הראיון המלא למוסף "הארץ"

ה

במוסף "הארץ" פורסמה היום כתבה מקיפה על "מר שפם הכסף" (MMM) — בלוגר אמריקני פופולארי העומד כיום בראש הזרם המטיף לעצמאות כלכלית ולפרישה מוקדמת דרך התנגדות לתרבות הצריכה. למעשה, "שפם הכסף" הוגדר כיורשו של ג'ייקוב פיסקר — האיש מאחורי Early Retirement Extreme — רגע לפני שהאחרון חדל לכתוב באופן פעיל בבלוג שלו ב-2012.

את MMM ניתן להגדיר בתור ERE-לייט:  יש לו בית בבעלותו, רכב, אישה וילד, והוא חי על כ-25,000$ בשנה (בניגוד לפיסקר, שחי על 7,000$ בלבד). בנוסף, הכתיבה שלו זורמת וקלילה הרבה יותר משל פיסקר (הפיזיקאי-פילוסוף). יתכן שזה מה שהפך אותו לפופולארי משמעותית מ-ERE ולאחד הבלוגרים הפיננסים המפורסמים בתבל. אם אתם נהנים מהסולידית, והאנגלית שלכם סבירה פלוס, אין לי ספק שתהנו מ-MMM.

על כל פנים, לרגל הכנת הכתבה פנו אלי מ"הארץ" וביקשו לראיין אותי. הסכמתי בחפץ לב, שהרי לא כל יום מסקרים במחוזותינו הוגים וכותבים המקדמים אחריות פיננסית ברמת הפרט.

כידוע, עיתונאים (ועורכיהם) עושים שימוש רק בחלק קטן מחומר הגלם העומד לרשותם, כך שבפועל הוצגו רק קטעים מצומצמים מהראיון. מצאתי לנכון לפרסם כאן את הראיון המלא.

  1. כשהתחלת לחיות כפי שאת חיה כיום, מה היו תגובות הסביבה? 

התגובות נעות בדרך כלל על המנעד שבין "בונקרית" ל-"פראיירית", קמצנית או אומללה. עד היום אינני בטוחה איזו מהן נחשבת לחמורה יותר בז'רגון החברתי הישראלי. שני הקצוות הם פועל יוצא של העובדה שאני מוציאה מעט מאוד כסף. אנשים מסיקים שזה נובע בעקבות כשל פתולוגי לעשות זאת (קמצנות) או מיצר חולני לא פחות של הקרבה עצמית (סגפנות) שגורם לי "לוותר" על הניסים והנפלאות שכסף יכול לקנות.

אני מנסה להסביר שזה לא כך. אני מוציאה מעט כסף פשוט מכיוון שאני לא זקוקה ליותר.  לאורך השנים למדתי להבחין בין ערך למחיר: אני מבינה היום שמה שיקר או חדש יותר אינו בהכרח טוב יותר, כל שכן אם יש לי אפשרות לאלתר, לשאול מאחרים, להחליף, להכין בעצמי, לשכור או לקנות משומש (בסדר הזה).כך, בעוד שהצרכן הטיפוסי נסמך על כסף לפתרון כל בעיה (שכן בעידן ההתמחות, כל פעולה שאינה קשורה במישרין למקצוע שלו היא מעבר ליכולותיו), במקרה שלי אני נסמכת על 20% כסף ו-80% מיומנויות אישיות.

באשר לטענת ה"קורבנות" – אני מבחינה בין רמת חיים (פונקציה של הוצאות) לבין איכות חיים  (מדד שלא ניתן לכמת אותו סטטיסטית, אך לשם המחשה, כולל כמויות מסיביות של זמן פנוי, היעדר לחצים ומתח, תזונה בריאה, טיולי אופניים יומיים ועוד). להשקפתי, ה"פראייר", או ה"קורבן" האמיתי הוא מי שמוכר את שנותיו היפות ביותר לבוס שלו או ללקוחותיו, ובמקום לחסוך ולהשקיע את הכסף קונה חפצים וחוויות שאין לו כל צורך בהם. הוא תלוי. תלוי באחרים. הזמן שלו לא שייך לו. אני לא יכולה לחשוב על קורבן גדול מזה.

קיבלתי בחלוף הזמן לא מעט "מחמאות" נוספות. יש כאלה שקוראים לי עצלנית – כי אני מסרבת לשבת 8 שעות במשרד ולהעביר ניירות ממקום למקום. אחרים טוענים שאני פרזיטית, מכיוון שאני "חיה על חשבון אחרים" (תוך התעלמות מהעובדה שכבר שילמתי מס הכנסה בשנות עבודתי, שאני משלמת מס רווח הון בשנות פרישתי, שאחוז גדול מהוני מושקע בחוב שהנפיקה ממשלת ישראל, ושמקור ההכנסה היחיד שלי היום הוא הכסף שצברתי בעבר). העמדות הליברטריאניות-אינדיבידואליסטיות שלי בנושא אחריותו האישית של מעמד  הביניים למצבו זיכו אותי בתואר "חסרת חמלה" – אף על פי שאני מחשיבה את הבלוג שלי כפרויקט חברתי לכל דבר ("מהפכה חברתית דרך האינדיבידואל").

ולבסוף, יש כאלה שמכנים אותי "קיצונית". כי נראה שבעידן הנוכחי, אדם שרוצה להימלט ממבוך הצריכה-קריירה, לצרוך על בסיס היגיון ולא על בסיס חרדה מעמדית, ולהיות אדון לזמן שלו, לא יכול להיות "נורמלי". אני טוענת ש-"הנורמלים" הם הם הקיצוניים.

  1. האם יש מותרות שלא היית יכולה לחיות בלעדיהן?

כמובן. מבחינה תועלתנית העובדה שאני מבחינה בין מחיר לערך לא אומרת שאמנע לחלוטין מהוצאות גבוהות אם המחיר מוצדק ואם תדירות השימוש במוצר / שירות גבוהה.

לדוגמה, רכשתי בזמנו בלנדר איכותי מאד (VITAMIX) שעלה לי לא מעט, ומאז משמש אותי  כמעט על בסיס יומי. יש לי נעלי הליכה יקרות, ומזרן יקר. אני מגדלת כלב קטן – מותרות לכל דבר  ועניין. הבלוג שלי הוא תחביב יקר (במונחי זמן). יש לי ביטוח בריאות פרטי, שגם הוא סוג של מותרות.

ועדיין, מותרויות שלא אוכל לחיות בלעדיהן הן דווקא אלה שלא עולות לי כסף — היכולת להתנייד בכוח השריר (ולא בכוח המנוע) היא מותרות. היכולת לחשוב באופן ביקורתי –  וליישם את החשיבה הביקורתית הזו בחיי – היא מותרות. יש הרבה אנשים שאין להם את המותרויות הללו כלל.

  1. קראתי חלק מהבלוג שלך וגם רפרפתי על ERE. נראה שהפילוסופיה שלך היא איין-ראנדית משהו, בכך שאת מטילה את כל (או רוב) האחריות לגורלו של האדם עליו, ואם הוא לא מצליח להביא את עצמו לעצמאות כלכלית את מתייחסת אליו כמעט בבוז (ר' הפוסט שלך על 'אני עני'). האם לדעתך המדינה אינה נושאת בכל אחריות על מצב אזרחיה?

איין ראנד היא אכן דמות חשובה ומשפיעה בחיי ברמה הפילוסופית, אבל הזיקה המעשית שלה ל-ERE היא משנית במקרה הטוב. אני כמעט שלא מזכירה אותה בבלוג.

אני לא חושבת שאדם שולט ב-100% מגורלו ב-100% מהזמן. כל דבר בחיים מושפע משילוב מסוים של סוכנות מחד והשפעה מבנית-מערכתית מאידך.אני כן טוענת שהיחס בין ההשפעות שונה בין כל אדם ואדם, ושלכל אחד יש את היכולת לשנות את היחס הזה. כך, כשאדם מאמץ סגנון חיים המבוסס רובו ככולו על אינדיבידואציה, התנתקות יזומה מה"שיטה" הצרכנית-קרייריסטית והישענות עצמית, הוא נעשה פחות תלוי בסביבתו. כך ההשפעה המערכתית דועכת, ואילו השפעת הרצון האישי גוברת. אני מודה שלא לכל האנשים יש נטייה טבעית לאמץ סגנון חיים כזה. אדרבה, רובם, כך נראה, מעדיפים לתת לאחרים לקחת אחריות. (*)

אני לא בזה למעמד הביניים — אני בזה לקורבנות ולפטאליזם שהוא נהנה כל כך להתבוסס בהם. אני בזה לאמונה שאין לו יכולת להשפיע על מצבו, ולטענה שהאחריות לגורלו  הפיננסי מוטלת במלואה על כתפי אחרים — במקרה זה, הבייביסיטר המתקראת מדינת ישראל. אני כועסת כשאנשים טוענים שהם "לא מצליחים לגמור את החודש" כשהם בכלל לא מנסים. אני מתרגזת כשאנשים עיוורים לחלוטין לקשר שבין סיבה למסובב, ומעדיפים ליילל מאשר לאמץ פתרונות מעשיים למצבם (כמו לצרוך פחות, לחסוך יותר ולהשקיע את ההפרש). הם הרי לא רוצים להיתפס כבונקרים או כפראיירים.

אני זועמת על עיתונאים מסוימים, שמנצלים את הבמה החשובה שניתנה להם כדי להסביר שהסיבה ש"מעמד הביניים נמצא במינוס" היא כי הבייביסטר לא דואגת לו לחינוך פיננסי, לא מונעת ממנו לנהל סגנון חיים ממונף להחריד, ולא מטפלת כראוי ביוקר המחיה. לא. מעמד הביניים נמצא במינוס כי הוא מבזבז יותר ממה שהוא חוסך. הרצון העז להשתלב, להידמות לאחרים, להיות נורמלי בכל מחיר, גורם לו לחיות על כסף שאין לו.

לתקשורת המיינסטרים בישראל אין אומץ לומר את זה, מפני שאחריות אישית לא מביאה רייטינג. קורא שמרגיש שדופקים אותו, לעומת זאת, הוא קורא שמביא רייטינג. התקשורת בישראל היא כמו רופא שמסתיר ממהמטופל תרופה מצילת חיים, רק משום שתופעות הלוואי אינן נעימות.

  1. מה עם מי שאינו מסוגל להרוויח כפי שאת הרווחת ולחסוך בתקופה קצרה כל כך ?

אני מכירה אנשים שמרוויחים כפול ממה שהרווחתי ועדין לא גומרים את החודש – יש מין חוק פרקינסון כזה שגורם להוצאות של אנשים "נורמלים" להתאים את עצמן להכנסות, בדיוק כשם שהעבודה מתאימה את עצמה לזמן שניתן לביצועה.

היופי בקונספט של חיסכון אגרסיבי הוא שהוא יחסי, לא אבסולוטי. בבלוג שלי אני ממעטת לנקוב במשכורות  ספציפיות, מפני שזה ברוב המקרים פשוט לא רלוונטי. מה שחשוב הוא היחס – איזה אחוז מהכנסתך את מוציאה, ואיזה אחוז את חוסכת. המתמטיקה לא משתמעת לשני פנים.

לדוגמה, אדם שחוסך 60% מהכנסתו וחי על 40% ממנה יוכל להגיע לעצמאות כלכלית תוך 12 שנה (בהינתן תשואה של 5% על השקעותיו), לא משנה אם הוא מרוויח 10,000 ש"ח בחודש (וחוסך 6,000) או 5,000 ש"ח (וחוסך 3,000). אדם שחוסך 90%, ולומד לחיות היטב על 10% בלבד מהכנסתו, יוכל לצאת לחופשי בעוד 3 שנות חיסכון בלבד. אדם שחוסך 0.01% יצא לחופשי בעוד 186 שנים. מתמטית, אדם שמוציא כל חודש יותר ממה שהוא מכניס לעולם לא יוכל לפרוש — לא משנה כמה הוא מרוויח.

בפרקטיקה, יש שתי דרכים להגיע לעצמאות כלכלית — האחת היא דרך הגדלת ההכנסות (משכורת), והשניה היא דרך הקטנת ההוצאות. מבחינה מעשית, המשקל שלהן זהה. הבלוג שלי מתמקד בעיקר באפשרות השניה, מפני שלרוב האנשים, לרבות אלה  שמרוויחים פחות, קל יותר לחסוך כסף מאשר להגדיל את ההכנסות. קונקרטית, אני מאמינה שייעול רדיקאלי של של מכלול ההוצאות הכבדות (דיור-מזון-תחבורה) יאפשר לכל אדם בעל הכנסה ממוצעת לחסוך יותר ממחצית מהכנסתו. בפועל זה אומר לעבור לדירה קטנה, קרובה ומרכזית יותר, לעשות שימוש מזערי ככל הניתן ברכב הפרטי, ולקנות מזון באופן מושכל (תוך ניהול מזווה גדוש בבית ומילויו במוצרים הנמכרים בהנחה ובכמויות גדולות).

  1. מה זה "לימדתי את עצמי לרצות פחות"? במה זה היה כרוך?

זה אומר שאני כבר לא מקדישה את חיי למרוץ אין-סופי אחר אושר בר-חלוף והנאה התלויה בחפצים וחוויות.

זו גם הסיבה שאני לא מעוניינת עוד לעבוד בשביל כסף – התועלת השולית של כסף נוסף אפסית ביחס לעלות השולית של זמן אבוד. יש לי מספיק. מספיק כסף, מספיק חפצים, מספיק גירויים, מספיק תחביבים. אני לא מוכנה להרוג את עצמי בשביל עוד.

בעברי הפרה-היסטורי הייתי קצת שופוהוליקית. בגדי מעצבים וכיוצ"ב. זה היה סוג של תחביב. הגשמה עצמית, אם תרצי. תראפיה בשופינג. בהדרגה, הבנתי שהבגדים שנערמו בארוני  ושכבו שם ללא מעש לא רק שלא מסבים לי תועלת, אלא גורמים לי לנזק של ממש. הבנתי שאני צריכה למכור זמן כדי להרוויח כסף כדי לקנות משהו שלא אשתמש בו. זה לא נראה לי הגיוני.

יום אחד פשוט נפטרתי מ-4/5 מהארון שלי. המלתחה שלי כוללת היום פחות מ-50 פריטים. שימי אותי היום בקניון עם 10,000 שקל, ולא אדע מה לעשות בהם.

  1. במה זה היה כרוך חברתית? מה עשית כשחברים רצו לצאת למסעדה, למשל?

החיים החברתיים שלי סובבים סביב פעילויות שאני אוהבת לעשות. אופניים. מוזיקה אלקטרונית. ציור. בישול. התנדבות. אייקידו. מועדוני קריאה. באופן כללי, אני מעדיפה פעילויות חברתיות שיש בצידן ערך או תועלת כלשהי. אכילה במסעדות היא לא אחת מהן. בכלל, הרעיון שצריך לשלם לבעל פאב או מסעדה כדי להיפגש ולנהל שיחה עם חברים נשמע לי מוזר. אם זה חשוב מספיק  אלך ואשלם מתוך נימוס — אך באי-חשק.

ברמת העיקרון, אנשים שתולים את מערכת היחסים איתי בתחביבים אולטרא-צרכניים, ושכל מפגש איתם כרוך בהוצאות – בדרך כלל מתגלים ככאלה שאין לי איתם הרבה במשותף, ולכן אני מעלימה אותם מחיי. משוואת העלות-תועלת מטה את הכף נגדם.

  1. מדוע הריאקציה לצרכנות כרוכה בהכרח גם בקידוש חוסר הנוחות הפיזי? ראיתי את זה אצלך וגם אצל בלוגרים אחרים שמטיפים לפרישה מוקדמת. (למשל, כשדיברת על המקלחות הקרות).

אולי נכון יותר לנסח את השאלה במונחים של ריאקציה נגד קידוש הנוחות הפיזית של תרבות הצריכה?

אחרי הכל, אחד מחומרי הבערה המזינים את הכבשן הצרכני הוא ההבטחה לחיים נוחים יותר: קנה את X וחסוך בזמן! קני את Y וחסכי מאמץ! קנו את Z ולא תצטרכו להסתבך / לחשוב / להפעיל את המוח!

במילים אחרות – "התעצל, שלם כסף וכל בעיותיך ייפתרו". מבט אחד לערוץ הקניות ימחיש את כוונתי היטב.

אבל ההתרגלות לנוחות מנוונת. והניוון חושף את הצרכן הטיפוסי לסיכונים מסיביים שנסים טאלב כינה "ברבורים שחורים". הוא נעשה שביר. הוא לא מסוגל להתמודד עם קשיים פיזיים כמו רעב, קור או מאמץ גופני. חוסר היכולת הזה  הופך אותו לתלוי בסביבה – במזגן, במכונית, באנשים שיבשלו לו, יתקנו לו, ינגבו לו. ההתמכרות לנוחות מונעת ממנו לדחות סיפוקים, להבחין בין צרכים לתשוקות או לתכנן לטווח הארוך. נוחות מבצרת אנשים בהרגלים ובדפוסי מחשבה ישנים.

במובן זה, התמכרות לנוחות היא מחסום לשינוי, ודאי מהסוג שאני מנסה לעורר.

שילוב מידה מסוימת של אי-נוחות מרצון, או חיכוך כפוי, מונע ממני להתנוון. כפנסיונרית צעירה – אני מרגישה שזה קריטי, אחרת אבלה את 60 השנים הבאות עם גלידה מול הטלוויזיה (שאצטרך לקנות). לכן אני משלבת בחיי השלווים פרצים של מתח גבוה כמו מקלחת קרה, אימוני הפוגות, צום וכיוצא באלה. זה עדיף, בעיני, על רמה נמוכה של מתח קבוע מהסוג הנפוץ במקום העבודה הטיפוסי. מתח כזה הורג מאות אלפי עובדים בשנה. לא תודה.

  1. "לעבוד קשה בלהיות עני בצעירותך כדי להיות עני בלי לעבוד בבגרותך". מה דעתך על ההגדרה הזו?

נשמע שההגדרה מבטאת חוסר הבנה של הפילוסופיה, או את ההבדל שבין עני לבין אדם המסתפק במועט.

עני הוא לא מי שמוציא מעט כסף. עני הוא מי שרוצה יותר מדי. מי שלא יודע לומר די. מי שמשליך את כל יהבו על המזל, או על כך שאחרים טפלו בו ויושיעו אותו בעת צרה. עני הוא מי שמנסה כל חייו לרצות את אדוניו.

MMM לא עני. הוא מולטי-מיליונר. גם אני לא עניה. השווי הנקי שלי גבוה משל רוב מכרי הקרייריסטים. הכסף הזה — שנצבר עקב שנים (לא רבות) של חיסכון אגרסיבי — מושקע וצובר ריבית דריבית, כלומר, צומח אקספוננציאלית. אין לדעת מה צופן העתיד, אבל אם ההיסטוריה תחזור על עצמה, סביר להניח שבעוד 50 שנה הוא יהיה שווה אפילו יותר.

ציטוט מדויק יותר, אם כן, יהיה "לעבוד קשה, לחסוך  ולהסתפק במועט בצעירותך, כדי שלא תצטרך למכור את שארית חייך בבגרותך."

  1. ברוח הזמן, לו היית פוצחת בקמפיין פוליטי – מה היית מבטיחה לבוחרייך? יש כיום מפלגה או תנועה פוליטית בישראל שתואמים את הפילוסופיה שלך?

מפלגה קפיטליסטית אנטי-צרכנית? לא, אין חיה כזו. מעבר לכך — מעדיפה לא להתייחס. 

(*) פסקה זו היא השלמה  שהתווספה לאחר הראיון

הירשם
הודע על
guest
98 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
natnat

תענוג לקרוא את הכתבה. שיעשע אותי לחשוב על כתב מטעם עיתון הארץ ,שמתפרנס מהאשמות הממשלה ומקידום קו סוציאליסטי, שמתפתל משמיעת התשובות שלך.
שבת שלום 🙂

קובי

האשמת הממשלה (בייחוד זו שהייתה) היא בהחלט במקומה. כאשר נבחרי ציבור כל כך מנותקים מהעם, וזה מתחיל משכרם שמתעדכן אוטומטית וגבוה פי 8 מהשכר החציוני (יותר מכל מדינה מערבית), וכלה בשחיתויות שעשו וממשיכים לעשות, לבקר את הממשלה זו חובה, לא רשות. היכן בעולם ישנם נבחרי ציבור שעברו עברות חמורות וישבו שנים בכלא, וחזרו לבית הנבחרים? זה שאדם צריך גם להאשים את עצמו שלא חסך ולא התכונן לפרישה, זה לא אומר שלממשלה אין שום אשמה. מדינת ישראל היא מדינה עשירה עם הרבה מאד עניים – וזו תעודת עניות לשלטון. אם משכורת הח״כים תחתך לחצי, אולי אז נראה כאלה שמתאימים להיקרא נבחרי… קרא עוד »

עידו

חבל שלא שאלו את השאלה המתבקשת: למה לא לסמוך על הפנסיה שנצברת לנו מעבודה. בעיני – הרבה יותר חשוב מלשאול על הגדרות סובייקטיביות של עוני. בדיוק אתמול ראיתי שפורסם בכלכליסט שקרנות הפנסיה "גרעו" (=גנבו…) 0.05% מתיקי הפנסיה של החוסכים, בשל הפרשי ריבית (תשלום 4% ריבית לחוסכים בזמן שהריבית במשק אפסית). *זה* מה שצריך להיות המוטיבציה הגדולה ביותר לאמץ, לפחות חלקית, את אורח החיים של הסולידית.

איש (3718)

אף אחד לא גנב כלום.

בגלל פחדנות פוליטית של פוליטיקאים (לפיד) ממשיכים לשלם קצבאות גבוהות מידי לפנסיונרים על חשבון החוסכים (הנחת תשואה עתידית של 4% למרות שצ"ל נמוך יותר).

זה לא אומר שלא צריך לסמוך על הפנסיה, אם תסתכל על זה מהצד השני, מי שיצא כבר לפנסיה מרויח. זה משחק סכום אפס. באותה מידה יכלת להיות בצד שמרויח, ואז מה היית אומר? שאפשר לסמוך על הפנסיה?

בכל מקרה, אם הריבית העולמית תעלה, זה יתקן די מהר את המצב.

לפעמים יש לי הרגשה שהעולם המודרני מסובך מידי לחלק מאלו המאכלסים אותו (ולכן מצליחים לשגע אותם לצרוך יותר מידי).

קובי

קצבאות גבוהות מידי לפנסיונרים? אולי בחברת חשמל. מקווה שלא התכוונת לביטוח לאומי שממנו אי אפשר לחיות. הבעיה הגדולה ביותר בארץ ובעולם זה שתוחלת החיים עולה ולא יהיה מספיק עבור הפנסיונרים – זוהי פצצת זמן מתקתקת.

שי

עונג שבת

תודה על הדקות המענגות שבקריאת הראיון

לילי

תענוג לקרוא, את מביעה בבהירות ובאינטליגנטיות את מה שאני חושבת ומנסה , אמנם בקטן וחלקית, ליישם. תודה לך

eyalrozenman

איזה יופי של ראיון! הצגת את פילוסופיית החיים שלך בצורה מעוררת השראה. ואני עדיין הייתי מעדיף לראות עולם שבו כל אדם חושב גם איך הוא או היא יכולים לשנות את העולם, לפי הכישורים והנטיות שיש לנו (למשל כפי שאת מנסה לעשות עם הבלוג). בשבילי עצמאות כלכלית היא כלי, לא יעד, ואחד הדבר המתסכלים ביותר בחברה שלנו הוא שהתרומה שלנו לחברה היא דרך מיסים, ולא מבחירה.

בעז

איזה תשובות מדהימות . קיבלת את השאלות מראש ? יש לך את התשובות סדורות בשליפה ?

devy

יפה מאוד!
נהניתי לקרוא את תשובותיך המקוריות.

גיא

זמן?! מה יש לעשות עם זמן.
הוא אינו אמיתי ולא קיים באמת.
הוא מוערך ביתר.זמן הוא מוסכמה/רגולציה כמו תרבות צריכה וסנטימטרים.
אפשר גם לבדוק את העניין עם ג'ייקוב פייסקר.
מה שקיים ביקום הוא מקצב(Rhythm) …. הנה

http://www.wakingtimes.com/2014/05/05/truth-will-set-free-time-exist/

טוב , אין לי זמן , אני צריך לנקות את הבית.

גיא

תודה !

מיכל

איך את מצליחה לנהל את הזמן שלך בתבונה?
אני יודעת שכשיש לי עודף זמן, ויש לי אני "נוזלת" בבית, גולשת ברשתות חברתיות, מתעוררת מאוחר ומרגישה רע. רע מאוד.
כל ניסיון למשטר את הזמן שלי פשוט לא עובד.

יוסי ק.

כתבה נהדרת למרות שאין לי סימפטיה לעתון 'הארץ'. אכן, זו גם הגישה שלי. יצאתי לחיים עצמאיים ללא עבודה בשלב מאוחר יחסית בחיי (53) אבל זה היה בגלל אילוצים כמו גירושין, פיטורין ועוד. תפסתי את עצמי בזמן, פדיתי כול קרן אפשרית והתחלתי לנהל את תיק ההשקעות בעצמי ללא 'שותפים וחכמולוגים פיננסיים' ועמלות? שואפות לאפס. כבר בשנת 2002 הכנתי טבלאת אקסל שהייתה למעשה כמו הצהרת הון של מזומן, הוצאות, מיסים, רכוש עתידי, הכנסות עתידיות ועוד ואחרי חצי שעת עבודה על הטבלה נפל לי האסימון. ככול שאני עובד קשה יותר ומרוויח יותר פתאום יש לי שותפים סמויים ולא סמויים בממון שלי – הממשלה,… קרא עוד »

אמיר

שלום יוסי,

אשמח לשמוע על אסטרטגיית ההשקעות שלך אם תהיה מוכן לשתף.

תודה על תגובה נהדרת.

שלמה

יפה לך. למען "הגילוי הנאות" אוסיף שרק מיעוט אנשים יצליח להכפיל פי 10 את תיק ההשקעות שלו במהלך 12 שנה. גם תיק "שוקולד מריר" של הסולידית לא מסוגל לעשות זאת. מאחל לך מכל הלב המשך ליהנות מה"פנסיה" שלך והיה שמח בחלקך.

אל ניניו

תגובה מעוררת השראה יוסי, התחברתי מאד, אצלי האסימון לעצמאות כלכלית נפל בשנת 2007 בהיותי בן 35 והתחלתי לפעול במרץ בכיוון, קניתי דירה להשקעה בתשואה גבוהה, פתחתי תיק השקעות בניהול עצמי ומהלכים נוספים.. 2 ברבורים שחורים ב2010 החזירו אותי שנים רבות אחורה והסיטו אותי מהיעד לפרישה מוקדמת, עכשיו אני מתחיל שוב.. עם הרבה אנרגיה ותכנית ברורה לפרישה עוד 10 שנים כשאהיה בן 52.

שמוליק

נהנתי מהתשובות המפורטות והבהירות לשאלות שפחות או יותר נתנו במה נאותה למה שאת מייצגת ומנסה להנחיל לאחרים. מבחינה טכנית מסקרן אותי אם קיבלת את השאלות מראש כדי להתכונן כראוי לענות להן. כי אם לא זה מעצים את ההערכה אלייך.

נדב

הרעיון של "לחיות באושר לא מחייב לעבוד כמו חמור ולצרוך כמו חזיר" לדעתי עבר יפה בכתבה.
מוכרח לפרגן לכתבה שלא היית מתנשאת, מעוותת או מסלפת כמו שבדרך כלל עיתונאים יודעים לעשות היטב.

pizza

כתבה מעולה!! הרבה מרעיונותייך הם גם מחשבות והתנהגות שלי:] בעיקר חוויות רגשיות ורוחניות ופחות צרכניות.. מסעדה זה רק אווירה,ואווירה אפשר להשיג בהרבה דרכים. מסכימה עם הכול חוץ מ: אבל ההתרגלות לנוחות מנוונת. והניוון חושף את הצרכן הטיפוסי לסיכונים מסיביים שנסים טאלב כינה "ברבורים שחורים". הוא נעשה שביר. הוא לא מסוגל להתמודד עם קשיים פיזיים כמו רעב, קור או מאמץ גופני. חוסר היכולת הזה הופך אותו לתלוי בסביבה – במזגן, במכונית, באנשים שיבשלו לו, יתקנו לו, ינגבו לו. ההתמכרות לנוחות מונעת ממנו לדחות סיפוקים, להבחין בין צרכים לתשוקות או לתכנן לטווח הארוך. נוחות מבצרת אנשים בהרגלים ובדפוסי מחשבה ישנים. לדעתי,אנשים במאות… קרא עוד »

מחזיראור

כך את טוענת, אבל את טועה.
🙂

גיא

פעם נוספת אני נאלץ להסכים עם מחזיאור. הגבנו כבר פעם על זה שההטייה ההדונית פעולת לשני הכיוונים. אני רוצה להאיר שטענה כמו שנטענה בסיפא של התגובה עלולה אפעס להוביל לטענה שמי שמתרגל נוחות מרצון יסתגל לנוחות נוספת כפליים. בנוסף , למרות שאני מחשיב את עצמי לחבר באגודות חברי הבלוג אני רוצה לציין פעם נוספת שתרבות העשייה\יצירה כמו תרבות הצריכה מוערכת ביתר. עשייה היא פונקציה של מכונה שמצריכה הוראות הפעלה(אידיאולוגיה) והגדרות (זמן) אל מול גוף חי שהוא הווה, יש לו מקצב והוא צומח מפנים ולא צריך הוראות הפעלה מבחוץ. המילים מהפנטות ומומלץ להשתמש בהן בזהירות על מנת שלא נהפוך את עצמינו… קרא עוד »

שמיל

התגובה מיועדת לגיא… אנחנו יודעים שניתן בקלות להסתגל לנוחות. על זה ד"א מתבססות חברות הכבלים כאשר מציעות ללקוחות שדרוג לחבילת פרימיום לתקופה מוגבלת חינם חינם – הן (החברות) יודעות שקשה להסתגל חזרה לתנאי בסיס… האינסטינקט שלי אומר שהסולידית צודקת בהנחה שאדם שאורחות חייו מוכתבים על ידי "משמעת מוכחת" (ע"י מקלחות קרות (והצמדות מודעת לסדרי עדיפויות) למשל) – יסתגל מהר יותר לתנאי לחץ… קשים. נשאר רק להראות זאת במחקר כמובן. מכיוון שדנים בבלוג הזה בשאלה ההישרדותית, אז את מי היית לוקח/ת כבן/בת זוג לאי בודד, מפונק/ת עם בגדי מעצבים או ג'דה/ג'ודוקא? לא תמיד יש זמן/שהות להסתגלות… הסולידית טוענת שאורח חייה שומר… קרא עוד »

גיא

שמיל, תודה על ההזדמנות לתקן. הכוונה היתה להשוות יסתגל ו[יסבול] פחות במקרה של תרגול אי-נוחות מרצון לבין יסתגל ו[יהנה] יותר במקרה של תרגול נוחות מרצון. הדבר לא נכון לטווח הארוך לפי תיאוריית(*) "מירוץ ההנאה" ( חפש בגגוגל ופוסט של הסולידית)- "בני אדם נולדים עם סף אושר בסיסי מולד, שאליו הם חוזרים (מסתגלים) בטווח הארוך גם אם נסיבות חייהם משתנות באופן קיצוני, לטוב ול[רע]." ———————————————————————– אני מסכים איתך שלא תמיד יש זמן/שהות להסתגלות. אפשר גם לבנות בונקר אטומי למקרה קיצון אבל אז תמיד יכול לבוא צונמי , ומה אז? אבל זאת לא הנקודה ואני כמובן חומד לצון. אני פחות אוהב את… קרא עוד »

אנא-אל

שאלות לעניין וגם התשובות ממוקדות וברורות. מי שקורא בין השורות מבין שמתחת לחריפות שלך את בחורה נחמדה.

בעיני זו פילוסופיה שעיכולה והבנתה לעומק לוקחת זמן. כמו כל שינוי מחשבתי שמושרש עמוק. בהתחלה נוצרת התעניינות, אם שלילית או חיובית, מי שמתמיד מתחיל להבין את ההיגיון (אם הייתה התעניינות שלילית), אם ימשיך ימצא פתחים קטנים ליישום, ואולי בסוף אף יפעל לפי התיאוריה במלואה. כך שכל מגדף הוא פנסיונר צעיר פוטנציאלי אם יש לו התעניינות מינימלית.

יאיא

כרגיל מנוסח בצורה ברורה וחדה
דבר אחד שאיתו אני בדילמה זה כל עניין החוויות . אני חושב שזהותו של כל אדם מתגבשת לאורך הזמן גם
בתלות בחוויותיו , לכן להוציא את עניין החוויות זה משהו שכרגע אני לא באמת יכול לקבל

duderino

סולידית יקרה,

לא הפסקתי לחייך מהתשובות שלך (-:
יותר מכל אני אוהב את הילד שעומד בשער, מצביע על המלך וצועק שהוא ערום !

ש א פ ו ענק !

יאללה מהפכה.

יוסי

נהנתי לקרוא ! אני חושב שזה מאוד יפה שרוב הראיון איננו עוסק ב"כלכלה" כ"חישובים ומונחים" , אלא יותר בפילוסופית חיים. אנשים מכורים לפילוסופיה "הרסנית" שאת מתארת מאוד יפה – גישת ה"קורבנות" , ההנאה ממוצרים ואושר בעלי חלוף במקום הנאה "פנימית" , חוסר כבוד לזמן היקר לעומת הכבוד לכסף , הרצון שמישהו אחר "יושיע" אותנו , קידוש הרצון להידמות לאחרים וכו'. אני חושב שהפילוסופיה ההרסנית מלווה אותנו לא רק בתחום הכלכלי , אלא גם בתחום הבריאותי (אותו אני מכיר מעט) , ובתחום המשפחתי וכמעט בכל תחום. הבלוג שלך הוא בעיני "אי של שפיות" בעולם משוגע ! גישת ה"קורבנות" והמסכנות היא בעיני… קרא עוד »

תום

ראיון מעולה. אני הגעתי למסקנות דומות לפני כ-10 שנים. פרשתי מעבודה מלחיצה אבל מאד מתגמלת בגיל 57. אני נהנה מכל רגע, חי חיים שקטים אבל מלאיי תוכן שמתאים לי. במבט לאחור אני לא מצטער לרגע.

שימי עפיפונים

שוקולד מריר יקרה !

הזכרת לי, יש שוקולדים מחברה בשם פריי, (תוצרת שוויץ) ומידי פעם יש מבצעים פסיכים של 85% קקאו ב 4.90 שקלים. שווה לעקוב בסופרים וכשמגיע המבצע לקנות כמות היסטרית. (בכל פעם שיש את המבצע הזה אני מעמיס כ – 2 קילו שוקולד)

בטח את כבר מכירה את זה… ועכשיו גיליתי לכולם את הסוד שלנו להשגת שוקולד מריר איכותי במחירי רצפה… כל המדפים יחוסלו…
🙂

שימי

החייאת

לפחות בדבר אחד את לא אומרת את האמת. אופניים זה לא בילוי חברתי , בילוי חברתי זה עם חברה כלומר עם עוד אנשים, נראה לי שזה משהו שחסר לך מאדמאד מאד מאד

יבגני

הנאה צרופה לקרוא את הראיון! שנים של הבנה שלי על כל מה שאת אומרת בלי לדעת כל כך הרבה על כלכלה, פיננסים והשקעות. אבל הבנה עמוקה שהחברה שלנו חולה שאנשים חיים כמו זומבים צרכניים חסרי שובע ותכלית הגיונית. לאורך הדרך הבנתי את זה כל הזמן אבל יש קושי עצום להתנגד לחברה הקפיטליסטית, צרכניסתית, מעמדית שאנו חיים בה. על מנת להוציא את עצמך מזה זה מעבק עיקש, מתיש ואף לא ״נורמאלי״ בעיני כל החברה. על זה אני מעריץ אותך. אני כמובן מודה לך על על הבלוג שלך הוא כמו חמצן לי ולאנשים הרבים שמבינים את הצד הפילוסופי אבל מתקשים לארגן ולהצליח… קרא עוד »

איתן

אני מזדהה עם הרצון להגיע לעצמאות כלכלית שאר הנקודות אינן קשורות לרצון הנ"ל אלא לפילוסופיה אישית/נטיות/העדפות של הסולידית כלומר להיות DINK / לא להחזיק ברכב/ להימנע ממסעדות/ מקלחות קרות לחיזוק עצמי/ לא לצאת עם בני זוג ששונים ממך וכדומה אינם נגזרים כחובה מהשאיפה של עצמאות. מי שרוצה ייאמץ את "השיטה" במלואה, אני באופן אישי לא מחפש גורואים ברור שחשוב לתמחר את עלות סיגנון החיים שלך (שנוסע מהעדפות האישיות שלך) ומכך להבין מה ידרש מבחינת חסכון ושנים כדי להגיע לאותה עצמאות יש לי הערה לגבי הליברטיאניזם האיאן ראנדי – רוב המדינות בעולם מתערבות בחיי אזרחיהן, הצורה הבולטת היא עצם גביית מיסים… קרא עוד »

איתן

המדינה מלא באמת מייצרת המוני בעלי תואר ראשון
המוני אזרחים מעונינים בתואר ראשון יצרו שוק פרטי ויקר של מכללות

ובכלל בלי המוני המשכילים
אולי היו פחות גולשים באינטרנט וקוראים לבלוג
חבל לנסר ענף עץ שיושבים עליו .. 🙂

רני

למדת באחת האוניברסיטאות הנחשבות בעולם ואת עושה תואר שני ברכיימן. מדוע לא לרכוש את הידע הזה עצמאית?

גיא

יופי, אני שמח שניתנה לי הזדמנות להסכים ( יותר כיף מלהיות פארטי פופר) כל המוסדות הללו (כולל כמובן מקומות העבודה) עובדים לפי "תורת השלבים" – תמיד יש רק עוד שלב/שלב אחד להתקדם אליו ואז הכל יהיה בסדר. כמובן שעכשיו בזמן הנוכחי הלקוח לא מספיק בסדר, הוא לא מבין מספיק עכשיו, הוא צעיר ירוק וכו.. רק באיזה עתיד לוט בערפל הוא יתקבל ויהיה משהו. הנה זה מה שקורה בד"כ לחברה הטובים שמאמינים בשיטה יותר מידי. אגב, בזן בודהיזם יש את האפשרות להגיע למשהו תוך שלוש שניות. זה יכול לקחת גם שלושים לשנה למי שרוצה אבל תמיש יש את האופציה שהנה עכשיו… קרא עוד »

איתן

1אני כיוונתי לכך שלמיטב הבנתי מירב הסטודנטים לומדים על חשבונם במוסדות פרטיים ואין מדובר ההכוונה של המדינה אלא ברצון חופשי – מוצדק או לא זה כבר עניין אישי

2. סטטיסטית מספר האוטודידקטים האמיתיים הוא פחות מאחוז באוכלוסיה – לא כולם הם אינשטיינים שבוחרים לעבוד במשרד פטנטים משעמם כדי שיוכלו להמציא בשקט את תורת התייחסות על חשבון המדינה ..
ולכן סטטיסטית יש מתאם בין השכלה ללימודים אקדמיים במוסדות ראויים

רינגו

היי סולידית, בתור קורא קבוע של הבלוג מעניין אותי איך את מיישבת בין אמונתך הליברטריאנית לבין סגנון חייך (שאותו אני מקבל לחלוטין, שלא ישתמע אחרת). לראייתי, היכולת שלך לחיות בזול מאוד מבוססת רבות על העובדה כי רבים מהשירותים אותם את צורכת מסופקים על ידי הממשלה בחינם או בסבסוד מסיבי וזאת באמצעות גביית מיסים. היות ושירותים אלו מסופקים לכולם, ואילו את משלמת מיסים מועטים, את יוצאת נשכרת מהתערבותה הרבה של הממשלה בחיי האזרחים. לדוגמה: – הממשלה היא הסוללת את הכבישים ואת דרכי האופניים שאת משתמשת בהן – הממשלה מפעילה ומסבסדת תחבורה ציבורית בה את משתמשת, למשל, כדי לנסוע ליער ביריה –… קרא עוד »

שחר

כמה מעורר השראה לקרוא אותך תמיד. תודה!
האם את/אתם מכירים תא משפחתי עם ילדים וההוצאות הכרוכות אשר הצליח לעשות את המהלך הנ"ל?
אני עוד בגישושים אחר הדרך המתאימה.

דקלה

הי שחר, אני אם חד הורית לשני ילדים. לפני כמה חודשים התוודעתי לבלוג הנפלא הזה, שכנראה הגיע בזמן שאני מסוגלת להבין ולהפנים אותו. ההכנסות שלי בחודש – 18,000 ש"ח. מתוך ההכנסות החודשיות אני מוציאה: קניות – 2000 ש"ח (500 ש"ח בקניה. אם זה עובר משאירים בסופר את מה שלא צריך), חוגים – 900 ש"ח (חוג אחד יקר אבל חשוב לי) שכירות – 3500 ש"ח חשבונות – 1300 ש"ח דלק – 500 ש"ח ביטוחים וכו' – 400 ש"ח. זהו. כל השאר הולך לחיסכון. התנתקתי מהכבלים (הילדים קיבלו את זה יפה ממה שחשבתי), התחלתי לתלות כביסה במקום לייבש במייבש, הפסקתי לקנות שטויות… קרא עוד »

אמיר

זוג עם 2 ילדים. ההכנסה המשותפת עומדת על כ-23,000 שח.
מתוך זה חיים על משכורת אחת ואת השניה חוסכים.
החשבון (הוצאות קבועות* שלי עומד על –
גנים 3600 בחודש
שכירות + מיסים 4000 בחודש.
אין טלויזיה
אינטרנט – 100 שח (תשתית+ ספק)
רכב – קטנוע 125 סמק + מכונית.
ביטוח רפואי לכולם – כללית מושלם 130 שח בחודש.
יש חוג לגדול 250, יש חדר כושר לאשה 200
היתר נע ונד.
אהה. כן.
בני 36.

נדב

אמיר,
כל הכבוד לך ועוד יותר לאשתך. אם אתם חוסכים כ- 50% מסך ההכנסות החודשיות אתם יכולים לשמש דוגמא למשפחה שפויה, הפוך מהמוני עם ישראל שרץ לקניונים להעמיס עוד ועוד חובות אשראי וזועק בכל הזדמנות שאין לו והממשלה אשמה…

aaa

איך בדיוק אתם חוסכים חצי משכורת?
הרי רשימת ההוצאות שלך לפי מה שכתבת מגיעה ל-11000 ש"ח בערך אבל לא הכנסת כאן אוכל, בגדים, חומרי ניקוי. על זה אני מניח שיש להוסיף עוד 15% לכל מיני הוצאות משתנות.

אמיר

ציינתי הוצאות קבועות 3600+4000+100+130+250+200 = 8280. קטנוע 125 סמק – ביטוח של 2587 + 500 שח בשנה, שותה ליטר דלק 1 ל-50 קילומטר (כ-140 שח בחודש) טיפול קטן וגדול בשנה 1000 שח. העבודה משלמת 200 שח (אחרי מיסים) נסיעות כלומר 3087+1680+1000 = 5767 נוריד החזר מעבודה = 3367 > 280 שח בחודש. הרכב הוא שנת 1997, החזרים מהעבודה של האשה (ביטוחים, טסט) – 360 שח תדלוק חודשי. שכחתי 35 שח לסלולרי של האשה (שלי מהעבודה). נגדיר את זה עד כאן כ-קבוע 8280+35+280+360 = 8955. אם הגדרתי את הכנסתנו המשותפת כ-23,000 (יש חודש יותר, יש חודש פחות) אז ה-50% הוא 11500.… קרא עוד »

aaa

נראה לי שבנושא הרכב לא החשבת את כל ההוצאות: חסרים: ירידת ערך הרכב (לפחות 1000 ש"ח לחודש לרכב חדש), ביטוחים וטסט (אם את מקבלת אותם מהעבודה צריך לבדוק אם את מקבלת אותם לברוטו או לנטו).
את מקבלת קרן השתלמות? אם כן זה צריך להיות בצד ההכנסות.
נראה לי שמידי פעם יש הוצאות בלתי צפויות כך שנראה לי שכדאי להוסיף 10%-20% לחישובים.

עודד

כיף לקרוא.. תמיד נותן מוטיבציה בימי עבודה קשים.. יש איזה אור בקצה המנהרה 🙂

תודה.

עמוס מהמרכז

מעורר השראה.
תודה,

trackback

[…] יותר. היום אני בעניין של לתמצת בגלל צוק העתים. אלא שהסולידית מספרת שערכו איתה ראיון ארוך, ופרסמו רק קטע קצר ממנו, והנה היא מביאה את הראיון […]

יאיר

הי בחודשים האחרונים אני שם לב בצורה הרבה יותר מוקפדת לכסף שלי ומה קורה איתו, וזה לגמרי בזכות הבלוג שלך שהוריד לי כאפה די רצינית. יש לי התלבטות עם עצמי. אני עכשיו עצמאי וצריך להפריש כסף לפנסיה. בתפיסתי, אני לא מאמין שהמדינה תוכל לממש את הכספים שאחסוך, ותהפוך אותם לכסף לעת זקנתי. המטבע יחלש, הקופה תגנב, תוחלת החיים תעלה וכו' וכו' – בקיצור, אני חושד בפנסיה מאד ואם אני מסתכל עליה כמכשיר פיננסי (ולא מכשיר להרגעה ריגשית), זה נראה לי כמו סיכון מאד גדול וששווה לשלם את מה שחייבים על פי חוק ולא שקל יותר ולהיות אדון לכסף שלי ולאיפה… קרא עוד »

c19751

יאיר. יש לך פתרון
תפקיד את המקסימום המותר ע"פ חוק לקרן השתלמות בה תרכוש רק ני"ע זרים הנקובים במט"ח.
את השאר הפקד חשבון אישי חייב במס בבית השקעות.

לא תחסל את סיכון מעילה/ גניבת הכסף,. אבל כן תחסל את הסיכון שאתה רואה בשקל ותצמצם את הסיכון שהמדינה תלאים את הכסף שלך.

פאטיה

שמחה לדעת שהתאוריה של הסולידית תפסה תאוצה, רבים הולכים בעקבותיך, וכמוהם גם אני ובני משפחתי, יישר כוח.

איש (3718)

יאיר, ההשקעה "הריגשית" שלך מאד מסוכנת ("הקופה תגנב … אני חושד בפנסיה"). עם כל הכבוד לכותרות בעיתון, מי שישלם לך פנסיה (ומשלם היום פנסיה לאלפי אנשים) אלו המדינה וקרנות הפנסיה, ולא העיתון. לכותרות בעיתון אין מחוייבות לכלום. אפילו לא לאמת. רק לרייטינג. צריך להבין בתחום כדי לברור המוץ מהתבן. לפני שאתה רץ לבצע המלצות אנונימיות בפורום שב ללמוד את הנושאים הבאים: 1. קרן פנסיה והפרשות אליה, כולל תקרות זכוי\נכוי מס שמקבלים 2. קרן השתלמות ונכוי המס שמקבלים 3. מושגים בסיסיים בבורסה והשקעות (כולל הבלוג הזה). אם עברת את תקרות המס להפרשה לקרן פנסיה והשתלמות, מן הסתם אתה במצב טוב. אתה… קרא עוד »

Roni Marcos

היי.נחשפתי לאחרונה לבלוג שלך.וממש האיר את עיני בהרבה מאד תחומים וחיזק את השקפת החיים שלי שמאד דומות לשלך.שאפו על האתר והבלוג.אשמח להמשיך לקרוא את דבריך המחכימים

שומר הפנסיה

אני מנצל את המקום כדי להפנות את תשומת לבכם לסיכון הבסיסי שבכל קרנות הפנסיה: אין התחייבות לתשלום כלשהו ואף לא למועד תחילת התשלום. היום מדברים על גיל 67 – סביר שתוך זמן לא רב גיל הזכאות יועלה לגיל 70 (כמו בביטוח לאומי)
קרן פנסיה אינה מתחייבת לדבר אלא לחלוקת היש בין חבריה על פי הערכות מנהליה (לאחר שהביאו בחשבון את הנתח שלהם, כמובן , נתח שיש לו נטיה להישמר או לגדול בעוד שזכויות העמיתים כפופות לאפשרות צמצום).

איש (3718)

שומר הפנסיה, בוא נהיו מאוזנים קצת לגבי קרנות הפנסיה: 1. יש נכוי ממס על הפרשות לקרן פנסיה עד תקרה 2. 30% מהכסף מופקד באגח מיועדות שנותנות מדד+4.86% 3. קרן הפנסיה תשלם לך ו\או לאלמנתך קצבה על תום החיים, אף רמאי או עברייין או אפילו אחד הילדים לא יוכל לגזול זאת ממך (בניגוד לדירות להשקעה או חסכון פרטי שכשתגיע לגיל זיקנה 70-80 ולא תהיה בשיא אונך וחריפותך תראה איך כולם לוטשים לו עיניים) גם אם תחסוך בעצמך, תצטרך להסתפק במה שיש ולפי תוחלת החיים שלך. תמיד יש מה לשפר, אבל התארכות תוחלת החיים וירידת הריבית העולמית זה לא אשמת קרנות הפנסיה… קרא עוד »

עודד מ

הערה לגבי "חיה על חשבון אחרים": תקציב המדינה מתבסס במידה רבה על כספי המסים של התושבים (מסי חברות הם המיעוט). אם נניח 10% מהתושבים ינקטו מה שאת מציעה, יצמצמו את צריכתם ויצאו לפרישה מוקדמת, המדינה צפויה להיכנס לגרעונות כבדים. נניח שאותם 10% מקבלים החלטה על ERE בגיל 27, והם מגיעים לכך בממוצע תוך 20 שנה, כלומר לא אגרסיבי במיוחד. הם יפסיקו לעבוד אם כן בגיל 47. כלומר בערך חצי מתקופת העבודה שלהם בשכר פשוט לא קורית. המדינה מפסידה מכך באופן ישיר מס הכנסה על שכרם במשך חצי מתקופת ההעסקה שלהם, וזה שקול לירידה של 5% מגביית המס, בהנחה שיש להם… קרא עוד »

עודד מ

זה לגיטימי כמובן, אבל עיקר מה שניסיתי לומר הוא שלאחר שיתבצע שינוי כזה בסדר העדיפויות, ככל הנראה ההוצאה החודשית שלך תעלה, כלומר ההון שצברת כבר לא יספיק ל-25 שנה.

גיא

לדעתי האישית בלבד, אפשר להקביל את הרצון לפרישה מוקדמת למונולוג הפתיחה המובא כאן :

http://www.monologuedb.com/dramatic-male-monologues/goodfellas-henry-hill/

פשוט יש להחליף gangster ב ERE .

אפשר כמובן גם להסביר לאנשים שלא מבינים מהפוסטים בצורה אחרת וברורה יותר
למה עדיף
לא לקנות דבר
.

דודי

לעודד, חלק לא מבוטל מהוצאות המדינה היה פוחת מאליו אם אורח החיים של הציבור היה משתנה לכיוון פחות צרכני. למשל, "אם עשירית מהאוכלוסייה תפסיק שימוש ברכב פרטי" כמו בדוגמה שלך יהיה אפשר להשקיע הרבה פחות בסלילת כבישים חדשים ובתחזוקת כבישים קיימים, איכות האוויר תשתפר ובעקבותיה בריאות הציבור, כמות תאונות הדרכים תפחת, יהיו פחות פקקים (מה שיגביר את פריון העבודה) ועוד. ייצור החשמל יפחת, וגם זה יפחית מהוצאות המדינה (החשמל מסובסד למעשה) וישפר את איכות האוויר, ועוד. יש להניח שחלק גדול מן הפורשים יתנדבו במסגרות שונות, ובכך יתרמו לאינטרס הציבורי איש איש בתחום עניינו. זה יעזור לילדי עולים, אחר יתנדב במשטרה,… קרא עוד »

דודי

כמו כן, אם אנשים יבחרו מרצונם לגור בדירות קטנות זה יתרום רבות לאינטרס הציבורי של שמירה על משאבי הקרקע. הדירות יהיו זולות יותר, ויישארו יותר שטחים פתוחים (אינטרס ציבורי שקשה לכמת).

ViP

לעודד.. קשה לי להאמין שמרבית האוכלוסיה תפעל בצורה הזו, ואני מדבר גם על החלק המשכיל והמלומד של האוכלוסיה שראיתי במו עיניי איך הם מוותרים על החופש שלהם בשביל ה"שופוני". אפילו דורין עצמה לא חיה כך מגיל אפס וגם היא צורכת במובן מסויים את חלק מהמותרות הקיימת בשוק. איך שלא תסובב את הסיטואציה אין לאנשים דרך להתחמק. מי שבוחר לצרוך מעבר ליכולתו דברים חסרי ערך שישאירו אותו עומד במקומו – יסבול. מי שלא עושה זאת, לא חייב לאף אחד כלום ויותר מזה אף אחד לא יכול לבוא אליו בטענות על כך שבחר לגדל את הפלפלים שלו בעצמו ולא לקנות אותם. ודבר… קרא עוד »

עודד מ

ברור שרק מעטים יעשו שינוי כזה. ניסתי לראות לאן הדברים ילכו במקרה ההיפותטי שבו מספר אנשים לא זניח יעשו שינוי קיצוני כזה באורח חייהם.

אני מבין שיש לך משהו נגד הארץ. ובכן הריאיון הזה שרובו לא פורסם שם הוא רק חלק מהכתבה שכן פורסמה, והיא מעניינת מאוד ולגמרי שווה קריאה, גם אם אתה לא אוהב את האכסניה.

aaa

שאלות לסולידית: 1). איך אפשר בשיטה כזו לפרנס משפחה בת 3 ילדים? נתייחס להוצאותיך שהן בערך 1500 ש"ח לשכר דירה + 2500 ש"ח הוצאות נוספות. לבן זוגך הוצאה דומה. כבר הגענו ל-8000 ש"ח הוצאותיהם של 3 ילדים יגיעו בודאי ל-4000 נוספים (1300 ש"ח לילד זה בהחלט סביר אם את מוציאה 2500 ש"ח על עצמך). כלומר הגענו ל-12000 ש"ח לחודש. כדי להגיע לסכום כזה צריך לצבור 3.6 מליון ש"ח (בהנחה שנקבל ריבית ראלית שנתית של 4%). בשביל זה צריכים בני הזוג לעבוד 18 – 19 שנה (בהנחה שהם מרויחים 10000 ש"ח נטו לחודש שזו משכורת גבוהה) לפני שהם מקימים משפחה. אם… קרא עוד »

Tammy

לא חייבים דווקא 3 ילדים, אפשר פחות ..

איתן

ואם עשיתי בטעות 3 ילדים לפני שקראתי את הבלוג ?האם יש מדיניות החזרה ? על מי אוותר אולי על הגדולה בגיל ההתבגרות שהעלויות עליה גדולות מדי ? או על הקטן שיש לו מח"מ ארוך ולכן ההוצאות העתידיות עליו רק יגדלו ? … המטרה של כל שיטה כלכלית היא לתמוך באורח חיי הפרט (גם עם זה כולל משפחה של 3 ילדים) , ולכן ככל הנראה השיטה מתאימה יותר לצעירים משכילים נטולי ילדים ו/או מימד-ביניים ++ עם מודעות גבוהה ומשכורת בהתאם. מי שגר בדימונה ועובד במתפרה ואשתו עובדת כמטפלת אפילו אם יש להם שני ילדים בלבד חי ברמה שכמעט אין לו חסכון… קרא עוד »

גיא

זה בסדר, זה בסדר , זאת לא טעות. מה שעשינו מבטיח שלסולידית יהיה קהל קוראים גם בדור הבא. כך היא תוכל להמשיך להתלונן גם בעתיד , כמו שאר עם ישראל , שהיא לא מתפרנת באמת מהבלוג ולה זה עולה יותר.(*)

(*) אני כמובן רק מסתלבט , הסולידית עושה שינוי גדול ,משפיעה לטובה והתגמול מהבלוג לא מגיע לפרומיל מהערך שהיא מספקת לקוראיו.

Tammy

אני לא מדברת עלייך אישית, אבל מבחינת השיטה והחברה הישראלית: הבעיה של אזרחי ישראל – אחת מהן – שהם לא לוקחים בחשבון את השיקול הכלכלי בתכנון המשפחה שלהם. ״כל ילד מביא את הפרנסה שלו״ ושאר פנינים שמקובלים (תרבותית) במחוזותינו. לעשות X ילדים כי ככה מקובל, בלי לקחת בחשבון את עלויות הגידול שלהם: זה עוד ביטוי אחד נוסף לתרבות של חוסר אחריות פיננסית שקיימת בישראל. הישראלי הממוצע, אם הוא רוצה להפסיק לחיות במינוס צריך בין היתר גם להתחיל לעשות פחות ילדים. 3 ילדים למשפחה זה הרבה אם מסתכלים על המקובל בעולם המערבי

מחזיראור

תמי צודקת לגמרי.
זו גם דעתי.

עכשיו התחילו בקמפיין חדש בעיתונות "המשפחות שמוותרות על ילד שלישי בגלל יוקר המחייה".. חשוב שקברניטי המדינה יבינו שהמדיניות שלהם פוגעת בפריון היהודי, לא?!

גישתי ברורה.. יש בעייה של יוקר מחייה בישראל שצריך לפתור, אבל זה עדיין לא תירוץ להתנהלות כלכלית חסרת אחריות, ולעשות עוד ועוד ילדים לאקלים כלכלי כזה זה חוסר אחריות.

aaa

אני לא נכנס לנושא האם לחיות לבד או בזוגיות ואם בזוגיות אז כמה ילדים להביא. זה עניין אישי. הנקודה היא שמשפחה עם 3 ילדים זו משפחה ממוצעת וצריך להביא בחשבון גם משפחה כזו. רציתי לדעת מהסולידית (או מכל מישהו אחר) איך מסתדרים במצב כזה?
נקודה נוספת היא שיש חשד די סביר שהמדד שמודדת הלמ"ס נמוך מהמדד האמיתי. במקרה והמדד המחושב נמוך למשל ב-2% מהמדד האמיתי יש בעיה בחישובים האלו.

Tammy

כמו שהדתיים מסתדרים גם עם 5-6 ילדים: חיים במקומות זולים כמו לוד/רמלה/אריאל, נוסעים לעבודה באוטובוס, הילדים הגדולים שומרים על הקטנים ונוטלים חלק ממשי בתחזוקת הבית, לא קונים לילדים לא מותגים ולא סמארטפונים, וכן הלאה…

ליאת

נהניתי כמובן לקרוא את הראיון.
שאלה לסולידית – את מדברת קצת על קשרים חברתיים, האם תוכלי להרחיב על קשרי משפחה? (משפחה מצומצמת, הורים ואחים) כיצד את מתחזקת קשרים ברמה האיכותית עם צמצום העניין הצריכתי – מתנות, אירוח, נסיעות.. ?

ענת

אני רוצה לתרום מנסיוני כאן בנושא שכתבת למעלה. במהלך 4 השנים האחרונות עשיתי שינויים רבים בתקציב (קראתי לזה "תוכנית הבראה") – מה שהתבטא בקיצוץ של אלפי שקלים מההוצאה החודשית שלי והתייצבות על תקציב חיוני מינמלי. ואני רוצה להגיד, שלא רק שהקשרים החברתיים והמשפחתיים שלי לא נפגעו, הם רק השתפרו. חלק מהגורמים לכך שאפשר למנות: -גמילה מצרכנות (שמלווה גם בפינוי של החלל הפיזי ויצירת חלל מגורים אוורירי ומינימליסטי יותר) מחדדת את ההבנה לגבי הדברים החשובים בחיים. ככה מבינים שחברים ומשפחה זה יותר חשוב ממוצרים ו"הנאות" שעולות כסף. ולכן רוצים להשקיע בזה יותר. – כשצורכים פחות החיים הופכים להיות יותר פשוטים, ולומדים… קרא עוד »

ג׳ין

סולידית יקרה, כמו תמיד נהניתי בטירוף ליקרוא! החריפות, האומץ, הדיוק בבחירת המילים אבל יותר מזה ההנגשה של אדיאולגיה פילוסופיה וסוגיות כלכליות בצורה כל כך פשוטה ומובנת מדהימה אותי אצלך כל פעם מחדש. לא האמנתי שאי פעם אקרא משהו שקשור לעיניינים פיננסיים מרצוני החופשי ועוד אהנה מכך, והינה חודשים ספורים לאחר שנתקלתי בבלוג שלך לראשונה אני עובדת על שינויים מהותיים בחיים שלי מודה שהדרך עוד ארוכה אבל נכון לעכשיו כבר עשיתי סדר בחסכונות הפנסיוניים שלי, דחקתי ביצמי ללמוד את ההבדל בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים ( כן, מודה שלא היה לי מושג), ורחתי לברר וגם להתמקח עם הבנק על הנחות משמעותיות… קרא עוד »

עמוס מהמרכז

Aaa אני לא הסולידית אבל אני ינסה לענות, השיטה אותו דבר, רק שבמקרה הזה, צריך להרוויח יותר בחודש ונניח ל17 שנה ולא 10. לפרוש בגיל 40 45 נגיד. הצעה: צבא קבע משטרה כיבוי אש זאת גם אופציה טובה לעניין הזה, שכר גבוהה החל מגיל 30 ללא בזבוז זמן וכסף על הכשרות ולימודים. פנסיה בגיל 48 עם שכר גבוהה, ככה הופכים להיות בצד של העשירים בגיל 48 (5 שנים יותר מעצמאות של זוג+3 מעבודות טובות אחרות עשירון 8). בצבא לרוב יש הון של 500,000 כבר בגיל 27(כי גם אין הוצאות עד שמתחתנים). והון של מיליון בגיל 31(בערך גיל ממוצע לחתונה בציבור… קרא עוד »

תו

הרגע המדכא הזה שאתה מגיע לעבודה ומגלה שהבניין לא עולה בלהבות.

ענת

D-:

יובל

עמוס, אם אני זוכר נכון אתה זה שכתב שהוא קצין שיכול לפרוש אך ממשיך לא בשביל הכסף אלא כדי להשיא ערך לסביבה. המספרים שכתבת לא בכיוון.אתה בטוח שאתה בקבע?.לא מכיר אנשי קבע בני 31 עם הון של מיליון שח. אולי בגיל 41 וזה לא נשואים פלוס שלושה אלא תלמידים מצטיינים של הסולידית (כמוני) שחיים את התפיסה, או סא"ל ומעלה.

aaa

יובל, זה אפשרי לפי הסכומים שנקב עמוס (אם הסכומים הם נטו).
רווק שמרויח 10000 ש"ח ומוציא 4000 ש"ח יגיע למיליון ש"ח תוך 11 שנים. אם אותו רווק חי אצל ההורים ומוציא רק 1000 ש"ח הוא יגיע לסכום זה תוך 8 שנים. תוך 11 שנים הוא יגיע למיליון וחצי ש"ח.
החישובים מבוססים על תשואה ראלית של 4% לשנה.
כמובן שהתנאי לכך הוא שמדובר ברווק.

עמוס מהמרכז

אני בקבע, בן 26, תראה, תלוי איפה אתה משרת ובאיזה תפקיד. קצין לוחם מקבל ביום כניסתו לקבע 8600 ובגיל 23 כבר 9600 כסמפ, ואז לימודים שנתיים בשכר של 7000 ואז מפ בשכר של 11500 בערך (בגיל 26). אפשר בקלות להתקיים מ1000 בחודש. יש לך קצובת נופש, מענקי התמדה וכאלה… נכון בתפקידים עורפיים ונגדים לא מרוויחים ככה… זה רק לשדה ולעתודאים. כבאי גם מתחיל מ 8700 נטו, בשבכ ובמוסד אפילו יותר, סיירות בכלל הרבה יותר. תראה, בכול המקרים, נדרשת השקעה בשביל שכר גבוהה, זה לא ללכת לעבודה, להעביר את הזמן ולחזור, זה לא מה שנקרא כסף קל, אבל זה כסף מהיר(בשנים).… קרא עוד »

aaa

הסכומים שנקבת בהם הם נטו?
איך אתה מתקיים מ-1000 ש"ח לחודש? אתה חי אצל ההורים?
צריך כישורים מסויימים כדי להיות כבאי?

עמוס מהמרכז

כבאי צריך בעיקר אומץ לב, יש לי בן דוד בזה, יש מבחני כניסה, נניח להיכנס עם מסכת אבכ לחדר חשוך ולעשות שם משימות וקשה לנשום בה.. לעלות על סולמות גבוהים, להיכנס לביניינים בוערים… גם לקצינים נדרשים כישורים מסויימים וגם למהנדסים ולרוב הדברים שמכניסים הרבה כסף. ההבדל הוא שכאן לא צריך הכשרה אלה רק כישורים, אין רף כניסה, אלה מבחן כניסה וזה חוסך זמן וכסף בהכשרות. וכן, הסכומים הם נטו פלוס קרן השתלמות פלוס פנסיה פלוס 20,000 בשנה בערך במענקים התמדה וקצובת נופש. איך חיים מ 1000? יוצאים פעמיים בחודש הביתה, אין טעם לגור" לבד" כשבעצם גרים במוצב. אין צורך בבגדים… קרא עוד »

mali

אני קוראת ולא מאמינה.. האם יש לי כפילה היכן שהוא….?
עשיתי בדיוק כמוך, יצאת לפנסיה מוקדמת תוך שאני מגדלת 2 ילדים ללא עזרה ממשית מאביהם.
עשיתי מספיק כסף, בכדי להבטיח את קיום שארית חיי, וכיום הכנסותי כוללת שכר חודשי מדירה קטנה+הכנסה קבועה מריבית על השקעה.)
רב מכרי, מכנים אותי קמצנית, פרסיה, ויש שאפילו מגדילים ובוכים על כך ש"אינני יודעת להנות מהחיים.." – כל זה כמובן כשהם בדרך לפקידת הבנק, על מנת לשכנע אותה להגדיל את מסגרת האשראי…

כמה נהניתי להסיק מהכתבה שאינני לבד… איזה תענוג !!
אשרייך ! ואשריי !

גידי

"לכותרות בעיתון אין מחוייבות לכלום. אפילו לא לאמת. רק לרייטינג. צריך להבין בתחום כדי לברור המוץ מהתבן."

לייק!

Arik

נהנתי לקרוא את הראיון. באחת מן השאלות את מציינת כי את מעדיפה להתמקד בהקטנת הוצאות מאקר מהגדלת הכנסות מכיוון שלרוב האנשים זהו המצב הריאלי. האם תוכלי לתת דוגמאות להגדלת הכנסה , שאפשר לשלבן עם הכנסה עיקרית אפילו כהכנסה פסיבית?

עוז

הי דורין. פוסט מעולה כרגיל. רק דבר אחד גרם לי להגיב: בסוף כשהוא שואל אותך: "יש כיום מפלגה או תנועה פוליטית בישראל שתואמים את הפילוסופיה שלך?" את עונה: "מפלגה קפיטליסטית אנטי-צרכנית? לא, אין חיה כזו" אז זהו, שיש. מפלגת זהות בראשות משה פיגלין היא מפלגה קפיטליסטית ליברטראניסטית שתואמת את הרוח שעולה מהבלוג הזה. אמנם היא לא מגדירה את עצמה "אנטי-צרכנית" כי כמו כל מפלגה היא מתרכזת יותר במה שהמדינה צריכה לעשות (או יותר חשוב: לא לעשות) ופחות בלהגיד לאזרחים איך להתנהג, אבל היא לחלוטין מעודדת לקיחת אחריות אישית, על כל תחומי החיים. את תומכת בהפחתת מיסים? את תומכת בהפחתת רגולציה… קרא עוד »

ניצן

ממש לא זאת מפלגה דתית ימנית קיצונית שמתעטפת בענן "הקפיטליזם" כדי למשוך חילונים מהשמאל והמרכז. במפלגה לא מוותרים על כפיה דתית, תמיכה ברבנות הראשית, והשקעות מסיביות בהתנחלויות

מישהו

היי, לא הבנתי משהו.. יודע שאולי לא תרצי להגיב על זה כי את מעדיפה לדבר על רעיונות ולא על אנשים (גם אני בדרך כלל), אבל אני בכל זאת סקרן: אם את לא באמת אוהבת לעשות שום דבר חוץ מלראות טלוויזיה עם גלידה, לפי מה שכתבת כאן: "שילוב מידה מסוימת של אי-נוחות מרצון, או חיכוך כפוי, מונע ממני להתנוון. כפנסיונרית צעירה – אני מרגישה שזה קריטי, אחרת אבלה את 60 השנים הבאות עם גלידה מול הטלוויזיה (שאצטרך לקנות).") איך זה שגרת בעבר עם בן זוג? הכרחת את עצמך לצאת עם גברים? לא נהנית מזה ועשית את זה anyway? אם כן למה? הרי… קרא עוד »

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן