9 שאלות למשקיעים טריים: האם אתם בשלים להשקיע בבורסה?

9

"אני שומעת על מדד ת"א 100 בחדשות כל ערב — אבל אף פעם לא באמת הבנתי מה זה אומר," כותבת לי קוראת נלהבת, רגע לפני שהיא מספרת על 50,000 השקלים שבהם זכתה לאחרונה בהגרלת הפיס.

"רוב הכסף יסגור לי את המינוס," היא ממשיכה, "אבל אחרי שקראתי קצת על עצמאות כלכלית בבלוג שלך, החלטתי להשקיע את מה שיישאר. ראיתי שכתבת שאסור לך לייעץ או להמליץ (*), אבל אולי בכל זאת תוכלי להכווין אותי? אני חדשה ולא מבינה כלום בפיננסים!" 

אני מקבלת לא מעט מיילים בסגנון זה, ואם לשפוט לפיהם נראה שלא מעט אנשים "מגלים" את שוק ההון באמצעות הבלוג הזה.

אני אומרת זאת בצער, לא בגאווה. יש משהו עצוב בעובדה שהציבור זקוק לבלוגרית מסתורית כדי ללמוד שכסף יכול לעשות כסף, שהכנסה מהון שווה בדיוק כמו הכנסה מעבודה, או שהשקעה בבורסה איננה מדע טילים.

יותר מכל, זוהי תעודת עניות לפועלן הדל של המערכות האמונות, כביכול, על השכלתו הפיננסית של הציבור: החל במערכת החינוך הממלכתית, עבור בתקשורת הכלכלית וכלה בהנהלת הבורסה עצמה. במקביל, תעשיית ניהול ההשקעות מרוויחה מבורותם של ההמונים. ספק, לאור זאת, אם הדברים ישתנו בקרוב.

מנגד, ברמת הפרט, קיימת סכנה של התלהבות יתר. אדם נטול אוריינות פיננסית, אשר נחשף בבת אחת לעולם התוכן הגדוש של השקעות בשוק ההון, עלול להסיק מסקנות מוטעות. הוא עלול לחשוב שמדובר באפון פלא קסום, שנחבא עד עתה במגדלי השן של הפיננסיונרים ברמת-גן, וכעת, משמצא אותו, כל שעליו לעשות הוא לשתול אותו בערוגה ולהמתין עד שיזנק לשחקים.

שלא יהיה ספק — הבורסה היא כלי רב עוצמה לצבירת הון ולהגעה לעצמאות כלכלית. קל היום יותר מאי פעם להשקיע בזול, ללא עזרת "מומחים", ולהרכיב תיק השקעות גלובאלי ומפוזר כהלכה שיגרום לכסף שלכם לעבוד קשה ולגייס לטובתכם את הפלא המתמטי המכוּנה ריבית דריבית. רוב הפוסטים בבלוג הזה מסבירים כיצד לעשות זאת.

ויחד עם זאת, רגע לפני שאתם משליכים את יהבכם על שוק ההון ומתחילים להשקיע, חשוב לזכור: הבורסה היא זירה מסוכנת, מתעתעת וחסרת-ודאות. הסכנה חמורה פי כמה עבור אלה שנכנסים אליה "בעיניים עצומות", מבלי שווידאו שמצבם הפיננסי כלל מאפשר להם לעשות זאת.

טענתי הבסיסית היא זו: השקעה בבורסה היא הפעולה אחרונה בסדר הפעולות הפיננסיות שאדם נדרש לבצע בדרך לעצמאות כלכלית.

את הנקודה הזו חשוב לי להדגיש דווקא כעת, לאור הגידול החד בכמות הגולשים לאתר הזה.

אל תטעו: העובדה שבחרתם לקרוא את הסולידית מבטאת רצון לקחת אחריות אישית על הכסף שלכם — עובדה המציבה אתכם בקבוצת מיעוט איכותית למדי.

ובכל זאת, אם אתם עדיין "ירוקים" בכל הקשור להשקעה בשוק ההון, אל תמהרו לפתוח חשבון השקעות בבנק או בבית ההשקעות. יש כמה שאלות שחובה לשאול את עצמכם לפני כן.

1. האם אתם חיים מתחת לרמת ההכנסה שלכם?

עיקרון בסיסי אחד ניצב ביסודם של אין-ספור בלוגים, ספרים, תכניות אימון כלכליות וסדנאות העצמה פיננסיות, ובכלל זה הבלוג שאתם קוראים כעת.

את העיקרון הזה ניתן לזקק ל-5 מילים בלבד: הוציאו פחות ממה שאתם מכניסים.

זהו המפתח האמיתי לחופש כלכלי. לא השקעה בבורסה. לא זכייה בפיס. לא אקזיט בהיי-טק.

כשאדם מוציא פחות ממה שהוא מכניס, נצבר לו כסף בחשבון. זהו חיסכון. בתרבות ה-רוצה-את-זה-עכשיו-אז-אשלם-על-זה-אחר-כך, זה לא סקסי ולא מגניב. ביסודו של דבר, חיסכון פירושו דחיית סיפוקים, או גלגול צריכה נוכחית לעתיד. ומי רוצה לדחות סיפוקים?!

המציאות היא שלא ניתן להיות קפיטליסט ללא קפיטל (הון), ולא ניתן לצבור הון מבלי לחסוך. ללא הון זמין אין משמעות לתשואה ולסיכון. אין משמעות לריבית דריבית. אין משמעות לערך הזמן של הכסף. אין יכולת להגדיל את ההשקעה לאורך זמן.

ככל ששיעור החיסכון שלכם יהיה גבוה יותר, התשואה שתידרשו להשיג משוק ההון תהיה נמוכה יותר. הזמן שתידרשו להשקיע בעבודה יהיה קצר יותר, ומועד ההגעה לעצמאות כלכלית יהיה קרוב יותר.

קחו את זה כאתגר: אילו מיומנויות תידרשו לפתח כדי לחסוך יותר? על מה תצטרכו לוותר? עד כמה הויתור הזה כואב? איזו משמעות / ערך מוסיף הפריט המקוצץ לחיים שלכם? כיצד יראו החיים שלכם בלעדיו? האם באמת שווה להקריב עוד שנים בעבודה כדי לממן את התענוג?

יהיה שיעור החיסכון אשר יהיה – אל תתקרבו לבורסה מבלי שסיגלתם לעצמכם הרגלי חסכנות בריאים. לצטט את בנג'מין פרנקלין: "פרוטה שחסכתם היא פרוטה שהרווחתם."

2. האם אתם יודעים כמה אתם שווים?

אל תתחילו להשקיע מבלי שיש לכם תמונה ברורה, מסודרת ומתועדת של השווי הנקי שלכם.

שווי נקי הוא הנתון המתקבל בעקבות חישוב סך הנכסים שברשותכם (פקדונות, מזומנים, נדל"ן, ניירות ערך, פנסיות, עסקים ושאר דברי ערך) פחות סך ההתחייבויות (משכנתא, כרטיס אשראי, ליסינג, הוראות קבע וחובות אחרים). הפוסט הזה יסייע לכם לחשב אותו (זה לא קשה, ויעשה לכם סדר!).

בעיני, שווי נקי הוא מדד כלכלי חשוב הרבה יותר מגובה המשכורת. אדם שמרוויח 25,000 ש"ח נחשב בישראל לאדם עשיר; אבל אם הוא מבזבז 27,000 ש"ח מדי חודש, התוצאה היא הפסד חודשי של 2,000 ש"ח. זאת אומרת שאותו בחור עשיר בונה למעשה הון שלילי (חוב, מינוס, אוברדראפט).

לעומתו, אדם שמרוויח 8,000 ש"ח, אבל חוסך 4,000 מתוכם, יהנה לאורך זמן משווי נקי גבוה יותר.

זה משהו שהרבה מאוד אנשים מפספסים: בקונטקסט של עצמאות כלכלית, למשכורת שלכם יש חשיבות משנית — מה שחשוב באמת זה כמה מתוכה אתם חוסכים.

ברגע שתדעו את השווי הנקי העדכני שלכם ותתחילו לעקוב אחריו ולעדכן אותו באופן מסודר, תוכלו להגדיר טוב יותר את המטרות הכלכליות שלכם ולהעריך עד כמה אתם רחוקים ממימושן.

3. האם אתם בחובות?

אם גיליתם בעקבות התרגיל לעיל שהשווי הנקי שלכם שלילי, אתם לא לבד. משק בית ממוצע בישראל חייב 178,000 ש"ח לאחרים. מתוכם, 64,258 ש"ח הם חובות צרכניים (שאינם קשורים לדיור), כמו לחברות האשראי.

מינוס, כפי שכתבתי לא פעם, הוא מצב חירום. העובדה שהתרגלנו להתייחס אליו כעניין של מה בכך — ברמה הפרטית וברמה הלאומית — היא לא פחות מטרגדיה.

אנשים נקלעים למינוס בגלל רצף של טעויות כלכליות, שהן פועל יוצא של בחירות והחלטות גרועות. חלקן הגדול נובע מכניעה לדחפים חייתיים כמו לחץ חברתי או סיפוק מיידי. משווקים לנו מכל עבר צעצועים חדשים – מאזדה 3, פלייסטישן 4, נקסוס 5, אייפון 6. כולם קונים אותם. כולם כביכול נהנים מהם. כולם מסתכלים בעין עקומה על מי שלא קונה אותם.

התוצאה היא מסע של שכנוע עצמי, במהלכו אנחנו מסבירים לעצמנו שאנחנו לא רק רוצים את הגאדג'טים הללו, אלא צריכים אותם, עכשיו ומיד. העובדה שעדיין לא הרווחנו את הכסף הדרוש כדי לקנות אותם לא עוצרת בעדנו. אנחנו קונים אותם למרות זאת — בכסף של אחרים.

אז מה אם נשלם הרבה יותר בגלל הריבית. אז מה אם ניכנס למינוס. אז מה אם הצרכנות הבהמית באה באופן ישיר על חשבון העתיד שלנו. זה כאילו כולנו נוהגים כמו פרודו הרשע, וצועקים בקול גדול: F*CK FUTURE ME! 

אל תעזו לחשוב על הרפתקאות בבורסה כל זמן שאתם חייבים כסף לאחרים. סביר להניח שהריבית על המינוס שאתם משלמים לבנק או לחברת האשראי שלכם תהיה גבוהה מהתשואה הריאלית שיניב תיק ההשקעות שלכם. אם אתם בחובות, כל שקל שנכנס חייב למלא את הבור (הסייג היחיד לעניין זה הוא חוב על משכנתא). מנגד, כל שקל שאתם חייבים בריבית של 10% לחברת האשראי מגדיל את השווי הנקי שלה ומקטין את זה שלכם.

4. האם למדתם מספיק?

אף אחד לא נולד עם השכלה פיננסית. לכן, הרבה לפני שמתחילים להשקיע בשוק ההון, חשוב להשקיע בידע.

כן — הגם שאפשר למצוא היום כמעט את כל המידע בחינם ברחבי הרשת, מוטב לפתח בסיס ידע שיטתי ומוצק שיאפשר לכם להבין ולהעריך באופן ביקורתי את העצות שאתם מקבלים מזרים ברחבי האינטרנט.

זה לא אומר שאתם צריכים לרוץ ולהירשם לאחת מעשרות המכללות הפיננסיות הפרטיות הפועלות בארץ ולשלם אלפי שקלים עבור מה שהן מכנות "קורס שוק ההון". הידע שתקבלו בקורסים כאלה יכשיר אתכם לסחור לטווח קצר בנכסים מסוכנים (מתכון לאסון, אם תשאלו אותי); הוא לא ילמד אתכם כיצד להשקיע לטווח ארוך.

חלופה טובה יותר – וזולה משמעותית – היא לקרוא ספרים. יש הרבה מאוד ספרי העוסקים בהשקעות. רובם איומים ונוראיים. חלקם מעולים. ככלל, אני מאמינה שכל משקיע מתחיל צריך לקרוא לפחות ספר אחד מכל אחת משלוש הקטגוריות הבאות:

א. מבוא להשקעה פסיבית – ספר המסביר באופן בהיר, הגיוני ועקבי כיצד לגבש תכנית השקעה ולדבוק בה לאורך זמן. דוגמאות מומלצות הן Smarter Investing של טים הייל, הכתוב באנגלית פשוטה וקלה ומיועד לאנשים שמעולם לא השקיעו. חלופות אפשריות הן The New Coffeehouse Investor של ביל שולטהייס וכמובן The Bogleheads' Guide to Investing של טיילור לרימור ואחרים. לצערי, אף לא אחד מהספרים תורגם לעברית. אם אינכם קוראים אנגלית, ממליצה על סדרת המאמרים המופלאה בנושא בניית תיק השקעות של מאיר אתזור באתר "התמונה הגדולה".

ב. כלכלה התנהגותית – רבים חוששים להיכנס לבורסה, מבלי שהם מבינים שהאויב האמיתי ניבט אליהם מהמראה. הסיכון בבורסה לא נובע מהתנודתיות שלה, אלא מהאופן שבו משקיעים בני-תמותה מגיבים אליה. כדי ללמוד על התופעה ולהתחסן מפניה (עד כמה שניתן), ממליצה מאד על Your Money and Your Brain של ג'ייסון צוויג או Why Smart People Make Big Money Mistakes של בלסקי וגילוביץ'. קוראי עברית בלבד יכולים להפיק תועלת מ-"לא רציונאלי ולא במקרה" של דן אריאלי, הגם שאינו עוסק רק בהשקעות.

3. מבוא להיסטוריה פיננסית – חובה ללמוד איך השווקים התנהגו בעבר, שכן אין מורה טובה יותר מההיסטוריה. "הליכת אקראי בוול סטריט" של ברטון מלכיאל הוא מבוא מצוין לנושא (תורגם לעברית) וכמוהו "נגד האלים" של פיטר ברנשטיין (גם כן תורגם).

אם אתם מחפשים המלצה לספר אחד בלבד שכולל תאוריה, היסטוריה, פסיכולוגיה ופרקטיקה (בסדר הזה) – קשה למצוא מתחרה ל-The Four Pillars of Investing של ויליאם ברנשטיין. אפשר לקנות את הספר, או לשאול את העותק הקיים בספריית הטכניון.

5. האם חסכתם מספיק כסף בצד?

רק שליש מהציבור יכול לגייס 8,000 שקל בתוך חודש, זועקת הכותרת המזעזעת בכלכליסט.

אם אתם נכללים במניין המפוקפק של אלה שאינם מסוגלים לעשות זאת, כנראה שעדיף לחסוך עוד קצת לפני שאתם נכנסים לבורסה.

ההמלצה המקובלת בספרות היא לחסוך וללהחזיק בכל רגע נתון עתודת מזומנים המספיקה למימון 6 חודשי מחייה לפחות באפיק נזיל וחסר סיכון.

אפיקים אפשריים עשויים להיות פיקדון בנקאי (פק"מ / פר"מ), קרן נאמנות כספית או מק"מ. הכספים הללו לא יושקעו בבורסה בשום מצב, ויוחזקו בחשבון חייב במס (זו תהיה טעות פטאלית לבזבז מקום יקר בקרן השתלמות על נכסים כאלה).

המשמעות היא שאם, נניח, השווי הנקי הנזיל שלכם נאמד ב-100,000 ש"ח, ואתם זקוקים ל-5,000 ש"ח בחודש כדי לממן את הוצאותיכם, אזי 6 * 5,000 = 30,000 ש"ח יוחזקו באופן נזיל מחוץ לבורסה כקרן לשעת חירום, ותיק ההשקעות שלכם ימנה 70,000 ש"ח.

הרעיון הוא ליצור רשת ביטחון בסיסית שתגן עליכם מפני מקרה חירום פיננסיים כגון פציעה, מחלה, גירושין, מלחמות, אובדן מקום עבודה ושאר אירועים בלתי צפויים. אתם לא רוצים למכור מניות בהפסד רק מכיוון שישנו אילוץ פיננסי בוער שמחייב נזילות מיידית.

אם עדיין לא חסכתם מספיק כדי לבסס קרן לשעת חירום – התחילו היום. תוכלו להקטין את גודל הקרן באמצעות הקטנת ההוצאות החודשיות שלכם.

6. האם אתם מבוטחים כנגד קטסטרופות?

אני חושבת שהרבה מאוד אנשים מבטחים את עצמם לדעת, ובכלל, לא ניתן לחשוד בי בחיבה יתרה לתעשיית הביטוח.

ויחד עם זאת, בעיני זו טעות חמורה להיכנס לבורסה מבלי שאתם מכוסים כנגד קטסטרופות ממשיות שאין לכם יכולת כלכלית לממן.

באופן אישי, אני מחזיקה ביטוח רפואי פרטי כדי לכסות עלויות של ניתוחים פתאומיים, תרופות מחוץ לסל הבריאות או השתלות בחו"ל. בנוסף אני משלמת פרמיה קטנה על ביטוח סיעודי וביטוח כנגד תאונות אישיות (רכיבת אופניים בישראל היא תחביב מסוכן).

הביטוח צריך להיות תפור לצרכים האישיים שלכם. לי, למשל, אין דירה או רכב, מה שחוסך לי את הצורך לבטחם. בנוסף, תיק ההשקעות שלי גדול מספיק כך שאין לי שום צורך לשלם על ביטוח חיים.

ההגיון כאן זהה: למנוע מצב שבו משבר קטסטרופלי ייאלץ אתכם למכור את תיק ההשקעות בתזמון שאינו אופטימלי מבחינתכם.

7. האם יש לכם חשבונות פטורים ממס?

בישראל מוטל מס אחיד בשיעור 25% על כל רווח הון ריאלי מהשקעות בבורסה (למעט נכסים שקליים). זוהי אחת ה"סוכריות" (שלא לומר – יריה ברגל) שקיבלו המשקיעים הקטנים בעקבות המחאה החברתית. לאורך זמן, מס רווחי הון עלול להסב נזק חמור וממושך לביצועי תיק ההשקעות שלכם.

מיסים, מה לעשות, צריך לשלם, אבל אפילו בית המשפט קבע כי כשהחוק מאפשר להימנע מתשלומם – חובה לעשות זאת.

רגע לפני שאתם מתחילים להשקיע בבורסה, כדאי מאוד לבדוק אם המעסיק שלכם מפריש עבורכם כספים לקרן השתלמות.

קרן השתלמות היא אפיק החיסכון היחיד בישראל הניתן למשיכה לפני גיל 60 המקנה פטור מלא ממס רווחי הון (עד לתקרה מוכרת). בשונה מקופות גמל, מהן ניתן למשוך כספים רק כקצבה בגיל 60, מקרנות השתלמות ניתן למשוך כספים כעבור 6 שנים בלבד מהיום בו נפתחו, כאמור בפטור ממס.

על פי חוק, המעסיק יכול להפקיד לקרן ההשתלמות של העובד עד 7.5% משכרו (עד תקרה של 14,141 שקל בשנה). העובד יכול להפריש עד 2.5% מהשכר (עד תקרה של של 4,714 שקל בשנה).

אם אתם מרוויחים פחות מ-15,712 ש"ח בחודש, והמעסיק מפקיד פחות מ-7.5%, בקשו להגדיל את ההפרשה עד לתקרה המקסימלית. זה כסף חינם – אל תוותרו על זה!

רוב קרנות ההשתלמות מנוהלות באופן אקטיבי על ידי הגופים המוסדיים. אם, הצטברו בקרן שלכם למעלה מ-50,000 ש"ח, תוכלו להעבירה לניהול אישי (IRA) באחד מבתי ההשקעות המציעים את השירות (מיטב-דש, IBI או אינפיניטי). המשמעות היא שלצד תיק ההשקעות הראשי, החייב במס, המנוהל בבנק שלכם, תנהלו תיק השקעות נוסף, פטור ממס, תחת ה"מעטפת" של קרן ההשתלמות.

8. האם ברור לכם לשם מה אתם משקיעים?

אל תתחילו להשקיע מבלי שיש לכם מטרה המוגדרת עד לרמת היעד הכספי הדרוש.

יתכן שאתם משקיעים כדי להגיע לעצמאות כלכלית תוך 10 שנים. יתכן שאתם רוצים לקנות דירה לכם או לילדים. יתכן שאתם משקיעים כדי להקים קרן פילנתרופית. ויתכן שאתם פשוט רוצים הגנה מפני ההשפעות ההרסניות של האינפלציה, "הרוצח הפיננסי השקט" של ציבור החוסכים בישראל.

מה שבטוח — היעד צריך להיות כמותי וברור.

השוו את היעד הכספי הזה ביחס לשווי הנקי שחישבתם בתשובה לשאלה 2.

עד כמה אתם רחוקים מהיעד? מתי אתם מתכננים לממש אותו? איזו תשואה עליכם להשיג להשיג כדי להגיע לשם? כמה סיכון עליכם לקחת (באמצעות חשיפה למניות)? כמה כסף עליכם לחסוך ולהשקיע בכל שנה ? מתי בכוונתכם להתחיל למשוך כספים לצורך מחייה, ואיזה סכום אתם רוצים למשוך?

המענה לשאלות הללו יאפשר לכם לגבש תכנית השקעה מסודרת, שתסייע בתורה זה להגדיר את הרכב תיק ההשקעות שלכם. העלו אותה על הכתב. תלו אותה במקום בולט. זה יהיה המצפן שיסייע לכם לנווט את הספינה לחוף מבטחים בעת סערה בשווקים.

9. האם אתם ערוכים להתמודד עם הסיכון?

כשאנחנו חוסכים כסף, אנו דוחים הוצאה נוכחית לטובת הוצאה עתידית. כשאנחנו משקיעים כסף, אנו דוחים הוצאה נוכחית לטובת רווח רווח עתידי.

במילים אחרות, החיסכון הוא ברור וידוע מראש. תשקיעו היום בתכנית חיסכון בנקאית ובעוד שנה תראו שהסכום גדל ב-0.8%. לעומת זאת, התשואה מהשקעה בבורסה איננה ידועה. תשקיעו היום את אותו הסכום במדד ת"א 100, ואין לדעת כמה כסף יהיה לכם בעוד שנה.

לאורך התקופה בה תשקיעו שוק המניות עלול להיקלע לפרקי זמן ממושכים של ירידות חדות, המוכרים בעגה הפיננסית כשוק דובי. הגם שהסבירות למפולת גבוהה, איש אינו יכול לדעת מתי היא תגיע וכמה זמן היא תימשך.

חוסר הידיעה הזה הוא הבסיס לסיכון. זו גם הסיבה שתשואה וסיכון הולכים יד ביד. לא ניתן להשיג את האחד ללא השני. רוצים תשואה גבוהה? המחיר הוא הם הפסדים גדולים. רוצים ביטחון ויציבות? המחיר הוא תשואה נמוכה.

לפני הכניסה לבורסה, חשוב להחליט כמה סיכון (חשיפה למניות) אתם מוכנים לקחת. זו החלטה פסיכולוגית, לא פיננסית גרידא, המושפעת מסיבולת הסיכון האישית שלכם. זו, בתורה, מורכבת משלושה גורמים:

לעולם אל תיכנסו לבורסה עם תכנית שאינה הולמת את סיבולת הסיכון האישית שלכם. אם תרכיבו תיק השקעות אגרסיבי מדי, ברגע האמת אתם עלולים לקבל החלטות מהבטן – איבר חשיבה עם מוניטין גרוע למדי.

אם סגנון החיים שלכם חסכוני, השווי הנקי שלכם חיובי ונטול חובות (למעט משכנתא), חסכתם רזרבה לשעת חירום, ביטחתם את עצמכם מפני קטסטרופות, גיבשתם בסיס ידע תאורטי,  הגדרתם יעד כספי ברור להשקעה וביררתם כמה סיכון אתם מוכנים לקחת כדי לממש אותו — או אז, ברכותיי — אתם בשלים להתחיל להשקיע בשוק ההון!

(*) מיותר לציין כי אינני מעוניינת ואינני רשאית לעשות זאת.

הירשם
הודע על
guest

125 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
דרור

חשבתי שאמרת שקיבלת אינספור הצעות להתראיין לתקשורת וסירבת לכולן.
מה קרה ששינית דעתך במפתיע?

Ben Ohayon

תודה רבה על הפוסט המצויין. בקשר לכתבה במאקו, אני חייב לציין שהופתעתי לטובה מרמת הכתיבה שלהם.

יניב

למען האמת רמת הכתיבה בכתבה במאקו היא נמוכה ובעלת שגיאות רבות (הכוונה מבחינה תחבירית ולא מבחינת המהות).
דוגמא קטנה: "את היום האחרון שלה בעבודה לפני שלוש וחצי שנים…"

אמנם אני לא אבשלום קור… אבל היכן העורך?

ואכן, גם אני הופתעתי מעט מבחירת הפלטפורמה של הראיון. מכל המקומות – מאקו? מ-א-ק-ו? ג'יסס.
הקהל שם לא בדיוק קולע לקהל הידע של הבלוג הזה (שהוא בין היתר אמור להיות משכיל* – כפי שתואר כאן באתר איפשהו, שם זה יותר ערסו-פרחה, על כל המשתמע מכך).

נו טוב, ניחא ומילא.

*משכיל – אני מפרש זאת כאינטיליגנטי ולאו דווקא משכיל מההיבט האקדמי.

מיכל

יניב, זאת התגובה הכי יומרנית שקראתי עד כה.

Quercus Robur

הסבלנות משתלמת – יצאה יופי של כתבה.

קובי

עוד זוית שהייתי מוסיף. אכן דחיית סיפוקים זה המפתח, אולם במקום להגיע לעצמאות כלכלית, הייתי מציע גם לחשוב על ״להוריד הילוך״, כלומר להגיע למצב שחלק מההכנסה היא מההון והיתר בא מעבודה חלקית שיכולה גם להיות מהנה יותר. נחטא על האמת אם נאמר שבישראל זה דבר קל להגיע לעצמאות כלכלית מלאה, וכמו כן אם אדם ידע שהוא או היא דוחים סיפוקים מסויימים, ישנם בכל זאת כאלה שיוכלו להיות מסופקים בטווח הקצר. לדוגמה, אם מישהו מסוגל לוותר על השני ״הפוך״ ביום שעולים לו 30 שקלים, אז במשך שנתיים זה שווה היה לקנות אייפון 6 במקום. זה יאפשר לנו מצב שגם אם שמענו… קרא עוד »

אילון

הבלוג slow.org.il מתאים בדיוק להלך הרוח הזה.

יובל

כל הכבוד דורין, זה פשוט מדהים מה שאת מצליחה לעשות ולהשיג עם הבלוג הזה והגישה שלך.
שיהיה המון בהצלחה!

שי

למקרא תגובה ראשונה, חשבתי שהתגובה הראוייה לו הייתי הסולידית, "ככה בא לי היום" אבל נראה לי שהעיניין אולי עמוק יותר, זה דומה לבדיקה של "הרב" האם הוא אדוק באמת … דומני שאם הסולידית הגיעה למעמד שהיא נבחנת, זה אות מופת 🙂 פוסט מעולה.! אני הייתי פותח ערוץ לווין "הסולידית" בטח יותר מועיל מהרצאות "רבנים" עם קמעות…. התמיהה של הסולידית על רמת הידע הכלכלי בישראל של מירב העם. זה המצב במרבית התחומים. אם מישהו זוכר בכלל איך מחשבים שטח ריבוע או מלבן, צורה שאינה ריבועית, הסיכוי שאדם ממוצע ידע או ייזכר איך מחשבים שטח כזה היא…. קרובה לתוצאות בחינוך הפיננסי. ולומדים… קרא עוד »

איילת

אכן פוסט מעולה וגם תגובה מעוררת השראה!
אפשר בבקשה את הלינק של הבלוגר האנגלי-סורי?
תודה רבה!

שי

הבלוג. קראי על הבחור הזה
http://brown-moses.blogspot.co.il/

כמובן שיש בלוגרים רבים אחרים שהפכו למאוד משפיעים בתחומים רבים ושונים.

א. סטאחנוביץ

מצטרף למחמאות על הבלוג. מוכרח להגיד שלמרות שיש לי השכלה מסוימת, כשיצאתי מהאוניברסיטה והתחלתי להתעסק בעניני החיים נדהמתי מהבורות שלי. עד היום אני גאה על כך שהצלחתי להבין איך לחשב את סך כל החזרי המשכנתא כפונקציה של הריבית. מדהים שלא מלמדים את זה בבית ספר

vip

תהיתי גם מדוע התראיינת…אני חייב לציין שאהבתי את השיח שזה יוצר (התגובות ברשתות החברתיות)

הדבר היחיד שמתסכל הוא שזה מביא לפה גם את האנשים שחיים את הרגע ואז הם באים לבלבל לנו את השכל שרק כסף מעניין אותנו כשהם לא מבינים בשיט שזה הזמן וחופש הבחירה שמעניינים אותנו.

דורין אחלה פוסט. אני עדיין לא משקיע בבורסה אלא בדברים אחרים ומה שיפה שעדיין מצאתי כמה דברים בפוסט הזה שאני הולך לבדוק מחר בבוקר, כשאני אתעורר בזמן שלי(:

יוני

שלום דורין.
אבקש לשאול:אם את משקיעה את כספך בתיק הארי-בראון, למה את מחזיקה בקרן מחקה עולמית? בגלל המתאם בין השוק הישראלי לעולמי, או דווקא ההפך?

תמר

דורין, תודה רבה על היותך.
מה דעתך על השקעה באתרי הלוואות המונים כמו eloan.co.il או בלנדר?

יוני

אכן אחלה פוסט. שאלה אחת ברשותך –

"כל שקל שנכנס חייב למלא את הבור (הסייג היחיד לעניין זה הוא חוב על משכנתא)".

למה, בעצם? מה מייחד את המשכנתא? האם בעינייך זהו חוב שבאמת זכאי לקטגוריה נפרדת?

היד הנעלמה

משכנתא הוא החוב בריבית הנמוכה ביותר שאי פעם תיקח. פעמים רבות נמוך יותר מהתשואה הסולידית הצפויה על השקעות אחרות בבורסה.

yaya

תוכלי לציין איזה ביטוח בריאות פרטי יש לך ? (ועלותו ) ?

אסף

תודה. נהנה לקרוא וזה מעניין. בהחלט ההתקלות בבלוג דחפה אותי לחשוב לכיוון כזה של פרישה מוקדמת. עוד מוקדם עבורי להחליט, ועוד יש לי הרבה לקרוא, אבל זה משהו שאברר.

רמי

דורין, בסעיף 3, אודה לך אם תוכלי להבהיר מדוע משכנתא היא הסייג היחיד?
ותודה על הפוסט!

קרן

פוסט מצוין וחשוב דורין. לעניין המשכנתא – אוסיף סייג לסייג שלך 🙂 אני כן הייתי ממליצה לנסות לסגור את החלק במשכנתא שניתן לפרוע ללא עמלות פרעון מוקדם וכד' (לא בקיאה בדיוק אבל בגדול אני חושבת שניתן לפרוע את החלק שבריבית משתנה). נניח והריבית על המשכנתא היא 5%, הרי שכדי להשיג תשואה דומה על אותו כסף ידרש סיכון. נניח הושגה תשואה פנומנאלית של 8%, אבל מנגד שולם על המשכנתא 5% הרי שבנטו התשואה היא 3% – ממש לא תשואה שמצדיקה סיכון! (המספרים לצורך המחשה בלבד אבל הרעיון ברור אני מקווה). כמו כן – על החלק של הריבית המשתנה ככל שידוע לי… קרא עוד »

רמי

ברור, תודה!

לי

שאלה בקשר לספרים המומלצים – אין לי ממש בעיה לקרוא באנגלית, אבל אני חוששת מעודף של מונחים מבלבלים, בתור מישהי שלא מבינה בזה כלום. מאידך נראה שאין ממש אופציות בעברית. לא מבלבל לקרוא באנגלית, כשלא מכירים את המונחים המקבילים בעברית?

לי

נפלא! המון תודה

ענבר

התגובה ישנה מאוד, אבל לטובת מי שאולי קורא עכשיו:
http://www.maot.co.il/dict.asp

אור

מדוע ציינת את הפיקדון הבנקאי (פק"מ / פר"מ), קרן הנאמנות הכספית (מדוע הכספית?) והמק"מ כפתרונות השקעה נזילים? האם אג"ח ממשלתי אינו בבחינת פתרון זהה (כוונתי לאג"ח קצר טווח) מלבד היותו מותנה בזמן פידיון?

יוסי

אבל מה חדש בבלוג הזה בעצם?

יעל

הי דורין
ברשותי דירה להשקעה המשקנתא והביטוח משולמים ע"י הדייר . שאלתי היא איך לירשום את ההכנסה ואת חוב המשקנתא .

קרן

חייבת להבהיר ברשותך, אין משמעות לדמי השכירות בפני עצמם (היום הנכס מושכר מחר אולי יעמוד ריק). מה שחשוב לעניין זה הוא ערך הדירה בניכוי גובה המשכנתא שנותרה לתשלום. כמובן שבכל חודש בו המשכנתא שולמה (בין אם על ידי הדייר בצורת שכירות ובין אם על ידך) סך ההלוואה קטן

עמוס

קרעת אותי איזה שאלת קיטבג

עמוס

דיברתי על השאלה של יוסי למעלה

עמוס

אני מוכרח להגיד כשנכנסתי לאתר במאי לא ידעתי כלום על שוק ההון.התחלתי להשקיע ביוני ובדיוק היתה נפילה בשוק ההון יש כאלה שנפלו יותר למזלי תיק ההשקעה הסולדי גרמה לנפילה קטנה יחסית ההשקעה שלי מאוד סולידית 25 אחוז מניות 10 אחוז זהב 50 אחוז אגרות חוב כלליות ו15 אחוז אגרות חוב שקליות 5 שנים ומעלה.אבל האתר עזר לי לא להתייאש יותר מדי.תמיד ניתן ללמוד על דרכים חדשות להסביר לעצמך ולאחרים איך לחסוך ואיך להשקיע(עכשיו השוק עלה אז אני לא בירידה)

קרן

עמוס – התיק שציינת ממש אינו נחשב סולידי! זהב 10%??? מאוד ספקולטיבי. העובדה שהזהב מוצג פה בבלוג כמקום לגיטימי ואפילו סולידי להשקיע בו (ביחד עם רכיבים אחרים שהשפעותיהם אמורות להיות מנוגדות) אינה הופכת אותו לסולידי. שים לב גם שהזהב בשנים האחרונות שובר שיאים במחיר (אפילו אחרי הירידה של 2013, תחילת 2014). אני לא נגד השקעה בזהב אבל כן חושבת שמשקיע אמור להבין האם התיק מתאים לרמת הסיכון שלו ולכן מציינת לתשומת ליבך – פילוח התיק שציינת ממש לא סולידי בעיני.

עמוס

קודם כל זה רק 10 אחוז.גם אם הזהב צונח עוד פעם ב33 אחוז אני מופסד רק 3 אחוז.תיק ששני שליש ממנו הם אגרות חוב ממשלתיות הוא סולידי.בקרן השתלמות רגילה שני השליש של אגרות החוב כולל אגרות חוב קונצרניות והמניות מהוות 33 אחוז לא כללתי בסכום גם כסף מזומן שיש לי בעובר ושב וגם בפקמ שעשיתי לפני שנתקלתי באתר אז אני סולידי בהחלט

amir sella

אז עכשיו מאזנים קצת את התיק,ומוסיפים למשקולת קצת זהב,בכדי לאזן את התיק…מאוד פשוט…הוא גם ירד בתיקים כי הוא מנוטרל מט"ח כנראה,והדולר הראה עצמה בחודש האחרון.
שימו לב לזה..כי גם המניות שלכם מנוטרלות מט"ח…(למרות שלטווח הארוך,אין לזה משמעות).

קרן

עמוס, גם אגח ממשלתי לטווח ארוך (כתבת מעל 5 שנים) אינו סולידי, בעיקר בהתחשב בריביות היום, אלא אם אתה מתכוון להחזיק לפדיון

projectio

קרן, התשואה היום לאגח 10 שנים היא סביב ה2.5 אחוז לפני מס. אבל צריך לקחת בחשבון את שיעור האינפלציה שעמדה ב2013 על 1.8. ככה שעדיין יש רווח ריאלי מסוים. הרווח הריאלי הוא הקובע, אם נניח הייתה ריבית של 8% ואינפלציה של 10. מה היה יותר אטרקטיבי בעינייך? צריך להסתכל על הרווח הריאלי. באופן אישי לא מחזיק אגחים כאלה ארוכים אבל אני גם לא פוסל את הגישה שאנחנו נמצאים בתקופה של האטה כלכלית ארוכת טווח שיכולה להוביל לעליות נוספות במחיר האגחים הארוכים ממליץ שתראי את ההרצאה של lacy hunt שמסביר על הגישה הזו הוא מסביר שגובה החובות לא יאפשר למדינות מערביות… קרא עוד »

גיא

מסכים projectio, אומנם עוד לא ראיתי את ההרצאה… (אני מגיב בזמן המשרה החלקית שלי) אני חושב שמאוגסט 2013 האינפלציה בישראל אף נמוכה יותר בסביבות אחוז אחד בלבד … כך שהריבית הריאלית המשתקפת מאג"ח מדינה 142 ( כ 3.8 נומינלי לפני מס) לא רעה בככל אם האינפלציה תשאר ברמות הללו לאורך זמן וזה מבלי להזכיר תסריטי דפלציה אפשריים( במיוחד אם (וכאשר) ידרו מחירי הדירות ומחירי השכירות שלהם). לדעתי האישית(לא ממליץ וכו..) בהשוואה היסטורית מבין כל הנכסים הפיננסים מחירי המניות כיום אטרקטיבים יותר וניתן לראות זאת בשוואת המרווחים בין מניות(תשואה ממוצעת על ההון) לאג"ח ממשלתי ,קונצרני או נדל"ן. לגבי הזהב להזכירך –… קרא עוד »

projectio

היי גיא בנוגע לתחזיות ארוכות טווח אין לי מושג, יכול להיות שתצא צודק. אבל הנה הצד השני של המטבע, הסכנה באגחים ארוכים, היא אובדן אמון המשקיעים ביכולת של מדינה במיוחד מדינה קטנה להחזיר את הכסף וזה קורה דווקא בעיתות של דפלציה. דבר שיכול להוביל לעליות ריבית. בנוסף בישראל יש אוכלסיה צעירה וילודה גבוהה. וזה מתכון לתנאים אינפלציונים ארוכי טווח במיוחד אם זה עד שנת 2042. בנוגע לשוק המניות בישראל, אני מסכים שהוא אטרקטיבי, אבל בשקילה על פי שווי שוק, זה טבע וכל השאר. כלומר העתיד של טבע משפיע מאוד על כלל שוק המניות בישראל. והעתיד של טבע נקבע על פי… קרא עוד »

גיא

זה מה שקורה כשהעבודה מפריעה לאדם להגיב כמו שצריך והוא ממהר להגניב תגובה–>
בככל
ידרו
בשוואת

עם זאת למרות כל חסרונותיה לעבודה במשרה חלקית יש כמה יתרונות.

א. היא בכל זאת משלמת לתגובה יותר מאשר שולה מעפולה מציעה לאי תגובה. ( הלוואי שמוסר התשלומים של שולה היה כמו מוסר העבודה שלה)
ב . צריך מידי פעם קצת לנוח ושקט מהילדים והחלפת חיתולים.

גיא

projectio, אם מדברים ברצינות אז גם לי אין יכולות נבואה, אני רק אמרתי שבתסריטים אפשריים ההשקעה באג"ח מדינה לטווח ארוך לא מופרכת. לגבי הזהב … דיברנו על זה באיזה פוסט פעם. לגבי המניות בארץ אני לא כל כך מסתכל על טבע אלא דווקא על התשואה על ההון של מניות הבנקים מול האג"ח הממשלתי הארוך ביותר. אני לוקח את הבנקים כי בגדול מקובל לחשוב שהם כמו אופציה על המשק הישראלי. בגדול אפשר לומר לדעתי שהבנקים בארץ הם בנקים סמי ממשלתיים מאחר והממשלה לא יכולה להרשות לעצמה שהם יקרסו (הסיכוי שיגיעו לאפס יותר נמוך מבנקים בחו"ל)…. הם נסחרים עכשיו בתשואה על ההון… קרא עוד »

גיא

התפרסם אתמול : אין אינפלציה: ======================================================= מדד המחירים לצרכן ירד בחודש אוגוסט ב-0.1% לאחר שקלול נתוני מדד אוגוסט רושם מדד המחירים לצרכן ירידה מצטברת של 0.7% במחירים, ללא סעיף הדיור ■ יחד עם סעיף הדיור נותר המדד ללא שינוי ב-12 החודשים האחרונים מדד מחירי הדיור עלה ב-0.5%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.6% ומדד שכר דירה עלה ב-0.2%. בעת הדיון בבנק ישראל עמדה העלייה המצטברת במחירים ב-12 החודשים האחרונים על 0.3% (ב-12 החודשים שקדמו להחלטה). ======================================================= אם המגמה תימשך אז הריבית הריאלית המשתקפת מאג"ח מדינה 142 אפילו טובה יותר משציינתי בתגובה. אם הייתי יודע בוודאות שהתשואה הראלית על ה142… קרא עוד »

projectio

גיא, מוסר התשלומים של שולה בהחלט נשמע מעורער. אבל זה נראה לי, כי היא החליטה שזה יותר רווחי לעשות את העבודה בעצמה,לא ראיתי תגובות שלה הרבה זמן. בנוגע לחצי משרה, נשמע כמו פתרון נחמד ליללות של תינוק,נראה לי כשה זה מתחיל זה יכול להיות מאוד לא נעים בנוגע למניות לא הבנתי, אתה חושב שעדיף להחזיק את מדד הבנקים בישראל על פני תא 100/תא 25. לא הבנתי גם מה הקשר בין ההחזר על ההון של הבנקים לתמחור שלהם בשוק המניות? נ.ב הידע שלי בחשבונאות בסיסי ביותר. אני מסכים איתך שבתקופה הנוכחית אנחנו בהאטה כלכלית, שיכולה להביא לאינפלציה נמוכה שתמשיך לרדת ולהישאר… קרא עוד »

גיא

🙂 וואלה , עושה חשק לעוד הסרטון שלך. לגבי שולה ומוסר העבודה שלה … בהחלט בחרתי לי ארכי-נמסיס ראויה שתבליט את רגשותיי למקומות עבודה. לא, אני לא אומר שעדיף בנקים על תא 25 (גם ככה הם כ20 אחוז ממנו), אני אומר רק אומר שהסיכוי להמחק בהם מאד נמוך, הם אומנם לא אג"ח מדינה ( שחס וחלילה גם יכולים להמחק) אבל יש שם פחות סיכון בהשוואה אולי למניות אחרות ולכן אני לוקח אותם בהשוואה לבנצ'מארק של אג"ח המדינה. הם גם משקפים את פעילות המשק וגם כביכול פחות מסוכנים. יש את ההחזר על ההון …. שאותו אתה מבין. נניח אם ההון 100… קרא עוד »

projectio

בנוגע לשוק המניות בארץ, אני לא מושקע ולא עוקב. חשבתי בטעות שטבע מרכיבה רבע מהמדד. והבנתי ששיטת החישוב של המדד מגבילה את הפערים בשווי שוק בין טבע לשאר החברות במדד. טבע מהווה כ10% ופריגו שהיא גם חברת תרופות מהווה עוד 10.

עדיין 4 הראשונות מחזיקות 35% מהמדד מאוד מרוכז. אם כי לא מרוכז כמו שחשבתי.

projectio

בנוגע לחישוב של של ההון ביחס למחיר השוק, הון הרי לא שווה לשווי שוק. הון זה נכסים פחות התחייבויות. ואילו שווי שוק זה תמחור המשקיעים של החברה.

בדרך כלל לוקח רווחים או תזרמים מזומנים ושווי שוק. בבנקים זה שונה?

גיא

לא, אנא עארף למה תמיד מדברים בבנקים על התשואה על ההון. אני יכול אולי
להניח שנתון ההון משתנה בדוחות אחת לרבעון לעומת נתון שווי השוק שמשתנה תמידית. כשרוצים להשוות על פני תקופות יותר קל לקחת את נתון ההון כסרגל למדידות.

גיא

הנה , קבל הסבר יותר רציני.

http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.2282619

projectio

היי גיא לפי מה שהבנתי מהקישור שהבאת הנתון של ההחזר ההון הוא טוב בשביל להעיד על איכות החברה או יותר נכון על רמת היעילות שבה היא משתמשת במשאבים שברשותה בשביל לייצר רווחים, כלומר כמה שקלים החברה מקבלת בחזרה על כל שקל שהיא משקיעה: "חברות שאינן בנקים נוטלות הון וחוב ורוכשות מכונות/קרקעות/ידע וכדומה כדי לייצר מוצרים או שירותים שבעזרתם הן מנסות להרוויח" אצל הבנקים זה שונה מכיוון שאצלם החזר גבוה על ההון מבוסס אך ורק על נטילת חובות, ולכן החזר גבוה על ההון הוא עכב אכילס מכיוון שהחברות האלו גם מקבלות תמחור גבוה יותר משוק המניות וגם חשופות יותר מבחינת מינוף.… קרא עוד »

גיא

צודק עד כאן. אני כאמור משתמש בנתונים בהשוואה לנתוני האג"ח בשביל להעריך בצורה גסה אם נכס פיננסי יקר או זול ….. למשל : בשנה שעברה התשואה על אג"ח מדינה 142 הייתה 5+ נומנלי והתשואה הממוצעת של הבנקים לשווי שוק (הפעם) היתה לערך 10% כלומר המרווח … 5 אחוזים. כיום התשואה על אג"ח מדינה 142 הינה 3.8 אחוזים והתשואה של הבנקים שווי שוק כמעט 11% כלומר המרווח 7 אחוזים. מה שניתן לומר זה שהבנקים זולים יחסית לשנה שעברה ביחס לאג"ח. חסידי "הכל מתומחר" – יאמרו אולי שהכל מתומחר וכנראה יש איזה סיכון בבנקים שידוע ל "שוק". אפשר גם לומר שטעמי הציבור… קרא עוד »

projectio

אוקיי הבנתי את הגישה הזאת שלך, שמעתי את זה בעבר בהרצאה של איזה משקיע ערך[כשה עוד חיפשתי קרנות נאמנות להשקיע בהם 🙂 ]

הוא אמר שכדי לראות מה אטרקטיבי יותר מניות או אגח צריך להשוות את הדיבידנד
משתי המקורות ואז אתה יכול לראות ושצריך להתייחס למניות כמו לאג"ח.

הנה הקישור[הוא אמור את זה בדקה ב-4]

projectio

*להשקיע בהן.
*הוא אמר

גיא

ששששששש…..
!I have an image to uphold
חסר לי שישמעו שיש לי נטיה מודחקת לחשוב כמו משקיעי ערך.

projectio

חחח.. לפני שאתה יוצא לדרכך החדשה כמשקיע ערך, חשוב שתשים לב שהיו לך מספר אי הבנות בהגדרות של מושגים שונים. נ.ב באופן אישי לא הייתי משווה בין הרווח הנקי לתשואה מאגח ארוך מכמה סיבות: 1. התשואה מאגח היא מזומן בכיס שלך ואילו רווח נקי הוא רווח על הנייר[חשבונאי] ולא מזומן שמצטבר בקופה של החברה בסוף שנה, שגם הוא לא נכנס כולו לכיס שלך חלק הולך לקניית עצמית של מניות חלק להשקעה מחדש וחלק לכיס שלך. כמובן שניתן להגיד שהחלקים האחרים יבואו לידי ביטוי בעליית ערך של מניות החברה אבל זה בכלל לא בטוח. 2.אי אפשר להסתמך על נתונים של שנה… קרא עוד »

גיא

כן, אכן עצות טובות.
אני רק מזהיר אותך משילר הגרויסה מציאה הוא לא. אני הכרתי את אבא שלו בלודג' , עם אוזניים כמו שלו היה אפשר להתכסות בחורף. בעד זה נובל אני לא הייתי נותן.

projectio

אין בעיה כשה אני אראה פולני אם אוזניים גדולות אני אדע לעבור לצד השני של הכביש
🙂

גיא

כן projectio,
רק שזה הדומפ קופ היה גרמני וגם בחבר שלו שווינשטייגר לא היה העפרון המחודד בקלמר. דרכך לסולידית שבזמן האחרון אני עושה הרבה בלגאן בבלוגוספריה – אז יכול להיות שיבואו להתלונן.

גיא

מצטער projectio ,
התגובה הוגבה לפני שלקחתי את התרופות בבוקר.
* בחבר = החבר.
*בבלוגוספריה = בלוגוספירה.

אז אם מישהו מחפש אותי
אמור לו שאני של אתמול שונה מאני של היום ואני של היום לא לוקח אחריות עליו.

אם הוא מתעקש
אמור לו שאי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים.

אם הוא ממשיך להתעקש
אז אמור לו שאי אפשר להיכנס לאותו נהר אפילו פעם אחת.

טוב, זה כנראה לא העניין של התרופות אלא לשעמום בעבודה.

projectio

אני אמסור את כל ההודעות הנ"ל -)

קרן

projectio אני לא חולקת עליך שקיים רווח ראלי מסוים אם מחזיקים לפידיון, זה מה שכתבתי. נקודת המוצא שלי היא שנראה עליית ריבית ב2015, ולכן אם לא מחזיקים לפידיון אגח ארוך קיים סיכון. מתכננת בכל אופן להקשיב להרצאה שציינת, אעדכן אם יהיו לי תובנות מעניינות 🙂

projectio

בכיף 🙂

עמוס

את צודקת הייתי צריך לשים הכל בפק"ם זה או במק"ם זה הדבר היחיד הסולידי.הרי מניות במחירים היום זה לא סולידי וממשלתי זה לא סולידי ( אע"פ שאני לא מכיר 10 שנים חלון שבו היה הפסד אלא אם הממשלה פשטה את הרגל) חצי מהאגחים באגח כללי הם למעלה מ5 שנים אז גם שם לא סולידי חבל רק שהסולידים שאת מדברת עליהם במקרה הטוב שמרו על ערך הכסף.תגידי מה את חושבת שסולידי? בארצות הברית היו אומרים שהתיק שלי לא מתרומם מרוב סולידיות

יעל

הי מה את חושבת עלהפקדת כספים לשעת חרום בקרן השתלמות כאפיק סולידי

יעל

למרות שאני קוראת קבוע של הבלוג אני לא מתחברת להשקעות מסוג זה אך נוצר מצב שי לי כסף ששוכב בבנק ואני רוצה להכניס אותו לקרן שיתן לפחות ריבית

מיכל

שלום רב,
לשמחתי אחותי הקטנה הכירה לי את הבלוג ואני מאד שמחה ולומדת ממנו-תודה!
תוכלי בבקשה להרחיב את נושא קה"ש כהשקעה וכאמצעי לשעת חירום?
(גם עבור עצמאים?)
מה זה אומר "לבזבז" את הפטור ממס? כספים שהצטברו בקהש- להוציא? למה לא להתייחס אליהם לשעת חירום (כשהקרן נזילה)ותוך כדי ליהנות מתשואה גבוהה מהריביות שהפקמ נותן?
ראיתי שגם התייחס ל"מקום יקר בקה"ש"- מה הכוונה?
סכום ההפקדה מוגבל אך הסכום הנצבר לא (אם לא הוצאתי את הכסף לאחר 6 שנים הוא ממשיך להצטבר).
אציין גם שכל סוכני הביטוח כמובן ממליצים "לא לגעת בכספים"

המון תודה!

אוהד

לגבי השארת כסף בצד (6 חודשי מחיה וכו') –
אם יש לי קרן השתלמות מכובדת ונזילה, ברור לי שלא כדאי לבנות על הקרן עצמה כמצבור מזומנים לעת חירום, אולם האם לא ניתן לבנות על הלוואה כנגד הקרן? אני מבין שהלוואות כאלה הן אטרקטיביות ובסכומים של עד 80% מקרן נזילה שזה די והותר ל-6 חודשי מחיה.
תודה!

עמוס

מעניין אותי שאומרים מה יקרה כשהריבית תעלה.הרי אין סיבה להעלאת הריבית אלא אם כן יש אינפלציה.ירידה באבטלה היא סיבה מטופשת אם יעלו בגלל שהאבטלה ירדה כל העסקים ששולי הרווח שלהם נמוכים ושורדים רק בגלל ריבית נמוכה יקרסו כי לא שווה להשקיע בהם אם ניתן להשיג בריבית של הבנק יותר (נגידת ארצות הברית יודעת את זה לכן היא אומרת שתעלה במתינות את הריבית ולכן זה לא יפיל את האגח) ואם תהיה אינפלציה אז הזהב יעלה והאגח יצנח באמת

יוסי

מפרגן: אחד הפוסטים המצוינים למשקיעים צעירים שקראתי אי פעם. היה חוסך לי הרבה כאבי ראש והפסדים אם הייתי קורא אותו לפני 15 שנים. לרוץ להשקיע במניות כאשר יש הלוואות ומינוס בבנק זה צעד מסוכן כמו לתת לשיכור לנהוג. זה הימור שאנשים שפויים נמנעים ממנו כמו מאש. כשיש כסף פנוי באמת כלומר שאפשר לשכוח ממנו ל 10 או 20 שנים זה הזמן לבנות תיק השקעות.

רותי

תודה לך. קיבלתי המון חומר למחשבה. את עושה עבודה נהדרת. תענוג.

סולומוניקו

כל עוד אנשים יקנו מחברות גדולות ובינוניות אז הבורסה תרויח.
זה לא קשור לקדחת הצרכנות.
גם אם אנשים יקנו במסורה – מעט דברים ואיכותיים במקום הרבה ומזובלים עדיין החברות ירויחו(כמו שהיה בשנות ה 60).

משקיע בערך

כמה הערות: 1. סיכון לא הולך עם תשואה. אם תקני חברה שנסחרת (דוגמא קיצונית) בשווי של 10 מיליון שקל אבל יש לה מזומן של 20 מיליון ללא חובות וחברה שמרוויחה, אז אין לך פה שום סיכון. הדבר מוסבר מצוין בספרו של גראהם "המשקיע הנבון" 2. מקלט מס טוב נוסף הוא IRA קה"ש לעצמאי, שבו אפשר להפקיד כל סכום מעל התקרה ולשלם מס רווח הון ר-ק בפדיון ולא במכירה של ני"ע כזה או אחר. 3. בראיון שלך אמרת שהתשואה של הארי בראון היא כ 4.7% אחוז לשנה. ה S&P עשה בתקופה הזו 10% לשנה. בתיק "סולידי" כמו שלך התשואה היא פי… קרא עוד »

יניב

משקיע בערך, סיכון כן הולך עם תשואה. טיעונך ב-(1) אינו נכון. אתה מתאר חברה שאינה ממונפות ומרווחה, אולם יש להתחשב גם בסיכון של הפירמה (הנובע למשל מאיכות ההנהלה, סיכון הענף שבו פועלת החברה, מעילות בחברה, או כל סיכון תפעולי אחר). סיכון זה נקרא סיכון ספציפי (Idiosyncratic Risk). מה שכן אתה צודק בכך שלחברה אין סיכון פיננסי מנקודת המבט של בעלי המניות היות והיא לא ממונפת. אגב, הסולידית כתבה פוסט על הארי מרקוביץ (זוכה פרס נובל), שבבסיס עבודתו נוסח בצורה אלגנטית ביותר כל רעיון גיוון התיק כדי להפחית סיכון של חברות ספציפיות. יתר על כן, על בסיס עבודתו הומצאו (האם מודלים… קרא עוד »

projectio

משקיע בערך, רק לידיעתך שוק המניות(האמריקאי] עשה 10% והתיק של הארי בראון עשה8-9% ה4.7% זה כנראה ריאלי אחרי אינפלציה. הפער בין שתי השיטות בתשואה הוא כ-2%[שזה הרבה מאוד כסף] לעומת זאת הפער בסטיית התקן הוא יותר מ 10%. שזה אומר שיהיו תקופות שהמדד המנייתי יעשה תשואות גרועות ויגרום להפסדים[שנות ה70\שנות ה2000] בעוד שהתיק הסולידי יצליח בכל תקופה כלכלית.

שלי

כתוב נפלא. מאוד ברור ועושה סדר בראש.
תודה רבה

דן

דורין, קודם כל רציתי להגיד (בתור קורא חדש) שאני מאד אוהב את סגנון הכתיבה שלך ומסכים פחות או יותר עם רוב טענותייך (אפילו אלה שאינם כלכליים גרידא – חתונה, ילדים וכו'). אני מסכים גם לגבי ההבדל בין רצונות או צרכים (כמו למשל רכב). העניין או שאני מודע לכך שזה רק רצון ולא צורך, אך עדיין כן מעוניין להיות מצויד באחד (סגנון החיים שלא גם כן שונה מרוב האנשים – וממש לא חלק מתרבות הצריכה, אך מה לעשות שיש לי תחביבים יקרים יחסית). בנוסף, אני הרבה יותר "בזבזן" באוכל ממך (לאו דווקא בגלל אכילה בחוץ) אלא בגלל אהבה לאוכל קצת יותר… קרא עוד »

דורוני

דורין,

גיליתי אותך הודות לראיון שנתת למאקו, ומייד קראתי המון פוסטים קודמים. אני דיי מסכים איתך על הכל, כמעט בכל התחומים. זאת למרות שאני שכיר הייטק, שמאוד נהנה מזה, וממוקם באחוזון העליון.

קשה לי להבין את תרבות הצריכה של היום, וההוצאה של כל גרוש על זבל. אני פשוט לא במירוץ הזה. גם ילדי לא, והם מקבלים את זאת לאחרונה (בני 13,12,7), למרות הקושי. למשל, הם התרגלו שבחוף הים הם מקבלים רק ארטיק קרח, ולא גלידות ב-50 ש"ח, למרות שמצבינו הכלכלי הטוב ידוע להם.

תודה רבה, מאיר עיניים,
דורון

דורוני

דרך אגב, בהקשר לכך שכל הדברים שאמורים לעזור לנו רק גוזלים לנו את הזמן, אני ממליץ בחום על הספר "קיצור תולדות האנושות" של יובל הררי. ספציפית על הפרק שמסביר איך המהפיכה החקלאית היא בעצם לא פחות מ-"History’s Biggest Fraud". איך כל התקדמות והתייעלות גרמה לאובדן זמן ויכולות, חשיפה לאסונות בקנה מידה רחב, וכו.

פשוט להירשם ב https://class.coursera.org/humankind-002, ולשמוע את ההרצאה של פרק 5.

דורון.

דיקלה

היי
פוסט נפלא שוב גם לקלולסית כמוני.
אשמח לדעת אם וכש מתחילים להשקיע איך בעצם ״מנהלים״ את כל הסיפור הזה?
אני שומעת על דברים כמו חשבון מנוהל ותוכנות ניהול לתיק השקעות וכד׳ אז איך בעצם עושים את זה?
ושאלה שניה
לאחר שאני מחשבת מה השווי שלי ובמידה והוא חיובי האם כדאי שסכום ההשקעה הראשוני שלי יהיה ביחס עולה בהתאם לשווי?

אוס

היי 🙂
שאלה לגבי עתודת מזומנים: באפיק נזיל וחסר סיכון.
"אפיקים אפשריים עשויים להיות פיקדון בנקאי (פק"מ / פר"מ), קרן נאמנות כספית או מק"מ. הכספים הללו לא יושקעו בבורסה בשום מצב"

האם זה כל כך נורא להשאיר את המזומנים הללו בעובר ושב? עדיין לא השתחררתי מהפחד להחזיק לי סכום של לפחות 10000 בעו"ש, את השאר הכסף שלי אני משקיעה בקרנות נאמנות סולידיות.

מה את חושבת? אין סיכון כלל בקרן כספית?

eli943

לדורין שלום!
לא ברור לי מדוע אשראי צרכני פסול. אי אפשר לדעתי לפסול כל אשראי צרכני. כשם שעם סיום המשכנתא נשאר עם נכס – בית, כך אפשר לעשות עם אשראי צרכני. אם האשראי הצרכני ישמש לקניית מקרר, עם סיומו נשאר עם נכס – מקרר.
לכן אי אפשר, לדעתי, לפסול כל אשראי צרכני. תלוי לשם מה לקחנו את האשראי הצרכני. הדוגמה שהבאתי על מקרר הוא מוצר חיוני. בארץ חמה כשלנו. לא דברתי על מכונית – כי לה יש אלטרנטיבות שונות. חלקן טובות וחקן לא. אך ישנן. האלטרנטיבה למקרר? אני לא רוצה אפילו לחשוב עליה…

עמוס

אם הבנתי נכון דירה זה נכס שיכול להניב כסף לעומת מקרר שלא מניב כסף ו ניתן לחסוך כדי לקנות אותו לא מצריך סכומי ענק

חבר

נכתב למעלה: ״מובן שלתיק המורכב מ-100% מניות תהיה תוחלת תשואה גבוהה יותר מלתיק של הארי בראון, אבל באותה מידה, גם פוטנציאל הסיכון שלו גבוה הרבה יותר. לומר שסיכון ותשואה אינם הולכים יד ביד זה כמו לומר שמים אינם רותחים ב-100 מעלות.אתה מבקש לרסק את אבן הפינה של התאוריה הפיננסית — ולצערי לא עשית זאת באופן משכנע. (יניב הסביר מדוע בתגובתו).״ השאלה היא לא מה הקשר בין סיכון לתשואה אלא השאלה האמיתית היא מהו סיכון. נכון שהיום הרוב המוחלט של המודלים הכלכליים שנהגו על ידי טובי המוחות העולמיים וזוכי פרס נובל גורסים שסיכון נמדד ע״י תנודתיות (בטא, שארפ וכל אלה). הכל… קרא עוד »

נתן

"חבר", אתה כותב סתם גיבוב של דברים מבולבלים, שמראה שלא קראת מספיק פה בבלוג. אני מפנה אותך לניתוח של דורין לגבי "בטא חכמה" בין היתר. אתה תוקף אנשי קש ותחנות \רוח. להפרכה קצרה של טענותיך צריך פשוט לחשוב שניה: רוב המשקיעים בבורסה יגדירו סיכון כסיכוי להפסד (כולל הפסד 100%), לא סתם תנודתיות. אבל אם עוברים להשקעה במדדים (כמו שדורין ממליצה), הרי ברור שאין שום סיכון ספציפי למדד אלא סיכון כללי של קטגורית נייר הערך (וסיכון גיאוגרפי+סיכון מטבע). מכאן דוגמאת המניה שלך חסרת ערך- אולי מניה ספציפית לא מוערכת נכון, אבל שוק המניות בכללתו? ונגיד שכלל הסיכון בשוק המניות אינו מוערך… קרא עוד »

חבר

לא נכון. רוב המשקיעים לא יגדירו סיכון כסיכוי להפסד פרמננטי. אם מניה עולה או יורדת עשרות אחוזים מבחינתם המניה מסוכנת. אם שוק המניות יכול לעלות ולרדת עשרות אחוזים מבחינתם זוהי השקעה מסוכנת. בגלל זה הם לא יהיו 100% במניות. הרי ברור להם וגם לך שאין באמת סיכוי סביר להפסד פרמננטי אם אתה משקיע במדד. גם ההגדרה האקדמית של בטא היא תלוית תנודתיות ולא הפסד פרמננטי. חבל שאתה מתלהם. אתה גם טועה בקשר לבחירת מניות באופן עצמאי כמובן אבל זו כנראה שאלה של השקפה וגם יכולת וזמן להשקיע. הטעות השלישית שלך היא שאתה חושב שהדרך היחידה להתגונן מסיכון היא פיזור בין… קרא עוד »

נתן

מה הן הדרכים האחרות להתמודדות עם סיכון? אולי תתיתן דוגמא בקצרה?

למיטב ידיעתי, הקורלציה של הנכסים בתיק של הארי בראון היא הפוכה, אז מה הבעיה למצוא כאלו בדיוק? יתכן מאוד שאתה צודק וביצועי התיק של הארי בראון יהיו גרועים בשנים הקרובות, אבל זה לא העניין. השאלה היא בטווח הארוך.
העובדה שזהב ומזומן לא מייצרים ערך אינה רלוונטית אם מטרתך היא לשמר ערך. אם כל העולם בקריסה היפר אינפלציונית זה לא משנה שזהב אינו מייצר כלום, כוח הקניה שלך לא נשחק ולכן באופן יחסי לכלל האוכלוסיה כוח הקניה עולה, ואתה יוצא מרווח.

חבר

לדעתי כיום אין קורלציות הפוכות בתיק של בראון. אין פה עניין של הוכחה אלא הגיון אישי שלי: גם המניות וגם האגחים נסחרים במחירים גבוהים והם יכולים לרדת ביחד ללא שום בעיה. בכלל, המניות והאגחים כבר הרבה זמן הם לא בקורלציה הפוכה. הזהב – תפקידו ההיסטורי (וגם בקשר לזה יש מחקרים שמראים שזה לא כך) הוא להגן מפני אינפלציה. הוא לא אמור לייצר לך ערך מעבר לזה. ייתכן שבתסריט של היפר אינפלציה הוא יככב, אבל מה אם אין היפר אינפלציה? או בכלל דפלציה תוך כדי שהשווקים יורדים? בקשר לסיכון, אז קודם צריך להבין שיש הרבה סוגים של סיכון. תקרא את המאמר… קרא עוד »

מנו

שלום, אני בשנה האחרונה משקיע בשוק ההון ( ממש לא בשיטה שלך, אלא יותר לפי ניתוח טכני) ורציתי לשאול מס' שאלות:
1) האם כדי להגדיל את ההון העצמי לא כדאי להשקיע במניות לטווח קצר?
2) חוץ מספרים מאיפה כן כדאי ללמוד על שוק ההון? ( אין שום קורס ששווה את זה?)
3) קראתי את הפוסט לגבי ניתוח טכני , באמת אין בזה כלום ואנשים פשוט מתמכרים לעדר? ( אני גולש הרבה בספונסר)

רועי

שלום דורין, ראיתי את הכללים ולאחר שאני מרגיש שאני עומד בכולם, מה הלאה? איך אני ממשיך? איך אני יודע איפה להשקיע וכמה? לתת ליועץ השקעות לעשות זאת בשבילי?

gil

כמו רועי בתגובה למעלה, איך ממשיכים?

SupermanZW

חשוב לקחת בחשבון שהיום כדי להשיג ביטחון כלכלי צריך לחסוך לפחות 70% מהמשכורת, דבר שעבור 99% מהאנשים אינו אפשרי. מי שעשה הכל נכון בחיים, סיים תואר ראשון במקצוע מכניס בגיל 25 והתחיל לעבוד, יש לו רק 15 שנות עבודה בהן יש לו באופן יחסי ביטחון תעסוקתי, אחרי גיל 40 יתייחסו אליו כאל סוס מת ואם יפוטר מהעבודה מוטב לו להתאבד לפני שיגמר לו הכסף, לכן ב15 השנים שבין גיל 25 ל40 הוא צריך לחסוך כמות כסף שתאפשר לו להתקיים עד יום מותו. תוחלת החיים הממוצעת היום היא 80 שנים. כדי לאפשר 40 שנים ללא עבודה מ15 שנים של עבודה שגם… קרא עוד »

גיא

Superman , בדיוק בשל הסיבות שציינת נדרש הפאק-יו מאני. ניקח דוגמא שאולי תתאים ל30 אחוז מהאוכלוסיה . אם הרווחת שכר של נאמר תשעת אלפים נטו פלוס אלף לערך בקרן השתלמות(בערך 11.5 ברוטו , כ 25% אחוז יותר מהממוצע – מה שמציב את בעל השכר בין העשירון השביעי לתחתית השמיני) אם תחסוך שלושת אלפים + לא תפדה את ההשתלמות ותקבל ריבית ריאלית של 4 אחוזים(אני יודע חלכאי שצריך לקחת שלושה אחוזים בשביל השמרנות ) מהשקעותיך. שים לב שתחיה מ6000 שקל נטו … שזה סולידית * 1.75 … תוכל להחזיק רכב ישן , לנסוע לחול מידי פעם, לטחון מסעדה מידי פעם ואפילו… קרא עוד »

לומדת

דורין בוקר טוב, למה קרן נאמנות לא מתאימה לכסף חרום? הכסף בפק"מ לא מאבד מערכו עם הזמן? למה קרן נאמנות כן וקרן השתלמות לא? "(זו תהיה טעות פטאלית לבזבז מקום יקר בקרן השתלמות על נכסים כאלה)." . תודה

אורן

היי אחלה פוסט.

בנוגע לביטוחים כהכנה לקטסטרופות שציינת:

1. למה בחרת לעשות ביטוח תאונות אישיות? ממה שחקרתי על זה מדובר על ביטוח די מיותר, עם המון המון המון סייגים (יצא לך לראות את הסייג לגבי אחוז הפיצוי לפי סוג ומיקום השבר?), ודי יקר – עבור פיצוי חד פעמי.
2. אני הייתי מוסיף גם ביטוח אובדן כושר עבודה כביטוח מאוד חשוב ומשתלם כלכלית, במידה ונעשה בצורה נכונה. אולי הוא לא רלוונטי עבורך אבל לאנשים שעובדים, בייחוד בתחילת דרכם זה מאוד חשוב לדעתי.

דויד

היי דורין תודה על הבלוג, מהנה ומחכים. רציתי לשאול האם יש הבדלים בין השווקים בעולם(אני גר בקנדה כיום) או שמה שאת כותבת רלוונטי לכל מקום בעולם ואם יש שוני אז מהו (בקצרה). תודה. (-:

רחמים

בזכותך אני יודע מזה משקיע פסיבי אקטיבי קרן מחקה

אביתר

שלום קראתי הרבה פוסטים שלך לגבי שוק ההון והחלטתי ללמוד מסלול של שנתיים ברשותי 20 אלף שקלים כרגע אני יסיים את הלימודים שלי בעוד שנתיים אבל אני רוצה לפעול עם הכסף שיש לי שיניב לי קצת רווח לזמן הלימודים מה אני יכול לעשות איתו האים כדאי לי ללכת לבתי השקעות איתו או לחכות לסיום הלימודים

דן

להפנות הלוואה בריבית פריים -0.5 (1.1%) להשקעה, זה סיכון?

הילי

היי, רציתי רק לומר כל הכבוד שהנגשת מידע שכל כך קשה לי להבין…
רציתי לשאול, אני סטודנטית לתואר ראשון, חיה בתנאים צנועים (מאוד) בדירה של כ1000 ש"ח, משתדלת לחסוך ועובדת. יוצא שהרווח הנקי שלי בכל חודש הוא באזור ה800-1000 ש"ח לחודש. כמו כן יש לי חיסכון בצד, שאותו אני מעוניינת להשקיע.. האם את חושבת שבסגנון חיים של סטודנט יש מספיק זמן לפנאי והשקעה בנושא כ"כ מסובך? או שאני סתם אופטימית?

תודה ויום טוב!

sniron3

היי,
אני נהנה מאד לקרוא את הבלוג שלך וגומע את המידע שלו. הלוואי והייתי נתקל בו לפני כמה שנים ולא בגיל 29, אבל עדיין אופטימי(:
האם יש אפשרות להתייצות קצרה באופן פרטי?

תודה רבה! (:

גיל

כל הכבוד, בלוג מצוין ומעשיר

רז

היי דורין או כל אחד שיכול לענות,
לא הבנתי למה מומלץ לשים קרן לשעת חירום דווקא בפק"מ או במכשיר נזיל חסר סיכון וריבית,
יש אלטרנטיבות אולי? תודה

אבי

תודה רבה לך על הכתבה הזאת… תודה רבה על כך שאת מחלקת את המידע הזה חופשי

הראל

היי דורין , כל הכבוד , בלוג ממש מושקע ואינפורמטיבי הייתי שמח לקבל הבהרה לגבי קרן השתלמות נכון להיום הבנתי שתקרת ההפקדה היא 15712 ש"ח לשנה ,כל כל סכום מעבר לזה ישולם מס הכנסה שולי ומס רווחי הון על ההפרשים. כתבת : "על פי חוק, המעסיק יכול להפקיד לקרן ההשתלמות של העובד עד 7.5% משכרו (עד תקרה של 14,141 שקל בשנה). העובד יכול להפריש עד 2.5% מהשכר (עד תקרה של של 4,714 שקל בשנה)." כלומר יוצא 18855 ש"ח איך זה מסתדר עם התקרה של 15712 ש"ח דבר נוסף במקרה שלי יוצא שאני והמעסיק מפקידים ביחד 2500 ש"ח לחודש כלומר שנתי… קרא עוד »

מרים

הי:)
יש ספרים טובים בעברית שמסבירים על כל הנושאים שכתבת שצריך ללמוד?

ערבה

להיות במאזן שלילי מוקפד (הוצאות גבוהות מהכנסות אך דואגים שלא להגיע למינוס או קרוב לכך) זהה מבחינתך ללהיות במינוס לעניין הזה?

מאיר כהן

היי. זה כתוב בצורה כל כך יפה ומזמינה.

זה הפוסט הראשון שלך שאני קורא. מעוניין להיכנס לשוק ההון

תודה רבה על הכתיבה וההשקעה

אביטל

היי הסולידית!
אשמח לדעת אם כחלק מ״5. האם חסכתם מספיק כסף בצד?״, אני יכולה לשים את הכסף הנזיל שלי (הכסף שיממן לי 6 חודשים) בקופת גמל להשקעה?

זאת לא הייתה אחת מהאופציות ואשמח לדעת איפה כדאי לשים את ה״קרן״ הזאת.

תודה רבה לך ואת אלופה!

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן