בלי תספורות: למה ויתרתי על אג"ח קונצרניות

ב

"בתי ההשקעות לקחו את כספי הפנסיה של כולנו והלוו אותו לטייקונים. הם, בתורם, נקלעו למצוקה והגיעו להסדרי חוב על גבו של הציבור, שבמסגרתם נמחקו עשרות מיליארדי שקלים."

זו, פחות או יותר, הטענה הנשמעת בשנים האחרונות כנגד מה שמכונה "מגיפת התספורות" בשוק ההון.

התקשורת הכלכלית מאוהבת בנושא מפני שהוא משתלב היטב במסר הכללי שהיא מעבירה לציבור (מעמד הביניים-נעשק-ע"י-האצולה הפיאודלית-והרי-לכם-עוד–סיבה-לרחם-על-עצמכם-וואאא!!-וואאא!!!).

עכשיו – אני לא מצדיקה את הטייקונים וסבורה שחובות צריך להחזיר במלואם. ואף על פי כן, הטייקונים, בתי המשפט ובתי ההשקעות אינם אחראים בלעדיים לכך שהציבור חווה תספורות בשנים האחרונות.

הציבור עצמו – באדישותו ובתמימותו  – אחראי לא פחות.

זה פוסט ארוך, לכן אתחיל דווקא מהסוף: אני מאמינה שיש דרך חד משמעית לוודא שלעולם לא תחוו "תספורת" בתיק ההשקעות שלכם:

1. השקיעו את כספכם בעצמכם,  כולל את כספי הפנסיה שלכם, ואל תסמכו על אף בית השקעות, מנהל תיקים או אף אדם אחר שיעשה זאת עבורכם.

2. אל תשקיעו באגרות חוב קונצרניות.

על סעיף 1 כתבתי בהרחבה כאן ובמקומות אחרים בבלוג הזה (אגב, כבר ביקרתם בעמוד הארכיון החדש? 😉 )

הפוסט הזה יעסוק בסעיף 2.

תזכירי לי מה זה אג"ח קונצרניות?

כזכור, יש שתי דרכים מרכזיות להשקיע בחברות הנסחרות בבורסה.

כאשר אתם רוכשים מניות של חברה מסוימת, אתם קונים למעשה בעלות חלקית באותה חברה. כך אתם הופכים לבעלי מניות בחברה, וזכאים להשתתף ברווחיה (אם יהיו כאלה).

לעומת זאת, כאשר אתם רוכשים אגרת חוב (אג"ח) קונצרנית, אתם מלווים כסף לחברה שהנפיקה אותה, וכך הופכים לבעלי החוב של החברה.

כשם שממשלת ישראל פונה לציבור ומגייסת כספים באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות, גם חברות מגייסות כספים לטובת השקעה בפעילותן העסקית: מחקר ופיתוח, הקמת מפעלים, רכישת מתחרים, חדירה לשווקים חדשים וכן הלאה.

אגרת החוב שרכשתם מייצגת התחייבות משפטית של החברה:

1. להחזיר לכם ככסף מזומן את ערכה הנקוב של האגרת (הקרן) בתאריך מוסכם (מועד הפידיון), בו האג"ח תחדל להיסחר בבורסה.

2.  לשלם לכם, במהלך התקופה שתחזיקו באג"ח ועד למועד הפידיון, תשלומי ריבית ("קופון") קבועים וידועים מראש.

כך, בתאוריה, שני הצדדים אמורים להיות מרוצים: החברה מגייסת כספים מהציבור מבלי להנפיק מניות, ואילו המשקיע הקטן רוכש לעצמו הכנסה קבועה מהחברה לאורך תקופה ידועה ומוסכמת מראש.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרות בבורסה ככל נייר ערך. זה אומר שמחיר השוק שלהן לא נותר קבוע – הוא משתנה בהתאם לכוחות היצע ולביקוש, ומושפע מסביבת הריבית במשק, מהזמן שנותר עד לפידיון האגרת, ומאיתנותה הפיננסית של החברה המנפיקה (ראו בהמשך).

כשמחזיקים אג"ח עד מועד הפידיון, מקבלים חזרה את הערך הנקוב: 100 אגורות ליחידה. זה אומר שאם קניתם את האג"ח במחיר שוק נמוך יותר, תנעלו רווח הון. אם קניתם במחיר שוק גבוה יותר – תנעלו הפסד הון.

בשונה ממחיר השוק, הריבית הנקובה נותרת קבועה לאורך חיי האג"ח. המשמעות היא שהתשואה השוטפת מאג"ח שנרכשת בבורסה תהיה ביחס הפוך למחיר השוק שלה: כאשר מחיר האג"ח בבורסה עולה, התשואה יורדת, ואילו כאשר מחיר האג"ח בבורסה יורד, התשואה עולה.

לדוגמה: חברת "צדוק מנעולים בע"מ" הנפיקה אג"ח לפי ערך נקוב של 100 אג' ליחידה עם ריבית שנתית של 5%. נניח שרכשנו אותה בבורסה תמורת 120 אגורות. התשואה השוטפת ברוטו תהיה (ריבית נקובה * 100 / מחיר השוק של האג"ח), ובמקרה שלנו (5 * 100 / 120 ) = 4.16%.  אם מחירה ירד ל-80 אגורות, הרי שהתשואה תהיה (5 * 100 / 80) = 6.25%.

יש? יש.

כשהתשואה לא מצדיקה את הסיכון

נניח ש"צדוק מנעולים בע"מ" מנפיקה גם מניות וגם אג"ח קונצרניות. איזו השקעה מסוכנת יותר?

נכון — הרבה יותר מסוכן לרכוש מניות של החברה.

הסיבה היא שמבחינה משפטית, חברות מחויבות לשלם לבעלי החוב שלהן לפני שהן משלמות לבעלי המניות שלהן. למעשה, חברות כלל אינן מחויבות לשלם דיבידנדים לבעלי המניות – הדבר נתון לשיקול דעתן הבלעדי. חובות, לעומת זאת, חייבים לשלם על פי חוק.

כזכור, אחד העקרונות הבסיסיים בהשקעות הוא שסיכון ותשואה הולכים יד ביד. אי אפשר לקבל את האחד ללא האחר. מאחר שהסיכון בהשוואה למניות נמוך יותר,  פוטנציאל התשואה מאג"ח קונצרניות נמוך יותר.

אלא שסיכון הוא דבר יחסי. העובדה שאג"ח קונצרניות פחות מסוכנות ממניות לא הופכת אותן לחסרות סיכון לחלוטין. אדרבה – כאשר אתם מלווים כסף לחברה מסוימת, אתם חשופים לחלוטין לגורלה של החברה הזו. החברה עלולה להיקלע לקשיים פיננסיים שימנעו ממנה לעמוד בתשלומים למחזיקי האג"ח שלה. אתם עלולים להפסיד עד 100% מההשקעה.

סיכון זה מכונה סיכון אשראי – הסבירות שחברה מסוימת תידרש להסדר חוב ("תספורת"), או במקרה הרע – תגיע לחדלות פירעון (פשיטת רגל).

נהוג לסווג חברות לפי דירוג האשראי שלהן, אשר נקבע על ידי סוכנויות דירוג חיצוניות. מבחינים בין חברות "בדירוג השקעה" (דירוג BBB ומעלה), שסביר שיעמדו בהחזרי החוב, לבין חברות שאינן בדירוג השקעה, או אג"ח זבל (BB ומטה), שקיים ספק לגבי יכולת ההחזר שלהן (*). מאחר שהסוג האחרון אינו ראוי למאכל אדם (ועל כך בפוסט אחר), המשך הדיון יתמקד בחברות בדירוג השקעה.

סיכון אשראי הוא ההבדל המרכזי שבין השקעה באג"ח ממשלתי להשקעה באג"ח קונצרני.

אג"ח ממשלתי הוא אפיק השקעה בטוח יחסית, במובן זה שניתן לומר בסבירות גבוהה שממשלת ישראל תעמוד הן בתשלומי הריבית והן בהחזר הקרן (**). במקרה הגרוע מכל – הממשלה תמיד תוכל להדפיס כספים או להעלות מיסים כדי לשלם את חובותיה.

חברות עסקיות – גם אלה המדורגות בדירוג השקעה – אינן יכולות לעשות זאת. הן עלולות להיקלע לקשיים פיננסיים, באשמתן או שלא באשמתן, שימנעו מהן לשלם. כידוע, לא לעולם חוסן, וכפי שמחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל, קבוצת דלק או צים גילו בשנים האחרונות, גם חברות גדולות ועשירות עלולות לספוג הורדת דירוג ולהתקשות בהחזר החוב.

במילים אחרות – הגם שאג"ח קונצרניות בטוחות יותר ממניות, הן מסוכנות יותר מאג"ח ממשלתיות.

לאור הסיכון הזה, המשקיעים מצפים לקבל פיצוי הולם ("פרמיית סיכון") בעבור ההשקעה באג"ח קונצרניות בדמותה של תשואה עדיפה על זו של האג"ח הממשלתיות.

ופה בדיוק קבור הכלב.

היסטורית, מרווחי התשואה בין האג"ח הממשלתיות לאג"ח הקונצרניות היו קטנים למדי –  בין 1% ל-2% לכל היותר (***). בעיני, התשואה העודפת הזו נמוכה מכדי להצדיק את החשיפה לסיכון האשראי.

רוצים תשואה עודפת? השקיעו במניות

תיק הבית של "הסולידית", "שוקולד מריר," נבנה, כזכור, כשהוא מחולק למרכיב סיכון (מנוע צמיחה) ומרכיב דל-סיכון.

תפקיד החלק האחרון, כשמו כן הוא, הנו להגן על התיק מפני סערות בשווקים, לפזר סיכונים, למתן את התנודתיות הנובעת מ"מנוע הצמיחה", ולהפכו ליעיל ככל האפשר במונחים של התאוריה המודרנית של תיקי ההשקעות.

מתבקש, לאור זאת, למתן את הסיכונים בפלח דל הסיכון ככל שהדבר מתאפשר. לכן העדפתי ב"שוקולד מריר" להשקיע באג"ח ממשלתי (למיתון סיכון האשראי), ישראלי (למיתון סיכון המט"ח) ובמח"מ קצר (למיתון סיכון הריבית).

מעבר לכך, המרכיב דל הסיכון צריך להיות בקורלציה שלילית, אפסית או נמוכה למנוע הצמיחה. אנו רוצים לייצר מצב שכאשר מנוע הצמיחה קורס, המרכיב דל-הסיכון מחזיק מעמד. אג"ח קונצרניות הן קורלטיביות למניות, ולכן מהוות דרך גרועה ליצור פיזור בתיק. לשם המחשה, ראו מה קרה בבורסה הישראלית בשנת 2008: המניות (מדד ת"א 25) קרסו ב-46%, אגרות החוב הקונצרניות צנחו 20%, ואילו אגרות החוב הממשלתיות עלו בכ-10%!

לאור זאת, ונוכח סיכון האשראי הטמון בהן, לאגרות חוב קונצרניות אין מקום בחלק דל הסיכון של התיק.

כפי שביל ברנשטיין (לחצו לראיון מאלף) נוהג לומר כמעט בכל הזדמנות:

"Take risk on the equity side, not on the fixed income side."

 כלומר –  את הניסיון להשיג תשואה (וסיכון) עודפת יש למקד בפלח המנייתי של התיק, לא בפלח האג"ח. המניות הן סוסי העבודה האמיתיים שלכם – הן אלה שאמורות לייצר צמיחה עקבית בתיק בהתאם למטרות הכלכליות שהצבתם. זו הסיבה שאתם משקיעים במניות מלכתחילה. השאירו את הפלח דל הסיכון – דל סיכון!

מנגד, נוכח התשואה הנמוכה יחסית של אגרות החוב הקונצרניות אין  מקום לשלב אותן אף ב"מנוע הצמיחה" של התיק.  צריך לזכור: אף שניתן להפסיד 100% מההשקעה הן במניות והן באג"ח קונצרניות,  פוטנציאל התשואה ממניות (אפסייד) הוא אינסופי. לעומת זאת, פוטנציאל התשואה מאג"ח קונצרניות מוגבל בהגדרה ותלוי במחיר הקנייה ובריבית הנקובה שלהן.

בשורה התחתונה

אגרות חוב קונצרניות הן יצור כלאיים שמרכז בתוכו את הרע משני העולמות.

הן מסוכנות מכדי להיכלל בפלח דל הסיכון של התיק, ומנגד, בדרך כלל נושאות תשואה עלובה מכדי להיכלל במנוע הצמיחה של התיק. (****)

 (*) דירוג אשראי לא נשמר לנצח. אם אג"ח קונצרנית מסוימת הונפקה בדירוג מקסימלי AAA, הדירוג שלה יכול רק לרדת, מה שיגרור כמובן ירידה במחיר שלה.

(**) ממשלת ישראל מעולם לא פשטה רגל – ואם זה יקרה, העובדה שחובכם לא ישולם תהיה הקטנה שבצרותיכם.

(***) בסביבות שוק נורמליות. כאשר השוק יורד, מרווחי התשואה עולים והאג"ח הקונצרניות נעשות לפתע אטרקטיביות. מצד שני, בסביבה כלכלית שכזו חברות רבות קורסות.  

(****) הנ"ל משקף את דעתי בלבד, לא מהווה המלצה לביצוע / אי ביצוע פעילות כלשהי בנייר ערך, לא מהווה תחליף לייעוץ ונועד למטרות יידוע כבסיס להמשך מחקר עצמאי. האחריות לגורלכם הפיננסי מוטלת עליכם בלבד. 

הירשם
הודע על
guest

42 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
מ

פוסט נהדר רק חבל שבניגוד למה שמשתמע ממה שכתבת אי אפשר לנהל קרן פנסיה או ביטוח מנהלים (לא גמל או השתלמות ) ב ira בישראל. אני יודע שאת יודעת זאת ושארחת פה אקטיביסטים בעניין . בעניין הזה מקווה שתקבלי זאת ברוח טובה אבל לא נעים לקרוא השמצות חוזרות על הציבור והתקשורת. יש צדק כפי שכתבת בעצמך בכעס ובמירמור נגד המוסדיים שמחזיקים אותנו שבויים: ״כספי החוסכים מושקעים בעל כורחם ב"אפיקים מסוכנים", ובכללם בעסקי טייקונים המועדים לתספורות ושאר מחלות דמי הניהול שגובות חברות הביטוח שערורייתיים ושוחקים באופן דרמטי את כספי החוסכים״ מותר ורצוי למחות בנושאים האלו ורצוי שהתקשורת תתעסק בהם. בתקווה שזה… קרא עוד »

גיא

אחלה פוסט. רק שאלה קטנה בהמשך למה שחלכאי העיר כאן בזמנו של קרנות פנסיה יש אגח מיועדות עם תשואה של 4.8 אחוז צמוד למדד מובטח על 30 אחוז מהתיק. אם לצורך העניין היינו מחליפים אותם היום בIra באגח ממשלת ישראל ל30 שנה הנותנות היום בערך את אותה תשואה נומינלית היינו מותרים נניח על תשואת המדד של 2 אחוז לשנה ( הערכות בנק ישראל) כלומר 0.6 שנתית מהתיק שהיום זה הרבה מאוד. לי זה גורם לאדישות מה בין 2 האפשרויות.
זהו … אחרי הנאום … מה אני לא רואה?

Sro
גיא

אני לא מומחה לעניין אבל לפי מה שאני יודע יש מספר קרנות פנסיה בשוק שמשקיעות היום את החלק המנייתי לפי האינדקס שזה מה שהייתי עושה בIRA זה נותן מענה לפחות לשליש מ 70% הנותרים. . לגבי הביטוח אני מסכים – השאלה אם העלות הנוספת שלו עוברת את עלות ההטבה הגלומה באג"ח המיועדות. וחוצמזה יש יתרונות בביטוח קולקטיבי אם למשל אתה מצפה לאריכות חיים 🙂 אישית – מאחר וחסכונות הפנסיה הם לא החלק המשמעותי בהשקעותיי – אני רואה בהם פיזור נוסף של הסיכונים. מאחר ואני עצלן גדול – ועקומת התועלת שלי עובדת לפי עקרון "מקסימום הצלחה במינימום השקעה" אני לא אוהב… קרא עוד »

חלכאי

לדעתי כיום זו טעות חמורה להמיר קרן פנסיה לקופת גמל בניהול IRA. האגח המנייתי זה בונוס רציני ביותר שאין אותו בקופות גמל. ניתן לבחור בקרן פנסיה במסלול מנייתי ואז רוב הקרן תהיה מנייתית ו- 30% של אג"ח מיועדות עם תשואה פנטסטית במונחים של היום. כאשר בעתיד אג"ח מדינה ארוך צמוד יניב 4%+ ריאלי, יהיה אולי כדאי לשקול לעבור לקופת גמל, ללא אג"ח מיועדות. והערה נוספת לדורין. התפיסה של להמנע מאג"ח קונצרני מתאימה יותר לגישה האמריקאית. בגישה האמריקאית תיק של 60% מניות נחשב לתיק שמרני – תיק של 80% מניות נחשב "נורמלי". בקרב מנהלי השקעות בארץ, תיק של 60% מניות נחשב… קרא עוד »

גיא

תודה חלכאי ודורין. דמי הניהול שאני משלם היום על הפנסיה הם רבע אחוז מהתיק שנתית. אני לא בדקתי אבל לדעתי גם ב Ira דמי הניהול לא יהיו פחותים בהרבה. במקרה הטוב להערכתי יהיה ניתן לחסוך עשירית אחוז על ניהול עצמי. כך שעדיין יש יתרון של כחצי אחוז תשואה שנתית לקרן הפנסיה. מאחר ובפנסיה שלי יש 30 אחוז מניות לפי אינדקסים . אני לא רואה איך בהשקעה פסיבית של כ 40 אחוז מהתיק הנותר אייצר בוודאות תשואה העולה על חצי אחוז זה. כלומר גם אם מנהל הפנסיה יטעה … הנזק לא ההכרח יהיה גדול משיעור ההטבה. וכמו שחלכאי אמר .. כאשר… קרא עוד »

osi

איך אפשר להמיר קרן פנסיה בקופת גמל?

רון

אחלה תזכורת והסבר.
למי שאינו סולידי פסיבי אפשר ורצוי להשקיע ברגל קונצרני מסויים אם למדת על החברה, חלקן עשו יותר מהמניות.

ינון

חשבתי לפזר את ההשקעה במדדיי אג"ח גם לחו"ל, מצאתי רשימה של קרנות נאמנות, תעודות סל וקרנות ומחקות המשקיעות באג"ח באתר פאנדר אבל האם יש מדדי אג"ח מועדפים או מפורסמים?

איש (3718 )

דורין, אני מסכים שהתמחור היום של אגח קונצרניים רבים הוא בעייתי, אבל ההכללה שאת מציגה היא שגויה. עד לפני כשנה היה עדיף להשקיע באגח קונצרני של חברות רבות שנסחר ב 20-30 אגורות לשקל על פני המניה, מהסיבה הפשוטה שכאשר יש פרוק חברה מסיבות תזרימיות , לאגח יש עדיפות בפירוק ויקבל את כל נכסי החברה. בעל המניות נשאר בלי כלום. הריבית העודפת שהאגח הקונצרני נותן מול אגח ממשלתי אמורה לפצות על הסכון העודף, בהחלט יתכן שהפצוי לא מספק, אבל בעבר לא רחוק היו הרבה מקרים שהפצוי סיפק בהחלט. בקיצור, ההכללה שגויה. זה נכון להיום, אבל לא בהכרח נכון לעבר הקרוב או… קרא עוד »

רמי

תודה דורין, פוסט מצויין!

חדש

פוסט מעולה ובהיר. אהבתי!

שאלה – מה עם מקרה בו האג"ח הקונצרני נמכר ממש בזול? במקרה זה גם אם הסיכון קיים, עדיין יש פוטנציאל רווח משמעותי ממש. לא שווה במקרה זה להשקיע באג"ח מהחלק הסיכוני בתיק?

ינון

הי חדש
במקרה בו האג"ח הקונצרני נמכר ממש בזול – יש לכך סיבה כמו חשש להחזר החוב (ראה אג"חים של חברות במשבר) ועל כן הסיכון לא רק קיים אלא ממשי וגבוה.

קרן

אחלה פוסט! מחכה לפוסט בנושא אגח זבל

ה ד ר

כפי שאמרת דורין, אסור להיחשף לאג"ח ספציפי, בטח שלא קונצרני. תודה לאל שיש מדדים, קרנות סל וכו' מכיוון שעיקר יתרונם בכל נושא אג"חים הוא שהקרן מבצעת רי-אינבסט עם תשלומי הריבית המתקבלים, מהלך שלא ניתן לבצע כאשר אתה מחזיק פרטי (מינימום קנייה באג"ח ממשלתי למשל הוא 30,000 ש"ח, וכדי שזה יהיה גובה הקופון המתקבל (נאמר 5%) גודל האחזקה בנייר ספציפי צריך להיות 600,000 ש"ח, לא משהו שיש לכל אחד בכיס האחורי במכנס). – רק בשנה החולפת, תל בונד 60 עשה תשואה כמעט זה לאגח ממשלתי צמוד בינוני (לא הארוך, הארוך עשה מעל לפי 2 מהתל בונד, אך אין לי כוח לבדוק… קרא עוד »

shuli

היי דורין!
פוסט נהדר!!!! תודה רבה על הרבצת תורת הכלכלה לעמך!!!!!
המון הערכה! תמיד נהנית לקרוא את הבלוג….
סופ"ש נעים!!!

ליאור דגן

כמעט נכון לגמרי. חוץ מזה שלדעתי, הדפסת כסף זו אי עמידה בחובות, רק בלי לקרוא לילד בשמו. ושהעלאת מיסים בד"כ מקטינה את תקבולי המיסים, לא מעלה אותם. לגבי קונצרני לעומת ממשלתי: ענין של טעם.

יוני

"אל תסמכו על אף בית השקעות"
אבל בפוסטים קודמים כתבת שאת משקיעה בתעודות סל וכל מיני מוצרים עוקבי מדד – שמנוהלים על ידי בתי השקעות שונים ותלויים ביציבותם הפיננסית. אז איך זה מתיישב עם הטיפ הזה?

המהנדס

אני אוסיף כמה הערות: 1. לדעתי, באופן כללי אג"ח היא השקעה נחותה לעומת מניות. למה? בגלל שלרוב סדרות האג"ח (לפחות בישראל) אין בטחונות. ולכן, היתרון היחיד של האג"ח על פני מניה הוא עדיפות במקרה של פירוק (= התממשות הסיכון לפשיטת רגל, והפסד הון משמעותי בכל מקרה). לדעתי זה יתרון זניח, כי סיכון פשיטת הרגל הוא הסיכון העיקרי שצריך לנהל בתור משקיע בכל מקרה, והיתרון של האג"ח רק מקטין את ההפסד בקצת אך לא מבטל אותו. על היתרון הזה משלמים בתשואה נמוכה וסופית, לעומת מניות… 2. כל ממשלה יכולה לפשוט רגל אם מתחשק לה, וזה לא יהיה כזה אסון גדול. ממשלות… קרא עוד »

גיא

אני מקווה שאתה לא מהנדס פולטי 🙂 . איך אם המדינה מחייבת לעשות משהו – תעזור דווקא מהפכה קומוניסטית? ברור שלאזרח מותר להוציא את תסכוליו על החלש החצוף – שעיר לעזאזל כמיטב המסורת הטוטליטרית. יאללה במהרה בימנו.

יוני

כאשר הריבית תעלה – הכל צפוי לקרוס כי אנשים יעבירו כסף מאג"ח, מניות וזהב – לפקדון בנקאי בטוח. אל תשכחי שאנו נמצאים בסביבה כלכלית לא נורמלית של ריבית אפסית שבגללה כולם נוהרים לאפיקי סיכון של אג"ח ארוכים, מניות וסחורות. שלושה חלקים במודל של הארי בראון צפויים לקרוס עם עליית הריבית. רק המזומן (25%) יישאר יציב.

גיא

אם כאשר יעלו (וגם קצב העלאה) את הריבית זה יהיה כנראה שמשקים יתאוששו והחברות יהיו בתהליכי צמיחה.
כך שכלל לא בטוח שבתסריט כזה ירדו שעריהם של מניותיהם ויתכן שאף יעלו.
לגבי הזהב – אלוהים גדול – הכל יכול לקרות.
בכל מקרה מי שיחזיק את האג"ח עד לתהליך הפירעון יקבל בדיוק את התשואה שהוא ציפה ביום הרכישה.

יוני

אני לא בטוח שדורין מחזיקה את 0142 כדי לקבל את הקרן ביום הפירעון בתאריך 31/01/2042. זה עוד 30 שנה. אתה בטוח שכולנו נהיה פה אז? היא בונה על תשלומי ריבית נקובה. אבל כאשר הריבית תעלה, וזה יקרה עוד לפני שנת 2042, האג"ח הזה יקרוס.

גיא

נכון. אז עוד עשר שנים היא תתחיל להחליף את ה0142 למשהו אחר לשלושים שנה בהפסד ותוכל לקזז את המס מול נניח רווחים במניות.
לדעתי אם לא תהיה צמיחה ברת קיימא אז בנקים מרכזיים לא יוכלו בטווח הארוך לשלם ריבית ראלית גבוהה מהיום כך ששיעורי הריבית הראלית שהיו כאן בעבר לא יחזרו. אם תהיה צמיחה כזאת זה יתבטא בעליה של מרכיב המניות בתיק.

28 שנה? פחחחח ! 🙂
אני למשל מתכוון להישאר כאן ולהגיב גם ב 2142.

אבישי

פוסט מעולה.
שאלה – אם קניתי אג"ח ממשלתי שקלי בשער ביצוע של 117, זה אומר שאם אחכה עד למועד הפדיון הסופי אני בוודאות אפסיד, משום שאקבל 100 אגורות על כל יחידה?
אם כך – האם עליי לחכות לזמן שהשער המכירה של האגח יעבור את ה-117 ולמכור על מנת להמנע מהפסד ודאי?

כריש פיננסי בינ"ל

אבישי שלום ,
לשאלתך התשויא לא אבל זה מחייב הסבר יותר מעמיק שאין זה המקום.
אני מזמין אותך לבוא ללמוד אצלי שיעור פרטי בנושא מציאת שיעור תשואה לפידיון ופירוקה למרכיביה (רמז אחד מהם הוא רווח/הפסד הון) וכן ללמוד על משמעויות קנייה במחיר 117>100 (קנייה בפרמיה) לעומת קנייה בול ב 100 (קניה בפארי) אל מול קנייה ב 90<100 (קנייה בניכיון) .

לירן

דורין, בהמשך לסיכוני מט"ח שדיברת עליהם מספר רב פעמים, דיברת גם על עמלות המרת מט"ח רצחניות. אך אין עמלות המרה מט"ח בבתי השקעות. למשל במגדל מעל 30,000$ קונים/מוכרים דולרים ביציג. וגם בבנק בתיק גדול אפשר להגיע להסדר דומה. תוכלי להסביר למה התכוונת בדיוק כשאמרת עמלות המרה רצחניות?

חלכאי

אין סיכוי שבית ההשקעות לא לוקח מרווח על המרת מט"ח. בית ההשקעות בו אני חבר לוקח עד 0.5% מרווח לכל כיוון מהשער היציג של אותו יום. מעניין אותי איזה מרווח לקוחות אחרים בבתי השקעות משלמים.

renee

במיטב דש לוקחים מרווח של שתי אגורות ממחיר המכירה של שעה 12 בצהרים שזה שער ההמרה היומי שלהם

יוני

אני הייתי נזהר מכל אותן חברות דירוג שנותנות BBB ומעלה (דירוג השקעה). פעמים רבות אנליסטים מקבלים טובות הנאה בתמורה להמלצת קנייה או השקעה. ראו את הגרף המצורף לגבי אנרון. אף אנליסט לא המליץ למכור את המניה למרות שהייתה בדרך לפשיטת רגל וזה היה ברור לחלוטין – http://www.stocktradingcards.com/enron_charts_vs_analysts.html
שום דבר לא השתנה מאז בשוק…
עשו את הבדיקות בעצמכם, לימדו על יחסי נזילות וחוב, תזרים מזומנים, אל תקנו חברות שנמצאות בשיא – כי משם אפשר רק לרדת.

ברק

אני נאלץ לא להסכים לחלוטין. ניתן בעזרת אג"ח קונצרניות להגיע לתשואות שזהות לאלו של אג"ח ממשלתיות אבל עם מח"מ קצר בהרבה מה שמקטין את החשיפה לסיכוני ריבית. בנוסף, מח"מ קצר יותר מקטין משמעותית את אי הודאות הקיימת לגבי יכולת חברה מסויימת להחזיר את החוב. עם זאת, רצוי לציין שהמצב כיום הוא שקיטון בהנפקות האג"ח בישראל ביחד עם ירידה בריבית בנק ישראל דחפו את השוק הקונצרני למצב שבו המרווח מהאג"ח הממשלתי נמוך מדי ביחס לסיכון של מרבית האג"ח הקונצרני. אני מניח שהמיתון או המשבר הכלכלי הבא ייצרו שוב הזדמנויות בתחום הזה ואני חושב שזה צריך להיות חלק מהתיק של כל משקיע… קרא עוד »

Didi

אילו הזדמנויות היו בקורונה?

שלומי

פוסט מצוין. אם המטרה היא להיות סולידי אז אג"ח ממשלתי קצר עושה את העבודה היטב. רק חשוב לזכור כי הוא לא נותן תשואה. את התשואה צריך להביא משוק המניות ומשם גם יבוא הסיכון לתיק.
במקרה שלי גיליתי כי יותר קל לי להקטין הוצאות ב 1000 שח לחודש מאשר להשיג את הסכום הזה מתשואה עודפת של התיק.

אורן

איך הטענה שאיגרות חוב קונצרניות הן הרע מכל העולמות מסתדרת עם הטענה שהשוק מתמחר נכסים בצורה יעילה ואין לנו יכולת להתעלות עליו? הרי אם אג"ח קונצרניות כל-כך רעות השוק היה צריך לתמחר אותן יותר בזול (מספיק בזול כך שדווקא יהיו משתלמות למרות המגרעות), לטעון שהן רעות זה למעשה לטעון שהשוק מתמחר אותן במחיר יקר מידי, באופן קבוע.

אפרת

"הטענה שהשוק מתמחר נכסים בצורה יעילה ואין לנו יכולת להתעלות עליו" היא רק קירוב מועיל, בדומה להוראה בספר לימוד "הזנח את החיכוך ואת התנגדות האוויר".
במקרה של תשואה/סיכון של אג"ח קונצרניות, עבור משקיע בסגנון הסולידית, הקירוב פשוט לא מספיק מדויק.

פאטיה

תודה על הארכיון החדש, קל מאד להתמצא בנושאים שמעוניינים לחזור לעיין בהם שוב. וחן חן על הפוסט,שנתן לי כמה חיזוקים לאופן הפעילות ההונית שלי. אני רואה בהשקעה ישירה באג"ח קונצרני בהקבלה דומה למניות, מבחינת כח הסיכון שבהם. לכן רוב ההשקעות שלי הם בממדים מחקים. ואכן אני שומרת אמונים לאג"ח ממשל ולא לטווח קצר, אלא ארוכים ככל שיש בידי להמתין. לגבי קופות גמל, התעוררתי מאוחר, אך לא מאוחר מדי; ראשית הורדתי את דמי הניהול לשליש מ- 1% לשנה + ביטול עמלות הפקדה, כמו"כ שיניתי את המסלול כולו למחקות מדד. למעשה אני מנהלת על ידי כך, באופן כמעט עצמאי את תיק הגמל… קרא עוד »

פאטיה

מתפכחים מהקונצרניות, מצד אחד אשתקד הם כיכבו, ויחד עם זה חברות הגיעו למצב של חדלות פרעון, מחיקת חובות, אופנות חדשות של תסורות, אי לכן, הן איבדו את האטרקטיביות שהייתה להם שנה שעברה. אם מתייחסים לקונצרניות בדומה למניות, אפשר לגזור גזרה שווה פחות או יותר בשני המצבים הללו. ולדעתי מי שימשיך ישירות עם הקונצרטיות ולא יגן עליהם באמצעות מדדים מחקים קונצרניות, יש סיכוי סביר שהתשואות לא תהיינה בהתאם, כלומר לא מלהיבות כל כך כמו בשנה שעברה. השאלה מי ילווה לטייקונים, הבנקים? לא בטוח, הציבור לא בטוח? הנדל"ן לא בטוח, אז מי כן?… יש להניח שחברות גדולות תימכרנה, מקווה שמה שפחות יעברו… קרא עוד »

איש (3718 )

ההתנהלות שלך שגויה לדעתי.

יש בעיה בסיסית היום שרוב האגחים הקונצרנים המדורגים מתומחרים גבוה מידי.

קניית קרנות מחקות מדד (תל בונד 20 או 40) לא יגן עליך כלל, להיפך, זה יחשוף אותך ליותר סיכון כי האגחים שנמצאים במדדים הם אלו שבדרך כלל מתומחרים גבוה מידי, כי רוב האנשים קונים דרך קרנות או תעודות סל שקונות את אותן האגחים שנמצאים במדדים.

פאטיה

בכל זאת אני רואה עליות, אמנם מתונות אבל זה מתוך בחירה, אם יש ירידה כלשהי היא מתאזנת מהר וממשיכה לטפס.

איש (3718 )

את על זמן שאול.

הפוסט של דורין מדבר בדיוק עלייך.

מחירי האגחים הקונצרנים שנמצאים במדדים מנופחים מאד בהשוואה לממשלתי. דווקא בחירה סלקטיבית של אגחים לא מדורגים שנמצאים מחוץ למדדי האגח למיניהם עדיפה כיום.

בהחלא יתכן שהמחירים לא ירדו בקרוב, אבל הם ירדו.

רוני

הסבר בהיר וממצה על מהות אגרת החוב.
גם ניתוח הסיכונים בין אג"ח ומניות משקף את המציאות, אבל המסקנה לא להשקיע באג"ח קונצרני שגויה בעיני.
האם בגלל שהיחס רווח/סיכון של האג"ח הקונצרני נמוך מהמניות וגבוה מהאג"ח הממשלתי נעזוב אותו לטובת הקצוות (מניות ואג"ח ממשלתי)? אז למה לא לעשות צעד נוסף ולפזר את הכסף בין אופציות (ריווחי ומסוכן יותר ממניות) ובין מזומן (בטוח יותר מאג"ח ממשלתי אבל חסר תשואה לחלוטין)
אג"ח קונצרני הוא בהחלט כיוון נכון למי שחושש ממניות אבל מוכן לקחת תוספת סיכון מסוימת כדי לקבל תשואה גבוהה יותר מהאג"ח הממשלתי.

טל

כעקרון לא כדאי לעשות הכללות. אם הנחת העבודה היא שאגח"ם קונצרניים מסוכנים ורוב החברות בסיכון גבוה להחזיר את החובות הן אותן החברות שמניותיהן נסחרות אז גם הן בסיכון גבוה לפשוט רגל. כל השקעה מצריכה בדיקת סיכונים והיא תלויה הרבה בנקודת הזמן. היו ויהיו הרבה מצבים שרכישת אגח קונצרני מניבה לא רק ריבית קבועה אלא גם רווח הון יפה מאוד. בהשקעות צריך לדעת מה ומתי לקנות אך גם מתי למכור ולממש.רווחים.

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן