בית » השקעות » שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון הרביעי (2016)

שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון הרביעי (2016)

שופריה של תעשיית הדכדוך מיהרו להגדיר את 2016 בתור השנה הגרועה בתולדות האנושות. מפתיע לגלות כמה נמוך הרף. תבוסה אחת או שתיים בזירה הפוליטית, בצירוף מנה גדושה של כוכבי פופ מתים, מספיקות כדי למחוק את ההישגים הכבירים שהשיגה האנושות במהלך השנה הזו. למעשה, הן מספיקות כדי לעקוף את את זוועות 1939, 1914, 1869 ו-1347 גם יחד.

2016 עמדה בסימן קריאת תיגר על הסדר הישן, על תרבות ה-PC, על יסודותיה הרקובים של פוליטיקת הזהויות, על העילית הישנה ועל גרורותיה התקשורתיות. במובן זה —  ולא רק — היא הייתה שנה מצוינת, גם אם היא הותירה הרבה דם רע.

לשוק, מכל מקום, נראה שלא איכפת מזה.

מדד ה-S&P 500, הלא הוא מדד הדגל של שוק המניות האמריקני, הניב השנה תשואה שנתית של 11.96%. זו השנה השביעית ברציפות שבה הוא מניב תשואה חיובית. אם הרצף יימשך גם ל-2017, הוא ישווה את שיא כל הזמנים שהושג בין השנים 1999-1991.

התוצאה הזו די מפתיעה, אם נזכור שב-28 הימים הראשונים של 2016 המדד הזה רשם תשואה שלילית של 10.5% — פתיחת השנה הגרועה ביותר בתולדותיו, לא פחות.

 התקשורת הפיננסית העסיקה עצמה בניסיונות להסביר את הקריסה הזו – הנפילות בסין, רווחיות נמוכה, אי-ודאות סביב הבחירות בארה"ב, ואולי אפילו "קיצו של השוק השורי".

גרוע מכך, היו שהמליצו לברוח ולמכור הכל – עצה שבאופן לא מפתיע התבררה כגרועה למדי.  מי שמכר בינואר/פברואר החמיץ זינוק תוך-שנתי בערכן של שוקי המניות בארה"ב, ביפן ובשווקים המתעוררים (במיוחד רוסיה וברזיל – שסיימו את 2016 עם תשואות של 43% ו-59% בהתאמה).

כן, למרות הברקזיט, למרות טראמפ, השוק המשיך לטפס.  עצתו הטובה והישנה של ג'ון בוגל למצבי משבר שבה והוכיחה את עצמה: Don’t just do something – stand there.

הדהירה של השור האמריקני בולטת במיוחד על רקע התשואות הפושרות יחסית בשאר השווקים המפותחים. בשבע מתוך תשע השנים האחרונות השוק האמריקני הניב תשואה גבוהה יותר ממקביליו בעולם המפותח. כפועל יוצא, משקלה של ארה"ב במדדי המניות העולמיים החביבים על בלוג זה וגולשיו — עלה אף הוא.

ההתפתחויות הללו השפיעו כמובן על "שוקולד מריר" (*), תיק ההשקעות הפסיבי והוירטואלי שאני "מנהלת" כאן בבלוג מאז 2014 בניסיון להדגים, הלכה למעשה, את העקרונות הפיננסים הבסיסיים שאני מלמדת. "מנוע הצמיחה" של התיק (65%) מושתת על חשיפה פסיבית למדדי מניות רחבים וגלובאליים, כש"כרית הביטחון" (35%) מבוססת על אג"ח ממשלתי ישראלי לטווח קצר.

שוקולד מריר סיים את 2016 עם תשואה שנתית נומינלית של 6.22%. תשואתו הכוללת מאז השקתו היא 8.75%.

שוקולד מריר רבעון 4 2016

קניות לרבעון הבא:

מפותחים – 3616 יח' תמורת 3,436.28 ש"ח

מתעוררים – 1829 יח'תמורת 1,738.54 ש"ח

אג"ח צמוד – 2214 יח' תמורת 2,454.36 ש"ח

אג"ח שקלי – 1816 יח' תמורת 2,370.82 ש"ח

שוקולד מריר

חשוב, כמובן, לא להסתחרר מביצועי השווקים ומהמספרים הירוקים בתיקי ההשקעות שלנו. הביצועים היציבים יחסית עלולים ליצור רושם מוטעה שמא השוק אף הוא מערכת יציבה.

אלא שזה אף פעם לא כך.  שוק ההון, ושוק המניות בפרט, נמנה על אותן מערכות מורכבות שמשברים עמוקים הם מאפייין  אינהרנטי, טבעי ונורמלי שלהן.

דווקא עכשיו, חשוב לזכור 1) שהשוק, כעניין שבעובדה, יתרסק במוקדם או במאוחר ו-2) שהשוק לא חייב לנו דבר.

לתובנה הזו יש גם משמעויות אופרטיביות. החשובה שבהן היא למנוע מעצמכם להיקלע למצב שבו אתם נאלצים למכור מניות בשפל רק משום שחסר לכם כסף.

דרך אחת לעשות זאת היא לשמור על כמות גדולה מספיק של כסף מזומן מחוץ לשוק.  העובדה שאינכם משקיעים כל שקל פנוי אמנם תשחק במעט את התשואה, אבל השחיקה הזו היא כאין וכאפס לעומת הנזק הפיננסי הקבוע שייגרם כתוצאה ממכירה מאולצת כשהשוק בתחתית.

דרך נוספת, חשובה לא פחות, היא להיות כנים ביחס לעצמכם. אל תיטלו סיכון בשוק המניות אם אינכם מסוגלים לעמוד בו. נסו  מה המשמעות מבחינתכם של קריסה של, נניח, 20% מתיק ההשקעות, בהנחה שקריסה כזו תתרחש במוקדם או במאוחר? נסו להציב מספרים אבסולוטיים במשוואה. אם יש לכם 400,000 שקל קריסה  של 20% פירושה הפסד של 80,000 ש"ח. האם זה סכום שאתם יכולים להתמודד, פיננסית ורגשית, עם אובדנו? ומה אם יידרשו שנים כדי שתשיבו את הסכום?  ככל שהתשובה שלילית, עדיף להודות בכך מראש, ולא להשלות את עצמכם שתיאבון הסיכון יישאר כפי שהוא גם כשהמסכים מאדימים.

הדרך השלישית היא לשמור על פיזור. מאחר שאנחנו לא יודעים איזה שוק בעולם יקרוס ואיזה יחווה "ראלי" משוגע, אנחנו מפזרים את הפלח המנייתי על פני העולם כולו, כדי להנות מהטוב ומהרע גם יחד ולקצור את התשואה הממוצעת. זהו אחד מהעקרונות המנחים שביסוד "שוקולד מריר".  השנה האסטרטגיה הוכיחה את עצמה.

כעת, כהרגלנו בקודש, נבחן את ביצועיו של תיק הארי בראון (*) ב-2016:

הארי בראון 2016 רבעון רביעי

הירידה המשמעותית בערכו של האג"ח הממשלתי הארוך, והתנודות החדות במחיר הזהב, גרמו לתיק לאבד למעלה מ-5% מערכו במהלך הרבעון החולף. כתוצאה מכך תיק "הארי בראון" סיים את שנת 2016 עם תשואה שנתית שלילית של 0.17%-. מאז השקתו התשואה המצטברת עומדת על 1.91%.

קניות לרבעון הבא:

מניות – 200 יח' תמורת 282.27 ש"ח

אג"ח – 1727 ע"נ תמורת 2,491.38 ש"ח

זהב – 592 יח' תמורת 6,439.59 ש"ח

מק"מ – 696 יח' תמורת 786.75 ש"ח.

שנה אזרחית מוצלחת לכולם!

(*) אזהרה: מדובר בתיקי השקעות לדוגמה. תכלית הפוסטים הללו היא אינפורמטיבית-חינוכית בלבד ואינה מהווה, ואינה יכולה להוות, תחליף לייעוץ השקעות המותאם לכל אדם (שאינני מוסמכת, רשאית או מעוניינת לתת) או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך כלשהו. אימוץ "עיוור" של התיקים הללו מבלי להיוועץ בבעל מקצוע עלול להיות הרסני.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

36 תגובות

  1. אני קורא את הכתבות בבלוג הזה וזה מאוד מעניין כל הכבוד.

    רציתי רק לשאול לגבי הכתבה הזאת, ראיתי שלכל תיק השקעות עשית רשימת קניות לרבעון הבא. כבר תקופה שאני לומד על שוק ההון וכל הדברים הקשורים סביב, ורציתי לדעת לפי מה את יוצאת את רשימת הקניות הזאת?

  2. סולידית שלום
    ברוב הפוסטים (כולל זה) את מדברת על איזון התיק. הווה אומר קנייה בעזרת הרווחים שהצטברו , ניירות ערך בהם הפסדתי (לא איזון בעזרת הזרמת כסף חיצוני שאני מרוויח!). כך כביכול אומר הארי בראון (ואותו עיקרון בשוקולד מריר).
    אבל תמיד הקנייה שלך מתבצעת על ידי הזרמת כסף חיצוני. (אף פעם לא כתבת ״בואו נמכור את הנייר הזה בו הרווחנו).

    אז מה הרעיון בסופו של דבר?
    מתי התזמון הנכון למכור את הניירות בהם הרווחנו?

    • אם אתה בשלב החסכון או הצבירה, הכי טוב לאזן עם כסף חדש (יכול לקנות גם ביחס המקורי, אם אין צורך באיזון).
      צריך לקבוע מראש קריטריונים לאיזון, נניח בתיק 50-50 אם יש סטייה מעבר ל-5%, או 10% מהרכב התיק.
      בסוף, שינוי הרכב התיק פוגע בפרופיל התשואה-סיכון המתאים לך, וזו המטרה באיזון.

      עקרונית, עדיף לבצע כמה שפחות פעולות בשל עמלות ואם החשבון ממוסה, אז לאור מס רווחי הון. לכן לדעתי עדיף לא לתקן בתדירות גבוהה מדי, אם אין חריגה דרסטית.

  3. להחזיק כמות גדולה מספיק של כסף מזומן מחוץ לשוק – המשפט התמים לכאורה הזה הוא למעשה סוג של הטעייה. מצד אחד – כסף מזומן מחוץ לשוק הוא עוד אפיק של ניהול הכסף הפנוי במסגרת אסטרטגיית הקצאת והשקעת הנכסים הפיננסיים הפנויים. מצד שני – הוא לכאורה לא נספר ולא משפיע על התשואה הנמדדת לאורך זמן של תיק ההשקעות. את הסתירה הזו צריך ליישב.
    מה שעומד מאחורי האמירה הזו הוא אולי הבעת אי אמון מסויים בטיעון הגורף שאי אפשר בשום אופן לחזות את התנהגות השוק. גם השאלה האם השוק ימשיך לשנה שמינית של עליות וישווה "שיא הסטורי" מרמזת לאותו כיוון – ההערכה שהסיכוי שניראה ירידות חדות בשווקים בשנים הממש קרובות הולך ועולה לרמה מטרידה.
    אני מסכים שאי אפשר לחזות את התנהגות השוק כפי שפרשנים כלכליים מתיימרים לעשות. התחזיות השנתיות שכמעט כולן מופרכות בדיעבד כבר הפכו לבדיחה גרועה. יחד עם זאת, אני לא מסכים שצריך להתעלם מהמחזוריות, מהתמחור בהשוואה הסטורית, ובעיקר מהאלטרנטיבות. יש עוד אפיקי השקעה פרט למניות ואג"ח, ואפיקים חדשים (כגון הלוואות חברתיות) נולדים מעת לעת. אולי הגיע העת להרחיב קצת את היריעה, כששוקי המניות, האג"ח והנדל"ן מתומחרים יקר, והסיכוי לירידות בהם אחרי שמונה השנים המצויינות עבר את הסף המטריד שכבר לא מאפשר לעצום עיניים בשלווה.

    • הקטע זה שגם לפני שנה הכינו אותנו להתרסקות ההולכת וקרבה וגם לפני שנתיים ושלוש. לכן זה מסוכן לתת לביצועי השנה החולפת להשפיע על שינוי התיק. אם החלטת לעבור לאפיקי השקעה אחרים, תחליט על אחוז קבוע שלא יושפע משוק המניות בשנה החולפת. בקשר להלוואות חברתיות, אני בעד. זה נותן בצורה יציבה באזור ה-5% נטו אחרי מסים והכל.

      • העניין שלא מדובר בביצועי השנה החולפת.
        מדובר בביצועי 8 השנים האחרונות.
        מדובר בהערכת תמחור שנמצאת גבוה בשווקים הסטנדרטיים כבר כמה שנים.
        ברור שיכולה להיות שנה תשיעית טובה, אבל הגיוני בעיני לחפש, אחרי 8 שנים מצויינות ושווקים יקרים, עוד אלטרנטיבות – כדי לגוון, להוריד סיכון, ולהקטין את הסכנה לתגובות לא רציונליות בהמשך.
        פחות רציונלי בעיני להמשיך להסתמך רק על אג"ח ומניות אחרי ריצת שוורים של 8 שנים כשהריבית באפס ומראה סימני עלייה.
        גם מי שזה היה הגיוני בעיניו לפני שנה ולפני שנתיים, ועשה משהו בנידון, כניראה לא מצטער.

  4. לא הבנתי למה את קונה בתיק מגדל מחקה MSCI עם עמלה מטורפת של בערך 0.5%, כשיש כ"כ פתרונות זולים היום.

  5. מה שלא הצלחתי להבין הוא:
    אם כל רבעון מבצעים "קניות" בכדי לאזן את התיק , מתי בדיוק ממשים רווחים ?(את ה4% שממנו את חייה)

    • מקווה_לטוב

      זהו תיק לדוגמה, זה לא התיק שממנו היא חייה.
      זה תיק בהנחה שיש כסף מהכנסות כדי לאזן את התיק.

  6. ביולוג ירושלמי

    תודה רבה על הטרחה וההשקעה.
    פוסט מאיר עיניים כהרגלך שמסביר בצורה ברורה ורהוטה ובמילים פשוטות את עניין ההשקעה בשוק האון.
    מתענג על הקריאה ושואב המון ידע ותובנות.
    את פנס בחשיכה.

  7. הסולידית, בדרך כלל אני מעריך אותך על השיח הרציונלי ללא פשרות שאת מעודדת ועל המאבק במיתוסים פיננסיים ועידוד שיטות חיסכון והשקעה נבונות, והבלוג שלך תרם תרומה משמעותית לידע שלי בנושא ולהתנהלות הפיננסית שלי. דווקא משום כך אני תוהה על השמחה הרבה, המהולה בשמחה לאיד, שמלווה מבחינתך את נצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, עד כדי הכתרת שנת 2016 כ"שנה הטובה ביותר מאז 1989" (וכן, כתומך בדמוקרטיה, גם אני שמח על "סתיו העמים" שהיה אז). אני מבין שאת רואה את הפוליטיקה בעיקר דרך הפריזמה הכלכלית, ונניח (הנחה שלא הוכחה כלל, אבל נראה בעתיד) שניצחון טראמפ על קלינטון אכן מהווה ניצחון של דרך הימין הכלכלי על השמאל הכלכלי, על כל פגמיו שאת מונה כל העת; אבל את מתעלמת, או מגחיכה, את הסיבות האמיתיות לכך שהדמוקרטים בארצות הברית והמזדהים עמם במדינות אחרות מודאגים בצורה קיצונית כל-כך מבחירתו של טראמפ, גם בשים לב לעובדה הברורה שאף אדם אינו יכול לחזות את העתיד, ושתמיד יש הפתעות לשני הכיוונים. התבוסה הגדולה במיוחד של השמאל הכלכלי המובהק היא דווקא תבוסתו של סנדרס מול קלינטון (זו דווקא תבוסה אל מול האליטות), והיו מתומכיו שפנו דווקא לטראמפ.

    הדמוקרטים בארצות הברית מודאגים מהיותו של טראמפ מועמד שמעודד גזענות, מפיץ שנאה ורוכב על שנאה נגד מיעוטים מכל הסוגים (אני לא רואה כיצד נצחונו פוגע בפוליטיקת הזהויות, אלא להיפך; ואם הפירוש היחיד האפשרי של "פגיעה בתרבות ה-PC" הוא עידוד גזענות חסרת רסן – עדיפה בעיניי תרבות ה-PC), מהיותו ביריון פוליטי נגד מתנגדיו מכל הסוגים (דמוקרטים ורפובליקנים כאחד), מחוסר האחריות שלו (בפרט התבטאויות אומללות ביותר בתחום היחסים הבינלאומיים שיכולים לדרדר את הביטחון הקיבוצי הגלובלי (ונניח לרגע לשאלה האם מכסים טובים בעינייך), ובמיוחד התבטאויות מדאיגות ביותר, ובשבועות האחרונים אפילו ביזאריות, בנושא הנשק הגרעיני), מההערצה הלא-מוסווית שלו לרודנים דוגמת ולדימיר פוטין (ומהשאלות שעולות כתוצאה מתמיכה בעמדותיה של רוסיה כמעט בכל נושא ומיחסיו עם פוטין), מהשקרנות הפתולוגית שלו (הוא חוזר שוב ושוב על טענות עובדתיות שאינן נכונות או אינן מדויקות בעליל), מנכונותו בעבר להפיץ את אגדת מקום הלידה של אובמה, מההטרדות המיניות שנטענו כלפיו ומהגישה המחפיצה שלו כלפי נשים, מאי-ההתחייבות שלו להכיר בתוצאות הבחירות, מזניחת דיאלוג בינלאומי רב-צדדי ומציאת המכנה המשותף לטובת דיאלוג דו-צדדי של "קח ותן" ללא התחשבות באידאולוגיה ובעקרונות, מניגודי העניינים העסקיים שלו, מחוסר הידע שלו וחוסר הנכונות ללמוד ולהתייעץ, מחוסר הצפיות שלו ומהנטייה "לשלוף מהמותן" על בסיס רגשות ותגובות מיידיות במקום לשקול בזהירות ובאופן רציונלי (וגם אם גישה כזו עשויה לעתים להניב הישגים מפתיעים בטווח הקצר, היא עלולה להוות מכשול משמעותי בטווח הארוך), מהכחשת המדע והידע (ההתחממות הגלובלית היא קונספירציה של הסינים?), מההתכחשות לבריתות בינלאומיות, ובראש ובראשונה מהאופי הלא-נשיאותי שלו ומחוסר ההתאמה המובהק שלו לתפקיד. זהו הרושם הברור שהוא הותיר כמועמד לנשיאות. לא בכדי שמחו על נצחונו תומכי ה"אלט-רייט", הקו קלוקס קלאן והנאו-נאצים; לא בכדי חלה עלייה במספר התקיפות הגזעניות מאז בחירתו; ואם את מתקשה להזדהות עם האליטות הלבנות המשכילות ואפילו עם היהודים האמריקאים, ואפילו עם המיעוט המוסלמי, נסי לפחות להבין מה מרגישים רבים מהשחורים ומההיספנים ומדוע הם מודאגים וחרדים.

    האם טראמפ יכול לשנות כיוון? האם הוא יכול להיות מגדולי הנשיאים האמריקאיים, או לפחות נשיא סביר לגמרי (רפובליקני בעל נטייה שמרנית, כמובן, וזה לגיטימי לגמרי)? אולי. חובת ההוכחה עליו החל מה-20 בינואר 2017, וכמה מהדברים שהוא אמר מאז בחירתו אכן מעודדים; וכמובן, את יכולה לחלוק על כל נקודה ונקודה שהעליתי, בנפרד וביחד, ו/או לטעון כנגד הפוליטיקאים האחרים באותה צורה, ו/או להגיד שקלינטון אינה עדיפה עליו למרות הכל. זה לא סותר את העובדה שיש לדמוקרטים, ואפילו לרפובליקנים, סיבות טובות מאוד להיות מודאגים, לא משינוי במדיניות הציבורית (זה, כאמור, לגיטימי ומהותי בדמוקרטיה, בגבולות הקבועים בחוקה), אלא מחוסר אחריות של טראמפ כנשיא ומעידוד שנאה, גזענות וביריונות.

  8. כלומר אחרי 4 שנים התשואה די נמוכה – 8 אחוז. נכון?
    הארי בראון אפילו נמוך יותר.
    וזה בשנים עם עליות משמעותיות.

    מה ההסבר?

    • ראשית זה שלוש שנים.
      אבל 8% לשלוש שנים זאת תשואה נמוכה יחסית.
      אשמח גם לדעת למה?

    • הרעיון זה שמקטינים את הסיכון על חשבון הרווחים, כלומר בתקופות טובות מרווחים פחות, ובתקופות גרועות מפסידים פחות (או מרווחים מעט במקרה הטוב) בכל מקרה זה אסטרטגיה שיכולה להיכשל בדיעבד, אבל מי שמשקיע בדיעבד תמיד ינצח את השוק…

    • שתי שאלות בבקשה:
      1. האם תשואה של 8% 2014-2016 לשוקולד מריר היא קרוב ל3% לשנה אינה נחשבת לנמוכה?
      2. אני רואה שכל ההשקעות גם אם הן בחול הן דרך קרנות ותעודות סל מהארץ האם אין פה סכנה של חוסר ביזור גיאוגרפי של השקעה בגלל שהכל בעצם בתוך קרנות ותעודות סל ישראליות גם אם הן מחכות מדדים מחול?

      תודה

  9. נהדרת, כתמיד.

  10. תודה רבה לך על הפוסט ושנה טובה.

    אני קורא ועוקב אחרי הבלוג כבר כמה שנים והוא מעולה ועוזר מאוד במיוחד בבליל של מדייה שטוחנת מים ומלאה בדיסאינפורמציה.

    כל הזמן מעניין אותי לראות איך אנשים מסרבים להתמיד בהשקעה ורוצים לתזמן את השוק.
    אומרים ״לא אבל אתם יודעים האג"חים בבועה והם יפלו בואו תמכרו והמניות בבורסה בכלל כבר חצו כל שיא כך שהיא תצנח כל כך שאתם לא יודעים וסוף העולם ותמכרו אנחנו מזהירים אותכם!״

    והמגיבים האלה לא נעלמים עברו כבר כמה שנים והם ממשיכים זה כבר שנים כך.

    אז אני מניח שהאנשים האלה הם מפסידים כל השנים האלה כי הם מנסים לתזמן את השוק הם או מכרו את האג"ח ואת המניות לפני שנתיים שלוש ויושבים כבר בריבית אפס 3 שנים או/ו הם קופצים לשוק כל פעם שיש עליות ולא עושים את זה בזמן כי אי אפשר לתזמן את השוק ומפסידים שוב ושוב ושוב.

    ועדיין הם מגיבים כאן וכותבים גם במדייה ובכל מקום שהנה השנה יהיו ירידות.
    אבל אמרתם לפני שלוש שנים ולפני שנתיים ולפני שנה בסוף הזאב יבוא ואף אחד לא יציל אותכם 😂.

    גם השנה יגידו לנו שיהיו ירידות ואולי הם יהיו וזאת תהיה הזדמנות נהדרת לקנות עוד מניות ואין שום סיבה למכור את אלה שקנינו הרי מי שצריך את הכסף לסופגניות ברולדין יכול לקחת הלוואה בבנק 🍩, הוא לא צריך לחכות ולמכור מניות הרי אופק ההשקעות שלנו הוא של שנים ארוכות 10 שנים ומעלה אין שום סיבה סבירה למכור את כל תיק ההשקעות כפי שמיעצים בכל מקום כדי לתזמן את השוק.

    אכן כדאי שיהיה לנו כסף בצד אבל אחוז הכסף הוא מינורי ביחס לגודל תיק השקעות שהוא זה שקובע והכסף המזומן ישמש למקרה הצורך להגיד שזה תזמון שוק זה חוסר הבנה.

    שנה טובה לכולם 🎅
    הזהרה: אני משקיע חובב ואני לא ממליץ להשקיע לפני שמתיעצים עם בעל מקצוע.

    • אפשר לשאול באיזו אסטרטגיה אתה משקיע? לטווח ארוך? הארי בראון? שוקולד מריר? נדלן? תודה 🙂

      • שלום שלומי
        אני משקיע בתיק השקעות מפוזר על בסיס תיק השעות של הארי בראון
        כאשר הוא מפוזר
        1. מניות בין שווקים שונים אירופה ארה"ב יפן ועוד
        2. אג"ח טווח ארוך – אג"ח מדינה
        3. מזומן ואג"ח טווח קצר- אג"ח מדינה ומק"מ
        4. זהב
        התיק עם נטייה למניות אבל עדיין רוב התיק הוא אג"ח.
        פלח המניות אומנם גדול כעט, אבל עם השנים יש צורך להקטין אותו לטובת האג"ח כיוון שיש עלייה עם הגיל ואין צורך כבר בסיכון/תשואה מוגבר.
        מה שחשוב זה להשתמש בקרנות מחכות זולות.

    • את העליות והירידות בשוק המניות אכן אי אפשר לחזות (אפשר להעריך את הסיכון לנפילה על בסיס המחזוריות בשוק ולהקטין את החשיפה בהתאם). אבל מה שנראה לי כמו אסטרטגיית ה"ראש בקיר" היא להשקיע באג"חים ארוכים בריבית קבועה כאשר הריבית במשק נמצאת בקו האפס. הרי ברור לכולם שהאגחים האלה נמצאים בשיא. שום דבר טוב לא יכול לצאת מהם לאורך זמן. להשקיע בהם כי כך אומרת התאוריה זה מעשה לא רציונאלי. אני כבר לפני שנתיים לאחר הגעת הריבית במשק ל-0.25% מימשתי את האג"חים הצמודים ועברתי לאג"חים בריבית משתנה. הם נותנים 1% לשנה אבל זה מנטרל את סיכון עליית הריבית.

  11. הפוסט האופטימי הזה על פניו רק מוכיח את מה שרשמתי פה עוד ב2014, שתיק הארי בראון שמתבסס על זה שגם אם משהו מתרסק, תמיד יהיה מה שיעלה, לא רלבנטי כבר לשוק הנוכחי.יש בועות גם באג"ח וגם במניות, והזהב? ממשיך לרדת מאז השיא שלו ב2011, אין שום סיבה שיעלה כאשר אין אינפלציה בעולם. התשואה הממוצעת של התיק הרבה יותר נמוכה מהממוצעים ההיסטוריים שעליהם מתבססים על החישובים פה של הסולידית על פנסיה מוקדמת ועצמאות פיננסית. והכי גרוע? שכל זה קורה בזמן שאנחנו ממשיכים לעלות ולעלות ולעלות בשווקי המניות במיוחד האמריקאי. כאשר תגיע הירידה , וגם קורין מודה שהיא תגיע , התשואות הזוחלות שהארי בראון משיג בשנה, ילכו לאיבוד ביום מסחר אחד. אני עדיין חושב שהתסריט הכי ריאלי, הוא המשך עליה של התשואות על האג"חים כמו שכבר קורה, עד רמה שתפגע במניות ואז מחזיקי תיק הארי בראון יפסידו מכל הכוונים. אני כבר יושב שנתיים על 80 אחוז מזומן וממש מרגיש רגוע, למרות כל המנטרות שחוזרות פה בלי סוף כמו "תן לכסף לעבוד בשבילך" או "מי שמחזיק מזומן בוודאות מפסיד כסף". יש זמן להכנס לשווקים בכל הכח, אנחנו הכי רחוק משם שאפשר היום (וכן, אני כן מאמין שאפשר לתזמן את השוק ברזולוציה של שנים, אם השוק ירד 30 אחוז לא צריך להיות גאון כדי לדעת שלטווח הארוך זה הזמן להכנס וההפך).

    • האסטרטגיה שלך טובה לשוק תנודתי. זה לא בהכרח מה שחייב לקרות. יכולה להיות עליה איטית או ירידה איטית על פני שנים.
      כך שלעולם לא יתקיימו תנאי הקניה / מכירה שלך.

    • חבל לשבת על מזומן. קנה אגח חברות בריבית משתנה. הם לא חשופים כל כך לסיכון עליית ריבית.
      כמו כן אם אתה יודע שהריבית בשנים הקרובות צפויה לעלות, קנה שורט על האגחים הארוכים (דוגמה: קסם חסר שחר 5+ 1134675). בעליית ריבית זה צפוי לתת תשואה יפה.

      • לא אמרתי שהריבית הולכת לעלות. להפך, אני חושב שהריבית הולכת לעלות לאט לאט וכל משבר הכי קטן ישנה את הכוון חזרה למטה. אבל כמו שראית בחודש אחרי הבחירה של טראמפ, לא הריבית היא החשובה אלא התשואה על האג"חים ומספיק שהשוק יחשוב שהאינפלציה תרים ראש כמו שהוא חושב עכשיו כדי שהאג"חים יחטפו. האג"ח האהוב על קורין 0142 חטף חזק מאוד לאחרונה וזה למרות שהריבית בארץ לא הולכת לעלות עוד הרבה זמן.
        לגבי התגובה של השוק התנודתי, זה כל הרעיון בנפילה שמגיעה לפחות אחת לעשור.שהשוק מוצא את עצמו בזמן קצר מאוד במספרים שלא נראו שנים. זאת אומרת שמי שנהנה מהעליות במשך שנים, ומי שישב בחוץ ואכל את הלב כל השנים שפספס את העליות, פתאום שניהם מוצאים את עצמם בדיוק באותה נקודה, רק שעברו כמה שנים והפסיכולוגיה של שניהם שונה לגמרי (הראשון מדוכא קשות, השני מרגיש שזכה בפיס).

  12. נתנייתי

    אשמח לשמוע מה דעתה של הסולידית לגבי הטענה כי בפועל, מחירי מניות רבות בארה"ב מנופחים ע"י קניה עצמית של מניות (מה שמגדיל את הרווח למניה גם כשהרווח עצמו לא גדל, אך לא יכול להחזיק לאורך זמן).

    בתיאוריה, זה מחייב לאזן את התיק לפי איזושהיא הנחה על ערך המניות, ולא לפי שערן בפועל; אולי לפי רווחי החברות?

  13. רק שאלה. נניח מישהו הלך על תיק הארי בראון. בינתיים 3 שנים התיק הניב 1.91 . וזה כביכול כאשר אנחנו לא עובדים וצריכים גם לחיות מהתיק הזה (כלומר למשוך ממנו כל שנה 4% לפחות) כלומר אנחנו בגירעון מצטבר והתיק קטן. למעשה במשך שלוש שנים רצוף. מאיזה כסף אני מאזן אותו עם רכישות? מאותו התיק? ואם עושה את זה הוא למעשה קטן עוד יותר. האם כל התרחיש הזה לא גורם לכל התיאוריה ללכת פייפן? או שאת בונה שיהיו עלויות משמעותיות שיכסו גם על ההפסדים גם על המשיכות שבוצעו מהתיק וגם להמשך המשיכות העתידיות מהתיק למחיה (אפילו מינימלית כמו שלך)?

    או שמסתמן שמי שיצא לעצמאות כלכלית יאלץ בקרוב, אם היה לו תיק כזה, לשוב בקרוב מאוד למעגל העבודה?

  14. רציתי לדעת מה את חושב על קופות גמל להשקעה.
    לאחרונה אני חושב להעביר את הכספים למוצר הזה, מכיוון שדמי הניהול שמה יותר זולים מניהול עצמאי דרך תעודות סל או קרנות.

    עלות התיק בערך נע בערך בין 0.8-1% וקופות גמל יהיו בערך 0.7 ולעובדים 0.4 ומטה.

    מה את חושבת?

  15. רגע, תיק הארי בראון בממוצע זה רק 1.9 אחוז?? זה כלום!!! אז בעצם התיק מצטמק כל שנה?

  16. האנשים קצת מתבלבלים בהנחה שלהם שהרעיון המרכזי כאן הוא לדפוק קופה בשוק ההון.
    הסיפור המרכזי של הסולידית הוא היכולת להקטין הוצאות בצורה המאפשרת להגדיל חיסכון עליו שומרים באופן אחראי בשוק ההון.
    שימו לב שמי שרץ עם הגישה הסולידית, מצמצם הוצאות מיותרות וחוסך כ 3,000 ₪ לחודש ומשקיע בתיק שוקולד מריר אז נכון להיום צבר ב 3 שנים חיסכון של כ 170,000 ₪ שזה ממש יפה לעומת האדם הממוצע שחוסך 0 ותמיד באוברדרפט.

    • אהבתי את התגובה שלך ורציתי לעשות לייק אבל נזכרתי שאנחנו לא בפייסבוק אז אומר לך ש-"אהבתי".

  17. משקיע לא רלוונטי

    אולי פספסתי, אבל איך את מתייחסת לקופון שמשלם האג"ח שבתיק הארי בראון? אם את לא משקיעה אותו חזרה, אז התשואה של האג"ח הזה מתעוותת מטה, כי הרי מתקנים את השער שלו אחרי כל תשלום.

  18. גיין דאו

    הערה קטנה בנושא זהב בתיק ההשוואה שלך. זהב הפך , לדעתי, בשנים האחרונות להשקעה פסיכולוגית נטו. הוא לא מגן מפני אינפלציה בפועל, אולי כדאי להחליף את כולו או חלקו בת' סל של נפט (משפיע רבות על האינפלציה בשנים האחרונות) , כדי להחזיר לחלק הזה את שימושו המקורי במודל.

השאר תגובה