הבהלה לברלין — הטוב, הרע והמגוחך

ה

בסוציולוגיה ובפילוסופיה, המונח סוכנות (Agency) מתייחס למידת יכולתו של אדם לפעול באופן עצמאי, כזה שאינו עולה בקנה אחד עם תכתיבי החברה. לעומת זאת, המונח "מבנה" (Structure) מתייחס לכל אותם משתנים מערכתיים שמגבילים לכאורה את מידת יכולתו של הפרט להשפיע על חייו ולשלוט בגורלו.

אדם מפתח סוכנות כשהוא מאמין שסיכויי ההצלחה שלו משתפרים ככל שהוא משקיע מאמץ רב יותר (גם אם לא ניתן לחזות את העתיד).

מנגד, אדם שמתרגל להניח שהכל "מגיע לו", או שיש ישות עליונה כלשהי (המדינה, אלוהים, …) שאמורה לדאוג לכל צרכיו, לעולם לא יזהה את הקשר שבין השקעת מאמץ אישי לבין סיכוי ההצלחה שלו. המבנה, בתפיסה זו, מאפיל על כל שמץ של סוכנות: המערכת אחראית, הממשלה אחראית, בעלי האמצעים אחראיים.

כך, הסוכנות מפנה את מקומה לתבוסתנות, שבתורה מובילה לחוסר אונים נרכש — תכונה ממנה סובלים גם אנשים שהחמיצו שלב חיוני במעבר מילדות לבגרות.

במקרה או שלא במקרה, זהו גם מאפיין מובהק של השמאל הכלכלי בישראל, ושל תתי-הקבוצות שמרכיבות אותו ומכתיבות יחד את השיח ה"חברתי" בשנים האחרונות:

1) קבוצה קטנה של אנשים חזקים ועשירים למדי — פקידי ממשל בכירים, אנשי תקשורת, פרופסורים לכלכלה ועוד. קבוצה זו כורכת את הסימפטיה למצוקות כלכליות של אחרים במגוון רחב של אינטרסים פוליטיים אחרים.

2) קבוצה גדולה יותר של טועים סדרתיים, שמקבלת שוב ושוב החלטות כלכליות גרועות מבלי להביא בחשבון את ההשלכות הקטסטרופליות שלהן. כשהמציאות מתפוצצת בפניה — קבוצה זו מצפה לעזרה מאחרים.

"המחאה החברתית" ב-2011 צמחה על רקע מצוקה שחוו נציגי הקבוצה השניה בעקבות סדרת "פיצוצים" מהסוג האמור. נציגי הקבוצה הראשונה יצאו מגדרם כדי לנפח מצוקות אלה למימדים שהכרנו, תוך שהם משתמשים בנציגי הקבוצה השניה כפני המחאה.

כישלונה החרוץ של המחאה נבע בראש ובראשונה מהיעדר סוכנות.

השיח, אז כמו היום, התנהל במונחים מרכסיסטים של ליבה ופריפריה, מנצלים ומנוצלים. הזעם הופנה מראשיתו כלפי חוץ. אף מילת ביקורת לא נאמרה על שרשרת ההחלטות האישיות שדרדרו כל אחד ואחת מציבור המפגינים למצוקתם הכלכלית. לא היה שם שמץ של התבוננות פנימית או חשבון נפש. לא הוטל צל של ספק בהליכה העיוורת בתלם הצרכני.

אם יש שמץ של אמת בטענה שמעמד הביניים הוא שק החבטות של המעמד השליט — הרי שהסיבה לכך היא שמעמד הביניים נותן לאחרים לדרוך עליו, אך פוטר את עצמו מהצורך להשתנות. הפיתרון, כך נאמר אז, הוא ב"שינוי השיטה": המדינה נושאת בלעדית באחריות למצוקותינו– ומכאן שהמדינה היא שצריכה להשתנות.

השמאל מתבגר?

על רקע זה, "דיון ברלין" משקף שינוי בשיח ה"חברתי" המסורתי.

הסיבה לכך היא שהגירה ממניעים כלכליים היא צעד המושתת כל כולו על הישענות עצמית ותחושת מסוגלות נוכח אתגרי המערכת. מהגרים, מעצם הגדרתם, מונעים מכוח סוכנות: המהגר קיבל את ההחלטה להגר, על כל הקשיים הנלווים למהלך, ובכך בחר לקחת אחריות על גורלו במקום להיזרק באוהל ולזעוק למישהו שיושיע אותו.

הגירה מוצלחת תלויה בניצול יעיל של הארביטראז' הגאוגרפי — כלומר, היכולת לנצל פערי מחירים בין שוק אחד למשנהו. ניצול הפערים עשוי להיות הן בצד ההכנסות (הגירה למדינה בה מרוויחים יותר מהמקובל בישראל) והן בצד ההוצאות (הגירה למדינה בה יוקר המחייה נמוך מבישראל *). כך או כך — ככל שהמהלך מאפשר למהגר להגדיל את שיעור החיסכון שלו, כך הוא תורם במישרין ליכולתו להגיע לעצמאות כלכלית מהר יותר.

(*) אני בטוחה שחלק לא מבוטל מקוראי הבלוג הזה יוכלו לפרוש היום אם יהגרו למקומות כמו תאילנד, גואטמלה, אקואדור או מאה שערים. סל הקניות במקומות הללו זול בהרבה, מה שאומר שכספכם יספיק לעשרות שנים. מצד שני, אותם מקומות פחות  מגניבים / מתריסים / דווקאיים מברלין…

לאור זאת, אין לי כל טרוניה — מוסרית, אידיאולוגית או אחרת — כלפי אנשים שבוחרים להגר ממדינת ישראל ממניעים כלכליים.

זמן הוא המשאב היקר ביותר, וככל שניתן להגיע לעצמאות כלכלית מהר יותר — הרי זה משובח, גם אם הדבר כרוך בעזיבה, זמנית או קבועה, של גבולות הארץ.

יתרה מזאת, אני חושבת שאדם שחי מספר שנים בחו"ל מקבל נקודת מבט ייחודית הן על מדינת היעד והן על מדינת המוצא, שתאפשר לו בסופו של דבר להחליט היכן לקבוע את ביתו. הרכב אישיותו של אדם לא בהכרח תואם את דרכונו — וכמי שבחרה בסופו של דבר לגור בישראל למרות שאופיה אינו תואם את התרבות המקומית, אני מבינה לחלוטין אנשים שבוחרים אחרת.

הגירה היא מהלך אינדיבידואלי, פרו-אקטיבי, שנעשה מתוך תחושת אחריות של אדם כלפי עצמו. במובן זה, השיח בנושא מבטא התבגרות של התנועה הסוציאליסטית ולו מפני שהיא משקפת הכרה ביכולתו של הפרט להשפיע על גורלו.

כנראה שלא

הבעיה, מתעוררת כשהאישי הופך לקיבוצי — כשאותו מהלך אינדיבידואלי ומורכב משווק לפתע כפיתרון קולקטיבי, אוניברסלי, פשוט ומיידי לכל תחלואי החברה בישראל.

אדם חסר אונים (נטול סוכנות) יחפש תמיד את המסלול המהיר והקל ביותר מנקודה א' לנקודה ב'. הגירה למדינה זרה, כאמור, היא צעד מורכב, המצריך מחשבה, תכנון והכנה מעשית ומנטלית. כשאופציית ההגירה נתפסת לפתע בתור המסלול הקצר והפשוט ביותר — זהו מתכון לאסון, על אחת כמה וכמה כשבוחרים בה ממקום של חולשה (ייאוש קורבני מהול בהתרסה), ולא ממקום של עוצמה (סוכנות ותחושת חוללות עצמית).

הקולקטיביזציה של ההגירה לא נועדה להטיב עם האינדיבידואל — היא נועדה יותר מכל לנגח את המערכת. הדגש הוא על המסה, לא על הפרטים: "נעביר 300 אלף ישראלים לברלין; בואו לנתב"ג", קורא דף הפייסבוק "עולים לברלין". מה יקרה לאותם 300,000 אחרי המעבר? זה לא באמת חשוב. את שלנו השגנו. "טובת הכלל" מעל הכל. האינדיבידואל, כמו תמיד, הוא רק פיון במשחק.

כשאלפי אנשים מתפתים לרוץ למהלך מעורפל ולא-ברור, מבלי להטיל ספק בנתונים, מבלי לאמת כי ברלין היא אכן גן העדן המובטח, ומבלי להבין שהם לא יותר מכלי שרת במשחק פוליטי — מתעוררת בעיה.

יתכן שהבייביסיטר שלכם כבר עייפה מלנגב לכם את הישבן — אך האם יתכן שהגיעה השעה שתלמדו לנגב בעצמכם, ולגדוע את תלותכם בשמרטפית?

אתם יכולים להחליף את הישראלית בגרמנייה — אבל כל עוד תזהו עצמכם כקורבנות חסרי אונים ואפופי רחמים עצמיים, תגלו שגם הבלונדה השופעת לא בדיוק עונה על הציפיות. צרכן נבער ודפטיסט בישראל יגלה חיש מהר שהוא נותר צרכן נבער ודפטיסט גם בליבה הפועם של המכונה הקפיטליסטית הגרמנית.

מי עומד מאחורי המטריקס?

דף הפייסבוק "עולים לברלין" הוא לכל היותר קוריוז מגוחך, דמגוגי ופרובוקטיבי. אם מישהו עוד מטיל ספק בנושא, קראו את זה:

:lol:
לול.

מנגד, עיתונאים רציניים כמו נדב אייל הם בהחלט לא קוריוז — ואסור שיהיו. ולמרות זאת, זה מה שהיה לאיש לומר ב"פוסט מצליף" שכתב לפני מספר ימים, בתגובה ל"דיון ברלין":

"יוקר המחיה בישראל והדרך בה המטריקס הישראלי מרמה ומשעבד את מעמד הביניים הוא סכנה אסטרטגית לקיומה של מדינת ישראל. המערכת הישראלית הפכה למעוותת וקפואה. היא לא מאפשרת לרעיונות חדשים או לאנשים חדשים להטות באורח מהותי מדיניות או להביא לשינויים בסיסיים באורח החיים שלנו. אני מכיר כל כך הרבה צעירים ישראלים מוכשרים מאוד , לרבים מאוד מהם אין מה לחפש פה ברלין ושאר הדיבור על ירידה מהארץ נועדו להמחיש באורח עמוק את המצוקה של מעמד הביניים הישראלי. המנהיגות שלנו לא מבינה שכדי שישראל תמשיך להיות הבחירה של ישראלים, היא צריכה לספק את התמורה."

זוכרים את קבוצה מס' 1 לעיל? אלה בדיוק אותם הטקסטים — מתלהמים, דפטיסטים ופטאליסטיים כפי שהיו ב-2011.

אז הנה מבזק מיוחד עבור הקורא נדב אייל, מאחת שמנסה להציג "רעיונות חדשים שיביאו לשינויים בסייסים באורח החיים". המטריקס הישראלי אכן מרמה ומשעבד את מעמד הביניים — ולך ולחבר מרעיך יש תפקיד מכריע בהצלחתו.

התקשורת, הפועלת מכוח ההנחה שאין קורא אדוק יותר מקורא שמרגיש שדפקו אותו, מעקרת ביודעין את תחושת הסוכנות והמסוגלות העצמית של מעמד הביניים. היא תולה את כל מצוקותיו במשתנים חיצוניים — ובעשותה כן מונעת כל אפשרות לקיומו של פיתרון המצוי במוקד השליטה הפנימי של האזרח. שהרי אם רק המנהיגות אשמה, מה נותר לפרט לעשות כדי לשנות את מצבו?

מאמרים פופוליסטיים שמלבים את תחושת הקורבנות של הציבור, אך מסתיימים במשיכת כתפיים תבוסתנית ובהטחת אשם באחרים, הם לא יותר, תסלחו לי, מאוננות בזויה.

רוצה לנתק אנשים מהמטריקס? רוצה לחולל כאן שינוי אמיתי? פרסם תכנים הנוגעים לשינויים בדפוסי ההתנהגות של מעמד הביניים עצמו.

כתוב על פשטות מרצון, הישענות עצמית ומשמעת עצמית — הנוגדן האולטימטיבי לרחמים עצמיים.

עודד את הציבור לשנות הרגלי צריכה מטורפים ולקבל החלטות טובות יותר. הסבר לו שהוא לא צרייייייך להיות בעל דירה או בעל רכב. הסבר לו שחלק גדול מ"יוקר המחייה" נובע מסגנון חיים אינפלציוני — תוצאה של בחירות אישיות שהוא עצמו קיבל. הסבר לו שאם הוא מסוגל להסתפק בחלופות זולות לדיור, תחבורה, מזון, השכלה וטיפול רפואי, אבל בוחר שלא לעשות זאת, הרי שהוא בהגדרה בוחר במותרות.

העובדה שמעמד הביניים מתקשה לזהות את הקשר בין סיבה לתוצאה ובין בחירה להשלכה לא הופכת את המותרויות הללו לזכויות יתר שמישהו חייב לספק לו.

הבעיה, כרגיל, היא שהציבור רוצה בעיקר לשמוע איך, כמה ולמה דופקים אותו — לא לשמוע על פתרונות קונקרטיים שמחייבים מאמץ מצדו. כעיתונאי, כל זמן שאינך מספר לציבור על האפשרות לחיות אחרת, אתה שקול בעיני לרופא שנמנע מלספר למטופל על כך שקיים פרוטוקול טיפול שיציל אותו, מחשש שאותו מטופל לא יאהב את תופעות הלוואי.

יש חסמים חיצוניים למוביליות חברתית-כלכלית בישראל — אבל החסם הגדול ביותר הוא החסם הפנימי. אם אדם לומד שאין לו כל אפשרות לשנות את חייו, הוא לעולם לא יעשה זאת. אם אדם משכתנע שאין סיכוי לחסוך — כי תמיד היה מי שיחלוב אותו, יגנוב אותו, ישעבד אותו וינשל אותו — הוא לעולם לא יתחיל.

הירשם
הודע על
guest
218 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
savilior

מסכים שהמחאה הנוכחית הפכה להיות מגוחכת בהתמקדות במילקי וקורנפלקס. אך לא מסכים עם ההכללות בחלק הראשון.

בלי קשר לבכיינות של חוסר ההגיון בהחלטות אינפנטיליות ותוצאותיהן, יש בעייתיות מהותית במדינה שנוגעת בדיוק לדברים שאת מצביעה עליהן בפוסטים אחרים דהיינו דברים כמו נסיון לשלוט בשווקים, מונופוליזם ושחיתות.

חלק מאנשי המחאה התמקדו בנושאים מהותיים כמו חוסר תחרות אך האספסוף משך לכיוון אחר.

רן

המחאה לא כל כך אינפנטילית – מיליקי הוא המוצר הנמכר ביותר של שטראוס לפי כתבה מיום שישי. 45 מליון גבעים שנמכרו ב 2013. אם בברלין אותו הגביע עולה 90 אגורות ובישראל בממוצע 4 שקלים. יש כאן רווח נקי סביב 150 מליון שקלים בשנה רק על מוצר אחד מעל מה שמרוויחה חברה גרמנית על מכירת אותו המוצר.
הפסקה של הצריכה שלו יכולה לרסק את כל החברה וחברות הבת שלה כי זה מנוע מזומנים – לכן מי שהעלה את הרעיון לא שגה אפילו בחר ברעיון חכם ביותר .

ירון

רן, החישוב שלך פשטני.
אני לא נציג של שטראוס, ובשורה התחתונה חושב שמחירי המזון בארץ צריכים ויכולים לרדת, אבל עלויות היצור בארץ גבוהות בהרבה מבגרמניה בגלל עלויות שכר, מיסים שונים, מחירי הנדל"ן והשקל החזק.

גיא

מילקי עולה בארץ פחות מ2.5 (אם קונים שמנייה ) דני עולה פחות משני שקלים למי שחייב.
ככה זה בדיוק מתחיל בעיוות העובדות הפשוטות מכל הכיוונים.
זה מתחיל בזה שאומרים לך ….בוא בוא רק תרד זה בסך הכל הפגנה תמימה…
הנה קח את השלט "העם דורש צדק חברתי!"
ונגמר בשתיית חשיש ומסיבת סווינגרס, לא עלינו.

מחזיראור

האמת שעלויות השכר בגרמניה גבוהות יותר. אלא אם אתה מתכוונן לשכר הבכירים שייתכן שהוא גבוה יותר בארץ.
בארץ יש גם הגנה על כללית על כל משק החלב הטבות והקלות, כך שגם נושא המיסים לא רלוונטי פה לעלויות.
השקל החזק – גם לא רלוונטי כי הייצור מקומי והפרות מקומיות והחלב מקומי.

ובכלל.. כל חג שבועות מטמטמים לנו את השכל שהפרה הציונית היא שיאנית חלב. איפה זה מתבטא במחירים?

אם שוק החלב יפתח לתחרות, המחירים יצנחו.
זה הכל..

הקריאה ל"צדק חברתי" היא נכונה.
אני רק מקווה שהיישום של צדק חברתי יגיע באמצעות הקלות על היבוא ושחרור רגולציה ולא הכנסת מחירים לפיקוח.

גיא

מחזיראור, אתה כמובן צודק. אבל בחצי צחוק וברצינות ואני באמת לא יודע איזה חצי יותר… יש כאן ישראבלוף טבוע בחברה,שיהיה קשה מאד להוציאו, מימים ימימה ואני עוד זוכר את המערכון של הגשש מימי שבת לפני שירים ושערים. את הישראבלוף בחשו מיטב המומחים של עם שזכה בהרבה פרסי נובל ועקירתו יכולה להיות משימה קצת גדולה על מחזיראור שלא הרשו לו לעלות לבד במעלית לבד רק לפני 20 שנה 🙂 רק לדוגמא ,(מהבנתי הלא גדולה ממש גדולה בכלכלה) … למפלגת המחאה נבחר אדם שלפי הצהרותיו נראה ניאו-ליברל שאמור לדגול בחלק מהפתרונות שהצעת לעיל ובפועל הפתרונות שמוצעים על ידו לדיור ושוק החלב היו… קרא עוד »

מחזיראור

אני אענה בנקודות ברשותך. 1. לעקור את תרבות הישראבלוף בעצמי, אני לא מתיימר – אבל בכוחות משותפים אני ועוד מליון.. נצליח. מזלזלים במחאה. אבל הנה – צצו לך דמויות כמו סתיו שפיר (ואני ממש לא מצביע עבודה) עושה עבודת קודש בהגדלת השקיפות. לפיד (שלו אני דווקא כן מצביע) הוא רחוק מלהיות ניאו-ליברל, אבל הוא עשה כמה שינויים משמעותיים שרק בשבילם היה שווה לי להצביע לו (הקיצוץ בקצבת הילדים, חוק השוויון בנטל שהמשמעות האמיתית שלו היא לא החרדים בצבא, אלא השחרור של אברכים מהישיבות ועוד כמה דברים). 2. ברור שמצבו הכלכלי של הצרכן הנבון והמתון טוב יותר ממצבו של המתלונן הנרפה.… קרא עוד »

גיא

טוב, שיהיה לכם בהצלחה עם המחאה. אגב יוקר המחייה אינו דבר חדש ואני שמתי לב אליו כשעבדתי וטיילתי באירופה ובארה"ב בשנות ה90 , כשלא עלית לבד במעלית. גם מחירי הדיור לא היו בכלל זולים אז והריבית הריאלית הייתה גבוהה מאד. אולי היה יותר קל מעכשיו אבל קל לבטח לא היה. טוב, גם ככה אני מגיב פה בבלוג יותר מדי בענייני פוליטיקה כלכלית שמעניינת אותי בדרך כלל כקליפת השום. אני אוהב את הבלוג משום שלרוב הוא דן בבעיות שהפרט יכול לשפר בעצמו וכמובן בגלל עניין הפרישה המוקדמת שחשבתי שאני לבד בעניין זה 🙂 בקשר לפרס הייתי מציע לסולידית לתת לך חולצה… קרא עוד »

מחזיראור

אתה קצת מרדד את הטעם הקולינרי שלי כשאתה מצמצם אותו למסעדות יוקרה.
אני אוהב אוכל טוב ומיוחד.
כזה שהושקעה מחשבה ואהבה בהכנתו.
חלק מהמקומות שאני אוהב לאכול בהם יקרים, חלק הם לא יותר מדוכן ברחוב מפוייח.

מה שבטוח זה שאני זוכר במעורפל את דן תורן כמנחה שמחלק פרסים.
ובהקשר למחאה: סרטון

גיא

בקשר למחאה – מהידע שלי בהיסטוריה לא כל כך כדאי להיות בסביבה כאשר אימפריות נופלות.
אבל לא זאת הנקודה ולא זאת המחאה שלי הפעם.
דורין, אני בהחלט מודע להשלכות של תגובתי הבאה ובהחלט מודע לעניין שזאת
יכולה להיות קאזוס בלי אבל הדברים חייבים להיאמר.
בעניין שאציין אני לגמרי עם מחזיראור הפעם ותעיד
היסטוריית התגובות בבלוג שהייתי נגדו ובעדך בעבר.
דורין,מה יסגר עם ענייני המוזיקה?
מה יהיה הסוף עם הטכנו הנוראי הזה?

אני מטיל את הפצצה והולך לישון עכשיו.
מקווה רק שיהיה לי לאן לגלוש בבוקר.

בני

צודקת בטיעונים, טועה במסקנות, ונדמה לי שאין טעם לפרט. יכול להיות שסגנון החיים שבחרת גורם לך לחשוב שהבנת איך העולם עובד, אבל מהצד זה נראה כאילו עלה לך השתן לראש. מצאת לך סגנון חיים שעובד בשבילך, וזה יופי, אבל הגאוותנות הזו לא מאפשרת לך לראות שום דבר שלא מסתדר עם תפיסת העולם שלך. דווקא בתור אחד שתפיסת העולם שלך נראית לו מאוד, זה מענין לראות את המחיר הנפשי הסמוי שלה, משהו שאני מתחיל לחשוב שאת עיוורת אליו לחלוטין.

עדי

בני, כל הכבוד על טוקבק טיפוסי שבו אתה מתנגח בכותבת ולא מתייחס עניינית למילה ממה שהיא כתבה כאן.

freeman

נו באמת… בואו נקצץ לעצמנו את החיים באופן מגוחך שגובל בקמצנות ונייפה את זה במילה "חכמה" של חסכנות… לא נקנה מותרות כמו מילקי או לא נשכור דירה "נורמלית" או נסע בתחבורה ציבורית…. בואו נתנהג כמו אשה מוכה שמצדיקה את הבעל המכה ואומרת: "אני אשמה"… אני אשמה שיוקר המחיה כאן מטומטם עד גיחוך, אני אשמה שיש כאן מס בלו על הדלק ועוד מס מצוץ מהאצבע… אני אשמה שמחירי הדירות קפצו כי יש מלא מטומטמים שמשתפים פעולה ומתלהבים מחוק אפס מע"מ כאילו זה מה שמנע מהם לקנות דירה… אני אשמה שרכב מסוג ז' ששווה באירופה או בארצות הברית רבע מחיר ממה שכאן… קרא עוד »

ערן

קודם כל- בהמשך לתגובתך מעלה- את רשמת "כושר השתכרות ממוצע" אני מזכיר לך שבמדינה כל כך לא שיוויונית כמו ישראל של 2014 – המילה "ממוצע" חסרת כל ערך.. (ולראיה: השכר החציוני: 5.8K השכר הממוצע: 9.8 K)אז למה כתבת את זה בכלל? נמשיך הלאה- הבנתי שאת רואה את אלו שאינם "חוסכים" כמוך כבזבזנים חסרי אחריות. הנקודה הובנה, בואי נתקדם: אני מניח שאת לא חיה בוואקום, ואת מבינה שאין תחרות לא בשוק המזון בישראל, לא בבנקים, לא בביטוח גם לא במלט, מפכלים ורמטכלים עובדים בחברות של יצחק תשובה כדי שייכתבו חוקים לטובתו, מדיניות הדלת המסתובבת נהפכה לנוהל כמעט בסיסי במשרדי הממשלה, יש… קרא עוד »

איש (3718 )

freeman

אתה הדוגמא המושלמת לאשה המוכה שנשארת עם הבעל. אם אתה מאמין בכל מה שכתבת, למה אתה עדיין פה ולא באוסטרליה?

freeman

איש יקר, אני כבר בדרך החוצה… סידורים אחרונים וביי… אנחנו עיוורים, אנחנו חיים פה וחושבים ששם לא יותר טוב מכאן.. מאכילים אותנו שקרים על מיסים הזויים ועל מוצרים ש"חייבים לגבות עליהם את המחיר בגלל חותמת הכשר יקרה, עובדים, קיצוצים וכו' "… אם הייתי "האשה המוכה" לא הייתי מגיב כאן… הייתי מהנהן ומסכים עם כל אנטי של לעזוב את הארץ. אבל גרתי באוסטרליה, ניו זילנד וראיתי איך ניסיון של מדינה שקיימת מאות שנים לעומת מדינה שקיימת קרוב ל 70שנה, מתנהלת… התפיסה שלנו היא טעות איומה: שם, המדינה עושה בשבילך, פה אתה עושה בשביל המדינה. שם כבר עברו את השלבים של הגרידיות… קרא עוד »

איש (3718 )

Freeman

אני מאחל לך שתמצא מה שאתה מחפש במקום החדש.

ותזכור, מה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר.

שימי עפיפונים

freeman ספר לנו קצת על נלסון שבאוסטרליה, נשמע מעניין. ביצעתי חיפוש ומצאתי איזה 3 נלסונים באוסטרליה, אז לא ברור לי לאיזה מהם אתה מתכוון, אם אתה יכול לרשום איך זה בדיוק נקרא ב google maps זה יעזור. ואם אתה יכול קצת לפרט יותר איך החיים שם, מתוך מה שאתה מכיר\יודע\שמעת. עוד לא החלטנו לעבור מהארץ אבל אנחנו שוקלים אופציות למעבר לחול לכמה שנים או לתמיד, ואני מחפש מקום כייפי, בטוח, עם מזג אויר טוב, ואם יש ים קרוב זה מעולה, וכמובן עלות מחייה לא יקרה מידי – כדי שחס וחלילה לא אצטרך לעבוד… ואילוץ נוסף, שיכול להתאים גם למשפחה (שאולי… קרא עוד »

Eran Bar Lev

אמנם פוסט ישן, אבל אם אף אחד עד עכשיו לא התייחס לעניין "המחיר הנפשי הסמוי" אז אני חייב. כשעבדתי בהייטק סבלתי מדכאונות. חלק בגלל הצורך לראות את הבוס או עמית לא סימפטי אחר, חלק בגלל הצורך לקום מוקדם. מאז שאני אדם חופשי הדכאונות עברו מעצמם. לא הבנתי לאיזה מחיר נפשי סמוי בני התכוון, אבל גם אם קיים מחיר כזה, הוא ללא ספק זניח לעומת המחיר הנפשי הגלוי של דת העבודה.

חן

הכל נכון, אבל חשוב להזכיר גם שבאמת המחירים בישראל גבוהים מאוד וזה בגלל מדיניות סוציאליסטית מרקנטליסטית שמעדיפה את טובת העובדים והתעשייה הפנימית על טובת הצרכן, לדוגמא חיזוק השקל מול הדולר שנעשה לאחרונה.

ה ד ר

חן, המשוואה מאוד פשוטה – זה או תשלום משכורת לעובדים מקומיים שגם מייצרים מוצרים לצריכה פנימית/יצוא או תשלום לעובדים שקופים במקומות אחרים בעולם, ואז, היכן יעבדו כל עובדי היצור המקומיים? בלשכת האבטלה? האם עובדי היצור הם לא מחזיקים בכובע "צרכנים" לאחר שעות העבודה שלהם? וכאשר כל התוצרת בישראל תגיע מיבוא, מי יקנה אותה? אלו שכבר לא מועסקים במפעלים שעברו למזרח? חיזוק השקל מול הדולר אינו חשוב כאן מכיוון שהדולר הוא שקובע את יחסיו את מול המטבעות העולמיים [אינדקס דולר] וזה נקבע על פי כל כך הרבה פרמטרים והוכח במחיר מאוד יקר לכלכלה הישראלית שבנק ישראל לא יכול להשפיע לאורך זמן… קרא עוד »

רוני

הדר, יפה כתבת. אם יש משהו חסר בכתבה של הסולידית הרי זה בדיוק האיזון בין האחריות האישית לבין אחריות המדינה לפעול לטובת רוב אזרחיה.

טל

הדר, חד וחלק לא נכון. דווקא כאן שכחו שהעובדים הם גם צרכנים.
פתיחת השוק ליבוא לא תגדיל את האבטלה במאקרו, אלא רק תשנה את הרכב כוח העבודה.

ממליץ לכולם בהקשר זה לראות את ההרצאה של פרופ' עומר מואב מסביר את הנושא: כאן

רועי

תודה על הקישור היה מאד מעניין ומשכיל

זיו

פשוט לא נכון. מחירים גבוהים הם תוצאה של גורם אחד ויחיד – ביקוש שהוא גבוה מן ההיצע. ברגע שאין ביקוש, ובמיוחד בחברות מסחריות גדולות שיש להן תשתיות-ענק ותקציבי-עתק שמסתמכים על תזרים הכנסות קבוע, ולמעשה בכל מקום שהביקוש יורד או ההיצע עולה – המחיר יורד נקודה. המחירים בישראל גבוהים כי הישראלים מעדיפים לקנות מילקי במחיר של תכשיטים במקום להתאפק (ו\או להכין מעדנים נפלאים בבית), על זה בדיוק הסולידית מדברת כל הזמן – איפוק ומתינות. ברגע שאדם לא יודע לשים גבולות ליצריו, למעשה הוא עבד להם ונתון למניפולציות ממניפולציות שונות כיד הדימיון הטובה. רמות המחירים בארץ הן בטח לא תוצאה של שום… קרא עוד »

סער

צודק, אני מתכוון לקנות שני זוגות משקפיים באינטרנט במחיר של זוג אחד בארץ.
אף אחד לא מכריח לקנות משקפיים יקרים בארץ כמו שלא מכריחים לקנות את המילקי במחיר גבוה, אם לא נראה לכם אז פשוט תמצאו חלופה זולה יותר.
המחיר הוא הוסת בין הביקוש להיצע בשוק, ומדיניות ממשלתית שתנסה לשנות אותו בכוח תגרום לעיוותים.

מחזיראור

אז לא לפתוח את השוק לתחרות? להמשיך לתת הטבות מס לחברות מקומיות כמו שופרסל?
כי זה רק הצרכנים אשמים?

ישראל

את גדולה מהחיים כל מילה בסלע !!!!

רני

אני קראתי שהעמוד הוא בכלל יוזמה של עיריית ברלין, אבל לענייננו, אין לך שום דרך לתקף את הטענות שלך נגד המחאה. חלק גדול ממנהיגיה חיו את הפשטות מרצון והמינימליזם כשאת עוד רכשת בגדי מעצבים בלונדון, ראי מקרה סתיו שפיר למשל. את דורשת שהאינדיבידואל יפנה את האצבע המאשימה אל עצמו, ומסירה כל אחריות מהמדינה. למה לא גם וגם, יש בעיות אוביקטיביות של יוקר מחיה. מבחינתך למדינה אין אחריות כלפי הפרט (אלא אם צריך כמובן להציל את המשקיע הפאסיבי ממשבר כלכלי עמוק, ראי מקרה הניו דיל בשנות השלושים של המאה שעברה, או טריליון הדולר שהשקיע ממשל בוש באלפיים ושמונה, מכספי המיסים יש… קרא עוד »

עדי

רני, סתיו שפיר עברה מהמחאה להכנסה של חצי מליון בשנה פלוס צ'ופרים נוספים לחברי כנסת. לא הייתי מציג אותה כדוגמה.

טארה

לא כולנו נמצאים באוברדרפט של 75K כתוצאה מקנייה יתרה של בגדים, חלקנו (הגדול, יש להניח) עובד מאוד קשה, משלם המון מסים שנעלמים לכל מיני מטרות נעלות כמו התיישבות בישובים שכוחי אל ומימון פטור ממע"מ על ירקות שיאפשר לשופרסלים למיניהם להמשיך להתעשר על גבנו, ומביט בהשתאות על מחירי והמוצרים בסופר וכן, גם על מחירי הדירות ומנסה לחשב איך הוא יצליח לשרוד כאן במידה ומקלחת במים קרים לכל החיים לא באה בחשבון. כמי שקוראת כאן לא מעט זמן אני מסכימה עם חלק מהטיעונים שלך לגבי הבזבזנות ותופעת ניקור העיניים שפשתה בחברה שלנו אבל העולם הוא לא שחור ולבן, יש כאן בעיות מבניות… קרא עוד »

תאנה

חבל. הדברים שכתבה טארה נכונים וענייניים מאד. מכל מה שהיא כתבה, למה בחרת להיתפס דוקא למקלחות קרות?

טארה

אני דווקא חושבת שהתגובה שלך היא האלימה, נכון שזה הבלוג שלך אבל המטרה (אני מניחה) היא לייצר דיון ולא לדחוק החוצה כל מי שלא מסכים איתך במאה אחוז. לא ביצעתי רדוקציה של הרעיונות (החשובים, אגב) שאת מבטאת לכדי מקלחת קרה, השתמשתי בזה כדוגמא מייצגת לאורח החיים שאת מטיפה אליו, מתוך מטרה להביע את הרעיון שאורח החיים הזה ספציפי מדי מכדי להיות מאומץ ע"י כולם. המטרה העיקרית שלי הייתה לומר שיש הרבה מאוד אנשים שלא חיים בדיוק כמוך אבל מבזבזים לא הרבה יותר, שלקחו אחריות על גורלם ועם זאת מסתכלים קדימה ולא רואים עתיד מזהיר, פשוט כי למשוואה הזו יש שני… קרא עוד »

גירקן

ניסיתי להתחיל להתעניין בבלוג הזה, אבל התגובות שלך פשוט כל כך מעצבנות שאני לא מסוגל להמשיך. ראית את האור, ועכשיו כל שנותר לך לעשות הוא להסביר לאחרים איפה הם טועים, באופן צר להחריד. אני לא רואה שום דבר קיצוני בדרך החיים שלך, וגם לא בתיאוריות הפיננסיות או התרבותיות המוצגות כאן כאילו היו תגליות חדשניות ומבריקות. הקיצוניות היא במימדים הקטנים של הקופסא המחשבתית בה הצלחת לסגור את עצמך. יש לך יכולת מרשימה מאד לתאר ״רעיונות מורכבים״ ואף ליישם חלק מהם, אבל זאת לנגד יכולת כמעט אפסית להתבונן על רעיונות מורכבים שאנשים אחרים מתארים או חווים. חבל. תודה ובהצלחה.

בני

מצטרף לבקשה לתגובה עניינית לטארה.
שימי לב שהדגש שאת שמה על הכוח של העצמי לחולל שינוי במצבו לא מעוור אותך לראות כל טעם בתקשורת מחאתית.
הרצון להשפיע על מקבלי ההחלטות הוא גם כן מחולל שינוי, תחת הנחה שנותרו כאן מאפיינים דמוקרטים כלשהם. מדוע רצון זה הוא פסול? בהינתן המסים הגבוהים הנהוגים כאן, ניתן לומר שרצון זה הוא נדרש.

אפשר שלא להסכים עם ההצעות לפיתרון (מימון פירמידת צרכים לכל אזרח), אבל חייבת להיות במה להצביע על כשלי שוק, ולהביע את רחשי הציבור.

Daniel

צודקת! פוסט מעולה! צריך להבין ש"מדינה" זאת לא הפתרון לבעיות ,המדינה זאת הבעיה. אבל ,מה לעשות, הראיונות הסוציאליסטיים תמיד "קונים" את העם ואת הבוחרים, וכמובן שבסוף אותם רעיונות דופקים את העם ואת הבוחרים. זאת לא תיאוריה זאת עובדה. תראו לאן הגיעה אנגליה בשנות ה 70, אחרי 30 שנה של פוליטיקה שמאלנית ביותר במדינה(1945-1979 מפלגת לייבור (שמאל) שלטה במדינה). מפלגה\שלטון ב 30 שנים האלו קידמו רעיונות "שוויון הזדמנויות" , "צדק חברתי", "מחירים הוגנים-מחירים בפיקוח", "משכורות בפיקוח" , "מס צודק" , "משכורת הוגנת לכל פועל"…. בקיצור, תקחו כל נושא מעיתון ישראלי מודרני, תוסיפו את המילה רגולציה וקיבלתם את שם התוכנית שמפלגת לייבור\מדינה… קרא עוד »

אילןן

כמעט שנתיים אחרי, אני מצטרף לדעתה של טארה.
זה לא הכל תלוי בנו כפרטים.
אני משקיע הרבה להגדיל את הכנסתי מעבר לשכר הרגיל באמצעות יוזמות והשקעה (סוכנות, במלוא מובן המילה), ואז מגיעים מס הכנסה וביטוח לאומי ולוקחים לי ביחד *חצי* מפרי עבודתי. ואני משתכר פחות מ-20 אלף ש"ח (לא מליונר כבד). כך שככל שאני עובד ומשקיע ויוזם יותר, כך יש מישהו בממשלה שידאג למנוע ממני וממשפחתי להתקדם.

איש (3718 )

רני,

באמת עשית כספך מהימורים, ועכשיו את מטיף לשוויון ? אתה יודע שהימורים זה סוג של מס מיוחד על עניים, כן?

רני

פוקר באינטרנט הוא חריג בהקשר הזה, ומקיף בעיקר שכבות מבוססות יותר, אבל זה לא הופך את הסיטואציה לטובה יותר.

אמיר ניצן

אם העמוד הוא יוזמה של עיריית ברלין, האם יש ספק שהקמפיין רקוב ביסודו?

מיכל

אם ניקח חלק מרעיונותיך ונאמצם יהיה טוב. הסתיגות אחת יש לי : נכון שבברלין תרבות הצריכה מתונה יותר אבל בכל זאת הפרופורציות אחרות.

מחזיראור

אני שואל את עצמי כמה אנשים שמגיבים פה לגבי ברלין באמת שהו שם תקופה משמעותית…

ה ד ר

ברלין היא בסה"כ שם קוד לעיר אחרת במדינה אחרת בה החיים הכלכליים נוחים יותר.
אין מה להיתפס לקטנות.
וכן, אוקטובר בברלין זה קור שובר עצמות לעומת השמש היפה בשמי ארצנו, ועוד לא הגעתי לדכאון שיש בה לאחר חגיגות השנה החדשה, ולא רק בה, גם בלונדון ובפריז ואופס, שכחתי כל מיני ערים קטנות שלא מצטלצלות טוב ואין בהן U או מטרו כל כך משוכלל.

מחזיראור

זאת לא הנקודה שלי –
אנשים פה בתגובות מהללים שוב ושוב את ה"תרבות הנכונה" מבחינה צרכנית בגרמניה ביחס לארץ.
האמת היא שזה פשוט לא נכון.
בברלין אנשים הם לא צרכנים נבונים יותר מהישראלים (ולא משנה כמה הסולידית תנסה לצייר קריקטורה של הישראלי המצוי – זו עדין קריקטורה וזו לא המציאות).

בברלין המחירים פשוט יותר זולים בגלל סדרי עדיפויות אחרים ובעיקר בגלל שוק חופשי.
אני באמת לא מבין איך דורין הקפיטליסטית הדגולה חייה בנחת עם המבנה הלא קפיטליסטי בעליל של המדינה שלנו ואין לה שמץ של ביקורת על ההתנהלות.

גיא

מחזיראור. נראה לי שהסולידית הפלילה את עצמה בתגובתה לBen Ohayon למטה והיא מוכנה לקבל שיש פנים אחרות למחאה. לדעתי האישית העניין פה כל מסובך שצריך להשקיע זמן השקול לדוקטורט בכלכלה בשביל לנסות ולהבין את בעיות הסבוכות שנוצרו כאן ולהציע להן פתרונות. כמובן שברגע שתסיים את הדוקטורט יבחרו לתפקידים המשפיעים אנשים שטחיים שבחיים לא יקשיבו לך. אני לא כועס על המחאה ואני לא נגדה. אני פשוט לא מתעניין עד כדי כך בכלכלה ובחברה בשביל שאבזבז את זמני ברגע שמציאת פתרון אישי קלה הרבה יותר. מי שרוצה שיפעל אדרבא ,זאת כאמור זכותו – אבל למה אתם באים להציק לי ולא לאחראיים שהרי… קרא עוד »

tov

פוסט מדוייק להחריד. הדרך היחידה לשינוי היא התנהגותית/ אישית. לפי התגובות של מי שכבר קורא את הבלוג, אפשר להבין כמה הדרך ארוכה בקרב ההמונים שבגלל לא מודעים למה שהם עושים. אל תעצרי ואל תתייפייפי – כל הכבוד.

Daniel

LIKE
מסכים לחלוטין!!!

סולידית בראשית דרכה.

מדויק וחכם. תודה!

סולפידי

מחפש סולידית לסולידיות והרבה זמן משותף וחופשי.

yossi

תודה רבה!
מדוייק ומנוסח מצויין!
תחושתי היא שלא כולם ירדו לסוף דעתך בוודאי שלא מקהלת מייבבי ברלין.
כפי שנאמר כבר, ניתן לשרוד בנעימות (=אושר. עפ"י אורי מילשטיין) בכל סביבה כלכלית (דורין הרטמן).
חג שמח

יאיר ח.

יש במחאה החברתית משהו מאוד עמוק. אזרחי המדינה מרגישים שמכייסים אותם. את יכולה להתחבא מאחורי המנטרה של "כל אחד אחראי לגורלו" אבל זה יהיה לברוח מהתוכן. מחיר המילקי / הדירה אינו הבעיה אלא הסימפטום לבעיה, כמו החיילים הסדירים שחזרו מהמלחמה בעזה למקרר ריק, וכמו אימו של החייל ההרוג שבמודעת האבל טרחו לציין שהיא עובדת קבלן. אני בטוח שיש לך טונות של עצות לעובדי הקבלן איך להצטמצם, אבל זו בדיוק לא הנקודה. כמו שאת מצפה שיכבדו את הבחירות שלך בחיים (וצריך לכבד אותם), עליך להבין שנושאים כמו "עובדי קבלן", "דמי הניהול בקרנות הפנסיה", "מספר ילדים בכיתה", "מחיר ליטר מיץ תפוזים" ועוד,… קרא עוד »

נילי אור

ולביטחוננו הפיסי המדינה דואגת? מלחמות יקרות ומיותרות על ימין ושמאל, פגיעה בחינוך שמץשה מאד על אוכלוסיות חלשות להגיע לקיום סביר. ניתן להצטמצם ואכן טירוף השידרוגים, הרהבתנות ו"חוויות הקנייה", מיותר לחלוטין. אבל הסוף מוכרח לאכול אפילו רק קש, אחרת יפשוט רגליו וימות. התחושה קשה עוד יותר כשרואים את רמת החיים והרעבתנות של ה"מנהיגים" על חשבוננו. בגדול מסכימה שאין מה להתבכיין והאחריות עלינו, אבל למה השותפה שלנו להכנסות לא מספקת את הסחורה??

אופיר

איזה מלחמות מיותר היו כאן לעזאזל?
צוק איתן? אחריי שחטפו ורצחו שלושה אזרחים וירו רקטות (ללא תגובה!) על דרום ישראל במשך כמה שבועות?
כל זה קרה לפניי שהממשלה הגיבה.
די לקשקש אנחנו חיים באיזור הכי אלים בעולם.

שגב

נכון שבארץ יש קרטלים (תקשורת,ביטוחים,רכב,מזון…)של חברות גדולות, אשר יודעות לנצל את האין תחרות,גודל המשק,מיסי מגן על יבוא… על מנת להכניס לנו את הצינור. הציבור בהרבה מקרים לא מבחין בזה כלל ומשלם. אחרי שאמרתי את זה לבוא ולהגיד בו ניסע לברלין, והמדינה אשמה בכול זה ממש חוצפה בברלין הממשלה לא תדאג להם.

אחד ששפר חלקו

המאמר צודק במידה מסויימת אבל מחמיץ את את האספקטים הכלכליים המערכתיים שפועלים כאן. הגידול המערכתי באי השיוויון בהתפלגות העושר הוא תוצאה כלכלית גרידה, תוצאה שלא תשתנה גם אם כל הציבור יעבור להתנהגות סוכנית: http://www.ted.com/talks/thomas_piketty_new_thoughts_on_capital_in_the_twenty_first_century יש כאן כוח אמיתי שפועל לטובת ה״אצולה הכלכלית״ ומייצר runaway effect אקספוננציאלי, גם אם מניחים שכל האנשים בעלי יכולות ואינטליגנציה זהה, מה שבוודאי לא נכון ומחמיר את המצב בהרבה. לרוב האנשים קשה להבין מגמות אקספוננציאליות — ברירת המחדל של המוח שלנו היא לחשוב לינארי. גם הסולידית עצמה אולי לא לוקחת בחשבון שהיא חלק ממעמד הביניים, ושלאצולה הכלכלית יש יתרון משמעותי עליה. אם נהיה שמרנים ונניח שמדובר… קרא עוד »

ברלינאית,

מה שלא ברור לי מדוע הצעותיך להתנהלות כלכלית סותרת את העובדות הקיימות לגבי יוקר המחיה בישראל , היחס בין מספר המשכורות לעלות דירה , מיקומנו במדד השחיתות וכו.. ובהסתכלות רחבה יותר כפי שצוין כאן מגמות אי השוויון המתרחב בהתפלגות העושר. לדעתי אין שום סתירה בין השניים.. . ממש לא ברור לי מדוע ביקורת כלפי מדיניות כלכלית במדינה בה אני חייה סותרת אימוץ אורח חיים נבון כלכלית. אני מבינה את הטיעון לגבי סוכנות\ חוללות עצמית\ מיקוד שליטה פנימי וכל השמות החלופיים של הדבר הזה.( ובתכלס לקיחת אחריות אישית לגורלך). אבל מחקרים ארוכי טווח מראים שרווחה נפשית והסתגלות אופטימלית מושגות אצל פרטים… קרא עוד »

ברלינאית,

,תשובה טובה, עוזרת להבין את הרציונל בטיעונים שלך.. אני מופתעת מעצמי שרק עכשיו אני מבינה עד כמה ההשקפות הכלכליות שלך קיצוניות.. זה לא שלא כתבת את זה קודם.. רק עכשיו נופל לי האסימון.. כלומר לטענתך אין win-win.. האינטרסים של "מעמד הביניים המשועבד" תמיד בסתירה קיצונית לאלו של בעל ההון? ברור שיש מתח בין השניים.. אבל מדוע הקיטוב? אני למשל גם מעמד ביניים וגם בעלת הון..לצורך העניין- אני בהחלט רוצה שהכסף שלי יעבוד בשבילי הכי טוב שניתן אבל גם רוצה השקעות בחינוך תחבורה ובריאות ומידה לא מבוטלת של מדיניות רווחה הפועלת היטב..אני מוכנה "להיות ענייה יותר " כדי לקבל זאת..ואני מבינה… קרא עוד »

אורי

יפה! ועל זה אבא שלי (זכרונו לברכה), שגדל בקיבוץ, היה בבנק״י, ותיעב את הקיבוץ עד עמקי נשמתו, היה אומר שקומוניזם זה ש״לכולם לא יהיה אותו דבר״. (ואולי המקור אחר, אבל בכל זאת, לעניין)

יעקב מישל

"כשאת קונה מניה של חברת שטראוס, לדוגמה, נוצרת זהות אינטרסים בינך לבין האינטרסים העסקיים של משפחת שטראוס. כנ"ל לגבי האימפריות של פרופר, תשובה, עופר ודומיהן. כשהן מרוויחות – את מרוויחה. כשהן מפסידות – את מפסידה." כך היה צריך להיות. ישנם מקרים בהם אין זהות שכזאת, לדגמא: בעלים של חברה ציבורית מוכר את כל אחזקותיו בתנאים מצוינים.בה בעת אין עליו חובה לאפשר למשקיע מהציבור למכור גם הוא את חלקו באותם תנאים-זה מצב שחייבים לשנות. כאן יש לך הסולידית אפשרות לתרום לך ולציבור הן ע"י פניה לרשות לניירות ערך והן פניה למחוקק לתקן את העיוות הקיים בין טובתם של בעלי חברה ציבורית… קרא עוד »

איליה

יעקב מישל, אפשר דוגמא בבקשה? אני לא מבין איך פיזית בעל מניות אחד יכול מכור מניות במחיר גבוה יותר מבעל מניות אחר.

רמי

אני מאד בעד צריכה מושכלת, תזרים חיובי, אבל לא מוכן לפתור את המדינה בלא כלום, שנה אחרי שנה מעלים את המיסים ומשאירים לנו פחות מההכנסה ברוטו, בעוד המיעוט שמחליט על כך משפר את מצבו באופן עיקבי. לא מאפשרים יבוא מתחרה ומאפשרים למעט יצרנים להעלות מחירים ככל העולה על רוחם. אחד הדברים הבודדים שהרווחנו מהמחאה הינו הזכות ליבא יבוא אישי עד 75$ פטור ממס, מאפשר יבוא של עשרות מוצרים חיוניים במחירים נמוכים בעשרות אחוזים ממה שמקובל בחנויות כאן. בימים האחרונים ראיתי אתר מקומי שמוכר שתי חבילות סכיני גילוח ג'ילט ב- 75 ש"ח לדעתי זה בעיקבות כך שהמחירות בארץ ירדו עקב כך… קרא עוד »

ירון

כל פוסט שאת כותבת מקדם את שינוי המציאות , ישר כוח

ירון

תרשי לי בדיחה צינית אם הלמס היה מוצא דרך למדוד איכות חיים ביטוח לאומי היה מוצא דרך חדשה למסות אותה

אמיר ניצן

מארגן קבוצת היורדים לברלין הוא עצמו סירב להזדהות. והשמאל אינו מעוניין בקיום תחרות חופשית שבאמת תוזיל את יוקר המחיה ובמעמד ביניים חזק.

גיא

עם חלק מהטענות אני מסיים, עם חלקן האחר לא (ואני מתנצל מראש על התגובה הארוכה). בתור אדם בן 40, עם שלושה תארים אקדמיים (שניים בהנדסה, אחד במנהל עסקים – שאותו סיימתי בהצטיינות), שלא מוצא עבודה כבר שלוש שנים (למרות שעל פי כל היועצים למיניהם, עשיתי את כל הדברים ה'נכונים'), ומרוויח ממשרה חלקית באקדמיה ומשיעורים פרטיים פחות (הרבה פחות) משכר מינימום – אני יכול לספר לך שאת חיה באוטופיה. אחרי 2 תארי ההנדסה, עבדתי בעולם ההיי טק לא מעט שנים. אחרי יותר מעשר שנים, רציתי להתקדם. לא דרשתי כלום מאף אחד. הלכתי ללמוד מנהל עסקים. בו בזמן עבדתי בעבודת משמרות כמו… קרא עוד »

מחזיראור

האם לדעתך אדם שהחליט החלטות גרועות בחייו ראוי לסבול?
אין מקום להתחשבות מצד החברה?

גיא

אני פה מסכים אתך מאוד. אני גם מסכים עם הרוח הכללית של הפוסט. מבחינה אישית אני מודה שאישיות -"אכלולי שתולי" משתלטת עלי אני יודע באחורי התודעה שאני צריך לקבל סתירה בשביל להתעורר. שאלה שמעניינת אותי באמת היא למה את בהתעסקות מתמדת בעניינים הללו של סוציאליזם-קפיטליזם . במיוחד בתור אחת שטוענת שחברה היא המשגה ולא קיימת במציאות ( אגב , מה שממלא פונקציה – אינו יכול להיות פיקציה …. גנבתי משר האוצר לשעבר) וכבר חצתה את הנהר והגיעה לגדה השנייה … מה הטעם בהתעסקות הזאת בענייני החברה? לא עדיף להמשיך לסייר בגדה השנייה? להשאיר את האידאולוגיה (הסירה) על הגדה? אני לא… קרא עוד »

מחזיראור

העניין שהוא שמה שנחשב "טעות פטאלית" במדינת ישראל, יאפשר לך סה"כ חיים נוחים ברוב מדינות המערב – וכאן בהחלט לגיטימי לצאת למחאות ולדרוש מהמדינה קבלות.

גם את בעצמך היית יכולה לחיות ברמת חיים גבוהה יותר על אותו התקציב או לחילופין לפרוש מוקדם יותר אם סדר העדיפויות במדינה היה שפוי יותר.

גיא

בהחלט נסכים שאי אפשר,או כמעט בלתי אפשרי, להציל אנשים מעצמם. ניסיונות עבר שלי בנושא כמעט הובילו אותי למצב של חוסר אונים נרכש. מאז למדתי הימנעות ולמידת בריחה כשאני מזהה מצבים כגון אילו. לאנשים יש גאווה שבדרך כלל תמנע מהם לקבל את הפתרון הפשוט ומתוך גאווה זאת יבחרו במאבק הקשה. בהחלט מסכים שמשבר / התרסקות עשויה להיות תקוותם היחידה. בכל אופן, אם יורשה לי, אני מעדיף משבר שלהם על שלי מתסכול על ניסיונות כושלים לעזרה. נושא אחר: באזור מגורי עלו מחירי הגנים כמעט למחירי טרום טרכטנברג. הגנים הפרטיים החמסנים מעלים את המחירים מכל מיני סיבות מומצאות וגם מקבלים את הסבסוד. לממשלה… קרא עוד »

גיא

לא הגזמת בכלל.
אם שיוון מוחלט מושג על
ידי בולשביזם על ידי קטכיזם ( מטרה מקדשת וגו…) הרי זה משובח ולעזאזל הלוגיקה שכן היא. לא המטרה.

זה קצת לא הגיוני? נכון?
אתה התחלת.

גיא

סולידית, לא ביקשתי ממך אמפתיה. לא ממך ולא מאף אחד אחר. את מעוותת את כל מה שכתבתי לכדי ניסיון לעורר רחמים. אני גם לא מסיר אחריות מעצמי. ההיפך הוא הנכון. אני הראשון שמודה בשגיאות שלי. אני פשוט מצביע על כך שאת עיוורת. את כותבת למשל, שבעלי ההון משלמים יותר מיסים, וזה פשוט לא נכון עובדתית. הם משלמים הרבה פחות בשל כל מיני הטבות מס הזויות, ותרגילי מס מעוותים. אין לי שום יכולת להזדהות עם אותם בעלי הון, גם אם תהיה לי מניה שלהם. כי אם המניה באה על חשבון הגינות בסיסית, ע"י עושק שלי כאזרח/צרכן, המניה היא לא יותר ממסך… קרא עוד »

הסטודנט העני

אפשר לדעת מאיזו אוניברסיטה התארים בהנדסה?

גיא

תעשייה וניהול מאונ' ת"א ותוכנה ממכללת אפקה.

מחזיראור

נקודה למחשבה..
הדור שלנו (אני מתכוון לבני ה-30-40) משלמים את החשבון של מדיניות הרווחה שדור ההורים שלנו נהנו ממנה.
אנחנו משלמים היום את החשבון של הפנסיות התקציביות, ההסדרים עם וועדי העובדים, מכסי המגן שהגנו על ה"פועל העברי" והדיור בר ההשגה של פעם.

באופן אישי אני לא ממש מזדעזע מהרעיון ש 80% נעזרים בהורים..
זה טבעם של הורים לעזור בלי קשר מצב הכלכלי של הילדים שלהם או הגיל שלהם.
רק עצוב לי מאוד בשביל ה-20% שלהורים שלהם באמת אין יכולת.

רינגו

אני אף הייתי מקצין ואומר: חובתם של ההורים בישראל לתמוך בילדיהם, מכיוון שהדור שלהם שדד את הדור שלנו בצורה גסה עם כל ההסדרים שציינת. מהי פנסיה תקציבית, אם לא סידור תנאים נוחים לעצמך על חשבון ילדיך? אחוז מדהים מתקציב המדינה זורם לאנשי דור ההורים שלנו. אחוז קטן מאותו סכום היה יכול לפתור רבות מהבעיות של הדור שלנו כיום. אז שיזרקו לנו איזו עצם, מה יש.

שי

יש מקרים מכל הקשת הסטטיסטית.

המקרה שאדם עם תואר בהנדסה,בישראל, ועוד כפול, יגיע למצב הזה, הוא נדיר ובקצה הסקאלה החריגה.

עם תואר אחד, לא שניים. ובלי שום תוספות של מנהל עסקים, אנשים מסודרים ומסתדרים כאן מצויין.

לא מקרה מצייג. בטח לא דוגמא לכלום

טרגדיה במישור האישי, ובהחלט מקרה יוצא דופן.

אמיר ניצן

יפה שגיא הזכיר בפיסקה לפני האחרונה את המילה "רגולטורים". המחנה הדוגל ביתר רגולציה של הכלכלה הוא מחנה השמאל שאגב גם לא מעוניין כלל בהורדות מיסים. מרצ מתנגדת לביטול האגרה או הקלתה ואף דוגלת בחובת דיווח על רכישת טלוויזיה, דב חנין מהמפלגה שידה רב לה בארגון "המחאה החברתית" דוגל במיסוי חניות של מקומות עבודה -בינתיים יש כאלו שצריכים לעבוד ולא לכל מקום עבודה יש תחבורה ציבורית נוחה. יתר רגולציה (אף אם אומנם תחת ממשלת "מרכז" של אולמרט) גם גרם לפגיעה בשוק ההון הישראלי אשר באמצע העשור הקודם כבר הפך למפותח יחסית והגיע למחזורי מסחר גדולים יחסית שהם דברים חשובים לכל כלכלה… קרא עוד »

ברלינאית,

דורין אמפתיה אינה הזדהות..
אפשר לא להזדהות עם דבריו ועדיין לחוש אמפתיה.. זה מורכב וקשה אבל אפשרי..
לא חייב להיות כאן פיצול.. אפשר לחשוב ולהאמין שהוא טועה בהחלטתו להחזיק רכב\ בעובדה שלא חסך מספיק עד כה..\ שבחר להשקיע יותר מדי ברכישת השכלה פורמלית ועוד..ובמקביל להבין ולהעריך חלק אחר ממה שהוא מתאר – החריצות הניסיון להסתדר בכוחות עצמו וכו…. אולי אפילו להרגיש יחד איתו את התסכול והיאוש מבלי להסכים נניח עם המסקנות המתבקשות שהוא מתאר כפתרון וכו…
הגדרה טובה לאמפתיה ששמעתי פעם : "היכולת להיכנס לנעליו של האחר מבלי לצעוד בהן.."

ברלינאית,

לא ,אני מתכוונת לאמפתיה.
המילון הנ"ל מספק הגדרה חלקית ולא לגמרי מדויקת של אמפתיה . באמפתיה לאחר שאתה מבין וחש את עמדתו וחויתו של האחר אתה עדיין מצליח לשמור על נפרדות ולהימנע מהזדהות ..

מחד ומאידך

The truth knocks on the door and you say, “Go away, I’m looking for truth,” and so it goes away. Puzzling. (זן ואמנות אחזקת האופנוע).

נותר רק לקוות שחרף התגובות המצערות פה הסולידית לא תעלם לנו.

תודה על הבלוג ושנה טובה ומתוקה.

אורי

מתוך המשבר הגדול של דור 1898 בספרד, כתב הפילוסוף חוסה אורטגה אי גאסט ״אני הנני אני ונסיבותיה, ואם אני גואל אותן, אינני גואל את עצמי״. רוצה לומר, אדם צריך לגלות אחריות חברתית, ולקחת אחריות גם על סביבתו, החברה בה הוא פועל וחי. אין די בהתמקדות בפרט בלבד. בו בזמן, הציווי שקבע איננו אומר שיש להתמקד בנסיבותיו של אדם בלבד. לציווי יש שני חלקים: הן ״אני״ והן ״נסיבותי״. כך גם כאן. צודקים המצביעים על הבעיות המבניות במשק הישראלי, בחברה ובפוליטיקה, ואשר מבקשים להילחם בעיוותים אלו ולשנותם. בו בזמן צודקת ״הסולידית״ בהצביעה על כך שאדם יכול וצריך לפעול למען עצמו. לקחת אחריות… קרא עוד »

מחד ומאידך

גנדי אמר שעליך להיות השינוי שתרצה לראות בעולם. אם כל אחד לעצמו יקח אחריות על מצבו אז גם מצבה של החברה יהיה טוב יותר, גם בלי פעולה קולקטיבית (שקשה מאוד לסנכרן ולבצע). אם כל אחד לעצמו יפסיק לקנות מוצרים שנראים לו יקרים מידי נראה מהר מאוד את המחירים צונחים. אם כולם יקחו אחריות למצבם הכלכלי נוכל לצמצם מנגנונים בזבזניים כמו ביטוח לאומי ולהפחית מיסים. לצעוק על הבעיות המבניות במשק זה צודק ולגיטימי אבל זה לא יביא אותנו לאף מקום (אולי לברלין בעצם).

יוסי

לבחירה בארץ שבה חיים יש יותר משמעות של זהות עצמית מאשר של עלויות אלה או אחרות. לא סתם הדיון על החיים בגרמניה נוגע שוב ושוב בשואה. אנשים תופסים את עצמם כיהודים ולכן מסתכלים על גרמניה קודם כל במונחים של הזהות שלהם. מי שמסתכל על גרמניה במונחים כלכליים בלבד יש לו בעיה עם הזהות העצמית כיהודי וישראלי. אבל ברור שהדיון על גרמניה הוא לא כדי לעודד הגירה לשם, אלא כדי לשפר את המצב פה. גם המהגרים האלה שמשווים את יוקר המחיה בישראל וברלין מתעניינים למעשה בישראל, ולא בברלין. הם רואים את עצמם כשייכים לכאן ולא לברלין. אחרת מה אכפת להם? אלה… קרא עוד »

אמיר ניצן

אכן המטרות הן פוליטיות. כשחושבים על ההיסטוריה של ברלין וגרמניה – אגב גם על גרמניה "האחרת" שאחרי מלחמת העולם השנייה -ועל כך שחוץ מברלין יש עוד מקומות זולים יותר שדורין הזכירה (ובחלקם השפה היא שפה בינלאומית חשובה שממילא לא יזיק ללמוד אם כבר מהגרים לשם…..)וכשמוסיפים לכך את חוסר הנכונות של מיסד הקבוצה להזדהות, יש משהו מאד רקוב (גם בשביל מטרות פוליטיות ) בקמפיין שלשמחתי נראה לי קיקיוני. חג שמח.

קרצ

כל כך הרבה סתירות לאורך כל הטקסט, ובסוף את מציעה שבכלכלה מבוססת צריכה אנשים יחיו בצניעות? האטה בצריכה תוביל תוך זמן קצר לפיטורים המוניים של מוכרי ומקדמי מוצרים ושירותים וסגירת עסקים קטנים ובינוניים. תחשבי שוב.

שי

כתבתי בפייסבוק. שיתפתי בפייסבוק, אבל אוסיף כאן רק את החלק הזה:

אפלטון אמר:
"המחיר שאנשים טובים משלמים על אדישות לעניינים ציבוריים, הוא להישלט בידי אנשים רעים." "

הגב' הרטמן בדרכה, בהחלט פועלת שלא נשלט על ידי אנשים טיפשים.

ואוסיף: "הדואג לימים-זורע חיטה, הדואג לשנים-נוטע עצים, הדואג לדורות-מחנך אנשים." (יאנוש קורצ'אק, לפי מיטב בדיקתי)

זו הסולידית. הדואגת לדורות-מחנכת אנשים.

כל הכבוד !

CarpeDiem

בלוג חכם ואמיץ. אנשים לא אוהבים להקשיב ולשמוע מה הם יכולים לעשות יותר טוב – הרבה יותר קל להעביר את ביקורת, ולהתלהם מעמדה פסיבית. אפשר לראות את זה גם לא מעט בתגובות שאת מקבלת לבלוגים שלך. לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין: אם אין כסף, לא קונים. אם לא קונים, המחירים יתחילו לרדת, כי המוכרים בכל זאת ירצו למכור. אם לציבור אין ממה לקנות, אז איך כל הדירות היקרות נמכרות בכל זאת? למה כל שנה יש יותר ויתר טסים לחו"ל? למה רשתות המזון, שבהן ידוע כי המחירים גבוהים, ממשיכות להתקיים ומלאות בקונים? דווקא הציפייה שהאנשים יעשו משהו בנוגע לגורלם,… קרא עוד »

רינה

תענוג לקרוא. לבד זה כמעט על הגבול הבלתי אפשרי. לי מאוד עזר ליווי כלכלי מטעם ארגון פעמונים. אנחנו לא לבד. יש אנשים שיכולים ללמד אותנו לדוג.

הזאב הרשע

הנה עוד מפונק שמרוויח 40,000 ולא יכול לקנות דירה
בוכה שקשה לו בארץ וקשה לחסוך וחי שופוני

http://www.themarker.com/career/1.2453923

ViP

הישראלי שרוצה הכל, להנות מהכל, לאכול מהכל, לטייל בכל מקום, אבל מסכן, אין לו כסף לדירה.

freeman

בקריאת המאמר הרגשתי מסכים ולא מסכים.. וזה די מובן לי למה. אני עוזב עם ילדתי בת השלוש ובת זוגתי לחיים, לקנדה. מתוך אמונה והבנה שאני רוצה יותר ירוק בעיינים ויותר מרחב עצמי למשפחה הקטנטנה שלי. אני רוצה יותר לחסוך והכסף שיש לנו יתן יותר תמורה ויהיה בו יותר ערך (בית גדול ומרווח בשכירות נמוכה, רכב יותר חדיש, עבודה עם שעות נורמליות ושכר נאה, וחיים יותר שלווים ולא כל שנה מלחמונת שמוציאה מאיזון את החיים כאן.) אנחנו עוזבים כי אנחנו מכירים חיים אחרים וטובים מכאן, חיים נוחים ושקטים עם תרבות נורמלית של אי הרדיפה אחרי כלום… הגיע הזמן שלנו לעבוד ברגוע,… קרא עוד »

הזאב הרשע

מעיינוש הסטודנטית לא מוותרת על דירה בת"א וכמובן על 2 נסיעות לחו"ל (פעם סקי ופעם שופינג ? פעמיים שופינג ?)
אז תודה לאל שיש אבא שנותן הלוואות ואז עושים לאבא תספורת 100%
מעיינוש רוצה להיות עו"ד וכנראה תרוויח 6-7K בשנים הראשונות.
רק התואר יעלה לה 120K כלומר שנה וחצי של עבודה (ואם מוסיפים מגורים ואוכל ופעמיים חו"ל אז 4 שנים)
את הפקדון של ה 18,000 שקיבלה מצהל שרפה חיש מהר…כנראה על טיולים בחול

http://www.themarker.com/career/1.2453914

ayeletmmayelet maria mitsch

אני מסכימה עם הקשר המובהק שבין מאמץ לסיכויי הצלחה, אבל כעורכת לשון אני עומדת על כך שהמילה סיכוי אין פירושה ודאות. במקרה הזה, למרות הצווחנות של אנשי המגיע לי, בדיוק כמו הבדיחה הידועה על המצבה של הפרנואיד – אכן, יש גם עושק וגזל, ולא בכדי הם נקראים כאלה. כלומר, בדיוק כמו שגונבים לעשירים גונבים גם לעניים, והרבה יותר. לשם כך יש מנגנונים שנועדו לעשות סדר ולא לעמוד מנגד. לתפיסתי, ככל שאנסה לקצץ ולהרוויח יותר, עדיין אי אפשר כל הזמן להיות לצד זה או אחר בצורה קיצונית. השיטה שלך ניזונה מקיצוניות לכאן ולכאן, בזמן שרוב בני האדם נעים על הסקאלה שבין… קרא עוד »

אנא-אל

מאד אהבתי את הפוסט ואת ההבחנה שבאמת מאד דקה.
אישית אם זה מתוך סוכנות או מתוך אגואיזם, מעדיפה שהעם ישאר מטומטם כדי שאוכל להמשיך ללמוד איך להשתמש בזה לטובתי ולעצמאותי. אולי כמו אלה בסעיף 1. למרות שהייתי נותנת את כל הידע שבעולם בשביל להפסיק את הזיהום הזבל והרס כדור הארץ, מנוגד אחד לשני?

ישראל

לסולידית שלום, הפוסט הזה הוא אחד הטובים ביותר שנכתבו פה – וקראתי את כולם. אתייחס כאן לנושא מבחינה חברתית בלבד. שוב ושוב נחשפת הצביעות של המחאה החברתית, של "הצעירים" שחייבים שיהיה להם – הגרסה האחרונה של איפון, העגלה הפניאומטית הכי אווירודינמית לתינוק/ת (ממילא, הם רואים אותם רק בסופשבוע), שני כרטיסי טיסה לחו"ל לנוח מהבלי "צוק איתן", ובמיוחד – כן – המילקי שלהם. שלב ברלין/מילקי הוא השלב החדש של ההמחאה החברתית. החברה האלה מקו-דאם, הדוניסטים, ציניקנים, מפונקים, עם חלב על השפתיים, מעודדים – מה זה מעודדים? מפצירים! – אותנו לעזוב את המדינה כי המילקי זול יותר בברלין. המדינה גידלה אתכם, דאגה… קרא עוד »

freeman

האנטי בתגובתך מיותרת, אנשים שגרים בחו'ל מנסים לפקוח את העיניים לכל העיוורים שחיים כאן ומסכימים לכל המחירים המטורפים שבארץ. המיסים שקורעים אותנו לגזרים, השכר שמכסה מינוסים, ו"החלום" הנשגב של כל זוג צעיר וטיפש שמוכן לשלם סכומים מטורפים על דירות שלא שוות את זה. אני מכרתי דירת חדר וחצי של 35 מטר מרובע, קומה רביעית בזבוטנסקי רמת גן, ב-800 אלף שקל!!!! גג רעפים!!! אתם מבינים את האבסורד?? בני אדם בישראל הפכו ללא נורמלים. וכתבת כאן בתגובה שלך שניסע לנו בגלל "מילקי"… טיפשי מצדך לחשוב ככה! מתי תבינו כולם שעובדים עלינו, כל שניה. וכל מי שאיש מכירות ישים לב לכך. ואף אחד… קרא עוד »

אורי

פרימן אתה תותח, מסכים על כל מילה. אנחנו חיים בגטו כלכלי והפתרון של הסולידית מבחינתי הוא פתרון של בת יענה או קיפוד שאומר אני מתקפל וחושף קוצים, מצטמצם ולא קונה כלום, בקיצור לא באמת חי לא מביא ילדים לעולם ומוותר על משפחה ועל עוד הרבה דברים בסיסיים אחרים. ואני ממש לא שייך לבכיינים, אני בן 40 שכיר שמרוויח המון ומאוד אוהב את העבודה שלו בעל דירה גדולה ללא שום חוב ועם הכנסה פסיבית מאוד גבוהה הרוב מנכסים בחול ולא מעיסוק בשוק ההון שהוא בזבוז זמן מבחינתי ולא באמת דרך להגיע להכנסה פסיבית.

קוראת קבועה

בעלי השקפות כלכליות מכל הסוגים כולל הקפיטליסט הקיצוני ביותר יסכימו שאופן הקצאת כספי המיסים שלנו כרגע על ידי המדינה אינו מיטבי ומושפע מקבוצות לחץ. זה גורם לכל מי שבוחר לגור כאן להוצאות מיותרות בזמן ובכסף. לדוגמא בזבוז זמן על פקקים (גם למי שנוסע כמוני באוטובוס) כיוון שחסרה השקעה בתשתיות תחבורה ובנתצים, בזבוז זמן בתור לרופא משפחה או בתור למיון כיוון שחסרה השקעה בבריאות או סיכון חיי אדם בהמתנה למשטרה כיוון שחסרות ניידות וכוח האדם במוקד 100 לא עבר הכשרה מספקת. לעומת זאת אנחנו רואים את כספי המיסים שלנו הולכים לג'ובים לחברי מרכז הליכוד, לצוללת חדשה בכל שנתיים ולקבוצות לחץ כמו… קרא עוד »

פולי

לסולידית שלום. שתי הערות: 1. את טוענת שתפקיד המדינה אמור להצטמצם ל"שומר לילה" , לדאוג שאזרחים לא יהרגו אחד את השני ותו לא. הבעיה היא שבפועל המצב איננו כזה. בארץ רק אחוז מצומצם יחסית מהמס (בערך 25% אל תתפסי אותי במילה ) הולך לביטחון וביטחון פנים. שאר התקציב מנוהל באופן מזעזע לטעמי: נשפך על הטבות למתנחלים, לחרדים (באמצעות קצבאות ילדים אני מממן ילדים של אחרים) , על מערכות חינוך ובריאות לא יעילות, על שירותי דת מיותרים ועוד . גם הצבא עצמו בזבזני להחריד אבל זה כבר סיפור אחר. אז נוצר מצב שהמדינה חולבת מאיתנו שיעור לא סביר של מס ישיר… קרא עוד »

יאיר

מטרת המדינה היהודית היא לדאוג לשמירה ולחיזוק הרכיב היהודי שבה, שעבורו ועל ידו היא הוקמה. המאבק הקיומי שלנו הוא בשלוש חזיתות, החזית הגיאוגרפית – צבא והתיישבות. והחזית הדמוגרפית – הגדלת מספר היהודים במדינה (עליה פנימית וחיצונית), והרכיב התרבותי – שמירה וחיזוקה של יהדות המדינה. המתנחלים הם שנושאים בעול העיקרי של ההתיישבות ושמירת הריבונות. והחרדים הם הנושאים המרכזיים בעול של המאבק הדמוגרפי – וייחוד התרבות היהודית. האחרים, חילוניים כמוני, הם הטפילים על מאבקם של האחרים. אנחנו המנצלים את מסירותם ומאמציהם של היהודים הדתיים העושים בין השאר למען כולנו. תופעת "עובדי הקבלן" נוצרה בשל החזירות של ההסתדרות והוועדים החזקים. הם אילצו את… קרא עוד »

קושמר

את יוצאת מנקודת הנחה שישנה הפרדה ברורה וקבועה בין התנהלות של מי שמשייך את עצמו ל"שמאל כלכלי" לבין מה שמיישך את עצמו ל"ימין כלכלי". מבחינתך, "ישות עליונה כלשהי" שעליה אותם אלה שאת מבקרת סומכים שיידאגו לה, יכולה להיות המדינה, או אלוהים, אבל לא חלילה ישות מפורסמת לא פחות, "השוק". כן, כשלסוציאליסטים לא הולך הם מאשימים את המדינה (או פועלים כדי לשנות את התנהלותה), וכשלקפיטליסטים לא הולך, הם מאשימים את השוק ותנאיו (או פועלים לשנות אותו). איפה ההבדל הגדול? חשוב להזכיר שמאוד נדיר שבנאדם פשוט ככה סתם מאמין שהכל מגיע לו, בדר"כ, תחושת המגיע לי נולדת מתוך כך שהוא עשה את… קרא עוד »

שולה מעפולה

כשצועקים לפוליטיקאים "רדו אל העם" ו"אתם לא מבינים איפה אתם חיים", את יכולה לראות את הקריאות מופנות, באותה מידה, גם אלייך. יש כאן אוסף גדול של התנגדויות מגיבים לתפיסה שמנערת את המדינה מאחריות כלשהי. מי שמגיב לך, דורין, אינו נמנה על אוכלוסיית הבכיינים. אלה הציצו בבלוג ונטשו מיד. רוב המגיבים כאן אומרים – נכון שהפרט צריך לקחת אחריות על חייו, לצמצם הוצאות ולהשקיע בתבונה; אבל גם למדינה יש תפקיד (ולא רק תפקיד ביטחוני). הרבה אנשים עובדים במקצועות שפוטנציאל ההשתכרות בהם אינו גבוה; לא, זה לא רק עניין של "קבלת החלטות גרועות": זה מה שהם יודעים לעשות, לזה הם מראים כישרון,… קרא עוד »

אמנון אלבי

שלום רב, כתיבה מצוינת, כתמיד: הצגת פתרון נכון, מקורי לבעיה ההולכת וגדלה. לצערי פתרון אינו מתאים לנוער ההדוניסטי דהיום. אעשה כעת משהו אסור – הכללה. ראיתי בברלין שני סוגי אוכלוסיה. האחת – מנצלת באופן חיובי את המציאות אשר השלטונות יצרו שם כדי לעודד הגירה צעירה (שכירות מוגנת, אין שכ"ל, תמיכות, למעשה אין מושג של רישיונות עבודה, עידוד עסקים מתאימים). ניצול חיובי, רוצה לומר לימודים, רכישת ידע וניסיון אירופאי. הסוג השני של האוכלוסיה, לצערי גדול בהרבה, תופש את המציאות בעיניים מקוממות של ה-"גניוס הישראלי": "פרעיירים הגרמנים, כמה קל לעבוד עליהם, בואו נחגוג". אלה מתקיימים בפרוטה, מקדשים את ה-"אין לחץ", חיי הרגע… קרא עוד »

razdoron74

את הוצאות הממשלה – ונטל המסים וצורות הגזילה האחרות – ניתן להפחית ע"י צמצומה של הממשלה, לא בדרך של קריהא למעורבות נוספת שלה. גם החרות האישית גדלה כאשר מפחיתים למינימום את הנושאים הנמסרים להכרעת רוב:מיעוט. נהניתי מהפוסטטוס. מעניין שמוביליו הם אלו שנכשלו בהובלתו בסיבוב האחרון של ה"מחאה".

רון

רדוד, שרירי המוח בפנסיה מתדרדרים?

מדוע את משלמת 25% מס ?

את משלמת כדי לממן סקטור ציבורי מנופח, כדי לסייע לבנקים וחב ביטוח לכסות על תספורות, כדי שהצבא, השופטים וחברת חשמל יקבלו פנסיה מכספי ציבור ולא מחסכון…..

איפה הקול שלך ? מתי תצאי למחאת המס על רווחי הון? כשיעלה ל 75%? 90%?

מה יהיו האופציות שלך?

לשיטתך לברוח למדינה ללא מס הון? חחח עלות מעבר.

כנראה שתקראי להמון הבכייני שיצא למחאה בדיוק כפי שהעולים לברלין קוראים.

ירון

אילו השיטה בארץ ובעולם היתה ליברטריאניזם, את צודקת. אבל זה לא כך. אנו (ולא רק אנו) חיים במדינה
בה בממצוע 50% (תלוי איפה, בארה״ב זה פחות, בשוודיה זה יותר) מההכנסה הלאומית (national income) הולך למיסים למדינה.
זה עצוב, זה כואב, זה משגע, אבל אלו החיים.
אז את לא יכולה להגיד: ״המדינה לא אחראית״. ברגע שחצי מהכנסות המדינה הולכות למיסים, זאת בהחלט אחריות המדינה.

Osho

sounds like you read Sherry Arison's book "Birth" which was generously given to her bank employees where she recommends everyone to look for a change from within rather than blaming everyone else. yes, nothing that some ultra capitalism with a new age twist can't fix…

trackback

[…] עניין, הסולידית מנתחת את ההגירה לברלין ואת דף הפייסבוק […]

אלה

לישראלי הממוצע נוח לקחת את חלקי הפאזל שנוחים לו (מחירים נמוכים) ולהתעלם מחלקי הפאזל שפחות נוחים (תרבות צרכנית נבונה). חייתי בברלין מספר שנים ונדהמתי מהעגלה הממוצעת בסופר – כמעט ריקה, מוצרים הכרחיים בלבד ורק כאלה שנמכרים בהנחה. לא נתקלתי שם בעגלות מתפקעות ממוצרים יקרים ומיותרים כי "אנחנו כבר כאן, לא נעשה קנייה רצינית?". ודרך אגב, בהנחה שהוא היה נמכר כאן בישראל, כמה ישראלים היו מוכנים להחליף את המילקי היקר והאהוב שלהם בתחליף הזול והלא-ממותג מברלין?

חיים

דורין, אני מבקש להצביע על כשל לוגי במאמר. לאחר הצגה מצויינת של טענות נכונות, הצגת מסקנה מעוררת תהיה, "לאור זאת, אין לי כל טרוניה — מוסרית, אידיאולוגית או אחרת — כלפי אנשים שבוחרים להגר ממדינת ישראל ממניעים כלכליים." כיצד הטענות הנכונות שלך מונעות ממך להביע התנגדות מסיבות מוסריות ואידיאולוגית לירידה לברלין? שיקולי מוסר ואידיאולוגיה הינם, מעצם טבעם, מעבר לשקולי תועלת כלכלית ואישית. שיקולי מוסר אמורים להבדיל בין יצורי אנוש לבין חיות טרף (כולל חיות טרף ההולכות על שתי רגלים.) שיקולי מוסר ואידיאולוגיה גורמים לי לנמנע מלעשות הרבה דברים שהם חוקיים ושיש בהם תועלת כלכלית ואישית, מקבלת דרכון אירופי וירידה מן… קרא עוד »

חיים

דורין, תודה על ההבהרה. אפיון היורדים כ"נפולת של נמושות" נעשה ע"י ראש הממשלה יצחק רבין בשנת 1976. כידוע לך בודאי, רבין לא היה איש ה"ימין הפוליטי". הסלידה מן היורדים כי הם "נפולת של נמושות" היא לא רק לגיטימית אלא גם מוצדקת. התנגדות שלי למחאת ברלין עקב סלידה זאת איננה גורעת מן ההסכמה שלי לנימוקים שלך כנגד התופעה המכוערת. יש הבדל חשוב בין היורדים בעבר ליורדים היום. היורדים בעבר אכן ניסו לפתור "בעיה אישית" ועשו זאת בצנעה ואפילו בבושה. הם לא התגאו ולא פרסמו את הצעד המסליד שלהם. הם בודאי לא ניסו למכור "שמן נחשים" ולא ניסו לעזור לאויבינו ע"י עדוד… קרא עוד »

יוסף כהן

הי סולידית , ראשית אני מסכים (כמעט !) עם כל מילה שאת כותבת , וחוץ מזה פתחת לי את העיניים בתחומים שאני בור בהם , ועל כך מגיעה לך תודתי האמיתית והכנה מקרב לב !!! אך שנית , אני חושב שהן את והן "בעלי הפלוגתא" שלך , מחמיצים באיזשהו מקום נקודה מהותית וחשובה (אם כי אולי את לא מחמיצה , ורק לא כותבת על כך). הנקודה היא הקשר אל "הרוח". תיאוריה כלכלית , מוצלחת ככל שתהיה , לא תעבוד כל עוד בני האדם הם בהמות אגואיסטיות. את באה בביקורת מוצדקת כלפי בני אדם שמבזבזים הרבה מעבר לצורכיהם , אך כאשר… קרא עוד »

יאיר

יפה אמרת. תופעת פולחן הצרכנות והחומרנות נובעות מהעדר סל ערכים של איכות פנימית אנושית וחברתית.

יוסף כהן

תודה יאיר 🙂

אקטיביזם זה לא בושה

באחת מתגובותייך הסברת שעל האדם הממוצע לא להלחם באלוגירכים שמחזיקים את החברות הגדולות במשק אלא להצטרף אליהם באמצעות הבורסה. ככה שהוא ישלב את האינטרסים ואת הרווח שלו בשלהם. אני לא יכול להגיד שהטיעון הזה שגוי מיסודו, אבל אני לא בטוח גם כמה הוא נכון. נקח לדוגמא את דני, התחיל לחסוך לפני מספר שנים בכדי להגיע לעצמאות כלכלית. הוא כבר מחזיק בידיו חצי מיליון שקל, ככה שההכנסה הפאסיבית שלו עומדת על 1250 ש"ח בחודש. דני מושקע, בין היתר, במדד 100 התל אביבי. דני מוציא כל חודש 3787 שקל וחי כמו מלך. למרות, שדני הוא כבר מיני טייקון, אסור לשכוח שיש לו… קרא עוד »

ניקי

פיספסת לגמרי את הנקודה שלו.
לדעתי הוא צודק.
גם הרווח שלך כמשקיעה ( קטנה או בינונית) יגדל כאשר ההתנהלות תהייה תקינה ותפסיק להיות מוטה לטובת בעלי ההון הגדולים.

אקטיביזם זה לא בושה

וואו האם קראת בכלל את התגובה שלי? בתור אחד שקורא כבר שנה כל פוסט שלך זה קצת עצוב שככה את מגיבה לי :\ רק לצורך, המשך הדין, תהיה בטוחה שאני מבין לגמרי את השיטה שלך ואת הדעות שלך. בכל מקרה, אולי זה לא היה מספיק ברור (לפחות ניקי הבין), לא התכוונתי שדני כבר עצמאי כלכלית, התכוונתי לכתוב שדני אימץ את השיטה, והוא בדרכו להיות הסולידי. בינתיים דני הצליח לחסוך חצי מיליון שקל ששווים כ 1250 ש"ח הכנסה פאסיבית. כמובן שהוא ממשיך לעבוד בכדי להגיע ל מיליון וחצי – שני מיליון שקלים המיוחלים. אבל עזבי את הסיפור שנתתי על דני. הנקודה,… קרא עוד »

יעקב מישל

יוקר המחייה בישראל- גבוה ביותר. יחד עם זאת,אל ניתן לפוליטיקאים,למערכות יחסי הציבור ולתקשורת להסיח את הדעת ממרכז הבעיה של יוקר המחייה בישראל בכללותו – אל מחיר המילקי והגבינה. יוקר המחייה הנו קודם כל עניין של כלל צרכיו של כל אדם ואדם המותאמים לתקופתנו זו. הוא תולדה בסיסית של השלב בו אותו אדם נמצא במעגל החיים שלו. עולה מכאן כי יוקר המחייה הנו שונה מאדם לאדם והגדרתו הנה כמובן מאד אישית. בבסיסו,יוקר המחייה גם נגזר מהתקופה בה האדם חי. יחד עם זאת,להערכתי,ישנה הסכמה כללית בחברה הישראלית,כי אנו נמצאים בתקופה של פער לא סביר,צועק לשמים ואף לא מוסרי — בין עשירים לבין… קרא עוד »

איש (3718 )

יעקב מישל,

אין לי בעיה עם מישהו שמהגר עקב רעב (כמו יעקב ובניו), או מימוש הזדמנויות כלכליות (כמו חוקר מחונן שלא מוצא משרה באוניברסיטה בארץ).
יש לי בעיה עם הגירה עקב "אי שוויון" , כמו שאתה כתבת. זה אומר בעצם, שאתה תעבור לארץ אחרת לא כי רע לך, אלא כי למישהו אחר בישראל הרבה יותר טוב ממך? איזה הגיון מעוות יש בזה? תיקח משפחה ותזיז אותה מארץ לארץ רק כי יש מישהו שיותר הצליח ממך ? ואם לכולם לא היה כלום, אז היית מרגיש טוב והיית נשאר?

palavrot

דורין, הטענה שאת לא מטילה שום אחריות על המדינה היא ילדותית. הרי המודל הכלכלי שלפיו את מנהלת את חייך יקרוס אם הממשלה תחליט לגבות מס רווחי הון של 45% במקום 25%. כלומר ה"סוכנות", שבה את מתהדרת ומתפארת כל כך, תלויה לחלוטין ב"מבנה" המיסוי של שוק ההון, כמו גם במבנים רבים אחרים שמעצבים את פני הכלכלה והמשק בישראל, ושמאפשרים לך טווח פעולה מאוד מסוים שאותו את מנצלת היטב. אבל משום מה נוח לך לשכוח שהשפעתך האינדיבידואלית על הטווח הזה היא אפסית. טווח הפעולה שלך נקבע כמעט כולו על ידי המדינה, וברצותה – לא תוכלי התפרנס יותר רק מהשקעות ותצטרכי לחזור ולהתפרנס… קרא עוד »

ירון

ראשית ההחלטה על מס רווחי הון לא קשורה לישראל. זאת החלטה של כלל מדינות העולם. מדינה מסויימת לא באמת יכולה להעלות משמעותית מס רווחי הון כי יש תחרות בין מדינות, והון ניתן בקלות להחלפה. זה לא קרה במקרה שמס רווח הון הוא בערך 25% בכל מדינות העולם המערבי.

לגבי, האם העלאה משמעותית במס רווח הון תקרה בעולם או לא: אף אחד לא יודע. ממליץ לכולם בחום לקרוא את הספר של פיקטי (הון במאה ה-21). אחרי שקוראים אותו, מבינים שיש סיכוי מאד גבוה שזה יקרה. אם כי כאמור, אף אחד לא יודע.

gil

דבר ראשון אני מאוד נהנה מהבלוג אני קורא מדי פעם פוסטים פה ושם והוא מצויין! אבל אני מרגיש שהטלת אשמה עיקרית בכל אדם ואדם היא פשוט לא הוגנת.. לא רק מבחינת נקודת התחלה כלכלית לא שווה, אלא גם חברתית\מנטלית\רגשית.. לפני כמה זמן פורסם מחקר שילדים לבנים באמריקה מגיעים לכתה א' עם מספר ממוצע של מילים שהם מכירים בסביבות האלף לעומת 900 לילדים שחורים, משם אני מניח שהפערים רק גדלים, בגלל אי שיוייון חברתי.. ולצפות מאדם ששיחק עם קלפים דפוקים מהיום הראשון לייעל את עצמו כלכלית היא לא מציאותית לדעתי.. אני מבין שאני לגמריי מוחק אחריות אישית מאנשים, אבל אני חושב… קרא עוד »

ViP

בול.

שי

כתבה מעניינת ומאלפת. אני מתנצל על אורך התגובה, אבל מה שאני רואה מתסכל אותי. אני בן 49, כך שבתקופות חיי עברתי את התקופה שבה לדעת חלק מהכותבים כאן היתה קלה יותר, מחירי הדירות היו זולים והיה פשוט יותר לתקופה שבה חלק מהכותבים כאן חושבים שהיא תקופה של עושק ורמיסת מעמד הביניים. אז קודם כל יש במדינה הוצאות שמרבית מדינות המערב לא נדרשות להן (ביטחון – ולא, אני לא מתרץ את הקשיים רק בהוצאות) וברעות חולות שונות: בזבוזי כספים, הפניית כספים ומשאבים למקומות מסוימים ללא פרופורציה ועוד. יחד עם זה אני מסתכל סביב ורואה אנשים שחיים חיים עשירים, מבלים, נוסעים ומבזבזים… קרא עוד »

יאיר

יש טעות בסיסית בתלונות על יוקר הדיור בישראל. כי רכישת דירה בישראל היא למעשה 2 פעולות ולא אחת. האדם רוכש "מקום מגורים" פשוט וסביר במחיר של 400,000 שח. ובנוסף הוא רוכש "מניה בשוק הנדל"ן", במחיר שיכול להגיע ל 2 מליון שח, "בסביבה יוקרתית". משום מה חיברו את 2 הפעולות יחדיו. זה מקשה על מי שרק רוצה מקום לגור, אך רוב הציבור אינו כזה, רוב הציבור מבקש "להבטיח את עתידו" והרכיב המנייתי הנדל"ניסטי של הדירה הוא למעשה רצוי עבורו ומשמש כתוכנית חסכון כופה, שבלעדייה "היינו מבזבזים את הכסף". מחירי הדיור המשולבים הגבוהים מעיקים רק על חלק קטן מאוד מהציבור, (זה שעומד… קרא עוד »

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן