הכנסה בסיסית: קיצור דרך לחופש כלכלי?  

ה

מה אם במקום לעבוד תמורת משכורת, כל אזרח יקבל מהממשלה סכום חודשי – "הכנסה בסיסית" –  ללא כל תנאי מוקדם, וכך יוכל להנות מרמת חיים נאותה, שפע של זמן פנוי, אי-תלות במעסיק, וחופש מדאגות כלכליות? 

ההצעה הספק אוטופיסטית הזו, שחוזרת בכמה גלגולים מאז סוף מלחמת העולם הראשונה, שבה לאחרונה לכותרות לאחר שנודע על ניסוי מתוכנן של ממשלת פינלנד, במסגרתו עתיד כל אזרח פיני לקבל צ'ק חודשי על סך 800 אירו (כ-3,500 ש"ח) מהממשלה. הסכום הזה, ככל שאני מבינה, מיועד להחליף בהדרגה את קיצבאות הרווחה במדינה.

לא משנה איך נקרא לקונספט הזה – הכנסה בסיסית, דיבידנד לאומי, מס הכנסה שלילי — חייבים להודות שיש בו משהו אטרקטיבי.

מפרספקטיבה שמאלית, הכנסה בסיסית היא דרך לתקן את הפגמים ואי-הצדק ב"מערכת".

לפי תפיסה זו, העולם כיום פרודוקטיבי מאי פעם, אולם הרבה מאוד כסף מוסט מהכלכלה היצרנית לידיהם של אוליגרכים, שעה ששכרם הריאלי של העובדים שבתחתית הפירמידה — נשחק. מגמות כמו רובוטיזציה ואוטומציה הולכות ופוגעות בכוחם של העובדים ואף עלולה לייתר אותם כליל, מה שצפוי רק להחמיר את מצבם. מאחר שכבר לא ניתן לסמוך על שוק העבודה חסר היציבות שיחלק את העושר העצום הזה, הפתרון הוא להעביר את התפקיד לידי הממשלה, שתבצע את חלוקת העושר באופן הוגן ושיוויוני, באמצעות חלוקת כסף להמונים. כך כולם יוכלו להנות מפירות הצמיחה, לא משנה מה מעמדם. הכנסה בסיסית, מוסיפים הסוציאליסטים, תחלץ מאות אלפי אנשים מקו העוני. כך יווצר פרולטריון עשיר יותר ומחוזק יותר, שיהנה מכוח מיקוח גדול יותר אל מול מעסיקיו, וכבר לא יהיה תלוי בהם כבעבר.

גם תאורטיקנים בימין הכלכלי – כמו מילטון פרידמן ופרידריך פון-האייק – הביעו בשעתו תמיכה בגרסה (מרוככת במקצת) של הרעיון הזה.

מפרספקטיבה ימנית, הכנסה בסיסית היא חלופה ראויה,יעילה ואפקטיבית בהרבה מזרועות התמנון של מערכת הרווחה המנופחת, הבירוקרטית והיקרה להחריד הנהוגה כיום. הכנסה בסיסית מאפשרת לחתוך את המתווכים הפטרנליסטים ואת התלות הפסיכולוגית והמנטלית שנוצרת בהם. במקום לתחזק גופים כמו הביטוח הלאומי ומערך שלם של עובדים סוציאליים, נותנים כסף לאנשים באופן ישיר, ללא תנאים מוקדמים, בלי מבחני הכנסה, בלי ועדות זכאות משפילות, בלי מרכזי תעסוקה, בלי מלכודות רווחה אכזריות, ובלי הונאות ודרכים לתחמן את המערכת. במקביל, מבטלים את כל יתר הקצבאות – אבטלה, נכות, ילדים, וכן הלאה.

אפשר לבסס את הטיעון שהכנסה בסיסית מתיישבת גם עם פרספקטיבה "סולידית".

בבלוג הזה, אחרי הכל, אני כותבת על חתירה לעצמאות כלכלית דרך עבודה קשה (במשך 5 עד 10 שנים), חיסכון אגרסיבי של ההכנסה והשקעת החיסכון לטווח ארוך. התוצאה היא אורח חיים פשוט, דל-חתימה, בלתי-תלוי, עתיר זמן פנוי, הממומן מהכנסה הונית שמניב תיק ההשקעות שחסכנו — ולא בכסף שמקורו במעסיק, בלקוחות, או באשראי צרכני.

לסגנון חיים כזה יש יתרונות מעשיים: צריכת משאבים נמוכה, הקטנת טביעת הרגל הפחמנית, והגשמה עצמית משמעותית יותר.

ניתן לומר, לפיכך, שאם אנשים רבים יאמצו את סגנון החיים הזה, האפקט המצרפי יהיה חיובי. הכנסה בסיסית, במובן זה, היא מעין "קיצור דרך" ממשלתי לחופש כלכלי  לכולם; רק  שבמקום לעבוד ולחסוך במשך 10-5 שנים, כולם –  גם כאלה שאין להם את המשמעת, אורח הרוח, המוטיבציה או התבונה הנדרשת כדי לעבוד קשה ולחסוך — מקבלים מזומן מיד וביד מהממשלה, ובכך מתקרבים יותר לחופש.

אז כן, אין ספק שיהיה מאוד נחמד לקבל הכנסה בסיסית מובטחת מהממשלה הטובה והמטיבה.

אבל מי שסבור שמדובר בתרופת פלא אגליטרית לכל תחלואיו ומצוקותיו של העולם הכלכלי צפוי, לדעתי, להתאכזב.

מצבו הכלכלי של אדם נקבע על פי שני משתנים שאינם תלויים זה בזה:

1) עושר כספי — גובה ההכנסה (אבסולוטית)

2) עושר תודעתי – האופן שבו ההכנסה הזו מנוהלת.

אנשים, כידוע, נבדלים זה מזה באופן קיצוני הן ביכולת להרוויח כסף והן ביכולת לנהל כסף. מכאן שאפשר לדבר על ארבע קבוצות / טיפולוגיות:

קבוצה א': אנשים שהכנסתם גבוהה, והתנהלותם הפיננסית נבונה:  זהו מצב האופטימום. אנשים אלה יכולים לחסוך הון תועפות ולהגיע לעצמאות כלכלית במהירות יחסית,.

קבוצה ב': אנשים שהכנסתם ממוצעת או נמוכה, והתנהלותם הפיננסית נבונה. אנשים אלה הצליחו לפשט ולייעל את סגנון החיים שלהם בצורה כזו שמאפשרת להם לחסוך לפחות מחצית משכרם, אף שהוא אינו גבוה באופן אבסולוטי.  גם הם יכולים לחסוך הון תועפות (ביחס לעלות המחייה שלהם) תוך פרק זמן קצר, אולם נדרשת מהם רמת התייעלות גבוהה יותר מקבוצה א'.

קבוצה ג': אנשים שהכנסתם גבוהה, אך התנהלותם הפיננסית גרועה. בתמצית, אנשים אלה חשים צורך עז לבזבז כל שקל עודף שנכנס להם לחשבון, אחרת הכיס שלהם נשרף. ע"ע הכדורגלן או כוכב הזמר פושט הרגל החביב עליכם, או המשפחה הטיפוסית המתראיינת בטמקא וטוענת שהיא לא גומרת את החודש למרות הכנסה של 30,000 ש"ח בחודש.

קבוצה ד': אנשים שהכנסתם ממוצעת או נמוכה, והתנהלותם הפיננסית גרועה. זה כמובן המקרה הגרוע ביותר. מדובר על אנשים שבוחרים לבזבז את המעט שהם מכניסים על שטויות, ולאחר מכן מתפלאים שאינם סוגרים את החודש.  רוב נתמכי הסעד מוצאים את עצמם כאן.

נניח כעת שממשלת ישראל קובעת הכנסה בסיסית אוניברסלית בשיעור של 5,000 ש"ח בחודש לכל אזרח תושב ישראל, ללא תנאי.

והנה הבעיה: אם אתה יודע לחיות היטב על פחות מ-5,000 שקל בחודש, רוב הסיכויים שכלל לא תזדקק לכסף הממשלתי הזה מלכתחילה. זה נכון במיוחד לגבי קבוצה א', אבל גם לגבי קבוצה ב'.  וזה עוד מבלי להזכיר את הפסול המוסרי (בעיני) במתן כסף ציבורי לאנשים עצמאיים שכלל אינם זקוקים לו.

מנגד, אם אתה לא יודע לחיות היטב על פחות מ-5,000 ש"ח בחודש (קבוצות ג' ו-ד', לעיל), רוב הסיכויים שתפרק את "ההכנסה הבסיסית" שתקבל כל כך מהר, עד שהיא פשוט לא תספיק לך!  אם היה לי שקל על כל צרכניסט בכיין ופריך שנתקל בבלוג הזה ואמר ש"אי אפשר" לחיות על פחות מ-15,000 ש"ח בחודש, ובכן, הייתי עשירה יותר. 🙂

במילים אחרות, הכנסה בסיסית עשויה לשפר את צד ההכנסה האבסולוטית (העושר הכספי).  לאנשים יהיה, כנראה, יותר כסף. אך מבין כל הקבוצות, רק קבוצה ב' יכולה להפיק תועלת מעשית כלשהי ממצב זה (וגם כאן, באופן מוגבל, משום שכפי שכתבתי במספר הזדמנויות, כשכושר המחייה שלך גבוה מספיק, אפשר לחיות מצוין גם על שכר של עובד מקדונלד'ס).

עבור אלה שלא יודעים להתנהל עם כספם, לא משנה בכמה נגדיל את הכנסתם – הם תמיד ימצאו דרך לבזבז אותה, מבלי שמצבם ישתפר באופן משמעותי.

ההנחה שאפשר לפתור כל בעיה באמצעות פתרון כספי היא הנחה שגויה, חד-מימדית, ובמידה מסוימת גם מסוכנת. עוני תודעתי הוא לא בעיה שאפשר לתקן בכסף. זה כמו לדחוף קוביה לחור משולש: הפתרון הלא נכון לבעיה.

למעשה, ההשלכות של חלוקת כסף, ללא תנאי, לאנשים שלא יודעים לנהל אותו, עלולה במידה רבה להחמיר את מצבם. כך אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מחלקים כסף לאנשים, ומגלים בדרך פלא ש"הר החובות" רק תפח. זוהי דוגמה קלאסית של בעיית "הסיכון המוסרי" – ככל שאדם חש שיש לו רשת ביטחון שלא תתן לו לקרוס, כך הוא נוטה לפעול בפזיזות רבה יותר.

המציאות העגומה היא שיש אנשים שפשוט לא מסוגלים לחיות היטב על אף סכום. אנשים כאלה פשוט חושבים כמו עניים, גם אם יש להם כסף. הדבר האחרון שהאנשים הללו זקוקים לו הוא כסף נוסף. הם זקוקים למישהו שיחשוב בשבילם / במקומם. הם מקבלים זכויות המוקנות לכל אדם מבוגר, אבל לא מסוגלים לעמוד בחובות המצופות מאדם מבוגר. זו בעיה שאפשר לתקן, אם בכלל, רק ברמה התרבותית. אי אפשר לתקן את זה בכסף.

מרגע שתזרים המזומנים הממשלתי יתחיל, אני בספק אם אפשר יהיה לעצור אותו, גם אם כלל לא ישיג את מטרותיו.

הסכום שיחולק – בין אם 1,000 ש"ח או 10,000 ש"ח בחודש – פשוט לא יספיק לחלק גדול מהאנשים. התסכול שיווצר מכך הוא כר פורה להתפתחות של טינה וכעס ותסיסה חברתית. ראו מה קורה היום: נדיר מאד למצוא נתמכי סעד בישראל שחשים שביעות רצון ממצבם הכלכלי. מעטים חשים הוקרת תודה כלשהי כלפי הממשלה (ומשלמי המיסים) שמקיימת אותם. זה קורה עם שכר המינימום, עם קצבאות הנכים, ועוד… תמיכה ממשלתית, מטבעה, אף פעם לא מספיקה.

כך שיש משהו מעט נאיבי בהנחה שמרגע ש"נשטח את המגרש" ונחלק כסף לכולם, אנשים לפתע יטהרו את עצמם מתרעלת הרחמים העצמיים והקנאה שדוחפים להם במצקת.

הכנסה בסיסית, אם כן, לא תהפוך אנשים למאושרים יותר.

דניאל פינק כותב שאושר מושתת על מרכיבים של "אוטונומיה, אדונות-עצמית ותכלית". לדבריו, אנשים מפיקים סיפוק מהאופן שבו דברים נעשים, אף יותר מהתוצאה המוחלטת.

אני בספק אם הסתמכות על סמכות חיצונית – קרי, הצ'ק החודשי מהממשלה – תחזק במשהו את תחושת החירות, האוטונומיה, האדנות-העצמית והתכלית.

מכאן שלא נכון בעיני להקביל חירות כלכלית שהיא תוצאה של הבחירה לחסוך ולהשקיע, לבין "חירות כלכלית" שתלוי בנדיבותו / טוב ליבו של אדם או מוסד אחר, נאור ומטיב ככל שיהיה. במקרה האחרון, התלות במעסיק מוחלפת, דה פקטו, בתלות בממשלה. עצם התלות, בהגדרה, עומדת בסתירה מהותית לביטוי "עצמאות כלכלית".

אני אוהבת את היעילות והישירות של רעיון ההכנסה הבסיסית. אני אוהבת את חיסולן הפוטנציאלי של מלכודות הרווחה האכזריות. אבל אני מאמינה שבסופו של יום מדובר ברעיון עיוועים שסופו להתמוטט. לא בגלל האינפלציה שתיווצר, לא בגלל חיסול  התמריץ לעבוד, לא בגלל מיסוי היתר.  הבעיה היא שהכנסה בסיסית, לבדה, לא תצליח לרסן את ההסתגלות ההדונית שמאפיינת את צרכני החברה המודרנית.

רק מי שבוחר לחסוך, מתוך בחירה מודעת, מסוגל לרסן את התשוקות הללו. מי שיגלה שהכסף פשוט נחת בכיסו, ללא קשר סיבתי למאמץ שהשקיע או להחלטה שקיבל, יגלה עד מהרה שהכסף פשוט לא מספיק לו. זה יעורר תסכול, יעמיק את התלות, וייצור כדור שלג מתגלגל שאת מחירו ישלם כנראה בעיקר המעמד הבינוני.

הירשם
הודע על
guest

68 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
שחר

הסולידית
אני בחור צעיר ומפחד שלא אצליח ליישם את הרעיונות המובאים בבלוג (שאני מאוד מתחבר אליהם) בשל לחצים חברתיים.
מה דעתך? האם יש לך טיפים מסוימים בנושא?

א. ב

האם את מעריכה היטב את ההשפעות שיש ללחוץ חברתי? מעטים נופלים במדויק לטיפוס המופנם. אמירה של "החלפת קבוצת חברים" איננה אלטרנטיבה לרוב וגם האמירה שלא לספר למשפחה היא מצויינת עד שמבינים כי למעשה מדובר בקשר מכוון על משהו שאמור להיות לטובת כולם.. אולי עדיף לספר או לחיות איך שאת רוצה במקום להציע להסתתר או להחליף חברים.. זה נשמע יותר כמו הימנעות מאשר התמודדות..

צ'או

תבדוק, אולי אתה בהריון.

requiemshark

היי שחר. אני לא לגמרי סולידי, למרות שבחודשים האחרונים אני מתקדם בצעדי ענק לכיוון. האופן שאני אוהב להסתכל על זה, היא שאחד הדברים שאנשים מעריכים הוא אחריות, בן אדם שמבשל לעצמו (ולא קונה בחוץ) בוחר בחירה חסכונית ובריאה עבור עצמו, בן אדם שגר עם שותפים (אם נגיד הוא רווק) במקום לגור לבד, בן אדם שמנקה לעצמו את הבית ולא מזמין עוזרת, שנוסע באופניים לעבודה – הוא עושה משהו מוערך. הוא לוקח אחריות על חייו. כל התפיסה של האם הוא כן או לא יכול לצאת לפנסיה עוד 5, 10 או 30 שנה? אין שום סיבה לנהל על זה שיחות, אלא אם… קרא עוד »

שחר

תודה לכולם
יש לי את החברים הכי טובים בעולם ולעולם לא אחליף אותם
מבחינתי ערך החברות זה משהו שהוא הרבה מעל לנושא הנדון.
אבל אני מגיע למסקנה אחרי מחשבה ואחרי הקריאה של התגובות שלכם, שאנשים שיחשבו עליי אחרת בגלל בחירות כאלה ואחרות שלי, כנראה לא באמת חשובים. האנשים החשובים יעמדו לצידי ולא ישנו להם הבחירות הכלכליות שלי, לא ככה?

asaf oved

ההנחה בבסיס הרעיון שאנחנו שווים ולכן נקבל סכום שווה שגויה. כיצד זה פוטר התייחסות לנכים, אנשים שנולדו למצבים בעייתיים ובאופן כללי, כל מי שהוכנס למצב קשה. האם הם שווי ערך לאזרח הממוצע שצריך עם פוטנציאל השתכרות סביר עד גבוה? אני גם לא אוהב את מערך הביורוקרטיה הנוכחי, אבל לדעתי יש מקום לשפרו ולא לזרוק כסף על האוכלוסיה ממחשבה שזה ישפר את מצבם לעומת המצב הנוכחי

fintranslator

מדהים עד כמה זה נכון! שאלה תיאורטית יכולה להיות האם העלייה במסים (הישירים+עקיפים+אינפלציה) תהיה יותר או פחות מהקצבה החדשה אחרי שמקזזים את כל הקצבאות הקיימות?

תומר

מעניין מה היה קורה אם היו אומרים לאנשים שבמקום 5000₪ בחודש הם היו מקבלים אוכל בסיסי בחינם ( מוצרי יסוד), חינוך ובריאות חינם? מה אז אנשים היו בוחרים? את הכסף או את הרווחה?
בכוונה לא רשמתי על דיור כי אי אפשר לתת דיור בחינם ובטח שלא בארץ ( ראה ברית המועצות)

משה

ראה חיילים מפונקים שקונים אוכל במסעדות במאות שקלים במקום להסתפק במזון המוצא בבסיס (גם כשחבריהם טוענים שהוא טעים להם)

רוני

אין פתרון מושלם, מדובר כאן ברעיון המעודד בינוניות.

עידן

את משהו מיוחד 🙂 תודה על הכתיבה, מקווה להתחיל בקרוב ללכת בדרכך.

דרור

מסכים עם הכתוב כאן. אבל, צריך להסתכל ולבחון עוד היבטים כמו יוקר המחיה, מגורים בפריפריה הישראלית שאין מנוס מלהחזיק רכב ובעיקר מצב הריבית. אי אפשר לחסוך את הכסף הפנוי במצב הריבית הנוכחית. וגם, רוב הציבור לא יודע "לשחק" בשוק ההון.

תמרה

אולי הנכון הוא אם המדינה היתה מוסיפה התנהלות כלכלית, צמצום מעשי של טביעת הרגל הפחמנית, צרכנות אפקטיבית ועוד למערכת החינוך מגיל קטן. זה היה בסופו של דבר מצמצם לה הרבה עלויות בהמשך…רק שצריך הרבה אומץ ויושרה בשביל זה וזו אוטופיה.

thewaler

דווקא כמישהו שתומך במטרה הכללית של הבלוג, אני חושב שהחשיבה שאת מציגה כאן מכילה דכיטומיה שהיא מאוד שגויה. או שאדם יודע להתנהל כלכלית נכון ולכן ולא צריך את ההכנסה הבסיסית, או שהוא לא יודע ולכן ההכנסה בסיסית לא תעזור לו. אבל כמו רוב הדברים, אין כאן דיכוטומיה, אלא ספקטרום רב-מימדי שמכיל מנעד רחב מאוד של אנשים עם יכולות ורצונות שונים. בספקטרום הזה, נופלים הרבה מאוד אנשים שהכנסה בסיסית יכולה לשפר את מצבם. בנוסף, בדיוק כמו פרידמן והאייק (שתמכו ברעיון בגרסא שרק משנה את מנגנון הפיזור והיא לא "מרוככת" בשום צורה), צריך לזכור שמדובר ב-Lesser Evil. בהינתן מצב שבו חלק מתפקידי… קרא עוד »

יאיר

הרעיון המוצע הוא נכון ונבון, וכדאי ליישמו עבור מי שבוחר או נאלץ לא לעבוד. וזה כולל סטודנטים ונכים זקנים ונשים יולדות, חרדים בחלקם, חיילים ומובטלים וחסרי מזל וחסרי בינה. בנוסף ליתרונות שנמנו, חשוב להבין שהקטנת החשש מפני "אבטלה" תביא להקטנת ניפוח המנגנונים וסרבול המשק הציבורי, תביא להגדלת היעילות ופריון העבודה. והקטנת בזבוז כספי הלאום על "יצירת מקומות עבודה" מלאכותית. הדבר יאפשר להוזיל את סל הקניות בארץ באמצעות ביטול מכסי המגן על ייבוא תוצרת, מכסים שנועדו "לשמור על מקומות העבודה". הקטנת הצורך בתעסוקה תביא להגדלת האפשרות למגורים הרחק ממרכזי התעסוקה, דבר שפירושו הרחבת שטחי המגורים ושיפור איכות החיים. הקטנת ההכרח התעסוקתי… קרא עוד »

eladmarg

מסכים איתך שהרעיון לא טוב, אבל יש הרבה מאוד דברים שאפשר כבר לשנות היום.
למשל גימלאי צהל, פורשי מקורות ועובדי חברת החשמל "המחוברים", חיים טוב מאוד עם פנסיה שמנה ומסתדרים יפה מאוד.
מצד שני, כאשר ביטוח לאומי לא מאפשר לאנשים נכים לעבוד (כי אז הקצבה שלהם תפסל) יש כאן בעייתיות.
הקפיטליזם הוא מנגון נפלא שמשרת את הרוב בצורה היעילה ביותר, אל לצערנו מה שקורה בשנים האחרונות הוא קפיטליזם חזירי שמרכז את מרבית העושר בגוף קטן ומצומצם.

thewaler

כל הדברים שציינת הם בעיות שמקורם לא בקפיטליזם, אלא בהתערבות של המדינה בכלכלה – אז איך בדיוק הקפיטליזם אשם בהן?

למל קוני

מדובר בסוציאליזם חזירי.
גם קפיטליזם חזירי הוא רע (ראה דוגמא החברה שהעלתה מחיר של תרופה חשובה להצלת חיים למחיר אסטרונומי)

בכלל, חזירות היא תכונה רעה.

הפתרון? אולי אין פתרון וזהו טבע האדם? לא יודע.

סיוון

המודל לא ברור לי באופן בסיסי : אם אני רווקה ללא ילדים אני אקבל 3500 ש"ח, ואם אני אם חד הורית ל-7 ילדים אני גם אקבל 3500 ש"ח ? או שכל ילד זכאי בעצמו ל- 3500 ש"ח ? או לסכום מופחת עד גיל 18 ? לא הבנתי איך זה אמור לעבוד (בפינלנד).
מעבר לזה אני מסכימה עם הסולידית שזה לא יעזור לכל הבכיינים, אשר תמיד ישאפו להמשיך ולבכות (ולהסתכל מסביב למי יש יותר מהם).

thewaler

למיטב הבנתי את מקבלת את אותו הסכום בלי התחשבות במצב המשפחתי שלך.

yanaia

יש תת קבוצה ל-ב': אנשים שהכנסתם מאוד נמוכה או כמעט לא קיימת, למשל נכים, קשישים, יתומים, חולים כרונית וכדומה. הם אולי יודעים לחסוך ויש להם משמעת עצמית, אבל עם ההכנסה שיש להם אפילו זה לא מספיק.
אם רוצים שהם לא יסתובבו ברחובות, ושגם לא יסתמכו על נדבנים, אז להבנתי או שיש מערכת רווחה (ואז שוב מתחילות השאלות של למי מגיע ולמי לא) או שנותנים הכנסה בסיסית לכולם.

לדעתי הכנסה בסיסית תעזור בעיקר להם, ולכן מוצדקת כלכלית וחברתית.

רימון

יש משהו ברעיון זה כל עוד אתה ובני ביתך בריאים. אם יש לך בבית שני ילדים עם צרכים מיוחדים שכיום מקבלים מביטוח לאומי כ- 10,000 שקלים לחודש, פתאום הרעיון של תשלום קבוע לכולם נשמע פחות ערב לאוזן. מעניין לדעת אם יש בין המגיבים גם מקרי קצה.

דרך אגב את מחצית המנגנון המעצבן, המנופח וכו' של ביטוח לאומי אפשר לקצץ כבר כיום. אין כל הגיון בכך שלמס הכנסה יהיה מנגנון גביה, לביטוח לאומי מנגנון נפרד וגם למע"מ מנגנון נוסף. מחיקת מנגנון הגביה של ביטוח לאומי ותקצובו על ידי הממשלה מתוך המסים האחרים היה מאפשר חיסכון ענק.

יבגני

הייתי מעוניין לקרוא בהרחבה גדולה יותר דעות / הדעה שלך לגבי דווקא נושא האינפלציה. אני לא רואה מצב שבו אם לכל אחד יש סכום כסף נוסף, שלא תיווצר אינפלציה. אני מאמין שממשלת פינלנד הביאה זאת בחשבון, לא?

גרג

נקודה שלי הפריעה בהצעה זה התלות בגורם חיצוני. אם אדם מתרגל שהממשלה דואגת לו, כשיקרה אירוע לא צפוי הוא יתפרק. את מכנה את זה שבירות.

אברי

"הפתרון הוא להעביר את התפקיד לידי הממשלה, שתבצע את חלוקת העושר באופן הוגן ושיוויוני, באמצעות חלוקת כסף להמונים." יופי של רעיון. עדיף בעיני על "חינוך" כלכלי לחסכנות לו את מטיפה – תפיסה שהיא למעשה שנויה במחלוקת. קיבלתי רשת בטחון ואני מתעקש להמשיך ולבזבז ללא הכרה, או לחילופין ניסיתי את כוחי בעסקים, נכשלתי ושקעתי בחובות – יש גבול למידת האחריות שהמדינה צריכה לקחת על עינייני הפרטיים. גם לא מעודד לבינוניות לדעתי – מי שמוכשר / מלא מוטיבציה / זקוק לסיפוק מקצועי – ימשיך לעסוק בתחום התמחותו ומימלא ישתכר יותר. ואותו חתך באוכלוסיה שבוחר, או שלא מבחירה אלא מכורח הנסיבות, לא להשתכר… קרא עוד »

למל קוני

אברי, קח לדוגמא את כל אותם אנשים שהצליחו כשהגיעו מהתחתית. בין אם זה ממציאים גדולים שחיו ברכב שלהם עד שפרצו.

אני מאמין שאין מתוק בלי חמוץ. אני מאמין שהצלחה אמיתית לא מתאפשרת אם לא חווית כישלון.

ליזי

נראה לי שלא כולם הבינו בדיוק על מה מדובר, אז א: זה לא מיועד להחליף הכנסה מעבודה או ממקורות אחרים, אלא להיות בסיס כלכלי מבלי להזדקק לכל הבירוקרטיה (המשפילה, במקרים רבים) של מערכת הרווחה.
ב. יש הרבה מודלים, וחלק חשוב מהעניין הוא בחירת המודל (קצבה שווה לכולם, קצבה רק למי שמבקש, קצבה לפי משתנים מסוימים ועוד).

ג'וני

איזה פוסט נהדר! לא מפסיקה לחדש… תודה:)

אורי

פוסט מעניין.להערכתי הפינים טועים, המודל שלהם יקרוס. אצלנו המודל יקרוס לפני שיהיה דיון עליו. והיה ויוגשם… האברכים יתרבו כשפני הסלע, וועדת ליצמן תאשר להם קיצבת בונוס , והמדינה תפשוט את הרגל. כרגיל יש לך פוסטים מעוררי מחשבה. תודה!

אריק

הרעיון נחמד, אפילו מקסים. יש רק בעיה קטנה בהשלכות הכלכליות (שלא להזכיר הביצוע החלוקתי השוויוני ), מערכות כלכליות עובדות וכפופות לחוק הכלים השלובים. זהו כידוע חוק פיזיקלי ואינו ניתן לוויכוח. לאמור , ברגע שלכול יהיה סכום בסיסי הוא (הסכום) הופך להיות נקודת ה0. אתם הבנתם את זה?:-)))
מה לעשות עם עודפי כושר הייצור העולמי? בעיה, לא רואה פתרון הומני. (דילול אוכלוסיה?) :-((((

Ron B

הרושם שלי, שקצת הסתבכת בניתוח הכלכלי. בסה"כ מדובר על סוג של מס: לוקחים מס גבוה מעשירים (כמו שתמיד עושים) ומחלקים שווה לכולם. זהו מס. העברת כסף מסודרת מהעשירים לפחות עשירים. עכשיו, נשאלת השאלה האם המס הזה יותר טוב או פחות טוב ממיסים אחרים: למשל, היית מעדיפה שבמקום שיחלקו כסף, המדינה תשכור בעצמה עוד מורים? עוד רופאים? או שהאזרח יקבל כסף ויחליט בעצמו האם לשלוח את הילד לרופא או למורה פרטי? היתרון במס הזה, לעומת מיסים אחרים, הוא שיש יכולת לאזרח לבחור איך להשקיע את הכספים. כמו שדובר בעבר, שכל משפחה תקבל עבור ילד "קופון" שווה ערך לכסף לחינוך. אם תרצה,… קרא עוד »

Tal

אי אפשר לחיות על פחות מ-15,000 ש"ח בחודש.

איש (3718)

עוד שקל 🙂

לולה

מעניין ואני מסכימה שזה יכול לעזור בעיקר אם מוסיפים לזה חינוך לחיסכון, להסתפקות במועט, ויוצאים נגד כל תרבות השופוני והבזבזנות לגבי אנשים שמקבלים קצבת נכות מותר להם לעבוד עד סכום מסוים הבעיה היא שיש כאלו מהם שבאמת לא מסוגלים לעבוד גם לא חצי משרה אם זה בגלל בעיה רפואית נפשית או גופנית ברמה שלא מאפשרת עבודה ואם זה בגלל האפליה המקסימה שיש בשוק העבודה לכל מי שיש לו קצת בעיה המעסיקים לא לוקחים אותם, ככה שלגבי קצבאות כן צריך להגדיל אותם או הכי טוב לדאוג לאנשים לקורת גג שזאת ההוצאה הכי גבוהה ולשאר בהחלט ראוי וכדאי לחנך לחיסכון , כמובן… קרא עוד »

עדי

למען האמת, בחצי שנה האחרונה חייתי על סכום נמוך במעט מזה פר חודש, ללא עבודה בכלל, ונהניתי מכל רגע. הבעיה? זה לא קרה בישראל. זה קרה במדינות מתוקנות, שבהן יש תחבורה ציבורית זולה וזמינה 7 ימים בשבוע (פה אפילו באמצע השבוע היא לא פועלת כמו שצריך), שיכולתי בהחלטה של רגע לקפוץ להרים מחוץ לעיר ולטייל בשביל השקט הנפשי, הצלחתי אפילו לצאת לאכול בחוץ בחלק מהערים על בסיס קבוע (כל יום), וזה כלל גם ביטוח רפואי. גרתי בשלוש ערים שונות בשלוש מדינות שונות, כולן אגב לא עולם שלישי אלא מתקדמות ומצליחות – לעתים בצורה שישראל היתה צריכה להתקנא בהן. אבל זה… קרא עוד »

אוהד סקפטי

ניסוי דומה נעשה בארץ במאה הקודמת. זה הקיבוץ עם העיקרון שכל אחד נותן עפ"י יכולתו ומקבל עפ"י צרכיו. זה צלח לאורך של 50 שנים ונפח את נשמתו. וגם זה בעיקר בזכות מחויבות אידיאלוגית חזקה יותר מאשר בגלל העיקרון הכלכלי.

galgal21

הניסוי הזה של הקיבוץ הצליח מאוד בחלק מהקיבוצים. יש קיבוצים שחיים בעושר. אני מכיר אנשים שחיים ברמת חיים גבוהה בקיבוצים למרות שיש להם בקושי השכלה תיכונית והם עובדים בעבודות ממש פשוטות. כנראה שההצלחה או הכישלון תלויים בסוג האנשים.

אוהד סקפטי

בניסוי הקיבוצי היה עוד אלמנט מעניין: אפשר להגיד בקירוב שהקיבוץ קיים את עקרונות "הסולידית " ברמת הכלל והמשק הקיבוצי כולו. לא היתה צריכה לשם צריכה, רוב הצרכים סופקו ע"י החברה הקיבוצית עצמה בלי לקנות שרותים בחוץ והיתה צניעות והסתפקות במועט. לא צלח …..

גל

שלום הסולידית, אני קורא את הבלוג שלך בהנאה, מסכים עם רוב מה שאת אומרת ומקווה ליישם חלק מהדברים (חוץ ממקלחות קרות…). גם אני קראתי את ההצעה על הכנסת בסיס, ומאוד סיקרן אותי לדעת מה דעתך. חשבתי שעיקר ההתנגדות לרעיון דווקא באנשים שדוגלים בעבודה כערך. באותם אלה שאידיאולוגית מתנגדים לפרישה מוקדמת, בגלל שלדעתם חשוב להמשיך ולעבוד כמה שאפשר. הרי ברור שלאדם שמקבל הכנסת בסיס יש פחות מוטיבציה לצאת לעבוד, או שהוא יכול לעבוד פחות. זו לא דעתך, למיטב הבנתי. עוד דעה מתנגדת היא שהמירוץ להשגת הכסף מעודד למצויינות ולמעשה מקדם את האנושות. למיטב הבנתי, גם זו היא לא דעתך. כפי שאני… קרא עוד »

נקעה רגלו

מסכים עם רוב מה שאת אומרת, חוץ מהערה קטנטנה: אבל יש בעייה כשאת כוללת קצבאות נכים יחד עם קצבאות רווחה אחרות.
הרי מדובר באנשים שלא באמת יכולים לעבוד. בזמן שמתן רשת בטחון כלכלית על חשבון הציבור פסולה ברוב המקרים, הרי זה המקרה המוצדק ביותר שקיים. אנשים נכים, שלא באשמתם, ראויים לתמיכה ציבורית.

בעיני, כל הדיון המוסרי שבעצמאות כלכלית, ויצירת מצב שבו את לא נסמכת על אחרים נעלם ברגע שיש פה פקטור חיצוני שלא מאפשר את זה. אם זו לא הקצבה יוצאת הדופן, אז מה את מצפה מנכים בהתאם לגישתך הכלכלית?

אסף

ניתוח מעניין. אבל. ארבע הקבוצות לא שוות בגודלן. יש מעט שמרוויחים טוב. א ו ד הן קבוצות קטנות יחסית באוכלוסיה. השאלה שנותרת היא כמה גדולה קבוצה ב'. אם 90% מהאוכלוסיה אינם בזבזנים נוטלי אשראי חסרי אחריות זו תהיה הצעה מצויינת בכל קנה מידה. אני לא חושב שקבוצה ב' הם 90%, זה אף פעם לא כל כך מובהק. אבל חשוב לזכור שלא מדובר בארבע קבוצות שוות בגודלן. הבעיה השנייה היא בחלוקה עצמה. איפה נופלים כל האנשים שמרוויחים מעט וחוסכים מעט? אני מוכן להתערב שהקבוצה הזו היא הגדולה ביותר, אבל היא נעדרת כאן. הם לא חוסכים חצי מההכנסות (קב' ב'), אבל הם… קרא עוד »

היום יש לי יום הולדת

איזה כיף לקרוא פוסט של הסולידית ביום הולדת, מתנה נפלאה!

רענן בבלי

לא מבין את הויכוח עם הרעיון המטורף הזה. אף אחד לא שואל את עצמו מאיפה יגיע לקופת המדינה הכסף הדרוש לחלוקה הזאת ? הרי משק יכול (לאורך זמן) לצרוך רק מה שהוא מייצר. אם כולם יקבלו משכורת, רבים יבחרו לא לעבוד ואז איזה שירותים ומוצרים נוכל לצרוך? אולי מחו"ל, אבל מי ייצא כדי שמטבע הזר הדרוש לרכש יהיה בהישג ידינו ? אני מציע לכולם פשוט לעבוד, להחליט מאיזה חלק של הנטו הם רוצים לחיות, ולהפסיק לפנטז על כסף שיפול מן השמיים כי זה לא יקרה.

Eti Tamir

מה שקוסם ברעיון הזה, הוא הרזית מנגונני הרווחה במקום לשלם לעוס"ית ולמנהל שלה וללשכה, ולפקידה, ולתביעות נגד ההתנהלות של הפקידה, נותנים למשלמי המיסים בחזרה. ואם הכסף הוא לא משכורת קבועה, אלא תלוי ברווחים הלאומיים, המדינה לא תפשוט רגל. זה נכון שזה לא משנה התנהלות כלכלית של אנשים, אבל לפחות זה מרזה את המנגנון, ואת מיסינו אנחנו משלמים בעיקר לקיים את המנגנון ופחות לתמיכה בנתמכי סעד.

groo

לסיכום: רעיון הכנסה בסיסית מעולה אך לא עומד בפני עצמו במצב הקיים.
המסקנה: שילוב בין רשת ביטחון חזקה לבין שוק חופשי וחינוך ליצרנות ואנטי-צרכנות.
בקיצור, סוציאל-דמוקרטיה.

groo

"הכל בראש".. העוני הוא בגלל תודעת עוני, ההצלחה הסקנדינבית היא בגלל מוסר עבודה פרוטסטנטי. תפעילו "סוכנות" – ותשימו את חייכם על המסלול הנכון. ברור. אך עבור הציבור בכללותו "סוכנות" bottom-up לא מביאה פיתרון בפני עצמו, לא יותר מפטנטים top-down כגון הכנסה בסיסית, או רשתות ביטחון אחרות. הבעיה היא שיש דרך ארוכה מסוכנות אישית לבין תודעה ציבורית. הטפות על סוכנות לא יגרמו לציבור הרחב להפסיק להשתעבד לצריכת זבל. הציבור סובל מחולשות אנוש אבל הוא לא טיפש, והוא בונה לעצמו רשתות ביטחון אלטרנטיביות. מה שהסולידית אולי לא מבינה הוא שצריכה מיידית היא סוג של רשת ביטחון. כי דחיית סיפוקים היא סיכון –… קרא עוד »

אלי

המטרה של המתנה היא אחרת.. והפוכה לכל מה שהסולידית מאמינה בו. הרעיון הוא להציף בכסף פנוי על מנת לעודד צריכה . קניות ועוד קניות. כך מאמינים יתגלגלו גלגלי הכלכלה . המדינה מזרימה מצד אחד כסף ומהצד השני תרוויח שמירת מקומות העבודה וגביית המיסים. גם הסולידית תרוויח כי המניות ימשיכו לעלות…

שרוניקה

זה לא, בעצם, התפיסה הקיבוצית גרסא 2.0? הקיבוצים נחלו מפלה אדירה בדיוק משום שלא היו כאלה שרצו להסתפק במה שהיה דרוש על מנת להתקיים אלא רצו מעבר לכך.

Seawave

מה דעתך על הקונספ הבא: הממשלה לא תתן כסף ישירות לאזרחים, אלא תשים את הסכום הזה בצד ותשקיע אותו עבורם (או יותר טוב, תאפשר לאזרח לבחור מסלול) ואז בקרות אירוע (הפסקת עבודה, הגעה לגיל מסויים וכו'….)תשחרר את הסכום שנצבר?

דליקו

הכנסה בסיסית היא רעיון גרוע. סליחה, גרוע מאוד. קודם כל, מניין יבוא הכסף שאותו הממשלה תחלק? 1. מיסוי – זו כבר שחיתות שהדעת לא סובלת 2. הלוואות – לדפוק את דור העתיד שישלם את החגיגות שלנו עכשיו 3. משאבי טבע – כבר יותר נסבל. אבל אם יש הכנסות נאות ממשאבי טבע, אז לשלם חובות ולהוריד מיסים. מעבר לכך, חלוקת כסף תגרום לעוד כמה תופעות שליליות: 1. סיכון אינפלציה ממשי 2. כמו שדורין מציינת בצדק – ניוון 3. או שידרשו המון עובדים זרים לביצוע עבודות בשכר נמוך (שלרבים לא יהיה יותר תמריץ לבצע) או שתידרש העלאת שכר משמעותית עבור עבודות אלו… קרא עוד »

galgal21

ההצעה הזו נועדה כנראה בגלל 3 סיבות: 1. רצון לתת לאנשים כסף על מנת שיוכלו להוציא אותו ולקנות בו דברים רבים – זה מעלה את התל"ג. התל"ג מורכב מהוצאה פרטית + הוצאה ציבורית + השקעות (שגם הם נועדו לצריכה). ככל שהצריכה עולה כך גם התל"ג עולה. 2. יש סיבה טובה להניח שהרבה מקצועות יהיו מיותרים כי המכונות מבצעות הרבה עבודה שבני-האדם ביצעו בעבר. בגלל זה יתכן שהמון אנשים יהיו מובטלים (אולי 70% – 90%). ההצעה שנעבוד פחות שעות או שנצא לפנסיה מוקדם יותר יכולה להשיג את אותו אפקט. אני משער שמי שמציע לתת הכנסה בסיסית לכל אדם מניח שאי-אפשר יהיה… קרא עוד »

7even

הפוסט טוב, רק שהוא חסר את הדבר הכי מרכזי:
מה ההשפעה של מתן 3,000 שקל לכל אזרח, על אינפלציה?
הרי בשניה הגדלנו את יכולת הצריכה של כל אדם ב 3,000 ש"ח.
עודף ביקשו לדברים גורר עליית מחירים.
אם אדם חושב פעמיים אם לקנות קופסת תותים קטנה במחיר העושק של היום (15 ש"ח)…
פתאום יש לו עוד 3,000 שקל ביד, אז הוא יקנה 3 כאלה. מה זה יעשה למחיר התות אם רק 20 אחוז המאנשים יחשבו כמוהו?
נכון, אינפלציה מטורפת.

עופר

מוזמנים למפגש בנושא הכנסה בסיסית שמארגן מכון שחרית ביום שני ה-4.4 בשעה 19:30, בהשתתפות ח"כ שלי יחימוביץ:
https://www.facebook.com/events/982705858488838/

נוונדר

קראתי פעם מאמר שמצביע על קשר בין עליה בביקורים בחדר מיון בעקבות צריכת אלכוהול מוגזמת, לבין המתנות הכספיות שבוש חילק פעם לכל אזרחי ארהב.
אפשר לעשות את העניין הזה עם הכנה לחיים. רק לוודא שבתי החולים ערוכים.

Zvika Livneh

מסכים עם ההנחה של הסולדית שתמיד, לא משנה כמה יקבלו כולם כסכום אחיד, יהיו הבדלים משמעותיים בין אזרח א לבין אזרח ב גם במצבו הכלכלי וגם בתחושת "האושר" הבסיסית. מצד שני, נראה לי שההצעה הזו היא טובה. היא מייצרת בטחון כלכלי בסיסי לכולם ומבטיחה (בתנאי שהקצבה הזו תתעדכן על פי המדד) שלא יהיה אזרח אחד בישראל שיירעב ללחם. וזה מזכיר לי שברומא, לכל אזרח היו זכויות בסיסיות שהן: לחם ושעשועים בחינם. הלחם כמזון בסיסי לחיים, ושהשעשועים (תאטרון, ספורט וכו') זה בשביל שיהיה בשביל מה לקום בבוקר גם לאלה שאין להם עיסוק או מקור הכנסה כלשהו אחר. ברור לגמרי שאנשים שאפתנים… קרא עוד »

אור

אלה שיפוטרו יתחילו לקבל 5,000 שקל בחודש גם בלי לעבוד.. נשמע כמו עסקה טובה.
מי שיתנגד אלו המנהלים שמרוויחים 10K,20K 30K, אולי גם 100K עם כל המושחתים..

גיורא

רעיון שמדברים עלי כבר זמן רב. זו לא שאלה של "האם זה יקרה?" אלא של "מתי זה יקרה?". כבר כיום מרבית האנשים עוסקים בעבודות מיותרות, מרוויחים כסף מיותר שאותו הם מוציאים על דברים מיותרים. די ברור שבעוד עשורים בודדים פשוט לא יהייה צורך במרבית העובדים. לגבי התיזמון – בשיטה הפוליטית הנוכחית בה כל מדינה נזקקת ליבוא (ולכן גם ליצוא) לא ניתן ליישם את הרעיון באופן מבודד במדינה אחת כי היא מיד תאבד את היכולת התחרותית שלה ולא תוכל לייצא – ראו יוון. זה יכול לקרות וכבר קורה חלקית במדינות בהן היצוא מבוסס על מחצבי טבע כדוגמת ערב הסעודית. אבל לאט… קרא עוד »

אור

"זוהי דוגמה קלאסית של בעיית "הסיכון המוסרי" – ככל שאדם חש שיש לו רשת ביטחון שלא תתן לו לקרוס, כך הוא נוטה לפעול בפזיזות רבה יותר." המממ…. נשמע כמו מערכת היחסים בין הבנקים הפרטיים לבנק המרכזי. הייתי מעדיף לתת 5,000 ש"ח לאדם שיבזבז אותם על שטויות ולא להציל את התחת לאיזה מנכ"ל בנק שפיזר הלוואות כאילו אין מחר. ובעת משבר, ולאחר שהספיק לעקל כמה בתים – מגיע הבנק המרכזי ומחלץ אותו שחלילה לא יפשוט רגל (לו היה זה עסק פרטי שאינו בנק היו מניחים לו פשוט ליפול ולא מוותרים לו על אגורה). במילים אחרות, הבנקים מקבלים ערימות של כסף מהמדינה… קרא עוד »

אור

"מעטים חשים הוקרת תודה כלשהי כלפי הממשלה (ומשלמי המיסים) שמקיימת אותם. זה קורה עם שכר המינימום, עם קצבאות הנכים, ועוד… תמיכה ממשלתית, מטבעה, אף פעם לא מספיקה." ובגרסה קצת אחרת – "מעטים (בעלי מניות, תיקי השקעות וכו') חשים הוקרת תודה כלשהי כלפי (אלה שעובדים באמת ומייצרים ערך אמיתי, מדינות עולם שלישי מנוצלות, צרכנים פשוטים ועוד…) הממשלה (ומשלמי המיסים) שמקיימת אותם. זה קורה עם שכר המינימום, עם קצבאות הנכים, ועוד… תמיכה ממשלתית, מטבעה, אף פעם לא מספיקה. עצמאות כלכלית ע"י השקעה בתיק מניות משמע רווח על חשבון אחרים. חברות רבות שנסחרות בבורסה מייצרות (כדרך פלא) בעצם כלום. כסף אולי (לבעלי המניות),… קרא עוד »

za58

שלום רב

שוב לצערי אני מוצא את עצמי מקלקל את החגיגה . הכנסה בסיסית לכולם תייקר את מחירי המוצרים ברגע אחד, כמו שבמקומות מבוססים המחירים גבוהים כי "יש להם" ,כך זה יקרה בכל הארץ…כי י"יש להם יותר כסף" — כלכלה היא משוואה ואין אפשרות להנדס אותה … ואם בכל זאת זה יקרה וכולם יקבלו הכנסה בסיסית אזי נחיה בשיטה שונה וחדשה שתוך זמן קצר יתגלו מגרעותיה וינסו לשנותה שוב…..אין רגע דל

בדוי

את בהחלט צודקת שבפני עצמה הכנסה בסיסית לא תפתור את הבעיות האלה. מעטים האנשים שיודעים לחיות מסכומים שכאלה, בין היתר מאחר והסיפוקים שהם מכירים הם בעיקרם צרכניים. אבל מה שהכנסה בסיסית כן יכולה לעשות זה לאפשר לאנשים את מרווח הנשימה לחשוב איך הם רוצים שהחיים שלהם יראו וללמוד לא רק לחיות משכר נמוך אלא איך למצוא סיפוק בחיים שאינו צרכני. לחשוב בצורה רצינית על האופן שבו אתה חי זה קשה כשאתה עובד 10 שעות ביום. לעומת זאת, אם יתנו לאנשים את האפשרות, יכול להיות שהרבה יבחרו כן לחפש דרך אחרת להעביר את החיים שלהם שהיא לא המעגל של עבודה וצריכה.

פריכיהו

שכחת קבוצה ה' – אלו שהכנסתם נמוכה והתנהלותם הפיננסית נבונה אבל בכל זאת לא מצליחים לחסוך חצי משכורת/לגמור את החודש מסיבות אובייקטיביות. למשל, נכה 100% שעם כל ההתייעלות שבעולם, ואחרי שסיים לכתוב מכתבי תודה לממשלה ומכתבי התנצלות לכל הליברטריאנים, עדיין לא מצליח "לחיות היטב" מקצבת נכות בסך 2400 ש"ח.
לא ברור מאיפה הסטטיסטיקה ש"רוב נתמכי הסעד" משתייכים לקבוצה ד' ולא לקבוצה ה' דווקא (באתר ביטוח לאומי, לא מצאתי קיצבה שנותנים לך כי אתה מרוויח שכר מינימום ובזבזת אותו על שטויות).

יוסי

סולידית יקרה!
נניח שאני עצמאי כלכלית ולא חייב לעבוד. מה עושים עם תחושת הבזבוז והריקנות שבבטלה?

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן