בית » השקעות » שוקולד מריר – ביצועי התיק בתום הרבעון הראשון (2017)

שוקולד מריר – ביצועי התיק בתום הרבעון הראשון (2017)

הו לא. הייתי כה אפופת שיכרון מחגיגות הארבע שנים לבלוג עד ששכחתי לגמרי לעדכן את ביצועיו הרבעוניים של שוקולד מריר, תיק ההשקעות הפאסיבי (והוירטואלי-פדגוגי לחלוטין) שאני מנהלת כאן.

נתחיל מהסוף: את הלקח המרכזי שאפשר ללמוד מההרבעון הראשון של 2017 אפשר לסכם בשתי מילים: סיכון מט"ח.

בניגוד לרבעון המקביל אשתקד – אחת מפתיחות השנה הגרועות בהיסטוריה המתועדת – שלושת החודשים הראשונים של 2017 דווקא הטיבו עם שוקי המניות ברחבי העולם.

ה-S&P 500 סגר את הרבעון עם תשואה של 5.5% . תשואה רבעונית זהה רשם גם מדד ה-STOXX 600 האירופי, ששב וטיפס לרמות השיא שלו (שלא נראו מאז דצמבר 2015). במיוחד בלטו מניות השווקים המתעוררים, עם תשואה רבעונית של 11% מתחילת השנה.

אבל איכשהו, כמשקיעים ישראלים לא זכינו להנות מכל התשואה הזו. הסיבה לכך פשוטה: ברבעון החולף, הדולר נחלש מול השקל בשיעור יחסית משמעותי של 5.7%-.

זו הייתה תזכורת כואבת לעובדה הבאה: כשאנו משקיעים בנכסים שערכם נקוב או מחושב לפי מטבע זר, התשואה שנקצור מאותם נכסים מושפעת הן משינויים במחיר נכס הבסיס והן מתנודות בשער המטבע הזר אל מול השקל.

מאחר שמדד ה-S&P 500, לצורך הדוגמה, מחושב בדולרים, הרי שמנקודת המבט של משקיע ישראלי, ההתחזקות של המדד ברבעון האחרון (נכס הבסיס) קוזזה על ידי היחלשות הדולר.

מובן שזה די מבאס להרכיב תיק השקעות מפוזר, זול ויעיל מבחינה מיסויית — רק כדי לגלות שתנודות בשער הדולר/שקל כרסמו כמעט בכל התשואה הרבעונית.

מה עושים? אולי צריך "לגדר" את כל התיק לשקל, ועל ידי כך לנטרל את תנודות המט"ח?

שוקולד מריר

ברשותכם, נחזור לבסיס.

כדי להשיג פיזור יעיל בתיק ההשקעות — שיניב לנו תשואה מרבית ברמת הסיכון הנמוכה ביותר —  עלינו לכלול בו שני נכסי השקעה שונים שמקיימים שתי דרישות:

1. קורלציה נמוכה בין שני הנכסים

2. יכולת מעשית להשוות בין הסיכון / תשואה  של שני הנכסים.

זו הסיבה, אגב, שלא ניתן להשיג פיזור יעיל באמצעות תיק השקעות שחלקו מניות וחלקו מזומן. למזומן יש אמנם קורלציה אפסית למניות (תנאי 1), אבל פרופיל הסיכון/תשואה שלו כל כך שונה עד שהוא כלל לא בר-השוואה למניות (תנאי 2). התוצאה היא שמזומן אמנם מקטין את הסיכון (והתשואה) של תיק השקעות מנייתי, אבל הוא לא משפר את התשואה של התיק בהתאמה לסיכון, וזו, כזכור, הסיבה העיקרית שבגללה אנו רוצים פיזור בתיק.

איך זה קשור לגידור מט"ח? ובכן, תנודות מט"ח אינן קורלטיביות לשוק המניות. כפי שראינו ברבעון האחרון, יתכן מצב שבו המטבע הזר ירד, ואילו המניות יעלו, ולהיפך. כך שהתנאי הראשון מתקיים.

מה לגבי סיכון? שכשמשקיע ישראלי, המתגורר בישראל ורוב מחייתו בשקלים, מוסיף לתיק ההשקעות שלו נכס הנקוב  / נסחר במטבע זר, הוא בהגדרה מגדיל את הסיכון / אי-ודאות / תנודתיות הנשקף מאותו נכס. חשבו על כך: אנו תלויים כעת לא רק בביצועי מדד המניות, אלא גם בביצועי המטבע הזר (ביחס למטבע המקומי). במובן זה, אפשר לומר שהשקעה במדד ה-S&P 500 (ללא גידור מט"ח) היא השקעה מסוכנת יותר בהשוואה להשקעה במדד ת"א 125:

ומה לגבי התשואה? קוראים ותיקים יודעים שסיכון פיננסי צריך לקחת רק אם יש בצידו פיצוי (פרמיית סיכון) בדמות תשואה הולמת. לשם המחשה: הימור בקזינו או בלוטו שקול לנטילת סיכון פיננסי שאין בצידו פיצוי הולם.

אלא שההסכמה הכללית בספרות היא שהשקעה במט"ח אינה נושאת עמה "פרמיית סיכון". וכי למה שתהיה כזו? השוק נותן "פרמיית סיכון" עבור סיכונים שאין ברירה אלא לקחת (לדוגמה: סיכון שוק — כל מי שמשקיע במניות חייב לקחת את הסיכון הזה, מתוך ציפיה [בתוחלת] לקבל תשואה חיובית). אבל סיכון מט"ח הוא לא סיכון הכרחי. כשאתם קונים קרן S&P 500 לא מגודרת אתם "מתחרים" עם משקיעים אמריקנים שמשקיעים במוצר זהה, רק שהם אינם חשופים לסיכון מט"ח (הדולר הוא המטבע הביתי שלהם!). לא יתכן מצב שבו משקיעים מקומיים וזרים משקיעים באותו נכס וקוצרים פרמיית סיכון שונה.

במילים אחרות, תוחלת הרווח מהשקעה במטבע זר היא אפסית. זו הסיבה שאני לא חושבת שאפשר "להשקיע בדולר" או "להשקיע ביורו".

כך שהשאלה "האם לגדר או לא" טומנת בחובה שאלה מורכבת יותר: האם יש לשלב בתיק ההשקעות נכס שאינו קורלטיבי למניות, אך במקביל מכניס לתיק מימד של סיכון שאין פיצוי הולם בצידו? 

לשאלה הזו אין תשובה חד-משמעית בספרות.

מצד אחד, יש מי שסבור ששילוב נכס בעל תשואה אפסית בתיק ההשקעות לא יכול להועיל בטווח ארוך. מבחינתם, חשיפה למטבע זר בתיק מייצרת אי-ודאות מיותרת, בלתי מפוצה, שעלולה להיות הרסנית עבור משקיעים שתלויים בתיק ההשקעות שלהם לטובת מימון המחייה השוטפת (במטבע המקומי). זה הטעם העיקרי לכך שכותבים מכובדים ביותר כמו ג'ון בוגל וביל ברנשטיין ממליצים (למשקיעים אמריקנים) להקטין חשיפה למניות מחוץ לארה"ב (שאינן נקובות במטבע המקומי).

אבל עם כל הכבוד למחברים הללו, זה לא כל הסיפור – במיוחד לא מנקודת המבט של משקיעים ממדינות קטנות עם היסטוריה מטבעית לא מאד מזהירה.

העובדה שאין פרמיית סיכון בהשקעה במט"ח היא לא סיבה טובה מספיק כדי לנטרל את החשיפה המטבעית וליצור תיק שקלי לחלוטין.

סיכון מט"ח, אחרי הכל, פועל לשני הכיוונים. כשם שאפשר להפסיד ממנו – כך אפשר גם להרוויח ממנו.

בהחלט יתכן מצב, כמו ברבעון החולף, שבו מדדי המניות יעלו, ואילו המטבע הזר ייחלש. במקרה כזה, אם היחלשות המטבע הזר תהיה חריפה במיוחד, התשואה שלנו תהיה שלילית. אבל באותה מידה, יתכנו מצבים שבהם השווקים בעולם יתרסקו, אבל דווקא המטבע הזר יתחזק, באופן ש"ירכך את המכה".

אפשר גם לחשוב על תרחיש שבו מדד המניות הזר עולה והמטבע הזר מתחזק — ואז אנו מרוויחים פעמיים.  יתכן גם תרחיש שבו מדד המניות הזר יתרסק, והמטבע הזר ייחלש – ואז אנו מפסידים פעמיים.

בקיצור, סיכון מט"ח הוא מעין "חרב פיפיות", שעלולה להועיל כשם היא עשויה להזיק. אף שהמט"ח לכשעצמו איננו נכס נושא תשואה, גידור מוחלט של התיק מונע את האפשרות להנות מהפוטנציאל החיובי שלו על התיק.

הטבלה הבאה מסכמת את הנקודה בתמצית:

נכס בסיס עולה נכס בסיס יורד
מטבע הבסיס מתחזק מול השקל תיק מגודר מט"ח ירוויח בהתאם לעליית נכס הבסיס.

תיק לא מגודר ירוויח פעמיים: הן מעליית נכס הבסיס והן מהתחזקות המטבע הזר.

תיק מגודר מט"ח יפסיד בהתאם לירידת נכס הבסיס.

תיק לא מגודר ירוויח אם שיעור התחזקות המטבע גבוה מהירידה בנכס הבסיס. אם לא, התיק יפסיד.

מטבע הבסיס נחלש מול השקל תיק מגודר מט"ח ירוויח בהתאם לעליית נכס הבסיס.

תיק לא מגודר יפסיד אם שיעור היחלשות המטבע גבוה מהעלייה בנכס הבסיס. אם לא, התיק עדיין ירוויח.

 

תיק מגודר מט"ח יפסיד בהתאם לירידת נכס הבסיס.

תיק לא מגודר יפסיד פעמיים: הן מהירידה בנכס הבסיס והן מהיחלשות המטבע הזר.

המסקנה מהטבלה הזו היא שגידור מט"ח היא בעיה פסיכולוגית שמסווה עצמה כבעיה פיננסית. אנחנו רוצים לנטרל סיכונים שאנחנו יכולים לראות, ומתעלמים מסיכונים שאנחנו לא רואים (זה מה שמסביר, לפחות בחלקו, מדוע כל-כך הרבה אנשים יושבים על הר של מזומנים במקום לתת לכסף לעבוד).

כשהתיק לא מגודר, והדולר צולל (או מזנק), אנו רואים את ההשפעה על שווי התיק באופן מיידי (ע"ע הרבעון החולף). לעומת זאת, כשהתיק כולו שקלי / מגודר מט"ח, ודווקא השקל הוא שמתרסק, אין לכך כל ביטוי בשווי תיק ההשקעות. התיק עדיין יציג את אותו סכום שקלי נומינלי. הבעיה היא שהשווי של התיק הזה יקנה פחות. הייבוא יהיה יקר יותר, מחירי הדלק יעלו ועוד. מובן שישנם גורמים מאזנים (למשל, היצואנים יוכלו להתחרות בקלות רבה יותר), אבל הנקודה הבסיסית היא שגם גידור מט"ח כרוך בתנודתיות שעלולה להזיק לאדם שמסתמך על תיק ההשקעות שלו למימון מחייתו.

מכאן שגם בפוזיציה שקלית ב-100% יש סיכון.  אנו מגדרים מט"ח כדי להבטיח שהשקל לא יתחזק יותר מדי נגד מטבע הבסיס של השקעותינו; אבל באותה מידה, השקל עלול להיחלש. תיק ש"כבול" למטבע חלש עשוי, בנסיבות מסוימות (ראו הטבלה לעיל), להעיב על ביצועי התיק שלנו.

לכן, "סיכון מט"ח" אינו אלא מילה נרדפת ל"פיזור מט"ח". חשיפה לתנודתיות מט"ח היא דרך לפצות על חשיפה בתנודתיות של השקל.

הפתרון מבחינתי הוא לא להיות בפוזיציה שקלית לחלוטין או מט"חית לחלוטין. אני לא רוצה להמר נגד השקל או בעדו. אין לי שמץ של מושג מה עתיד לקרות בשוק המט"ח – בטח לא בעולם שבו בנקים מרכזיים מתחרים ביניהם מי יחליש את המטבע המקומי יותר. לכן אני משתדלת לשמור על פיזור מטבעי, גם במחיר של שחיקה בתשואה. כלל אצבע נפוץ הוא לגדר את הפלח דל הסיכון בתיק למטבע המקומי (אגרות חוב ממשלתיות) ואילו ליטול סיכון מט"ח בפלח המנייתי. זה מה שאני עושה ב"שוקולד מריר".

ועכשיו, לביצועי התיקים:

שוקולד מריר רשם תשואה רבעונית של 0.88%.

תיק השקעות שוקולד מריר

קניות לרבעון הבא:

מפותחים: 5440 יח' ב-5485.34 ש"ח

מתעוררים: 148 יח' ב-149.72 ש"ח

אג"ח צמוד: 2047 יח' ב-2266.15 ש"ח

אג"ח שקלי: 1601 יח' ב-2098.79 ש"ח

תיק הארי בראון רשם תשואה רבעונית של 0.71%.

תיק הארי בראון

קניות לרבעון הבא:

מניות – 2419 יח' ב-3347.69 ש"ח (שימו לב לשינוי בשם הקרן מת"א 100 ל-ת"א 125 עקב רפורמת המדדים).

אג"ח ארוך – 3,290 ע.נ ב-4,559.35 ש"ח

זהב – מכירת 65 יח' ב-772.15 ש"ח

מק"מ – 2509 יח' ב-2838.11 ש"ח.

הנ"ל כרגיל אינו תחליף להמלצה או ייעוץ השקעות המותאם לצרכיו של כל אדם. בבקשה אל תאמצו את התיקים הללו כמות שהם בלי להבין ולקרוא ולהתייעץ עם בעל מקצוע. אימוץ "עיוור" עלול להיות הרסני ולהעמיד את הונכם בסיכון. 



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

37 תגובות

  1. ניתוח יפה של בעיית המטח-שקל
    רק רצוי לחדד שהבעיה ה"פסיכולוגית" אינה דמיונית כי אם דילמה, וכשכזו אין לה פתרון בית ספר.
    לדעתי, מי שנמצא בפרישה יכול להיטיב אם יחזיק חלק מכספו המנייתי במצב של גידור או אפילו יגדיל את האחזקה הישירה של הבורסה המקומית (לא בצורה מופרזת אבל יותר מגודלה במדד העולמי)

    לדעתי לאורך שנים עקב גודלה והסיכון הגאו-פוליטי של ישראל השקעה צמודת מט"ח תהווה לטווח ארוך סיכון מופחת, אבל זו רק דעתי

    ולכן בצבירה אני מוטה מט"ח ובפרישה אאזן עם קצת יותר גידור, זה כלל האצבע שלי לבינתיים

  2. פ. לינץ

    כמשקיע לטווח ארוך (ומשקיע ערך) שלא מתבסס על הכנסות חודשיות מדיבידנדים או מכירות, הייתי אומר שכל נושא המט״ח יהיה רלוונטי רק בזמן פרישה ולכן אין צורך לחשוב על התשואה בשקלים. האם אני טועה?

    תודה

  3. למה לא לקנות תל בונד 60 במקום ממשלתי צמוד 2-5 שלמעשה בפועל לא נותן תשואה כרגע?

    • הסיבה שאג"ח קונצרני מניב תשואה גבוהה יותר מאג"ח ממשלתי היא משום שאג"ח קונצרני מסוכן יותר (כלומר הסיכוי שתאגיד פלוני יגיע לחדלות פירעון גבוה יותר מהסיכוי שממשלת ישראל תגיע לחדלות פירעון). שוקולד מריר נבנה כך שהסיכון ניטל בפלח המנייתי של התיק ולא בפלח האג"ח.

      • סולידית – אם גם כך הסיכון הוא בפלח המנייתי של התיק למה בכלל להחזיק אגח ממשלתי באפס אחוז תשואה? הרי הסיכון בו הוא עדיין גבוה מהסיכון בהחזקת מזומן (כלומר עדיף כבר מזומן במקום אגח ממשלתי במחמ קצר)

  4. Daniel Scolnic

    כמו תמיד כיף לקרוא אותך, אבל בולטת בהיעדרה התייחסות למניפולציות של בנק ישראל בשער הדולר. בהיותן קרב מאסף מול שוויו האמיתי של הדולר הנמוך, הן מתבטאות במגמה השלילי שלו. כך, סיכון המט"ח הוא לא רעש וולטילי גרידא, אלא נושא תוחלת שלילית.

  5. שאלה שלא הייתי בטוח לגביה בתורת ההשקעות הסולידית:
    אם אני מזרים 5000 כל רבעון לתיק שלי האם אני צריך לאזן באמצעותם את משקלי הנכסים כל רבעון? או רק אחת לשנה?

    • זה לא ממש משנה. באופן כללי בשלב הצבירה עדיף לאזן עם כסף חדש (במיוחד בחשבון חייב במס). בחר אסטרטגיה ודבוק בה.

  6. ההשקעה במט"ח היא מחוייבת המציאות.
    אנחנו נמצאים באיזור גיאופוליטי, מאד רגיש,והכל יכול להתהפך במהירות.
    לכן,טוב שיש חלק מסויים מתיק ההשקעות בחו"ל,וחשוף למט"ח.
    הייתי משווה את זה לביטוח דירה,אנחנו משלמים כל החיים ובדרך כלל לא קורה כלום,זאת אומרת "מפסידים" כסף.
    אבל אם קורה והדירה חס וחלילה נשרפה,או נזק בצנרת,אז כאן הבטוח נכנס לפעולה.

  7. נראה לי שמי שיש לו עוד עשרות שנים עד הפרישה יכול להרשות לעצמו לא להתייחס לסיכון מט"ח. אבל ככל שמתקרבים לגיל פרישה, ועשר שנים זה מרחק די קצר, לא עדיף להיצמד למטבע שאנו נצרוך? אם על ידי גידור ואם על ידי השקעה שלילת?
    השקל מתחזק כבר 13 שנה, ולא נראה שיהיה שנוי מהותי במגמה זו בעתיד הנראה לעין אז למה להכנס לסיכונים מיותרים?
    אני כל הזמן נזכר במכרז שעלה לארץ לפני עשרים שנה מאנגליה, השאיר את נכסיו שמה והיום הם שווים חמישים אחוז פחות. והוא חי בשקלים.

    • אני הייתי מחלק את כספי ל 3
      1. השקעה מנייתית בין-לאומית במט"ח
      2. השקעה מנייתית בין-לאומית מגודרת מט"ח
      3. השקעה בבורסה המקומית

      ככל שמצקרבים לפרישה אני היייתי מחלק שווה בשווה בין האפיקים קדי להימנע מהימור שלא תהיה היפר אינפלציה , שהשקל ימשיך להתחזק או שהבורב המקומית לעולם לא תתרסק או שישראל לא תחתוף זעזוע גאו-פוליטי

      צריך לזכור שלפי כלל ה 3% לא מושכים את כל הכסף וגם בפרישה מוקדמת או מאוחרת יש הרבה שנים כדי לחוות התאוששות, אבל עדיין אם במשך 10 שנים השקל מתחזק אז 30% מההון יהיה בסיכון ולכן אני מעוניין לחלק את הסיכון המוניטרי-גאו-פוליטי שווה בשווה

      • יש רק נקודה שאני לא בטוח שנלקחת בחשבון. אם יש קריסה והתיק נחתך בחצי (ואפילו אם הירידה קטנה יותר), אז אתה כבר לא תמשוך 3 אחוז אלא כפול מזה רק כדי לקבל את אותו הסכום, ויכולות לעבור כמה שנים של דישדוש עד שתתחיל התאוששות, כמו שהיה בתחילה שנות ה2000, ואז התיק יאכל בקצב אפילו גדול יותר כי לא תהיה תשואה שתפצה על המשיכות, ואז גם אם יש התאוששות, התיק כבר לא יחזור לעצמו ואתה בבעיה

        • בגלל זה לא מהמרים על רק מטח או רק שיקלי
          בנוסף אני באופן אישי לא מושקע רק מניות
          אפילו אם בוחרין תיק אגח+ מניות מניות באלוקציה לפי גיל אז בגיל 65
          אחוז המניות הוא 35٪
          כלומר 12٪ מהתיק מטחי
          12٪ מהתיק מגודר (ימחק באינפלציה)
          ו 12٪ מושקע בבורסה (מסוכן גאו פולטית אבל מתואם אינפלציה)

      • מסכים עם הגישה של טראמפ.

    • היום כל דבר הוא גלובלי, ולכן אפשר לקנות בדולרים באינטרנט (כמו שרבים עושים). אני למשל קונה את כל הביגוד , מוצרי אלקטרוניקה רבים ומוצרי בית (אפילו ויטמינים) בחו״ל דרך האינטרנט וגם עם המשלוח זה יוצא זול יותר מאשר לקנות בארץ. לדוגמה מוצר בריאות שקניתי לא מכבר עלה לי 30 שקלים (מארה״ב), אותו מוצר בארץ עולה 80 ש״ח.
      השקל הוא שלנו, אבל הוא מזערי לעומת הדולר. זה גם לא נכון ששערו עולה כל הזמן. מי שחי בשנות ה-80 זוכר שהייתה אינפלציה של 400% בשקל. הראיה החשובה ביותר: בארה״ב אין הצמדה על משכנתאות למדד, ובישראל בד״כ יש. בקיצור, אני לוקח את הפוזיציה שהדולר הרבה יותר יציב מהשקל לאורך זמן. מה עוד שגם מלחמונת קטנה באיזורינו יכולה למוטט את השקל (לארה״ב אין סיכונים גיאו-פוליטיים). הייתי מחלק את ההשקעות לחצי בשקלים וחצי במט״ח. ההשפעה של כלכלת ישראל היא פחות מאחוז מכלכלת העולם וארה״ב משהו כמו 15 או 20% (לא מדעי, אבל משוער). אם כל הכבוד לנו, את כספי הייתי מחלק בין השקעות במדדים בינלאומיים.

      • כול הכבוד,קובי!
        קשור לנושא של אינפלציה: יש להיזאר מתיקון 190,וכול מה שה סביבו. המס צמוד למדד.
        כאשר משלמים מס בסוף תקופה,הוא יכול בקלות לעבור 25%.
        זאב.

  8. למה לא להתאים את אחזקת המט"ח לצריכה?
    אם 70% מהצריכה הפרטית בישראל היא מייבוא, אז התיק של הישראלי הממוצע צריך להיות 70% מט"חי ו 30% שקלי, זו הנקודה שבה הצריכה שלו מגודרת והוא אדיש לשינויים בשערי המט"ח. אם סל הצריכה האישי שלך שונה אז כמובן שצריך לשנות את האחוזים בהתאם. אבל בכל מקרה זה לא צריך להיות קשור ישירות לחלקות הנכסים בין מניות ואג"ח. כלומר אם סל הצריכה שלי הוא 70% מט"חי כמו הישראלי הממוצע, אבל אני מחזיק 60% מניות ו 40% אג"ח בגלל שזה פרופיך הסיכון שבחרתי (נגיד, כי אני בן 40) אני עדיין רוצה ש 70% מהתיק יהיה מט"חי ולא 60%, לכן אחזיק רבע מהאג"ח שלי כאג"ח זרות.

    הגיוני?

    • השאלה האם הצריכה שלך היא באמת מושפעת 70٪ ממטח, והאם בתנאי פיחות מואץ חלק מהמוצרים המיובאים יחזרו לייצור עצמי כי חומר הגלם המיובא מהווה רק 20٪ מעלות המוצר ובייצור פנימי המוצר יוזל,

      השקעה מטחית מניחה גידור מסוג מסויים
      השקעה שיקלית גידור מסוג אחר
      יש מחיר לכל תרחיש ויש גם סיכון שלפעמים הוא וודאי ולפעמים הוא תאורטי
      אין מרשם לפתרון לדעתי

  9. מתחילה מאוד

    לפי מה שאני רואה (עוד לא קראתי את הספר של בוגל (זה בתכנון לימים הקרובים), אלא רק את הספרון ifyoucan של ברנשטיין ואת ההמלצה בספר של סודין גרסה קנדית, גם בתכנון לקרוא את כולו) הם ממליצים בחלק האג"חי להשקיע בשוק האג"ח המקומי כולו ולא רק בממשלתי. האם יכול להיות שתיק שוקולד מריר פוגע לעצמו בתשואה בגלל האפקט הפסיכולוגי של התספורות שהיו לאחרונה?
    לכן יש לי כמה שאלות שאני ממש לא יודעת את התשובה עליהן וגם לא איך למצוא את התשובה: כמה אחוז משוק האג"ח כולו נחתכו בתספורות? האם בגלל תספורות אלה ואחרות אנחנו רוצים לפגוע בסיכוי לתשואה מהחלק הזה בתיק? ועוד שאלה (אני לא יודעת את התשובה ולא יודעת איך לברר): מה היה הדרוג של האג"חים שנחתכו לפני שנחתכו? האם היו מדורגות בדרוג AA או כבר פחות? האם הגבלת עצמנו למדד של אג"ח שמדורגות גבוה היה מגן עלינו מנפילה בתספורות בלי להגביל את עצמנו רק לאג"ח מדינה? ועוד שאלה איך התנהג המדד של האג"ח הממשלתי בעשרים השנים האחרונות או יותר, לעומת איך התנהג המדד של כל שוק האג"ח?

    מאוד אשמח למחשבות/תגובות/נתונים בנושא.

    • מתחילה מאוד

      ראיתי עכשיו את הפוסט שלך בנושא מ 2014. כך שהבנתי את עמדתך.

  10. אסף נתן כתב פוסט מעולה מנקודת המבט של משקיע כנגד גידור:
    http://www.assafnathan.com/2013/11/למה-לא-גידרתי-אני-לא-מגדר-ולא-אגדר/

  11. פוסט חשוב ובהיר, תודה רבה!

    קצת חבל לטעמי ש'טראמפ' הפך להיות ההד של כל תגובה כאן, עד כדי כך שאין כל כך ערך לעבור על התגובות לפוסט – אבל אין מה לעשות נגד זה אני מניח.

    • חבל מאוד, חופש הביטוי שלי לא פגע עדיין באף אחד.
      ואתה מוזמן להמשיך ולתרום קיטורים פולניים בחושך עלי.

  12. את אומרת: "…זו הסיבה, אגב, שלא ניתן להשיג פיזור יעיל באמצעות תיק השקעות שחלקו מניות וחלקו מזומן"
    אבל אני לא מבין באיזה מובן יש יתרון לאג"ח (בש"ח) על פני מזומן בש"ח, אם האג"ח לא צמוד למדד (כי לא קונים ביטוח מהגנב וכו') שהריבית היום היא אפסית.

  13. מה שאני אוהב כאן זה לראות איך חיסכון צנוע של 3000 ₪ לחודש הביא את התיק לסכום של 180000 ₪. בקצב הזה בלי להרגיש תוך כמה שנים מגיעים למיליון הראשון 😉

  14. שכחת לציין שהזהב, אשר נמצא בהארי בראון, מהווה גידור מפני ירידת הדולר. כאשר הדולר יורד, מחיר הזהב עולה.

  15. לדעתי אין שום סיכון מט"ח כשקונים נכסים במטבע זר, אם מתקיימים 2 תנאים:

    1. הנכסים לא צמודים מטבעם לערך המטבע הזר.
    2. המרנו את הכסף משקל לדולר (למשל) ועם הדולרים קנינו מייד את הנכס.

    הסבר: לנכס שקנינו (ולא משנה אם זה אג"ח, מניות, זהב, נפט או כל נכס אחר) יש ערך אינהרנטי והמחיר שלו רק נקוב במטבע הזר. מכאן שהמטבע הזר משמש למעשה רק כמטבע "מעבר", והכסף עצמו מושקע בנכס עצמו ולא בדולרים – לכן אפשר לומר שגם לאותו הנכס יש שער המרה משלו ביחס לדולר (המחיר שלו), וכשממירים פעמיים – פעם אחת משקל לדולר ופעם שנייה מדולר לנכס – ההמרה מהשקל לדולר מתקזזת, וזה יוצא שכאילו שקנינו את הנכס ישירות בשקלים בלבד.

    אני חושב שהסולידית גם הסבירה את הסוגיה הזאת בעבר, והוכיחה את סוגיית הקיזוז בצורה מתמטית. לכן אין שום הגיון בגידור מט"ח בהקשר הזה של קניית מניות (ובפרט אם קונים מדד מניות גלובלי). חבל שהסולידית לא חזרה והסבירה את הנקודה החשובה הזאת גם בפוסט הנוכחי.

    • איך זה הגיוני שההמרה מתקזזת?
      אם למשל השקל התחזק מול הדולר בזמן שהפאונד נחלש מול הדולר, מחיר המניה בדולרים לא יכול להתקזז מול שניהם במקביל.. במצב כזה ישראלי יקנה בזול יותר בזמן שבריטי יקנה ביקר יותר, אז אי אפשר להגיד שהמצב נשאר אותו דבר עבור שניהם

      • אם הפאונד נחלש מול הדולר, זאת אומרת שהפאונד נחלש גם מול הנכס.

        אם השקל מתחזק מול הדולר, זאת אומרת שהוא מתחזק מול הנכס.

        לכן לדולר אין שום חשיבות פה.

        דוגמה מספרית כדי להמחיש:

        נגיד ששער הדולר הוא 3.6. קניתי אונקיית זהב (לצורך העניין – זה יכול להיות גם מנייה, חבית נפט או כל נכס אחר) ב-1300$. כלומר "שער ההמרה" בין שקל לאונקיית זהב הוא 1:4600.

        עכשיו נגיד שהשקל התחזק ב-5% וכעת השער הוא 3.43. נגיד שהאונקייה שמרה על ערכה בדולרים ושווה עדיין 1300$. כעת היחס של שקל לאונקייה הוא 1:4460.

        כלומר כשהשקל מתחזק מול הדולר, הוא בהכרח מתחזק גם מול אונקיית זהב, ולכן ההסתכלות על שער הדולר היא חסרת משמעות.

  16. תודה רבה על המיידע המחדש.

    אני עברתי עכשיו על הפוסט הראשון של שוקולד מריר ואני רואה שבקוי יסוד שלו רשום שהניירות צריכים להיות מנוטרלי מטבע.

    האם המצב השתנת מאז?
    או שאלה נתונים חדשים.

    הזהב בתיק הארי בראון הוא מנוטרל מטבע האם זה נכון או שעדיף להמיר אותו לתעודת סל ללא ניטרול מטבע?

  17. מצטרף לשאלה של יבגני,
    אודה על קבלת תשובה.

  18. גם שוקלד מריר וגם הארי בראון שני תיקים של בדיחה אם זו התוצאה.

    • אני בטוח שהרבה קוראים ישמחו לשמוע מה התיק המאוד רציני ורווחי שלך.

      אתה רוצה לשתף או סתם להשמיץ תיקים של אחרים?

  19. לא הבנתי את הנתונים על ביצועי שוקולד מריר.

    בטבלה רשום שהרווח הוא 9.63% או 17,634 ש"ח ובכותרת את הסולידית רושמת שהתיק רשם תשואה של פחות מאחוז.

    איך זה מסתדר? אני מחמיץ כאן משהו?

    תודה

  20. איל שמיע

    אני לא מבין תיק השוקולד מריר שמוצג פה הוא שונה מזה שכתבת פעם "הסולידית בונה תיק השקעות מאפס"?

  21. הגיע הרבעון השני…

השאר תגובה