איך להשקיע בבורסה: מדריך למתחילים

א

את הבסיס להתנהלות פיננסית נבונה, ובפרט כזו המאפשרת חתירה לחופש כלכלי, אפשר לסכם במשפט אחד: הוציאו פחות ממה שאתם מכניסים והשקיעו את ההפרש בנכסים מניבים.

את החלק הראשון של המשפט רוב האנשים מסוגלים להבין ואף ליישם מבלי להזדקק להדרכה מיוחדת. החלק השני, לעומת זאת, מעורר לא פעם מבוכה ואף רתיעה בקרב רבים, שאינם יודעים היכן בדיוק להתחיל. 

בשנתיים האחרונות פורסמו בבלוג הזה רשומות רבות העוסקות בהשקעה פסיבית בשוק ההון. בחודשים האחרונים הצטברה מסה קריטית של קוראים חדשים שהציפו דרישה למדריך מסודר ומובנה בנושא.

הפוסט הנוכחי מתיימר לענות על הדרישה הזו. זהו מדריך כללי, שנועד להציג קווים מנחים עבור מי שמעולם לא השקיע, ושהיה מעוניין, בכל זאת, לנהל את כספו באופן עצמאי במסגרת תיק השקעות "עצל", פסיבי ופשוט.

מילת אזהרה. זה פוסט ארוך עד כדי גיחוך, ואני מתנצלת על כך. הרעיון הוא לא לבזבז לכם את הזמן, אלא לתת את ה"בשר" שבעיני חשוב באמת. יתכן שעדיף לקרוא אותו טיפין טיפין, ולא בבת אחת.

בנוסף, אני חוששת שקוראים ותיקים לא ימצאו כאן תובנות מרעישות שלא קראו קודם לכן. אתם מוזמנים להתייחס לפוסט הזה הוא כאל פרק של הטלטאביז — מלא בחזרות ידידותיות על המסר עד שיישקע ויעשה נעים בבטן. בהתנהלות פיננסית, לחזרה דווקא יש יתרון משמעותי. 🙂

תוכן העניינים

-מבוא – תשכחו כל מה שידעתם על הבורסה (ניפוץ 3 המיתוסים המסוכנים ביותר על שוק ההון)

  • זה לא מדע טילים
  • אף אחד לא יודע לחזות את העתיד
  • הצלחה פירושה מינימום טעויות

-תנאי הסף להשקעה (מדוע לא כל אחד יכול להשקיע בבורסה)

-בניית תיק השקעות – חלק א': שולחן השרטוטים (הנחת היסודות לתכנית ההשקעה)

  • 1. הגדרת מטרות ואילוצים
  • 2. ניתוח סיכונים
  • 3. הקצאת נכסים
  • 4. פיזור בין נכסים
  • 5. פיזור בתוך נכסים

-בניית תיק השקעות – חלק ב': מפשילים שרוולים (מה חשוב לדעת לפני ובמהלך קניית ניירות הערך)

  • 6. מה קונים
  • 7. איך קונים
  • 8. צמצום עלויות

-בניית תיק השקעות – חלק ג': מחזיקים מעמד  (איך לא לברוח בבהלה כשהזמנים נעשים קשים)

  • 9. איזון מחדש
  • 10. חוזה ההשקעה

-בשורה התחתונה

-מקורות והמלצות לקריאה נוספת

מבוא: תשכחו כל מה שידעתם על הבורסה

לפני שתלמדו להשקיע בכוחות עצמכם, יש להשתחרר תחילה מכמה אמונות מגבילות, גם במחיר של שחיטת הפרות הקדושות שמלוות את התחום.

פרה קדושה 1: זה לא מדע טילים 

בקרב חלקים גדולים מהציבור, עולם האסוציאציות הנלווה להשקעה בבורסה כולל גרפים, תבניות, אנליזות, מתמטיקה מורכבת, ניתוחים מאקרו-כלכליים, דו"חות חשבונאיים ואין ספור מושגים שנשמעים כמו סינית עתיקה. כל אלה יוצרים את הרושם שהשוק הוא זירה מורכבת ומסובכת מאין כמותה.

אם לא די בכך, ישנה תעשייה פיננסית שלמה, חמושה באנשי שיווק ובכלכלנים מהשורה הראשונה, שרק מנציחה את הרעיון שהשוק הוא נחלתם של הברנשים המעונבים מגורדי השחקים ברמת גן, ושדרכו היחידה של הציבור הנבער להיחשף לשוק היא באמצעות שכירת שירותיהם ורכישת מוצריהם היקרים.

המציאות היא שלא צריך להיות בוגר תואר בכלכלה או מתמטיקה כדי לדעת להשקיע בבורסה. לא צריך אפילו להסתייע במישהו כזה. עקרונות היסוד להשקעה מוצלחת בשוק ההון, כפי שתקראו להלן, פשוטים למדי; האתגר הגדול ביותר הוא ליישם אותם בהצלחה ולאורך זמן — וכאן, כמו כל דבר שקשור בהתנהלות פיננסית, האתגר הוא פסיכולוגי. אם תוכלו לעמוד בו, תוכלו להשקיע בבורסה אפילו אם אינכם יודעים קרוא וכתוב.

פרה קדושה 2: אף אחד לא יכול לחזות את העתיד

לאף בן תמותה אין צל של מושג מה עתיד להתרחש בשוק ההון מחר, מחרתיים, או בעוד שנה או עשר שנים. אף אחד. לא לי, לא לכם, לא לוורן באפט ולא לקרנית פלוג.

כל ניתוח, כל אנליזה, כל תחזית בדבר העתיד להתרחש בשוק ההון, אינם אלא ניחוש, ולא משנה עד כמה בכיר המנחש. זו הסיבה שמנהלי קרנות נאמנות אקטיביות לא מצליחים להכות את מדדי הייחוס שלהם, שהמלצות של אנליסטים מתגלות כפלופ שנה אחר שנה, או שעיתונאים כלכליים מתחילים לסקר השקעות מעניינות ("האם זה הזמן להשקיע ב-X") רגע לפני שהבועה מתפוצצת.

זה לא נעים שלא יודעים, ועוד יותר לא נעים להודות בזה. אבל כפי שהטיב לנסח ד"ר ביל ברנשטיין: ישנם רק שלושה סוגים של משקיעים: (1) אלה שאינם יודעים לאן מועדות פני השוק, (2) אלה שאינם יודעים שאינם יודעים ו-(3) אלה שיודעים שאינם יודעים, אך פרנסתם תלויה בכך שיעמידו פנים כאילו הם יודעים.

לרוע המזל, חלק גדול מאסטרטגיות ההשקעה הנפוצות (ניתוח טכני, השקעות ערך, מסחר יומי ועוד) נסמכות על ההנחה שלאנשים מסוימים, המפתחים מיומנויות מסוימות, יש יכולת לחזות את העתיד. זה לא נכון. אי אפשר ללמד לחזות את העתיד – ודאי שלא בסביבה שבה שוק המניות מתנהל באקראיות מוחלטת ומשקף את כל הידע הקיים לכל המשקיעים.

פרה קדושה 3: הצלחה פירושה מינימום טעויות, לא מקסימום הצלחות 

נטיית הלב של רובנו היא למצוא את המניות הלוהטות ביותר, את האסטרטגיות הרווחיות ביותר, את מנהלי ההשקעות המבריקים ביותר – כל מה שיניב לנו מקסימום כסף במינמום זמן / מאמץ. הרצון הזה הוא שגורם לרבים מאיתנו ליפול קורבן למאמצי השיווק היעילים של התעשיה הפיננסית על מוצריה היקרים להחריד.

אולם כדי לעשות כסף בבורסה, מה שרוב המשקיעים צריכים באמת זו מסגרת אפקטיבית שתצמצם ככל הניתן את מידת היכולת שלהם לעשות טעויות.

שוק ההון – בדיוק כמו טניס, שחמט ואפילו פוליטיקה פרלמנטרית – הוא זירה בה המנצח הוא בדרך כלל מי שעושה כמה שפחות טעויות. מטרתו העיקרית של המשקיע, לפיכך, היא לא לעשות מהלכים פנומנליים שיניבו לו הצלחה חלומית (או הפסד קולוסאלי), אלא לצמצם ככל הניתן את האפשרות שיבצע טעות גסה שיריביו בשוק יוכלו לנצל.

בפועל, זה אומר שעליו לאמץ מדיניות השקעה שמבטיחה שלא ינסה לתזמן או להכות את השוק, לא יסחור לעתים תכופות מדי, לא יקח סיכון גדול מדי או קטן מדי, ולא יתפתה לרעיונות השקעה שנשמעים טובים מכדי להיות אמיתיים.

תנאי הסף להשקעה

הבהרה חשובה, רגע לפני שנצלול לעובי הקורה: השקעה בשוק ההון, חיונית ככל שתהיה להגשמת מטרותיכם, היא לוקסוס השמור אך ורק לאנשים אחראיים מבחינה כלכלית.

בפוסט קודם הצגתי 9 שאלות למשקיעים מתחילים, שנועד לבדוק את בשלותם הפיננסית להשקעה בשוק ההון. אני ממליצה לעבור על הפוסט פעם נוספת בטרם תמשיכו לקרוא את הפוסט הנוכחי.

בתמצית, אם אתם שקועים בחובות (למעט משכנתא), אין לכם די חסכונות מיידיים לכיסוי הוצאות שוטפות או פתאומיות (קרן לשעת חירום למימון חצי שנת מחייה לפחות), ואינכם מבוטחים כנגד קטסטרופות – עליכם לפתור כל אחת מהבעיות הללו בטרם תוכלו לתת לכסף שלכם לעבוד במקומכם בשוק ההון.

מלבד זאת, הפוסט הזה יוצא מתוך נקודת הנחה שאתם חוסכים באופן תדיר חלק נכבד מהכנסתכם החודשית. מה זה חלק נכבד? ובכן, רוב היועצים הכלכליים ימליצו על חיסכון חודשי בשיעור של 10% או 20% לכל היותר. בבלוג הזה מדובר על חיסכון אגרסיבי – בשיעור של 50%, 60% ואף 90% מההכנסה החודשית.

זה אולי נשמע בדיוני למי שספג מנת יתר טמקאית בנוסח "אי אפשר לחסוך במדינה הזו". עבור אדם נחוש מספיק – שיעורי חיסכון מסוג זה הם לא אתגר. סקר מדגמי מעלה שיותר ממחצית הגולשים באתר הזה חוסכים למעלה מ-50% מהכנסתם. בשנותיכם הראשונות כמשקיעים, שיעור החיסכון החודשי חשוב בהרבה מהתשואה שיניב תיק ההשקעות שלכם. קחו זאת בחשבון במהלך קריאת הפוסט.

בניית תיק השקעות א': שולחן השרטוטים

רק כעת, כשאתם חפים מאמונות מגבילות ומתבססים על יסודות פיננסיים מוצקים, ניתן להתחיל לתכנן את תיק ההשקעות שלכם. למרות הפיתוי לרוץ ולקנות ניירות ערך מכל הבא ליד, חשוב שתהליך יהיה לינארי ומסודר, "מלמעלה למטה", שאם לא כן יהיה קשה מאוד לדבוק בתכנית בהמשך.

1) הגדרת מטרות ואילוצים

שתי שאלות קריטיות ניצבות בבסיסה של כל תכנית השקעה:

א. מהי מטרת ההשקעה

ב. מתי תזדקקו לכסף

מענה על השאלות הללו, וניסוחן התמציתי כיעד המוגדר במונחי זמן וכסף, הוא תנאי הכרחי להשקעה בשוק ההון.

היעד הוא אבן הפינה של תיק ההשקעות שלכם: מבלי להגדיר אותו בצורה הברורה ביותר, תתקשו לפתח את המשמעת ואורך הרוח הנדרשים כדי לדבוק בתכנית ההשקעה לאורך זמן. רק אם תדעו מה גודל המשימה תוכלו לחשב מה דרוש כדי להשיגה.

"הגעה לעצמאות כלכלית באמצעות צבירת 2,000,000 ש"ח עד שנת 2025" היא דוגמה ליעד השקעה המוגדר היטב. גם "קניית דירה", "הגנה על כוח הקנייה של הכסף", או "חיסכון לילדים" הן דוגמאות טובות. לעומת זאת, דוגמה לא טובה היא "להרוויח כמה שיותר כסף".

ניסוח המטרה חייב להביא בחשבון את האילוצים שלכם. כמה רחוקה הדרך? מהו השווי הנקי הנוכחי שלכם? מהו תזרים המזומנים הנוכחי שלכם (הכנסות פחות הוצאות)? כמה מס אתם צפויים לשלם?

האילוץ המשמעותי ביותר בעת גיבוש מטרות ההשקעה הוא משך הזמן העומד לרשותכם. כשם שצמחים זקוקים לאור שמש כדי לבצע פוטוסינתזה ולצמוח, כך תיק ההשקעות שלכם זקוק לזמן — והרבה ממנו. ככל שתקדימו להשקיע ואופק ההשקעה שלכם יהיה ארוך יותר, כך יהיה לכם זמן רב יותר לגרוף רווחים, שבתורם יפיקו רווחים נוספים, וכך הלאה, ככל שנשמה באפכם, סבלנות באמתחכם וברזל בעצביכם.

המפתח להצלחתכם כמשקיעים, בהקשר זה, טמון בהבנה בסיסית ויישום הקונספט של ריבית דריבית, שפירושו רווח על רווח.

אם תתחילו להשקיע היום, הרווחים בשנה הראשונה יצמחו מסכום ההשקעה המקורי (הקרן) בלבד; אך בשנה שלאחר מכן, הרווחים יצמחו הן על הקרן והן על הרווחים המצטברים של השנה הקודמת, וכך הלאה, תאורטית עד אין קץ. ריבית דריבית היא הכוח העיקרי התורם לצמיחתו האקספוננציאלית של ההון. תיק השקעות פשוט שצובר ריבית דריבית של 5% בשנה יגדל כעבור 40 שנה פי 7 (לחישוב ריבית דריבית בעצמכם, שחקו עם המחשבון הזה). לא לחינם ריבית דריבית הוגדרה בתור הפלא השמיני בתבל.

אופק השקעה ארוך משנה לחלוטין את פרספקטיבת ההשקעה, ומאפשר לכם ליטול סיכונים רבים יותר. אם, לדוגמה, אופק ההשקעה נמדד בעשורים, הרי שאין שום סיבה הגיונית להיבהל מתנודתיות חריפה בשווקים על בסיס יומי, שבועי, חודשי ואפילו שנתי.

לעומת זאת, אם משך הזמן להגשמת היעד שלכם קצר מאוד ונמדד בשנים בודדות (לדוגמה, אם בכוונתכם לקנות דירה בעוד 3-4 שנים), הרי שסיכון הכספים בבורסה עלול להיות מעשה פזיז.

2) ניתוח סיכונים

לאחר שהגדרתם יעד להשקעה ואת פרק הזמן הנדרש להשגתו, עליכם להביא בחשבון את מידת הסיכון שתשלבו בתכנית ההשקעה שלכם.

סיכון, בהקשר פינסי, פירושו אי ודאות. כשאתם פותחים תכנית חיסכון בנקאית בריבית קבועה, ניתן להעריך במדויק כמה כסף יהיה ברשותכם בתום התכנית. זו הסיבה שפקדונות בנקאיים מכונים בדרך כלל "חסרי סיכון", או "סולידיים". לעומת זאת, כשאתם רוכשים נייר ערך בבורסה, אין לדעת מה יהיה מחירו יום למחרת. המחירים משתנים בהתאם לכוחות השוק, ואיש אינו יכול לחזותם. התנודתיות הנובעת מחוסר הוודאות הזו הזו עשויה להועיל (אם מחיר נייר הערך יעלה) או להזיק (אם מחירו ירד).

 סיכון פיננסי לא מסתכם רק בתנודתיות קצרת טווח. ברובד העמוק יותר, סיכון מתייחס לאפשרות שההשקעה לא תניב את התשואה המבוקשת, ובמשתמע – שתכנית ההשקעה לא תשיג את יעדה. אפשרות זו עלולה להתבטא בכך שבמועד שבו תכננתם להוציא את הכסף ולהשתמש בו, תגלו שפשוט אין לכם מספיק.

הקשר בין סיכון ותשואה הוא אחד העקרונות הבסיסיים ביותר בתאוריה הפיננסית כולה. בתמצית, משקיע שמעוניין בתשואה גבוהה מתיק ההשקעות שלו יידרש להתמודד עם תנודתיות חריפה בשווי התיק לאורך זמן. לעומת זאת, משקיע שסולד מסיכון ופועל להקטין את התנודתיות ייאלץ להתמודד עם תשואה נמוכה. הסיבה לכך היא שבני אדם מטבעם שונאים סיכון – ולכן, ככל שההשקעה מסוכנת יותר, הם דורשים "פיצוי" גבוה יותר על ההשקעה בדמות תשואה גבוהה.

הנקודה החשובה היא שאין תשואה ללא סיכון. אין ארוחות חינם.

 לפני שתוכלו להשקיע בשוק ההון, עליכם להגדיר את סיבולת הסיכון האישית שלכם – האילוץ השני בחשיבותו אחרי אופק ההשקעה. סיבולת הסיכון של המשקיע היא פועל יוצא של מידת הצורך הכלכלי, היכולת הכלכלית והנכונות הפסיכולוגית שלו להתמודד עם סיכונים.

את שני המשתנים הראשונים קל לחשב. הצורך נגזר מהפער הנוכחי בין סכום הכסף שחסכתם לסכום הכסף שסימנתם כיעד. ככל שאתם רחוקים יותר, כך אתם נדרשים לתשואה גבוהה יותר מתיק ההשקעות, ומכאן שאתם צריכים לקחת סיכון רב יותר.

היכולת נגזרת ממידת האפשרות שלכם "לספוג" הפסד כבד. אם השוק יחליט להתאבד ותיק ההשקעות שלכם ייחתך ב-50% – האם עדיין תוכלו כרגיל להתנהל ביום יום? האם אופק ההשקעה שלכם ארוך מספיק כדי להמתין עד להתאוששות? האם יש לכם הכנסה קבועה שאינה קשורה לשוק ההון, שתאפשר לרכך את הנפילה? עקרונית, ככל שהתיק גדול יותר, אופק ההשקעה ארוך יותר והמצב הכלכלי הכולל בריא יותר, כך יש לכם יכולת כלכלית להסתכן יותר.

האתגר המשמעותי ביותר הוא לחשב את מידת הנכונות הפסיכולוגית להתמודד עם סיכון. אין דרך טובה לאמוד נכונות להסתכן, במיוחד אם אתם מתחילים בלתי מנוסים. למרבה הצער, אף אחד גם לא יכול להגדיר אותה עבורכם – זהו מאפיין פסיכולוגי ואישיותי המתייחס לקור הרוח שלכם, לסבלנותכם ולאופן שבו אתם מתפקדים תחת לחץ.

קל לטפוח על החזה ולומר שסיבולת הסיכון שלכם גבוהה מאוד. אך אם תעריכו את עצמכם הערכת יתר בנקודה זו, הטעות עלולה להיות קטלנית. אין דרך להעביר דרך המילה הכתובה את עוצמת הבעתה שאדם חש כאשר חלק משמעותי מהכסף שחסך כל ימי חייו מתאדה יחד עם השוק הצולל. זו תחושה איומה – ברמה הפיזית והמנטלית — שעד שלא תחוו אותה על בשרכם לעולם לא תדעו מהי סיבולת הסיכון האמיתית שלכם. הפתרון הוא לנקוט בגישה שמרנית, ולצאת מתוך נקודת הנחה שברגע האמת תהיו הרבה פחות גיבורים מכפי שנדמה לכם.

3) הקצאת נכסים

משהגדרתם את מטרות ההשקעה ואת סיבולת הסיכון האישית שלכם, אתם בשלים להתוות את השלד הבסיסי של תיק ההשקעות באמצעות הקצאת נכסים.

 ברמה הבסיסית ביותר, הקצאת נכסים מתייחסת לשיעור (באחוזים) מכספכם שיוקצה לנכסי השקעה עתירי סיכון (כמו מניות) לעומת השיעור שיוקצה לנכסי השקעה דלי סיכון (אגרות חוב ומזומנים). זוהי ההחלטה הגורלית ביותר שתקבלו כמשקיעים: היא זו שתקבע, יותר מכל משתנה אחר, איזו תשואה יניב תיק ההשקעות שלכם וכמה חדות תהיינה התנודות בשוויו לאורך זמן. הקצאת הנכסים חשובה אף יותר מניירות הערך הספציפיים שתרכשו בסופו של דבר.

ניתן לחשוב על הקצאת נכסים בתור "מחוון סיכון" – ממש כמו כפתור עוצמת הקול ברדיו. היא מאפשרת למשקיע למצוא את האיזון העדין שבין הסיכון לבין פוטנציאל התשואה, באופן שישקף בצורה הנאמנה ביותר את מטרות ההשקעה וסיבולת הסיכון הייחודית שלו. רוצים תשואה גבוהה במחיר של סיכון רב יותר? הגדילו את החשיפה למניות. מעוניינים בתנודתיות מתונה יותר, במחיר של תשואה נמוכה? הגדילו את החשיפה לנכסים דלי סיכון.

ככלל, בעת גיבוש הקצאת נכסים יש להתרחק מהקצוות: חשיפה אפסית (0%) לנכסים עתירי סיכון עלולה להוביל לצמיחה אפסית ולסיכון אינפלציה חמור, בעוד שחשיפה מרבית (100%) לנכסים אלו עלולה להוביל לתנודתיות קיצונית ולהפסד של עשרות אחוזים שמשקיע מתחיל יתקשה להתמודד עמו.

 לאורך השנים גיבשו מומחים מספר כללי אצבע להקצאת נכסים, כאשר ההקצאה הפופולארית ביותר, לפחות בארה"ב, היא 60/40: 60% לפלח עתיר הסיכון ו-40% לפלח דל הסיכון. חשוב לזכור, עם זאת, שאין הקצאת נכסים מושלמת. ההקצאה הטובה ביותר היא זו שמתאימה לכם אישית, שתאפשר לכם לישון היטב בלילה ולדבוק בתכנית לאורך זמן, גם כשיגיעו זמנים קשים והשוק יחליט לבחון את סבלנותכם.

הסיכון הגדול ביותר בהקצאת נכסים הוא שתגדירו חשיפה לנכסים עתירי סיכון החורגת בהרבה מעבר לסיבולת הסיכון האישית שלכם. במצב כזה, במפולת הראשונה אתם צפויים להתרסק, להיבהל ולמכור בהפסד. אם אינכם בטוחים – עדיף, לפחות בשנותיכם הראשונות כמשקיעים, להקטין את החשיפה לנכסים עתירי סיכון.

4) פיזור בין נכסים

הקצאת נכסים מבוססת על העקרון של פיזור ההשקעה, אותו ניתן לתמצת בפשטות דרך הביטוי "אל תשימו את כל הביצים בסל אחד".

השקעה, מעצם הגדרתה, היא פעילות שנעשית בעתיד הלא נודע. לנכסי השקעה שונים יש מאפיינים שונים, ואין לדעת איזה נכס השקעה צפוי להניב את התשואה הגבוהה ביותר בעתיד. כדי למנוע התרסקות קטסטרופלית של התיק בגלל "הימור" שגוי על נכס השקעה מסוים, כמו גם כדי להבטיח שלפחות חלק מהתיק יוכל לצמוח בכל תרחיש, יש לפזר את האסימונים בין כל נכסי ההשקעה הדומיננטיים ולהחזיק בהם בכל עת.

ככל שהתיק מפוזר יותר, כך קטנה התנודתיות שלו, וזאת מבלי לפגוע בהכרח בתשואה. תיק השקעות המפוזר על מגוון רחב של נכסי השקעה שאינם מושפעים מאותם גורמים (כלומר, שהקורלציה ביניהם נמוכה), מבטיח במידה רבה שבכל רגע נתון, גם בשעה שחלק מהתיק קורס, יהיה חלק אחר שלא יינזק ואף יעלה בערכו. העקרון הזה עומד ביסודם של מגוון תיקי השקעות עצלים — החל מתקופת חז"ל, דרך מודל ההשקעה של הארי בראון ועד "שוקולד מריר".

תיק השקעות שפוזר כהלכה יכלול חשיפה לשני נכסי ההשקעה הדומיננטיים ביותר: מניות ואגרות חוב.

מניות הן ניירות ערך המקנים למחזיק בעלות חלקית בחברה מסוימת. אם חברת "הסולידית בע"מ" מעוניינת לגייס כסף, היא יכולה להנפיק מניות לציבור – וכל מי שירכוש אותן יהנה מהזכות להנות מרווחיה דרך קבלת תשלום שוטף המכונה דיבידנד.

ערכה האמיתי של מניה מבוסס על הדיבידנדים שהחברה תשלם בבוא העת לבעלי המניות. הדיבידנדים נגזרים מרווחי החברה, אולם איש לא יכול לדעת מראש כמה חברה מסוימת תרוויח. על השאלה הזו "מתווכחים" הסוחרים בשוק המניות – שוק שבו נסחרות מניות של מאות ואלפי חברות ציבוריות מכל הסוגים והגדלים.

אם המשקיעים צופים שרווחי חברה מסוימת יעלו – הביקוש למנייתה יגדל, ומחירהּ בבורסה יגדל בהתאם. מנגד, אם המשקיעים צופים שרווחיה יקטנו – הביקוש יקטן וכך גם המחיר. כבכל שוק, המוכרים מנסים למכור את מניותיהם במחיר הגבוה ביותר, ואילו הקונים מנסים לקנות במחיר הזול ביותר. העסקה מתבצעת כשהם נפגשים באמצע.

כדי לייצג את שוק המניות כולו, משתמשים במדדים (אינדקסים). מדד ת"א 100, לדוגמה, מייצג את שערי המניות המשוקללים של 100 החברות הציבוריות בעלות שווי השוק הגדול ביותר הנסחרות בבורסת תל-אביב. מדד S&P 500 עושה את אותו הדבר עם 500 החברות הציבוריות הגדולות ביותר בשוק המניות האמריקני. מדד MSCI World מייצג את ביצועיהן של אלפי חברות מכלל השווקים המפותחים ברחבי העולם, וכן הלאה.

השקעה במניות מסוכנת. כמה מסוכנת? אתם לא מתארים לעצמכם. שוק המניות עלול להתרסק בכל עת בשיעור דו-ספרתי. המפולת עלולה להתרחש תוך יום אחד (ראו "יום שני השחור"), להתפרס על פני מספר שנים (משבר 2009-2007) ובמקרים חריגים אף עשורים שלמים (יפן 1990-?).

אלא שלמרות (וליתר דיוק בגלל) נטייתו לתנודתיות עזה ואקראית בטווח הקצר, היסטורית, זהו נכס ההשקעה שהניב את התשואה הגבוהה ביותר למשקיעים. בטווח הארוך נטייתו היא לטפס מעלה, ככל שבני אדם מוסיפים להתרבות, לצרוך ולפתח טכנולוגיות חדשות.

לכן, ההסכמה בספרות היא שהימנעות מהשקעה במניות, למרות הסיכון הכרוך בהן, היא מהלך מסוכן לכשעצמו. באופן פרדוקסלי, סלידה מסיכון חושפת את המשקיע לסיכון ארוך טווח המכונה סיכון אינפלציה — שחיקה הדרגתית של כוח הקנייה של הכסף. ללא נכס השקעה שישמש כ"מנוע צמיחה", המשקיע צפוי להתקשות להגשים את מטרותיו לטווח הארוך, אלא אם יחסוך סכומים בלתי מציאותיים.

אגרות חוב הן, בתמצית, הלוואות. כשגורם מסוים מעוניין לגייס כספים, הוא יכול להנפיק אגרת חוב, כלומר, ללוות כסף מהציבור. מחזיק האג"ח יהיה זכאי לתשלומי ריבית קבועים עד מועד פירעון ההלוואה והחזר סכום ההלוואה הראשוני (הקרן). בשונה ממניות, שם התשואה היא באופן תאורטי בלתי מוגבלת, באגרת חוב התשואה המרבית "חסומה" על ידי תנאי האג"ח.

אגרות חוב נבדלות אלה מאלה בשני היבטים מרכזיים – דירוג האשראי של המנפיק ומשך ההלוואה. ככל שדירוג האשראי של הלווה יהיה נמוך יותר, כך האג"ח תניב תשואה גבוהה יותר, משום שהמלווה ידרוש פיצוי גבוה עבור נכונותו לקחת סיכון. כך, אג"ח ממשלתי, שהונפק בערבות ממשלת ישראל, יניב בדרך כלל תשואה נמוכה יותר מאג"ח קונצרני, שהונפק על ידי חברה ציבורית. אג"ח זבל, שהונפק על ידי חברה הנמצאת בקשיים פיננסיים, יניב תשואה גבוהה בהרבה מאג"ח קונצרני של חברה שדירוג האשראי שלה גבוה יותר.

כל שמשך ההלוואה ארוך יותר, כך היא נעשית רגישה יותר לשינויים בריבית הבנק המרכזי. אם ריבית בנק ישראל עולה, מחירי האג"חים הארוכים ירדו בשיעור ניכר ממחירי האג"חים הקצרים, ולהיפך. לכן, ככל שהאג"ח ארוך יותר (ולפיכך תנודתי יותר) התשואה שלו תהיה גבוהה יותר.

אגרות חוב, מעצם הגדרתן, נחשבות למסוכנות פחות בהשוואה למניות. ראשית, כל חברה מחויבת (משפטית ומוסרית) להחזיר תחילה את חובותיה למחזיקי האג"ח, ורק לאחר תשלום זה, וכיסוי כל יתר הוצאות החברה, בוחנים אם החברה ברווח – אותו מחלקים לבעלי המניות. שנית, בנוסף, בעוד שמחזיקי האג"ח זכאים מבחינה משפטית לקבל תשלום ריבית במועד מוסכם, בין אם החברה רווחית ובין אם לאו, בעלי המניות זכאים לקבל רווחים עתידיים — אך אין להם כל שליטה על גובהם או על אופן השימוש בהם. במילים אחרות, השקעה במניות כרוכה במידה גבוהה של אי ודאות.

תיק המבוסס על אג"ח ומניות מוגדר על פי רוב כתיק מפוזר כהלכה. לצד זאת, ישנם משקיעים שמעדיפים להוסיף נכסי השקעה נוספים על מנת להגדיל את הפיזור:

  • מזומנים: בכסף מזומן, כמו גם בנכסים שווי מזומן, כגון קרנות כספיות, מק"מ, פקדונות בנקאיים ותכניות חיסכון, משוואת הסיכון/תשואה ברורה: התנודתיות אפסית, וכמוה גם התשואה הפוטנציאלית. הקצאת המזומן משמשת בדרך כלל כחלק מהפלח דל הסיכון בתיק ומטרתה למתן את התנודתיות ולהוות "תחמושת" לתרחיש שבו יש צורך לקנות נכסים אחרים בזול.
  • נדל"ן מניב: למניות של קרנות ריט (REIT), המשקיעות בנדל"ן מניב להשכרה, יש מאפיינים הן של מניה (כתוצאה מעליית ערך הנדל"ן שבבעלותן) והן של אג"ח (כתוצאה מההכנסה השוטפת מדמי השכירות החודשיים). תכונות אלה מייחדות את קרנות הריט כנכס השקעה נפרד, שמושפע מסיכונים שונים, וככזה מתאים לעניין פיזור ההתיק.
  • סחורות: השקעה בסחורות, ובכלל זה השקעה בזהב ובמתכות יקרות אחרות, יכולה במובנים רבים לשמש כדרך לפיזור ההשקעה ואף כ"פוליסת ביטוח" לתרחישים אינפלציוניים שמזעזעים את יסודות המערכת הפיננסית העולמית.

5) פיזור בתוך נכסים

פיזור בין נכסים (פיזור אופקי) מאפשר להקטין את התנודתיות הכוללת של התיק מבלי לפגוע בתשואה.

הרובד השני של הפיזור נעשה בתוך נכסי ההשקעה עצמם, במה שמכונה פיזור אנכי. מטרתו של פיזור זה היא להקטין, ואף לבטל כליל, את הסיכון הייחודי הנלווה להשקעה בחברה, תעשייה, מדינה או אפילו יבשת ספציפית.

 משקיע עשוי, לדוגמה, להגדיר שהפלח המנייתי בתיק ההשקעות שלו יורכב כל כולו מ-5 מניות הביומד המבטיחות ביותר. אין ספק שאם אחת או יותר מהחברות הללו תמצאנה תרופה לסרטן, אותו משקיע יגרוף תשואה פנומנלית. הבעיה היא שהתיק שלו יהיה חשוף באופן מובהק ולא מידתי לסיכונים המשפיעים על כל אחת מחמש החברות הללו, ואם משהו רע יקרה להן – חלק משמעותי מכספו יתאדה (שלא לדבר על "ברבור שחור" שעלול להשפיע על מגזר הביומד כולו).

הדרך להתמודד עם הסיכון הזה, כאמור, היא להימנע מאחזקה של מניות ספציפיות או ענפים ספציפיים בתיק. במקום להמר על חברה או ענף, יש לקנות את המדד (השוק) כולו. באופן זה, השפעה של קריסה של חברה מסוימת על ההשקעה כולה הנה מזערית. ג'ון בוגל תיאר זאת היטב כשאמר: "אל תחפשו את המחט – קנו את השחת!"

אחת הדרכים ליצור פיזור מיידי בתוך הפלח המנייתי בתיק היא לפזר את ההשקעה באופן גאוגרפי, על פני מספר שווקי מניות ברחבי העולם, ובמידת האפשר – להשקיע בשוק המניות העולמי עצמו. מנקודת מבטו של המשקיע הישראלי, פיזור גאוגרפי הוא צעד נבון במיוחד, היות ששוק המניות הישראלי קטן מאוד וחשוף לסיכונים בטחוניים ואחרים. משקיע כזה יוכל לפזר את אחזקותיו לשווקים בצפון אמריקה, אירופה, המזרח הרחוק ובעולם השלישי, ועל ידי כך להקטין את תלותו באירועים הייחודיים לישראל.

את האפיק האג"חי ניתן לפלח לאג"ח ממשלתי צמוד מדד (להגנה מפני אינפלציה), אג"ח ממשלתי בריבית קבועה (להגנה מפני דפלציה), ואג"ח ממשלתי בינלאומי (להגנה מפני סיכוני אשראי של מדינת ישראל). זכרו שמטרתו המרכזית של האפיק האג"חי היא למתן את התנודתיות הנלווית לחשיפה למניות, ולכן יש המסתייגים משילוב של אג"חים מסוכנים (אג"חים ארוכים או מאיכות נמוכה) בפלח זה.

בניית תיק השקעות ב': מפשילים שרוולים

6) מה קונים?

לאחר שבחרתם נכסים עיקריים (לדוגמה: מניות) ונכסי משנה (לדוגמה: מניות שווקים מתעוררים, מניות בישראל וכן הלאה), יש לרכוש את המוצר הפיננסי שיאפשר את החשיפה הרחבה והזולה ביותר לנכס.

כאמור, הדרך המיטבית להשקיע בשוק ההון היא באמצעות השקעה במדד עצמו. אלא שמדדים אי אפשר לקנות. לא ניתן, למשל, "לקנות" את "מדד ת"א 100". ניתן להשקיע אך ורק במוצר השקעה שעוקב אחר המדד.

מוצרי ההשקעה הרלוונטים ביותר הם אלה השואפים להשיג בדיוק רב ככל האפשר את תשואת מדד הייחוס, מבלי לנסות להשיג תשואה עודפת. כלומר, הם מנסים לחקות את המדד, ולא להכות אותו.

בישראל קיימים שני מוצרי השקעה בסיסיים המתיימרים לעשות זאת:

קרן נאמנות מחקה מדד (ידועה גם כקרן אינדקס או קרן פסיבית) – קרן נאמנות היא למעשה תיק השקעות גדול המנוהל עבור מספר רב של משקיעים על ידי מנהל השקעות. אותו מנהל מגייס כספים מהציבור ומשקיע אותם בניירות ערך בהתאם למדיניות מוגדרת. כל משקיע מקבל יחידות השתתפות, המקנות לו בעלות יחסית על התיק, ובתמורה משלם דמי ניהול שנתיים. קרן מחקה, כשמה כן היא, שואפת להשיג את תשואת מדד הייחוס. קרן המחקה את מדד ת"א 100 תחזיק את כל אחת מ-100 המניות הכלולות במדד לפי משקלן היחסי, ותנסה להניב תשואה קרובה ככל האפשר לתשואה שהניב המדד בסוף השנה. זאת להבדיל מקרן נאמנות אקטיבית שמדד הייחוס שלה הוא ת"א 100 – קרן זו תנסה להשיג תשואה גבוהה מזו שהניב מד ת"א 100 בשנה נתונה. כפועל יוצא, הקרן תיקח סיכונים רבים יותר ותגבה דמי ניהול גבוהים יותר.

נכון להיום קיים מגוון רחב יחסית של קרנות מחקות על מדדי אג"ח ומניות בארץ ובחו"ל, באופן שמאפשר חשיפה רחבה ובעלות נמוכה לרוב נכסי ההשקעה הדומיננטיים. לחצו כאן לרשימת הקרנות המחקות בישראל.

תעודת סל – מוצר ההשקעה הפסיבי (מחקה המדד) הנפוץ ביותר בישראל הוא תעודות סל. תעודת סל איננה קרן נאמנות, אלא התחייבות בלתי מובטחת של בית השקעות מסוים לשלם למשקיע את תשואת המדד הנעקב במועד מוסכם. כשאני קונה תעודת סל על מדד ת"א 100, המנפיק מתחייב בפני לשלם לי את תשואת המדד ביום שבו התעודה תיפרע. החיסרון הגדול של תעודות הסל הוא העובדה שהמשקיע נחשף לסיכון מנפיק – אם החברה שהנפיקה את התעודה קורסת מסיבה כלשהי, הונו של המשקיע בסיכון. יתרונה של תעודת הסל הוא בכך שהיא נסחרת בבורסה ככל נייר ערך, כך שבשונה מקרן הנאמנות ניתן למכור ולקנות אותה במהלך יום המסחר, ולא רק בסופו.

לחצו לרשימת תעודות הסל הנסחרות בבורסה בישראל.

קרנות סל (ETF) הן מעין שילוב של השתיים — אלו הן קרנות מחקות שנסחרות בבורסה ככל נייר ערך. בשונה מקרנות נאמנות, שמחירן נקבע אחת ליום, קרנות סל ניתן לקנות ולמכור במהלך המסחר הרציף. בישראל המוצר עדיין לא קיים, אולם משקיעים ישראלים יכולים לרכוש קרנות סל זרות הנסחרות בבורסות חו"ל. לדוגמה, קרן הסל העולמית של ואנגרד, Vanguard Total World Stock Market ETF (סימול בורסאי VT), מנסה לחקות את ביצועיו מדד המניות העולמי FTSE All World Total Stock. הקרן מחזיקה נכון להיום מניות של יותר מ-7,000 חברות מרחבי תבל, מכל ענף כלכלי שניתן להעלות על הדעת. במילים אחרות, די ברכישת יחידות של הקרן הזו כדי לפזר באופן מיידי את הפלח המנייתי על פני מגוון רחב של חברות, תעשיות, מדינות ויבשות.

 באשר לפלח האג"ח, ניתן לרכוש בקלות קרן מחקה ישראלית על מדדי אג"ח מקומיים, או לחלופין לרכוש קרן סל זרה על מדד אג"ח בינלאומי.

7) איך קונים?

רכישת ניירות ערך בבורסה היא פעולה פשוטה מכפי שניתן לחשוב.

תחילה, יש לפתוח חשבון ייעודי אצל חבר בורסה. זהו גוף המקושר ישירות אל מסלקת הבורסה בת"א ושדרכו ניתן לשלוח פקודות קנייה ומכירה.  רשימת חברי הבורסה כוללת את כל הבנקים המסחריים וכן מספר בתי השקעות פרטיים המעניקים שירותי מסחר עצמאי בבורסה.

פתיחת חשבון מחייבת הזדהות פנים אל פנים וכן מילוי מספר טפסים בהתאם לחוק לאיסור הלבנת הון. בנוסף, אם בכוונתכם לרכוש ניירות ערך הנסחרים בבורסת ארה"ב, יהיה עליכם לחתום ולמלא טפסים ייעודיים מתוקף תקנות המס בארה"ב.

היתרון המשמעותי במסחר דרך בנק הוא הנוחות הנלווית להעברת כספים מיידית מחשבון העו"ש ישירות לחשבון ההשקעות, בעוד שאצל בתי ההשקעות התהליך מעט מסורבל יותר ומחייב ביצוע העברה בנקאית מהבנק לחשבון הנאמנות שמתנהל בבית ההשקעות. לעומת זאת,לבתי ההשקעות יש עדיפות מוחלטת על הבנקים בכל האמור לגובה העמלות. כך או כך, עם שני הגופים אפשר וצריך להתמקח ככל הניתן על מנת לקבל את השירות בעלות הנמוכה ביותר (ראו להלן).

מרגע פתיחת החשבון תוכלו להתחיל לבצע פעולות. רכישת קרן נאמנות יכולה להיעשות הן באופן אינטרנטי והן טלפונית – כל שיש לעשות הוא להצטייד בשם הקרן ובסכום הקנייה המבוקש. לאחר ביצוע פקודת הקנייה יירשמו על שמכם יחידות השתתפות בקרן.

ניתן לרכוש קרנות נאמנות בהוראת קבע. אוטומציה של תהליך הקנייה מדי חודש היא דרך טובה למצע את כניסתכם לשוק באופן מדורג, ועל ידי כך לפזר את ההשקעה גם על מימד הזמן — אסטרטגיה טובה למי שחושש ששוק המניות יקר מדי.

רכישת תעודת סל או נייר ערך זר, הנסחרים בשלב המסחר הרציף, מעט מורכבת יותר, וניתן לקרוא עליה כאן.

8) צמצום עלויות

השקעה בשוק ההון היא פעילות המערבת כסף גדול. עוד בטרם תתחילו להשקיע תגלו שסביבכם שוחים כרישים שונים ומשונים, שיעשו כל מאמץ כדי לתבוע את חלקם ולנגוס ברווחים שלכם דרך שורה של עמלות, מסים ודמי ניהול.

בהשקעות בבורסה, בשונה מבתחומים אחרים, ככל שמשלמים יותר מקבלים פחות. קיים קשר אריתמטי מובהק – ושלילי – בין התשואה שיניב תיק ההשקעות שלכם לבין עלות ההשקעה הכוללת. הסיבה לכך היא שהאחת באה על בהכרח על חשבון השניה: כל שקל שהולך לכיסם של אחרים, בין אם כעמלות ובין אם כמסים — הוא שקל שיכול היה להישאר מושקע ולצבור רווחים על רווחים.

במילים אחרות, ככל שהעלויות נמוכות יותר, כך אתם מקבלים נתח גדול יותר מתשואה על ההשקעה. זאת אומרת שהדרך הוודאית היחידה להגדיל את התשואה מהתיק לאורך זמן היא לשלם כמה שפחות כסף לאחרים.

אף שלא ניתן לחזות את התשואה משוק ההון, ניתן בהחלט לשלוט בסכומים שאנחנו משלמים לאחרים עבור האפשרות להשקיע בו. כל משקיע נדרש, לפיכך, לעשות את המקסימום כדי לקצץ ככל האפשר בעלויות ההשקעה שלו ולהשקיע באופן היעיל ביותר, שיאפשר לו להשאיר כמה שיותר מהרווחים בכיסו.

עלויות ההשקעה מורכבות מתשלומים לשלושה גורמים מרכזיים: מדינת ישראל, הגובה מס על רווחים; מנהל ההשקעה, הגובה דמי ניהול על המוצר הפיננסי שרכשתם; ולבסוף חבר הבורסה שבאמצעותו אתם פועלים בשוק, הגובה עמלות קנייה ומכירה. להלן הדרכים המרכזיות להתמודד עם כל אחת מהעלויות הללו: 

הקטנת מס רווח הון – מדינת ישראל מטילה מס על כל רווח הון הנובע כתוצאה מהשקעה בבורסה. עדכנית ל-2015, המס הוא אחיד בשיעור של 25% על כל רווח ריאלי (או 15% על כל רווח נומינלי מהשקעה במוצרים שקליים כגון אג"ח שקלי ומק"מים). קרוב רחוק של מס רווח הון הוא מס דיבידנדים, אף הוא בשיעור של 25%, המוטל על כל הכנסה שוטפת שיניב תיק ההשקעות שלכם (שלא כתוצאה ממכירת ניירות ערך).

מס רווח הון שוחט לכם את התיק. בכל קנה מידה זוהי עלות ההשקעה הכבדה ביותר, ובפרט שבשנים האחרונות גוברות התביעות להגדיל אותו משיקולים פופוליסטים. על כל משקיע לעשות ככל שמתיר לו החוק כדי להימנע מתשלומו. הדרכים המרכזיות לעשות זאת הן באמצעות דחיית המכירה (מימוש הרווח) לטווח רחוק ככל האפשר; שימוש בקרנות הצוברות את הדיבידנדים ולא מחלקות אותם; ניהול חלק מהתיק במסגרת חשבונות פטורים ממס רווח הון (ובראשם קרנות השתלמות), ולבסוף, במידת הצורך, קיזוז הפסדי הון כנגד רווחים.

הקטנת דמי הניהול – דמי הניהול הן למעשה שכרו של מנהל מוצר ההשקעה (קרן נאמנות, תיק מנוהל, פוליסת חיסכון ועוד) שרכשתם. הם מנוכים באופן אוטומטי מתשואת המוצר, בין אם היא חיובית או שלילית. מפתה לחשוב שככל שדמי הניהול גבוהים יותר, כך סביר שמנהל המוצר ישיג תשואה גבוהה יותר. בפועל, ההיפך הוא הנכון. מנהל הקרן צריך להשיג תשואה שנתית שעולה הן על דמי הניהול שהוא גובה והן על תשואת השוק – ולאורך זמן זו משימה כמעט בלתי אפשרית.

הדרך הטובה ביותר להקטין את דמי הניהול היא להתרחק כמו מכל מוצר השקעה הגובה דמי ניהול העולים על 0.5% בשנה. קרנות נאמנות מחקות, ובמידה פחותה יותר תעודות סל, הן מוצרי ההשקעה הזולים ביותר שבנמצא כיום בשוק ההון הישראלי. כתוצאה מכך, תיקי השקעות פסיביים, המבוססים על מוצרי השקעה זולים כאלה, עשויים להניב תשואה גבוהה יותר לאורך זמן ביחס לקרנות נאמנות מנוהלות אשר גובות דמי ניהול גבוהים פי כמה, וזאת למרות מטרתן הצנועה – לא להכות את השוק, אלא לחקות אותו.

הקטנת עמלות קנייה ומכירה – חבר הבורסה שבאמצעותו אתם קונים את ניירות הערך יגבה מכם עמלה על כל קנייה ומכירה של ניירות ערך. לאורך זמן, עמלות אלה עשויות להצטבר ולהכביד באופן משמעותי על התשואה. על פי רוב, הבנקים יגבו עמלות גבוהות משמעותית מבתי ההשקעות, ואף יוסיפו עמלות מיוחדות (כמו "דמי שמירת ניירות ערך"). התמקחו עם הבנק ככל הניתן כדי להוריד את העמלות הללו, ואם הוא לא נכנע – עברו לבית השקעות. אין שום סיבה לשלם יותר מ-0.1% לעסקה. בנוסף, יש הגיון להעביר את חשבון השקעות לבית ההשקעות שאת קרנותיו אתם רוכשים, כדי לצמצם ואף להימנע לחלוטין עמלות קנייה ומכירה.

זכרו – גם אם הן נראות זניחות, אי צמצומן של עלויות ההשקעה עלול להתנקם בכם משמעותית ככל שחולף הזמן. גם עלות של 1% בשנה צפויה לתפוח אקספוננציאלית ולנגוס בחלקים הולכים וגדלים מהתשואה.

בניית תיק השקעות ג': מחזיקים מעמד

9) איזון מחדש

בשלב זה אתם אמורים להיות בעליו הגאים של תיק השקעות עצמאי, פשוט, זול ומפוזר כהלכה, אשר הולם את מטרותיכם ואת פרופיל הסיכון שלכם. ברכות חמות – אתם משקיעים עצמאיים.

כעת מתחיל האתגר האמיתי.

אם הקצאת נכסים ופיזור מאפשרות למשקיע לנהל סיכונים לפני שהוא מתחיל להשקיע, הרי שאיזון מחדש של תיק ההשקעות היא דרכו המרכזית של המשקיע לנהל סיכונים לאחר שתיק ההשקעות כבר נבנה.

בשוק שורי (עולה), לאורך זמן הפלח המנייתי יצמח עד כדי שמשקלו בתיק יחרוג מהסף שהוגדר הקצאת הנכסים המקורית. משקיעים בלתי מנוסים עלולים להתפתות לאפשר לו לצמוח עוד ועוד – אך בכך הם רק מגדילים את הסיכון הכולל בתיק, והופכים את התיק למוטה בצורה מסוכנת לאפיק המנייתי.

בשוק דובי (יורד), הפלח המנייתי יתכווץ, ותיק ההשקעות שלכם שוב יצא מאיזון וייעשה מוטה לאפיק האג"חי – מה שיקשה על תהליך ההתאוששות. על מנת לאזן, יש צורך לקנות מניות כדי להשיב את משקלן לזה שהוגדר במקור. האתגר כאן הוא למצוא את הכוחות הנפשיים להשקיע במניות אחרי או תוך כדי המפולת, בדיוק כשכולם בורחים מהן. כל משקיע מנוסה ידע לומר שזה הרבה יותר קל לכתוב מאשר לבצע.

בתמצית – בשוק שורי יש לרסן את החמדנות, למכור מניות ולנעול רווחים. בשוק דובי יש לרסן את הפחד ולקנות מניות. באופן זה, איזון מחדש מאפשר "לכפות" על התיק את מדיניות הקצאת הנכסים שהגדרנו מלכתחילה וכך לוודא שהתיק לא יחרוג מפרופיל הסיכון המקורי.

בפועל, איזון מחדש מכריח את המשקיע למכור ביוקר ולקנות בזול — ההיפך המוחלט מהתנהגותם ההרסנית של רוב המשקיעים.

10) חוזה ההשקעה

השוק, הידוע בחיבתו להשפלת גאים עדי ארץ, צפוי במוקדם או במאוחר להעמיד את התכנית שלכם במבחן.

מתי בדיוק? אין לדעת. זה עלול לקרות בעוד 5 שנים מעכשיו, וזה עלול לקרות מחר. מה שבטוח — בשלב מסוים אתם צפויים לפקפק בבחירות שבחרתם, בהרכב תיק ההשקעות שלכם ובקרנות הספציפיות שקניתם. אתם עלולים לכעוס על עצמכם, להאשים את עצמכם, ולקלל את הרגע שבחרתם לסכן את כספכם בשוק ההון.

האויב הגדול ביותר של המשקיע הוא הוא עצמו. למרות מאות מיליוני שנות אבולוציה, בני אדם פשוט לא נועדו להתמודד עם סיכונים לטווח ארוך. כשאנחנו מזהים סכנה שעלולה להזיק לנו, הנטייה המיידית היא לפעול בתגובה – להילחם או לברוח. זה מסביר מדוע כל כך הרבה משקיעים בורחים מהשוק בשיא המשבר ונועלים הפסדי ענק בדיוק בזמן הלא נכון.

המפולת לכשעצמה איננה מסוכנת — מה שמסוכן באמת הוא האופן שבו תבחרו להגיב אליה.

אל תעשו דבר. לא כלום. אל תגעו, אל תזוזו. אל תציצו ואל תבדקו מה עשה התיק שלכם מדי יום — זה חסר משמעות. זכרו שכל עוד לא מכרתם – לא הפסדתם. הגם שיש להיות ערוכים לשנים של דעיכה, רוב המשברים בשוק ההון מסתיימים כעבור מספר חודשים.

לעולם אל תתנו לדחפים אמוציונליים להשתלט עליכם ולקבל החלטות במקומכם. אל תתנו לחשיבה קצרת טווח לגבור על התכנית לטווח הארוך, וזכרו שטווח ארוך מוגדר במונחים של עשורים, לא שנים ולא חודשים!

התנזרו מרעש פיננסי. 95% ממה שמפורסם בתקשורת הכלכלית זה פתיונות רייטינג שכל תכליתם להזין פחדים וללחוץ על כפתורים אמוציונליים שילחיצו אתכם ויגרו אתכם לבצע טעויות. אין שום חובה לצרוך תקשורת כלכלית, ואם כבר החלטתם לקרוא / לצפות בה – אין שום חובה לקחת אותה ברצינות.

אחת הדרכים היעילות ביותר לוודא שתחזיקו מעמד היא להעלות את התכנית שלכם על הכתב. כל ההחלטות שקיבלתם עד כה חייבות להיכתב ב"חוזה אודיסאוס" שתכרתו ביניכם לבין עצמכם. זה יסייע לכם לפתח את משמעת הברזל שתידרש מכם בעת שהשוק יזדעזע.

ולמרות כל זה, לפעמים אין ברירה אלא להכיר במגבלות הכוח.

ישנם משקיעים שהרכב האישיות שלהם פשוט לא מאפשר להם לנהל את השקעותיהם בעצמם. חלקם נוטים לאימפולסיביות, נחפזים למסקנות ומתקשים לעמוד בלחץ או בפאניקה. אחרים סובלים ממחסור בביטחון עצמי , בזמן או ביכולת להסתכל על המציאות באופן אובייקטיבי. עבורם משקיעים מסוג זה, הפתרון האופטימלי הוא לשכור את שירותיו של יועץ השקעות בלתי תלוי (כזה שאינו מקבל עמלות הפצה מבתי השקעות), הדבק באסכולת ההשקעה הפסיבית. תפקידו המרכזי של היועץ למנוע מכם "בגופו" למכור בפאניקה ולעשות טעויות חמורות. יועץ טוב מצדיק את עלותו אם הוא מסוגל להציל את המשקיע מעצמו.

בשורה התחתונה

אסתכן בניסיון לאמל"ק (=ארוך מדי, לא קראתי) פוסט של 5,500 מילה בשלושה משפטים:

אינכם יכולים לחזות את ביצועיו של השוק וממילא אינכם יכולים לשלוט בתשואה שתקבלו. סוד ההצלחה הוא לשלוט במה שאפשר — בהקצאת הנכסים, בפיזור התיק, בעלויות, בחיסכון הקבוע, בשמירה על רמת סיכון קבועה ובניהול המזג האישי שלכם. ככל שתצליחו בכך, תגלו שהשקעה בבורסה היא פעילות פשוטה, שכל אחד יכול לבצע בעצמו מבלי להתאמץ ואף מבלי להתעניין בנושא יותר מדי.  

מקורות והמלצות לקריאה נוספת

ברטון מלכיאל, הליכת אקראי בוול סטריט

Tim Hale, Smarter Investing

Taylor Larimore et al., The Boglehead Guide to Investing

William J. Bernstein, The Four Pillars of Investing

William J. Bernstein, The Intelligent Asset Allocator

William J. Bernstein, If You Can: How Millennialls Can Get Rich Slowly

John C. Bogle, The Little Book of Common Sense Investing

Larry Swedroe, The Only Guide to a Winning Investing Strategy

ראשי בוגל – ויקי

ואנגארד

מאיר אתזור, התמונה הגדולה (למתקדמים)

המידע המופיע בפוסט זה ו/או בפוסטים אליו הוא מפנה אינו מהווה ואינו יכול להוות יעוץ השקעות המתאים לצרכיו של כל אדם ו/או המלצה לביצוע פעילות בני"ע. גילוי נאות: עדכנית למועד כתיבת הפוסט – מחזיקה בנייר VT.

הירשם
הודע על
guest

102 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
עידו

התעלית על עצמך הפעם, סולידית. כל המידע באופן בהיר ומסודר (ובלי הטפות מוסר). כל הכבוד, ותודה 🙂

פאטיה

תודה על פוסט מרתק, נהניתי לחזור על החומר, ונקודות חדשות שלא הייתי מודעת להן, אני מרגישה שעליתי כיתה, יישר כח לסולידית.

זמבלה ציבל

שלום רב,
אני לומד המון מהאתר, אך שאלה אחת מטרידה אותי:
שוב ושוב עולה הטענה שבמסחר באמצעות בית השקעות (=ברוקר עצמאי) העמלות נמוכות משמעותית לעומת הבנקים. אבל כשבחנתי טבלת עמלות שהוצגה באחד המאמרים בסולידית גיליתי עמודת "דמי חבר" או "דמי שימוש קבועים" בסכום חודשי נכבד, שהופכים את הערוץ הזה להרבה פחות כדאי – במיוחד למשקיע המצמצם פעולות כדי לחסוך עמלות (מוטו נוסף של הסולידית).
הבנק שלי גובה 0.55% לפעולת קנייה\מכירה ו- 0.14% דמי ניהול לרבעון (0.56% לשנה) לפני התמקחות וזהו. אין דמי שימוש חודשיים ולא כיו"ב אותיות קטנות.
שאלתי – האם אני מחמיץ משהו?

אבטיח

מה זה דמי ניהול לרבעון אם לא דמי שימוש תקופתיים?
אם התיק שלך על שווי 100K ש"ח, אתה משלם בשנה 560 ש"ח שזה כמו לשלם 46.6 ש"ח לחודש. בלי קיזוז.
בבית השקעות תשלם בדר"כ 10-30 ש"ח ולפחות חלק יקוזז כנגד עמלות ק/מ.
בנוסף, 0.55% לק/מ זה יותר מפי 6(!) מאשר בבית השקעות הכי יקר.
תשווה את עלויות המסחר שלך לבית השקעות לפי מה שהסולידית פרסמה בפוסט השוואת בתי השקעות (לפני התמקחות).

*משתלם אולי להחזיק תיק של עד 30K בערך בבנק.

Uri

תודה על פוסט נהדר! אחרי קריאתו השלב השישי נראה לי המאתגר ביותר ואשמח לקרוא בפוסטים הבאים על הניווט והבחירה בין עשרות התעודות השונות.

מיכל

כל הכבוד! כל מילה אמת ותודה רבה ! הדגש על הפסיכולוגיה חשוב ביותר !

יוסי ק.

פוסט מעולה!
להדפיס, לשמור ולקרוא שוב.

נעם

כל הכבוד! קריאת חובה לכל ישראלי שמשקיע בבורסה — אני לא מכיר שום טקסט אחר בעברית שנותן תמונה כל כך אמיתית ופשוטה.

Gal Whisky Granov (@galg)

יפה…
קדימה

Ben Ohayon

אם בבמשקיעים מתחילים עסקינן, שווה להזכיר מיצוע הכניסה על פני זמן.

גבי

פוסט מונומנטלי, תמצית של ידע מזוקק, חוסך קריאה של עשרות עמודים בספרים. אפרופו חינוך פיננסי אני אתן לבן הגדול שלי לקרוא אותו.

blubay

האם הסולידית ממליצה על "תוכניות חיסכון" כגון "קשת" של מגדל וכדומיו? הריביות שהם מציגים בשנים האחרונות עומדים ב 4% שנתי עם עד 20% מניות…

אורן

דמי ניהול דמי ניהול דמי ניהול!! יאכלו לך את כל התשואה (למיטב זכרוני מגדל לוקחים בין 1-1.5% זה המון- מעל שליש מהתשואה שהצגת- שגם אותה איש לא מבטיח שתקבל/י).

עופר

אני משלם 0.55% + מע"מ למגדל עבור תוכנית קשת.

איתי

כל הכבוד על פוסט מושקע כרגיל.

האם ההמלצה לאזן מחדש את התיק לא מתנגשת ב:
א. דחיית המכירה (מימוש הרווח) לטווח רחוק ככל האפשר
ב. פגיעה – חלקית – בסכומים שנצברים לצורך ריבת דריבית.

אורי

את המיצוע ניתן לעשות באמצעות הפקדות נוספות, לאו דווקא באמצעות מכירה וקנייה בתוך התיק הקיים.

מולי

תודה, אין ספק שחסרים פוסטים שלמים כאלה באינטרנט בשפה העברית. הרעיונות שמובאים נכונים, רק חבל שזה עדיין לא לגמרי מובן להדיוט הממוצע. הייתי מעדיף שהפוסט היה כולל פחות שפה מקצועית של אנשים שמבינים בכלכלה. אני באופן אישי מבין את זה, אבל אני רואה איך אדם אחר יתייאש מהר מאוד ממילים כמו "מנהל קרנות נאמנות אקטיביות" או "תשואה". אני לא אומר שצריך לפרש כל מילה, אלא הרבה מעבר לזה. לי לקח הרבה זמן לחקור באינטרנט כדי באמת להבין מה זה תשואה ומה ההבדל בינה לריבית. ומה לא נחשב תשואה, ודוגמאות מכאן ומשם. לזרוק מילה כזאת לאויר יכול ממש לעצור את רצף… קרא עוד »

מישהי

אני לא מבינה כלום בכלכלה, וזה באמת מייאש כל ההסברים האלה. למעשה מגיל 15 אני מחפשת מידע מהסוג הזה ובסוף מתייאשת ומוותרת וזה חוזר על עצמו כל כמה שנים. אני כבר בת 30. מאוד מודאגת מה יהיה שאהיה מבוגרת.

א. סטאחנוביץ

האם את יכולה לרשום כאן שלוש שאלות? או אפילו רק אחת? כדי לנסות להבין מה את לא מבינה (ואולי לנסות לענות – בלי נדר)

דימה

וואו, איזה פוסט. Oo
תודה!

עצמאית

המון המון תודה! מאוד עוזר לי!
שיו נגמרו התירוצים…..

תומר

עוד פוסט מעולה אם אפשר כמה תיקונים לפרות הקדושות, מבלי לשנות אף אחת המסקנות – הבורסה היא לא פחות מסובכת ממדע טילים. אבל זה לא הופך את המבינים לבעלי יתרון גדול כי כל המבינים שמנהלים חלק גדול מהשוק, גורמים לשוק לתמחר את ההבנה הזו, וזו הופך את ההבנה ללא מאוד יעילה למבין – אף אחד לא יודע מה הולך להיות, חוץ ממי שכן יודע. דווקא הדוגמאות שנתת לא מדויקות. קרנית פלוג כן יודעת עם הריבית תעלה או לא בסוף החודש כי היא המחליטה. ונוחי דנקנר כן יודע מה יקרה למניית אי.די.בי. כי הוא יודע מה הרווחים לפני הפרסום. כמובן שבמקרה… קרא עוד »

יוני

לא יכול להתאפק למרות שזה אוף טופיק על סף גיחוך – גם בתור שחמטאי וטניסאי, האמירה שמי שמנצח עושה פחות טעויות לא לגמרי מדוייקת, ומסבירה לדעתי את חלק מחילוקי הדעות של משקיעים פאסיביים עם משקיעי ערך – האמירה הזו נכונה ברב המקרים, ועבור רב האנשים. מבחינת פוקוס תקשורתי ותשומת לב, תמיד נשמע דווקא על הפרטים ש"מכים את המדד" (במקרה זה, דירוג ATP בטניס או רייטינג בשח) – והחבר'ה האלה בהחלט מנצחים בזכות מהלכים מבריקים ואגרסיביים, ולא רק בזכות ישיבה על הגדר. להסיק מכאן שאני יכול להגיש כמו פדרר או לצפות מהלכים קדימה כמו קרלסן תהיה מכה הרסנית להתקדמות שלי בטניס… קרא עוד »

אנא-אל

אם הבנתי נכון, מומלץ להשתמש בכמה ברוקרים בשביל הפיזור,
אבל לשלם דמי ניהול לכל ברוקר בנפרד יוצא יקר מאד…? או שהפיזור שווה את המחיר הזה.
או שהכוונה בפיזור היא רק גאוגרפית.

אנא-אל

בבקשה, מישהו מוכן להסביר אם מומלץ להשתמש בברוקרים שונים בשביל הפיזור, או שאין קשר?

SAZ

לי יש 2 חשבונות (אחד אצל מיטב ואחד אצל איביאי). אצל כל אחד אני משלם בערך 20 שקל בחודש. על כל קנייה או מכירה אני משלם 0.1%. לדעתי זו העלות הכי זניחה ואם אני מבין נכון את דורין היא מתכוונת בעיקר לפיזור של התיק עצמו ולא של המוסד בו סוחרים…

קרן

אנא אל לדעתימדובר בסיכון נמוך מאוד, לכן אם יש לך מיליונים רבים אולי כדאי שני חשבונות, עד אז הייתי משתמשת באחד 🙂

אנא-אל

תודה לכם:)

ellapenso

תודה תודה תודה את מאירה את הדרך לי (ואני בטוחה שלעוד הרבה אנשים) לאפשרות לעתיד ששווה לחיות אותו. עם כמה שזה נשמע קלישאתי. מקווה שיום אחד אוכל לגמול לך על כל הידע שצברתי בזכותך ושלא הייתי מקבלת בשום מקום אחר כנראה.

מירב

תודה על ההשקעה,חבל מאוד שאת לא מעבירה את הגנים שלך לדורות הבאים….

amidar

דורין, תעשי לי ילד 🙂

כילי

ומה בנוגע לדמי הניהול של הנכס המצווח?!

Alon Shemesh

פוסט מעולה. עכשיו סופסוף יש לי לינק ישיר לשלוח למי שרוצה להשקיע ולא יודע מאיפה להתחיל.

אלעד

אפשר את הלינק

Dor

מצוין. זה סגר הרבה פרטים קטנים שידעתי שאני לא יודע. ברגע זה אני צריך ללמוד לעשות את זה בארצות הברית, אז זה לא עוזר לי כמו שרציתי (כבר ביקשתי ממך לפני חודשים דרך הפייסבוק שתרשמי פוסט כזה). 😛
מה שכן, זה הסביר לי איך הפעולה הפיסית הזאת פועלת ועכשיו אני אדע איך לגשת לעניין כאשר אני אהיה מוכן להשקיע.

משה

מה יקרה אם משקיעים יבינו שמחירי המניות מוגזמים (וברוב המקרים המכפילים אכן מוגזמים), ושהחברות שמלוות כסף ( הציבור קונה את אגרות החוב שלהן) לא תהיינה מסוגלות לפרוע את החוב? הם ימשכו את השקעותיהם, ואז יש חשש שעוד ועוד אנשים ינהגו כמוהם והשוק יתמוטט. פיזור לא יעזור כי כאמור כל השוק יפול. אני טועה?

Alon Shemesh

אם אתה חושש מהאג"חים של החברות, פשוט אל תקנה את זה. אבל חלק מהפיזור זה אג"ח ממשלתי ותרחיש שבו מדינת ישראל לא תחזיר הלוואות הוא ממש נמוך. בתרחיש כזה כנראה שגם העו"ש שלך לא יהיה שווה הרבה.
לאורך ההיסטוריה השוק נפל הרבה פעמים ואחרי כמה זמן התאושש וחזר לעצמו ושבר שיאים חדשים. מי שרואה את השוק נופל ולא מוכר בפאניקה אלא קונה בזול דרך פעולת האיזון – מרוויח בגדול.

רועי

למה את מתייחסת למשכנתא כאל חוב שלא מפריע להשקעה? למה אינך מציעה קודם לסגור את המשכנתא ורק אז להשקיע?
מצטט: "בתמצית, אם אתם שקועים בחובות (למעט משכנתא)" …..

גיורא

במקרה של משכתנא מדובר בחוב שנעשה כנגד השקעה (בנכס שווה כסף). לעמתו חוב על מקרר מדהים, על לימודים או על טיול מדהים לחול הוא חוב כנגד הוצאה. במקרה של משכנתא יש לך למעשה נכס (נדל"ן ) העומד כנגד החוב. הנכס הזה מייצר תזרים מזומנים (למשל דמי שכירות או חיסכון בדמי שכירות), עשוי להשביח עם השנים וניתן למימוש (אםשר למכור אותו ולהחזיר את המשכנתא). מי ששמרן יכול להתייחס אל המשכנתא כאל חוב רגיל. מי שמנוסה בהשקעות וגם משקיע בנדל"ן רואה במשכנתא מכשיר להשגת מינוף של הכסף ההתחלתי שלו, כדי לרכוש עוד נדל"ן או כדי לפזר את ההשקעות שלו על פני נדלן… קרא עוד »

Alon Shemesh

משכנתא זו הלוואה שלפעמים צריך לשלם עליה קנס על פירעון מוקדם, תלוי בהסכם שחותמים עליו.
גם היום הריבית על המשכנתא הרבה פעמים יותר נמוכה מהתשואה שאפשר להשיג בשוק ההון.
יש שיקולים לכאן או לכאן, אתה מוזמן לקרוא את הפוסט בנושא.
https://www.hasolidit.com/%D7%9C%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%AA%D7%90-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%94

YossiN

פוסט מצויין ואני מסכים עם רובו (יש לי מחלוקת לגבי הקטע של "ערכה האמיתי של מניה מבוסס על הדיבידנדים") יש נקודה נוספת שלדעתי ראוי להדגיש והיא KISS (ראשי תיבות של KEEP IT SIMPLE & STUPID)- אסטרטגיות מסובכות בדרך כלל רק מסבכות והתועלת שבהן, אם בכלל, קטנה. לכן המשקיע ובהחלט בשלבים הראשונים צריך אחרי כל הניתוח לבנות לעצמו שיטה פשוטה, תיק קל להבנה. אגב, נקודה שראויה לפוסט היא עם מי להתייעץ. רבים ינאמו בלהט על כך שכדאי להשקיע ב X או שהולך לקרות בשוק Y. איך לסנן מההמונים ומהקולניים את המעטים שבאמת תרצה להתייעץ איתם. אבל, במחשבה שניה, זה נכון גם… קרא עוד »

לא מבין

יש פה משהו תמוה.
את מלמדת איך להשקיע בבורסה ואיך להתעלם מתנודתיות אבל את עצמך צעירה וחסרת ניסיון במונחי השקעות הואיל ולא היית בשוק בשום משבר פיננסי סטייל 2008 או 2000. רוב הידע שלך מקריאת ספרים ותאוריות השקעה, ולא מעשרות שנות השקעה בפועל.
איך את יודעת של תיבהלי ותברחי מהשוק אם תתרחש נפילה באג"ח ובמניות?

שאול

סתם שאלה, מאיפה אתה יודע כמה זמן היא משקיעה בבורסה?

לא מבין

* שלא תיבהלי ותברחי מהשוק

רועי

פוסט מעולה

רני

דורין. מדוע אינך מתייחסת למשכנתא שחוב המפריע להחלטה להיכנס לשוק ההון? הרי תשלום חודשי שיכול להשתנות בצורה ניכרת עקב ריביות בהחלט משנה את השיקולים.

Johnny

פוסט מעולה.
אני מתגעגע לסוג הפוסטים האלה, הפוסטים מהסוג הישן 2013, תחילת 2014.

שילה

שלום, אני קוראת חדשה (ואולי חבל שכך, כי הטעויות כבר נעשו…) בכל מקרה, אין לי הון פנוי, שלא לומר מינוס. יש קרן השתלמות גם לי וגם לבעלי בה אנחנו לא נוגעים כרגע. יחד עם זאת, אינני מוותרת על תכנית חיסכון לשלושה ילדים. עד היום היתה לכל אחד תכנית חיסכון בבנק.
מתוך הבנה שעם ריבית כל כך נמוכה, לא נוכל למנף את ההשקעה, לקחתי כמחצית מהכסף וברצוני להשקיע אותו באחד המדדים – נגיד ת"א 100 ולהוסיף בכל חודש 300 שקלים. המחצית השניה של הכסף נשארה בתכנית החיסכון בבנק, לשם עוברים באופן קבוע 150 שקלים.

מה דעתך?

תודה 🙂

doron

לפי דעתי (הלא מקצועית בכלל) עדיף קודם כל לכסות את המינוס. לא להשקיע כסף באמצעות כסף שאין ברשותך.

Alon Shemesh

שילה, דבר ראשון שאת חייבת לעשות זה לסגור את המינוס, לבטל את מסגרת האשראי ולשמור טווח ביטחון של פלוס תמידי. אין טעם לשלם ריבית של 10% בשביל לקבל 6%.

shuli

פוסט מעולה!! תמיד כשאני קוראת פוסטים שלך אני מרגישה ממש כאב פיזי מהצער על ה"שנים האבודות" שלי (בעשור השישי לחיי) שבהן לא הייתי מודעת כלל לאופציית שוק ההון…מנסה בשנים האחרונות לתקן…
תודה היא מילה קטנה מכדי להביע את מה שאני מרגישה….תבורכי!!!

שרוניקה

שולי, אני בעשור הרביעי לחיי ולפעמים מרגישה כמוך. א-ב-ל, יש לך עוד מלא מלא זמן, אז יאללה, קדימה. לשנס מותניים ולהשקיע.

uriel

תודה על הפוסט !!

doron

שלום,
1. מה דעתך על "הלוואה חברתית" (הכוונה היא לאתר שמתווך בין לווים למלווים בתמורה לריבית)?
2. שאלה טכנית: יש לי כסף שאני רוצה להשקיע. איך אני קונה מניות? איך אני קונה אג"ח?

doron

בטעות שלחתי מבלי לסיים יפה –
תודה רבה על הפוסטים המעניינים. אחלה בלוג, אני שמח שגיליתי אותו.

שבת שלום 🙂

בני

מה אם משקיע לטווח ארוך/בנוני/קצר – TRADER או INVESTOR – מטודולוגיה – ניתוח טכני
כל המאמר הזה הוא BROCHURE ולא מדריך להשקעה
ממליץ למי שרוצה להשקיע להעמיק בסיפרות ולנסות הרבה
ממליץ על סיפרי WEINSTEIN ו ELDER

עמית

אני רק שאלה,
מתואר כאן כל הנושא של פתיחת תיק ההשקעות, פיזור ההשקעות והתנהלות מנטאלית בזמן ההשקעה.
השאלה שלי היא מה קורה עם המניות במהלך הזמן?
כלומר האם אני משקיע בצורה של 'שגר ושכח' ופשוט מה ששמתי שמתי, או שבמהלך הזמן מוכרים מניות\ אג"ח כדי להחליף להאפקטיביות יותר?

Alon Shemesh

עמית, הרעיון מאחורי הבלוג הוא לא לקנות מניות "אפקטיביות" אלא את כל השוק. אין לך שום דרך לדעת איזו מניה תעלה ואיזו תרד ולכן יש לך אפשרות לקנות את כל השוק עם קרנות מחקות מדד כמו ת"א 100 או S&P500.
במהלך הזמן אתה לא קונה מניות אחרות (אלא אם בא לך להמר) אלא מאזן את התיק. כלומר, אם למשל החלטת להשקיע 50% מניות ו-50% אג"ח ואחרי שנה המניות הפכו להיות 60% והאג"ח 40%, אתה מאזן כדי לשמור על רמת הסיכון שהגדרת לעצמך ומחזיר את התיק שיהיה 50-50.

איליה

כל הכבוד דורין!
פוסט חשוב מאוד.

Shahaf Azuelos

ערב טוב
שאלת מט"ח: רציתי לקנות רובל רוסי ובבנק אמרו לי שאי אפשר לרכוש לחשבון המט"ח שלי, אלא רק לקנות מהסניף המרכזי (שהוא בת"א) ולהחזיק את השטרות פיזית ולא כמו במטבעות אחרים (דולר-יורו ועוד) בהם ניתן לרכוש ולהחזיק באופן וירטואלי (החשבון באינטרנט) .
יש מישהו שמכיר פלטפורמה או דרך שבה אפשר לקנות (לצורך העניין) רובל רוסי מבלי להחזיק את השטרות מתחת למיטה?
תודה מראש

עודד

נראה אחלה פוסט, אני אשמור אותו לזמן שאוכל לקרוא בריכוז. תודה

שרוניקה

אני לא יודעת אם את מודעת לשינוי החברתי שאת יוצרת כאן. הוא אמנם איטי, אבל מתחילים להרגיש בו. אני יודעת שלי שינית את החיים ואת ההסתכלות, ואפילו התחלתי לעניין את בתי הבכורה (בת התשע) במושגים כמו "לחסוך" ו"לתת לכסף לעבוד בשבילך". הפוסט הזה מבחינתי מורה נבוכים והוא ישמר למקרה הצורך וגם למען הדורות הבאים, ככל שאר הפוסטים שלך (אני מדפיסה את כל הפוסטים שלך וקוראת אותם שוב שוב לפני שינה ולמרות שלא PC, האם תוכלי לצרף כפתור "הדפס"? – מאד יקל). אז תודה לך, סולידית יקרה, על כל הידע שאת מעבירה בצורה כ"כ רהוטה. השלב הבא שלי יהיה להכין מפת… קרא עוד »

רונן

אחלה פוסט מסכם כל מילה זהב אבל ……

חולק עלייך בקשר לניתוח הטכני , כבר עכשיו יכול לתת לך רשימה של עשרות מניות ע"פ ניתוח טכני

שנמצאות בימיי הזהב שלהם והולכות להפציץ בעשרות אחוזים בימים הקרובים ,

בהצלחה !

עמוס

מה ירידת הריבית אומרת על אגרות החוב?

שרוניקה

מצטרפת לשאלתו של עמוס-לא מבינה את ההקשר.

אלי

אנסה להסביר בעזרת דוגמה: לאג"ח יש ריבית מסוימת. נניח שיש איגרת חוב לשנה שקונים היום ב-100 ומקבלים עוד שנה תמורתה 110 (שזה מחיר הפדיון), כלומר 10 ש"ח רווח נומינלי (לפני מיסים ועמלות) שהם 10% לשנה. כאשר הריבית יורדת, נגיד ל-5%, ניתן לקבל פחות על אג"ח חדש של המדינה, ולכן תשואת האגרת שלנו גבוהה יותר. לכן אנשים יהיו מוכנים לשלם עבורה יותר מאשר קודם לכן, למשל 103 או 104 ועדיין להרוויח יותר מאשר לקנות את האג"ח החדש. לכן כאשר הריבית יורדת, אג"ח קיים עולה במחיר ולהיפך – כאשר הריבית עולה, אג"ח קיים יורד במחיר. כל זה לא משנה למי שמתכנן להחזיק… קרא עוד »

koni

שאלה על ריבית שאג"ח משלם.
אני מחזיקה קרן מחקה אג"חים ממשלטי .איפו ריבית שנתית? מי מקבל

תודה

רז

מאמר מכונן. כתמיד.
תודה.

bornX

נחשפתי לבלוג בפעם הראשונה. מאוד out of the box.
אני בן 28 ולפי הפרמטרים שלך אני יכול לצאת לפנסיה, אז ארשה לעצמי להגיב.
היום אג"ח עם מח"מ ארוך יותר ממועד משיכת הכספים המתוכנן זאת השקעה לא סולידיט יותר ממניות…. ולכן אין היום ענף סולידי בשוק ההון.

nadavkav

תודה רבה!

trackback

[…] בעיה דומה תיווצר אם ייאלצו את העצמאים להפריש לפנסיה. בנוסף, הניהול השערורייתי של כספי פנסיה בישראל הוא לא עניין שיש לעודד אותו. מי שמפריש היום לפנסיה בצורה מסודרת, כלל לא מובטח לו שיוכל להתקיים בכבוד לאחר שיפסיק לעבוד. למעשה, גורל הפנסיה שלנו רחוק מלהיות ברור או אופטימי. כל עוד הנושא הזה לא יוסדר, אין סיבה להכניס גם את העצמאים למעגל האימה הזה. מי שבבעלותו עסק קטן יכול, עם מעט מאוד מאמץ ומעט ידע פיננסי בסיסי, להשקיע את כספו בעצמו במגוון צורות. […]

יורן

שאלה לסולידית ולמגיבים: בהשקעה לטווח ארוך מה המשמעות של גידור המט"ח או ללא גידור? אם מצמידים לאפיקים דולרים או יורו אז השינויים לא גבוהים לאורך שנים, ולעומת זאת דמי ניהול תמיד יהיו גבוהים יותר למוצר המגודר (למה?) – ז"א לאורך שנים יש הפסד ודאי של תשואה במניה מגודרת – אני ראיתי הפרשים של 0.6-1.0% בדמי הניהול בין מוצר לא מגודר למוצר מגודר. לאורך שנים מדובר בתשואה שלילית משמעותית

עמית

הסבר יפה וברור. נשארה לי רק חוסר בהירות אחת: ברור מהכתוב כי העמדה שלך פונדמנטלית (לטווח ארוך) "שוק לא צפוי" ו "הליכה אקראית" (בכל נקודה לא ברור אם השוק יעלה או ירד.. מלכיאל) אבל מצד שני את מודה בקיומם של מונחים כמו "שוק שורי" ו "שוק דובי".. (שהם מונחים ממסחר מגמתי…). מצידי, זה בסדר להיות פונדמנטלי, אבל אם את "יודעת" שהשוק דובי למה את משקיעה בנכסים (מניות) אשר ערכם נופל? בשוק דובי אני ממליץ לפונדמנטלים לשבת על מזומן (לא לקנות מניות בכלל) ולמשקיעים מגמתיים לקנות בשורט.

מקסימוס

בספרו של קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני״ נכתב שפיזור השקעות זוהי השקעה גרועה שפשוט מזבזת זמן ולא מביאה אותנו לחופש פיננסי. הוא מדבר על כך שהיא אמנם ממזערת סיכונים, אבל הדרך לשנות את המציאות הכלכלית שלך היא לא לפחד להפסיד אלא לרצות להרוויח. אז נכון אף אחד לא אומר לך לך לקזינו אבל כן אפשר לנהוג כמו באפט. להפשיל שרוולים לנתח חברות ולהשקיע בפוטנציאל כאשר גורם הסיכון קיים אך סביר כי ניתחת את החברה. לפי עצתך גם אם אני איש עסקים מליונר אין לי טעם לרכוש חברות או להשקיע בהם כי השוק לא צפוי ועדיף לפזר את ההשקעות שלי. נכון… קרא עוד »

trackback

[…] איך להשקיע בבורסה […]

ענבל

את מדברת על ריבית דה ריבית, אבל נראה שהרעיון מתאים להשקעה בפקדונות ולא בתיק השקעות. כי מה שהצטבר בתיק השקעות כתוצאה מעליית ערך הניירות בתיק, יכול להתפוגג כאשר שוויים יורד. אשמח לזווית הראייה שלך בעניין.

כבשת הרש

תודה! תודה! תודה!

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן