם דווקא מחיר הנפט הנמוך הוא שיצית את גל הצמיחה הבא בשווקים המתעוררים. 

<\ספקולציה טהורה>

שאלות על הנעשה בשווקים אולי מעניינות גיקים פיננסים כמוני. אבל הן לא השאלות החשובות. משקיעים פסיביים, עם תיק השקעות זול, מפוזר כהלכה, המעוגן בתכנית השקעה כתובה, צריכים לשאול שאלה אחרת לחלוטין — וקריטית הרבה יותר.

דוב
דוב. צילום: גרנדה טורנייר, ברישיון CC

כיצד אתם מתכננים להגיב?

שוק דובי הוא סביבה מסוכנת.

הסיכון לא נובע מהתנודתיות החריפה או מהעובדה שתיק ההשקעות שלכם שווה פחות ביחס לאתמול.

הסיכון נובע מהמטען האמונציונלי האדיר שסביבה כזו מייצרת – מטען שגורם למשקיעים לפעול מתוך פאניקה, לסטות מהתכנית שקבעו לעצמם, ולבצע את הטעויות החמורות ביותר דווקא בזמן הגרוע ביותר.

משקיעים רבים מתקשים להכיל את העובדה שחלק ניכר מחסכונותיהם "התפוגג" לפתע, רק מפני שהשוק מסרב לשתף פעולה עם תכניתם לטווח הארוך.

כבר הוכח שהכאב שבהפסד, גם אם הוא תאורטי לחלוטין (כלומר, "על הנייר"), עוצמתי פי שניים מההנאה שברווח.  השילוב הקטלני של שנאת הפסד וקוצר ראייה — הנטייה האנושית לשפוט תוצאות בפרספקטיבה קצרת-טווח ולקבל החלטות על סמך "סכנות מיידיות" – הוא מקור לא אכזב לקטסטרופות פיננסיות.

שוק דובי גורם לאנשים לפקוח עיני נץ על ערך השוק של תיק ההשקעות שלהם. משקיעים בודקים את שווי התיק המתכווץ בתדירות יומית ותולים בו מבטים נוגים של חוסר אונים מהול בתחושות אשם.

אל תעשו את זה.

ככל שאתם מציצים לעתים קרובות יותר בתקופה זו, גדל הסיכון שתראו "אדום" מול העיניים, תחוו התקף של "שנאת הפסד", ותעקבו אחרי התיק בתדירות אפילו גדולה יותר. ההיזון החוזר הזה הופך למעגל קסמים מסוכן: בהדרגה הלחץ גובר עד לנקודת שבירה, בה המשקיע מניף דגל לבן ומוכר את כל התיק בהפסד – העיקר לחסוך מעצמו את המתח הנפשי הכרוך בצפייה בחסכונותיו הנשחקים.

זו התנהגות הרסנית, שעומדת בסתירה לפילוסופיית השקעה לטווח ארוך.

אף אחד לא אוהב להפסיד כסף, גם אם ההפסד הוא תיאורטי, וגם אם אופק ההשקעה שלכם ארוך מאוד. רבים מייסרים את עצמם בהשאמות סרק כאילו "הייתי צריך לדעת" או "למה נכנסתי עכשיו".  הניחו לזה. כשהשוק יורד אתם לא מטומטמים כפי שאולי נדמה, בדיוק כשם שכשהשוק עולה – אתם לא גאונים כפי שאולי נדמה.

אם בשוק עולה אף אחד לא רוצה להיות בחוץ, בשוק דובי אף אחד לא רוצה להיות בפנים.

 אם בשוק עולה אפשר להצדיק בקלות פילוסופיה כמו "קנה והחזק לטווח ארוך", בשוק יורד כולם רוצים להפוך לשורטיסטים ולסוחרי יום.

אם בשוק עולה כולם מאמינים שיחזיקו מעמד במפולת הבאה, בשוק יורד כולם מבקשים לרדת מהרכבת.

אם בשוק עולה אנשים מתחרטים שלא התחילו להשקיע מוקדם יותר, בשוק יורד אנשים נשבעים שלעולם לא ישקיעו עוד.

אם בשוק עולה נראה שהמחירים לעולם לא ירדו, בשוק יורד נראה שלעולם לא יעלו.

בני אדם מחפשים תבניות ודפוסים מוכריים גם היכן שאין כאלה. השוק תמיד נראה צפוי יותר, ודאי יותר ותנודתי פחות בדיעבד. במציאות, השווקים אף פעם אינם צפויים, העתיד אף פעם אינו ודאי, ותמיד יש הפתעות.

זו הסיבה שכל כך חשוב לדבוק בתכנית השקעה מבוססת כללים נוקשים – שתנחה אתכם כיצד לפעול בכל סביבת שוק, עולה או יורדת.

השקעה בבורסה היא פרויקט לטווח ארוך, רצוף מהמורות בטווח הקצר. הוא נמדד בשנים ובעשורים, לא בימים או בשבועות. זו התחייבות ממושכת – ממש כמו התחייבות בקשר זוגי – שמחייבת גיבוש מבעוד מועד של מנגנוני התמודדות שיאפשרו לכם לשרוד את הזמנים הקשים.

המנגנון המוביל, כאמור, הוא התעלמות מוחלטת. חשקו שיניים, סננו את הרעש, והמשיכו בלי לעשות דבר, כאילו לא קרה דבר. אחרי הכל, כמות ניירות הערך שלכם נותרה כשהייתה. ערך השוק שלה פשוט נמוך יותר. בהנחה שאין לכם שום עניין למכור מחר או מחרתיים – ערך השוק של תיק ההשקעות שלכם לא אמור לעניין את קצה הציפורן שלכם. ההתאוששות עלולה לקחת חודשים, אפילו שנים; אבל היסטורית, השוק נוטה לתגמל סובלנות ואורך-רוח.

צדו האחר של המטבע הוא ההכרה בכך שמגמה שלילית בשוק מטיבה עם משקיעים לטווח ארוך.  זה אומר שמשקיעים – ובמיוחד הצעירים שבהם — צריכים לברך על תנודתיות גבוהה בשוק. זה אולי לא אינטואיטיבי, אבל שוק דובי זה בדיוק מה שמשקיע צעיר צריך לייחל לו.

כשאתם רוכשים ניירות ערך, למשל יחידות בקרן נאמנות מחקה, סכום ההשקעה מחולק בשער (מחיר) הקרן. התוצאה היא כמות היחידות שאתם קונים. זאת אומרת שככל ששער הקרן נמוך יותר – למשל, בעקבות מפולת בשווקים – הכסף שלכם קונה כמות גדולה יותר של ניירות ערך. הזרמתם 1,000 ש"ח לשוק וקניתם קרן בשווי 2 ש"ח ליחידה? זאת אומרת שרכשתם 500 יחידות. מחיר הקרן ירד ל-1 ש"ח ליחידה? אותם 1,000 ש"ח קונים כעת 1,000 יחידות.

האתר הזה דוגל ב"חיסכון אגרסיבי" כאסטרטגיה המובילה לעצמאות כלכלית. זה אומר, בתמצית, שמוציאים הרבה פחות ממה שמכניסים ומשקיעים את ההפרש. הזרמה של סכום קבוע לשוק – מיצוע שקלי או Cost Averaging – מאפשרת לכם לקנות יותר מניות כשהמחירים זולים, ופחות מניות כשהמחירים גבוהים. זה אולי לא מרגיש ככה, אבל ככל שהמגמה שלילית יותר ומחירי המניות נמוכים יותר — כך תוחלת התשואה שלכם לטווח הארוך עולה.

מנגנון חשוב אחר – שאותו צריך ליישם הרבה לפני המפולת – הוא לוודא שיש לכם בתיק "כריות ביטחון" שירככו את הנפילה לכשתבוא. זוכרים את האג"ח הממשלתי שכולם המליצו לכם להיפטר ממנו כי "אוטוטו עולה הריבית"? ובכן, זה בערך הדבר היחיד הירוק כרגע. ואם עסקינן בנכסים שנואים – שמתם לב מה עשה הזהב בשבועות האחרונים?

הנקודה היא שמפולת בשוק המניות מחדדת את הסכנה שבחשיפה מרבית למניות – כמו גם את החשיבות שבהחזקת נכסים לא קורלטיביים בתיק. בעברית פשוטה, זה אומר שתמיד כדאי להחזיק נכסים שנוטים לעלות בזמן שאחרים נוטים להתרסק. השילוב בין הנכסים – זה שעולה וזה שיורד – ממתן את התנודתיות הכוללת בתיק. זה העקרון שביסוד פילוסופיית ההשקעה של הארי בראון, למשל.

סיכון אפשר רק להמיר – לא להעלים

ולמרות כל זה, יהיו אנשים שלא יחזיקו מעמד. המעמסה הפסיכולוגית תכריע אותם, והם יבקשו לשחות במהרה ל"חוף המבטחים" הרחק מהקלחת המבעבעת של שוק ההון, גם אם זה אומר לשבת על הר של מזומנים.

(אל תבינו אותי לא נכון. אין שום בושה בתגובה האמוציונלית הזו – היא אנושית לחלוטין. כולנו חשים אותה במידה מסוימת כשאנחנו מפסידים כסף שעבדנו קשה כדי לחסוך. היא נעשית מסוכנת רק אם היא משתלטת על מנגנון קבלת ההחלטות שלכם).

הטרגדיה היא שהביטחון שב"ישיבה על הגדר" או בבריחה למזומן הוא ביטחון מדומה. כל מי שמכיר את חוק שימור האנרגיה יודע שאי אפשר להעלים אנרגיה, אלא רק להמיר אותה מסוג אחד לסוג אחר. המקבילה הפיננסית לחוק הזה היא סיכון. אי אפשר להעלים סיכון פיננסי – לכל היותר, אפשר להמיר אותו לסיכון אחר.

כשאתם מוציאים את כל הכסף משוק המניות ועוברים למזומן (או נכסים שווי-מזומן), אתם אמנם פוטרים את עצמכם מהסיכון האינהרנטי הכרוך בהשקעה במניות, אבל מצד שני חושפים את עצמכם למערך שלם של סיכונים אחרים – הסיכון שהשקל יתרסק, שהאינפלציה תרמוס אתכם, ושבעוד כמה עשורים תמצאו את עצמכם עם כוח קנייה שנחתך ביותר ממחצית.

במילים אחרות, השאלה היא לא האם אתם מוכנים לקחת סיכון פיננסי, אלא מתי.

אנשים שנשארים מושקעים בשוק לוקחים את הסיכון בהווה כדי לגדר את עצמם מפני סיכון של היעדר ביטחון כלכלי בעתיד. לעומתם, אנשים שמעדיפים לברוח משוק ההון מעדיפים יציבות בהווה, במחיר של חשיפה לסיכון של היעדר ביטחון כלכלי בעתיד.

הסיכון הוא נתון. קבלו את זה. אתם יכולים לבחור מתי לקחת את הסיכון הזה – עכשיו או בעתיד– אבל אתם לא יכולים להימנע מהחלטה.

תכננו בהתאם.

הירשם
הודע על
guest

72 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
yossik

כן, מכיר אישית חברים שמכרו בזול בשבוע שעבר והיום קנו ביוקר לאחר העליות ב 4 ימים אחרונים.
הפסידו פעמיים כי קראו כתבות מבהילות.
מה שעולה, יורד ומה שיורד, עולה. בציר הזמן (השקעות לטווח ארוך) הכל עולה וצריך רק סבלנות ולא להיכנס לפאניקה.

אנא-אל

חוסן מנטלי הוא לא פחות חשוב מחוסן פיזי.
אני יודעת מה עובד בשבילי, אבל מעניין איזה תרגילים "קונבנציונלים" (כלומר לא בסגנון של מקלחות קרות) יש עבור מי שרוצה להיות בכושר מנטלי ולאתגר את סף הכאב הנפשי ברמה יומית. אולי רק עבודה על כושר פיזי?

איש (3718)

אנא-אל

אני עושה סימולציות מנטליות (מעין דמיון מודרך) של התממשות התרחיש הגרוע ביותר.

אני מדמיין שמניה שקניתי מתאפסת (אני בוחר מניות), או השוק יורד ב 50% , רמת החרדה בצרוף רמת הפגיעה בתיק שמתגלה לי בסימולציה עוזרת לי להגביל מאד את רמת הסיכון בכניסה למניות ספציפיות , או בכניסה לשוק.

זה מאד עוזר לי כשתרחיש הפסימי מתממש. למען האמת, בכמה מניות ספציפיות הוא התממש.
אגב, המצב הנוכחי בשוק לא קרוב אפילו לתרחיש הפסימי שלי.

dan

בחינות אמצע השנה?
מה את לומדת?

גולש

היה ברור שבסוף שוב תהיה הפחדה על אינפלציה ושחיקה של מזומן בעו"ש.
אין שום אינפלציה. אנחנו בדפלציה חובקת עולם.
לא קורה כלום אם מוכרים מניות (גם בהפסד) ועוברים למזומן כדי להקטין סיכונים. זה טבעי לגמרי ולא צריך להיות גיבור.
המצב בשוק לא טוב. רק לפני כמה ימים התגלה שדויטשה בנק כנראה בקשיים, ומערכת הבנקים באירופה לא חזקה כמו שחשבו. בסין יש האטה.

גולש

אני מעוניין להוסיף.
בפוסט לא הוזכרו משברים רבים שאחריהם המדדים לא התאוששו 20 שנה.
זה קרה במשבר 1929, בנאסד"ק בשנת 2000, וביפן.
כך שלא כל הדיבורים על קריסות הן שטויות.
האם מישהו מקוראי הבלוג מוכן לחכות 20 שנה עד שייראה שוב את הסכום שהשקיע היום?
לפעמים עדיף למכור כאשר מתחילה נפילה ולא לחכות להיות האחרון שיכבה את האור.
היו גיבורים במשבר 2008 שלא יצאו והפסידו 50% בסוף.
למזלם, הריביות ירדו לאפס, מה שמשך את העדר לבורסה תוך זמן קצר כי אין אלטרנטיבות (ולא כי הכלכלה צמחה באמת).

איליה

לגבי משבר של 1929, אם תקח בחשבון השקעה חוזרת של דיבידנדים אז תוך 7 שנים אפילו המשקיעים שהשיעו בשיא היו כבר מאוזנים. לגבי יפן – זאת בדיוק הדוגמה למה אסור להיות חשוף רק לשוק מסויים אחד.
יש לי שאלה בשבילך: כאשר אתה רואה מבצע 50% בסופר מסויים, איפה תקנה? באותו סופר או בסופר שמוכר ביוקר? עכשיו יש אלחה עונה של מבצעים בשווקים ואם התיק מתוכנן נכון זה הזמן לעשות קניות 🙂 ואם ייפול עוד, אז עוד הפעם מאזנים את התיק, מוכרים אגח וקונים מניות בזול. הוקצר – אני אוהב את הסייל הזה!

גולש

איליה, זה לא הנחות בסופר והשוואה זו מגוחכת.
הנפילה שהייתה ביפן יכולה להתרחש גם בכל השוק העולמי. הרי הכל היום מונשם מלאכותית על ידי ריבית אפסית וזה מצב לא תקין. הבעיות לא נפתרות אלא מודחקות, כך לדוגמא במקום לשמור כסף בצד לטיפול במשבר הקיים אצלו, דויטשה בנק קונה אג"ח של עצמו כדי לשדר עסקים כרגיל. כל הבנקים באירופה באותו מצב שברירי.
באירופה אין צמיחה וגם בארה"ב אין.
כך שכל העליות בבורסות שאתה בונה עליהן אינן אמיתיות.

sesquiterpene

לגבי יפן – שים לב לסימולציה הבאה: https://www.portfoliovisualizer.com/backtest-portfolio?s=y&endDate=02%2F17%2F2016&allocation2_1=35&lastMonth=12&symbol1=%5EN225&endYear=2016&frequency=4&symbol2=VBMFX&inflationAdjusted=true&annualAdjustment=100&showYield=false&startYear=1990&rebalanceType=1&timePeriod=4&annualPercentage=0.0&allocation1_1=65&annualOperation=1&firstMonth=1&reinvestDividends=true&initialAmount=10000 10,000 דולר. תיק אגרסיבי של 65% מניות יפניות ו-35% אג"ח אמריקניות. השקעה ב-1990 – כלומר בשיא הבועה הגדולה בהיסטוריה. איזון שנתי. הוספתי השקעה של 100 דולר בשנה (בערך 1% מהסכום ההתחלתי) כדי לדמות השקעה מחדש של הדיבידנדים (הסימולציה לא משתמשת בתעודה אלא במדד הניקיי 225 שאינו כולל דיבידנדים). ערך התיק היום הוא 18,916 דולר. CAGR נומינלי 2.47% וריאלי אפסי. כלומר – אפילו משקיע שנכנס עם תיק יחסית אגרסיבי בשיא הבועה הקטלנית בהיסטוריה עדין לא מופסד בטווח של 26 שנה. ברור שזה רחוק להיות חלומו הרטוב של המשקיע, אבל הכסף עדין שמר על… קרא עוד »

amnon ben hoor

bravo

גולש

sesquiterpene – מכיר את כל הגרפים היפים האלה של 100 שנה ו- 150 שנה. אולם העבר לא מעיד על העתיד בכלל.

arnon

מהמשבר של שנת 2000 לא התאוששו 20 שנה? הרי לא עברו 20 שנה מאז והיו כבר כמה עליות וירידות בשוק המניות. תוכל להסביר את דבריך?

איש (3718)

גולש,

אם אתה לא יודע מה קרה בנסדק בשנת 2000, ומה ההבדל בין נסדק ל S&P , או מה היה ב 1929 ומה ההבדל לעומת היום , או התנאים הספציפים של השוק היפני, ואם זה ממש לא מעניין אותך (כי כל המידע נמצא ברשת), אז כנראה ששוק המניות הוא לא בשבילך. אף אחד לא מכריח אותך. עלה והצלח עם פק"ם\עו"ש או נדלן.

גיא

הי, בתקופה כזו של יותר אי ודאות יש מחשבה לאנשים שרוצים להוציא את הכסף מקרנות ההשתלמות בזמן הקרוב להעביר אותן למשהו סולידי יותר, לפי ההסברים בפורום שאני מאוד נהנה ולומד מהם, קרנות שמורכבות רק מאג"ח ממשלתי, קשורות כמעט לגמרי רק לריבית המשק. אני מנסה להבין איך קרן מסוג זה כמו לדוגמא מגדל השתלמות אג"ח ממשלתי ישראלי, שמורכבת רק מאג"ח ממשלתי, בשנת 2010, כשהריבית עלתה 3 פעמים במהלכה סה"כ מ 2.75 ל 3.5, איך התשואה שלה הייתה חיובית של 7.56 (נתונים נלקחו מגמל נט).

arnon

התשואה שאתה מקבל על איגרת חוב היא תשואה ממוצעת. למשל נניח שיש איגרת חוב ל-10 שנים והיא נותנת תשואה של 4% לשנה אז זו התשואה הממוצעת שלה במשך 10 השנים אבל יכולות להיות שנים שבהן היא תעלה הרבה יותר ויכולות להיות שנים שבהן היא אפילו תרד. בדרך כלל כאשר הריבית במשק יורדת איגרת החוב נעשאת אטרקטיבית יותר ומחירה עולה וההפך קורה כאשר הריבית במשק עולה. יש פרמטר שקובע בכמה ישתנה מחירה של איגרת החוב כאשר הריבית במשק משתנה ב-1%. יתכן שפרמטר כזה הוא 10% לגבי איגרת חוב מסויימת ואז אם הריבית במשק ירדה ב-1% איגרת חוב זו תתן באותה שנה… קרא עוד »

יבגני

תודה על הפוסט אכן כולם חיכו לראות מה תכתבי גם אני האמת. אני קורה אותך זמן רב את כל הפוסטים ולא מפספס את התגובות שלפעמים הם בעצמן מעניינות ומחכימות. מה שיפה שאת מבינה את השוק היטב ולא נותנת לירידות או עליות בשוק לסתות מהדרך ועל זה כמובן את מתוגמלת בתשואה לאורך זמן. הפאניקה שיוצרת המדיה היא מדהימה אני קורא את כותרות באתרים הכלכליים והם פשוט אל סף הפסאדו כלכלה הם פשוט מנסים ליצור פאניקה בציבור וזה אכן עובד להם. אישית כפי שכתבת זהו זמן מצויין לעשות התאמות מה שעשיתי בעצמי ובמקום לחשוש מה יהיה מחר ביצעתי רכישות של עוד קרנות… קרא עוד »

גל

"סחורה שבסופו של דבר תתיקר"
איך קבעת שהמדד יעלה בדיוק? ואם הוא ייפול עוד 20%? ואחרי זה עוד 10% ואחרי זה עוד 5% ואז יישאר שם?

קלקלן

"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש"

לימור

בעקבות הירידות החדות בשווקים המתפתחים (30%) באירופה (20%) ובארה"ב (10%) הרכב התיק שלי זז ואני צריכה לאזן מחדש את התיק כדי להחזירו להרכב המקורי שקבעתי לי. אין לי מספיק מזומנים כדי לבצע איזון בכסף טרי ולכן המשמעות היא מבחינתי עכשיו למכור אג"ח עם מח"מ ארוך (שעלה) וזהב (שעלה) ולקנות מניות (שירדו). תוך כדי שאני מאזנת את התיק זה מרגיש לי כאילו שאני בעצם מתזמנת את השוק וזה נשמע לא טוב… תוך כדי שאני מאזנת את התיק זה מרגיש לי שאני צריכה לשלם מס (על הרווח הממומש באג"ח ובזהב שאני מוכרת) וזה לא כיף בכלל לשלם מס כאשר בעצם אני מופסדת… קרא עוד »

שי

כל האיזונים האלה הם באמת התקשקשות מיותרת
מי שקונה ומחזיק עשרות שנים מרוויח הכי הרבה ולא משלם מסים ועמלות.

איליה

היופי בשיטת השקעה פאסיבית הוא שאם התיק בנוי מכמה נכסים בעלי קורלציה שונה אז ה"תזמון" קורה בעצמו: יש משהו שעלה חזק ומשהו שירד חזק. אז נכון, שילמת קצת מס כאשר מכרת אגח ארוך או זהב, אבל…. הכסף שלך שווה יותר עכשיו כי הסחורה זולה 🙂
לעניות דעתי שמירה על תמהיל של התיק איננה פעולת השקעה אקטיבית אלה פשוט שימרה על התמהיל שבחרת

אייסמן

"עכשיו הסחורה זולה".
ואולי, רק אולי, הסחורה קודם הייתה יקרה…

לימור עלתה על הנקודה.
שמירה על איזון אכן הופכת אותה דה פקטו למשקיעה אקטיבית, גם אם היא נורא רוצה לא להיות כזאת.

יבגני

לימור אם את באמת משקיע ויש לך תיק עם קורולציות שנות אז חלק מהרכב התיק שלך הוא מזומן ולהגיד שאין לך עכשיו מזומן מצביע שאין לך תיק כזה או שהיתה לך בדיוק עכשיו הוצאה בלתי מתוכננת וזה צירוף מקרים שקשה להאמין שקרה. מעבר לזה אם את משקיע כסף בתיק השקעות מן הראוי שתחסכי עוד ועוד כסף מהשכר שלך בדיוק בכדי שיהיה לך מזומן שתוכלי להשקיע בלי למכור חלקים מהתיק שהם לא ברווח גבוהה מאוד. כל חודש יש צורך להשאיר כמה שיותר מזומן מההכנסה. הירידות לא התחילו אתמול אלה כבר חודשיים לפחות ואם ימשכו הירידות אז על כמה וכמה כסף שנחסך… קרא עוד »

שלמה

היי
אם את משלמת מס הכנסה אז מעולה כי זה סימן שאת מרויחה וזה בטח טוב. אם בסיכום שנת המס יצא שבסה"כ הפסדת בניירות ערך באותה שנה, את יכולה להגיש למס הכנסה בקשה להחזר מס. גלוי נאות: גודל החזר המס גם תלוי בשאר ההכנסות שלך. אני עושה את זה בעצמי כל שנה.

איש (3718)

לימור, מה זה משנה הטרמינולוגיה של "אקטיבי"\"פסיבי"? מה שחשוב שאיזון התיק זו המצאה גאונית שמאפשרת לך להרויח מהתנודות האקראיות של השוק בצורה אוטומטית וכמעט נטולת מחשבה ומאמץ. מחיר השוק של השקעות שונות נמצא במצב של תנודתיות תמידית בטווח הקצר, כאשר חלק מהתנודות בטווח הקצר הן אקראיות, למה לא להעביר כסף למוצר שמחירו ירד יותר מידי בצורה אקראית, ממוצר שמחירו עלה יותר מידי בצורה אקראית? אני עושה איזון תמידי בתיק ההשקעות שלי לפי החוקים שלי (מעביר בין ני"ע שעלו יותר מידי לני"ע שירדו יותר מידי) שדי דומים לחוקים של דורין, והתוצאות מדהימות, כמעט ללא צורך במחשבה או מחקר חדש של המצב… קרא עוד »

Koby Paris

הירידות לא הבהילו אותי , התחסנתי ונצמדתי לחוזה האודיסאוס שחתמנו , אפילו נורא שמחתי על כל ירידה כי קניתי עוד ETF במחירים זולים. לעומת זאת יש לי שאלה חשובה , אני מתגורר בצרפת והמשבר הנוכחי חשף אותנו לעובדה שגם בנקים אירופאים איתנים וענקים חשופים לחדלות פירעון כמו דויצה בנק וסוסייטה גנרל … ומכיוון שיש לי קרנות סינתטיות חשבתי להמיר אותן בקרנות פיזיות איריות . העניין הוא שמדובר במוצר השקעה פטור ממס לגמרי אם משקיעים במניות של האיחוד המוניטרי של היורו. הקרנות הסינתטיות יכולות להיכנס לתיק הזה בגלל שסל מניות הבסיס שלהן הן באירופה ועם סל מניות זה הם רוכשים חוזים… קרא עוד »

Yair

איך אני משקיע בזהב?

אמיר ק

לימור,
איזון כדאי לעשות בתדירות קבועה [שתגדירי לעצמך] כדי להמנע מאיזונים מיותרים. אם התיק שלך ממש יצא מאיזון [אני למשל הגדרתי לעצמי 25%] אפשר לאזן גם "בין תקופות" בסופו של דבר איזון נותן תשואה [קצת] גבוהה יותר מ"קנה והחזק".
אם את בהפסד השנה אז בכלל כדאי לך כי אפשר לבצע קיזוז רווחים בתיאום מס בסוף השנה.

פלברות

היי דורין,
את כותבת "לא אופתע אם דווקא מחיר הנפט הנמוך הוא שיצית את גל הצמיחה הבא בשווקים המתעוררים" – האם תוכלי להסביר מדוע?

שי

הנפט הזול אם יימשך צפוי להתגלות כמטיב מאוד עם הכלכלות של המערב , הודו , סין , ויפן וצפוי להזיק מאוד לכלכלות "באתי, קדחתי, מכרתי"

במקרה האוייבים הגדולים ביותר של ישראל נוהגים לקדוח למכור ולבזבז את הכסף, ולישראל בוודאי אין מה לחשוש ממחיר נפט נמוכים,

בכל מקרה, בשיטת המנות, רכשתי בנפילה, ובאם תהיה מדרגה נוספת של נפילות מנת הכסף הבאה לרכישות כבר מחכה.

אילן רוזנברג

כל מילה בסלע.
הייתי מעוניין לשמוע את דעתך בנושא הריבאלנס.
אני מבין את ההיגיון שבביצוע ריבאלנס כל סוף שנה (או תקופה קלנדרית מוגדרת) ובהחלט מיישם זאת מול לקוחותיי.
שאלתי הנה: האם ביצוע ריבאלנס בתקופה שכזו מהווה לדעתך ניסיון לתזמן את השוק ?

דג

לדעתי לא מכיוון שהתיק משתנה בצורה קיצונית ואז משתנה גם הסיכון.
מה שמנסים לעשות באיזון זה להחזיר את התיק בחזרה לרמת הסיכון שהגדרנו ולא לתזמן את השוק. לכן, מראש צריך להתכונן למקרי קיצון ולהחליט שאם פלח אחד ירד משמעותית או עלה משמעותית אז צריך לאזן את התיק בחזרה לרמת הסיכון שהגדרנו גם אם זה לפני האיזון התקופתי.

מע

פוסט נהדר, תודה!

mementoil

ב-3 באוקטובר 2015, בתגובה לפוסט "שוקולד מריר – ביצועי התיק בתום הרבעון השלישי (2015)", כתבתי את הדברים הבאים: "עצתי לכל מי שמחזיק במניות כרגע – מלטו את נפשותיכם. למעט אם גב' גאנט יילן תתערב ותשיק תוכנית הקלה כמותית נוספת (כלומר תייצר עוד אינפלציה), אנחנו נכנסים לשוק דובי." בתגובה לכך זכיתי לתגובה המלגלגת: "אנחנו עתידים לראות מפולת בקרוב מאוד? היכן חזית זאת? בכוכבים? בקפה? בסנה בוער? במכפילים? בגרפים שכל אדם יכול לקרוא? והאמנם מניות מניבות תשואה ריאלית של 0% לאורך שנים? אם כך, אני מניחה שישיבה על מזומן, כפי שאתה מייעץ ברוב חוכמתך, מניבה תשואה ריאלית של 10%-? הבלוג הזה, והמודל… קרא עוד »

שי

תודה על האזהרה
תמכור
אם יהיו הרבה מוכרים
נקנה

דג

אני בספק אם הסולידית מוטרדת שכן בזכות הירידות במניות התיק של הארי בראון הניב רווחים יפים (+1.84% YTD לתיק אמריקאי) כמו שהוא תמיד עשה בעיתות פחד בשווקים.

בנוסף, מה בדיוק חזית? שיום אחד תהיה מפולת? כרגע זו לא מפולת אלא רק ירידות קלות ואם תהיה (והלוואי ותהיה אני מחכה ומצפה לזה) המרכיבים האחרים בתיק יעזרו לשכך את ההפסדים. למכור את המניות זה אומר להגדיל את הסיכון מצד האג"ח הארוך, הזהב והמזומן, לא עצה חכמה במיוחד.

Ron1

לא אוהבים חזאים וגורואים למיניהם כאן.
אוהבים תכנון והגיון, ויודעים שאף אחד ל א י ו ד ע .

נוונדר

אתה כמובן טועה.
אתה טועה, כי מה שאתה לא מבין שאני היא היד הנעלמה.
כן גברותי ורבותי אני.
זה נבדק והוכח אין ספור פעמים בעבר.
כשאני נכנסת לשוק המניות, השוק צונח.
כשאני מוכרת את המניות, הוא כמובן עולה.
כשאני משחררת מחשבון חסכון, הריבית עולה.
כשאני מוכרת בית הנדלן צונח.
כשאני קונה, הוא כמובן מרקיע שחקים.
כשאני ממירה דולרים לשקלים, השקל מתחזק.
וכשאני ממירה שקלים לדולרים. הדולר מתחזק.
ההצעה שלי, פשוט תשאלו אותי מה הצעד הבא שלי. ולפי זה תדעו בדיוק מה הצעדים הפיננסים הנכונים לכם.

וחכו, עוד לא דיברתי על חיי האהבה שלי.

אלמונימי

חחח. אהבתי . צחקתי.
נראה לי שהתבלבלת בקטע עם הנדלן(נוונדר).
בקשר לחיי האהבה אני יכול אולי להמליץ על ספר נחמד שנראה לי בדיוק מתאים לחיי האהבה של ידיים נעלמות.
"החתיכה החסרה פוגשת את 0 הגדול".

בהצלחה 🙂

מיכלה

XOXOXO + (((:

לימור

ענק, פשוט ענק!
נוונדר:אני האחות התאומה שלך!
אני מאלו שתמיד הפרוסה שלהם נופלת עם החמאה למטה,
אני מאלו שתמיד קונה את המוצר יום לפני שהוא מוזל במבצע,
אני מאלו שמוכרות את המנייה יום לפני שהיא מזנקת,
אני מאלו שקונות בירידה מנייות שהן סכינים נופלות,
אני מאלו שקונות רכב משומש במצב מצויין שמשבית מנוע תוך שבוע,
אני מאלו שנפרדות מהגבר דקה לפני שהוא מקבל קידום,
אני מאלו שבוחרות בגבר יום לפני שמפטרים אותו מהעבודה,

בהצלחה לנו, הנשים המוצלחות, שתמיד, אבל ממש תמיד, יודעות בדיוק מה נכון לעשות אבל עושות להיפך!

חזי

צודק

זה הולך להיות השורט של החיים בסנופי 195 הולכת להיות הרמה להנחתה שכמוהה לא נראה זמן רב

הניירות שלכם לא שווים כלום מה שמדבר זה הכסף בחשבון המסחר !

einatcn

שאלה לגבי הוספת נידמח השקעה למשקיע החושב בכיון פנסיוני: קרנות ריט אמריקאיות המעניקות דיבידנד חודשי כגון: o,nnn,vtr , האם זהו כיון מאזן וסולידי? תודה

סימונה

לא למכור הבנתי, זה קל. אבל בחינות אמצע? לא היה פה פוסט שהסביר שלימודים זה בזבוז כסף? יש שינוי בעמדה הזו? מה השינוי?

שי

תלוי מה לומדים…
עם רשיון לניהול תיקים, יש מצב שהסולידית הופכת לאימפריה, אבל, אופס, זה לא הולך עם פרשיה מוקדמת 🙂

וברצינות, לימודים שמבזבזים שנים על לימודי סרק חסרי תועלת או תוחלת חיובית כלכלית כל שהיא, מהבחינה הכלכלית, בלי להתייחס לאספקטים אחרים, היא אכן בזבוז.

חלק מהלימודים מקנים תעודות שבלעדיהן אין אפשרות לעיסוק מסויים, שם זה בהחלט עשוי להיות השקעה ..ע"ע רפואה וכו' ומדעי המחשב , אפשר בלי, תלוי באיזו רמה.

arnon

לא עדיף לך ללמוד ללא בחינות? הרי הלימודים האלו הם לשם הנאה בלבד ולדעתי בחינות פוגמות בהנאה.

דן

חטפתי 7.5 אחוז מיוני 2015
50% מניות לפחות

דן

חטפתי 7.5% מיוני 2015
50% מניות לפחות

S

שאלה לסולידית ולקוראי הבלוג,

הטענה העיקרית מול בנקים המרכזיים היא שהם הנשימו את השווקים מלאכותית באמצעות ריבית אפסית במשק השנים האחרונות וכיום פשוט נגמר להם הנשק.

מה לדעתכם התסריטים האפשריים במידה והטענה נכונה?

שירלי

קריסה טוטלית של השוק במוקדם או במאוחר.

נוונדר

מלחמה, מהפכה או מגפה.

Jacob Topper

מיצוע שקלי או Cost Averaging
כבר בשנות השבעים הוכח כי אין במיצוע שקלי שום יתרון. להיפך, עדיף להשקיע את הסכום שרוצים בבת אחת; או במילים אחרות: הזמן הטוב ביותר להשקעה הוא כאשר יש לך כסף.

S

מזה "קריסה טוטלית"?
של מה? מניות? אג"ח? זהב? אינפלציה?

הרי אנשים חייבים שיהיה להם איזשהו אמצעי חליפין לא?

גיורא

אסטרטגיות ההשקעה המוצגת בבלוג זה מסתמכת על שתי הנחות יסוד (אקסיומות בלעז): הראשונה – הכלכלה העולמית תמשיך לצמוח. השנייה – מדדי שוק ההון משקפים וישקפו את ביצועי הכלכלה העולמית. ניתן להוכיח מתמטית שכאשר שתי הנחות היסוד האלו מתקיימות התשואה בשוק תנודתי, כל עוד מבצעים איזון שיטתי של התיק, תהייה גבוהה יותר מאשר בשוק יציב. אולם טעות נפוצה היא שאקסיומות הן אמת. למעשה מעצם ההגדרתה נובע שאקסיומה אינה ניתנת להוכחה או להפרכה. על פי רוב האקסיומות הן אינטואטיביות ומבוססות על תצפיות, עם זאת בחלק גדול מהמקרים התברר בדיעבד כי הן היו מבוססות על תצפיות מוטעות שבתת מודע נועדו לתמוך באמונות. (הערת… קרא עוד »

מושמושי

רק לשם השעשוע
אין שום טעות בלשים את מערכת הקואורדינטות על כדוור זו לא "אקסיומה"
הייתרון מלהחליט שבמרכז יהיה סביב השמש נובע מנוחות חישובית
קל יותר ליצג משוואות קינמטיקה כך
וביננו הכל יחסי (אינשטיין)
אז הטיעון שלך לא מוטעה אבל הדוגמא כן

איש (3718)

גיורא,

העניין הוא שאם האקסיומות לא יתקיימו (למשל, תהיה מלחמה עולמית, או קריסה של המערכת המוניטרית, או קטסטרופה אקלימית), אז תיק ההשקעות הוא הדבר האחרון שיעניין אותנו. מה שיעניין אותנו זה נשק, קופסאות שימורים והחמולה שלנו, ואלי קצת זהב (נשק עדיף בכל מקרה).

הרי מה זה תיק השקעות? זה נקודות קרדיט במשחק מונופול וירטואלי עולמי. אם המשחק מתבטל, אין ערך לנקודות, ואם אין נקודות אין משחק. ולכן קיום המשחק הכרחי לקיום הנקודות, ולהיפך.

ולכן אם יש לך נקודות קרדיט (כסף), חייבים לשחק במשחק, כי מה האלטרנטיבה? לקנות נשק זהב וקופסאות שימורים?

גיורא

למושמושי – הדוגמה לא מוטעה, רק שאקסיומה הופרכה, הוחלפה באקסיומה אחרת, שאף היא הופרכה וכך הלאה.

ולסולידית – גם תחושת הביטחון שנותנים לך מטילי הזהב מבוססת על אקסיומה.

הביצה שהתחפשה

אם כבר מתפלצפים.
Above, there is not a tile to cover his head; below, there is not an inch of ground for him to stand on."
——————————————————————————————————————

The delusive passions are non-existent, enlightenment is non-existent, Samsara is non-existent, Nirvana is non-existent. This is the state of total empty solidity, without sound and without odor, like a bottomless clear pool. It is as if every fleck of cloud had been wiped from the vast sky.
——————————————————————————————————————
לקריאה נוספת : https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%92%27%D7%95%D7%A0%D7%94

יורם

ידוע שכשרואים דב ביער יש להעמיד פני מת ולא לזוז. זה נכון גם כאן.

מושמושי

Does the pope shit in the woods ?
Is the bear catholic ?
🙂

בוריס

היי ,
ההנחה הבסיסית בפילוסופיית השקעה לטווח ארוך היא ש"מה שהיה הוא מה שיהיה" . המרכיב המרכזי ב"מה שהיה" הוא שיעורי ריבית . הבעיה היא שלא היו סביבות ריבית דומות בעבר , גם כאשר בודקים 5000 שנה אחורה .
http://www.businessinsider.com/chart-5000-years-of-interest-rates-2015-9
* מכרתי כל התיק לפני שנה , ממתין לחזרה לריבית נורמלית, חושש שזה יקח שנים רבות .

S

סורי, אני לא מבין את המושג קריסה דה פקטו.

העולם לא יכול להתנהל ללא אמצעי חליפין, נקודה.
ואני לא מתכוון לכלכה גלובאלית, אני מתכוון לכלכלה של יישוב קטן. אגב, לא בגלל שזה לא אפשרי תפעולית אלא בגלל הטבע האנושי.

עד שנגיע לשם יש המון אמצעי חליפין שיקרסו בדרך והאחרון שבהם כניראה יהיה הזהב. וגם זה בתסריט אפוקליפלי של מלחמת עולם שלישית וגרעינית.

TuxSax

אני מציע למי שהיסטרי מדי שלא ישקיע בכלל, לפחות לא בצורה אקטיבית (הרי שכולנו מושקעים בצורה כזו או אחרת…)
ולמי שלא מספיק היסטרי וכן משקיע, אני מציע לו לצאת ל"חופשה" מעולם העסקים, אל תקראו חדשות, אל תעקבו אחרי הביצועים, עזבו את כל זה וחכו שיתבהר, אם אפשר, אל תחזרו להתעניין עד אוגוסט, ורק אז, אולי, תציצו ותראו מה קרה מאז קריסת הכלכלה העולמית בתחילת השנה….

ZAFOD

הערה בנוגע לכל המגיבים הגורסים כי סביבת ריבית 0 היא תופעה חדשה והרסנית: הריבית בארה"ב כבר הייתה על 0 בעבר והיא נשארה ברמה זו תקופה מאוד ארוכה, זה היה ב 1932 במסגרת הניסיון לייצב את הכלכלה האמריקאית לאחר המשבר הגדול אשר פרץ ב 1929, הריבית בחלה לעלות רק בסוף שנות ה 40 (!) לאחר WW2 את רמת ה 5% לא ראינו עד תחילת שנות ה 60 ראו בקישור : http://historysquared.com/wp-content/uploads/2012/03/clip_image003.png לטעמי הטענה כי 7 שנות ריבית אפסית מובילות למשבר נוסף גרוע וחמור מהמשבר של 2008 מצריכה תיקוף וביסוס נוסף מעבר לטענה כי הדבר מעוות את הכלכלה. העולם המערבי בשנות ה… קרא עוד »

מנחש

ZAFOD אהבתי מאוד את הסרטון.

סטיבן
rahutlakum

למה את לומדת? איזה סיבה יש לך ללמוד? זה לא סתם בזבוז כסף?

אלון דרעד

ואומר לכם משפט אחד נחמד=כל השוק מונשם מלאכותית,שזה כולל:זהב,מניות,אג"ח,מטבעות,כלומר=הכל מסוכן ובועתי!,ואתם חיים בלה-לה-לנד,לפי המשפט הקדוש=אני משקיע לטווח ארוך,וקונה בזול כשהכל יורד!!!…חברים יקרים,הנוסחה הזו:לא תמיד עובדת בשוק ההון,ולפעמים כדאי להתרחק ממנו לשנתיים שלוש,מה שכתבתי עומד לבוא כל רגע,הנפילות מהחודשים האחרונים,הם הבקרוב,להצגה הגדולה שעומדת להגיע,אבל אתם הריי "גאוניי" בורסה,אז שיהיה לכם לבריאות ובהצלחה,לכל "המשקיעים"\"מהמרים"…זה אותו דבר כשהאדם טיפש….

trackback

[…] תשואה גבוהה בסיכון אפסי היא פיקציה. זה לא יתכן. סיכון הוא אינהרנטי לעולם ההשקעות ואין אפשרות להעלים אותו; לכל היותר, ניתן להמיר אותו לסיכון אחר. […]

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן