בית » השקעות » שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון השני (2015)

שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון השני (2015)

הרבעון השני של שנת 2015 מאחורינו, וזה אומר שהגיעה העת לבדוק מה עשה תיק ההשקעות המדגמי של הבלוג בשלושת החודשים האחרונים.

לאלו מכם שלא עוקבים אחר הבלוג באופן שוטף, "שוקולד מריר" הוא תיק השקעות וירטואלי (רוצה לומר, לא קיים במציאות) שמתנהל כאן מאז תחילת 2014.

אני כותבת את הפוסטים הללו כדי להדגים דרך (אחת מיני רבות) ליישם את פילוסופיית ההשקעה הפסיבית באמצעות המכשירים הפיננסים הזמינים למשקיעים פרטיים בישראל.

הרעיון המרכזי הוא לגבש מדיניות השקעה סדורה, להשקיע כספים על בסיס עקבי ולאורך זמן, ולפזר את ההשקעה על פני מגוון רחב של שווקים בעלות הנמוכה ביותר האפשרית.

שלוש אזהרות, בנוהל:

  1. "שוקולד מריר" הוא (בהגדרה) לא תיק ההשקעות האופטימלי, מן הטעם הפשוט שאיש אינו יודע מהו תיק ההשקעות האופטימלי.
  2. במונחים ישראליים (מישהו אמר קרנות 10/90?) תיק ההשקעות הזה נחשב לאגרסיבי במיוחד, משום שהוא כולל חשיפה בשיעור של 65% למניות – נכס פיננסי מסוכן מאין כמותו. זה אומר שיש כאן סיכוי משמעותי להפסד של הכספים בטווח הקצר והבינוני.
  3. הפוסט הזה, כרגיל, הוא למטרות חינוכיות בלבד. שום דבר מהאמור בפוסט הזה אינו מתאים ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים של כל אדם, אינו מהווה ואינו יכול להוות משום ייעוץ השקעות אישי. אל תחקו אותי מבלי להיוועץ באנשי מקצוע.

הרבעון השני היה יחסית חלש בשווקי העולם. ברשותכם אני פוטרת את עצמי מניתוח הסיבות המאקרו-כלכליות והגאו-פוליטיות שהביאו לכך. בפרספקטיבה של עשרות שנים – אופק ההשקעה שלנו כמשקיעים פסיביים עם חשיפה מנייתית רחבה — מה שקרה ב-3 החודשים האחרונים הוא די חסר משמעות.

שוקולד מריר רבעון 2 2015

תיק ההשקעות רשם תשואה רבעונית שלילית של 1.72%-. זאת אומרת שמתחילת השנה השיג תשואה של 1.78%, ומראשית דרכו צמח ב-7.06%.

שוב – תשואה רבעונית היא נתון חסר משמעות בהתחשב באופק ההשקעה (עד כדי כך שאני תוהה אם עדכון של התיק אחת לשלושה חודשים הוא רעיון מוצלח).

מה קונים?

הקונספט המרכזי ב"שוקולד מריר" הוא להשקיע את הכסף שחסכנו (באגרסיביות) על בסיס קבוע.

כאן אני מזרימה סכום של 10,000 ש"ח לתיק מדי 3 חודשים. יש מי שמעדיף להשקיע מדי חודש או מדי שנה. זה לא משנה כל עוד האינטרוולים קבועים ואפשר לדבוק בהם.

הרעיון הוא להשקיע את הכסף כך שכל נכס בתיק ישוב למשקל שנקבע לו, מבלי שתהיה סטיה חדה מדי מהתכנית המקורית.

חשוב לזכור שהקצאת הנכסים האסטרטגית (מניות מול אג"ח) חשובה בהרבה מהקצאת הנכסים הטקטית (ארה"ב מול יפן מול אירופה וכו'), ולכן לפני הכל חשוב לוודא שהרכבו הבסיסי של התיק –  במקרה זה, 65% מניות, 35% אג"ח – נשמר.

יש מי שעשוי להירתע מכמות הניירות בתיק הזה. חשוב להבין שזה לא בהכרח מחויב המציאות. כדי לפשט את העניין, הייתי יכולה להחליף את כל הפלח המנייתי בתיק בקרן סל (ETF) זרה אחת שעוקבת אחר מדד מניות עולמי, ובכך לחסוך ממני את הצורך לחשב כמה בדיוק להשקיע בכל נכס.

מוצר שכזה למרבה הצער עדיין לא קיים בישראל (אלא אם אתם מחשיבים תעודות סל עם דמי ניהול פסיכיים של 1%+ כחלופה ראויה), ולכן התיק נבנה בעזרת המצאי הקיים.

לצד זאת, תעשיית הקרנות בישראל מתפתחת ומתעדכנת כל הזמן, ולשמחתנו ישנם מוצרים חדשים שיכולים בקונסטלציה מסוימת להתאים ל"שוקולד מריר".

אחד מהם הוא הקרן תכלית TTF סל מניות חו"ל– קרן חדשה מבית תכלית, אשר עוקבת אחר 3 מדדים מרכזיים: 60% מנכסי הקרן מושקעים במדד האס-אנד-פי-500 האמריקני, S&P  במדד סטוקס 600 האירופי, ו-10% במדד מניות שווקים מתעוררים – פחות או יותר בהתאם למשקלים שלפיהם נבנה "שוקולד מריר".

הקרן הזו חטפה "חזק" מאז היווסדה – גם בגלל הירידות בשווקים העולמיים וגם לאור העובדה שהיא אינה מגודרת מט"ח (כלומר, ההתחזקות של השקל אל מול האירו והדולר השפיעה לרעה על מחירה).

בכל זאת, היא עשויה להיות חלופה מעניינת ל-3 ניירות אחרים בתיק (בבחינת 3 במחיר 1), מה שצפוי להוזיל הן את דמי הניהול והן את העמלות הכרוכות בקנייה שוטפת של 3 ניירות שונים בכל פעם.

קרן חדשה מעניינת אחרת היא מגדל MTF ניקיי 225. בשעה טובה, ישנה דרך להיחשף למדד המניות היפני באופן פסיבי ובדמי ניהול יחסית  נמוכים, בטח בהשוואה לטירוף של תעודות הסל המקבילות על אותו המדד (שמחיריהן נושקעים ל-2% בשנה). הקרן מגודרת מט"ח כך שהיא אינה חשופה לשינויים בין השקל לין.

לענייננו, לקראת הרבעון הקרוב, נחלק את 10,000 הש"ח שנוסיף לתיק באופן הבא:

ארה"ב סנופי 500 – 1781 יחידות ב-2,501.07 ש"ח

ארה"ב ראסל 2000 – 325 יחידות ב-397.74 ש"ח

אירופה סטוקס 600  – 4 יחידות ב-1,618 ש"ח

 יפן ניקיי 225 – 1 יחידה ב-186.3 ש"ח

קנדה טי.אס.אקס 60  – 38 יחידות ב-351.42 ש"ח

שווקים מתעוררים – 1478 יחידות ב-1,513.92 ש"ח

אג"ח צמוד – 1358 יחידות ב-1550 ש"ח

אג"ח שקלי – 1416 יחידות ב-1,808.23 ש"ח.

הארי בראון

בעקבות הירידות החדות בשוק האג"ח, מודל ההשקעה של הארי בראון הניב ברבעון האחרון תשואה שלילית של 4.67%-. מתחילת השנה התיק הניב תשואה של 0.56%.

הארי בראון

קניות לפעם הבאה:

מניות – 607 יחידות ב-967.6 ש"ח

אג"ח – 4296 ערך נקוב ב-5722.3 ש"ח

זהב – 163 יחידות ב-1866.7 ש"ח

מק"מ – 1243 יחידות ב-1403 ש"ח.

גילוי נאות: עדכנית למועד לכתיבת הפוסט, מחזיקה פסגות מחקה מק"מ ואג"ח ממשלתי 0142.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

54 תגובות

  1. בנוגע לקרן החדשה על הניקיי – האם תמכרי את האחזקות הנוכחיות בתעודת הסל על המדד ותחליפי אותן בקרן החדשה, גם אם זה יגרור אירוע מס? האם יש rule of thumb למתי כדאי לעשות את זה, בהינתן ההפרש בדמי הניהול, עלות המס של המעבר ואופק ההשקעה?

    • מנצלת את תגובתך כי היתה אחרונה ורוצה לשאול אם מי מכם השקיע בפוליסת חסכון המנוהלת עי בתי השקעות? והאם משהו יודע 4 עונות, חברת בת של אי די בי
      גילה

  2. פלברות

    היוונים דפקו את שוק המניות; פלוג דפקה את האג"ח.

  3. יוקניק

    כתבת תשואה שלילית ובטבלאות יש תשואה חיובית… ?!? איפה הטעות? בטבלה או בכתב?

    • הטבלה מתייחסת לתשואות מראשיתו של התיק

      • אולי תסכימי להוסיף באקסל עוד 2 טורים –
        תשואה מראשית הרבעון, ותשואה מראשית השנה?
        שהרי המטרה היא לימוד, ואולי היא מקדשת הפעם את האמצעים?
        (:
        ותודה, כמובן!

  4. אם יש אירוע קיצוני לאו דווקא במועד שבו התחייבתי לאזן את התיק (נניח מפולת רצינית במניות, זינוק בזהב וכו)
    האם המודל אומר שכדאי לעשות מיידית איזון של התיק, או להמתין בסבלנות עד המועד הבא בו התחייבתי לעשות איזון?

  5. לא סולידי YET

    לגבי "אני תוהה אם עדכון של התיק אחת לשלושה חודשים הוא רעיון מוצלח" – אז מה לעשות עם הכסף שהצטבר בתקופה הזו, אם לא להשקיע אותו בתיק? אם מגדילים את האיטנרוואל (לפעם בחצי שנה – שנה), כל הכסף שמצטבר עד העדכון הבא שוכב בחשבון ומעלה אבק?

  6. אלכס, להמתין בזמן מפולת פרושו לנסות לנבא את השוק.

    אינך יכול לדעת האם אחרי הירידה יגיע זינוק בשוק או צניחה נוספת.

    לכן, כדאי להמשיך להשקיע ולבנות על זה שלטווח הארוך השוק ממשיך לצמוח.

    (יש מחקרים שמראים שלטווח הארוך ניסיון לנבא את השוק מניבים פחות תשואה מהמשך השקעה פסיבית בשוק)

    לא מבין, לא משקיע, לא לוקח אחריות 🙂

  7. אני מחזיקה בניקיי 225 דרך תכלית בדמי ניהול 0.65% (לפי מה שכתוב בדף המוצר). האם נחשב גבוה? תושת הבטן אומרת למכור, אבל לפי מה שלמדתי כאן, צריך להחזיק חזק בירידות.

  8. שאלה נוספת: לפי מה קבעת את היעד של כל מוצר ב"שוקולד מריר"?

  9. שאלה… מה היתרון בלהחזיק פסגות מחקה מק"מ מאשר קרן כספית ו/או מזומן? הרי על הפסגות מחקה מק"מ משלמים עמלת קנייה/מכירה נכון?

  10. סוליד גולד

    היי דורין
    אודה לך באם תרשמי את מספר הנייר של קרן חדשה מעניינת אחרת היא מגדל MTF ניקיי 225
    מכיוון שאינני מצליח למצוא אותה ברשת
    תודה

  11. היי דורין,

    "גילוי נאות: עדכנית למועד לכתיבת הפוסט, מחזיקה פסגות מחקה מק"מ ואג"ח ממשלתי 0142."

    האם מכרת את אחזקותייך במניות וזהב ?

    אם לא, כדי להוסיף לגילוי.

    אם כן, אשמח לדעת מה עומד מאחורי הההחלטה.

    תודה

    • אם קראת יותר מפוסט וחצי באתר הזה, אתה אמור לדעת שאני לא מחזיקה זהב כתעודות סל, ושאני לא מחזיקה נכון להיום ת"א 100 בפלח המנייתי שלי. תקנות הרנ"ע מחייבות אותי להתייחס רק לני"ע שנזכרים בפוסט וזה מה שעשיתי.

      • קראתי את כל הפוסטים
        זהב:ציינת בעבר שאת מחזיקה בזהב בחלק קטן לצורך איזון תקופתי יעיל יותר.אנבור בפוסטים כדי לוודא,אולי אני טועה.
        מניות:לא אמרתי מילה על ת״א 100.
        VT נחשב גם למניות,האם את מחזיקה בו עדיין כמו שגילית בנאותות בפוסטים קודמים?
        אני מבין שלא הזכרת את הנייר הזה בפוסט הנוכחי,אבל אין לזה קשר.

  12. ועוד רעיון – על כל רכישה של ני"ע משלמים עמלה של משהו כמו 25 שח.
    אם את קונה ארהב ראסל 2000 בכמעט 400 שח את משלמת מעל 5% רק על הרכישה,
    ואם את קונה יפן ניקיי 225 ב 200 שח, את משלמת כמעט 10%!!!!
    מופרך, שלא לאמר מופרע…

    רק על קניית ני"הע לצורך איזון התיק את משלמת 200 שח בכל רבעון –
    מתוך 10,000 שח שאת קונה. 2%!

    אני קצת פחות מקפידה על איזון מדוקדק של התיק, ומשתדלת לקנות בסכומים של 2000 שח
    בכל פעם – או יותר.
    זה אומר שניירות כמו יפן ניקיי או ארהב ראסל ירדו מבחינת ה % שלהן בתיק,
    עד שאצטרך לקנות במשהו כמו 1,500 שח, ואז אקנה ב 2,000 – וה % שלהן, באופן זמני,
    יהיה קצת יותר גבוה בתיק.

    אני משאירה פשוט קצת יותר מרווח של חוסר איזון,
    אבל בהחלט מרוויחה את עמלות הקניה והמכירה.

    רעיון.

    • יש בתי השקעות שלוקחים פחות מחמישה שקלים עמלת מינימום.
      אז לא ממש מופרע.
      היו הרבה פוסטים שהסבירו על החשיבות של דמי ניהול נמוכים…

  13. תודה על ההארות וההערות, שוקולד מריר ואיזון התיק, כל פוסט שכזה מחדש ומוסיף ידע והבנה, נהדרררר.

  14. הי דורין,

    קראתי את כל הפוסטים שלך בנוגע לבניית תיק בשקעות אבל רק דבר אחד (אולי החשוב ביותר) לא הצלחתי למצוא: איך בעצם את קובעת הקצאת נכסים טקטית? לפי מה את בוחרת יפן 5% וקנדה 3%?

    אני מניח שמדובר בנושא סבוך אבל זה בדיוק איפה שאני מרגיש "תקוע" בתהליך של בניית תיק ההשקעות העצמאי שלי.. תוכלי לעזור?

    • הרעיון היה לשאוף למשקולת דומה ככל הניתן לשווי השוק העולמי. הסתכלתי על הרכב מדד MSCI All Country World וחישבתי פחות או יותר על פיו.

  15. בפורום פורסם דיון עם תשואות ב10 אפיקי השקעה שונים למשך 40 שנים. עשיתי בדיקה שבה "השקעתי" 10K בכל אפיק ונתתי להם לרוץ ובדיקה נוספת שבה "השקעתי" 10K בכל אפיק אבל פעם בשנה איזנתי את התיק. בדיקת התשואות אחרי כל מספר שנים, הראתה הבדל מהותי בין התיק המאוזן לבין התיק הלא מאוזן כאשר אחרי 40 שנה, זה הגיע לפער של מיליון שקל!! לטובת התיק הלא מאוזן, כלומר איזון התיק פגע בתשואה. אם כך, למה טוב איזון התיק? את הרציונל אני מבין וגם הסברת בבלוג אבל בשורה התחתונה, מבחינת תשואות, זה רק פוגע. מה אני מפספס?

    • לא מבינה משהו; נצא מנקודת הנחה שהשקעת מוצרי השקעה שונים למשך 40 שנים ולא נגעת בהם.
      במקביל השקעת את אותה השקעה למשך אותם שנים, אלא שכאן איזנת את התיק אחת לשנה.
      מה שלא מובן לי, כיצד התיק שאיזנת הפסיד לעומת התיק שלא איזנת נשאר כפי שהוא.
      במקרה הראשון קנית בלבד והרדמת את התיק ל- 40 שנים, במהלך הזמן חלו תנודות שלא הפחיתו מהתיק וגם הניבו רווחים בלבד.

      לעומת זאת, אותו תיק באותה השקעה, במקרה של הפסדים באחד או יותר מהמוצרים שרכשת, השלמת את החסר על ידי רכישה של יחידות נוספות, על מנת להחזיר את המוצר למצבו הראשון, ולא רק שלא הרווחת אלא הפסדת.
      במצב זה, התווספו לתיק שלך יחידות נוספות למוצרים שאיזנת, מן הסתם שלאורך זמן נוסף, הגדלת את כמות היחידות במוצרים אלה, כך שלמעשה לא הפסדת והרווחת לעומת המוצרים שהחזקת בתרדמת משך 40 שנים.
      איך אתה מסביר את התיק ללא איזון, הריווחי, לעומת התיק המאוזן שלטענתך היו לו הפסדים, למרות שהוספת לו יחידות לאיזון המוצרים שירדו.
      לדעתי, לאורך זמן, התיק שאיזנת יהיה ריווחי יותר מהתיק שלא איזנת.

      • מספר נקודות להבהרה:

        1. אני לא יודע איך זה יכול להיות אבל עובדה 🙂 צירפתי לינק לקובץ אקסל, אפשר למצא אותו בפורום בדיון שמדבר על אפיקי השקעה שונים לאורך זמן, שמראה בדיוק את זה.

        2. לא רכשתי יחידות חדשות אלא איזנתי עם מה שכבר היה. מכרתי את אלה שהרווחתי בהם (יותר) וקניתי בסכום הזה את אלה שבהם הפסדתי או הרווחתי פחות כך שלבסוף שוב כל אפיק תפס 10% מהתיק.

        3. זה לא שהתיק הרגיל היה מורווח והתיק המתאזן היה מופסד. מה שקרה הוא פער של מעל מיליון שקל לטובת התיק הלא מתאזן. 3.4M שקל בלא מתאזן לעומת 2.1M שקל במתאזן. אחרי 40 שנה.

        4. אפשר אולי להסביר את זה בהבדל בין השקעה של סכום חד פעמי (זה מה שבדקתי) ולתת לו לרוץ, לעומת השקעה חודשית קבועה של סכום קבוע לאורך כל התקופה. לצערי אין לי את המידע החודשי, על מנת לעשות את החישובים האלה.

        • ברור; השקעת בבת אחת סכום חד פעמי, והשאר לסירוגין, מדי חודש ואיזון פעם בשנה לקחת את הרווחים ואיזנת את המוצר שהפסיד זה מה שעושה את ההבדל, מאחר ואתה לא יכול להוציא מזה 2 מקבילים שווים זה לזה, והפעילות שעשית בתיק המפסיד בזמנים שונים.
          אמנם איזנת את התיק, אבל שנה אחרי זה שוב תהיה באותו מצב, בו תצטרך לאזן את התיק המופסד.

  16. אני לא חושב שצריך לתהות על פרסום תשואת התיק כל שלושה חודשים.
    כל רבעון זה בהחלט אינטרוול מספיק טוב, גם אם התיק "מכוון" לכמה שנים.

    אי אפשר שבביצועים יפים לשמוח כל רבעון, ובתשואה שלילית לתהות אם נכון לפרסם בתדירות כזאת.

  17. אפשר פוסט עם הסברים מדוע עברת מ -VT (הקרן העולמית) למדד ת"א 100 בפלח המנייתי?
    חצי תיק – מניות וגם אג"ח – חשופים לישראל – לא מוגזם?

  18. סולידי מתחיל

    האם יש הגיון לקחת את החלק הסולידי של תיק השקעות (או חלק ממנו) והיות ואנחנו משקיעים לטווח ארוך ולא צריכים נזילות, לסגור את הכסף בפיקדון, נגיד ל 5 שנים? היום אפשר לקבל כ 2% על סכומים גדולים של מעל 50000 ש"ח (כמובן ללא קשר למדד).

  19. הי, התייחסת בעבר למה אין בתיק מדד של מניות בארץ כמו ת"א 100, למרות שלדעתי הוא רלוונטי, אבל אשמח לדעת למה אין התייחסות בתיק עבור מדדים נוספים בחו"ל כמו HSCEI של סין, BRIC של ברזיל/סין/הודו/רוסיה, MDAX של גרמניה (למרות שיש את ה STOXX של אירופה) ואולי אחרים.

    • הרעיון הוא לחקות את הרכב המדד העולמי. מדדי BRIC + סין מגולמים במדד שווקים מתעוררים. MDAX מגולם במסגרת STOXX. לא רואה צורך לייצר הטיה לאחד המדדים הללו בהיעדר סיבה טובה לעשות זאת.

  20. הסולידית, האם שקלת לעשות TLH ?
    לאור הירידות החדות באגח הארוך נראה שאפשר היום לשפר את ביצועי תיק בראון באמצעות קיזוז מס.

  21. היי סולידית , למה אתה לא מפרסמת מספר לניירות , זה מאד מבלבל. יש קרנות דומות

  22. דמי הניהול הרשומים ל"תכלית TTF סל מניות חו"ל" הם 0% בכל האתרים – אני מניח שיש פה איזשהו קאץ'?

  23. האם היית ממליצה ללכת בכיוון של מגדל MTF ניקיי 225 לעומת הקרן של פסגות (0.6% מול 1.6% דמי ניהול) או שמסוכן להיכנס לקרן חדשה כ"כ?

  24. מתעניינת

    חברים, אני רוצה להוסיף שתי המלצות מניסיוני המועט:
    א. עמלות ודמי ניהול- עשיתי שוק בין כמה חברות השקעות אבל בסוף הבנק הסכים לרדת כמעט עד לעמלות שלהם. כמה פעמים של הלוך ושוב מבחינת הצעות מחיר והם ירדו כמו סוחרים בשוק הטורקי. מה שיותר חשוב, בגלל שלי יש סכום גדול להשקעה אז יכולתי גם לבקש את אותם תנאים לילדיי (שהם עם סכומים נורמלים לגילם). אולי שווה לכם ללכת ביחד עם בני משפחה כדי להקטין עלויות.
    ב. שמתי מחצית מכספי על שתי קרנות מחקות (את אירופה וארה"ב) ו"זכיתי" לראות נפילה על ההתחלה. אני מופסדת על הנייר כבר עשרות אלפי ₪. ככה אני מתרגלת את שיוויון הנפש שדורין כה ממליצה עליו 🙂 אין לי כוונה לגעת בזה במשך העשור הקרוב ולכן זה ממש תרגול טוב נגד פחד.

    • אם מדובר בקרנות מנייתיות, זה ממש לא הזמן. השווקים ממש לא זולים. היה עדיף לחכות ל "מכירת חיסול" שתגיע במהלך המפולת, שצפויה להגיע בעתיד הלא רחוק, עם ירידה ממוצעת של 50% במחירים.
      "לקנות בזול למכור ביוקר". זה כל הסיפור. עם המון המון סבלנות.
      מניסיון של 42 שנים בבבורסה…

      • מתעניינת

        אני בעד לא לתזמן את השוק…
        עכשיו יש לי כסף אז עכשיו אני משקיעה. בכל מקרה זה בסגנון "שגר ושכח".
        כמובן שלא כל הכסף הושקע בבורסה. חלקו ממתין במזומן לעסקת נדל"ן משובחת.

      • אמיר, מהתגובה שלך אני יכול להתקדם לשתי אפשרויות:
        1) להשקיע SHORT על המדד של המניות (לא יודע איך מבצעים את זה בפועל, אבל שתיאורטית האופציה הזאת קיימת)
        2) להשקיע בינתיים במשהו נזיל עד לאותו רגע של מבצע סוף העונה. -איפה להשקיע בינתיים?

  25. יתכן שבחירה אקראית ("קופית") של ניירות הערך, היתה מניבה תשואה טובה יותר.
    כך קרה בכל משחקי ההשקעות, ה"קוף" הביס את רוב המומחים…

  26. לסולידית שלום,
    קודם כל תודה על כל הפוסטים המעניינים והמלומדים. שאלה בנושא הקרן תכלית סל מניות חול (5121322) באתר מאיה רשום כי הרכב הנכסים הוא כ- 80% אג"ח בחו"ל וכ- 10% מניות חו"ל, שזה שונה מההרכב שכתבת בפוסט. אודה אם תסבירי את הסיבה לכך.

    • הקרן הזו, ככל הקרנות המחקות בישראל על מדדי חו"ל, היא קרן סינתטית.
      זה אומר שהיא לא מחזיקה בפועל את המניות הכלולות במדד, אלא מחזיקה חוזים עתידיים על המדדים עצמם.
      מאחר שצריך מעט מאוד כסף (יחסית) כדי להחזיק חוזה עתידי, הקרן מחזיקה את רוב כספי המשקיעים בתור בטחונות (מוחזקים במק"מים ובאג"ח קצר) וקונה ב-10-5% הנותרים חוזה ממונף על המדד.

      • שלום דורין,
        ראשית תודה על הפוסטים המחכימים.

        שנית, אשמח אם יהיה בעתיד פוסט שיסביר את אופן הפעולה של קרנות מחקות חו"ל. אני מניח שהן פחות מסוכנות מתעודות סל חו"ל. אבל בניגוד לקרנות מחקות בארץ שמחזיקות מניות, העניין יותר סבוך עם אלו הסנטטיות של חו"ל.

  27. שאלה על תיק הארי בראון – דיווחת על התשואה מראשית השנה. האם אין לך חישוב של התשואה מראשית 2014, כדי שיהיה ניתן להשוות ישירות ל"שוקולד מריר"?

  28. מישהו אולי יכול להסביר לי למה בתקופה הזו הזהב יורד?
    היתי מצפה שבתקופה כזו שיש חוסר ודאות כמו שיש כרגע באירופה שהוא דווקא יעלה

  29. משקיע מתחיל

    שלום דורין,
    אני אצטרף לכל התודות על פתיחת ותחזוק האתר.

    וכעת לשאלתי בנושא:
    לפני מספר חודשים החלטתי לשים כ-25,000 בשוק ההון. היועצת בבנק המליצה לי על 4 קרנות.
    אותם קרנות השיאו תשואה שלילית עד היום.
    אחרי חודש הכרתי את אתר "הסולידית". בעיקבות האתר שלך הבנתי שדמי הניהול אותם אני משלם גבוהים ולא מצדיקים את עצמם.
    מה עלי לעשות?
    1. למכור כעת, למזער הפסדים (עמלות וכו…) ולהתחיל להתנהל לפי המלצות האתר.
    2. לא למכור, ולהמשיך לפי המלצות האתר בהשקעות עתידיות, אך למכור כאשר יהיה רווח לקרנות "החזירות"?

    אילו הקרנות המדוברות:
    1. מיטב מניות ומדדי US – דמי ניהול + נאמנות 0.87% הפסד – 7.45%
    2. מיטב מניות חו"ל – דמי ניהול + נאמנות 1.24% הפסד – 10.22%
    3. פסגות ארה"ב – דמי ניהול + נאמנות 1.63% הפסד – 4.43%
    4. פסגות מניות דיבידנד גלובלי – דמי ניהול + נאמנות 2.72% הפסד – 7.31%

    אני מודע לעובדה שכל מה שכאן הוא המלצה בלבד.
    תודה מראש לכל הממליצים.

  30. שלום ותודה על האתר המעניין
    שאלה: אם התיק לא מנוהל בבנק למה לא ללכת צעד קדימה לנהל אותו בחו"ל עם קרנות בחו"ל, יפתחו לכאורה המון אופציות?

  31. שלום סולידית,

    מעתיק לך את מה שכתוב בפאנדר על הקרן של הסנופי בשוקולד מריר, לא ברור לי למה קוראים לזה קרן מחקה.

    4D S&P 500 MTF קרן הנאמנות
    על הקרן הנ"ל כך נכתב בפאנדר:
    "יעודה של הקרן הינו השגת תוצאות הדומות ככל הניתן לשיעורי השינוי בתשואה השקלית של מדד S&P 500. החשיפה למדד S&P 500 לא תפחת מ-%75 מהשווי הנקי של נכסי הקרן, והיא תתבצע בעיקר באמצעות ביצוע עסקאות בחוזים עתידיים הנסחרים בחו"ל, שנכס הבסיס שלהם הינו מדד S&P 500".

    את לימדתנו שקרן הסוחרת בחוזים עתידיים אינה נחשבת לקרן מחקה??.

    • רונן, קרן מחקה בהגדרה היא קרן המנסה להשיג תשואה דומה ככל היתן לנכס הבסיס שאותו היא עוקבת. קרן לא מחקה, בהגדרה, מנסה להשחג תשואה עודפת על נכס הבסיס אחריו היא עוקבת.
      לכן הקרן לעיל היא קרן מחקה.
      אין חשיבות לדרך שבה הקרן צשיגה את יעדיה ובאיזה הרכב נכסים היא משתמשת כדי לעשות זאת. הרכב הנכסים אינו מהווה חלק מהגדרת אופי הקרן כקרן מחקה או לא מחקה.

  32. תגובה קצת מאוחרת, אבל אני לא מצליח להבין איך את קונה יחידות בודדות בסכום נמוך בקרנות מסוימות. למרבית ניע יש מספר מינימלי של יחידות לפעולה והמערכות של בתי ההשקעות/בנקים לא מאפשרות קניה או מכירה של כמות נמוכה מאותה כמות מינימלית. אשמח להסבר (גם אם הוא טכני לחלוטין). תודה

השאר תגובה