שירת הסירנה של ההלוואות החברתיות

ש

הריבית על החסכונות בשפל של כל הזמנים. הריבית על האשראי יקרה עד כדי מחנק.  בשווקים הפיננסים המסורתיים שוררת אי-ודאות על רקע סביבת הריבית הנמוכה. ומעל כל אלה – הבנקים. אוי, כמה שאנשים שונאים את הבנקים. נראה שהסנטימנט האנטי-בנקאי בציבור שב לתהומות שלא ביקר בהם מאז שנות השמונים המוקדמות.

בתנאים האלה, אך טבעי שפלטפורמות ההלוואות החברתיות (הלוואות עמית לעמית, peer to peer lending או בקיצור — p2p ) יבלטו בתור הטרנד הלוהט הבא של התעשיה הפיננסית — אלטרנטיבה מרעננת, חברתית, אנטי-בנקאית ואנטי-בורסאית לייצור הכנסה פסיבית דרך הלוואות בין אנשים פרטיים.

הקונספט פשוט, אלגנטי ואטרקטיבי.

הבנקים, השולטים באופן מוחלט בשוק האשראי הצרכני, גובים ריבית גבוהה מאד מנוטלי ההלוואות, ומנגד מציעים ריבית אפסית לחוסכים בפקדונות.  ההפרשים הולכים בחלקם הגדול למימון הוצאות התפעול של הבנק.

חברות ה-p2p מבקשות לתמרן במסגרת פער הריביות הזה. הן קורעות נתח משוק האשראי ומעמידות אותו לשימושם של אנשים בשר ודם. הפלטפורמות האינטרנטיות שהקימו מתווכת למעשה בין לווים למלווים פרטיים. ומאחר שהחברות אינן כפופות לפיקוח ושהוצאות התפעול שלהן זולות משל הבנקים, באפשרותן להציע ללקוחותיהן להרוויח יותר ולשלם פחות.

כך, משקיעים מקבלים הזדמנות "להיות כמו הבנק", להעמיד את כספם הפנוי כהלוואות לאחרים ולקבל ריבית גבוהה משמעותית מזו שהיו מקבלים על הפקדונות. לווים, לעומת זאת,  מקבלים הזדמנות להנות מריבית נמוכה יותר על הלוואותיהם. חברת ה-p2p גובה עמלה מכל החזר חודשי. כולם מרוויחים.

כדי להבין בדיוק איך זה עובד, ניקח את אולגה, שמשלמת נכון להיום ריבית גבוהה על המינוס בבנק.

1) אולגה מעוניינת לשלם ריבית נמוכה יותר, ולכן היא פונה לחברת ה-p2p ומגישה בקשת הלוואה לסגירת המינוס.

2) חברת ה-p2p מדרגת את איכותה של אולגה כלווה (לפי פרמטרים כמו שכר, קביעות, השכלה, מצב משפחתי). דירוג זה קובע את גם את ריבית ההלוואה: ככל שדירוג האשראי של אולגה גבוה יותר, כך הריבית שהיא תידרש לשלם תהיה נמוכה יותר.

3) עם אישור בקשת ההלוואה היא מתפרסמת באתר ו"מפורקת" לחתיכות קטנות.

4)ברטה, משתמשת אחרת בפלטפורמה, רוכשת "חתיכה" מההלוואה. כמוה עושים מלווים אחרים במערכת.

5)לאחר שכל החתיכות נרכשו, ההלוואה ממומנת במלואה על ידי ציבור המלווים, ואולגה מקבלת את הכסף לחשבונה.

6) אולגה סוגרת את המינוס בבנק, ומרגע זה מתחילה לשלם החזרים חודשיים ישירות לברטה ולשאר המלווים, אך בריבית נמוכה יותר מזו ששילמה לבנק.

7) בסיכומו של דבר, אולגה יוצאת מהמינוס ומקטינה את תשלומי הריבית, ברטה מרוויחה ריבית נאה, ופלטפורמת ה-p2p גוזרת עמלה מכל החזר. שוב, win-win לכולם.

מעבר להיבט הפילנתרופי, מדובר באפיק מעניין ביותר גם מנקודת מבטו של משקיע השואף להתקיים מהכנסה פסיבית מהון. מלווה שיבחר לפעול באמצעות אחת מ-3 הפלטפורמות ה-p2p  המוכרות, eLoan, בלנדר או טריא, עשוי להרוויח ריבית נאה במיוחד.

 בבלנדר, לדוגמה, מפרסמים ריבית ממוצעת של 6.4% לתיק הלוואות. בטריא מספרים על ריבית שנעה בין 3.5% ל-8% (כתלות באיכותו של הלווה), ואילו ב-eLoan היא נעה בין 2.8% ל-9.95% (כנ"ל). בהשוואה לתשואות החזויות מאפיקי השקעה מסורתיים (מניות – 9-5%, אגרות חוב – 2%, מק"מ – 0%), קשה להתעלם מהפוטנציאל.

eLoan bLender Tarya
ריבית ברוטו (לפי המוצג באתר) 2.8% עד 9.95%, בהתאם לדירוג הלווה כ-6.4% (ממוצע לתיק הלוואות) 3.5% עד 8%, בהתאם לדירוג הלווה
סכום שמומן עד כה 9.2 מיליון ש"ח כ-10 מיליון ש"ח 7.1 מיליון ש"ח
גובה הלוואה מרבי לאדם 50,000 ש"ח 30,000 ש"ח 50,000 ש"ח
משך הלוואה מרבי עד 5 שנים עד 3 שנים עד 5 שנים
דמי ניהול שמשלם המלווה (מההחזר החודשי) 0.5% ועוד 2 ש"ח לכל משיכה לעו"ש 1% 1%
סוג הלוואה צמודה למדד לא צמודה למדד לא צמודה למדד
מס המנוכה מכל החזר חודשי 25% מהרווח הריאלי 15% מהרווח הנומינלי 15% מהרווח הנומינלי
אפשרות לבחור בהלוואות ספציפיות יש, כולל פירוט על כל לווה. בנוסף קיימת אפשרות לאוטומציה אין – המערכת בוחרת "תיק הלוואות" אוטומטית אין – מתבצע פיזור אוטומטי לפי העדפת סיכון של המלווה
סכום מינימום לפתיחת חשבון אין מידע 5,000 ש"ח 5,000 ש"ח
סכום השתתפות מינימלי פר הלוואה 100 ש"ח 200 ש"ח (לתיק הלוואות) ועוד 2% לקרן ביטחון 50 ש"ח
סכום השתתפות מקסימלי פר הלוואה 1000 ש"ח אין הגבלה אין הגבלה
אפשרות להנזיל (למכור) הלוואות אין צפוי לקום בקרוב שוק משני – reBlend אפשר למכור הלוואות למלווה אחר בתנאי שההלוואה תקינה
ניהול סיכונים פיזור רחב (מערכת auto-invest) פיזור רחב וקרן ביטחון להגנה מפני חדלות פרעון פיזור רחב (דרך ה"סוכן האוטומטי")
נאמן זיו האפט נאמנויות ואחזקות 2003 בע"מ זיו האפט נאמנויות ואחזקות 2003 בע"מ זיו האפט נאמנויות ואחזקות 2003 בע"מ
היכן מוחזקים כספים שטרם הולוו בנק לאומי בנק לאומי בנק לאומי

גישת "מימון ההמונים" מאפשרת לפלטפורמות ה-p2p להציע דרך חדשנית ומחוצפת לעקוף את הבנקים, להנות מאשראי צרכני זול ולייצר רווחי הון נאים במיוחד, הנושקים לאלה של שוק המניות.

…ולי אין כל כוונה להתקרב אליהן, גם לא עם מקל של 10 מטר.

אין ארוחות חינם

תהיה זו טעות תמימה (ויקרה) להניח שהריביות הגבוהות שמציעות פלטפורמות ה-p2p מתאפשרות אך ורק הודות להוצאות התקורה הנמוכה של החברות הצעירות הללו בהשוואה לבנקים.

התשואות של הלוואות ה-p2p גבוהות משום שהן משקפות סיכונים גבוהים.

 חלק מהסיכונים ידועים לנו, חלקם עדיין לא. לפני שאתם רצים להעביר את תכניות החסכון שלכם לפלטפורמות ה-p2p, כדאי להיות ערים למכלול הסיכונים הקיים, ובעיקר – לשאול את עצמכם בכנות אם התמורה הצפויה מצדיקה את נטילתם.

הפוסט הזה ינסה לסייע בכך.

הלוואות זרים לזרים?

הסיכון המשמעותי ביותר הכרוך בכל מתן הלוואה – בין אם מדובר באגרת חוב, עזרה לחבר בצרה או הלוואת p2p, הוא סיכון האשראי. סיכון האשראי הוא האפשרות שהלווה לא יוכל, או לא ירצה, להשיב את סכום ההלוואה (הקרן) בתוספת מחיר ההלוואה (הריבית).

אדם שמעוניין להלוות כסף לאחרים יכול להקטין את סיכון האשראי בשלוש דרכים. הוא יכול להלוות ללווים איכותיים (בעלי דירוג אשראי גבוה) בלבד; הוא יכול לפזר את הסכום בין לווים רבים (ולהקטין את החשיפה ללווה ספציפי); והוא יכול לדרוש מהלווה ערבויות או בטחונות כנגד ההלוואה.

דירוג האשראי הוא ציון המדרג את איכותו של הלווה. ככל שדירוג האשראי גבוה יותר, ניתן לומר שהלווה איכותי יותר, ושההלוואה פחות מסוכנת. ככל שדירוג האשראי נמוך יותר, הסיכון עולה, והריבית שנצפה לקבל כפיצוי תהיה גבוהה יותר.

הבעיה בישראל, בשונה מארה"ב, לא קיים גוף בלתי תלוי שאמון על ריכוז נתוני אשראי היסטוריים של אזרחי המדינה, כך שאין כלי אחיד ומוסכם לדירוג אשראי של לווים פרטיים. זאת אומרת שכל גוף נותן אשראי נדרש לבנות לעצמו מודל הערכת סיכונים משלו, מבלי שיהיה קריטריון בסיסי ומוסכם להשוואה.

כך פועלות גם חברות ה-p2p בישראל. כל חברה, בבואה לסנן לווים פוטנציאליים, משקללת את נתוניהם האישיים ומעבדת אותם לדירוג אשראי ייחודי, שאמור לשקף את סיכון חדלות הפרעון של הלווה. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך הלווה נחשב לפחות מסוכן.

בתאוריה, כדי להקטין את סיכון האשראי, אני יכולה להשקיע אך ורק בלווים האיכותיים ביותר.

הבעיה היא שלמרות אשליית השליטה והשקיפות שחברות ה-p2p מנסות לתת למשקיעים, ישנה אסימטריה מובהקת במידע הגלוי. זהות הלווים עצמם נשמרת בסוד, כך שלמלווה אין כל דרך לאמת אם לווה שקיבל את דירוג האשראי המרבי אכן ראוי לו.

זאת אומרת שכאשר משקיע תמים שוקל אם להלוות ללווה מסוים או לקבוצת לווים, הוא תלוי לחלוטין במודל הסינון ודירוג האשראי שפיתחה חברת ה-p2p, שאינו אלא "קביעה שנעשית על בסיס הערכות סובייקטיביות הנשענות על מסד הנתונים שברשות החברה." (מתוך תנאי השימוש של eloan, סעיף 7.8)

אפילו אם חברת ה-p2p "קלעה בול" והדירוג משקף נאמנה את מסוכנותו של הלווה במועד כניסתו למערכת, אין כל דרך להסיק ממנו מסקנות לגבי העתיד או לצפות את התנהגותו של הלווה. האם ישלם כראוי האם יפגר בתשלומים? האם ימלט לגיברלטר עם הכסף שלי? שום דירוג לא יכול להבטיח לי כזה דבר.

הסיבה שזה כל כך קריטי היא משום שדירוג האשראי קובע את גובה הריבית שאקבל. מאחר שאין לי כל דרך לדעת אם דירוג האשראי שקיבל לווה מסוים הוא סביר, אין לי שום דרך לדעת אם הריבית שאני מקבלת היא פיצוי הולם עבור הסיכון. 

אחי, מה דירוג האשראי שלי? (מרינוס ואן רימרסוואל, 1548, בנחלת הכלל)

פערי המידע כל כך קיצוניים, עד שלטעמי ראוי לקרוא לתחום כולו "הלוואות זרים לזרים" ולא "הלוואות עמית לעמית".  למעשה, שקיפות המידע כל נוטה לרעת המלווה, עד שאני תוהה אם יש ריבית כלשהי שתצדיק את הסיכונים הכרוכים.

כדי להבין עד כמה חמורה אפליית המידע נגד המשקיעים, הבה נבחן שוב את התהליך כולו מנקודת מבטו של הלווה.

הנחת היסוד היא שלווה שמסוגל לקבל הלוואה מהבנק בתנאים סבירים יעדיף לעשות זאת לפני שיפנה לחברת ה-p2p. במילים אחרות, אם הבנקים וחברות האשראי החליטו שלא להתקרב ללווה מסוים מתחת לרף של ריבית מסוימת, גם אם היא "אכזרית", כנראה שיש לכך סיבה טובה.

הלווה מגיע לפלטפורמת ה-p2p מתוך כוונה לשלם ריבית נמוכה יותר מזו שהוא משלם כיום לבנק, לחברת האשראי או לשוק האפור. כאמור, כל אחד מהמוסדות הללו יודע לתמחר היטב את הסיכון שנשקף מאותו לווה ספציפי, ולכן ידרוש ריבית גבוהה.

יש רק בעיה אחת – הלווה לא רוצה לשלם את המחיר הזה.

לכן הוא מגיע למשקיעי ה-p2p שמציעים לו ריבית אטרקטיבית; לא כי יש להם יתרון תחרותי כלשהו על פני המלווים המקצוענים — אלא פשוט כי אין להם מספיק מידע כדי להעריך עד כמה אותו לווה באמת מסוכן. הם כאמור תלויים לחלוטין בחברת ה-p2p ובשיקוליה "הסובייקטיביים"; מעבר לכך, אין למשקיעים שום מושג אם הריבית שיקבלו מצדיקה את הסיכון!

כמשקיעי p2p,  אתם נוטלים את אותם הסיכונים שעמם מתמודדים הבנקים וחברות האשראי – אך מקבלים פיצוי נמוך בהרבה. משקיע מן הישוב אין יכולת ממשית להתחרות בבנקים ובחברות האשראי, אלא אם הוא לוקח סיכון עודף באופן משמעותי דרך מתן הלוואות לטיפוסים … מפוקפקים.

פיזורים ובטחונות

יש שיטענו שהסיכונים הללו מצטמצמים הודות ליכולת לפזר את סכום ההשקעה על פני לווים רבים. יש בכך הגיון מסוים, משום שאם מספר ההלוואות שנתתם נמוך (נניח, פחות מ-100), די בהלוואה אחת או שתיים שיאחרו כדי להשפיע לרעה על התשואה הכוללת שלכם.

ואכן, פלטפורמות ה-p2p מעודדות את המלווים לפזר את הכספים בין מספר הלוואות רב ככל הניתן. בטריא ובבלנדר הפיזור הוא מובנה (לא ניתן להשקיע בהלוואות ספציפיות, אלא רק בתיק הלוואות שנבנה אוטומטית בהתאם להעדפת הסיכון של הלווה), בעוד שב-eloan, בנוסף לאוטומציה, ישנה אפשרות להשקיע בהלוואות ספציפיות עם הגבלה מובנית של 1,000 ש"ח פר הלוואה.

הבעיה היא שהפיזור אינו מושלם. ראשית, ל מנת להקטין את הסיכון באופן מספק,  יש לפזר את ההשקעה על פני מאות רבות של הלוואות שונות. לא רק שהיצע ההלוואות מצומצם מלכתחילה – כדי להשקיע בהלוואות רבות כל כך יש להשקיע סכום גדול יחסית בפלטפורמה. לי אין די אומץ לעשות זאת.

שנית, חשוב לזכור שכל הלווים בפלטפורמה חשופים לאותם הסיכונים – מספיק במיתון ארוך וממושך כדי להכניס אחוז נכבד מהלווים שלכם לחדלות פרעון.

ומה לגבי בטחונות כדרך להקטין את סיכון האשראי?

ובכן, הצרה היא שהלוואות p2p עוסקות במתן אשראי צרכני לפרטיים. הן אינן מגובות בבטחונות. זו לא הלוואת משכנתא – אין כאן בית שאפשר לעקל במקרה שהלווה מפגר בתשלומיו. אני צריכה לבטוח במוסר התשלומים של הלווה, ואם אני לא יכולה לבטוח בו, אני צריכה לקבל על זה פיצוי הולם בדמות ריבית גבוהה.

נכון להיום, הדבר הקרוב ביותר ל"בטחונות" בפלטפורמות ה-p2p הוא קרן הביטחון שהקימה בלנדר. כל מלווה נדרש להפריש סכום קטן מכל הלוואה לקרן. במקרה של חדלות פרעון והלווה מפגר בתשלומיו, המלווה מקבל את יתרת הקרן של ההלוואה (ללא הריבית).

העניין הוא שגם כאן אין ערובה לכספם של המלווים: לפי התקנון, קרן ביטחון תשלם אך ורק אם נצברו בה די כספים כדי שתוכל לעשות זאת. במקרה של קטסטרופה רבתי וגל של פשיטות רגל, ספק אם זה יהיה המצב.

במילים אחרות, גם אם קרן הביטחון היא נקודה לזכותה של בלנדר, תהיה זו טעות להניח שהיא מגינה עליכם לחלוטין מפני חדלות פירעון של הלווים.

קשיי נזילות

הלוואות ה-p2p ניתנות לתקופה שנעה בין שנתיים לחמש שנים. זאת אומרת שהתשואה הכוללת אינה ידועה למשקיע עד שכל ההלוואות בתיק נפרעו (או פשטו את הרגל).

עד למועד פרעון ההלוואה, המשקיעים חשופים לסיכון נזילות: אין להם דרך קלה להמיר את הכסף למזומנים בפרק זמן קצר – כלומר, יש להיות ערוכים לכך שהכספים "יינעלו" לתקופה ממושכת.

ב-Tarya וב-eloan, מלווה שזקוק לכסף באופן מיידי יכול להודיע לחברה על כוונתו להעביר את הלוואותיו למלווה אחר באתר. בקשתו תתקבל רק אם ההלוואה תקינה וכל התשלומים התקבלו במועד. מספיק פיגור אחד כדי שתתקעו עם הלוואה גרועה, מתפללים שהלווה יצליח לעמוד בהחזרים וישחרר אתכם מעולו.

מעבר לכך, אני צופה שיקח לא מעט זמן למצוא מלווה שיסכים לקנות את כל ההלוואות שבתיקכם.  המשמעות היא שאם אתם זקוקים לכסף באופן מידי, לא יהיה מנוס ממכירה בהפסד, מבלי שתקבלו את מלוא הערך של חשבונכם.

 ב-"בלנדר" מנסים לעקוף את בעיית הנזילות דרך הקמת שוק משני לקניה ומכירה של הלוואות תחת המותג reBlend שצפוי להיפתח מקרוב.

אני לא יכולה שלא לחשוב על מה שיקרה בשוק כזה בתרחיש של מיתון עמוק בישראל. המוני מלווים יתנפלו על השוק בניסיון נואש למכור את ההלוואות שנתנו ולהנזיל את מה שאפשר – רק כדי לגלות לחרדתם שאין קונים. זו עלולה להיות "ריצה אל הבנק" קלאסית – ערכן של ההלוואות צפוי לרדת לאפס במהירות חדה למדי. תרחיש כזה עלול לגרום לחברות ה-p2p לאבד את כל נכסיהן גם מבלי לפשוט את הרגל.

קשיי הנזילות לא משפיעים רק על היציאה ממשוק ההלוואות, אלא גם על הכניסה אליו. מי שחושב שיוכל "לפרק" 100,000 שקל באופן מיידי על מאות הלוואות יצטרך להמתין זמן רב.

היצע ההלוואות הוא לא בלתי-מוגבל, כל שכן אם אתם מתכננים להשתמש במסננים השונים. הכסף שלכם "יטופטף" פנימה לאורך זמן, ועד שזה יקרה, הוא ישכב בחשבון הנאמנות ולא ירוויח שום דבר – מה שיפגע כמובן בתשואה הכוללת שלכם.  אני לא בטוחה אם התשואה שמפרסמות חברות ה-p2p באתריהן כוללת את משך הזמן שבהן הכסף חונה בחשבון וממתין "לתפוס" הלוואות חדשות.

נגיסות בתשואה

חדלות פרעון ארעית והתייבשות של מזומנים בעו"ש הן לא הגורמים היחידים שצפויים להעיב על התשואה שלכם.

ראשית, מההחזרים החודשיים שלכם ייגבו דמי ניהול גבוהים יחסית בשיעור של 0.5% עד 1% מההחזר. זה נשמע מעט, אבל אם קראתם את הפוסט הזה, אתם מבינים שמדובר כאן בלא מעט כסף לאורך זמן. ככל גורם פיננסי מתוחכם, חברות ה-p2p מנסות למקם את עצמן כך שהמשקיעים יקחו 100% מהסיכון, בזמן שהן אוספות כסף נטול סיכון. אותה גברת בשינוי אדרת.

שנית, ההחזר שמגיע לחשבונכם הוא לאחר ניכוי מס רווח הון במקור. מהלוואות צמודות למדד (כמו ב-eloan), ינוכה מס של 25% על הרווח הריאלי, ומהלוואות שאינן צמודות (כמו ב-tarya וב-bLender), ינוכה מס בשיעור של 15% מהרווח הנומינלי.

המס ינוכה אוטומטית מכל החזר, בין אם תבחרו להשקיע אותו מחדש בהלוואות חדשות ובין אם תמשכו אותו לחשבון העו"ש שלכם. לשם השוואה, בקרן נאמנות ישראלית (פטורה) הדיבידנדים והריבית אינם ממוסים בשוטף, אלא נצברים כפי שהם. המס משולם אך ורק כאשר המשקיע מוכר את היחידות. למשקיע ה-p2p, לעומת זאת, אין אפשרות לשלוט על עיתוי אירוע המס, משום שהוא ממוסה מדי חודש בחודשו.

לבסוף, חשוב לדעת שהלוואות p2p חושפות את המלווים לסיכון פרעון מוקדם. הפלטפורמות, שכאמור מוטות בבירור לטובות הלווים, מתירות להם לפרוע את ההלוואה במלואה בכל שלב, ללא קנס.

מבחינת הלווה, זה כמובן מושלם. מבחינת המשקיע, זה רע מאוד: ההלוואה נפרעת בטרם עת, וכעת עליו לשלם עמלה של 1% על החזר נטול ריבית. כדי שהתשואה שלו לא תיפגע, למשקיע אין ברירה אלא למצוא הלוואה חדשה במקומה.

זהירות מהמוסדיים

במאי השנה רכש מיטב דש, בית ההשקעות השני בגודלו בישראל, 20% ממניות eloan, כביטוי ראשון לעניין של הגופים המוסדיים בתחום הלוואות ה-p2p.

מבחינתם של המוסדיים, שנאלצים לא פעם להגביל את חשיפתם למניות עקב מדיניות השקעה אולטרא-שמרנית,  הלוואות P2P עשויות להיות הגביע הקדוש: אפיק השקעה שאינו מנייתי הנושא תשואה גבוהה.

מנקודת מבטו של המשקיע הפרטי, זו לא בהכרח התפתחות חיובית. דמיינו נהרות של כסף מוסדי השוטפים את הפלטפורמות וחוטפים כל הלוואה חדשה תוך שניות, מיד עם אישורן על ידי החברות.

מצב כזה כמובן ישחק לידי הלווים, שהרי אם הפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק,  החלב ייעשה לפתע זול יותר 🙂

במילים אחרות, אם יהיה עודף ביקוש (יותר מלווים מלווים), הריבית על ההלוואות בתרחיש זה פשוט תרד – אולי אפילו לרמות שכבר לא ייצדיקו את הסיכון מבחינתו של המשקיע העצמאי.

במקרה הגרוע יותר, חברות ה-p2p, שכמובן משוועות לכסף המוסדי, פשוט יורידו את ספי הסינון שלהן ויאפשרו ללווים אפילו יותר מפוקפקים לקחת הלווואות ולענות על הביקוש הרב מצד המשקיעים. למשקיעים, כאמור, לא תהיה כל דרך לדעת שחל שינוי כלשהו במנגנון הסינון.

הסיכון הגדול מכולם

 עדיין כאן?  מצוין, כי שמרתי את הטוב לסוף.

כשאתם משקיעים דרך פלטפורמות ה-p2p, אתם לא רק נותנים הלוואות לזרים מוחלטים בדמי ניהול גבוהים, בנזילות בעייתית ובחוסר יעילות מס משוועת.

מעבר לכל אלה, אתם נוטלים סיכון נוסף: הסיכון הנלווה להשקעות דרך סטארט אפ צעיר, לא רווחי, הפועל בשוק זעיר ותחרותי מאין כמוהו,  ושנאלץ לשרוף הון תועפות על הוצאות פרסום ושיווק בניסיון  (מפוקפק, מבחינתי) לעודד אנשים לקחת מה שיותר הלוואות כדי שיוכלו "להגשים חלומות".

לא רק שהישרדותן של החברות הללו תלויה בהנצחת דפוסי ההתנהגות שאני עצמי מנסה להוקיע; הסבירות שאחת מהן תיאלץ לפרוש מהמשחק בטרם עת היא גדולה מאפס.

אתם מבינים, לחברת ה-p2p יש תפקיד חשוב בהסדרת היחסים בין הלווים למלווים – היא זו שאמורה לגבות את הכספים מהלווים (בשם המלווים) ולפתוח נגדם בהליכים במקרה הצורך. לכם, כזכור, אין מושג מי הלווים הללו, וממילא, אין לכם את הסמכות לרדוף אחריהם בעצמכם.

בתרחיש של קריסה של חברת p2p, הנאמן צפוי להיכנס לפעולה ולהשיב למשקיעים את היתרות בחשבונותיהם שטרם ניתנו כהלוואה. אך מה לגבי גביית ההחזרים החודשיים מהלוואות קיימות?  כיצד הדבר יתבצע, ותוך כמה מזמן ממועד קריסת חברת ה-p2p? ומדוע אין כל התייחסות לעניין זה בהסכמי הנאמנות (הפומביים) בין חברות ה-p2p עם הנאמן? וחוץ מזה, מה ציבור המשקיעים אמור להבין מהעובדה שכל 3 חברות ה-p2p הנדונות כאן מסתייעות באותו נאמן (זיו האפט) ובאותו בנק (לאומי)?

זכרו – חברות ה-p2p  אימצו מודל עסקי חדש שמעולם לא נבדק בתרחיש של מיתון עמוק. אין כל ערובה שהלווים ימשיכו לשלם הלוואות ללא כיסוי שניתנו במסגרת פלטפורמה שחדלה להתקיים מסיבות פרוזאיות אלה ואחרות. העובדה שהגופים הללו, נכון ל-2015, אינם מפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך ו/או המפקח על הבנקים רק מחדדת את הסיכון הזה.

סיכון המנפיק – האפשרות לאובדן כספים עקב בעיות הנוגעות לחברת ה-p2p עצמה – הוא לטעמי הסיכון החמור ביותר הנלווה להשקעה בתחום זה. לפני שאתם צוללים פנימה, קחו אותו בחשבון, ונסו לחשוב אם הריבית שאתם מקבלים גבוהה מספיק כדי להצדיקו.

הלוואות חברתיות ותיק ההשקעות שלך

 יש שיאמרו שהשקעה דרך חברות ה-p2p מוסיפה מימד חשוב של פיזור אסטרטגי בתיק ההשקעות, היות שההלוואות אינן קורלטיביות ל"שגעונות" של שוק ההון.

במילים אחרות, הטענה היא שגם אם שוק המניות יתרסק מסיבות אלה ואחרות,  החזרי ההלוואות ימשיכו לתקתק כמו שעון, מה שיקטין את התנודתיות הכוללת של התיק.

אלא שלפי ההגיון הזה, אני יכולה להשקיע בכל גוף פיננסי שמרוויח ממתן הלוואות,  וכך להנות מפיזור משמעותי בתיק ההשקעות שלי.

אם בנק הפועלים צפוי להרוויח הון מהריבית הגבוהה שמשלמים לו לוויו, אני יכולה פשוט לקנות מניות של בנק הפועלים, ולחסוך מעצמי חשיפה לכמה מאות לווים עם דירוג אשראי לא ברור. אני יכולה אף לקנות את מניות כל הבנקים בישראל, וכך להנות מרווחים שהתקבלו מהלוואות שנוטלים כל אזרחי המדינה. ואם מתחשק לי, אני יכולה גם לקנות קרן סל עולמית שמחזיקה מאות מניות של בנקים וחברות אשראי ברחבי תבל.

בפועל, הפיזור הזה לא צפוי לשנות הרבה. בתרחיש שבו המשק נקלע למיתון והאבטלה גואה, לווים מתקשים יותר לעמוד בהחזרי ההלוואות שלהם, מה שפוגע קשות בבנקים ובחברות האשראי.

ואכן, המציאות הוכיחה שכשפורץ משבר אשראי עולמי חריף, הסקטור הפיננסי לא רק שלא מוסיף מימד של פיזור – הוא דווקא חוטף חזק יותר.

לדעתי, חברות ה-p2p אינן צפויות לגורל שונה.

בשורה התחתונה: אג"ח זבל על סטרואידים

הקונספט של מתן הלוואות בסיכון גבוה אינו חדש. עד עתה משקיעים היו יכולים פשוט לרכוש אגרות החוב בתשואות גבוהות, או אג"ח זבל. משיקולים שפירטתי בעבר, לדעתי אג"ח זבל הן נכס השקעה מחורבן, אך לפחות הסיכונים בו ברורים.

הלוואות p2p הן אג"ח זבל על סטרואידים. התשואות גבוהות, המסר חברתי ואנטי-בנקאי, הפלטפורמה הייטקית וחדשנית – אך הסיכונים, אלה הידועים לנו ובעיקר אלה שלא ("Unknown Unknowns"), פשוט גבוהים מכדי שניתן יהיה להצדיק את ה"השקעה" בהן, כל שכן לראות בהן חלופה ראויה ל"חיסכון".

לטעמי, זהו תחום ספקולטיבי מאין כמותו, המשלב מנה הגונה של סיכון אשראי, כפול סיכון מנפיק, כפול סיכון נזילות, כפול סיכון פירעון מוקדם, כפול אפסייד מוגבל, כפול עמלות גבוהות, כפול היסטוריה קצרה מדי.

אתם מלווים כסף טוב שחסכתם לאנשים זרים, שזהותם נשמרת בסוד, שמסיבות אלה לא קיבלו או העדיפו שלא לקבל הלוואה מהבנק, שאינם נדרשים להעמיד בטחונות כלשהן כנגד ההלוואה, ותוך שסמכויות הגבייה הבלעדיות מוקנות לחברת סטארט אפ צעירה שעלולה לקרוס יום אחד (כפועל יוצא של היותה חברת סטארט אפ צעירה הפועלת בשוק קטן ותחרותי ביותר).

ככל תחום ספקולטיבי, אין לי ספק שיהיה מי שירוויח תשואות יפות ביותר. אך באופן אישי, לא הייתי משקיעה בהלוואות p2p כספים שהייתי מצפה לראות חזרה. לכל היותר, זה כסף "משחק".

מי שרוצה להגדיל את פרופיל הסיכון/תשואה של תיק ההשקעות שלו, יכול פשוט להגדיל את חשיפתו למניות.

לקריאה נוספת וחוויות של משתמשים קיימים בפלטפורמות, מפנה שנית לשרשור המצוין הזה.

הירשם
הודע על
guest

97 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
amidar

בתחילת הפוסט, בתהליך הזרימה של ההלוואות האלו רשמת בסעיף 6: "אולגה משלמת ישירות לברטה ולשאר המלווים".

כמעט נכון, היא משלמת לגוף שממנו היא לוותה את הכסף, היינו – לחברת ה-p2p.
שם מתבצעת החלוקה לפי הנתח של כל מלווה.

ברמת העיקרון זה בכלל לא חשוב להבנת התהליך, אבל כן חשוב כדי ליצור את המידור המלא לחלוטין בין המלווה ללווה.

עמוסס

גם אותי שיעשעה העובדה ששלושת החברות עובדות עם אותו נאמן (זיו האפט) ואותו בנק (לאומי), מעניין באמת מה זה אומר

ערן

אם זה אפיק רע למלווים ואפיק טוב למלווים, אולי שווה למנף כך השקעה בשוק ההון..?

אמיר

טוב ללווים זה דבר יחסי. בסופו של דבר מדובר בסוג של הלוואת subprime, כלומר הלוואה בריבית גבוהה יחסית ללווה ברמת סיכון גבוהה בכמה הבדלים: יש הגנות מסוימות (וחלקיות) שמקטינות את רמת הסיכון: 1.הבדיקה המסוימת שמבצע המתווך שמוודא שיש הכנסה קבועה, אין תיק הוצאה לפועל, יש חשבון בנק פעיל (לדעתי גם הם בודקים שהחשבון לא מוגבל אבל לא בטוח), ושיש כרטיס אשראי פעיל (מה שזה לא אומר). 2.במקרה של בעיה הן אלה שאמורות לרדוף אחרי הלווים ולא אתה. 3.במקרה של בלנדר יש את קרן הביטחון הידועה שכמובן כמובן אי אפשר להפסיק להזכיר שהיא מקבלת 1-3% מהלווה ועוד 1-3% מהמלווה (כך כתוב… קרא עוד »

סימונה

עולה השאלה למה בכלל לכתוב את הפוסט הזה, ולטרוח לנמק. בתור מי שאין לה מטילי זהב פיסיים, וגם מקפידה להתקלח במים חמים, הסתכלתי שתי דקות על ה P2P והאינסטינקטים שלי אמרו, מסוכן מדי!
התשובה נעוצה כנראה במצב השוק הסטטי כל כך, שגורם לנו לבדוק דברים שבמצב רגיל אפילו לא היינו מפנים אליהם את הראש…

חסכנית

סימונה – עולה השאלה למה את כתבת תגובה שבה את גם שואלת שאלה וגם עונה תשובה.
מבחינתי, כל פוסט מוסיף לידע שלי – למשל, לא ידעתי שיש דבר כזה P2P עד לפוסט.

נ.ב אני מתקלחת במים חמים ואפילו עושה כביסה לפעמים

renee

בעיניין הזהב אתה טועה קרא פוסטים קודמים

hezizlo

הניתוח הנו נכון לימינו אנו אבל הפוטנציאל העתידי של P2P ע-נ-ק! מדובר בתעשיה חדשה שבטווח ארוך עשויה, אם תתנהל נכון, להחליף חלק עצום מהאשראי הבנקאי. הבעיה המרכזית היא שכיום חברות ה P2P אינן שותפות לסיכון האשראי, במילים אחרות: להבדיל מהבנק שלוקח את סיכון האשרי עליו ב מאה אחוז, חברות ה P2P לוקחות על עצמן אפס אחוז. במצב כזה, אכן אין שום אפשרות לבטוח בהן שיעשו ניתוח סיכון אשראי הגון. יותר מכך, לחברות הללו יש אינטרס לאשר כמה שיותר אשראי כיוון שהן תמיד גובות את העמלה ומאידך אינן סופגות את הפסדי האשראי. הכל ישתנה ב180 מעלות כשתבוא החברה הראשונה שתשתתף בסיכון… קרא עוד »

עמוסס

זה לא מדוייק לומר שיש להן אינטרס לאשר כל הלוואה שהיא מכיוון שהמוניטין ייפגע במידה ויותר מדי הלוואות ייכנסו לפיגור/פח הזבל. המטרה היא לא הומנית אלא להרוויח כסף לאורך זמן ולכן המטרה היא להתקיים לטווח זמן ארוך (עם פשלות מדי פעם כמובן, קרי, הסיכון).

אור

אם החברות ידווחו דיווח אמת (רצוי מפוקח) על אחוז ההלוואות הכושלות כבר יהיה להן מניע גדול לסנן היטב את המלווים כי תיווצר תחרות בין החברות באשר לאיכות המלווים המאושרים.

דרור

חברים פשוט תעשיית כסף קלה לחברות ,נמצאות בבורסה בשווי של 360 מיליון שקל ואילו אנשים כמוני שזקוקים ל2000 שקל שלהם ,מקבלים בוץ לפנים ,לא להשקיע בטריא שומר נפשו ירחק הלך על הכסף שלכם

Nico Black

שמח שהגעת לזה בסוף.

yev

יפה!

אוסיף ואומר שP2P זה קפיטליזם קלסי, החברות הקיימות (בנקים) מוכרות מוצר במחיר גבוה (ריבית גבוהה) ונכנס מתחרה חדש שמספק את אותו המוצר בזול יותר. כל זה מנק' המבט של הלווה (ואכן, לו הייתי צריך הלוואה, בהחלט הייתי בודק בחברות הנ"ל). מצד המלווה ישנה בעייתיות שהיטבת לתאר.

דוד מהמוסך

למה?..עשיתי כבר 22% מתחילת השנה!,וברחתי כאילו אין מחר,שמתי חצי מיליון ש"ח!!

eyal

שלום לך
אולי תוכלי לספר לנו איך מתפקד התיק שלך של הארי בראון עם 4 חלקיו בזמן הירידות הגדולות של האגח הארוכים שבו וגם הירידות במניות
בבקשה
תודה

Ami Bachar

הארי בראון לא זז, בעיקר בגלל מצב הזהב. הזהב הגיע לשפל די נמוך ומכביד על התיק הזה. שוקולד מריר מן הסתם במצב הרבה יותר טוב. במיוחד כי יש בו אלמנט של מניות אירופה

טל כרם

נהנתי לקרוא את הסקירה המקצועית, את האוביקטיביות ואת הניתוח.

ישר כוח.

אלדד

ממה שאני מבין מיטב-דש קנתה 20 אחוז מ eloan זה אומר שהיא מרוויחה מהעסק eloan.

היא לא משקיעה בהלוואות בעצמה.

גם לא הגיוני שהיא עושה את זה הסכומים שם מאוד קטנים בשביל גוף גדול כמו מיטב-דש

יוריק קרמר

שמחתי לקרוא את דבריך על ההלוואות המסוכנות הללו. לא הדגשת מספיק את גובהם העצום של דמי הניהול.

יעל נבט

בתמורה לריבית גבוהה מאשר הריבית על פקדון בבנקים, הלוויתי באמצעות הבנקים והבורסה המפוקחים ובעלי הדירוג השקוף לתשובה, לדנקנר, לזיסר, ללבייב , עידן עופר ולכל מי שקפץ על עגלת התספורת רק כי היה אפשר….. ואף אחד לא התחלק איתי בסיכון.
הקטנתי את הסיכון רק בזכות פיזור גבוה מאוד, וגם בפלטפורמות החדשות התשובה היחידה לסיכון היא פיזור.
ואם הבנק של איסלנד לא החזיר אגרות חוב, והבנק של קפריסין הלאים 40% מהפקדונות אז ברמת הסיכון העצומה של כל הנכסים המניבים הכנסה פאסיבית (הלוואות של בנקים, מדינות, חברות), אפשר לשקול גם את האפיק הזה.

מדד-הים

הפוסט הזה נכון מאד לגבי השוק הישראלי של ה P2P. לגבי השוק האמריקאי, בו החברות כבר קצת יותר וותיקות, מערכת דירוג האשראי היא אחידה, הפיזור רחב הרבה יותר, הנזילות גבוהה יותר ובאופן כללי כל המערכת פועלת שם מצויין. רק יש חבל אחד, אי אפשר להשקיע מהארץ.

מוריה

תודה דורין,
הסברת במילים חכמות את התחושה האינטואיטיבית שלי.
מפחיד לחשוב מה יקרה להלואות צמודות מדד בתרחיש צפוי בו המדד עולה דרסטית- מה שודאי יקרה כדי לתקן את המצב הלא הגיוני בו המדד לא עולה ואף יורד תקופה ארוכה.

א

התרחיש של מדד שעולה דרסטית, נשאר אי שם בשנות ה-80.
מזכיר שקיים יעד שמוגדר ע"י הממשלה (שלא ממש עומדת בו), שחריגה מהותית ממנו תרוסן מיידית ע"י בנק ישראל.
אגב אם שמת לב, 2 מתוך 3 החברות שצוינו לעיל, אינן מצמידות את ההלוואות למדד.

א

הניתוח מעמיק, עינייני ומקיף אך עם זאת מוטה.

מוטה כיוון שבוצע בהשוואה להשקעה בשוק ההון אך לא לסיכונים בו (מיותר להזכיר את הסיכון המגולם כיום גם בשוק האג"ח).
מוטה כיוון שלא בוצע בהשוואה לתשואות האתגריות בשוק ההון כיום.
מוטה כיוון שסוקר רק את שוק p2p החלוצי בארץ, בעוד שבארה"ב (למיטב הכרותי) התחום משגשג ופורח, עם כל הסיכונים הכרוכים בו (ודירוג האשראי האחיד).

לדעתי, התחום אינו מהווה חלופה לתיק ההשקעות בשוק ההון אלא מהווה עוד אפיק לגיוון, פיזור ו"תיבול" התיק..

למען גילוי נאות, מושקע בתחום באופן המתואר לעיל.

פלברות

בארה"ב לכל אדם יש דירוג אשראי מוכר ולגיטמי והשוק של ההלוואות מבוסס ודי ממוסד, בניגוד לישראל. ובכל זאת גם שם מדובר בסיכון גדול יותר מקנייה של מדדי מניות.

א

הכל עניין של פרספקטיבה.
אמנם דירוג האשראי מוכר ולגטימי אך כפי שכתבתי אחיד. כלומר, אם אתה מעוניין להשקיע במספר חברות p2p כימות הסיכונים מבוצע באופן אחיד.
לעומת זאת, בארץ כימות הסיכונים מבוצע בכל חברה באופן שונה באמצעות אלגוריתמים שונים – ולכן לדעתי מהווה פיזור סיכונים רחב יותר.

לגבי השוואה לקניית מדדי מניות, לא מובן איך הגעת למסקנה זאת.. מה בסיס להשוואת הסיכונים? (ביחוד בתקופה זאת בהם המדדים בשיאים).

מתעניינת

שתהיי לי בריאה, דורין. אני קוראת את הפוסט שלך אחרי ש(במקרה)שלושה ימים אני חורשת על האתרים של בלנדר ואי-לון כדי להבין את הקאטצ'. הבוקר דיברתי עם נציגים משתי החברות הנ"ל כדי שיענו לי על כמה שאלות. ראשית, לגבי בלנדר- תחושת הבטן שלי לא טובה. גם אחוז שלם כדמי ניהול וגם 2% לקרן בטחון זה יותר מדי בשביל ריבית ממוצעת של 6-7 אחוזים. ואני לא רוצה שמישהו יבחר בשבילי. לגבי אי-לון אני מרגישה יותר טוב, אולי בלי סיבה. אין להם קרן בטחון אבל הנציג אמר לי שאת הרוב המכריע של בקשות ההלוואה הם דוחים. לטענתו, הם קיבלו בקשות עד היום של… קרא עוד »

קובי

"מדובר על מקרים ספורים מתוך אלפי הלוואות. לי זה נראה סיכון נמוך יחסית" – אמנם אני מלווה אחד בלבד, אבל, מתוך 34 הלוואות שנתתי באי-לון, 3 כבר נמצאות בפיגור.

אורן

הי קובי, תוכל בבקשה לעדכן מה התקדם עם שלושת הלווים הבעיתיים? תודה!

דב

אני באי-לון ויש אצלי לווה אחד שנמצא בפיגור, כבר כמה חודשים…

wewewwewe

את סותרת את עצמך. או שהריבית נמוכה ולא מצדיקה את הסיכון, או שמדובר באפיק אטרקטיבי שמשקיעים מוסדיים עומדים לנהור אליו ולהוריד את הריביות לשפל. אני כמובן מסכים שמדובר בהשקעה עם המון unknown unknowns ויתכן שכל האפשרויות נכונות.

YossiN

כרגיל, פוסט בהיר, בו הכותבת אומרת את דעתה הנחרצת, יודעת כל והמעצבנת… ראשית, יש מקום בעולם למוצר כזה המייצג פוטנציאל תשואה וסיכון גבוהים יותר מאשר אגרות חוב בשוק. הדברים הולכים יד ביד. יש אנשים שהמוצר הזה יכול להתאים לפרוטפוליו שלהם. שנית,"הנחת היסוד היא שלווה שמסוגל לקבל הלוואה מהבנק בתנאים סבירים יעדיף לעשות זאת" היא הנחה שצריך להוכיח, בודאי בשוק הדינאמי של היום וניתן לטעון נגדה ויש דוגמאות לכך. יש לפחות כמה נקודות הניתנות לבדיקה לפני שמגיעים למסקנות. יש חברות P2P בעולם שניתן ללמוד מנסיונן. ניתן לשאול (ולפחות בחברה אחת גם לקבל תשובות) מה שיעור ה"נפל" של אותן הלוואות. לסיכום- סורי,… קרא עוד »

יואב

לא סתם קוראים לזה הנחת יסוד. בבנק אם אתה לקוח טוב אתה מקבל הלוואה בתנאים מצוינים. הסיבה היחידה שלך ללוות במקום מאתר P2P בתנאים טובים פחות היא שאתה לא לקוח כל כך טוב או אפילו גרוע עד כדי כך שבכלל לא רוצים להלוות לך.

איזה דוגמאות אתה יכול להציג? לקוח טוב יכול לקבל הלוואה בריבית של 2%-3% ללא בעיה. למה לו ללכת לאתר כזה?

שירה

נראה שאת פוסלת כל השקעה שאינה הארי בראון.
את דובקת בשיטה שבכלל לא מתאימה למשקיעה צעירה כי היא לא מגדילה את ההון – כל הרכיבים בה מנטרלים זה את זה. צריך 50% מניות.

דני הדר

מה לגביי אתרים מבוססים הרבה יותר כמו lending club ו zopa? הנזילות שם הרבה יותר גבוהה, החברות עצמן ממומנות היטב וlending club אפילו ציבורית. צריך להיות עם פרטים בארה"ב אבל בהנחה שיש אז נראה שחלק מהסיכונים פה יורדים. הסיכון העיקרי של אחוז חדלות פירעון גבוה יותר נשאר עם יגיע מיתון קשה נוסף אך קשה להאמין שהכל יקרוס עד להפסד מוחלט של כל הקרן בהתחשב בפיזור.

maya

תודה על הניתוח. דורין מה את אומרת על קרנות כמו קרן הגשמה?

דורון

תודה על הפוסט. בשנה האחרונה התלבטתי אם להשקיע סכום קטן יחסית, סדר גודל של 2% מתיק ההשקעות, בתור פיילוט ב p2p, למרות שעל פניו נראה מסוכן (פערי מידע). עכשיו למדתי שזה רעיון גרוע, ותזכורת שפיילוט בימי שלום לא אומר כלום על מצב של קריסה.
לי זה היה פוסט חשוב. תודה שוב.

רון

יופי של כתבה, והטבלה…!!
אפשר להיות חצוף ולבקש שתוסיפי לטבלה עוד חברה שנתקלתי בה היום, נותנת
הלוואות לעסקים: BTB
תודה!

טרי

החכמתי מהעין הבוחנת, והשכלתי מהניתוח המעמיק.
תודה רבה לך הסולידית, את כמו באר משאלות

לא מבינה

את יכולה להסביר מה ההיגיון להחזיק בתיק הארי בראון כאשר הריבית אפסית?
את עושה ניסוי?
הרי שבראון יצר את התיק הריבית היתה ברמה נורמלית.
את לא שמה לב שבכל פעם שמדברים על העלאת ריבית, כל התיק שלך נופל?
מה יקרה כאשר היא תעלה באמת?
תתפללי אז לקטסטרופה שתקפיץ את מחיר הזהב, שיפצה על הירידות בשאר החלקים?
נו באמת איך אפשר להתנהל ככה?

אביה

אפשר גם להשקיע בחברה שמלווה כסף ושמכירה היטב את הסיכונים של הלקוחות שלה – האחים נאווי

תומר

דרך אגב אבא שלי בירר לגבי ההלוואה החברתית הזאת וכששאל אותם באיזה היקף הם עובדים כרגע, הם אמרו לו שכרגע הם עובדים בהיקף של 10 מליון שקל כרגע. נניח שמתוך זה הם גובים עמלה של 1% זה יוצא 100,000 שקל לשנה. בתכלס מדובר על משכורת של בן אדם 1. כך שאיך הם מממנים עורכי דין,רואי חשבון ושלל אנשי מקצוע לא זולים?

יגאל אלקסלסי - ממייסדי eloan

ברכות לסולידית על הפוסט על הלוואות המונים. שמי יגאל ואני ממייסדי eLoan. אני פעיל בשוק ההון הישראלי משנת 1998 והקמתי עם 2 חברים את אי-לון ביוני 2012. עלינו לאוויר כפלטפורמה שמקשרת בין לווים למלווים בתחילת 2014. אז ככה, אני מבין שתחום חדש, במיוחד שקשור לפיננסים, מפחיד. ההתלהבות מהלוואות המונים בעולם היא עצומה. השווי של לנדיג קלאב בבורסה האמריקאית הוא 6 מיליארד דולר כאשר הסכום הכולל של הלוואות שהם אירגנו הוא כ 10 מיליארד דולר! זה נראה ממש כמו בועה. מצד שני, לנדינג קלאב מחזיקה פחות מאחוז משוק האשראי האמריקאי, פחות מאחוז!! הפוטנציאל הוא עצום. נכון, חלק מההתלהבות נובע, כפי שהסולידית… קרא עוד »

רון - מגולשי בלוג "הסולידית"

יגאל, יפה שאתה קורא את הביקורת ומתייחס עניינית. זה חשוב, וחבל שלא נעשה גם ע"י אחרים. התעלמת מ-2 נקודות חשובות שהסולידית העלתה, ואני מחדד אותם: 1. אין בטחונות להלוואות. למיטב ידיעתי, גם בשוק ההלואות הבנקאי, לא מלווים אם אין בטוחה. בשוק ה-future למשל, הבורסה דורשת ממך להעביר כ-10% מסכום ההשקעה ומתקזזת כל יום (marked to market). בהלוואת בנק לקבלן, הבנק משעבד את הקרקע בסכום אותו הלווה. מכאן, שאצלכם, שהכל מתכנס להערכת סיכון הלווה. תאורתית, אין בעייה עם זה. אבל זה אומר, שהריבית שאתה כמלווה אמור לקבל תלוייה בעיקר באלגוריתם שאתם תבנו להערכת הסיכון של כל לווה. עכשיו, אם הייתי יודע… קרא עוד »

עמית

חבר, לגבי הערה 2 שלך: 1% עמלה מההחזר היא לא בהכרח גבוהה יותר מעמלה על הקרן של 0.08%. לעיתים נמוכה יותר…

רוני

רבותי כמה דיבוריייים
אני מוכן לשים כסף טוב על השולחן כמלווה בתאי שיש ב-י-ט-ו-ח על הכסף נקודה!

מיקי

יגאל: גם אני נהניתי מתגובתך מלאת המידע. אני רוצה להתעכב על מה שלא הסכמתי איתו. הסולידית כותבת שאין למלווה דרך לדעת אם הריבית מהווה תמורה הולמת לסיכון האשראי. אתה עונה שהפיזור הוא התרופה לכך. לצערי, הפיזור לא יכול להיות תרופה לתוחלת נמוכה של ההלוואה. פיזור מקטין שונות, אבל לא מעלה את התשואה הממוצעת (בדרך-כלל פיזור מקטין תוחלת). אפשר להגדיל את הפיזור כמעט לאינסוף, אבל זה לא מבטיח שהתשואה הממוצעת תהיה חיובית. אני חושב שהפלטפורמה הייתה אטרקטיבית יותר למלווים לו המתווך היה משקיע בעצמו בכל הלוואה. כמו שזה עכשיו, העברת מלוא סיכון האשראי למלווים לא משרה עלי ביטחון שיש מידה מספקת… קרא עוד »

ניר

יגאל, היה תענוג לקרוא את התגובה שלך. אני גם מושקע ב 2 מתוך ה 3 פלטפורומות שהוצגו בסכומים קטנים הגדלים במתינות מידי חודש ומסתכל עליהן כתוכנית חיסכון לטווח הרחוק כי כמו שאמרת הזהב טמון בריבית-דה-ריבית המחושבת מידי חודש. לכל שאר המתלבטים – לא כל השקעה נועדה לכל אחד. ההשקעה ב P2P היא בהחלט השקעה עם סיכון כמו כל השקעה אחרת. השאלה היחידה שנשאלת עתה הינה האם אתה מוכן לקחת את הסיכון והאם אתה יודע להעריך את הסיכון כראוי בהשקעות אלטרנטיביות אחרות ? השקעות אלו הינן הראשונות הקושרות קשר ישיר בין התשואה לרמת הסיכון. לא ראיתי אף אגח שמהצהיר מה הסיכוי… קרא עוד »

Idan Manor

מה עם מתן אפשרות רכישת ביטוח נגד דיפולט??
הבנק יוכל להציע ביטוח למלווים -אפשר עוד לשכלל את המנגנון

רונן

מה לגבי Lending Club? למי שמוכן להשקיע בדולר, זוהי פלטפורמה עם גיבוי משמעותי ( לא עוד סטארטאפ ) וכמות תעבורת הלוואות משמעותית. לדעתי חלק גדול מהחסרונות שהסולידית הצביעה עליהם לא קיימים בפלטפורמה הזו.

שירה

הי
נמאס מזה שבפורום כל ההודעות כמעט הן על השקעות אקטיביות
הרי נושא האתר הוא השקעה פסיבית במדדים, לא?

ישי

נהנתי מאוד לקרוא את הסקירה, כמו תמיד! תודה לסולידית. חייב להזכיר פה את חברת BTB ISRAEL (שלא נסקרה ואוזכרה רק פעם אחת בתגובות). החברה נותנת שירות זהה למה שמוצע בחברות הנ"ל. רק ש – קרן ערבות הדדית – 1% מסכום הפיקדון הנזלת הפקדון – ניתן בכל עת, בתנאי שנמצא לווה חדש מנסיוני האישי, ובדקתי אותם ב'LIVE' – לקח יומיים וקיבלתי את הכסף בחשבון. (יש לציין שעשיתי להם 'בדיקה' על 20% מהסכום, רק כדי לבדוק (כמובן בלי להגיד שזו בדיקה)) אין עמלות ודמי ניהול ישירים מכספי המלווה. דמי הניהול נגבים ב2 חלקים מהלווה. אגרת בדיקת היתכנות ודמי ניהול באחוז מסוים מהלוואה… קרא עוד »

sigal

גם אני שמתי לסכום קטן יחסית אצלהם . השירות מעולה .נציג תמיד בקשר איתך. תמיד הם זמינים לכל שאלה. קיבלתי אישור מהם על ההפקדה . לבנתים מנסה אותם.

לא חובה

אני זבל של בנאדם אם לא הגעת לעצמאות הכלכלית שלך בעזרת ירושה.
נשבר המוח כבר מהנפנופים שלך בעצמאות הפיננסית הקלוקלת שלך.
כמה אפשר לחרטט את כל העולם. הרי ברור שקיבלת ירושה מטורפת! אין שום סיכוי שעבדת בהייטק וחסכת כמה מיליונים. היית צריכה לשרוד על מים ולחם! אף בנאדם לא יכול. ירושה ירושה ירושה!!!! חהחהחהחהחהה

דן

כמה אומללות בתגובה אחת. בעעע

רן

בחנתי את הנושא לצורך השקעה דרך אחד מהגופים שצוינו בכתבה
נתון ששאלתי את עצמי ואת החברה המדוברת מה ההיקף של ההלוואות שנתנו עד היום ונאמר לי ש10 מיליון שקלים נשאלה השאלה מימה הם מתפרנסים בהנחה שהם מקבלים כאחוז לשנה ההכנסות השנתיות שלהם כ100 אלף שח כמה אנשים ניתן להעסיק ב100 אלף שקלים ומה איכותם של אותם אנשים שאמורים לאבחון את והלווים ולבצעה סלקציה להגנת המלווים (לכל היותר משרה אחת של כ 9000 שח בחודש)
ליפני הוצאות אחרות האם זה ישים ??!!

אמרתי להם שיחזרו אלי שהיקף ההלוואות יגיע לפחות ל500 מליון שח

מתעניינת

טוב, חזרתי לעדכן. החלטתי לשים כמה אלפי ₪ בשתיים מהחברות ולבחון את התוצאות לאחר חצי שנה. העברתי כסף לאי-לון והשקעתי. הכל ברור ושקוף, המידע על כל לווה הוא מפורט (למעט זיהויו כמובן). העברתי כסף לבלנדר ו… בחרתי למשוך בחזרה את הכסף. לא שקוף, לא ברור, לא נותנים תשובות מספקות. למשל, קרן הביטחון שהם גובים מהמלווים. אחוז הקרן משתנה מהלוואה להלוואה. אין קורלציה בין זה לבין הריבית הניתנת ללווה (הגיוני שככל שהלווה פחות מסוכן, כך גם הריבית נמוכה יותר ואחוז התשלום לקרן הביטחון יירד) אבל רואים שאין קשר. לשאלתי על כך, קיבלתי מגוון של תשובות עמומות בסגנון "חישובים פנימיים". לי זה… קרא עוד »

עמוסס

לא עובד אצלם אבל בדיוק היום קיבלתי תשובה לגבי זה: ההפרשה לקרן הביטחון היא האינדיקציה למסוכנותו של הלווה. זה נע בין 1 ל 2 אחוזים כאשר הממוצע הוא 1.3 1.4

לגבי הריבית: הלווה מקבל טווח ריביות והוא צריך להחליט בין לשלם פחות (ריבית נמוכה בטווח המוצע) לבין להיות אטרקטיבי יותר למלווים (ריבית גבוהה יותר בטווח המוצע). אני מודה שגם לי זה נשמע קצת מוזר אבל זו התשובה שקיבלתי.

בגדול, אין ספק שלכל אתר יש את היתרונות שלו ולא קיימים באחרים ואת החסרונות שלו, שכן קיימים באתרים אחרים ונשאר רק לחכות שהתחום יבשיל קצת יותר כדי שתהיה "תחרות" גם במובנים האלה.

מתעניינת

לעמוס,
לגבי קרן הביטחון זה לא נראה נכון מה שאמרו לך.
אני נכנסתי להלוות וראיתי שעל הלוואה בריבית של פחות משש, דרשו 1.3% לקרן והלוואה בריבית קצת פחות משמונה דרשו 1% בלבד. זה מה שגרם לי לפנות אליהם בטלפון ולברר.
לגבי הריבית וטווח הריביות התמוה- סיפרו את זה גם לי ונשמע לי מצוץ מהאצבע. לכן החלטתי למשוך את הכסף עוד לפני שביצעתי פעולה אחת שם. אני מספיק מבוגרת כדי לזהות התנהלות מוזרה 🙂

אני גם

שלום למתעניינת.
רציתי לשאול אותך מהניסיון שלך כעבור שנה בדיעבד היית משקיעה

BUZZ

כמו שנאמר, בארה"ב השוק מפותח יותר
מפוקח יותר
ויש דירוג אשראי אחרי אישי, מה שמקל על ההשואה בין ההלוואות.

אחת החברות האמריקאיות, היא , lendingclub.com
שגוגל היא אחת מהבעלים שלה
והיא גם ניסחרת – ככה שיש לא מעט נתונים.

הבנתי שאפשר להשקיע דרכה, למשקיע שהוא לא תושב ארה"ב, מעל 100$ אלף.
הפכתי את האתר שלהם – וגם פניתי אליהם – אבל ללא תשובה.

מישהו/י מכיר/ה???

עמוסס

מכיר, פניתי אלייהם והם גם ענו. אכן כמו שכתבת, 100,000$ במינימום בשביל להתחיל להשקיע שם. מה שיפה זה שגם יש להם סטטיסטיקות לאורך זמן: https://www.lendingclub.com/info/demand-and-credit-profile.action

harelprimack

טיפה הקדמה. פעם, לפני לא הרבה שנים, מי שחטף שבץ מוחי, היו שמים אותו בקצה חדר המיון, אומרים ש"נותנים לו טיפול משמר", ואללה באב אללה. לא היה הרבה מה לעשות. היום, צינתורי מוח מצילי חיים ומעלי איכות חיים הם עניין שבשגרה. מה הנמשל? נכון, הלוואות חברתיות הן מסוכנות, ולא ברור האם כרגע הן מביאות בשורה אמיתית. אבל יש כאן בהחלט אפשרות לבשורה עתידית אחרי שכולם ילמדו קצת את המכשיר הזה, שיש לו כמה יתרונות פוטנציאליים על הבנקים. לכן, המושג "שירת הסירנה" ממש לא מתאים כאן. מה כן יכול להיות כאן מבחינת בשורה? קודם כל מוסד שכולו אשראי בלי כל העטיפות… קרא עוד »

אני

עכשיו, כשנה לאחר פירסום הפוסט, האם היית משנה את ההמלצות?

yo

מקריאת הפוסט עולה כי הכותבת אינה מבינה באשראי קמעונאי ומתעלמת מהעובדה כי על התעשייה הפיננסית בעולם וכפועל יוצא גם בארץ באיחור המתבקש , עובר שינוי מבורך הודות לשינויים טכנולוגיים המאפשרים יכולת יצירת אומדן סיכון אמינה וטובה ע"י חברות טכנולוגיות. נכון שלא כל הפלטפורמות מוצלחות ועושות עבודתן נאמנה אולם כמו בכל שוק המוצלחות ישרדו ויכלו לספק תשואות עודפות למשקיעים בהן על פני האלטרנטיבות הקיימות . מציע לכם לקרוא מה קורה בעולם במיוחד בארה"ב ובאירופה בפלטפורמות P2P ולהיווכח כי נפחי האשראי ( כלומר ההלוואות ) הנמכרים דרך P2P גבוהים מנפח האשראי שנמכר יחד ע"י כל הבנקים בארץ ואחוז הכשל שלהן נמוך משל… קרא עוד »

shmolik

גם אני תוהה אם דעתה על ההלוואות המונים השתנתה, אשמח לעדכון מממנה ומהמלווים.

יואב

אם החברה תהיה ערבה לקרן או לפחות לרובה המוחלט הייתי שוקל את זה.
בדיוק הסתכלתי באחד האתרים היום ובדקתי באיזו ריבית אני יכול להלוות. מדובר בריבית יותר מכפולה מזו שהבנק היה נותן לי, כלומר רק לווים מסוכנים ישתלם להם להלוות מהאתרים הללו ולכן כאמור, בלי ביטוח אני לא מעוניין בסיכון הזה.

דן

חסרה פלטפורמה עם בטחונות ושיעבודים לטובת המלווים

דן

כבר מקריאת החוזה הדרקוני שפוטר את החברה מאחריות הרגשתי צורך להתרחק מהנושא כמו מאש.

מבולבל

היה יכול להיות נחמד לקבל מספר עדכונים בנושא, ממשקיעים שהתנסו ויכולים לספר אם התגבשה דעתם בנושא ולאיזה כיוון. כרגע הכסף בפק'מ לצערי, שקלתי מלפני מספר שעות להשקיע סכום מכובד בבלנדר, בעיקר בגלל הקרן אותה הם מציעים, לצערי לא ראיתי כאן תגובות שלהם אך לפי המידע אותו מצאתי ברשת (לא יכול לומר עד כמה רמת אמינותו גבוהה כיוון שאני דיי חדש בנושא) החברה צמחה מאז הקמתה ואף התרחבה גלובאלית, מצד שני ראיתי שרוב המוחלט גם כאן וגם בפורמי דיון אחרים מעדיפים את אי-לואן, לטענתם בגלל השקיפות. עדיין מתקשה להגיע להחלטה וכנראה שאכן קיים סיכון שלא ארצה לקחת בשלב זה, אגב בבלנדר,… קרא עוד »

אחת שמשקיעה

למבולבל,
אני מציעה להתרחק מכל החברות האלו עד שהן יוכנסו לפיקוח של אגף שוק ההון.
מניסיוני, רב הנסתר על הגלוי ולפחות בחברה שאני משקיעה בה- הורידו שקיפות עוד ועוד.

עידן

Lending Club קורסת. המנכ"ל התפטר.

יובל

כתבה מצוינת! בתור בוגר תואר בכלכלה נהניתי מאוד לקרוא, עזרת לי להחליט אם להשקיע שם או לא.

ירון

כתבה טובה ומסבירה את כל הצדדים , מעניין בעלי החברות הנ"ל שמתראיינים בטלוויזיה לא מזכירים את שלל הסיכונים האלה. זה נשמע לי כמו פירמידה, שזה עובד טוב אז כולם מרוויחים, הבעיה ה"קטנה" שהלווה לא מחזיר וברח עם הכסף, ואז בטח שירות לקוחות ותחכה שהם יתבעו אותו ( ובמדינת ישראל גם אם הוכח בבית המשפט שהלווה לא החזיר, אז הלווה לא יישאר עם הכסף בחשבון ויחכה שיקחו אותו, הוא יעביר לבני משפחה אחרים או יקנה רכב על שם בן משפחה אחר ואז אי אפשר לגעת בו וגם אם יש דירה בבעלותו ובמשכנתא לא תמיד משתלם לגעת וגם ברכב זול לא תמיד… קרא עוד »

Kempner Group

לאחר נסיון של שנה בכל פלטפורמות ההלוואות בלנדר ======= א. בלנדר – אחוז דיפולט אימתני של מעל 10 אחוזים. ב. בלנדר גובים לקרן הבטחון אחוזים מכובדים של עד 2.5 אחוז ג. מכירה בריבלנד עולה עוד חצי אחוז ד. השתתפות ברווחים של בלנדר עוד חצי אחוז. בשורה התחתנה – לא רק שלא מרוויח, אלה מפסיד. גודל התיק שלי לאחר שנה קטן מגודל ההשקעה. רמת השקיפות גרועה מאוד, היכלות של המשקיע לגלות את סטטוס ההשקעות שלו בעייתית ודורשת "התעמלות " בנבכי המידע שם. בתיק ההשקעות שלי יש 15 הלוואות בפיגור(אבודות?) איש לא טרח לעדכן אותי בזה. כנראה שהפרמטר היחיד לסינון מלווים הוא… קרא עוד »

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן