אז מי צריך ללמד את הילדים שלך על כסף?

א

התנהלות פיננסית קטסטרופלית מלוּוה בדרך כלל בנורות אזהרה מהבהבות. אחת מהן היא שההוצאה הכספית על ריבית – המחיר הכרוך בשימוש בכסף של אחרים — נוטה לעלות על כל הוצאה כספית אחרת.  

ואכן, ישראלים רבים מוצאים עצמם מבזבזים יותר כסף על ריבית מאשר על מזון, תחבורה, חינוך, ביגוד ובילויים.

הם עושים זאת משום שהם לא חוסכים מספיק כסף. הם עושים זאת משום שאימצו לעצמם סגנון חיים יקר בכמה מספרים מכפי שהם יכולים להרשות לעצמם. כדי לקיים את המצב הבלתי-אפשרי הזה, הם מסתערים על אשראי צרכני זול, נוטלים "הלוואות לכל מטרה", ומצליחים באורח פלא לכופף את הזמן: קונים היום בכסף שיצטרכו להרוויח רק מחר. בתוספת ריבית, כמובן.

165 מיליארד שקל של חובות נושאי ריבית, לא כולל משכנתאות. זה הסכום העדכני שהציבור הישראלי חייב במצטבר לספקי האשראי הצרכני (הבנקים וחברות האשראי). זה הסכום שכדי להחזירו רבים כל-כך שורפים זמן ואנרגיה בגלגלי אוגר משרדיים במרוץ לשום מקום.

לטירוף הזה יש הרבה מאוד הסברים. העיקרי שבהם, כמדומה, הוא העובדה שבני אדם הם ביסודם בעלי חיים עדריים. חשוב לנו להשתלב בלהקה, לצעוד בתלם שחרשו קודמינו, ובעיקר — לא להשתרך מאחור. חשוב לנו שיאהבו אותנו, יעריכו אותנו, ולא ינדו אותנו כחריגים, חלשים ובולטים לרעה. חשוב לנו לאותת כלפי כולי עלמא על מקומנו הרם בהיררכיה החברתית. חשוב לנו להצמיח ולהתהדר בנוצות טווס — גם אם איננו טווסים.

כדי לזכות בהערכה הזו, מצופה מאיתנו לבזבז, והרבה. הרי העדר מתגמל התנהגות כזו. ה"יותר" וה"עכשיו" זוכים לעדיפות על פני ה"פחות" וה"אחר-כך". אלה מאיתנו שמרעיפים על עצמם סמלי סטאטוס מנצנצנים כמו מכוניות, חופשות וחתונות מפוצצות – גם בכסף שאין להם – הם "הספונטניים", "האופטימיים", "תאבי החיים", "מלאי המרץ", "החיוביים", "הלארג'ים", 'החיים בהווה".  לעומתם, אלה שמבזבזים מעט וחוסכים לטווח ארוך הם "הקמצנים", "המתכלבים", "הקדושים המעונים", "האנורקטיים" ו"פחותי-המעמד".

הבעיה מתחילה כשמגיע מועד התשלום. חובבי האשראי מגלים לפתע, משל היו חגבים מזמרים בשיאו של החורף,  שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. שהעתיד – אותו שיעבדו לטובת ההווה – הגיע מוקדם מהצפוי. הם מתקשים לעמוד בהחזרי ההלוואות ומוצאים עצמם נתונים לחסדי בעלי החוב שלהם – הלא הם הבנקים.

אלא שהחברה הצרכנית לא מגנה אותם על ההתנהגות שהובילה אותם למצב הזה. אדרבה, היחס החברתי כלפיהם בשלב זה נוטה להיות חיובי, חומל ואמפתי. פתאום הם קורבנות תמימים של קפיטליזם חזירי, של אי שיוויון מערכתי, של שכר קפוא, של יוקר המחיה, של חוסר אחריות ממשלתית, ובעיקר של בנקאים דורסניים ושאר לטאות-אדם שקשרו קשר נגדם ונגד האנושות כולה במטרה לרוששם ולהתעשר על חשבונם.

כך התמזגה תרבות הצריכה אל סולם הערכים של החברה ה"נורמלית": או שאת "טורפת את החיים" כצרכניסטית נבערת, או שאת נהנית ממעמד של קורבן שנרדף על-ידי כוחות אופל פיננסיים תאבי עוצמה וממון. בחברה כזו, כל מה שאת רוצה בהכרח "מגיע" לך, גם אם אין לך איך לשלם; ואם אין לך איך לשלם, סימן שמישהו אחר אשם במצב.

על רקע זה אפשר להבין מדוע אנשים מתעבים כל כך את הבנקים בישראל. בדומה לחברות הסיגריות, הם נתפסים כאויב נוח. הם עשירים, משפיעים, עוצמתיים, מתעשרים על גבם של חלשים, שרק רצו "לחיות טוב". זו גם הסיבה שאנשים שמנהלים מסעות צלב ציבוריים נגד הבנקים, מברק כהן ועד גיא רולניק, נתפסים בחוגים רחבים בחברה הישראלית כגיבורים חסרי מורא.

צלם בהיכל

דוגמה טובה לסנטימנט העוין הזה קיבלנו בשבוע שעבר, על רקע החלטת משרד החינוך לשלב את הבנקים במסגרת התכניות לחינוך פיננסי בבתי הספר.

ההחלטה עוררה זעם קדוש. חינוך פיננסי ממלכתי, אחרי הכל, נתפס כפתרון קסם שאמור להציל את ילדינו הרכים מאותו שיעבוד אכזרי לבנקים בעתיד. אנשים לא יודעים להתנהל כלכלית בעולמנו המורכב? סימן שהמדינה – היא ולא אחרת — צריכה ולקחת אחריות באמצעות מערכת החינוך הממלכתית.

הרי "צריך ללמד את הדברים האלה בבתי ספר", לא?

כך, בכל אופן, סבור גיא רולניק. מבחינתו, הפרטת החינוך הפיננסי והכנסת הבנקאים לבתי הספר היא לא פחות מצלם בהיכל. בטורו האחרון בדה מרקר, שנכתב בלהט פרוטסטנטי א לה מרתין לותר, מזהיר רולניק מפני האפקט המשחית הנובע מעצם המפגש המסוכן, לדידו, בין ילדים רכים לבין בנקאים אינטרסנטיים:

"ברגע שבנקאי נכנס לכיתה — המסר החשוב ביותר שנצרב בתודעה של התלמידים הוא שהדרך לקבל החלטות בנקאיות היא להקשיב לבנקאים. בנט ופלוג יצרבו בתודעה של מיליוני ילדים בשנים הקרובות שבנקאים הם מקור סמכותי, אמין ועצמאי למידע, שיסייע להם לנהל את ענייניהם הפיננסיים והכלכליים."

כן, זה מה שמטריד את רולניק. לא איכות התכנים (המפוקחים, אגב), לא איכות ההוראה, לא הממשק (הנדיר, המעניין ושובר-השגרה) בין תלמידי בית ספר לבין אנשי מקצוע מ"העולם האמיתי", לא התוצר הסופי והשפעתו בפועל על התנהלותם הפיננסית של הילדים.

גם אם כל הפרמטרים הללו ישתפרו, נראה שמבחינתו, עדיף שנושא החינוך הפיננסי יישאר מולאם, בכל מחיר, ובאחריות מערכת החינוך – קרי: בידי מורים מחליפים שמדקלמים ממצגת אחרי השתלמות בת שבוע.

מתברר שילדים שלא יודעים כלום על התנהלות פיננסית עדיפים על ילדים שבוטחים בבנקאים.

בכל הכבוד, דאגתו של רולניק לעצמאותם המחשבתית של ילדי ישראל לא מאוד משכנעת – בטח כשהחלופה עליה הוא סומך את ידו — מערכת החינוך הממלכתית — היא בעצמה מגדלור של קונפורמיזם, שכל תכליתה היא טיפוח עקרונות של ציות לסמכות, מילוי הוראות והליכה בתלם.

אני לא רואה כל פסול או נזק בכך שאיש כספים יעביר תכנים (מפוקחים ולא-מסחריים) בענייני כספים. הערך המוסף כאן עולה על תוחלת הנזק — מה שאי אפשר לומר לגבי ציות עיוור לפוליטיקאיות פטרנליסטיות או לעיתונאים אלארמיסטים שיוצקים תודעת קורבן על מגש של כסף ללא כל הצעה לפתרון מעשי.

חתול שמנת
קרדיט: Till Westermayer, ברישיון CC 2.0

מי באמת מפחד מהבנקים?

גם אם נניח, לצורך הדיון, שרולניק צודק, ושעצם האינטרקציה בין בנקאים לתלמידים מקימה סכנה לשטיפת מוח / היפנוזה / זומביפיקציה, עובדה קריטית אחת נותרת בעינה:  הדורסנות של הבנקים היא יחסית. הבנקים מפתים, כובלים ודורסים רק את את אלה שמאפשרים להם לדפוק אותם.

ככל שאנחנו לווים יותר, מבזבזים יותר מדי, לא חוסכים מספיק וסומכים על אחרים שיצילו אותנו בעת צרה, כך גוברת התלות שלנו בבנק ואנו חשופים יותר לפגיעה מצידו. מנגד, ככל שאנו חוסכים יותר, משקיעים יותר ומבזרים את השירותים הפיננסים, כך הבנק הוא שחפץ בייקרנו – ולא להיפך.

הבעיה היא שאת הרעיון הזה – שאפשר לסרס את הבנקים דרך התנהלות פיננסית נבונה — לא ניתן להעביר לילדים באמצעות כמה שקופיות, מערכי שיעור, עובדות, מושגים ונתונים. זוהי מגבלה אינהרנטית על כל תכנית חינוך פיננסי לילדים, לא משנה אם מעביר/ה אותה המורה כוכי, רקפת רוסק עמינח, גיא רולניק או דורין הרטמן.

הסיבה לכך היא שחינוך פיננסי אפקטיבי איננו כזה שמקנה ידע וכלים, אלא כזה שמשנה דפוסי התנהגות. הוא לא מצוי  ברובד המושגי, אלא ברובד הערכי. הוא לא מתכנס למספר דו-ספרתי של שעות אקדמיות, אלא נמשך על פני שנים, לאורך תהליך התבגרותו של המתחנך. הוא לא נלמד בדרך של הוראה ושינון, אלא בדרך של הצבת דוגמה אישית וחיקוי.

חינוך פיננסי אפקטיבי לא תלוי במורים, במדריכים, בבנקאים, בעיתונאים, במתנדבים או בבלוגרים. אלה יכולים ללמד רק טכניקות, ואולי אולי להזהיר מפני סכנות.

חינוך פיננסי אפקטיבי תלוי בהורים עצמם.

ערכים, לא טכניקות, הם הבסיס להתנהלות פיננסית נבונה בעתיד: חירות, אינדיבידואליזם, דחיית סיפוקים, הסתפקות במועט, הבחנה בין צרכים לתשוקות, סלידה מחובות, תכנון לטווח ארוך, הטלת ספק, כבוד לזמן ולכסף, שליטה בדחפים, יכולת לשחות נגד הזרם.

ללא הבסיס הערכי הזה, העקרון היסודי והפשוט להפליא של התנהלות פיננסית נבונה – לבזבז פחות ממה שמכניסים ולהשקיע את ההפרש – יפול על אזניים ערלות, לא משנה איזה מומחה יעביר אותו ובאיזה מסגרת.

הערכים הנכונים יובילו לסקרנות בריאה, למוטיבציה ולאיתור-עצמי של השיטות והאסטרטגיות הטובות ביותר לחסוך ולהשקיע.  אך טכניקות לבדן – גם אם תועברנה על-ידי טובי המומחים — לא יצליחו לחולל שינוי ערכי והתנהגותי.

האחריות לחינוך לערכים מוטלת על כתפי ההורים. בחרתם להביא ילדים לעולם? קשה לחשוב על סיבה טובה מזו להתארגן מבחינה פיננסית, להוות דוגמה אישית לילדיכם ולדבר בפתיחות על כסף.

ילדים שנחשפים להתנהלות פיננסית נבונה של הוריהם מגיל צעיר ידעו להתנהל בצורה מחושבת בעתיד. חשוב מכך – ילדים כאלה יוכלו לסנן בקלות רעשים ומסרים חתרניים שעומדים בסתירה לערכים שעליהם גדלו, לא משנה אם מקורם בלחץ חברתי, במפרסמים, ואפילו בבנקאים שנכנסו לכיתותיהם.

בני אנוש ניצבים בפני מסע ארוך והמפרך ביותר מינקות לבגרות. תקופת התלות של גורי האדם היא הארוכה ביותר מקרב כל היונקים.  מכיוון שהעולם המודרני רק הולך ונעשה מורכב יותר, אנחנו זקוקים כעת ליותר אחריות הורית מאי-פעם.

הטרגדיה היא שככל שיותר הורים מבלים זמן רב יותר במשרד מאשר עם ילדיהם, כך גוברת הנטייה לבצע מיקור-חוץ של האחריות ההורית עצמה – ושל החינוך הפיננסי בכללה. חלקים גדלים והולכים מתפקיד ההורה מגולגלים אל שכם המדינה ומערכת החינוך הממלכתית, שבתורה כלל איננה כשירה ואיננה ערוכה לבצעם.

גם השאיפה (הראויה לכשעצמה) לאפשר הזדמנות שווה לכל ילד לא משפרת את המצב. למעשה, היא רק מתמרצת את האנשים הלא נכונים להעמיד צאצאים נוספים. (*)

(*) בעיני, שר אוצר שמצווה על תשלומי העברה מחסרי-ילדים להורים (ועוד מעודד בזבוז של הכסף הזה תוך שהוא קושר בין הוצאה כספית לחיבה הורית) מסב נזק חינוכי וכלכלי חמור בהרבה משר חינוך  שמכניס בנקאים לבתי הספר.

התוצאה היא שיותר ויותר ילדים מגיעים לפרקם כשהם לא ערוכים להתמודד עם המציאות. בורות פיננסית היא סימפטום חמור, אך רק אחד מיני רבים, של הכשל המערכתי הזה — כשל שמייצר את בשר התותחים העתידי של התעשייה הפיננסית.

כן, תמיד יהיו ילדים חלשים ואבודים שזקוקים לעזרה מיוחדת ולמענה ייעודי. אבל הילדים האלה צריכים להיות החריגים – לא הנורמה! אם הגענו לידי כך שהמדינה, בעצמה או באמצעות מיקור-חוץ, היא שצריכה ללמד ילדים להפוך לאזרחים מתפקדים, סימן שמצבנו בכי רע.

ילדים אחראיים להורים אחראיים יהיו חסינים מפני כל השפעה שלילית של כניסת הבנקאים לבתי הספר,  ככל שתהיה כזו. היחידים שיש להם סיבה לחשוש מהמהלך הם אלה שהתפרקו מחובתם ההורית ללמד את ילדיהם על כסף, וגלגלו אותה על כתפי אחרים. לטעמי, גלגול האחריות הזה שולל מכל אותם טוקבקיסטים את הזכות לביקורת.

הירשם
הודע על
guest

87 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
מומו הכריש

"מפוקחים ולא-מסחריים" – צחקתי בכל רם

אורן

מסכים מכל הלב. הסולידית מראה כאן תמימות שלא מתאימה לה. אפילו אם הבנקאי "רק" מגיע עם שלטים עם שם הבנק לכיתה, זה כבר מסחרי.

לוחש חופם

זו "תמימות" שמשרתת את האג'נדה שלה. ממשלה BAD, מגזר עסקי GOOD

עמית

רק לא ברור לי למה את התכנים צריכים להעביר בנקאים שהם בעלי אנטרס צר, ועלולים להעביר מסרים בהתאם ולא מורים עם רקע מתאים שיעברו הכשרה מתאימה.

websiteneeded

1. כי אין כאלה בנמצא
2. כי ייקח זמן להכשיר חדשים
3. כי הם תמיד לא יהיו הכי מעודכנים בטרנדים ובחדשות הכי חמות, שהם למעשה דרך מעניינת לגוון את השיעור

Leonid Melnikov

היכן ראית מורים (מורי בית ספר) עם רקע מתאים? רקע מתאים קיים אולי רק למרצים במוסדות להשכלה גבוהה?

מרק

מורים ללא הכשרה מתאימה הם האחרונים שיכולים ללמד תלמידים על התנהלות פיננסית. גם בנקאים לא כ"כ רצויים. מקום ראשון אני נותן להורים, רק שלרוב אין את הידע. לכן צריך לערב ארגונים כמו פעמונים ומתנדבים כמונו שמבינים משהוא בהתנהלות פיננסית נבונה.

נעמה

אני חולקת על דעתך.

התנהלות פיננסית נכונה היא חכמת חיים. כל מבוגר בר דעת עם גישה לילדים יכול ללמד אותה.

התנהלות פיננסית נכונה קשורה יותר לרכישת הרגלים על ידי אימון (לעתים אף מפרך ומתסכל), מאשר
לידע מקצועי/ תאורתי.

TOV

פוסט מעולה!!!

שקד גרין

בתור מי שעבר על התכנים שמועברים לתלמידים, אני יכול לומר שיש בעייתיות גדולה מאוד בתוכנם: דגש על לקיחת הלוואות בפריסה רחבה יותר והשוואת מחירים, במקום להבהיר שהלוואה היא כיפוף של חוקי הזמן, ושהבנק הוא גוף מסחרי שקונה כסף בזול ומוכר אותו ביוקר.

יואב

דורין, אני יושב פה במשרד של חברת היי טק מובילה. רואה מסביבי אנשים שעובדים קשה בשביל לרצות נדלים ארסיים ומתגאים בזה שקנו כרטיסים לבריטני או גסטין ב 1,500 שח בגולדן רינג וטסים לחול 3 פעמים בשנה וכמובן שפעם בשבועיים אוכלים אצל שגב ב 700 שח לזוג. אני לעומת זאת הרבה יותר רגוע מהם נפשית כי אני חוסך 75 אחוז מהשכר. אין לי הלוואות, לא קונה אייפון חדש כשיוצא דגם חדש והכי חשוב אני לא מפחד מהנדלים הארסיים שמסתובבים פה. הכוח שלי זה החסכון האגרסיבי שנותן לי המון בטחון גם קצת לנצנץ בעבודה, אבל רק קצת לא להיות מעל הראדר. על… קרא עוד »

Ido

יואב, לעבוד בעבודה שאתה שונא ובסביבה שאתה בז לה זה מצב נוראי, אתה מספר לעצמך שזה בשביל הכסף ונאכל מבפנים. תתחיל לבנות תכנית מילוט. באהבה…

יואב

עידו, רק בהיי טק אפשר לעשות בית זונות בעבודה ולהרוויח הרבה מעל הממוצע. כל חודש שאני פה מקרב אותי בצעדי ענק לחופש כלכלי טהור ומוחלט וללא תלות בעקרבים, נדלים ושאר חיות ארסיות שיש בין נורות הפלורסנטים במשרד. אין בחיים מצב אידיאלי בו ניתן להרוויח הרבה ולהנות מכל שנייה. בעוד שהעמיתים שלי נהנים לספר על הטיול הבא לחול אני נהנה מהצבירה של הכספים ובעוד זמן לא רב לא אהיה תלוי באף אחד. זאת הנאה צרופה. אגב הרגע מישהי הודיעה שהיא נוסעת להופעה של לואיס סי קיי. היא תשלם 1,800 שח לבעלה ולה להופעה של שעה וחצי פלוס כרטיס טיסה. איפה השכל… קרא עוד »

יורם

אתה פועל נכון. המשך כך.

מושיקו

נשמע לי שהחיים שלך די נוראיים. לבלות ~15 שנה בעבודה שאתה שונא עם אנשים שאתה לא סובל זה איום ונורא.
אני גם עובד בהייטק, העבודה עצמה מאוד מהנה ובקבוצה שבה אני עובד אף אחד לא מתנהג כמו שתיארת. למען האמת הרבה אצלנו קוראים את הסולידית ודנים ברעיונות שלה לא מעט.
אגב, אפשר לעבוד בהייטק, לנסוע לחו״ל פעם בשנה ועדיין לחסוך 50% מהשכר, לא חייבים להיות קיצוניים.
בקיצור, אני ממליץ לך מכל הלב להחליף עבודה!

יואב

להחליף עבודה מושיקו ? הכל בסדר איתך ? עולם ההיי טק מלא בצביעות ובנדלים ארסיים. אולי אתה עובד עם צעירים שרק סיימו לימודים ולכן ישנה אווירה טובה. חכה עוד כמה שנים ואז נדבר. אין מצב שאעזוב משכורת מפנקת עד שאגיע ליעד שלי. כל מקום אחר, שהוא לא היי טק, רק יעכב ויגרום לי להיות תלוי בעקרבים ושאר חיות עוקצות אחרות. אם כבר לסבול נדלים ארסיים אז לפחות לקבל תגמול הולם פיננסי. חברים, תפסיקו עם השופוני, עם הטיסות, ההופעות, המסעדות וצעצועים סלולריים חדשים כל שני וחמישי. תשלטו בדחפים, תחסכו כמה שיותר, אל תתמכרו להלוואות נשכניות, תשלמו הכל במזומן, כמה שפחות כרטיס… קרא עוד »

גיא

יואב , טל.
אח , איזה יופי של תגובות.
כמובן שצחקתי וכבר חששתי שלא אזכה לראות כאלו יותר בבלוג.

בברכה.
וטרן בהתעסקות עם נדלים ארסיים.

טל

הי יואב, די צחקתי לקרוא את התגובות שלך וממש הרגשתי כאילו זה אני שכותב את זה. היות ואני גר בארה"ב חשבתי להוסיף את הזווית האמריקאית. אני עובד בחברת היי טק גדולה בקליפורניה (ככל הנראה רובכם לקוחות שלנו) ואני חייב לציין שהנדלים פה הם אותם נדלים וההבדל היחיד הוא שהם מדברים אנגלית. וכן גם פה אפשר לעשות בית זונות לא קטן ולהרוויח מצוין בתנאי שיודעים לשחק את המשחק. בסופש הקרוב יש חג שנקרא Memorial day אז עומד להיות לנו סופש ארוך וכולם במשרד מדברים על החופשה שהם מתכננים בקנקון, קאבו או כמובן לאס וגאס. אמריקאים אוהבים חופשות קצרות ויקרות להחריד ויכולים… קרא עוד »

עובד הייטק

שמע, ההיי-טק כרגע במחסור עובדים רציני – למה שלא מצא לעצמך מקום עבודה שתהנה ממנו, לפחות רוב הזמן אני מאוד הנה לקרוא את הסולידית ומזדהה עם רעיונות החסכון, אבל אישית א. הרעיון של לפרוש מהעבודה נשמע לי עונש. אל תספרו לבוסים, אבל גם אם אזכה מחר בלוטו האמריקאי ב 100 מיליון דולר (קצת קשה, לא שולח טפסים ולא מהמר), אגיע לעבודה כרגיל. לא שכל רגע בעבודה הוא הנאה צרופה, אבל אחוז מספיק גדול ממנה בהחלט מאתגר מנטלית ומהנה, וחלקים גם נותנים לי גאווה מקצועית. ב. לגמרי לא מזדהה עם ה"אל הורות" – אני אוהב את ילדי כ"כ ולא הייתי מוותר… קרא עוד »

צביקה הוך

אני מאוד נהנה לקרוא אותך ולומד ממך המון , הפעם – לא. כשאומרים שצריך ליצור שינוי התנהגותי עמוק ואמיתי ולא רק ללמד טכניקה , אני מסכים. אבל – ממי נבקש לעשות את השינוי המיוחל הזה ? מבנקאים ? כלומר מנהלי סניפים קטנים ובינוניים , מנהלי מחלקות בסניפים גדולים וכדו' . ובכן , שם בדיוק אני הייתי שנים רבות , בסניפי הבנק חוויתי על בשרי את כל השטיקים והטריקים של המערכת ויישמתי אותם על לקוחותיי. אוכל לומר מניסיוני שכשאתה נמצא בתוך המערכת , כשאתה בשר מבשרה , ראייתך נורא צרה ומוכוונת מטרה ! אתה לא רואה את הצד האנושי אלא רק… קרא עוד »

איש ירח

ליוויתי משפחה כמתנדבת בפעמונים. מדובר בזוג קלאסי שמכניס כ- 15k חוסך לילדים 200 ש"ח ומצוי בחובות של 130k כולל המינוס. תוך חצי שנה של עבודה אינטנסיבית הם סגרו חובות של 60k כולל המינוס והשאר בהסדר שמאפשר ניהול תקציב נורמלי.
כאשר הם פנו לבנקאית כדי לבדוק מחזור משכנתא היא שואלת אותם:
"ראיתי שסגרתם את המינוס תוך שלושה חודשים. איך עשיתם את זה?" הם ענו לה: " את בנקאית, את לא יודעת? אז היא ענתה: לא

nadavkav

תענוג לקרוא

Ido

תענוג לקרוא

רחלי

דורין, את מרתקת!!! לקרוא פוסט מחכים כזה ועוד מאישה אל-הורית!! למה את לא רוצה להיות אמא? נראה לי שזו זכות גדולה להיות הילד שלך. בזכות הכלים שאת מעניקה בחינם בבלוג הזה למדנו המון. בשנתיים האחרונות שאני חשופה לבלוג הזה, בעלי ואני חוסכים 40% מההכנסות שלנו ומנהלים את קרנות ההשתלמות שלנו באופן אישי IRA. אנו מלמדים את הילדים יום יום התנהלות כלכלית נכונה. עובדים עם אפליקציה שקבלנו עליה המלצה מהפורום שלך. הילדים יודעים להבחין בין הוצאה נדרשת להוצאה מיותרת. ממש עשית לנו מהפך בחיים לטובה.
תענוג לקרוא את הפוסטים שלך. אנו מחכים לפוסטים שלך בכליון עיניים.
המשך יום מדהים,

האחד

זכות להיות ילד של מישהי כמוה?
אמא כמוה תוציא ילד שאת כל מה שהיא חסכה הוא יוציא על פסיכולוג.

daat99

תקרא שוב את זה:
https://www.hasolidit.com/%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%91%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa

הילד שלה יהיה ככל הנראה ברמות 4/5 ואתה לעולם לא תבין למה הוא לא צריך פסיכולוג כי אתה ככל הנראה תשאר לנצח ברמות 0/1…

האחד

הבעיה בגישה שלך ושל הבלוג היא, הכל או כלום. אתה בטוח שאני ברמה 0/1? יש לי בית של 500מ, אני נוסע בקאמרו חדשה שקניתי לפני חודשיים ואישתי נוסעת בשברולט טאהו, וחילול הקודש, לבן שלנו יש רשיון עכשיו וקנינו לו טויוטה ראב 4 (משומשת שהיתה בליס של העסק שלנו) להגדרת הבלוג אני בזבזן חסר תקנה שכל מטרתו לצרוך ככל האפשר כדי להרגיש טוב כמו נרקומן שמגדיל את כמויות הסם. עכשיו בוא ונסתכל על זה באופן אחר. בית גדול למשפחה של 6 וכלב זה דבר מאד נחמד, ובהיבט הכלכלי הבית שלנו שווה עכשיו כמעט מליון דולר יותר מהמחיר ששילמנו עליו לפני 6… קרא עוד »

מאבריק

תגובה מצוינת של ״האחד״ אני מסכים איתך 100%

שחר

תודה על התגובה הכנה.

3718

אני שמח שאתם מאושרים. כל עוד אתם לא פוגעים באף אחד, ולא חיים במינוס, תעשו מה שבא לכם.

רק לא הבנתי מה הקשר בין זה לבין העובדה שטענת שהסולידית תהיה אמא גרועה?

אין לי מושג איזה אמא היא תהיה, וגם לך אין…, ולכן האמירה שלך לא היתה במקום.

המוחצן

אכן, "האחד" צודק, לכל כת יש להתיחס עם קורטוב של פרופורציה.

האחד

התייחסתי לקביעה של רחלי שזאת תהיה זכות להיות ילד של הסולידית.
אנשים דוגמת הסולידית לא מתאימים להיות הורים בגלל ההקרבה הגדולה שנדרשת מההורים למען הילדים. אנשים כמוה מאד מרוכזים בעצמם ובצרכים של עצמם, ולרוב גם לא מוכנים לזוז מילימטר מהעקרונות והתאוריות שלהם גם במחיר פגיעה בילדים, מה שמוציא בסוף התהליך לא סופר ילדים אלא ילדים מתוסבכים ומתוסכלים.

tal

אני אגלה לך סוד. אחת הסיבות שהסולידית יכולה להיות סולידית זה כי היא לא רוצה ילדים.

עם ילדים היא היתה הרבה פחות סולידית, האמן לי.

daat99

אתה צודק!
הרי ל-MMM אין ילד…

VS

היי דורין, כתוב רהוט ומוצלח כתמיד. הרשי לי להסכים איתך לחלוטין לגבי חינוך מהבית, אך לחלוק (חלקית לפחות) בדבר חינוך מטעם הבנקים. רשמת בזמנו פוסט "חינוך פיננסי חשוב מכדי שיילמד בבתי הספר" (וגם קישרת בפוסט זה לדעתי). שימי לב שהקניית הידע ע"י הבנקים אמנם תקנה ידע ומושגים וכנראה תבוצע הרבה יותר טוב מאשר ע"י המורים המחליפים וממש לא תזיק, אולם בוודאי אינה מספיקה לשנות מוטיבציה לכיוון חתירה לעצמאות כלכלית. כשכיר באחד הבנקים (הגעתי לעצמאות כלכלית, ממשיך לעבוד מתוך עניין מקצועי עם יכולת לנטוש אם יפסיק להיות לי טוב) אני חייב לציין שהאינטרס של הבנקים הינו לשמר את הלקוחות באיזור האובדרפט… קרא עוד »

ליאת אם יש רצון...

מאוד מסכימה עם: הדרך לחנך ילדים היא דרך ערכים יומיומיים, כמו למשל לצאת לפארק ולא לקנות ארטיק או לחגוג יום הולדת עם עוגה כושית מאולתרת בבית עם ההורים, ולא לרכוש כרטיסי טיסה לחופשה בקיץ כי כולם קונים, שלא לדבר על לא לקנות צעצועים כי אף אחד לא משחק בהם…בקיצור, לחיות את זה. לא מסכימה עם: תכלס, לא מעניין אותי מי יעביר להם את השיעור והאם יעבירו להם בכלל שיעור, אבל הגדולה שלי בכיתה א' ואם יבוא איזה בנקאי שיגיד לה שזה בסדר להיות במינוס כל עוד היא במסגרת, ושעדיף לחסוך בפקדון מאשר לפתוח קרן השתלמות… ובכן, זה יעצבן אותי עד… קרא עוד »

טל

בכיתה א' צריך להתחיל בלהכיר מושגים כמו "חסכון" ו"תקציב". קרן השלמות לעומת פקדון זה עניין קצת יותר מתקדם…

debilehrer

את מרתקת כהרגלך, התגעגעתי לפוסטים הנשכניים והכל כך מדוייקים שלך :-).
אבל גם nסכימה עם צביקה, לא בטוח שהבנקאים הם האופציה האידאלית ללמד את הנושא.

אורית מפעמונים

תודה רבה על הפוסט החשוב. מצאתי טעם רב בגישה ובמרבית הדברים שכתבת אבל בחלק שדן בחינוך פיננסי שנעשה קודם כל בבית קצת יצאה מכלל דיון אוכלוסיה גדולה, אוכלוסיה שכוללת את מרבית משקי הבית בישראל… כן אלו שמייצרים בכיף את חובות משקי הבית העצומים. נכון שהבית הוא הבסיס הערכי עליו גדל הילד, שם שואב את תפיסותיו והרגליו בכל היבטי החיים וכך גם בתפיסות הפיננסיות. עם זאת וכפי שאנו רואים בדוחות הפיקוח על הבנקים, דור המבוגרים הנוכחי לא ינק כל כך טוב מהוריו את המשנה הפיננסית. המבוגרים היום לא היטיבו ללמוד מהוריהם את ערכי החיסכון לעתיד ואת החיים בצניעות. הילדים מגיעים לבית… קרא עוד »

האופטימית

אני חושבת שאת קצת מיתממת בפוסט הזה. אין שום ספק שההורים צריכים ללמד את הילדים חינוך פיננסי כדרך של דוגמא אישית ושיתוף הילדים בשיח פתוח על כסף, צרכים מול רצונות וחשיבות ההשקעות. אם זאת, הרוב הגדול של האנשים פשוט לא יודע את זה! אז איך לעזאזל הם ילמדו את הילדים שלהם את זה? מי כמוך יודעת את הבורות של רוב האוכלוסייה בנושאים פיננסיים. אין ספק שאנשים צריכים לדעת ולהבין יותר בנושא הכלכלי, מאז שהתחלתי ללמד זאת אני רואה את החשיבות של הלימודים הפיננסיים והתלמידים שלי (תלמידים מהאוניברסיטה הפתוחה מגילאי 20-60) יוצאים בתחושה עצומה של כעס איך הם לא ידעו את… קרא עוד »

יובל101

מלמדים את הסונטות של שייקספיר בארץ??

האופטימית

את צודקת לגמרי שהחינוך הפיננסי צריך להגיע מהבית אבל הטענה שלי היא שרוב ההורים לא יודעים את זה בעצמם! אז מה עשינו בזה? להטיל על הורים שלא מבינים כלכלית ללמד את ילדיהם לא יעזור ורק ינציח את המצב העגום הזה. ולגרום לגורמים אינטרסנטים ללמד את הילדים זה לא לחלוטין מקדם את המטרה. מסכימה שגיל 15 אולי קצת מוקדם ועדיף ללכת לכיוון גיל 17-18 שיותר מתעסקים עם כסף.

ICEMAN

הם ישכחו את רוב החומר כפי שאת שכחת את הסונטות של שייקספיר, נכון. אבל לדעתי המטרה בלימוד הסונטות של שייקספיר, כמו גם חישוב שטחים ע"י אינטגרלים במתמטיקה, אינה שתדעי לשלוף את כל השיט הזה בליינד כעבור 20 שנה כשתתעוררי באמצע הלילה. המטרה היא הנגשת התחום גם אם בסופו של יום לא תשתייכי אליו במישרין. המטרה היא שתחשבי מתמטית גם כשאת משתתפת בויכוח פוליטי (לוגיקה) ושתדעי להעריך ואולי גם לחבב שירה, גם אם היא מגיעה בצורה של היפ-הופ הזוי של אמינם. אז רוב התלמידים כנראה שלא ידעו להסביר מה זה לוח שפיצר כעבור שנתיים, אבל האג'נדה תתקע בראש או לפחות תותיר… קרא עוד »

אחרי 20 שנה באמצע הלילה

כמה כבשים היו לזאב שלל / אילו עליו עטה פרווה של שה.

פסטר

נתתי לבת שלי לקרוא את הפוסט, רגע לפני שאני הולך איתה לפתוח חשבון בבנק

מאור

כרגיל – הרעיון הכללי של משרד החינוך הוא נכון וחשוב, הביצוע – גרוע. הלימוד צריך להגיע ממקור חיצוני נטול אינטרסים כמו ארגון פעמונים ודומיו, ולא מהפושע הכי גדול בתחום. הרי זה ברור שרוב החומר שיועבר לתלמידים יהיה על – איך "להצליח להתנהל נכון" בתוך העולם האכזר הזה של יוקר המחייה והלוואות וריביות וכו', במקום ללמד אותם איך לא להכנס אף פעם לתוך העולם הזה. זאת בדיוק הבעיה שמושרשת כל כך עמוק בחברה שלנו – החיים במינוס וההלוואות ומיצוי המשכורת בכל חודש עד תום היא המצב הנתון. עכשיו השאלה היא איך להשיג הלוואה טובה יותר… וזה מה שילמדו אותם… פשוט עצוב…… קרא עוד »

מושיקו

משהו לא ברור לי. בד״כ את דוגלת בפרגמטיזם על פני אידיאלים – לדוגמא, לא לנסות לשנות את החברה אלא לנסות לשנות את ההתנהגות שלנו כי על זה לנו שליטה מירבית.
עד כאן אני מסכים איתך לחלוטין, אבל אז נשאלת השאלה, האם כאדם פרגמטי לא שווה להכיר בעובדה שכנראה חינוך מבית לחסכון זה משהו שלא יקרה במרבית הבתים בימי חיינו ולכן עדיף לבחור בפתרון יותר ריאלי בדמות לימודי אוריינות פיננסית בתיכון?
אולי אפילו שווה למדינה לסייע פיננסית לעמותות כמו פעמונים כדי שהנ״ל ינחילו ידע גם לדור ההורים כדי שהנ״ל יוכלו בשאיפה גם לחנך את ילדיהם…

יוני

תכלס צריך לשלוח אותך ללמוד חינוך פיננסי בבית ספר

יוני

*ללמד חח

Jacob Topper

לפי ההגיון הזה אפשר להביא סוחרי טבק כדי להסביר את הסכנות שבעישון.
ולגבי דוגמה אישית מההורים, בדרך כלל הם חלק מרכזי מהבעיה ): ואבן נגף בדרך לפתרון.
לבסוף, העובדה שמישהו עובד בסניף בנק לא מעידה על הבנת החומר ובוודאי שלא על היכולת להעבירו לילדים. רצוי להשאיר את הלימוד למורים ואת העושק לבנקאים.

דביר

חולה על בנקים. איך שפותחים חשבון "מקבלים" מסגרת אשראי של משכורת*3. תכניות החסכון שלהם מניבות שקלים של תשואה לאורך שנים (או פחות…) http://www.themarker.com/markets/1.4090017 וכמובן גולת הכותרת, יועץ השקעות אישי… יועצת ההשקעות שאיתה התייעצתי לפני שירד לי החשש לפתוח חשבון טרייד, קיימה איתי פגישה של שעה. הסברתי לה את מידת החשיפה למניות הרבה שאני מעוניין בה, ואת זה שאני לא מוכן לשלם הרבה על דמי ניהול. בתום שעה היא המליצה לי על כמה קרנות, כולן אג"חיות, כולן עם דמי ניהול גבוהים.. ועל התענוג של לשמוע מאותה מלומדת שמתעלמת לגמרי ממני כמשקיע, צריך לשלם דמי משמורת של 0.6%, רק לרבעון, כי זה… קרא עוד »

יועץ השקעות

צר לי לשמוע את הסיפור שסיפרת לגבי מה שקרה עם היועצת ההשקעות המטרה של יועץ השקעות להתאים את רמת הסיכון ואת אפשרויות ההשקעה ללקוח, אם בן אדם יבוא אלי ויגיד שהוא מעוניין ברמת סיכון גבוהה, ותשואה של 1-2 אחוז בשנה שניתן לקבל באג"חים לא מעניינים, אז להציע קרנות אג"חיות ללקוח בעצם חוטא למטרה שהלקוח ביקש..דמי הניהול המקסימאליים שבנק כלשהו גובה בארץ הם גג, גג 1% לשנה, אז לדעתי התבלבלת קצת, וזה גם התעריף בעצם, ולקוחות מיועצים לא משלמים תעריף..לקוח שמעוניין להיות בחשיפה גבוהה לרכיב המנייתי (70-100 אחוז), יקבל ממני המלצה לקרנות מחקות בחו"ל (ארה"ב אירופה, קמצוץ של שווקים מתפתחים)-חלקן מגודרות… קרא עוד »

נתנייתי

מגיבים רבים מתייחסים לשאלה חינוך בידי בנקאים כן/לא.

אני אהבתי את הטיעון שהשינאה לבנקאים היא ביטוי לצרכניזם. יפה מאוד, מהנה ומעמיק.

אביה

דורין, אהבתי את הפוסט. אני משער שנושא המחלוקת הוא ללכת בין הטיפות – מצד אחד אין חינוך פיננסי ביסודי וכנראה מי שמתעסק בכסף מבין בדברים מסוימים קצת יותר מהמורה הנפוץ. מצד שני זה באמת להכניס סוג של צלם להיכל. מתוך הפוסט – "הסיבה לכך היא שחינוך פיננסי אפקטיבי איננו כזה שמקנה ידע וכלים, אלא כזה שמשנה דפוסי התנהגות. הוא לא מצוי ברובד המושגי, אלא ברובד הערכי. הוא לא מתכנס למספר דו-ספרתי של שעות אקדמיות, אלא נמשך על פני שנים, לאורך תהליך התבגרותו של המתחנך. הוא לא נלמד בדרך של הוראה ושינון, אלא בדרך של הצבת דוגמה אישית וחיקוי. … חינוך… קרא עוד »

daat99

רשמתי לי לקרוא את המאמרים שלך – תודה!

אורי

הי דורין, נהנתי לקרוא את הפוסט שלך – רהוט כהרגלך, אך אני נוטה שלא להסכים עם חלק ממה שנאמר כאן במאמר. כמובן שכמו כל דבר התנהגותי, החינוך הוא בראש ובראשונה מגיע מהבית וכו'. והתנהגות פיננסית היא לא יוצא מן הכלל בנושא הזה. אך בניסיון של משרד החינוך להחזיר חינוך פיננסי לסילבוס של נערי ישראל (אחיי הגדולים למדו את זה גם כן בתיכון, זה לא דבר חדש), אין מקום להתערבות חיצונית של בעלי עניין כמו הבנקים. נקודה. כפי שכתבת, הבנקים מתפרנסים מהתנהלות פיננסית קלוקלת של האזרחים. האם גוף למטרות רווח ילמד משנה שתפגע ברווחיו העתידיים ? אני חושב שאנחנו נותנים למורים… קרא עוד »

אבי שלי
חזי מהאשקלונה

אין סתם טענה ביקורתית, יש 'זעם קדוש'. אין אנשי מעמד בינים עם אוטו צנוע שלא חיים על הלוואות פסיכיות ולא מתעניינםי בסמלי סטטוס, יש רק עדר מטומטם שקונה שש מכוניות וטס להמר בבורגס כשהוא מתקיים על משכורת של נציג שירות לקוחות בבזק בינ"ל והוא בשנה א' של לימודי פוקו. כמובן ש'עדיף ילדים שלא יודעים כלום על פני ילדים שלומדים מהבנקאים', כי הרי אין דרך אמצע, ואם יש הרי שהיא 'מפוקחת' (על ידי מי? משרד החינוך? הבנקים? האם צהל יכול לחקור את עצמו?). אני תמיד מסכים עם החשיבה העצמאית שלך ועם ההבנה שהגורל בידיך וההתקרבנות היא אם כל חטאת. אבל החשיבה… קרא עוד »

נועם

למה תמיד יש זה או זה ולא גם וגם? גם חינוך פיננסי וגם מאנשים אובייקטיבים ועם ידע מתאים. למה לא רק ההורים? כי אין לרובם את הידע למה בגיל הצעיר? כי מחקרים מראים שבגיל הצעיר ניתן להפנים יותר תכנים וזאת הסיבה שחינוך לאיכות סביבה התחיל כבר בגנים. איך עושים את זה טוב? דרך משחקים ובצורה חווייתית עם אפשרות להמשיך את המשחק בבית איך יודעים שזה עובד? מבצעים בדיקה והערכה בסוף הפעילות ולאחר מספר שנים. למה לתמוך בילדים ואוכלוסיות חלשות? על מנת לטפל בבעיה כשהיא קטנה באמצעות חינוך ולא בבתי משפט ובתי סוהר. למה לתמוך? על מנת לחזק את כל העם,… קרא עוד »

מיכל גבאי, יועצת השקעות

באופן כללי, מסכימה עם הסולידית. אבל הבעייה בהעברת (או השארת) החינוך הפיננסי בידי ההורים היא שגם ההורים לא קיבלו חינוך פיננסי הולם. זאת, בעיניי, הסיבה לכך שאנו חיים בתרבות צרכנית מוגזמת ומסוכנת. כיועצת השקעות, אני רואה את הלקוחות שבאים אליי נטולי ידע בסיסי בהתנהלות פיננסית. אין מנוס מלהכניס את נושא החינוך הפיננסי לתוכנית הלימודים מכיתה א' ועד י"ב.
אני, בניגוד לסולידית, וכעובדת בנק לשעבר, חוששת מהמידע שבנקאים יעבירו לילדים בביה"ס. עם זאת, זה עדיף מכלום. ובשום מקרה לא יכול להחליף הסדרה מיידית של נושא החינוך הפיננסי

Amit Friedman

הי דורין, אני גר באוסטרליה ויש פה תוכנית דומה שעובדת כבר הרבה שנים בשם Dollarmites שבה הבנק הגדול באוסטרליה מעביר תכנים פיננסים לילדים, החל מגיל 6(!). יש המון בעיות בתוכנית הזאת ואני מסכים עם אחת התגובות מעלי שזה כמו לתת למקדונלדס ללמד ילדים על תזונה נכונה. מלמדים אותם להפקיד כסף בבנק לטובת חיסכון (מעולה) רק כדי שביומהולדת 18 הבנק ישלח להם את הכרטיס אשראי שלהם ויגיד להם שהגיע הזמן לבזבז אותו. בנוסף – הבית ספר מקבל תגמול מהבנק על כל ילד, לכן הבית ספר דוחף את זה חזק להורים. יש לי ילדה בת 7 ואני מדבר עם הורים לילדים מהכיתה… קרא עוד »

Guni Atarya

הדברים שאת כותבת הם נכונים בעיקרון, ואני משתדל לנהל את חיי האישיים והפיננסים יותר ויותר קרוב לעקרונות שאת מדברת עליהם ככל שנוקף הזמן – אבל אני חושב שאת טועה כשאת אומרת שזה לא משנה מי ילמד את הילדים בבתי הספר ובאיזה אופן התכנים יעברו. אם את (לצורך העניין) תגיעי לכיתה, על אופניים, ותראי לילדים מצגת שרואים בה שאם הם ישקיעו את הכסף שלהם הוא יכפיל את הערך שלו בזמן שתלוי באגרסיביות החיסכון – אני מאמין שתראי ילדים שלמחרת הילדים יגיעו לבית ספר על אופניים ובשיעור מחשבים יקראו את הבלוג שלך. אבל זה לא המצב, זה לא מה שיהיה בשיעורים האלה,… קרא עוד »

האחד

בואי ואסביר לך מה י-רה כשהיא תגיע על אופניים לשיעור ותסביר לילדים שיהיה להם הרבה כסף אם יחסכו. הם יסתכלו עליה כמו על משוגעת, כי הרבה כסף מתחבר אצל 99٪ מהאנשים עם חיים טובים. ילדים בגיל הזה לא חושבים על אגירה של כסף, ובטח לא על דחיית סיפוקים במשך 20 שנה, רובם לא יתאפקו 20 שעות כשהם רוצים משהו. כל ההסברים על ריבית דריבית ניראים להם תאורטיים לגמרי, ובטח שהם יעדיפו סמארטפון חדש מחר מאשר עוד עשרים אלף שקל עוד 10 שנים כי הם לא קנו את הצארטפון היום. את מסתכלת דרך עיניים של מבוגר, ועוד מבוגר שמעריץ את הסולידית… קרא עוד »

ליאור

מותר לא להסכים, נכון ? 🙂 אני חושב שגם את וגם גיא מגזימים, חריפות העט בלשונכם גורמת לשפיכת מי האמבטיה עם התינוק… גיא טועה, כי אין צלם ואין היכל, אין שם שום דבר קדוש, אבל הוא צודק שבנק הוא גורם אינטרסנטי, כמו שאת כותבת הרבה פעמים פה, ובתת מודע של הילדים הוא יתפס כדבר אמין לחלוטין, ובעיני, עצם העובדה שמשרד החינוך שנתפס בעיני כמוסד אנכרוניסטי ולא רלוונטי מצליח לעשות משהו אחר, זה כבר משהו. עצם הביקורת על המורים – בעיני מוגזמת, הם עושים את המקסימום שהם יכולים כמו כל אחד, וגם בדברייך יש הגזמות ואי דיוקים, ראשית הנושא הוא לא… קרא עוד »

גיורא

מסכים שלהורים יש תפקיד מרכזי ועיקרי בחינוך בכלל ובחינוך פיננסי בפרט. אך גם לבית ספר יש מה לתרום. לא מסכים לחלוטין עם הרעיון ש "בנקאים" יעשו עבודה טובה יותר מ "מורים מחליפים". מי שמסוגל ללמד פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, הסטוריה ואזרחות – מסוגל ויכול ללמד עקרונות של התנהגות צרכנית נבונה. התפיסה כי צריך להיות בנקאי – כדי לדבר על התנהלות פיננסית נכונה היא מטופשת. החשיבה כי בנקאי יהייה יותר מעניין ממורה היא מתנשאת, והמחשבה כי מנהלי הבנק ישקיעו משאבים על מנת לתרום לקהילה ולא על מנת לגייס לקוחות פוטנציאלים היא נאיבית. גילוי נאות: אני לא מורה, אין לי שום דבר נגד… קרא עוד »

אופיר

גיורא, אני לא חושב שהמחשבה הזאת עד כדי כך נאיבית. כמעט כל חברה מסחרית משקיעה לא מעט כספים ומשאבי אנוש ביחסי ציבור, ובהכרח לא במאמצי גיוס לקוחות תחת הכסות של יחסי ציבור. זה כולל אפילו חברות שהלקוחות שלהן הם על פי רוב חברות גדולות אחרות, כך שהציבור בדרך כלל לא יכיר אותן אפילו (להוציא אנשים "מהתחום"). מה שכן אני חושב שנרוויח, הוא גיוון. בין אם טוב או רע כולנו כאן מסכימים ששיעור עם נציגי הבנקים יהיה מאד שונה משיעור עם מורים, אחרת לא הייתה כאן מחלוקת. כל חשיפה כזאת ל"סוג שונה" של למידה ומקורות חושפת את הילדים לעוד רעיונות ודפוסי… קרא עוד »

galgal581

הרעיון שהממשלה תתן חינוך פיננסי לצעירים זה רעיון לא הגיוני מ-2 סיבות:
1). במצב היום לחסוך ולקצץ בהוצאות זה רעיון שטוב רק לקבוצה קטנה של אנשים. אם רוב האנשים יחסכו המון עסקים יסגרו ותהיה כאן אבטלה בהקף עצום.
2). התל"ג מורכב בעיקר מהוצאות הממשלה והוצאות הציבור. אם רוב הציבור יחסוך – התל"ג יקרוס.
בגלל 2 סיבות אלו סביר להניח שהממשלה (כל ממשלה בעולם) לא מעוניינת שהציבור יחסוך אלא ההפך מזה.
לכן אין שום טעם בתוכניות לחינוך פיננסי מצד הממשלה ולא משנה מי מעביר אותן.

נתנייתי

* אם משק בית "בור" מכניס 10,000 ש"ח ומוציא 7000 ש"ח להוצאות "ריאליות" ו-3000 להוצאות "פיננסיות" (החזר משכנתא, אוברדראפט, הלואה לבת מצווה של אורטל הקטנה, ביטוחים כפולים ומיותרים, עמלות מיותרות וכו'), ומשק בית "משכיל" מרויח 10,000 ש"ח ומוציא את כולו להוצאות "ריאליות"- מי תורם יותר למשק, לעסקים ולתעסוקה? ברור שה-"משכיל"! האם אתה מציע לבסס את הצמיחה על צבירת חוב פרטי?.. * עכשיו ניקח משק בית שלישי, ה-"משכיל והחסכני", שמכניס אותם 10,000 ש"ח אך *חוסך* חלק מהסכום כדי להוציא אותו בעוד 30 שנה, בפנסיה: מה זה משנה? גם אז יהיו משק, תעסוקה ועסקים שצריך לקיים; אך בעוד 30 שנה משק הבית… קרא עוד »

Leon

אנשים עוד לא הפנימו שתפקיד הבית ספר אינו לחנך, אלא להעביר ידע בסיסי בתחומים שונים. חינוך לאחראיות אישית יכול להגיע רק מהבית או מחוויות חיים מחשלות. סדנאות, בתי ספר וכל מיני "גורואים" אינם מועילים כאשר הרצון לניהול עצמאי של החיים אינו בוער בנפש האדם.

amirarad

נהנה לקרוא את הבלוג שלך ומסכים עם רוב הפוסט, פרט לעניין החינוך על ידי הבנק, מסיבות שהוזכרו למעלה.
מורים יודעים ללמד ילדים. אפשר להתחיל עם לתת למורים ללמד ילדים על צרכנות והתנהלות פיננסית, ואם זה לא עובד טוב, לבדוק מה בדיוק לא עובד ולהמשיך משם.

sylyra

יש להבדיל בין "ערכים" ל"ידע" אם כי ערכים יכולים להיות מוקנים על ידי בית הספר, נראה לי שבשנים האחרונות (20 שנים) אין לצפות לכך יותר מדי. בשנים שהייתי בבית הספר (מזמן) רוב המורים היו גם "מחנכים". כשהילדים שלי היו בית הספר ראיתי כבר דעיכה משמעותית בנושא והיום, כשיוצא לי לפגוש מורים ותלמידים במסגרת בה אני מתנדב לפעמים נראה לי שחלק מהילדים יכולים לחנך את המורים. ולכן לצערי חינוך וערכים יכול היום להיות מוקנה רק בבית או לחילופין על ידי מערכת "תעמולה" (בסגנון מה שנעשה בתחום שמירת הטבע, מיחזור או חיסכון במים – קשה לי לצפות שגם בתחום זה יקרה משהו… קרא עוד »

ויקי רובי

קראת את הספר "החיים או הכסף" של גו' דומינגז?

ישראלי

כתוב רהוט אבל לא קוהרנטי. מתוך ההתנגדות שלך לגיא רולניק נדמה שאת בעד, או שלא אכפת לך, שבנקאים ילמדו בבתי ספר. אבל מתוך שאר הטיעון עולה שבעצם לא אכפת לך משום דבר שמלמדים בבית ספר כי במילא שוכחים אותו כמו את הסונטות של שיקספיר. אז כמה מגיבים כבר הביאו בצדק את הטיעון הזה אד-אבסורדום – שנציגי השופרסל ילמדו על צרכנות נבונה, שנציגי מקדולנד ילמדו על אכילה בריאה, שנציגי חנויות הספרים ילמדו ספרות, ושנציגי צהל ילמדו אזרחות. הרי זה בעצם לא משנה. ואם זה לא משנה אז מה אכפת לך אם התכנים "מפוקחים ולא מסחריים"? ואז, עוד שבר טיעון – את… קרא עוד »

יוסף

היי דורין אני בן 25, קורא אדוק של הבלוג והושפעתי ממנו רבות במשך הזמן. אני מדריך קבוצה של 18-21 צעירות וצעירים, הם כמובן מסתבכים רבות עם החיים הכלכליים. אני מעוניין להעביר להם תכנים מעולם הבלוג, אך בכל פעם שאני מנסה אני מגלה שזה יותר מורכב ממה שאני חושב ושאין לי באמת את היכולת להנגיש להם את התכנים עליםה את כותבת. תהיתי אם יש לך את החשק או האנרגיות לכתוב פוסט שמיועד דווקא לא לקוראים שלו, אלא לאנשים שקוראי הבלוג באים איתם במגע. לדוגמא אני שאוכל להעביר את תוכן הפוסט לחניכותי, הורים לילדיהם, מורים לתלמידיהם וכו'. אני חושב שיש לך יכולת… קרא עוד »

דביר

לגדל דור על חינוך פיננסי משמעו היתכנות לצמצום כלשהו בדור הצרכניסטים (אחרי הכל מדובר במסות של תלמידים) מה שיוביל לירידה בערך המניות ..שבסופו של דבר יוריד את ערך תיק המניות של הסולידים בינינו.. לא ככה?

אופיר

אני חושב שבנקאים בהחלט עדיפים על מורים בתרחיש הזה.
אבל אפילו יותר טוב מזה – אפשר להשתמש ב-2 המורים הכי טובים בעולם: google ו-youtube

האחד

אני מניח שאין לך ילדים. בכלל הרושם שאני מקבל הוא שחלק ניכר מהקוראים והמגיבים בבלוג הם חברה בגילאי העשרים עד שנות השלושים המוקדמות שיושבים משועממים בקיוביק שלהם בעבודה, מחפשים תעסוקה וחולמים על הפרישה המוקדמת ונוצר אצלם הרושם שכל העולם הוא כזה. נטול ילדים, מרוויח יפה בלי לעבוד קשה מדי ועם זמן גמיש והרבה אפשרות לשוטט באינטרנט בזמן העבודה. ואז לא מבינים איך זה שמרבית האנשים לא קוראים מאמרים ומחקרים שמתפרשים על המוני עמודים, ונראה שהדרך הכי טובה לילדים ללמוד זה לשבת עם המחשב ולחפש בגוגל ולראות הרצאות ביוטיוב. אז בעולם האמיתי מרבית האנשים לא יכולים לשבת בזמן העבודה על מחשב… קרא עוד »

מיכלי

לא הבנתי למה חינוך פיננסי הוא עניין של או או. זו אחריות הורית כשם שזו אחריותה של מערכת החינוך. השאלה אם ילמדו את הנושא בנקאים או מורים נראית לי זניחה ביחס לעובדה שילדים לומדים 12 שנים תנ"ך ולא לומדים אפילו לא שיעור אחד של חינוך פיננסי. לפי המשקל שמקבלים לימודי דת, מסורת ומורשת למיניהם במערכת החינוך אפשר להבין מה חושבות החברה, מערכת החינוך והמדינה על מה חשוב בחיים, ואיזה ידע חשוב להעניק לילדים. ההורים הם לא פחות התוצרים של המערכות האלה והם ממשיכים לנהל את חייהם על פיהם. זו האחריות של הורים להעניק דוגמה ומודל מעשי של התנהלות כלכלית נבונה… קרא עוד »

רן

הציעו לילדכם את ההצעה הבאה : לבחור לקבל בכל יום הולדת מתנה בסך 100 שקלים או לקבל בכל יום הולדת 5% אחוז מכל הסכום שנצבר בקופה שלו + מדד עד גיל 18. בכך תרוויחו – 1. הילד (שלי בן 8) ילמד מהר מאד לחשב אחוזים (חיזוק החשבון). 2. הילד ילמד מהר מאד שכדאי לו לחסוך כמה שיותר כי אז יקבל סכום גבוה יותר ( ולכן בעצם יידע מהו אפקט ריבית דריבית ). 3. הילד יחפש בגוגל מה זה מדד ואולי גם יתעניין במה תפקידו. 4. הילד יתחיל לחשוב על דרכים יצירתיות להרוויח כסף נוסף משום שגם עליו ירוויח פעם נוספת… קרא עוד »

הורה

לא מצליח להבין את החשיבה הבינארית שלך.
או שזה אשמת הפרט, או אשמת המערכת.
או שהפרט יכול לשנות את מצבו, או שהמערכת יכולה.
אני מסכים איתך לחלוטין שהפרט יכול ושזו אחריותו לשפר את מצבו. אבל זה לא סותר את אשמת ויכולת המערכת. למה שלא שניהם יצרו מצב טוב יותר.
גם הפרט יחסוך, ילמד את ילדיו ויהיה טיפוס יצרני ותורם. וגם המערכת תהה סביבה שמאפשרת את החרות הזו ומכתיבה אותה כדרך המלך, תחנך נכון, ותימנע מצבי קיצון.
למה חייבת להיות סתירה.

OnTheVerge

פוסט לא מוצלח לדעתי שנופל בדיכוטומיה כוזבת.

האינטרס שיעמוד לנגד נציג הבנק יהיה הגדלה מצרפית של רווחי הבנקים.
זה אומר שהוא יטיף להגדלת הצריכה, להשקעה בפק"מ דרך אחד הבנקים (השקעה מזעזעת ללקוח וטובה לבנקים), ליד קלה מעבר לרצוי בנטילת הלוואות ומשכנתאות ש"הרבה אנשים לוקחים" ול"השלמה" עם עמלות עובר ושב, דמי כרטיס אשראי ושאר מרעין בישין.

כדי למנוע ניגוד אינטרסים מגוחך שכזה, את השיעורים חייבים להעביר נציגי עמותת "פעמונים" או סטודנטים לכלכלה.

Leonid Melnikov

פוסט מעולה וחשוב! אכן העניין הוא קודם כל בערכים ותפיסת עולם ובהבנה הבסיסית של הצורך בחיסכון וגם בהבנה שתרבות הצריכה (בעיקר באמצעות חוב, כלומר על חשבון העתיד) היא הרסנית ופסולה.
הבנה בתחום הפיננסים היא שלב ב' שאגב אם תפיסת העולם היא נכונה את אותו שלב ב' אפשר ללמוד גם עצמאית ולהעמיק ע"פ העניין.
שלב ב' זה ללא שלב א' חסר משמעות לחלוטין ולא ישיג את המטרה.

harelprimack

מסכים איתך לגבי ההורים, אבל רוב ההורים לא ממלאים את תפקידם בנושא זה, מה גם שהם בעצמם אינם אוריינים פיננסיים בלשון המעטה. את צודקת שמדובר כאן במשהו ערכי ולא ב"כלי שימושי גרידא". לכן כל כך חשוב לנתק את הערך של חינוך פיננסי מהבנקים – על מנת שלא ליצור את המצג כאילו הבנקים הם מקור סמכות בנושא. זה הרי המצב בפועל היום. ראי כמה אנשים מפחדים להעביר את תיקי ההשקעות שלהם מהבנקים לבתי ההשקעות, למרות שההפרש בדמי הניהול זועק לשמיים. נכון, בעולם אידיאלי את צודקת, וכל אחד צריך לעמוד על דעתו. אבל לא לכולנו עמוד שדרה ו/או אינטלקט כמו שלך, ולכן,… קרא עוד »

jon

מעולה

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן