בית » השקעות » פנסיה בכפייה: השוואת מסלולי חיסכון לטווח ארוך

פנסיה בכפייה: השוואת מסלולי חיסכון לטווח ארוך

בכל פעם שהמדינה מוצאת לנכון לקבל החלטות אישיות עבור אזרחיה, אפילו כשהדבר נעשה לכאורה כדי להציל אותם מעצמם, הליברטריאנית שבי רוצה להתפוצץ.

תסכימו איתי בוודאי שאדם אחראי נדרש לצרוך מזון בריא ולהתעמל באופן סדיר. סביר להניח שאילו כולם היו נוהגים כך, רמת התחלואה הייתה יורדת, ההוצאה הציבורית על בריאות הייתה פוחתת ואפילו מס הבריאות שכולנו משלמים היה קטן.

 ועדיין – מה היה קורה אילו כדי לממש זאת, הממשלה הייתה מחייבת כל אזרח להתעמל בפקודה מכוח "חוק אימון גופני חובה"? סביר להניח שרובנו היינו רואים בכך התערבות גסה ופולשנית באורח חיינו ומתקוממים בזעם.

משום מה, כשזה נוגע לכסף או לקניין פרטי, הגבולות אינם כל כך ברורים. אני הראשונה שתטען שאדם אחראי מוכרח לחסוך די כסף בנעוריו ובבגרותו על מנת שלא יזדקן בעוני. ולצד זאת, אני מתנגדת בתוקף לכל יוזמה ממשלתית המכתיבה לפרט מה לעשות בכספו, גם אם התכתיב הוא לחסוך לגיל פרישה.

בינואר 2008 נפל דבר בישראל. חוק פנסיה חובה, שהוּחל באותו חודש, חייב את כל העובדים השכירים במשק ומעסיקיהם להפריש כספים להסדר פנסיה לבחירתם (קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים).  שיעור ההפרשה לפנסיה עומד כיום (2014) על 17.5% משכר העובד, כאשר 5.5% מתוכם על חשבון העובד ו-12% על חשבון המעסיק.

אף על פי שהעברת האחריות על החסכון הפנסיוני מהמדינה לאזרחים היא צעד חיובי, הרפורמות שהוביל האוצר בשנים האחרונות מעולם לא נשענו על ההנחה שהציבור נבון מספיק כדי לנהל את חסכונותיו בעצמו. אדרבא, הן התבססו על המציאות העגומה שהישראלי הטיפוסי פשוט לא מעוניין לא מוצא לנכון לחסוך אפילו שקל מיוזמתו בשנים שלפני צאתו לגמלאות.

הרציונאל פשוט: אלמלא יכפו על האזרח לחסוך לפנסיה — הוא ימצא את עצמו בלי גרוש אחרי 40 שנות עבודה. נראה שלא חולף שבוע מבלי שאיזו בובולינה טלוויזיונית תדגים זאת בכתבת תחקיר אחרת.

פנסיה חובה, התעמלות חובה! מתעמלות בצפון קוריאה. צילום: Matt Paish, ברישיון CC

פנסיה חובה, התעמלות חובה! מתעמלות בצפון קוריאה. צילום: Matt Paish, ברישיון CC

מודל הפנסיה המסורתי בישראל מנתב את החוסכים במורד הסרט הנע המוכר לכולנו: עבדו במשך רוב חייכם הבוגרים, הפרישו כספים למוסדות פיננסיים חיצוניים שישקיעו אותו עבורכם בשוק ההון, וצאו לגמלאות זמן קצר לאחר שתפסיקו להיות פרודוקטיביים. בנקודה זו תוכלו להתחיל למשוך את הכספים שצברתם לצורך מחיה, כשהציפיה היא שתסתלקו מהעולם מספר שנים לאחר מכן (ויפה שעה אחת קודם).

חוק פנסיה חובה, אשר מקטין את ההכנסה נטו ודוחה חלקים ממנה עמוק לגיל הזהב, רק מחשק את הישראלי הממוצע לאותו מסוע אכזרי. מעצם טבעו הוא אינו משרת, ואף פוגע במידה מסוימת, במי שחותר להגיע לעצמאות כלכלית מוקדם ככל האפשר, על מנת שיוכל לפרוש עשרות שנים לפני שהמדינה מרשה לו לעשות זאת.

אני כמעט ולא מתייחסת בבלוג הזה למוצרים פנסיונים ארוכי-טווח, בין היתר מפני שאני סבורה שרובם אינם מהווים מרכיב חיוני בתכניתו הפיננסית  של הפורש הצעיר. ובכל זאת,  מכיוון שקוראים רבים מפרישים (כחוק!) סכומים לא מבוטלים למוצרים הללו מדי חודש, מן הראוי לעמוד על ההבדלים ביניהם מנקודת מבטו של אדם המתעתד לפרוש שנים רבות לפני שייעשה בהם שימוש.

זה פוסט ארוך: אם אתם קצרים בזמן, דלגו נא לטבלה המסכמת שבסופו.

אפיקי חיסכון פנסיוני בישראל

1. קרן השתלמות

מבין כלל המוצרים הפנסיונים, קרן ההשתלמות היא אפיק החיסכון היחיד המוגדר "לטווח בינוני", כלומר, שניתן להנות מהכספים שנצברו בו גם לפני גיל הפרישה המסורתי (60+).  זהו ללא ספק אפיק החסכון הפנסיוני החשוב ביותר לאדם המתעתד לפרוש מוקדם. יצוין כי בשונה מאפיקי החיסכון האחרים, קרן השתלמות נחשבת להטבה לעובד, שכן המעביד אינו מחויב להפריש לקרן.

אפשרויות השקעהרוב קרנות ההשתלמות מנוהלות באופן אקטיבי על ידי בתי ההשקעות השונים. המשקיע יכול לבחור בין מסלולי השקעה שונים (אג"חי, מנייתי, צמוד מדד, צמוד מט"ח, הלכתי, שריעתי ועוד), אך מידת היכולת שלו להשפיע על ניירות הערך הנכללים בקרן – קטנה.

לעומת זאת, אם חסכתם יותר מ-150,000 ש"ח בקרן ההשתלמות תוכלו להעבירה למסלול ניהול אישי (IRA). חלק גדול מבתי ההשקעות (מיטב דש, IBI, אינפיניטי, הלמן-אלדובי, מנורה-מבטחים, פסגות ועוד) מציעים היום את המוצר.

במסגרת חשבון ה-IRA, ניתן להשקיע כמעט בכל נייר ערך סחיר (מניות, אג"ח, קרנות נאמנות ועוד) ובלבד שהוא לא מהווה יותר מ-10% מהתיק. הגבלה זו אינה חלה על קרנות נאמנות מחקות או תעודות סל.  ציון: ★★★★

נזילותניתן למשוך כספים מקרנות ההשתלמות  בתום 6 שנים מיום פתיחת הקרן. זה לא אומר, כמובן, שאתם חייבים למשוך את הכספים, אך בהחליט ניתן לכלול את החסכונות בקרן במסגרת חישוב השווי הנקי הנזיל שלכם.  ציון: ★★★★

הטבת מס: שכירים יכולים להפקיד עד 10% משכרם ברוטו (7.5% ע"ח מעביד, 2.5% ע"ח עובד) ולהנות מפטור ממס הכנסה עד תקרת שכר של 15,712 ש"ח בחודש. עצמאיים יכולים להפקיד עד 7% מהכנסתם החייבת בפועל ועד תקרה של 264,000 ש"ח בשנה. וכמובן, בל נשכח את הטבת המס הגדולה מכולן: רווחים מניירות ערך בקרן ההשתלמות יהיו פטורים ממס רווח הון. ציון: ★★★★★

 עלויות: קרנות השתלמות רשאיות על פי חוק לגבות עד 2% מהצבירה ו-0% מההפקדות. בפועל, כתלות במיקוח, ניתן להשיג דמי ניהול נמוכים בהרבה, כולל למסלולי ה-IRA.  ציון: ★★★★

ביטוח מול חיסכון: כל הכספים המופקדים בקרן מנותבים לשוק ההון. הקרן אינה כוללת כיסוים ביטוחיים כלשהם. ציון: ★★★★★

2. קרן פנסיה מקיפה

קרן פנסיה מקיפה היא קופת חיסכון לגיל פרישה, הכוללת גם כיסוי ביטוחי.

זהו המוצר הפנסיוני הנפוץ ביותר, בין היתר מפני שחוק הפנסיה מ-2008 קבע שכברירת מחדל (כלומר, אלא אם החוסך יחליט אחרת), הסדר הפנסיה הנבחר יכלול גם כיסויים ביטוחיים.

אפשרויות השקעה: קרנות הפנסיה המקיפות מחזיקות 30% מנכסיהן באגרות חוב ממשלתיות מיועדות מסוג "ערד". אלו הן אגרות חוב שלא ניתן להשקיע בהן באף דרך אחרת, והן מבטיחות תשואה ריאלית (אחרי אינפלציה) של 4.86% בשנה — לא משנה מה קורה בשוק ההון. בסביבת הריבית הנוכחית, מדובר בנכס אטרקטיבי מאוד עבור הפלח הסולידי של תיק ההשקעות.

70% הנותרים מושקעים על ידי מנהל קרן הפנסיה בשוק החופשי. החוסך יכול לקבוע באופן כללי את מסלול החיסכון בקרן, אך היצע המסלולים מוגבל ביותר ולחוסך אין כל דרך ממשית אחרת להשפיע על הנכסים הפיננסים הספציפיים שבהם יושקעו הכספים או על הרכבם.  למיטב בדיקתי, לא קיימות קרנות פנסיה מחקות (פסיביות) השואפות להשיג את תשואת השוק, כל שכן קרנות המאפשרות ניהול אישי (IRA).

רוב קרנות הפנסיה מנסות להשיג תשואה גבוהה מזו של הקרנות המתחרות. הרעיון כאן הוא לבנות על זכרונם הקצר של עדר הכבשים הסבור שאם קרן פנסיה X השיגה תשואה של 2% מעל מתחרותיה בשנה מסוימת, מובן שהיא תעשה זאת גם בעתיד. כמה כיף להיות תינוק שנשבה בכבלי תעשיית הניהול האקטיבי.

ציון: ★★★, בזכות התשואה המובטחת של האג"ח המיועדות.

נזילות: את הכספים שנצברו בקרן הפנסיה ניתן לקבל אך ורק כקצבה חודשית לאחר 60.

 גובה הקצבה אינו ידוע מראש, ומשתנה בהתאם לתוחלת החיים של כלל העמיתים בקרן (ראו להלן להסבר).

היוון קרן הפנסיה (משיכת הכספים שנצברו באופן חד-פעמי) מותר במגבלות מסוימת, ובראשן הדרישה שלמבוטח תהיה קצבה מובטחת בסכום של כ-3,850 ש"ח.

משיכה של הכספים לפני גיל 60 תגרור קנס בגובה 35% מהסכום או בגובה שיעור המס השולי (הגבוה מביניהם), אלא במקרים של מיעוט הכנסות, מימון הוצאות רפואיות או נכות קבועה. ציון: ★★

הטבת מס:  שכירים מקבלים הטבת מס בשיעור של 35% מסכום ההפקדה החודשית (בין %5 ל-7%) עד לתקרת הכנסה של 8,700 ש"ח (לדוגמה, 35% מ-5% מ-8,700 =  152.25 ש"ח בחודש, או 1827 ש"ח בשנה).

עצמאיים יכולים להפקיד בקרן פנסיה עד 16% מהכנסתם החייבת בפועל ועד תקרה של 208,800 ש"ח בשנה ולהנות מהטבת מס (בדרך של הקטנת הכנסתם החייבת).

הקצבה המשולמת במעמד משיכת הכספים חייבת בתשלום מס הכנסה. ציון:  ★★★★

עלויות: דמי הניהול המרביים שקרנות הפנסיה רשאיות לגבות הן עד 0.5% בשנה מסך מסך הנכסים שנצברו בקרן ועד 6% מכל הפקדה חודשית. יש אפשרות להתמקח על גובה דמי הניהול. ציון: ★★★★

ביטוח מול חיסכון: קרן הפנסיה נועדה לשלם קצבת זקנה מגיל הפרישה ועד יומו האחרון של העמית בקרן. בנוסף, בעת הצורך משלמת הקרן קצבת שארים למוטבים (למקרה של מות העמית) וקצבת נכות קבועה או זמנית (במקרה של אובדן כושר עבודה).

מנגנון הביטוח בקרן מושתת על עקרון קולקטיביסטי נפלא המכונה  "ערבות הדדית": הכספים שהפרשתם לקרן מכסים לא רק אתכם, אלא גם את כל יתר העמיתים בקרן.  זאת אומרת שאם לקרן שלכם התקבלו הרבה מאוד אנשים חולים, או אם חל זינוק חד בתוחלת החיים, הרי שהקרן תהיה מחויבת לשלם לכל מבוטחיה, מה שיקטין את סך נכסיה, ובעקיפין – את הגמלה שתקבלו. נפלא הקטע הזה, לא? מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו.

קיימת אפשרות להעביר את הקרן הפנסיה למסלול "עתיר חיסכון" ועל ידי כך להקטין את התשלומים בגין הכיסויים הביטוחיים. למרות זאת, לא ניתן לבטלם כליל, ולכן הציון: ★★

3. קרן פנסיה כללית

מוצר זה זהה לקרן הפנסיה המקיפה, בהבדל שאינו כולל כיסויים ביטוחיים ומיועד אך ורק לצורך מתן פנסיית זקנה לעמית.

אפשרויות השקעה: מוגבלות. קרנות הפנסיה הכלליות אינן כוללות אג"ח מיועדות מסוג "ערד", ו-100% מהכספים מושקעים בשוק ההון לפי גחמותיו של מנהל הקרן, תהיינה אשר תהיינה. לחוסך אין בפועל אפשרות להשפיע על הנכסים בהם יושקע כספו. ציון: ★★

נזילות: זהה לקרן פנסיה מקיפה.  ציון: ★★

הטבת מסזהה לקרן פנסיה מקיפה. יצוין כי קיימת אפשרות להפקיד סכומים גדולים יותר לקרן הפנסיה הכללית. ציון: ★★★★

עלויות: דמי ניהול של עד 4% מההפקדה החודשית, עד 1.05% מהצבירה השנתית.  ציון: ★★★

ביטוח מול חיסכון: המוצר נועד לשלם קצבת זקנה בלבד, ללא כיסוים ביטוחיים נוספים. ציון:  ★★★★★

4. ביטוח מנהלים

"ביטוח מנהלים" הוא הכלאה מצחיקה בין ביטוח חיים (ריסק) לחיסכון לגיל פרישה (קצבת זקנה) לכיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה (ברוב המקרים).

אפשרויות השקעה: חברות הביטוח מציעות מגוון רחב יחסית של מסלולי השקעה בביטוחי המנהלים, אם כי לא קיימים מוצרים מחקי מדד או מוצרים המאפשרים ניהול אישי של ההשקעה, והמבוטח תלוי בחסדיה של חברת הביטוח ומנהלי ההשקעות האקטיביים שלה. ציון:  ★★★

נזילות: כספים שנצברו בביטוח מנהלים עד שנת 2008 ניתן למשוך באופן הוני (תשלום חד-פעמי) לאחר גיל הפרישה. כספים שנצברו לאחר 2008 ניתן לקבל אך ורק כתשלום קצבה לעמיתים. יצוין כי  בעבר, לביטוח מנהלים היה יתרון משמעותי על פני קרן הפנסיה במובן זה שהמבוטח יכול היה לדעת בוודאות מה יהיה הסכום שיקבל כקצבה לאחר גיל הפרישה. ב-2012 הורה המפקח על הביטוח על ביטול "מקדם הקצבה" בביטוחי המנהלים שישווקו החל מ-2013, מה שהוריד באופן דרמטי מהאטרקטיביות של המוצר והפך אותו לדעת רבים לנחות אפילו יותר מקרנות הפנסיה.

תנאי משיכה הונית או משיכה שלא כדין זהים לקרנות הפנסיה וקופות הגמל. ציון: ★★

הטבת מס: זהה לקרנות הפנסיה וקופות הגמל. ציון: ★★★★

עלויות: ביטוח מנהלים באופן מסורתי היה מוצר יקר יחסית. לאחר הרפורמה, תקרת דמי הניהול המרביים בביטוחי המנהלים היא 1.05% מהצבירה ו-4% מכל הפקדה חודשית. בפועל, חברות הביטוח לא מהססות לגבות את דמי הניהול המקסימליים שמתיר להן החוק.  ציון: ★★

ביטוח מול חיסכון:  חלק מההפקדות מהווה פרמיה לכיסוי ביטוח החיים וביטוח (אופציונלי) לאובדן כושר עבודה. יצוין כי בשונה מקרן פנסיה, שם הביטוח הוא קולקטיבי (כלומר, אם הרבה עמיתים בקרן ממשים את זכותם לפנסיה — סכום הגימלה קטן), ביטוח מנהלים מתנהל כפוליסה אישית בין המבוטח למבטח. ציון: ★★★

5. קופת גמל לתגמולים במעמד שכיר

קופות הגמל נבדלות מקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים בכך שאינן כוללות מרכיב ביטוחי. כלומר, ההפקדות מנותבות אך ורק לחיסכון / השקעה (בניכוי דמי ניהול), בלי לשלם פרמיות על ביטוח חיים או ביטוח נכות.

אפשרויות השקעה: קופות הגמל מציעות מגוון גדול יחסית של מסלולי השקעה, אולם מלבד האפשרות לבחור את המסלול הכללי, לחוסך העצמאי אין ברוב המקרים אפשרות ממשית לקבוע באילו נכסים פיננסים יושקעו כספיו.

יוצאות מן הכלל בהקשר זה הן קופות הגמל הפסיביות (עוקבות המדדים) שמציעים חלק מבתי ההשקעות. ב-IBI, למשל, מציעים קופת גמל המחקה את מדד ה-S&P 500, וכמותן יש גם באינפינטי ובאקסלנס. היצע הקופות המחקות עדיין מוגבל מאוד ביחס לקופות המנוהלות, ויש לקוות שמגמה זו תשתפר בעתיד.

נכון להיום, שכירים במדינת ישראל אינם יכולים לנהל את כספי הגמל שלהם בעצמם לפי מודל ה-IRA (ניהול אישי). זאת אומרת שהעובד השכיר אינו יכול לפתוח את "המזוודה" של קופת הגמל, לקנות ולמכור במסגרתה ניירות ערך כראות עיניו ועדיין להנות מהטבות המס הנלוות לחיסכון. ישנו מאבק ציבורי חשוב לתיקון האיוולת הזו, ואם אתם שכירים השואפים לקחת אחריות על גורלכם הפיננסי מוטב שתצטרפו אליו.

ציון: ★★★ וחצי

הערה: קופות גמל במעמד עצמאי, או קופות גמל נזילות, ניתן לנייד למסלול IRA בבתי ההשקעות המאפשרים זאת. מדיניות ההשקעה זהה לתנאים בקרנות ההשתלמות IRA (ראו לעיל).  

נזילות: קופות גמל שהופקדו בהן כספים עד 2006 הן נזילות וניתן למשוך את הכספים בהן לכל מטרה, ובלבד שחלפו 15 שנה מיום ההפקדה הראשונה. כספים שהופקדו בקופת הגמל מ-2006 ואילך ניתנים למשיכה מגיל 60 בלבד.

לפני 2008 ניתן היה למשוך את כל הכספים שהצטברו בקופות הגמל כסכום חד-פעמי. באה המדינה והתערבה, ביטלה את האפשרות למשוך כספים באופן הוני, והחליטה שכל שקל שהופקד מ-2008 ואילך יהיה ניתן למשיכה אך ורק בדרך של קצבה חודשית.

למה זה קרה? ובכן, ככל הנראה משום שיותר מדי אנשים משכו את כל הכסף בבת אחת כדי לממן את החתונה של הנכד או תאוות צרכניות אחרות שדחו לגיל 60 ואילך, וכתוצאה מכך נשארו בלי כלום. עונש קולקטיבי, אם תרצו.  ציון: ★★

הטבת מס: זהה לקרנות הפנסיה וקופות הגמל. ציון: ★★★★

עלויות: עד לאחרונה, בקופות הגמל דמי הניהול נגבו אך ורק מהסכום שנצבר בקופה, ולא על הפקדות חדשות. כיום, דמי הניהול המקסימליים בקופות הגמל הן 4% מההפקדה ו-1.05% מהצבירה. למיטב בדיקתי, בקופות הגמל המחקות דמי הניהול העדכניים הם 0.5% מהצבירה ו-0% מההפקדה, ובקופות הגמל העצמאיות במסלול IRA דמי הניהול הם 0.4% מהצבירה (לא ניתן להפקיד אליהן). ציון: ★★★

חיסכון מול ביטוח: חיסכון בלבד. ציון:  ★★★★

6. חשבון חייב במס

אפשרויות השקעה: חשבון ההשקעות הגמיש מכולם. מאופציות ועד שנהב פילים מזימבבווה. מניות, נדל"ן, אגרות חוב, קרנות נאמנות, מתכות יקרות ועוד.  ★★★★

נזילות: כספים המושקעים בחשבונות חייבים במס ניתנים למשיכה מיידית בכל עת, אם כי במידה שעליכם לשלם מס גבוה, מומלץ לחשוב פעמיים לפני המכירה. ★★★★

הטבות מס:  על פניו הייתי אמורה לתת כאן 0 כוכבים, מפני שכל רווח שתפיקו מהשקעה בחשבון חייב במס תהיה, כמובן, חייבת במס. מצד שני, רק בחשבון חייב במס ניתן לבצע קיזוז הפסדי הון ושאר תעלולים שידחו ככל הניתן את חבות המס.  ★★

עלויות: אם אתם קוראים ותיקים של הבלוג הזה, אתם יודעים כבר על יותר מדרך אחת להקטין את עלויות תיק ההשקעות שלכם  למינימום האפשרי – הן ברמת הברוקר והן ברמת ניירות הערך שאתם רוכשים.  ★★★★

חיסכון מול ביטוח: חיסכון בלבד. ★★★★

סיכום: אל תבנו על הפנסיה

אפיקי ההשקעה בישראל מנקודת מבטו של הפורש הצעיר:

אפשרויות השקעה הטבות מס נזילות דמי ניהול חיסכון מול ביטוח ציון סופי
קרן השתלמות IRA 4 5 4 4 5 4.4
קרן פנסיה מקיפה 3 4 2 4 3 3.2
קרן פנסיה כללית 2 4 2 3 5 3.2
ביטוח מנהלים 2 4 2 3 3 2.8
קופת גמל 3.5 4 2 3 5 3.5
חשבון חייב במס 5 2 5 5 5 4.4

אדם המתעתד לפרוש בגיל צעיר אינו יכול להסתמך על מסלולי החיסכון הפנסיוני המסורתיים (קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים). את עיקר מאמצי החיסכון שלו עליו למקד בחשבונותיו החייבים במס, מבלי להזניח כמובן את ההטבה האדירה של קרנות ההשתלמות.

אם היה עלי לבחור את "הרע במיעוטו" מבין מסלולי החיסכון הפנסיוני, הרי שקופת הגמל היא העדיפה מכל יתר המסלולים.

קופות הגמל אינן מערבבות השקעה וביטוח (שמן ומים, מבחינתי, אם נזכור שביטוח נועד להגן מפני סיכון, בעוד שהשקעות בהגדרתן מכניסות מימד של סיכון); ניתן להשקיע בהן באופן פסיבי (למרות ההיצע המוגבל); ומעל לכל, קיימת אפשרות שביום מן הימים גם בישראל גם שכירים יוכלו לנהלן כחשבונות IRA, ועל ידי כך להקטין את תלותם הכפויה בקרטל המוסדי.

הבלוגר "משקיע בערך", שנייד לאחרונה את קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שלו לקופת גמל מחקה מדד, סיכם את הנקודה היטב:

"המדינה עושה הכל כדי לבלבל את העמית החוסך. יותר מדי רגולוציה. בשיטה שבה יש חברות ביטוח, גמל ופנסיה שמערבבות ביטוח וחסכון, ושמנהלות [הון] בצורה כושלת שלא מגיעה לתשואות המדדים (שלא לדבר על להכות אותם), המדינה מראש מאלצת אותך להסתפק בתשואה נמוכה עד בינונית. המפתח לפרישה בכבוד הוא להיפטר ממנגון זה ולנהל את כספך בעצמך תחת המטרייה של  IRA. ניהול פנסיה עצמי זהו המפתח לפרישה בעושר. כשזה יקרה, אין ספק שאהיה שם. ללא קרן פנסיה וללא ביטוח מנהלים אלא רק קופת גמל במנגנון ה-IRA, אם במדדים או בבחירה אישית של מניות. מבחינת ביטוחים, ניתן יהיה לקנות בנפרד מרכיבים ביטוחיים והחסכון במסגרת הקופ"ג IRA יהיה חסכון טהור, ללא שיטת הפרימידה של קרן הפנסיה או החוזה הדרקוני מול חברת הביטוח הגרוע בד"כ מבחינת דמי ניהול."

 לטעמי, הדרך נכונה לחשוב על החסכונות הפנסיוניים היא כעל "כרית ביטחון" נוספת למצבכם הפיננסי הכולל. קראו לחסכונות הללו איך שתרצו: חסכונות  "אקסטרה", "בונוס", Nice to have. הם בשום אופן לא מרכיב חיוני בדרככם לעצמאות כלכלית.

התעלמו מהאובססיה התקשורתית סביב נושא הפנסיה. זהו תסמין של שבירות, לא של חוסן כלכלי. אל תשליכו את כל יהבכם על כך שקרטל מוסדי יוביל אתכם לרווחה כלכלית בעוד כמה עשרות שנים. כשמדובר בכסף שלכם — אל תסמכו על איש מלבדכם.

ככל שתשכילו לחסוך ולהשקיע יותר באופן עצמאי כבר היום, כספי הפנסיה ילכו ויאבדו מחשיבותם.  

כתמיד, האמור לעיל משקף את דעתי בלבד ועלול לכלול טעויות. המידע לעיל חסר ואינו מתייחס למכלול השיקולים הרלוונטים לאדם החוסך לפנסיה. נא קראו את הפוסט הזה, כמו כל פוסט אחר באתר, באופן ביקורתי, ואל תבצעו פעולות הרות גורל מבלי להתייעץ עם בעל רישיון.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

164 תגובות

  1. לא צריך 150 אלף ש"ח צבורים כדי לעבור למסלול בניהול אישי בקרן ההשתלמות, מספיקים 50 אלף בלבד. אני משלם 0.3% דמי ניהול בשנה, במיטב.

  2. וואו , דורין בגוב אריות הערך … וחזרה לספר.
    ——————————————————————————————————
    הנה עוד אחת מדרכי האמצע שאפשר לשקול למרות שהיא מצריכה
    מעסיק שיאשר ומניסיוני אין כמעט הדבר בנמצא כלל וכלל :

    http://www.pensuni.com/?p=1516

    וגם בלוג טוב לנושא הפנסיה.

    ——————————————————————————————————
    בנוסף, אני מסכים שהחסכונות הפנסיונים אינם מרכיב חיוני ל [פורשים הצעירים] ( עד גיל 40)
    בדרכם לעצמאות כלכלית אבל לא מסכים ל ב[שום אופן]. כשיש את הבונוס המדובר בנוסף לקצבת הזיקנה
    אפשר לבנות על כלל המשיכה של 4% מהתיק ,לחשוש פחות ולא להסתפק במשיכה של 3% מהתיק.
    ככל שהפרישה מתאחרת אפשר וניתן אף לבדוק משיכה של 5% מהתיק וכשמגיעה הפנסיה למשוך כ 2-3% אחוזים מהתיק שנשאר.
    ——————————————————————————————————

    אשר לליברטאניות ויוזמות ממשלתיות : אני מניח שכמו שאין כמעט אתאיסטים על מטוס שמתרסק כך
    אין כמעט ליברטאנים מזדקנים שסבלו מחצי גורל אכזר ומסרבים בתוקף להינות מרגולציות ממשלתיות בתחומי
    הבריאות ו/או הסיעוד.
    ——————————————————————————————————

    ולסיום, עוד בעניין הפנסיה והפעם ציטוט של פיטר לינץ:
    Never invest in any idea you can't illustrate with a crayon.
    ——————————————————————————————————

    • אכן, פנסיוני בלוג מצוין ומומלץ לכל מי שמתעניין בנושא. כותב הבלוג הוא איש מקצוע בתחום. יש גם את הבלוג של מירב בן-עובד, "לקבל את המירב".

      כן, לכן אני מעדיפה לראות בחיסכון הפנסיוני בבחינת "ריפוד" למרווח הביטחון הגדול גם כך. אני לא מציעה לכלול את החסכונות הפנסיונים בחישוב השווי הנקי הנזיל או שיעור המשיכה הבטוח לצורך פרישה מוקדמת. יותר מדי נעלמים.

      הציטוט של לינץ' גאוני, לא הכרתי אותו. נו גיא, אתה יודע לצייר בעיפרון נוסחת שווי הוגן של תעודת סל? :))

      • אני בדיוק מתאמן על זה בעבודה עכשיו 😉 , אני כרגע בשלב התפתחות בו אני שוכח "ידע" קודם שכביכול היה ברשותי וחוזר לגיל חמש בו הביטוי האומנותי שופע וחסר עכבות , בשלב זה הילדים מציירים בכנות רבה, הם אינם עסוקים בציפיות של הסביבה מהם ועבורם הציור הוא אמצעי נוסף כדי לשחק ובכדי לחקור את העולם.

          • איליה, לא חוכמה! אני יכולה להסביר איך ETF עובד לילד בן 10. אי אפשר לומר את אותו הדבר על הנוסחאות שבבסיס ETN ישראלי ממוצע ('תעודת סל')…

          • דורין, זה היה בצחוק 🙂 (דרך אגב, פעם כתבתי לך בפרטי שאולי כדאי לכתוב פוסט איך הדברים עובדים).
            חוץ מזה למה בכלל להתקרב לETNs 🙂

        • הי הסולידית. נעים מאוד ותודה רבה על התכנים המעולים שאת משתפת עימנו. אני בעבדוה חדשה, צריכה לבחור קרן פנסיה וקרן השתלמות. התחלתי להעמיק בתכנים והבנתי שקופת גמל וקרן השתלמות IRA הרבה יותר משתלם. עכשיו – מה עושים? אני מבקשת מסוכן הפנסיה של החברה לעשות זאת? אני צריכהל לפנות בעצמי לבית השקעות כלשהו ולעשות זאת? אם כן, אין אני יודעת לאיזה בית
          השקעות עדיף לפנות. אשמח לעזרה בנושא 🙂

      • הסולידית, אני חושב שרוב האנשים לא מודעים, אבל בסופו של דבר הפנסיה זה הפוטנציאל להכי הרבה כסף שאדם יפגוש בחייו. כן, גם בהתחשב בחסכון שלו ו/או בדירה. אם אדם מפקיד ממשכרותו 18.333% בכל חודש עבודה והוא משקיע אותו בתבונה, מדובר על המון כסף. הכסף הזה הוא שלו, לא של אף אחד אחר ויש לנהוג בו בחוכמה…וכן, אני בונה על הכסף הזה. מאד אפילו.

        • אכן, יש כאן פוטנציאל גדול מאוד לצבירת ריבית דריבית, אך מבלי לזלזל בכסף (אוני לא מזלזלת באף סכום), הנקודה שלי היא שהחיסכון הפנסיוני מתגמד ביחס לחיסכון היזום. מה זה 18.33% מהברוטו לאדם שחוסך 80% מהנטו?

          • אני כיוונתי את תגובתי לעלובי החיים שביננו שאינם מצליחים לחסוך 80% מהנטו :). ואגב, ההפרשות לפנסיות הן ברוטו ללא מס, כך שמשקלן הוא די גבוה. אבל הנק' שלך ברורה…

      • דורין, אמרת
        "אני לא מציעה לכלול את החסכונות הפנסיונים בחישוב השווי הנקי הנזיל או שיעור המשיכה הבטוח לצורך פרישה מוקדמת. "

        אני חושב שאף השמרנים מביננו יכולים לכלול את החסכונות הפנסיונים הנ"ל לאחר שינקו עצמאית
        חשבונאית ותיאורטית מהסכום קנס בשיעור של 35% שיהווה מחיר הנזלתו.

  3. אני מבולבל קצת מהמסר הסותר לכאורה: מצד אחד את מציעה לרוב האנשים לא לנסות להכות את השוק ולא לנסות להפוך למשקיעי ערך חובבים ("השוק יעיל יותר ממני, מכם וממשקיעי הערך"), ומצד שני את שמה פה דגש גבוה על IRA ועל הגמישות של אפשרויות ההשקעה. מה הטעם בגמישות, אם בסוף אני אקנה את אותו אג"ח שהקרן קונה?

    • בשתי מילים – שליטה ובקרה.

      היום אין לך שום שליטה ובקרה על מה שעושה מנהל הקופה. הוא יכול לסחור בניירות ערך שונים כאוות נפשו ואתה לא תדע מכך. רוב מנהלי ההשקעות גם לא מתנהלים באופן פסיבי, אלא מנסים ביודעין להשיג תשואות גבוהות יותר מהמדד, כדי להתברג במקומות הראשונים בטבלאות המצחיקות שלהם. השפעה שלך כחוסך עצמאי מוגבלת לבחירת "מסלול השקעה" מעורפל.

      אני מצדדת ב-IRA מכיוון שזהו המכשיר היחיד שמאפשר לחוסך לקחת אחריות על החסכון הפנסיוני שלו ולהפקיע אותה מידי תעשיית ההשקעות המוסדית. גם אם זה אומר שבמסגרת ה-IRA אני קונה 100% קרנות פסיביות של ואנגארד ועוזבת אותן לנפשן עד גיל 60. התמיכה שלי ב-IRA אין פירושה תמיכה בניהול אקטיבי, ההיפך. זו בסך הכל פלטפורמה.

  4. מה זה חשבון חייב במס ואיך מניידים את כספי הפנסיה אליו?

    • חשבון הבנק שלך, לצורך העניין, הוא חשבון חייב במס. כנ"ל חשבון השקעות המתנהל בבית השקעות.
      אין לך אפשרות למשוך כספים מהחסכונות הפנסיונים לחשבון חייב במס לפני גיל 60, אלא בכפוף לתשלום קנס בשיעור של 35% (זה נחשב "משיכה שלא כדין"). חריג לעניין זה היא קרן השתלמות שאותה ניתן למשוך בתום 6 שנים לחשבון הבנק, אבל זה מאוד לא כדאי בגלל הוויתור על הטבת המס (פטור ממס רווח הון עד לתקרה).

  5. ישראל הטעם בזה שאתה זה ששולט בתמהיל ההשקעות שלך.

    דוגמה מצוינת – משבר 2008-2009 כאשר הקרנות מכרו בהפסד כי חלק מלקוחות רצו למדוך את הכסף, ואז גם מי שרצה להשאר בשוק נפגע ונעל הפסדים. יתרה מזאת מי שרצה בפברואר -מרץ 2009 להיחשף יותר למניות כי השוק היה מאוד מאוד מאוד זול לא היה יכול לעשות זאת, כי אין לך שליטה.

    בזמנים רגועים יותר – זול יותר לנהל כסף בעצמך.
    והכי חשוב – שליטה על תמהיל ההשקעות שלך לא תלוייה ברצון לבונוס של מנהל קרן שקר כלשהי.

    • איליה , אם אתה חושב שניצחת, הגבת לפני ועוד שלש פעמים אז יש לי חדשות בשבילך – הגבתי לפניך ,אני ממתין לאישור ושווה לחכות.
      בקשר למה שאתה אומר לגבי 2008-2009 – זה נכון , אני אתרברב גם בבלוג הזה ואציין שנובמבר 2008 עזבתי עבודה ( שוף על הבטחון) ואת כספי הפיצויים השקעתי בינואר 2009 במניות ת"א 25 ובתל דיב לרוב. כמובן שהקורא הנבון ראשי לא להאמין והאמת שלא פתחתי בלוג וכתבתי על זה בזמנו. אז שלא יאמין … למי איכפת?

      טוב, כמו שאתה אומר אני לא ממליץ, לא יועץ , לא מבין על מה אני מדבר וגו' …

  6. סיכום יפה אבל כמו כל הפוסטים על חסכון פנסיוני גם הוא בקושי מתייחס לפוליסת ביטוח מנהלים המבטיחה קצבה. אמנם כבר לא ניתן להשיג פוליסה כזו אבל עדיין שעור גבוה של המבוטחים ״כלוא״ בה כיוון שלא רוצה לאבד את הקצבה המובטחת. אשמח אם תוכלי להתייחס לשאלות אילו הנוגעות לפוליסות מבטיחות קצבה:
    1. האם כדאי להתנייד לפוליסה אחרת (או קופת גמל) שאינה מקדם קצבה?
    2. האם ניתן להוריד את הסיכון של התיק הפנסיוני ככל שגיל הפרישה מתקדם (או לאחר הפרישה)?
    3. האם הקצבה (לאחר פרישה) תלויה לחלוטין בביצוע מנהלי התיק? תנודתית בשיעור דומה לתיק המנוהל?

    וכרגיל תודה על הפוסט!

  7. דורין, שאפו על הפוסט החשוב הזה.
    הארה אחת: את בכלל לא התייחסת לנושא של ביטוחי מנהלים מלפני 2013 בהשוואה הסופית שלך. נדמה לי שזה כן רלוונטי להרבה אנשים.
    מקדם קיצבה קבוע מעלה מאוד את האטרקטיביות של האפיק הזה (וחוסר כדאיות למעבר לאפיק אחר) עבור אותם אנשים שבחרו בו לפני 2013.

    • מסכימה ב-100%. אך באותה מידה גם לא התייחסתי לפנסיות תקציביות, קרנות פנסיה ותיקות, קופות גמל הוניות ושאר תפנוקים פרה-היסטוריים. התייחסתי למסלולים העיקריים הזמינים *היום* לפורש צעיר אשר מחויב על פי חוק פנסיה חובה להפריש כספים לחיסכון ארוך טווח.

  8. בתור עצמאי שלא מחוייב להפריש לפנסיה וחוסך כבר היום למעלה מ50% מההכנסה – האם נכון פיננסית להפריש לקופת גמל?
    מצד אחד מדובר בהטבות מס משמעותיות (גם בזמן ההפקדה וגם על רווחי הון), ומצד שני – אין לי שום כוונה לחכות לגיל 67 כדי לפרוש- וזה רק ירחיק את הפרישה.

    • למה שירחיק?
      מה שיושב בקרן יושב ואל תיגע בו בפרישה עד הגיל שאפשר להתחיל..
      גם ככה אתה לא חייב את כל הסכום נזיל ביום הפרישה.

  9. הבעיה בהפקדה לקופת גמל היא שכדי לקבל קצבה צריך להעביר את הכסף לקרן פנסיה בבוא הזמן.
    כמו כן הסכום המינימלי המאפשר היוון צמוד למדד כך שהיום זה כבר כ4400 שקל לחודש קצבה שזה שווה ערך לכ900,000 חיסכון ומי יודע מה יהיה מקדם הקצבה בעוד 30 שנה לאדם צעיר?
    מסקנה – קרן השתלמות וויתור על הטבות מס של מסלולי הקצבה לטובת חיסכון נזיל בקרנות מחקות.

    • נתת את כל הסיבות למה כן לעבור לקופ"ג:
      1. אתה צריך מינימום לקצבה. אם אתה רוצה לפרוש עשיר, אתה צריך הרי לצבור כמה שיותר? בקרן פנסיה זה לא יקרה
      2. המקדם שיהיה בעוד 30 שנה הוא אותו מקדם בקרן פנסיה ובקופ"ג

      • כוונתי לא לקרן פנסיה וגם לא לקופת גמל, מה שרלוונטי רק לעצמאי. לשכיר אין ברירה והוא
        צריך לבחור בין קופת גמל לקרן פנסיה כשלכול אחד מהשניים יתרונות וחסרונות.

  10. לגבי ביטוח מנהלים מבטיח קצבה – מקדם גבוה ודמי ניהול מופרזים, כמו כן ההבטחה למקדם מובטח יכולה להשתנות באישור הרגולטור כשחברות הביטוח יכריזו בעוד 30 שנה שעמידה בהבטחת המקדם תגרום להן לפשיטת רגל וזה לא לטובת כלל החוסכים…
    לכן מוצר זה רלוונטי רק לחוסכים מבוגרים העומדים לפני פרישה, לצעירים הבטחת המקדם לא שווה את הקנס הנלווה בדמי ניהול מופקעים.

  11. שלום,

    יש לי ביטוח מנהלים משנת 2000 ורציתי שיורידו לי את דמי הניהול שם.
    הסוכן ביטוח אמר לי שאי אפשר לעשות זאת כי לא ניתן לבצע כל שינוי בפוליסה.
    האם זה נכון? האם אין אפשרות להוריד דמי ניהול שם?
    האם מה שנקבע כשחתמתי על הפוליסה לא ניתן לשינוי מאוחר יותר ?

    תודה

  12. בין תיאורטיקנים וליברטאנים, למציאות, לתינוק, ולמים, ולמה לשפוך את המים עם התינוק זה רעיון גרוע

    1. הדילמה נולדה חיה ומתקיימת, החל מהרגע שהמדינה, ישראל כמו גם מדינות רווחה נוספות, נוהגות למנוע מאזרחיהן לגווע ברעב, וישנו הסדר סוציאלי, לרבות, "דמי הבטחת הכנסה".

    ללא רשת סוציאלית, וודאי שהמדינה לא הייתה טורחת כלל להכנס לחיסכון מרצון, או בכפייה. להיפך, ישנן ארצות שבהן המדינה מותירה את האזרחים למות, ואף בעקיפין תורמת לזאת.

    השמועות אומרות שממשלת סין מסבסדת עישון למבוגרים. אני מניח שהממשלה שם לא מצאה מחקרים שעישון מוגבר ומסובסד מאריך את תוחלת החיים.

    ברוסיה, של ימינו, של רק של ימי בריה"מ, מבוגר מעל גיל 75 יכול לחלום שישלחו אליו אמבולנס. בדיקות הדם הם כל כך לא מעמיקות, שבישראל זה היה נחשב ללא ספק לרשלנות מקצועית…

    בישראל, אלו הם דברים שלא יעלו על הדעת…

    2. אנשים מרצונם עקב מגבלות שונות, ואחת המגבלות הידועות ואף החביבות על הסולידית בדוגמאות ההשקעה שלה היא, שיש לזכור "שאנו קופים משודרגים". אין מה לעשות. הרוב המוחלט לא מסוגל לחשוב על חיסכון לעוד 20-30-40-50 שנה. פשוט לא.

    3. במצב כזה, חוששת המדינה, שאותה "הבטחת הכנסה" תינתן בצורה כה רחבה עד שתאיים על כל הסדר החברתי בישראל, או שהמדינה תעבור לראות מצבים קשים.

    4. ליברטאני או לא, חיסכון פנסיה כפוי הוא הכרח המציאות.

    5. אלא שההסדר בישראל הוא גרוע. גרוע כך שכספי האזרח, כ 30% מהחיסכון נבלעים בעמלות שונות , והניהול עצמו גרוע, ולא גלוי.

    6. את המים אין לשפוך עם התינוק. יש לאפשר מסלולי IRA בפנסיה, ואולם פיתרון זה מתאים לשכבה דקה מאוד מהאוכלוסיה.

    לפיכך היה רצוי שהמדינה עצמה תכפה מסלולי השקעה עד לאותו גובה מינימלי 3850 שח, ומשם יעשה כל אחד כרצונו.

    זאת ועוד, דמי הניהול בכספים אלו, שנכנה אותם לצורך הדיון "הרובד הראשון", יהיו עם דמי ניהול נמוכים, נאמר לא יותר גבוהים מה שקרן Vanguard נוהגת לגבות בקרנות שלה, סביב ה 0.1 עד 0.18 אחוז.

    7. על כל השאר, רשאי אותו חוסך להמשיך ולהפקיד את כספיו בקרנות אלו, לרבות דמי הניהול הנמוכים, או שאת יתרת כספו יוציא לניהול IRA או לשוק החופשי, או לא יחסוך מעל סכום המינימום כלל, הכל לפי רצונו.

    הערות קצרות:
    1. קרן השתלמות ב IRA ניתן לקבל בדמי ניהול שנחשבים כיום לנמוכים יחסית, הצעתי בשורות מעלה שייקבעו דמי ניהול נמוכים יותר, אבל במציאות של היום ניתן לקבל ב 0.3 (IBI לדוגמא)

    2. בקרן פנסיה מקיפה, בוודאות, הסכומים ירדו, היות שתוחלת החיים עולה כל הזמן ב 50 שנה האחרונות, וסכום הפנסיה, היות שהן חייבות להיות מאוזנות יורד.

    על רקע זה, היה טוב אם הציבור ידרוש ביתר שאת תיקונים שיאפשרו חיסכון פנסיוני IRA, או מנוהל כפי שהוצע מעלה.

  13. פוסט מעולה,
    הנתון היחיד שחסר בטבלה הוא -מה הקנס שתשלם אם תמשוך את הכספים לפני הזמן בכל מסלול. (אם אפשר בכלל).

    • היי רון, התייחסתי לזה בגוף הפוסט. למיטב ידיעתי הקנס "שווה" לכל המסלולים ארוכי-הטווח: 35% מהצבירה או קנס בגובה שיעור המס השולי, הגבוה מביניהם.

      • עוד שאלה, מה היית עושה אם בגיל 35 היו לך כ 300 אש"ח בקרן פנסיה. מושכת וסופגת 35% ?

        • ron
          אם היה מדובר במשקיעת ערך בת 35 שבאמת מאמינה ביכולתיה ארוכות הטווח להכות את השוק , לא בונה על כספי הפנסיה בשנים הקרובות ובעיקר
          puts her money where her mouth is
          אזי אם שוק הפנסיה צפוי נאמר לעשות 7% מצטבר בשנה
          ומשקיעת הערך מניחה שהיא תעשה תשואת אלפא של 3% מעבר למדד – שווי התיקים יתאזן
          לאחר 15 שנה ומכאן אם תמשיך לעוד 15 שנה נאמר היא אמורה להכות הפנסיה בכללי
          ב55% נוספים.

          נקודת האיזון לתיק מנייתי במקרה של בן/בת 35 בהשקעה ל 30 שנה. בהנחה שהפנסייה תיתן תשואה שנתית מצטברת של 7% היא 8.5% או תושאת אלפא של 1.5%.

          אלא מאי שלא הייתי מהמר עדיין על שינוי שם הבלוג ל "סולידית בערך".

  14. יישר כוח על ההתייחסות הרעננה והמעניינת לנושא החיסכון הפנסיוני. חשוב לי להתייחס למספר נקודות מזווית של יועצת פנסיונית
    1. לגבי ביטוחים: הביטוחים הם מרכיב חיוני בכל תיק פנסיוני של אדם שעדיין לא צבר מספיק נכסים כדי לפרוש. כלומר: הוא עדיין תלוי בכוח העבודה שלו ולא הגיע לעצמאות כלכלית. מי שחוסך לחיסכון פנסיוני עושה זאת כדי להנות מהטבות המס. הרוב הגדול הם שכירים שחייבים להפריש על הפי הצו והמעסיק מפריש גם הוא. לכן לגבי תוכניות פנסיה קיימות מדובר (לפחות ברוב הגדול) באנשים שמתפרנסים עדיין. ההנחה היא שהם לא עובדים כי מתחשק אלא כי הם עדיין זקוקים לצבור את הרכוש שיתן להם עצמאות כלכלית. אם יאבדו את כשר העבודה שלהם או שהמשפחה שלהם תאבד את אחד המפרנסים עקב מותו תהיה ירידה גדולה מאד ברמת החיים. הביטוחים בקרן הפנסיה (גם המקיפה וגם המשלימה שם ניתן לותר עליהם) הם הזולים ביותר. כ- 20% מעלותם בפוליסה חיצונית. נכון שלא ניתן לותר עליהם (למעט עמית רווק ללא ילדים שיכול לוותר על ביטוח השארים) אבל קשה לי להסכים עם ציון 2 כאשר עבור רוב הלקוחות שלי המענה של קרן הפנסיה הוא הטוב ביותר. לדעתי יש להפריד בין אנשים שיש להם צורך בביטוחים לכאלו שלא.
    2. עוד נושא שחיוני להתייחס אליו לדעתי הוא הנקודה שהתנאים בקרן פנסיה לא נקבעים מראש אלא ניתנים לשינוי. בראש האיומים על הקצבה שנקבל מקרן הפנסיה הם עליה בתוחלת החיים וריבית נמוכה (כבר יש חוזר עם כוונה להוריד את הריבית מה שיגרום לעליה במקדם וירידה בקצבה)

    ובכל אופן אני מברכת על הדיון המעניין והזוית המרעננת

  15. שאלה: האם במעבר ל IRA אנחנו לא מפסידים את האג"ח היעודי של מדינת ישראל שנותן 4 אחוז צמוד מדד ומיועד רק לגופים מוסדיים ? האם לא היה צריך להכניס את זה לטבלה למעלה?

    תנו לי ממשלתי 4% צמוד מדד ואני כבר היום פורש מהמרוץ ומצטרף לסולידים

    • אכן, מפסידים, ואני מסכימה שהאג"ח המיועדות הן נכס מדהים (תשואה גבוהה באפס סיכון). מצד שני, "מרוויחים" את הזכות להשקיע במשהו אחר כראות עיניך.

      • האם היתרון העיקרי ב IRA הוא בעיקר מרוויחים את הכסף עצמו……הכסף לא במסגרת של "ערבות הדדית" , כך שמה שיש לך, שלך. מה שאין כך בקרן פנסיה כללית?

        למרות האג"ח המיועדות, מנהלי הקרנות "מצליחים" לעיתים להפסיד הרבה מאוד כסף… עיין ערך 2008.

    • זה רק 30% מהכסף, אז לא תוכל לפרוש כל כך מהר. בנוסף המנהלים המוכשרים מצליחים להפסיד גם עם אגח מיועדות לעיתים…

      • שי , אני לא בעד מנהלי קרנות הפנסיה אבל לא יפה סתם להשמיץ לפחות לגבי נתוני העבר הלא רחוק :

        http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000911619

        • גיא,
          * תודה גיא, אכן , יש לומר ביושר, הקופות לא הפסידו. כנראה הייתי תחת הרושם של שנת 2008 🙂

          ** בלי קשר, בטבלה בקישור שצירפת, מדד תל אביב….. 25 וגם תל אביב 100 עשו יותר מכל הקופות גם יחד…..וזה עוד בלי דמי ניהול…מי יתננו IRA

          • שי, בהחלט. מי יתננו IRA?
            אני חושב שהוגן שגם לנו יזרקו עצם ואפשרות למי שרוצה לקנות קצת אג"ח מיועדות לתיק.
            אגב, אוטוריטות השקעות למינהם , בינהם באפט ( ציינתי בתגובות לפוסט "מה יקרה אם כולם ישקיעו במדדים? ") לא צופים תשואה של יותר מ7%משווקי המניות בעתיד. אני לא חסיד של אוטוריטות אבל ממליץ להתחשב.

            אני חושב שאולי פתרון חלקי לבעיות הפסדים בIRA שציין איש (3718) ואח"כ ניצול
            משאבי הביטוח הלאומי יכול להיות ע"י תמריץ של מתן אפשרות לרכוש אחוזים נוספים של אג"ח מיועדות(אולי אפילו בשיעורים נמוכים מצמוד +4.86%) מהתיק מגיל 60 ומעלה. נניח 5% נוספים מהתיק כל 5 שנים. כך תהיה גם סוכריה וגם מקל בצורת פיקוח והצהרה על סכום התיק. כמובן שאחוז יותר גבוה של אג"ח מיועדות בתיק ימנע גם תנודתיות שהיא כמובן יותר משמעותית לאנשים בסביבת גיל הפנסיה שמעונינים ביציבות הכנסותיהם.

  16. תשובה לאלון:
    פני הדברים אכן הם כאלה .עם זאת בפוליסה ממהדורה זו צריך לבדוק פרמטר נוסף , של עלות שקועה בעת רכישת ביטוח חיים , המכונה "ביטוח יסודי" , יש מקרים שהוא מגיע לכדי גריעה של 20% מהפקדה שוטפת (חודשית).

  17. תשובה ליאיר:
    פני הדברים אכן הם כאלה .עם זאת בפוליסה ממהדורה זו צריך לבדוק פרמטר נוסף , של עלות שקועה בעת רכישת ביטוח חיים , המכונה "ביטוח יסודי" , יש מקרים שהוא מגיע לכדי גריעה של 20% מהפקדה שוטפת (חודשית).

    • למעריץ – מה זה "עלות שקועה" ? אני ידוע שיורד לי מהחיסכון רק הריסק ודמי הניהול…

  18. פריט מידע אחד שלא צויין ברפורמה המעולה של הממשלה – מה קורה כשאתה מת
    בפנסיה הונית, מה שחסכת הוא שלך, ומועבר לבני המשפחה לאחר מותך
    במסלולים המפרישים קצבה חודשית, ומקרה של מוות מוקדם, סיכוי סביר שמה שחסכת בעמל רב יעבור לרשות הכלל (וחברת הניהול)

  19. אני לא אכנס לשאלת הפנסיה חובה והשוואתה להתעמלות חובה, אם כי אין לי ספק שאם סל הבריאות שלנו היה מושקע הרבה יותר במניעת מחלות והרבה פחות בהעשרת חברות התרופות, הוא ניתן היה לצמצום משמעותי.

    אני חושבת שהניקוד שנתת לאפשרויות השונות הוא מאוד סובייקטיבי, מתוך האופן שבו את מנהלת את חייך (זה בסדר, ברור שבלוג הוא מקום סובייקטיבי).
    מכיוון שלכסף אין צבע, אני חושבת שאדם שרוצה לפרוש בגיל ביניים ולא בגיל צעיר במיוחד, נניח בגיל 50, יכול וצריך להשתמש בהטבות המס שהמדינה מציעה, ושהחסכון הפנסיוני יהיה חלק מהחסכון שלו לזמן פרישה. משיכת הכספים בפועל יכולה להעשות בצורה מדורגת על פי כלל ה- 3% או 4% או אפילו 5% תלוי בגילו, כאשר הבחירה מהיכן למשוך את הכסף תהיה תלוי גם בתכנון המס המתאים, כלומר תחילת משיכה מהחשבון הממוסה, לאחר מכן מקרן ההשתלמות ולבסוף מהחסכון הפנסיוני, כאשר כבר יגיע לגיל הפרישה הרשמי.

  20. אלון, מדינה היא חבורת שודדים שבמקרה הטוב מסוגלת להגן עליך מחבורת שודדים אחרת (וגם זה מוטל בספק). רשת בטחון חברתית אינה תפקידה של המדינה- היא תפקידה של החברה, כלומר המשפחה, הקהילה, אגודות וולנטריות וגופים אחרים.

    היהירות בקביעה שכולם קופים ולא יכולים לתכנן לפרישה דוחה בעיני. די בכך שהמדינה תיתן לכמה "קופים" להגיע לפרישה בלי חסכונות וחייהם ישמשו דוגמא מצויינת לשאר ה"קופים" למה כדאי לחסוך לעת זקנה. אתוס החסכון היה קיים דווקא בתקופות בהן לא הייתה מדינה שניסתה לכפות חסכון ו"רשת בטחון חברתית". כל סיפורי האגדות (שהתעצבו בתקופות בהם לא הייתה NANY STATE ) עם מוסר ההשכל מדגישים בדיוק את זה- מי שחוסך ליום סגריר ישרוד וישגשג, לעומת הבזבזן והנהנתן.
    אנשים בעבר לא היו פחות "קופים" מהיום (לדעתי, יותר). הרעיון שבירוקרטיה כלשהי שנתונה לשרירות ליבם של פולטיקאים תוכל לתכנן ל 40 שנה קדימה טוב יותר ממה שאנשים מתכננים לעצמם הוא הזוי וסותר את כל חוקי הכלכלה.

    בקיצור, צאו לי מהכיס! אם בא לי לחגוג לזלול ולסבוא עד גיל 50 ואז לתקוע כדור בראש, מה זה מעניינכם? למה לכפות עלי פנסיה? ואם אני כן רוצה לחסוך אבל בצורת מטבעות זהב? או אולי להשקיע כסף בצעירותי בהכשרה במקום לחסוך ואז לחסוך יותר בזכות ההשקעה המוקדמת? אין סיכוי שאיזה פקיד יודע יותר טוב איך אדם צריך לנהל את הונו ואת חייו..

    • היי נתן . בסך הכל דורשים ממך לחסוך 5.5% את הפיצוים אתה תמיד יכול למשוך {ובתשלום מס נמוך או ללא מס כלל} היתר זה כספי המעסיק — שלא היית מקבל אותם — לכן הסיבה שניכנסו לך לכיס היא שמי שלא חסך כלל ולא רוצה לתקוע לעצמו כדור בראש לפני גיל 100 לא יפול כנטל על הציבור .
      מי שרוצה לחסוך בשיטה הקיצונית של הסולידית יעבוד עוד שנה שנתיים לכל היותר ולבסוף יפגש עם התגמולים
      בגיל 60. שוב את הפיצוים ניתן למשוך בהדרגה ללא מס כלל.
      הדבר המשמעותי באמת הוא הוא בבעית ההון שילטון : השילטון מאפשר לקבוצת אנשי ביטוח ובנקים לחגוג על ההפרשות לפנסיה ובכך מקטין אתם ב25-30% על זה צריכה להיות המלחמה האמיתית.

      • הי דוד,
        אתה מתעלם מכלל בסיסי בכלכלה- המעסיק רואה את העלות הכוללת שלך, כולמר החלק שהמעסיק משלם בעצם בא מהכיס שלך. במילים אחרות, אם למעסיק שווה לשלם עליך X כדי שתעבוד (שמותכם אתה מקבל 0.5X בגלל כל מני אילוצים חוקיים), אז אם נוריד את האילוצים החוקיים המעסיק ישלם לך ישירות את כל ה-X. צאו מהסרט – אין כזה דבר מס על מעסיקים! הכל מגולגל למחיר שמאזן בין היצע העבודה לביקוש לעבודה ,ולכן מתורגם למשכורת של העובד.

        יתר על כן, זה שמשהו לא נורא מזיק לא אומר שהוא בסדר. אוסף של כפיות קטנות "לטובת הציבור" בסוף מייצר מסה שלהתערבות שיוצרת יוקר מחיה בלתי נסבל. אין בסיס מוסרי לכפיה על אנשים לחסוך לפנסיה, וזה צריך להיות מספיק, אבל גם בצד התועלתני זה נראה לי לא יעיל, כמו שאמרת: הון-שלטון.
        זה לא איזו בעיה מיוחדת לישראל- הון שלטון קיים בכל מקום שבו המדינה כופה על האזרחים לרכוש מוצר שהם לא רצו, או בהיקף שלא רצו, ומגבילה את ההיצע לספקים מאושרים בלבד (כמו הפנסיה אצלנו).

  21. איש (3718)

    באופן פרדוקסלי החסכון הכפוי לפנסיה משרת את הליברטאנים ואת החסכנים.

    מדוע? כי בטוח לאומי והבטחת ההכנסה (כתוספת לקצבת זיקנה) הקיימת בו , היו צריכים בעבר לממן אלפי רמאים שחסכו רכוש רב ושמרו אותו באופן נסתר כדירות להשקעה או חשבונות בחו"ל או בנאמנות אצל ילדיהם, ואז בגיל פנסיה דרשו הבטחת הכנסה בנוסף לקצבת זיקנה כי טענו שאין להם כלום.

    כדי לפתור זאת מחייבים את כולם לחסוך לפנסיית חובה. אין אפשרות להעלים את כל הרכוש בגיל 67 ואז לדרוש כסף מביטוח לאומי.

    • איש (3718), אהבתי את הטיעון.
      בכל מקרה כל הקייס הליברטריאני חלש במקרה שבו ברור שהציבור טוב לב לא יוכל לעמוד בצד ולתת לבן אדם שעשה טעות לגווע ברעב בשל טעותו. מכיוון שמי שלא טרח לחסוך יפול לנטל על הציבור, אז מותר לחייב לחסוך.
      אם יש לי ביקורת על החובה לחסוך היא מבחינת ההגיון המקרו-כלכלי שלה. בתקופה שבה הריביות כל כך נמוכות, מה שמעיד על עודף חיסכון, צריכים לכאורה לחייב את הציבור לבזבז בפקודה, ולא לחסוך בפקודה.

      • איש (3718)

        הנה דוגמא מהודעה בפורום בורסה בתפוז היום:

        "אני באמצע שנות החמישים שלי, נמצא במשבר תעסוקה -עצמאי שלא מצליח להרוויח כסף, בלי פנסיה ובלי פיצויים.הייתי מאד רוצה לשמוע דעתכם על אפיקי השקעה לטווח של 3-5 שנים להשקעה של כ 1 מליון שקל והשקעה לטווח ארוךשל כ 12-15 שנים של סכום דומה.לא מעוניין כרגע להשקיע בנדלן.תודה מראש למשיבים"

        http://www.tapuz.co.il/forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=29&MessageId=177099585

        פרשנות:
        עצמאי שלא חסך לפנסיה (קורה הרבה) ואולי בזבז הרווחים על ג'יפים וטיולים, מה שיקרה בפועל הוא שיקח הבטחת הכנסה בגיל הפנסיה ויאשים "המדינה" (כמובן שיסתיר החסכונות שיש לו אצל הילדים).
        פנסיית חובה מנסה למנוע את זה.

  22. פוסט מעולה. כל הכבוד על ההשקעה!
    אני גם מאד מסכים עם הרוח הפילוסופית הנושבת ממנו.

    הערה אחת לי (תמיד יש…): את כותבת שקופת הגמל עדיפה על הפנסיה כי היא לא נכנסת לעניין
    של ערבות חברתית ביטוח וכו׳.
    אבל את גם יכולה להרוויח מערבות חברתית. יש פה שאלות שקשה מאד לענות עליהם: מה יקרה עוד 30-40 שנה? מה יקרה כשיגמר הכסף בקרנות הפנסיה? מי יפסיד ומי ירוויח?
    אני מניח שיהיו הפגנות רבות והמדינה תאלץ לשלם לפחות חלק מהביטוח הפנסיוני. מאיפה היא תקח
    את הכסף? ממשלמי המיסים בעוד 30-40 שנה ואולי גם יהיה איזה default קטן באג״ח (או אינפלציה).
    לכן, לשם ניהול הסיכונים, אני חושב שראוי לשים שם קצת כסף ולו רק בגלל שרוב העם שם את כספו שם (בפנסיה). אני מסכים אתך לחלוטין שזה לא רצוניאלי ואני מסכים בהחלט שאין לבנות על הכסף הזה, אבל
    לטעמי, אם הבחירה בין קופת גמל לפנסיה: אני הייתי בוחר בפנסיה. כמובן, שרוב החסכון צריך ליהיות
    בניהול האדם עצמו (תיק בראון או משהו דומה).

    • אם יהיה לך קופ"ג לא תצטרך להתעסק בשאלה זו. מה ששלך יהיה שלך. בקרן פנסיה אתה צריך לקוות שלא יהיה אסון המוני, שהעמיתים אינם מבוגרים מדי וזה רק בפן הביטוחי. אני לא מדבר בכלל בצד ההשקעתי שבו הם גרועים ביותר. אז נכון, דמי הניהול נמוכים אבל זה רק צד אחד של המשוואה.
      למשעה, אתה צריך לקוות שאם אתה בקרן פנסיה, שלא יהיו הרבה אנשים שיעברו לקופ"ג, כי אז הצבירה הכוללת של הקרן תהיה נמוכה, מה שיוביל להפעל תמנגנון איזון אקטוארי על חשבונך.

      • ולמה בדיוק אתה חושב שקופות הגמל לא יפגעו? החברות שמנהלות אותן הן אותן חברות
        שמנהלות את הפנסיה. במצב של פשיטת רגל וחוסר יכולת תשלום לבעלי קרן הפנסיה,
        יתכן ואף סביר, שהמדינה תתערב (אחרי כמה הפגנות של "העם דורש פנסיה שהובטחה לו") ותגיד לחברות האלו: "בסדר, אנחנו לא רוצים שתפשטו את הרגל, אז נעשה אתכם עסק:
        אנחנו ניתן קצת לכם קצת כסף, בעלי קופות הגמל שהם לקוחות שלכם יתכנו קצת כסף,
        ובעלי קרנות הפנסיה יקבלו קצת פחות."
        במקרה כזה, שווה שיהיה לך גם כסף בקרן הפנסיה, שכן אפקטיבית בעלי קופות הגמל יממנו
        חלק מהפנסיה.

        זה מה שאני מנסה לומר: כשיש לך כסף בקופת גמל, זה לא שזה כסף שלך בבנק. זה כסף
        בחברה X. לחברה X יש גם קרן פנסיה, ואם היא קורסת כי לא העריכו נכון את תוחלת החיים
        וכו' , הכסף שלך בקופת הגמל לא באמת בטוח.

        • אם יהיה אסון המוני, מכח השיטה של הקרן פנסיה, הם יצטרכו להפעיל מנגנון איזון אקטוארי לאזן ההתחיבויות. מה שאתה מציע זו פשיטת רגל חוקתית וקניינית. (ולא שזה בלתי אפשרי) אבל תחשוב על מצב שסתם יש 20% חולים בקרן פנסיה שלך וכל פעם אתה מאזן את הקרן פנסיה כדי שהיא תוכל לעמוד בהתחיבויות שלה. אתה אפילו לא מרגיש את זה איך זה אוכל לך את התשואה.

          בכלל, ההגיון בתשובה שלך לא ברור. אם אתה הולך על הקרן פנסיה כי בעוד 30 שנה יהיה בה חור אקטוארי ואז ייקחו מקופ"ג, אז לא עדיף להיות בקופ"ג ששם הסיכוי יותר נמוך שייקחו, וגם לא יאכלו לך את התשואה מלכתחילה במשך 30 שנה בעקבות הבור שנוצר?!

          אם אתה רוצה לחיות במנגון סוציאליסטי שכאילו ייטיב איתך בטח במצב קיצוני והיפוטתי, זה בסדר גמור. בסוף הדרך פשוט תהיה לך פחות פנסיה. מה ייצא לך מזה?

          תוסיף את העניין של במקרה פטירה, הלכה לך ולמוטבים הקרן, התשואה שהם עושים היא גרועה, יש לך אכ"ע שאתה לא יכול לבטל ויש לך מנהל קרן גרוע. כ"כ גרוע שלקרנות פנסיה ולביטוחי מנהלים יש ועדה או חברת השקעות (לא סגור על המינוח המדוייק) שמייעצת לה איך להשקיע. אתה משלם דמי ניהול כדי שהפנסיה שלך תפנה לחברה חיצונית ותסביר לה איך להשקיע מאות מיליארדים. נשמע לי מנגנון די עקום.

          • אתה מסבך את הדברים שלא לצורך.
            ראשית, בוא נפריד את נושא ניהול הכספים והעמלות, שכן הוא גרוע גם בפנסיה וגם בקופת גמל. גרוע באותה מידה. לכן, אפשר להזניח אותו.

            לגבי אפקט הביטחון הפנסיוני, אני רואה שתי אפשרויות:
            1. הסתברות: 0.5. ישאר כסף לחברות הפנסיה. במקרה כזה אני נהנה מביטוח פנסיוני.
            זה דבר חשוב, כי יש קיים סיכון כלכלי שאחיה הרבה שנים, ואני רוצה שיהיה לי ביטוח מהסכנה הזאת. (כמובן, שעדיף לחיות יותר, אבל זה פחות כלכלי). בעלי הפנסיה מרוויחים
            מהביטוח.
            2. הסתברות: 0.5. חברות הפנסיה לא מסוגלות לשלם את הפנסיה כי נגמר הכסף. יש
            הפגנות של "הבטיחו לנו", המדינה מתערבת, וכולם מפסידים (חוץ מהחברות): בעלי
            קופות הגמל, בעלי הפנסיה. בעלי קופ"ג מפסידים פחות.

            כשאני משקלל 1+2 אני מקבל שעדיף שיהיה לי כסף בקרן פנסיה, מהסיבה הבאה:
            אם 1 יקרה: קרן פנסיה עדיפה. אם 2 יקרה: שתיהן יפגעו, לכן עדיף לשים כסף בפנסיה.

            בגדול, אני בונה על זה שיש פה משחק לא הוגן: אם מרוויחים, בעלי קרנות הפנסיה
            מרוויחים. אם הכל קורס, המדינה מתערבת ובעלי קרנות הפנסיה מפסידים פחות.

            לא הוגן שכך מתנהל העולם. אבל עדיין ככה הוא מתנהל.

          • ניר, אתה טועה.
            1. קודם כל, אני בקופ"ג מחקת מדדים, כך שזהו (כמעט) ניהול לא אקטיבי בכלל. אתה שם את מבטחך יותר מדי על ביטוח. הון זה הביטוח הכי טוב שיש. העשירים בכלל לא מבטחים את עצמם בשום דבר. אני לא זקוק לביטוח על חשבון הון. אני זקוק להון. ההון מייצר הכנסה.
            2. אם אתה חושב שעברתי לקופ"ג ואני "יכול להתעלם מנושא ניהול הכספים" נראה לי שפספת את כל הנק' של לעבור לקופ"ג. אני עברתי בעיקר בגלל התשואה שההצמדה למדד ה S&P מציעה לי. תבדוק מקרה פשוט. חוסך שיש לו 300,000 ויש לו עוד 30 שנה לחיות. כמה יהיה לו בתשואה של 7% שנניח קרן הפנסיה שלו מבלי להפקיד שקל נוסף? יהיה לו 2.4M. וכמה יהיה לו בתשואה של 10%? בערך 6M. אז אני מבין שביטוח פנסיוני חשוב לך. לי הוא חשוב, אז עשיתי ריסק בסכום פעוט. ואם אתה חושב שהמנהל בקרן פנסיה יעשה כמו המדד, אתה טועה, כי הוא לא עשה כן היסטורית. ואם אתה חושב שתחיה מלא שנים ואתה רוצה להנות מביטוח, כמה אתה חושב שתקבל מאותם 2.4M? תחלק ב 300. זו תהיה הקצבה שלך ותיפרד לשלום מהקרן. לא תראה אותה לעולם. חילוק ב 300 ייתן תשואה של 4% ברוטו. לא תודה. אני מעדיף את הקופ"ג. גם יהיה לי יותר וזה גם ייאפשר לי הוון יותר קצבה כי אהיה מעל הסף המינימלי של קצבה מינמלית שלדעתי תהיה בערך 8000 בעוד 30 שנה.
            3. איך אתה יכול לדעת מה ההסתברות בקרן הפנסיה שלך? אני אזרום איתך, לדעתי הסיכוי שיישאר כסף הוא הרבה יותר גדול מ0.5. אבל, אולי בגלל יוקר המחיה קצב הילודה ייעצר ולא יהיה בסיס מספיק רחב לפירמידה שתוכל לספק לך את הפנסיה? לא שמת לב שהעולם מזדקן ותוחלת החיים עולה (גםאתה אמרת זאת). מה אתה חושב שזה יעשה לפנסיה שלך? אבל גם אם חסר כל רבעון כסף בקרן פנסיה כי אין מספיק ילודה או יש יותר מדי פורשים או מתים בטרם עת, אז מי אתה חושב משלם על זה? מגלחים לך תשואה.
            4. אם אתה בונה על הפגנות של האנשים כדי לקיים את ההסתברות 0.5 בסעיף 2 שלך כדי שתהיה לך פנסיה, אז לא הייתי בונה על כך. פעם קודמת בעקבות הפגנות העלו את מס רווחי ההון, מע"מ, מס הכנסה לחברות וב 2008 אישרו תקנות הזויות על מנת "להציל את הפנסיה". וזה היה נכון לכ-ו-ל-ם התקנות הללו: לקופ"ג, ביטוח מנהלים וקרן פנסיה אז ככה שאני לא מבין למה אתה מסיק שסעיף 2 שלך רלבנטי.

            המסקנות שהגעת אליהן ממש שגויות. אם אתה חושב שאתה "מרוויח" בפנסיה שלך, אתה מוזמן להציג פה תשואה CAGR של קרן הפנסיה שלך מול ה S&P.

          • לאט לאט.
            ה- S&P עלה ב-14 שנה האחרונות (כולל דיבידנדים וכו') 7% בשנה. זה בערך 4.8%
            בשנה ראלית (מעל המדד). זה בדיוק כמו האגרות חוב המיועדות שאתה מפסיד כשאתה לא משקיע דרך קרן פנסיה. אתה מפסיד מכשיר השקעה נהדר (ואפילו הסולידית מודה בכך). אג"ח שנותן תשואה גבוהה מאד ללא סיכון (כמובן שקיים סיכון שלמדינה לא יהיה
            כסף וכו').

            מעבר לכך, אתה מבלבל בין ריסק של שוק הון לריסק אחר של אריכות ימים. אין בהם
            שום קשר. יכול ליהיות שאדם רציונלי ישקיע את כל כספו בבורסה, אבל עדיין יעשה ביטוח
            בריאות לקטסרופות, או ביטוח פנסיוני לשם מצב בו הוא חי יותר מהצפוי ללא הכנסות.

            באופן כללי, אני מסכים שאין מה לבטח משהו שהוא *לא קטסרופה*. עדיף תמיד לקחת את הסיכון בעצמך, שכן בתוחלת חברות הביטוח מרוויחות.
            זאת הסיבה שעשירים רציונליים לא משתמשים בחברות ביטוח.
            לגבי, אריכות ימים, אני לא הייתי לוקח את הסיכון בעצמי כי זה עלול ליהיות הרבה כסף. זה כמובן בסוף עניין אישי.

  23. מקיף ומצוין.

    תיקון לגבי נזילות קרנות השתלמות: הפתעה, ניתן למשוך קרן השתלמות גם לפני 6 שנים אם ברשותך קרן ותיקה יותר שעברה את רף 6 השנים ולא נמשכו ממנה כל הכספים. קוראים לזה החלת ותק. תהליך מעט יותר מסורבל לשחרור הכספים, אבל ממש לא נורא. אישית אני החזקתי קרן ישנה שנפתחה עוד כשהייתי סטודנט מבלי למשוך ממנה את כל הכסף (לא שהיה בה הרבה), וברגע שהייתי צריך כסף להקמת עסק פדיתי שתי קרנות צעירות יותר ע"י החלת ותק. הנה כתבה שמצאתי שמבהירה את התהליך יותר טוב ממני:
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3606540,00.html

  24. פוסט מעולה! עושה סדר פשוט ובהיר בנושא כל כך מורכב

  25. למעשה דווקא כן אפשר להשקיע בצורה פסיבית במדדים בפנסיה ובביטוח מנהלים. אמנם השליטה היא לא 100% אבל סה"כ מדובר באפשרות לא רעה בכלל. זה נקרא "שיטת הפניקס": http://www.fnx.co.il/insurance/life-insurance/phoenix-method/investment-indices.aspx

    • שימו לב במה הפניקס משקיעים:
      http://www.fnx.co.il/sites/docs/genery/markivey_tsua_chodshit/markivey_tsua_shitat_afnx_09_14.pdf

      כל כספי הפנסיה המוקצים למדדי חו"ל בלי יוצא מהכלל מושקעים דרך חוזים עתידיים.
      נחשו לאן הולכת הריבית על הסכומים הלא מושקעים… רמז לא ללקוחות.

    • אני יכול להגיד לך שהיה לי את המוצר הזה שנתיים שלוש ומדובר באחזית עיניים. מדובר על רק 2 אפשרויות לחקות מדדים שהן מובנות בצורה גרועה, המסלולים הם בנוסף לעוד כל מיני מסלולי אג"ח וכל מיני מדדים נוספים שבינם לבין מדדים כמו ת"א 100 או S&P אין שום קשר. ואיך הם קונים את המדדים האלה? הם עושים זאת דרך אקסלנס, חברת הברוקראז' שלהם (או של תשובה בעל המניות העיקרי בחברה, אני לא ממש יודע מה מבנה האחזקות שלהם), בדמי ניהול של אקסלנס שהם מראש גבוהים מאד. בשורה התחתונה, התשואה שלהם היתה גרועה מאד. שירות לקוחות? בהפניקס הם לא שמעו על דבר כזה.

  26. ואני חושב שכולם מפספסים את המשמעות של החוק הזה ומה שעומד מאחוריו.
    מה שעומד מאחורי החוק הזה הוא בעצם ה"מצב" שבו ימצאו עצמם אזרחי המדינה בעתיד.
    כיום , מי שמגיע לגיל פרישה וזכאי לכך מקבל מביטוח לאומי סכום חודשי כגמלת זקנה.
    בעתיד , לרוב השכירים יהיה פנסיה בסיסית ואז ,כל פעם שלפקידות יהיה צורך ב"תקציב" למטרה עלומה כל שהיא , פשוט יצמצמו קצבה זו בשם השיוויון לאלו שיש להם פנסיה.
    למשל , אם לאדון א' אין פנסיה בסיסית והוא מקבל קצבת זקנה + אבטחת הכנסה סכום ש X ש"ח ,ולאדון ב' יש פנסיה בסיסית אז אנו יכולים לתת לאדון ב' קצבה שמשלימה את הפנסיה הבסיסית לסכום הכולל של אדון א'.
    מי שהפנסיה הבסיסית שלו גבוהה ממה שמקבל אדון א' לא יהיה זכאי לקצבה כלל.
    שימו לב שכבר היום אדם או גברת שיש להם הכנסה ממקורות כמו : הכנסה הונית או שכר דירה הקצבה שלהם ננגסת.
    "המדינה" כיום פשוט מתנערת מאזרחיה ,יש שיחשבו שזה לטובה ויש שיחשבו שזה לרעה, אבל זה המצב ומי שלא ידאג לעצמו ימצא עצמו בפחי הזבל .

    • איש (3718)

      זוהי בדיוק צורת החשיבה שהתייחסתי אליה בתגובתי הקודמת בכתבה זו.

      צורת חשיבה שאומרת: "מגיעה לי פנסיה מהמדינה (קצבת זקנה + הבטחת הכנסה), גם אם לא חסכתי אגורה עבורה".

      ולכן פנסיית החובה היא דבר טוב, היא מכריחה הפרזיטים לחסוך ולא להסתמך על "המדינה", כאילו המדינה זה אמא ואבא שלהם שחייבים להם משהו.

    • agra, נניח שאתה צודק. אבל זה לא כ"כ פשוט לביצוע. ביטוח לאומי כשמו הוא, ביטוח לאומי. הוא אינו מפלה בין עשיר לבין עני. יכול להיות שמי שתהיה לו פנסיה ענקית הוא לא יקבל קצבת ביטוח לאומי. בשביל לגבות יותר מ"עשירים", יש את מנגנון המס, מס הכנסה…

      • איש (3718)

        משקיע בערך,

        כתבת: " ביטוח לאומי כשמו הוא, ביטוח לאומי. בטוח לאומי אינו מפלה בין עשיר לבין עני"

        בדיחה טובה. ברור לי שאינך מצוי בנבכי הדקויות של בטוח לאומי.

        למשל, אם עבדת ושילמת בטוח לאומי על משכורת של 40,000 לחודש, כאשר תפוטר ותדרוש דמי אבטלה, כמה תקבל? התשובה היא בערך 7000 שקל, למה? ככה! שילמת פרמיה על 40,000 ותקבל 7000 . וכך גם לגבי כל הפיצויים הרלבנטים על נכות\אלמנות וכו', שום פרופורציה למשכורת.

        ומה עם קצבת זקנה? הגעת במזל טוב לגיל 67, שילמת כל חודש בערך 4500 שקל לבטוח לאומי (כולל דמי מעסיק ממשכורת 40K) , האם תקבל את קצבת הזיקנה הזעומה של 2000 שקל? התשובה היא לא! אם יש לך פנסיה וחסכונות אתה לא תקבל את הקצבה, אלא רק כשתגיע לגיל 70, והיום רוצים עוד לדחות את זה.

        במילים אחרות, בטוח לאומי הוא מס פרוגרסיבי לכל דבר.

        • איש (3718) , זה נכון.
          אולי למעט תיקון קטן…
          למיטב ידעתי פנסיה וחסכונות לא מגבילים קבלת קצבה בגיל 67 אלא אם העובד ממשיך לעבוד עד גיל 70. במקרה זה לא יקבל ביטוח זקנה אולם יקבל קצבה מוגדלת קמעה מגיל 70.
          יכול להיות שאני טועה ואשמח לתיקונים.

          • איש (3718)

            גיא,

            נכון שלא דייקתי בנושא קצבת זיקנה (פנסיה לא נחשבת), אך גם אתה לא מדייק…

            הנה הנסוח מאתר בטוח לאומי:

            "ליחידים- אם הכנסתך החודשית מעבודה נמוכה מ- 5,181 ש"ח (החל ב- 01.01.2014) והכנסתך החודשית שלא מעבודה (כגון משכירות או מריבית על השקעות) נמוכה מ- 10,362 ש"ח (החל ב- 01.01.2014) – אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה מלאה."

            שים לב שיש מבחן הכנסות על קבלת קצבת הזיקנה (סותר לחלוטין את הטענה שבטוח לאומי לא מפלה בין עשיר לעני), כמו כן, שים לב לניסוח המעורפל – "אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זיקנה".

            האמת היא שבטוח לאומי הוא אסון למדינתנו הוא משלם קצבאות ילדים\אלמנות\נכות\זיקנה לכמאתיים אלף תושבי מזרח ירושלים שלא תורמים לו אגורה. ויש עוד כמה אוכלוסיות כאלה.

          • מסכים לגמרי.

  27. דורין הרטמן, תעשי לי ילדדדדד!!!

  28. אני חייב לחלוק על מה שכתוב כאן, ובתור מי שרואה את העולם דרך "החור שבגרוש", לתת קצת מספרים

    כלומר, זה טוב ויפה שאת נותנת ערך כה גבוה ליכולת השליטה והניהול בכסף, אבל מה תג המחיר שלו?

    אדם צעיר המרוויח 25,000 ₪ לחודש ורוצה לחסוך 3,000 ₪ לחודש ומתלבט בין קופת גמל לבין חשבון חייב במס. אם יחסוך בקופת גמל (36,000 ₪ לשנה) החסכון שלו במס הכנסה יהיה 11,331 ₪ ובבטוח הלאומי עוד 3,480 ₪ (סה"כ 14,811 ₪) כלומר, הצבירה שלו לא תהיה 36,000 אלא קצת יותר מ- 50,000 ₪. כאשר מכפילים בשנים רבות, זה לא סכום מבוטל…

    נקודה שניה- התשואה בקופת הגמל פטורה ממס. על פי נתוני גמלנט, התשואה הממוצעת שהשיגה "עצמה" מינואר 1999 ועד היום עומדת על 7.47% לשנה בממוצע (תמר וגדיש השיגו יותר). בחשבון חייב במס, תשלמי על תשואה זו מסים בשיעור של 15% – 25%, כלומר, הפגיעה בתשואה שלך תעמוד על לפחות 1.12% לשנה. זה הפרש משמעותי, במיוחד על פני שנים.

    אגב, יש מצבים שבהם ניתן למשוך סכומים הוניים גם מקופות גמל "צעירות"

    לסיכום, כאשר סופרים שקלים, ההטבות הממשלתיות כה משמעותיות, שלא הייתי מזדרז לוותר עליהן ולפחות כל עוד יש הטבות מס- מכניס את הקופות כחלק מהסל שלי.

    נ.ב.
    גם בקשר לליבריטניות יש לי מה להגיד, אבל סביר שבמוקדם או במאוחר יהיה פוסט על כך אז אשמור את זה לשם:-)

  29. תרנגול צעיר

    דורין,
    כתבה מכוננת.
    אולי שווה לעשות רשימה של דמי הניהול בכל אחת מהחברות המציעות את שירותי הניהול האישי בקרן ההשתלמות?

    • זה מעט בעייתי מפני שבתי ההשקעות לא ששים לנדב את המידע הזה בטלפון, אצטרך להסתמך כאן על חוכמת הקוראים ונסיונם. להתרשמותי דמי הניהול על קרנ"ש בניהול אישי נעים בין 0.3% ל-0.7%

    • תרנגול צעיר, במיטב תקבל 0.3% אם תגיד שבאת מפורום לונג. ב IBI זה בערך אותו דבר

      • אכן 🙂 מיטב, הנחת פורום לונג – קיבלת 0.3%. צריך להיות לך מינימום 50K אם אני לא טועה

        • איליה, עוד דבר חשוב שיש לציין לקוראים לגבי ההנחות על הקופות למינהן שהם קצובות בזמן. בד"כ המקסימום יהיה עד חמש שנים כך שיש לזכור ולרשום מתי פג מבצע ההיכרות ולחזור להתמקח.
          הסולידית לא מציינת את זה בד"כ וקשה להאשים אותה משום שחמש שנים מחייה הם יחסית הרבה זמן. היי, היא בטח תתקשה לזכור ואף להודות בעצמה שלפני חמש שנים גם היא הייתה עמוק מתחת לאורם של הפלורצטנים 🙂

          • נכון מאוד 🙂
            דרך אגב:
            אם אתם נשואים ואם לשני בני זוג יש קרנות השתלמות – תתמקחו כיחידה אחת (נכון, זה נוגד את עיקרון פיזור הסיכון, אישית אני מניח שסיכון שקרן תיפול נמוך יותר מסיכוי מהנחה בדמי ניהול).

            הבהרה: כרגיל אין לי מושג על מה אני מדבר

  30. היי דורין,
    אין עליך, את לא מבינה איך את פותחת לי את הראש ומצליחה להאיר את עיני,
    כל כך הרבה ידע שמועבר בצורה כל כך ברורה, חריפה ואפילו מצחיקה.
    אז תודה, לך ולכל המגיבים שגם מהם יש לאמר אני לומדת המון.

  31. אני חייב עוד דבר אחד לציין מניסיון. אני רואה שלא כל כך מדברים עליו כשמיעצים לפנסיה.
    העבודה מול המעסיק, סוכן הביטוח מטעמו ו\או פקיד השכר מטעמו כלל אינה פשוטה אם רוצים
    לשנות סעיפים , להגדיל/להקטין הפקדות או רחמנא לצלן לעבור סוכן\ חברת ניהול פנסיה.

    המעסיק בד"כ יופתע כאשר יתברר לו שהעובד מתעניין בענייני כספים והס מהזכיר שהוא עובד בשביל הכסף.
    בחברות כוח אדם (גם בהייטק) סוכן הביטוח בד"כ הסתדר וסידר תנאים למעסיק על חשבון הגולגולות והוא בכלל לא ציפה ולקח בחשבון שיש לגולגולות פה ורצון. ברגע שהוא גילה שיש גולגולות עם פה ורצון הוא חושב שהם כמו סדוויצים ואפשר למרוח אותם.
    בד"כ גם אם העובד סגר תנאים מול המעסיק יש עליו לעובר דרך הפקיד הממונה על השכר. אם הוא חושב שהוא עובד כמוהו עם אותם אינטרסים אז כמובן שהוא טועה.
    א.) המעסיק העסיק אותו בשביל שהוא יהיה בולדוג וישמור לו על הכסף.
    ב.) הוא מתוגמל לפי כמות הכסך שהוא חוסך למעסיק ולא לפי נחמדות לקילו.
    ג.) יתכן שהוא והמעסיק תיאמו בינהם לשחק שוטר טוב שוטר רע …. כך שהמעסיק ממש רוצה לשלם
    אבל הנהלים … אוי הנהלים.

    בקיצר, בהרבה מקומות עובד שיעשה רעש עלול להיות מסומן וכמובן ששאר העובדים ( סליחה , משפחה) לא יפצו פה אם יקרה לו משהו על לא עוול בכפו.
    הנקודה שלי , בהמשך לסולידית , היא שחשוב מאד לחסוך לפנסיה ולהוריד עליות ….. אבל יותר קל לחסוך לבד ויותר משמעותי אם רוצים לצאת לפנסיה מוקדמת ולחסוך פאק-יו-מאני.

    • תיקון חשוב לסעיף ב' : הממונה על השכר לא [מתוגמל] במובן של קומישן אלא נמדד לפי הכסף שהוא חוסך או יותר נכון מה שנתפס(Conception) על ידי המעסיק שהוא חוסך.

      יכול להיות אף שהמעסיק אמר/ קבע עובדות ושכח ותפקיד הממונה על השכר להזכיר לו ( על חשבון העובד).

      שוב בקיצור , יש חוק ויש אפשרויות אבל אצל מעסיקים מסויימים העובד שיתעקש יותר מידי על תנאים שהוא ראה/קרה עליהם בבלוגים מובילים עלול להיות מסומן ואז החסכון שכיביכול חסך יבוא לו בהפוכה אם נפל על הצד הלא נעים של המעסיק בדיון השכר הבא.

      אני כמובן לא בצד של המעסיקים ולא מאיים על אף אחד.
      לי תמיד היו אומרים ( כמו במאפיה) שהשוק קטן ותמיד נפגשים מתי שהוא.
      מניסיוני אל לחשוש
      א.) אני כבר לא כ"כ צעיר ולא נפגשתי גם בשוק העבודה עם מי שלא רציתי.
      ב.) מישהו שמע עלי שאני טראבל מייקר?

      • עוד כמה אנקדוטות על הממונה על השכר.
        ———————————————–
        בהרבה מקרים אחרי שקורא הבלוגים המשכיל קרא ודקדק בנהלי הפנסיה הוא יודע יותר על הנושא מממונה זה. זה דבר שכמובן מאיים על על כבודו העצמי של הממונה והוא נכנס תודעתית למצב עימות ומגננה. בפעמים אחרות רבות פשוט לא בא לו לעבוד ולחרוג משגרת יומו.
        במצב זה על קורא הבלוג המשכיל והבקיא לצפות להתנהגיות הבאות :
        ———————————————-
        א.) אף אחד לא יענה על בקשותיו מפורשות בשלילה אלא שאלותיו יוותרו ללא מענה בציפיה שיבין לבד שאין עם מי לדבר.
        ב.) יגידו לו – כן,כן ובפועל לא יעשו דבר בציפיה שיבין לבד שאין עם מי לדבר.
        ג.) ישלחו אותו לקבל אישור ממר פופטיץ בקומה 12. מר פופטיץ ישאל בכעס "מי שלח אותך אלי?!" הוא יאמר כמובן "הממונה על השכר". מר פופטיץ יאמר שאין לממונה הרשאה לשלוח אליו אנשים וצריך לרדת לקומה 5 ולהביא טפסי ייצור אבקת חשמל חתומים ע"י עוזר המנכ"ל מר אנימילדבר.

        בהצלחה לכולם.

    • גיא, נזכרתי איך הייתי ראשון לעבור לIRA (אחרי הסכמי יום שיש הטוב זה כבר לא נשמע רע:)). זה היה מאוד קשה. באותו מקום עבודה מבטח סיימון ניסו לבלום את זה בכל כוח. היה שמח, החתימו אותי על המסמכים שהם לא ממליצים על זה ועוד כל מני שטויות. אחרי כמה חודשים של בלאגן הם נכנעו 🙂

    • גיא.. לא הבנתי. מה זה מעניין את המעסיק התנאים שלך בקרן פנסיה?
      אצלי המעסיקים בכלל לא התערבו.
      הראשון שלח אותי לפגישה עם הסוכן של המשרד, ומה שסיכמנו זה מה שהייה.
      אצל השני בכלל לא היה סוכן פנסיוני.. המעסיק רק ביקש ממני כתובת למשלוח צ'ק ומספר פוליסה.
      גם אצל הבנזוג שינינו את התנאים בלי לערב את המעסיק.

      • vanessa , – זה באמת לא אמור לעניין אותו.
        אמרתי שלעיתים בחברות קטנות המעסיק סגר עם סוכן הביטוח על תנאים כלליים והוא עצמו קיבל איזה הטבה ולכן לא מתאים לו שכל עובד יהיה ראש גדול. בפעמים אחרות המעסיק העסיק מישהוא (חשב שכר) שלא מבין על מה הוא מדבר ( באמת לא מבין ולא כמו המגיבים הצנועים פה) והוא לא רוצה לסבך אותו עם שליחת צ'קים למספר מקומות. בפעמים אחרות חשב/ת השכר סתם לא נחמד (Homo homini lupus).
        מצד שני יכול להיות בהחלט שזה רק אני , הפרצוף שלי לא בא בטוב למרות שמבטיחני לך שאני
        נעים הליכות(עד שמעצבנים אותי/ פוגעים בחוש ההוגנות שלי). בהחלט ייתכן שזה מצב שההוויה קובעת את התודעה ( כן, אני יודע שזה לא המקום המועדף להשתמש בפתגם).

        רק הבוקר למשל באתי לסגור דבר מה עם חשבת השכר שאמרו לי שקוראים לה לצורך העניין
        רינה. בגשותי למדור השכר אמרתי לגברת בשם בתיה שהכרתי את שמה "בוקר טוב" – היא צעקה עלי ( אני לא מגזים) – "אתה לא רואה שאני בטלפון?!?!?"
        באמת לא רואים כי היא ישבה בפרופיל. שאלתי גברת נוספת מי זאת רינה?
        היא גם ענתה לי בגסות … "נו , היא אמרה לך שהיא בטלפון! "
        אמרתי , נו אבל לא קוראים לה בתיה.
        אז היא שוב ענתה לי בגסות "נו רינה בתיה זה שמה!!!"
        צריך להזכיר ולהבהיר שאני פה חדש ולא מכיר את השמות על ברוים ( וגם מעניין לי ת'תחת).

        בקיצור , בד"כ הייתי מתפוצץ – אבל הבוס פה באמת בסדר …. אז איכשהו ויתרתי שלא כהרגלי
        על סצנה … אבל מבטיחני שהסיפור לא נגמר ועוד חזון למועד.

        מה שעזר לי לעבור את הסיפור בלי להתעצבן יותר מידי היא הידיעה שמחר אני לא עובד
        והולך לגקוזי לבריכה ואח"כ עוד פעם לגקוזי ולבריכה וחוזר חלילה.

        בכל מקרה שאלתי את עצמי היום , גיא בשביל מה אתה צריך זה ? לא עדיף לשבת בבית בשקט?! ועניתי נו , נחייה ונראה.

      • בוקר טוב , vanessa. נזכרתי גם בעוד מקרה אישי שהיה לי בעבודה ז"ל.
        המעסיק היה מפקיד את כספי הפנסיה של העובדים רק לאחר שלושה חודשים ומשתמש
        בהם ככסף Float או כסף צף כדי להתגלגל. כמובן שהדבר אינו חוקי וסוכן הביטוח של
        העובדים ( חחח!) לא ציין/צייץ זאת לאף אחד.

        .

        • מחזיראור

          מקרה דומה קרה לי..
          וקיבלתי מכתב מחברת הביטוח עצמה.

          • מחזיראור ,
            זה בדיוק העניין. א-י-נ-ט-ר-ס-י-ם!!

            חברת הביטוח התגעגעה לכסף הצף שלה ממנו עשה באפט את מרבית כספו בזמנו
            כמו שהרחיב בנושא בסדרת פוסטים( שעוד לא ירדתי לעומקם) הבלוגר משקיע הערך האלמונימי.

            אינטרסיו של הסוכן היו במקום אחר.אינטרסיו של העובד לדידו היו בתחתית הרשימה.

    • גיא ,
      יש קומבינה בלי לעבור דרך הבוס\חשב\מבטח סימון \רינה וכד כדי לבחור את הקרן שלך.

      פעם בשנה תתקשר לקרן שאתה רוצה לעבור אליה ותבקש להעביר את הצבירה. ההפקדות ימשיכו לקרן של החבר של הבוס או של השותף של מבטח-סימון …
      אבל הם יצברו אליהם רק שנה ואז הכסף ימשך להם , כל שנה .

      אגב, הניסיון שלי עם מבטח סימון וגם שקל הוא קטסטרופלי , מצד שני מי לא ירמה אדם בלי ידע !?

  32. עובד שכיר ומשקיע עצמאי

    אני דווקא שם כסף בקופת גמל במעמד עצמאי כל שנה, עקב עניין המס. אני משלם מס שולי של 31% וגם אם עוד עשר שנים ארצה לפדות את הכסף מקופה זו אשלם מס של 35%. אני מעדיף לדחות את תשלום המס כמה שיותר. כמובן כאשר המס השולי על השכר הוא נמוך יותר, זה כבר לא משתלם.

    • אתה יכול לשים בקה"ש השתלמות IRA. גם תהיה לך שליטה על ההשקעה שלך וגם תשלם מס רווחי הון רק בפדיון של 25% וגם הקופה תהיה נזילה בתוך 6 שנים

      • עובד שכיר ומשקיע עצמאי

        אני די קרוב לתקרה של קרן ההשתלמות… וגם לא בטוח שהמעסיק יעשה את זה בשבילי. האם המעסיק חייב לעזור לי להפקיד בקרן השתלמות?

        • המעסיק לא חייב. זה חלק מתנאי תעסוקה.
          אני ואישתי מרוויחים מעל התקרה. ואצלה המעסיק מפריש עד התקרה ואצלי על כל הסכום.
          שנינו מנהלים בעצמינו את קרנות ההשתלמות.

  33. ממש לא קונה את אותם הדברים שהקרן קונה.
    הקרן משקיעה (בחלוקה גסה מאוד):
    50% באג"ח של ממשלת ישראל בתשואה אפסית.
    10% באג"ח של כמה עשרות בודדות של חברות ישראליות (ע"ע תספורות הטייקונים).
    10% במניות של כמה עשרות בודדות של חברות ישראליות.
    10% במדד מניות אמריקאי רחב (החלק הסביר היחיד בתיק מבחינתי).
    20% ב"אחר", שזה אומר מגוון הלוואות מתחת לשולחן שאין לי שום דרך לדעת למי, למה, כמה, באיזה תנאים – עיפול מוחלט! יכול להיות שהם השתמשו בכל הכסף בשביל לקנות קלפים של כדורגלנים או שהם הלווה את הכל לטייקון אחד שבמקרה מחזיק בבעלות על חברת הביטוח שמנהלת את הקרן.

    הם בוחרים מניות ואג"ח בעצמם, מתזמנים את השוק וכמובן מבצעים הרבה פעולות קנייה ומכירה שעולות לי בעמלות.

    לעומת זאת ב IRA אני משקיע בשתי תעודות סל שמפוזרות במשקל השוק על 10,000 מניות בכל רחבי העולם, מה שנותן לי כיסוי של מעל 98% משוק המניות העולמי בעלות של פחות מ 0.15% לשנה. מבצע רק פעולות קנייה ולא מוכר את הפנסיה. מצא את ההבדלים.

  34. בועז כהן

    לדעתי כל הרוח שנושבת בפוסט הזה נגועה עמוק בחטא ה"פריימינג".
    סיפור א' – במדינת "שקרכלשהו" החליטו שכל עובד רשאי להפריש לחסכון סכומים לפנסיה עד 18% ממשכורותו.
    במידה ויחליט לעשות כן, יזכה להטבת פטור ממס הכנסה מלאה על החסכון.
    סיפור ב' – במדינת "גוזמא-לכל" החליטו שכל עובד חייב להפריש סכום לחסכון לפנסיה בגובה 18% עליהם יקבל פטור ממס. אבל אם יחליט למשוך את הכסף, ישלם את מלוא המס כאילו הכסף לא הופרש.

    לצערי סיפרתי את אותו סיפור כלכלי, רק שבראשון יש כאילו "כפיה" ובשני יש כאילו "התנדבות".
    למעשה הכל שאלה של מה היתה ברירת המחדל הראשונית. בשני המקרים ההנחה הסמויה היא שהאזרח הוא פסיבי. הנחה שהוכחה מחקרית בניוסיים פסיכו כלכליים כנכונה.

    נכון שהכל תלוי מה המס השולי שלך ויש מקרי קיצון, אבל בגדול מה שאמרתי הוא די נכון לאזרח הממוצע בישראל עם המשכורת הממוצעת.

  35. זווית ראייה שונה- המדינה ביטלה את המשיכה ההונית בחסכון הפנסיוני היות והאדם הפשוט לא מסיגל לדחות סיפוקים ומחשיב את עצמו "עשיר" אם נחת עליו פתאום סכום של מיליון ש"ח מהחסכון הפנסיוני.
    חישבו, האם הייתם מסרבים לעזור לילדכם הקורסים תחת עול המשכנתא ו/או מעוניינים קצת להרים את הראש מעל המים, הרי יש לכם "מיליון ש"ח בבנק". רוב הקוראים היו עוזרים לילדים אבל מה שהיה קורה שלא היה נשאר להם מספיק כסף ל 20-25 שנות פנסיה ואז הם היו עומדים מול שוקת שבורה.
    המדינה הבינה את זה ובעצם עזרה להם לעזור לעצמם.
    ולגבי IRA, לרוב האנשים אין את אורך הרוח ושיקול הדעת לנהל השקעות לטווח ארוך ולכן הם מבצעים טעויות השקעה בטווחים הקצרים. מכשיר זה טוב רק למי שמבין את עולם ההשקעות או מוכן לשים את כספו במכשירים עוקבי מדדים ולא לגעת בהם שנים ארוכות כאשר לא משנה מש שוק ההון עושה. לרוב האנשים אין את אורך הרוח.
    ולסיכום: לפני שמשמיצים את מנהלי ההשקעות, בואו נתרכז קצת בעובדות (האם נתוני הגמל נט של משרד האוצר מקובלים עליכם?), נחשו מה התשואה הממוצעת לשנה של מסלול גמל/השתלמות כללי ל 10 שנים אחרונות – כ 10%, ונחשו מה התשואה הממוצעת לשנה ל 15 שנה – שוב כ- (וזה כולל את משבר 2008 ומשבר 2001)10%

    • גם אם דבריך נכונים ומייצגים התנהלות פיננסית של אנשים נורמלים (כשה"נורמה" במקרה זה היא לבזבז יותר ממה שאתה מכניס, לא לדעת מתמטיקה בסיסית ולא לדעת לנהל את הכספים שלך בעצמך) — האם זה הוגן לחייב *את כולם* להפוך ללקוחות שבויים של המוסדיים?

      חוק פנסיה חובה מעביר את האחריות על החיסכון הפנסיוני מהמדינה —> למוסדיים, לא מהמדינה –> לאזרחים. בגלל זה הוא כל כך מכעיס אותי. הוא ממיר תלות בתלות.

      אם כבר להיות תלויה במוסדיים — יש לצמצם את התלות הזו ככל הניתן. אל תכבול אותי לשירות ניהול ההשקעות שלא בחרתי בו. חכמים ומוכשרים ומשכילים ככל שיהיו, המוסדיים לא יודעים לחזות את העתיד טוב יותר מכל משקיע עצמאי אחר. בניגוד למסר שניסית להעביר, הצלחה בשנים עברו לא מעידה במאומה על הצלחה בעתיד. המוסדיים לא יודעים להכות את השוק בעקביות ולאורך זמן, מפני שדמי הניהול שהם גובים באים בהכרח על חשבון התשואה מה שהופך את האפשרות להכות את השוק בעקביות לבלתי סבירה. מחלקות המחקר המדופלמות שלהם לא שוות הרבה אם נצא מנקודת הנחה שהן "נלחמות" למעשה אלה באלה.

      תן לי להשתמש אך ורק בפלטפורמת המסחר שלכם כדי לבצע פעולות בעצמי. בדיוק כמו שמבית ההשקעות שלי אני דורשת אך ורק גישה לבורסה – לא שירות ניהול תיקים, לא ייעוץ השקעות ולא קרנות אקטיביות מפולפלות. לא מסוגל לאפשר לי זאת? תן לי להיצמד למדד בעלות נמוכה ככל האפשר.

      • איש (3718)

        דורין,

        יש לי בעיה עם נהול עצמי בו אם תרויחי את תקחי את הרווחים, ואם תפסידי הציבור צריך לשלם את ההפסד.

        למה הכוונה? במקרה של קרן השתלמות ב IRA , אם תפסידי הכל, אף אחד לא יפצה אותך (זה לא כסף למחיה ואין ציפיה לפצוי).

        במקרה של קרן פנסיה ב IRA , אם תפסידי הכל בהשקעות שגויות, תרוצי אל בטוח לאומי ותבקשי הבטחת הכנסה (כי לא נשאר לך כסף למחיה), כלומר, זה מצב שבו משלם המיסים יצטרך לפצות אותך על הפסדייך.

        במצבי קיצון, יתכן שכדאי לאדם להפסיד הכסף (למשל, לחלץ את ילדיו מהשקעות שגויות בני"ע בעסקה חוץ בורסאית), תוך ידיעה שבטוח לאומי יחלץ אותו.

        • איש 3718, אני מבין שיש לך בעיה אם אנשים ירוויחו ולכן אתה לא נותן להם מנגנון שייאפשר להם להרוויח. חשיבה הגיונית, הוגנת וגם סוציאליסטית מאד!

          • איש (3718)

            משקיע בערך,

            כנראה לא הבהרתי עצמי כראוי, אם זה מה שהבנת.

            אתן לך נקודה למחשבה, אם תתן לאנשים לנהל את קרן הפנסיה שלהם, מה יקרה אם הם יפסידו כל כספם בהשקעות שגויות? האם יתאבדו כשיגיעו לגיל הפנסיה? יחיו בפחי זבל? כמובן שלא.
            מה יקרה? המדינה תאלץ לממן אותם ("בט"ל – הבטחת הכנסה").

            כלומר, זה מצב שאם הרווחתי הרווח הוא שלי, ואם הפסדתי, ההפסד של המדינה. זה לא מצב בריא. זה יצור תמריץ להעביר הכספים לילדים (בתרגילים פיננסים), להצהיר על הפסד הפנסיה, ולהסתמך על המדינה.
            אם אתה חושב שזה לא יקרה, אתה טועה, הרבה הורים משעבדים את הפנסיה שלהם לטרוף הנדלן של ילדיהם. התרגיל לעיל הרבה יותר חכם.

          • איש, אני כמובן לא מסכים ומבין את הטון המתלהם של משקיע בערך. אם שם משפחתי היה פרנקלין היייתי שוקל תביעת הוצאת שם רע אבל לא בזה אעסוק.

            הנקודה שלך מעניינת
            אבל אני מזכיר שגם היום אפשר להוציא את הכספים בכפוף לקנס של 35% ואח"כ לבוא בדרישות בגיל מופלג לביטוח הלאומי ועצם מניעת הIRA לא מונע את הפרצות לגמרי שלא לדבר שמעניש בצורה קולקטיבית.

          • אופס! הבהרה , ייתכן שדברי לא הובנו כהלכה וברור שהתכוונתי ללא מסכים ו[לא] ומבין

            אנצל את תיקון להוסיף שזה נראה כמו מקרה קלאסי של

            Two wrongs don't make a right.

            ואני מודה שזה מקרה לא פשוט ונקודה מעניינת למחשבה.

        • איש 3718, למרגרט טאצ'ר יש תשובה טובה בשבילך:

        • איש 3718, מה שאתה אומר לא רלבנטי:
          1. רוב האנשים בכלל לא יעבור ל IRA. תבדוק מסביב. לכמה אנשים יש מסביב קה"ש IRA? אז אתה רוצה להעניש את המעטים שרוצים לקחת בעלות על כספם. ורוב האנשים שגם יעברו ל IRA בכלל יצמדו למדדים. אם אתה חושב שמי שיהיה במדדים יעשה פחות ממנהל פנסיוני, נראה לי אז שאתה לא מכיר את ההיסטוריה ואת ההווה.
          2. אם יש לי הרבה או מעט זה רלבנטי רק למנגנון שחרור הכספים בגיל הפנסיה שזה עוד הרבה זמן. אם יהיה לי הרבה, אז אני אחלק לילדים אז מה אכפת לך? אני צריך לרתק מינימום לקצבה ועם השאר אני יכול לעשות מה שאני רוצה גם עפ"י המדינה. המדינה מגבילה רק את הסכום לקצבה והסכום הפטור מהון. אתה אומר שאם יצטבר לי הרבה, זה לא טוב כי אז אחלק לילדים? מחשבה ממש מעוותת. מה אכפת לך כמה אחלק? אם יצטבר לי הרבה, זה הכסף שלי…
          3. תפסיק לחשוב שמה שטוב לכל הדיוט טוב לכולם. אולי אם כולם יעבורל IRA ויהיו יותר עשירים זה יהיה יותר טוב גם למדינה וגם לעמיתים?
          4. ברמה העקרונית הפנסיה היא שלי. לא רוצה חוקים סוציליאסטים מטופשים שייאסרו עלי לנהל את כספי. אתה יכול להישאר בניהול אקטיבי של מוסדי בינוני בביצועיו. למה אתה אוסר על כל ה 100% לנהל את כספו?!

    • מוסדי יקר, ת"א 100 שהושק בשנת 92 עמד על 100. היום הוא על 1283. בערך פי 12 ב 22 שנה. כמה הפנסיה עשתה?
      בשוק משוכלל צריך לאפשר לכולם להחליט החלטות לגבי העתיד הפנסיוני שלהם. ואם לא הכתם את המדדים, אז מלכתחילה אתה מיישר קו עם הטיעון שאין לכם ערך מוסף בניהול הון.

      • משקיע ערך, בוא נשווה תפוחים לתפוחים, קופת גמל/ השת' במסלול כללי החזיקה בממוצע כל השנים כ 32-33% מניות (המגבלה היא עד 40%) ומסלול זה עשה ממוצע של כ 10% בשנה. האם נכון להשוות את התשואה למדד מניות שמייצג תיק של 100% מניות.?
        זו בדיוק הבעיה של הציבור הרחב, הוא לא מבצע השוואה נכונה ונופל כל פעם לדמגוגיה זולה. ואם הייתי מציג תשואה של מסלול מנייתי אז המגיב הנכבד היה רושם: מנייה X עשתה תשואה של Yֵ% כל השנים ושוב היה משווה תיק מפוזר היטב למניה בודדת.
        ב90 שנים האחרונות הוכח מעבר לכל ספק שה"ציבור " תמיד נכנס לקראת השיא של השוק ומוכר לקראת השפל- זו סטטיסטיקה שנעשתה על השוק האמריקאי החל מ 1920 (היא מייצגת לכל שוק מניות). מעטים הם האנשים שיודעים להשקיע לטווח ארוך ולהם באמת הייתי ממליץ להצמד למדדים.
        וכדאי שלפני שאתה קוטל תגובות אחרות (כמו של איש 3718) תלמד את החומר.
        למשל יש סיבה שאין להרבה אנשים קה"ש IRA וזה משום שאין מוצר כזה!!! IRA ניתן כיום לבצע רק לקופת גמל לעצמאים. אלו התקנות של האוצר אבל אל תתן לעובדות להפריע לך לפרוס את משנתך

        • מוסדי, אתה נותן את כל הסיבות למה הכי טוב להיות משקיע פאסיבי:
          1. הציבור נכנס בשיא.
          2. מעטים הם האנשים…זה כולל אגב אותך. עוד לא ראיתי תפוח שנקרא 100% מניות באינקדס כזה. אז איך אפשר להשוות למוצר שעוד לא המצאתם כי נוח לכם בשיטה שיש מנהלים, ועדות השקעה, אג"ח שאפשר להנפיק ע"י בעלי הון שאתם קונים מבלי לבדוק שום דבר וכיו"ב…אז בקופ"ג יש מוצר של 100% מניות צמוד למדד. אצלכםן אין. נק' לרעתך.
          3. יש לי (היה לי) מסלול מנייתי במנורה מבטחים. עשה פחות מהמסלול הכללי. איך זה הגיוני?!
          4. ב 90 השנים האחרונות הוכח מעל לכל ספק שהמדדים מנצחים אתכם, מנהלי הכספים, הפנסיה, הקרנות השתלמות, התיקים וכיו"ב. מכים אתכם שוק על ירך. ואם הציבור נכנס והוא טיפש, ואתה כמוסדי חייב למכור כדי להתנזל, אז אתה רק נותן סיבה למה המוצר שלך לא כ"כ טוב. אם היה IRA, לא היו שיקולים כאלה.
          5. הפיזור הכי טוב למשקיע הבודד הוא כל השוק.

          אתה מצחיק אותי. יש לי כבר קה"ש IRA לשכיר כבר כמה שנים. אולי אני חי ביקום מקביל? מוסדי שלא מכיר מוצר קה"ש IRA. זה עצוב… אני יכול לשלוח לך במייל כמה התשואה שלי בקה"ש הזו במייל. תשאיר פרטים בבקשה באתר שלי: http://mashkia-berech.com/
          דוגמא טובה לאיש מקצוע שלא מכיר את המקצוע…

          אני באמת יורה לעצמי פה ברגל: תישארו עם הפירורים שקרן הפנסיה וביטוח המנהלים נותנת לכם. ככה יהיו מספיק (בקרן פנסיה) עמיתים ערבים זה לזה שישלמו זה לזה בשיטת הפרימידה קצבה עלובה שלא לדבר על ביטוח המנהלים עם דמי ניהול מ-ט-ו-ר-פ-י-ם. בגיל 67 תצטערו אבל זה כבר יהיה מאוחר מדי. תמיד יש את מיקי חיימוביץ' או דומיה שתעשה תוכנית על אנשים בפנסיה שלא הבינו/לא פתחו את המעטפה רק אחרי 40 שנה/המדינה חייבת להם.

          • רות לבדיקה? עבור.

            כן, כזה ראה וקדש ואין בלתו.
            אבל למה ? אין אמצע ? איזה אמצע – למה אדם שמסכים איתך על 85% מהמשנה צריך
            להרגיש תחושת קבס?
            ———————————————————————————
            "אני באמת יורה לעצמי פה ברגל: תישארו עם הפירורים שקרן הפנסיה וביטוח המנהלים נותנת לכם"
            זה גם לא נכון אם רואים את הקישור שציפרתי בתגובה קודמת על תשואות מ1999.
            ———————————————————————————

            בתור הצעה ידידותית אני מציע לשנות את שם בלוגך ל "משקיע ביריונך"

            Franklin my dear , you are a talkback bully!

        • בלי להכנס לשאר הויכוח – אתה טוען ברצינות שאין כזה דבר קרן השתלמות IRA?

  36. תודה, פוסט חשוב ומעניין. חחח עשית סדר בבלגן שאף אחד לא ממש מבין 🙂

  37. טוונדה

    שלום דורין
    שוב, תודה על פוסט משכיל ומועיל
    אגב, מדוע דוקא בבלוג כשלך מופיעות פרסומות שעניינן מנוגד לגמרי למסרים שאת מנסה להפיץ? האם לא ניתן להימנע מכך?
    ושוב, תודה על ההשקעה והפצת הידע
    טוונדה

    • 1. אני מעמידה לרשות הכלל ידע שאחרים גובים תמורתו כסף בקורסים, שעות ייעוץ וספרים.
      2. אני מחזיקה את האתר לבדי ומכספי.
      3. אני משכירה שטחי פרסום לגוגל כדי להקטין את ההפסד החודשי שאחזקת האתר מייצרת לי מדי חודש. אילו אדוני היה טורח לקרוא את תנאי השימוש באתר, היה מבין על נקלה שאין לי שליטה על מה שגוגל מפרסמים בשטחי פרסום אלה.

  38. כתבה שהתפרסמה היום בכלכליסט :

    http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3645825,00.html?ref=ynet

    למי שבכל זאת רוצה להישאר בפנסיה , ליהנות מהאג"ח המיועדות ומחוסר "טיפול" של סוכן :

    —————————————————————————–
    קיים במיטב דש (מופיע מידי פעם בפרסומות כאן בבלוג)
    הליך ההצטרפות הדיגיטלי באמצעות אתר אינטרנט תומך (הליך ממוחשב וללא תיווך אמצעי) מאפשר למיטב דש גמל ופנסיה בע"מ להוזיל עלויות ולהציע דמי ניהול מהנמוכים בארץ.

    דמי ניהול מהפקדה
    1.49%
    דמי ניהול מצבירה
    0.19%
    ——————————————————————————
    אלה הם דמי ניהול טובים שרק עובדים "מחוברים" ו/או משתייכים לאיגודים למינהם מקבלים.

    אני בעצמי בודק את העניין בימים אילו וכמובן שאני לא ממליץ, יועץ וכו ….
    הייתי טוען שאני עושה זאת ממניעים אלטוראיסטים אבל
    א.) גם ככה אני לא מאמין לעצמי.
    ב.) הייתי מסתבך עם ציטוט של איאן ראנד.

    • אורי ב.

      העברתי יתרה צבורה לקרן הפנסיה של מיטב-דש לפני מספר חודשים, אגב העברה של קה"ש וקופו"ג אליהם. במקרה שלי מדובר בצבירה בלבד ללא הפקדות חודשיות. מאחר ומדובר בסכום לא זניח, נזכרו בי מסכלי ההעברות של החברה הננטשת (שכמובן גבו ממני עד אותו רגע את דמי הניהול המקסימליים) וניסו את מיטב המניפולציות ע"מ להשאירני אצלם, כמובן – ללא הועיל. מאחר וברור לי כפי שגם הובהר כאן שהכספים שייתקבלו בעתיד במסגרת קרן הפנסיה הם בבחינת נעלם אחד גדול, לפחות את מה שניתן לעשות בגזרת דמי הניהול עשיתי ואולי תרמתי ולו במעט לפיזור מעט טוב יותר של כספי הפנסיה המרוכזים נכון להיום אצל השחקנים הגדולים בשוק ששמים קצוץ על הציבור הרחב והלא מאוגד.

  39. ובשולי הנושא – מי שפתח קרן השתלמות, קופת גמל דרך סוכן – סוחב עליו את העמלה של הנ״ל לשנים ארוכות בלי לדעת. עוד משהו שכמובן מקטין את הסכום שלו…. הסוכן כמובן אומר שהחברה משלמת לו… חחחח

  40. זה המון זמן שאני יודע כמה אני לא יודע מה קורה עם הכסף שלי שמיועד לפרישה . המאמר פ ה כמו היה צלצול השכמהובכלל , היום הכניסה הראשונה שלי לאתר ויש כאן נושאים מעניינים ומרעננים . אבל אם אחזור לעניין הכסף לפרישה ….המוצר הפנסיוני אליו אני שייך הוא ביטוח מנהלים . האם נכון יהיה לומר שכדאי ללצאת ממנו ולעבור לתוכנית של קרן פניסה ? אשמח לתגובות .

  41. אז למה בעצם שאני לא אעביר את כל הכספים שחסכתי עד עכשיו לקרן השתלמות שיש לי, ואפתח מסלול IRA? האם זה אפשרי בכלל (נגיד, סדר גודל של 70-100 אלף). הרי אם הרווחים שם לא חייבים במס זו האופציה העדיפה מכולן, לא?

  42. מאמר מונומנטלי, תודה!

    אין כמוך לעשות לנו סדר בחיים, ובדברים הכי מסובכים.

    שתי הערות קטנות:

    – קרן פנסיה כללית דומה לקופת גמל הן מבחינת היעדר אג"ח מיועדות והן מבחינת דמי הניהול – כדאי להדגיש את ההבדל, כי ראיתי לפחות מקרה אחד בו סוכני הביטוח מכרו לחוסך קרן פנסיה כללית במקום קרן פנסיה מקיפה

    – יש עוד דרך אחת לחיסכון – והיא פוליסת פרט בחברת ביטוח; ההבדל בין פוליסת פרט לבין חשבון השקעות רגיל מבחינת המיסוי, הוא שההתחשבנות על המיסוי נעשית בתום תקופת החיסכון כאשר מושכים את הכסף, ולא בכל אירוע מכירה / קנייה שקורה במהלך חיי החיסכון. זה נותן ייתרון מסויים לכלי זה, כי, למעשה, המדינה מלווה לנו את המס להשקעה וגובה אותו רק בסוף, הבעיה היא שחלק מפוליסות הפרט הללו הן בעמלות יקרות שהופכות את המכשיר הזה ללא יעיל.

  43. עוד הערה: כתבת שסכום הסף ל IRA בקרן השתלמות הוא 150 אש"ח. זה מאד מרתיע. ממה שאני בדקתי הסכום נמוך יותר. יש בתי השקעות שיקבלו עמיתים ל IRA גם בעבירות של 50 אש"ח, ואפשר גם להתווכח. בנוסף, אם יש חסכונות נוספים באותו בית השקעות אפשר לקבל תנאי סף נמוך עוד יותר. המסר: אל תירתעו – העבירו את קרן ההשתלמות שלכם לניהול אישי ותחסכו עמלות יקרות.

  44. תמים ורך בשנים

    שלום חברים,

    אני לא בטוח שהבנתי נכון אז החלטתי שהסיכון בלספוג תגובות נאצה קטן מהסיכון להפסיד כסף במס.

    קרן ההשתלמות שלי הציעה לי כעצמאי להפקיד את כל הוני שנצבר מעמל רב במשך שנים.

    היתרונות:
    יש מסלול עוקב מדדים ויש מסלול אג"ח.
    נזילות מיידית
    לא צריך לאזן את התיק מדי רבעון.
    לא משלמים מס רווחי הון !

    החסרונות:
    הקרן אמנם נזילה כבר אבל תיסגר להפקדות מרגע המעבר ל"שלב המשיכה"
    דמי ניהול של 0.4 אחוז

    כיוון שצפויות לי עוד שנים רבות בשלב ההפקדה, ו כיוון בהנחת תשואה של 4% תשלום המס גבוה מתשלום דמי הניהול – זו נראית כמו עסקה חלומית.

    שכחתי לציין,
    הקרן מנוהלת על ידי אקסלנס-נשואה, לא "שכן שמבין"

    היכן הטריק??

  45. לקוראים של הבלוג שחיים ועובדים בארה"ב:

    יש צורת חיסכון יחסית חדשה ופופולרית שצוברת תאוצה עכשיו בארה"ב שנקראת ROBOADVISER
    הקרן הידועה ביותר בתחום הזה היא BETTERMENT

    בקצרה: הקרן הזו משקיעה את ההפקדות החודשיות שלך בתיק המורכב מכמה קרנות מחקות של VANGUARD לפי הפרופיל של הסיכון שאתה בוחר.

    מדובר בהשקעה פאסיבית דרך הקרנות המחקות הפופולריות עם דמי הניהול הנמוכים בעולם וזאת גם להשקעות חודשיות קטנות.

    הקרן דואגת כל הזמן לאיזון התיק וגם לחיסכון במס.

    הכל נעשה דרך האינטרנט.

    זו לא פרסומת ואני לא ממליץ. שווה לקרוא וללמוד, והלוואי שיגיע גם לישראל.

    • גם אני קראתי על BETTERMENT. לא ברור לי איזה יתרון יש לחברה הזו על פני קניית MUTUAL FUND של ואנגארד המשלבת השקעה במניות ואג"ח בהקצאה קבועה דוגמת LIFE STRATEGY FUNDS. גם שם האיזון מחדש מתבצע אוטומטית.

  46. עןד הערונת: לאחרונה ישנם מגזרים בהם הפרשה לקה"ש היא חובה כחלק מההסכם הקיבוצי. בולט בעניין זה ענף האבטחה. כך שלא תמיד הפרשה לקה"ש תלויה ברצונו הטוב בלבד של המעביד.

  47. אחרי 2008 קופות הגמל הועברו מהבנקים לחברות בטוח, ואחרות, מאותו רגע החוסכים העצמאיים בקופות הגמל, הוגבלו באחיזת הכסף שלהם בקופות; ראשית עד שהקופות נזילות ואחרי גיל 60, לא ניתן לפדות את הקופות הללו, בתנאי שמשלמים 35% מס הכנסה, היו אנשים שהיו מודעים לכך מוקדם יותר ופדו את הקופות שלהם. מי שהמשיך להחזיק בקופות הללו, לדוגמא פראיירים כמוני, מוגבל בזמן עד לתקופה בה הקופות תהיינה נזילות, בדרך כלל בגיל 60 ואילך; לא מבינה למה הפכו את קופות הגמל, להשקעה דרקונית וקשירת ידיים של האזרח הקטן, לגבי הכספים שהם שלו, אבל לא כך הוא: אנשים שפודים את קופת הגמל כולה חייבים לשלם מס של 35% יאני עונש, מותר אחרי שהקופות הופכות לנזילות ואחרי גיל 60 למשוך מהקופות אחוז מסויים שהוא פטור ממס, יען כי אנשים מבוגרים הם לא אחראים, הם מבזבזים את כספם
    לשוא ובסופו של דבר הם הופכים לנטל על המדינה או על ילדיהם, אז אנחנו, המדינה, חייבים לשמור עליהם שלא יעשו שטויות ולא ניתן להם להוציא מהקופות שלהם, כסף ללא הגבלה…
    בסופו של דבר, האזרח הקטן שחסך בקופת גמל כל חייו, מחכה למטמון, ומוצא שרידים, שהרבה ידיים חתכו ממנו נתחים יפים במשך כל ימי חייו.

  48. סימונה

    אני באפן אישי הצלחתי לבטל את הביטוח בביטוח המנהלים, ואפשר לבטל גם בפנסיה, זה נקרא מסלול עתיר חיסכון. הייתי צריכה לריב איתם ולאיים שאם הם לא יאפשרו לי אספר לכולם וכולם יבקשו אבל הצלחתי להוריד את הביטוח גם לי וגם לבעלי.
    עוד דבר שזוגות צריכים לשים לב אליו הוא שבדכ אחד מבני הזוג מרוויח יותר, והשנייה חיה יותר… וקופת גמל לא מטפלת בפנסיה של האלמנה, והיא עלולה להשאר לעת זקנה ללא כסף.
    והאחרון הוא שהחל מגיל מסוים האפשרות השכלית לטפל בכסף יורדת, לכן מגיל מסוים כדאי שמשהו יטפל עבורינו בקצבה.

  49. דורין,

    זה אמנם פוסט קצת ישן כבר, אבל אני חושב שיש טעות שכדאי לתקן בניתוח שלך להטבות המס בחסכון לפרישה בקופת גמל/קרן פנסיה/ביטוח מנהלים. לא שאני בעד או נגד, אבל יש שם הטבות מס משמעותיות שאינן זמינות למי שחוסך בחשבון חייב במס, וכדאי להשוות תפוחים לתפוחים.

    ספציפית:
    א. הפקדת המעסיק לקרן פנסיה ולפיצויי פיטורים פטורה ממס בזמן ההפקדה. שכיר שייקח את הכסף בתור שכר ויפקיד בחשבון חייב במס ישלם מס הכנסה על הסכומים האלה קודם כל. בנוסף, בגלל החוק לשכירים אין ממש ברירה במקרה הזה.
    ב. בהגעה לגיל פרישה ישנו פטור חלקי ממס על משיכת כספי הפיצויים בצורה חד פעמית. זה אומר שאין עליהם מס רווחי הון (עד סכום הפקדה מסוים לכל שנה). מדובר בסכום לא קטן שמגיע כמעט לסכום שניתן למשוך מקרן השתלמות.
    ג. על שאר הכספים שמקבלים בתור קצבה מקופת הגמל/קרן הפנסיה/ביטוח המנהלים יש מס מופחת בדרגות מס שונות משל שכיר רגיל. החוקים בנושא הזה כל הזמן משתנים, אבל מדובר בחסכון של מאות אם לא אלפי ש"ח בשנה.

    ההבדל משמעותי בעיקר לשכירים עם שכר גבוה – אם יחליטו לא לממש את החסכון המקסימלי לפנסיה, ישלמו הרבה מס היום ולא יהנו מההטבה בעתיד, כאשר ה"הכנסה" שלהם תהיה נמוכה משמעותית.

    מה שכן – בגלל שכל הכללים והחוקים משתנים בערך כל שנה ב – 10 שנים האחרונות, קשה לי לומר בדיוק מה שווי ההטבה – אם מניחים דמי ניהול זהים והאופציות הן לחסוך דרך קרן פנסיה או בחשבון חייס במס, לדעתי הטבת המס גורמת לקרן הפנסיה להיות טובה יותר כספית. הבעיה היא כמובן דמי הניהול, אבל זה סעיף אחר.

  50. יש לי שאלת תם. האם אני יכול לבחור להפריש את כספי לקופת גמל בלבד, שאינה מורידה לי כסף על סעיף ביטוחי,
    וזה נחשב תקף על פי חוק הפנסיה?

  51. אם אני גם שכיר גם עצמאי אני יכל להיבנות כפול מההטבות לקרן השתלמות? גם לתקרת עצמאי וגם לתקרת שכיר?

  52. פנסיה היא ביטוח לכל דבר, העניין שבניגוד לביטוח חיים שהוא ביטוח למיקרה המוות, הפנסיה היא ביטוח למיקרה של חיים כלומר, שלא תחיה יותר ממהכסף שלך.
    כמו כל דבר בחיים צריך לשקול יתרונות מול חסרונות , לדעתי עדיף לנהוג במתינות ושיקול דעת (מה שלא מאפיין את הסולידית …)
    ולכן כדאי לגדר את ה"סיכון" של לחיות "יותר מידיי" על ידי שימוש במנגנון הביטוח הזה במקום לחיות בצימצום ולהחזיק הר מזומנים עם הנחת משיכה של 4% (מה שמשאיר קרן ענקית ליורשים, רק שבמקרה של DINK לא ברור מי הם ?).
    גם לא הייתי מזלזל בהטבת המס בחסכון הפנסיוני בתחשיב של 40 שנה מדובר בתשואה של כ 1.1% לשנה , ואנחנו יודעיל שכל 1% שווה הרבה כסף בטווח הארוך ואם בית השקעות היה גובה מאיתנו את העמלה הנ"ל היינו מזדעקים לשמים על הגניבה הנוראית.

    אני ממש לא מתנגד לחסכון ארוך טוח מנייתי באופן עצמאי אבל אפשר לייצר מבנה מדורג של פנסיה/ביטוח מנהלים (פוליסות ישנות עם מקדם מובטח)/ קרנות השתלמות וחסכון פרטי כך שבסיכומו של דבר אפשר יהיה לחסוך פחות כסף מהנטו או להגיע לעצמאות כלכלית מוקדם יותר

    בפוסטים אחרים של הסולידית דובר על הפנסיה כחיסחון ארוך טווח לא נזיל שהוא "בונוס" ולדעתי זו שגיאה
    צריך להתייחס לחסכון הפנסיוני כמייצר הכנסה לפנסיה והמשימה של עצמאות כלכלית היא לבנות הר נכסים
    שיחזיק את האדם עד לפנסיה , אותו הר נכסים יכול להתכלות עד תום בגיל 67 ובתנאי שהחסכון הפנסיוני ימשיך משם.

    כמובן שתוספת של 10-30 אחוז לכלל הנכסים הנ"ל תגן על האדם מפני בלת"מים וכנ"ל רכישת מיגוני ביטוחי בריאות וסיעוד (בצורה שקולה כמו שעלה בפוסט אחר של הסולידית)

    נ.ב. אני לא סוכן ביטוח או עובד בבית השקעות סתם אדם שמאוד קרוב למשימה הראויה של עצמאות כלכלית נשוי+X ילדים ועדיין עובד 🙂

  53. שאלה לגבי IRA
    אם קרן השתלמות מחקה או מנוהלת עולה 0.5% מהנצבר אז מה הייתרון בIRA פסיבי שהוא כבר 0.4% מהתיק בלי עמלות קניה/מכירה ? אומנם יש מחלוקת לגבי יכולות בית הההשקעות להשיג תשואה עודפת אבל בממוצע הם עושים את העבודה עם קצת פחות כאב ראש ?

  54. קיבלתי הצעה ל IRA עם 0.3%, קניה מכירה בארץ 0.06% מינימום 4.65 ש"ח
    (חול 1.5 סנט מינימום של 15$)

    איך זה בהשוואה , חיפשתתי בבלוג השוואות (נדמה לי שהיה פוסט) ולא מצאתי

  55. http://www.themarker.com/markets/1.2514244

    אכן, ניהול הון מבריק של המוסדיים. תודה רבה להם על העברת הפנסיות שלנו לידי אנשים שאין להם מושג בניהול הון. בעצם, עבורי זה כבר לא רבלנטי. אני עברתי למדד S&P דרך קופ"ג…

  56. משקיע בערך צודק שהניהול שם אפעס לא משהו …. אבל אין טעם להפחיד סתם.
    בהערכה גסה וחיפוש פושטי בגוגל הוביל אותי לתוצאה שהמוסדיים ניהלו ב2009 0.76 טריליון שקל של הציבור …
    נניח שאחרי העליות של חמשת השנים אנחנו בסביבות הטריליון ….
    אז הפסד פוטנציאלי ( אם הם לא מכרו אתמול – זה עדיין לא הפסד) של 2.5 מיליארד
    זה יוצא רבע אחוז …. פוטנציאלי … לא שזה לא משמעותי … אבל חבל להפחיד סתם.

    אני גם חושב שמי שהשקיע בואנגארד העולמי (אם רוסיה שם אני לא יודע) … לפי דעתי כלכלת רוסיה בין 2-3 % מהכלכלה העולמית ( הנתון אולי מכתבה שקראתי – אבל זה גם גודלה ביחס לאוכלוסיה העולמית) אז הפסיד בערך
    50% מ … 2-3% אחוז ועוד נפילת הרובל אם לא מגודר …. זה קצת יותר ….

    כמובן שכל ההפסדים הללו יכולים להיות זמניים.

    טוב, אני כאמור לא מבין על מה אני מדבר , לא יועץ , לא ממליץ וכו … וכו….

  57. אם המוסדיים מנהלים כ"כ הרבה כסף, והם מקבלים כל חודש עוד ועוד הפקדות , אז למה הם לא משקיעים בחברות חיצוניות שמקום מושבן אינו בישראל? אני לא מתכוון לחברות ישראליות שמשקיעות במדינות אחרות אלא ממש בחברות אחרות? מתי הן השקיעו באפל, בגוגל, בוולס פארגו, גולדמן סאקס או בנק אוף אמריקה? אי אפשר לחשוד שההשקעות האלה הן קטנות מדי עבור מנהל קרן. חלק מהמוסדיים האלה, מעסיקות חברות ייעוץ/ניהול עבור ההשקעות שלהן…

    אני ממש לא מרגיש בנח לתת למישהו כזה לנהל את הפנסיה שלי. אבל ככה אני…

    • שאלות טובות. אני מחכה ליום שאיזה מנהל מוסדי יסביר ויתן לנו תשובה לכך באתר הסולידית.
      אני גם מסכים שאין להרגיש בנוח , ובאתר שלך וגם פה לדעתי ציינתי כמה סייגים לכך.
      בכל מקרה זכותך להרגיש כמו שאתה מרגיש וגם זכותך לקבל פנסיית IRA במהרה בימינו.
      לדעתי ברירת המחדל צריכה להיות פנסיה מנוהלת ע"י המוסדיים ומי שרוצה IRA יעבור איזה מבחן כשירות
      ויצטרך למלא איזה 60 טפסים בשביל לסנן את אילו שלא מבינים על מה הם מדברים. כמובן שאין להפלות ויש
      לתת ל IRA את המיועדות בהצמדה של 4.86 % לשנה למרות שלמשקיעי ערך זה כנראה כסף קטן 😉

  58. מבקשת לשאול מה כדאי יותר יועץ פנסיוני מבוגר 70ומנוסה או סוכן פנסיוני בגיל שלפי הפרסומים הוא מומחה בפנסיה?50

  59. שלום דורין

    האם משיכה חלקית מקרן השתלמות נזילה ופטורה, יוצרת ארוע מס לשאר הכספים שנשארו בקרן ? כלומר בכל מקרה של משיכה חלקית אין טעם להשאיר את הכספים בקרן ?

  60. לטעמי חסר כאן נושא מהותי שמשנה את התמונה – תקנון קרן הפנסיה והמקדם.
    בקרן פנסיה אתה נתון לחסדי התקנון המשתנה, לאיזונים אקטואריים ובעיקר לשחיקה של המקדם. בביטוח מנהלים (למי שיש מלפני 2008 לדעתי) מדובר בחוזה אישי ולכן אין שחיקה של המקדם.
    נושא נוסף – בקופת גמל, במידה ובזמן הפרישה הקצבה תהיה מעל המינימום, היא תהיה חייבת במס, כך שהטבת המס איבדה את משמעותה. מצד שני, יש פטור על מס רווחי הון…

    אשמח לשמוע את התייחסותך לשאלות אלה

  61. בתור עצמאי שלא יודע להשקיע, איזה אופציה עדיפה – להפקיד כל שנה את הסכום המקסימלי לקרן השתלמות (לא IRA), או להשקיע בעצמי (שמבחינתי זה אומר לשים הכל בת"א 25)?
    תודה

    • 1. ללמוד להשקיע בעצמך (זה אחד מעקרונות היסוד של הבלוג הזה)
      2. בהמשך לסעיף 1, להבין את המשמעות והסיכונים של השקעה של 100% מהונך ב-25 מניות במדינה קטנה במזרח התיכון

  62. ומה עם הירק החדש על המדף?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4633122,00.html
    לא בהכרח רלונטי לחסכון לפרישה מוקדמת, אבל לשכיר שהפקדותיו לפנסיה מתחלקות בין קרן פנסיה חדשה (75% מההפרשות) לפוליסת ב.מנהלים (25%) מלפני הרפורמה של 2013 – האם יהיה עדיף לדעתך להמיר את ביטוח המנהלים בק.הגמל הנ"ל?

  63. Michael Benester

    אני בן 65 יצאתי לגימלאות ברשותי סכום כסף שיכול לסייע לי להמשיך בחיי בכבוד ואף לסייע לנכדי הכסף מופקד בבנק לעיתים אני קונה קרנות נאמנות בהנחיית היועץ הבנקאי איני חושב שאני מסוגל לנבא את העתיד ואין ברצוני להיות לנטל על בני. אודה לך אם תיעצי לי על אפיק חסכון עדיף.

  64. תיקון, בהפניקס יש קופות מחקות

  65. לא הבנתי מה ההבדל בין "קרן פנסיה כללית" לבין "קופת גמל לתגמולים במעמד שכיר" שניהם אינן כוללות מרכיב ביטוחי?

  66. בשנתיים האחרונות אני מפקידה לקרן פנסיה וביטוח מנהלים 7% משכרי, במקום 5% (בעצת סוכן הביטוח). לאחרונה אני תוהה אם עשיתי בחירה נכונה ושוקלת להקטין את הפקדות העובד בחזרה ל5%, ע"מ להשקיע את ההפרש במכשירי חסכון בלתי תלויים – ללא תלות במעסיק.
    האם זו החלטה נבונה?

  67. מה לגבי ביטוח מנהלים שנפתח לפני 2013?
    יש לי ביטוח מנהלים מלפני 2013- כל סוכני הביטוח ממליצים לשמור עליו ולא לעבור לקרן פנסיה.
    החלק הפחות נחמד זה דמי הניהול הגבוהים משמעותית בביטוח המנהלים לעומת בקרן הפנסיה.

    אשמח לדעתך.

    • כן, זה באמת מילכוד. מצד אחד יש לך מקדם קיצבה מובטח, שלא תוכלי למצוא באף מוצר פנסיוני מקביל. מצד שני "גוזרים" אותך בדמי ניהול — בדיוק בגלל זה. זו דילמה לא פשוטה, אבל אני נוטה לחשוב שבמקרה כזה עדיף להישאר עם המקדם המובטח.

  68. ביולוג ירושלמי

    קראתי את הפוסט המעולה של הסולידית וגם חלק ניכר מאוד מהתגובות… גם הפוסט וגם התגובות מחכימות ומעולות… אתם קהילה של אנשים נפלאים וכיף מאוד לקרוא אתכם.

    ברשותכם, סיפור שהיה כך היה – השתחררתי מהצבא בגיל 22. בחור צעיר שנולד וגדל בעיירת קיפוח (ללא מקצוע מוגדר חוץ מרישיון מלגזה ותעודת ברמן). באזור המגורים שלי (להלן "הבועה") היצע העבודות בשכר נמוך במפעל הגיע מפה עד לשם ובנדיבות (אבל לפחות היה את ההיצע הזה…). ישנם במשורה בתי קפה, מסעדות, קניונים, חנויות בגדים, פאבים, בתי קולנוע וכו' לעבוד בהם. ממש בקמצנות ואי אפשר לומר שניתן לחפש בהם עבודה כי אין. היצע התעסוקה היה כמעט אך ורק מפעלים, ומי שחושב שאני מגזים שינסה אותי… שום מצב קיומי אמיתי שתושבי מרכז הארץ מכירים מאזור המחיה משופע הבילויים ותרבות הפנאי שלהם (מתנצל אם זה נשמע מתנשא, מקומות התעסוקה במרכז הארץ כל כך הרבה יותר מגוונים – אצלם יש גם מפעלים, אצלנו היה בעיקר מפעלים).
    בתור עובד קבלן מ- 2003 עד 2006 (שנים ארורות בהן גרתי אצל ההורים וחסכתי כ- 80,000 ש"ח של אז [!!!] ממשכורת מינימום של אז שהייתה נדמה לי סביבות ה- 3,200 ש"ח תוך 3 שנים, כשדירה ראויה של 3 חדרים בעירי עלתה בסביבות ה- 200,000 ש"ח – "הייתה" לי ביד חצי דירה!) זוכר אני היטב שלא הייתה לי פנסיה. אף מעסיק (=קבלן) לא חשב על ההטבה המופלגת הזו. היא הייתה הרבה מעל הרף של העובד הפשוט, בטח עובד הקבלן וגם מעל הרף של העובד הממוצע.
    הטבת קרן הפנסיה לעובדים צעירים באותן שנים (2003-2006) אם זיכרוני הצעיר אינו מרמה אותי, הייתה משולה להטבת קרן ההשתלמות כמו שהיא היום. ל- 30% מהשכירים במשק יש הטבה בדמות קרן השתלמות מהמעסיק, וברור גם לאילו עובדים (מגזר ציבורי בעיקר ממשלתי, עובדי היי-טק מן הסתם, עובדי בנקים וכו').
    אז לא הייתה פנסיה ואם הייתה זה רק אחרי וותק *ניכר* במקום העבודה (עובדה שלאימי שהיא גננת בויצ"ו כן יש פנסיה, אפילו שזעומה לגמרי).
    אז עבדתי ועבדתי ועבדתי, בסביבות ה- 300 שעות בחודש ופנסיה אין (כן, מה שאתם קוראים, השיא עמד על 390 שעות, כמובן כולל שישי-שבת, שבוע עבודה רצוף בלי חופש – ראשון עד שבת).
    כשכבר הייתי באונ' (הגעתי לשם בפוקס) ועבדתי בעבודת סטודנטים במוסד הנ"ל, בעקבות חוק פנסיית החובה ב- 2008, הואילה האוניברסיטה שעד אז גם היא לא חשבה להיטיב עימי בהפקדה לפנסיה למרות שהייתי מועסק אצלה מעל שנה, להתחיל ולהפקיד לי סכומים זעירים אך קיימים ושרירים (בזמנו לא הייתה הפקדה של 5.5-6.5% כמו היום).
    מה הואילו חכמים?
    עד שאתה לא בתחתית, אתה פשוט לא מבין. ברצינות. ואחרי שאתה עולה מהתחתית, גם אז פתאום את ההבנה אתה מאבד כי אם הצלחת להשכיל וליידע את עצמך, אתה שוכח עד כמה זה קשה למי שלא.

    עם כל הליברטניזם וההתדיינות המושכלת-פילוסופית על רצף הקפיטליזם-סוציאליזם, המדינה לא אימא שלך אבל היא אולי יכולה להיות אבא שלך, אני סבור ויודע ממקור ראשון (עני! – טעות הכתיב במקור!) שאם המדינה לא הייתה מחייבת את המעסיק (להלן קבלן או מקום עבודה שפשוט לא בא לו להיות "נחמד ומיטיב") להפקיד לפנסיה של העובד, אזי לעובד לא הייתה פנסיה, ולפנסיה לא היה עובד.
    היינו נשארים באותה סיטואציה שבה שופכים את התינוק עם השמן תינוקות – למאות אלפי (?) עובדים בתחתית ומעט מעלה ממנה אין פנסיה. והם יזדקנו ועוד יבואו למדינה בטענות. ולכל השאר מהבינוניות ומעלה אולי כן תהיה הטבה של פנסיה מהמעסיק ואולי הם יהיו מאוד חכמים וישקיעו מהנטו שלהם בעצמם וידאגו לעצמם.

    אז מה באמת קורה עם "פנסיה בכפייה" כמאמר הפוסט?…
    אני מסכים עם הסולידית. ומסכים עם הלך הרוח של הפוסט. אני בעד סוכנות אישית ואחריות אישית… רק שכל זה בא מאיפה שאני היום ואני זוכר את העצמי הצעיר של פעם…
    אני מפרגן לכם. בחיי. אנשים משכילים, ראויים, מודעים, לוקחי אחריות, עקשנים ולמדנים שאחראים לעצמם. שדואגים להשקעות ולעתיד שלהם.
    אתם ה"אליטה". ומי שמסביבכם בהיי-טק הוא גם כמעט ה"אליטה". ומי שסביבכם מהחברים של האוניברסיטה והלימודים, הוא גם סוג של "אליטה".
    בואו למפעלים ותראו את כל מי שלא אליטה, אולי אולי חוץ משכבת הניהול. ומהיכרותי האישית גם הם בקושי.
    כשאני מדבר על "אליטה" אני מתכוון בדיוק לזה, אבל לא במובן הכלכלי, אלא במובן האישי-תודעתי-השכלתי-יכולת – אנשים משכילים, ראויים, מודעים, לוקחי אחריות, עקשנים ולמדנים שאחראים לעצמם. שדואגים להשקעות ולעתיד שלהם.

    הקטע הוא שאתם תחת חסותה של המדינה, אם תרצו ואם לאוו, וככאלו – כל כשל אנושי אחר בא על חשבונכם (וחשבוני) – בדיוק כמו אלו שעושים 10 ילדים שאין ביכולתם לפרנס, בדיוק כמו עצמאי שלא חסך לפנסיה ועכשיו רוצה הבטחת הכנסה ולא רק קצבת זקנה, בדיוק כמו מעשן כבד או שמן בצורה חולנית שנופל לחולי ודורש מהמדינה לדאוג לו כדי שלא ימות (אבל עדיין ימשיך לעשן קופסה ביום או לאכול חטיפים ולשתות ליטר וחצי קולה ליום), בדיוק כמו הטייקון שממנף עצמו לדעת ותופר את האג"ח הקונצרניות.
    הרעיון הנחמד בדיעבד שעובד שמשתכר שכר מינימום או מעט מעליו (נניח אפילו עד השכר החציוני במשק) שייקח את הנטו המצומק שלו ויפקיד בעצמו לפנסיה במעמד "עצמאי" הוא רעיון מופרך בעבור רוב אותה אוכלוסיה. מה גם שכל החלק של המעסיק חסר במשוואה מה שמצמק את אותה הפקדה עצמאית בחצי תיאורטי (הטבת המעסיק)… וזה היה המצב עד ה"פנסיה בכפייה" – לאנשים, והרבה, פשוט לא הייתה פנסיה או שהייתה להם אבל רק אחרי וותק ניכר וגם אז אחוזי ההפקדה היו מגוכחים… וזה בדיוק המצב אצל עצמאיים שלא מפקידים שקל לפנסיה (בטח שלא לקרן השתלמות בניהול אישי IRA…) ובחוליים או בהגיעם לגבורות מגלים שאין להם פרנסה או שהעסק קרס ואז מפנים את יהבם אל המדינה ואל מוסדותיה שידאגו לצרכיהם.
    כפייה או לא כפייה – מי שלא מבין את זה אז פשוט טומן ראשו בחול… ברצינות… כל הרציונליזציה המדומיינת הזו בעניין היא "מיותרת" (לא באמת מיותרת כי יש פה דיון ער ומרהיב שכלית בעיניי וגם פותח מאורות) כי היא לא מתחשבת בפרמטרים הכי בסיסיים במשוואה – בני האנוש. במיוחד אלו שלא מנהלים את קופת הגמל שלהם בעצמם, אלו שלא חושבים לשים את הכסף שלהם על מסלול מחקה מדד S&P 500 ולא מסוגלים לסבול שום קשר בין שני המשפטים: "כסף שחסכתי" <> "בורסה ומניות".

    לא מבין איך "פנסיה בכפייה" מתיישבת עם העובדות של לפני ה"כפייה"… היי, לפחות לעניים יש פנסיה, אפילו שהיא מושקעת באפיק כללי ולא במסלול מנייתי פאסיבי מחקה מדדים…
    מקווה שהובנתי ומתנצל מכל ליבי אם לרגע התגובה שלי נקראת או מובנת כמתנשאת או שיפוטית.

  69. כדאי לעדכן את הפוסט לרגל השינוי שחל בחוקי הפנסיה בחודשים האחרונים (פנסיה ברירת מחדל שהורידה באופן משמעותי את דמי הניהול)

  70. שלום לסולידית
    האם הציון שנתת בטבלת הסיכום לביטוח מנהלים , חל גם על פוליסות לפני 2001 (מקדם 157), כלומר האם עדיין עדיף במקרה זה לעבור לקופת גמל מחקת מדד ?

    • אשמח גם להשוואה בין ביטוח מנהלים ישן לשאר האופציות
      תודה!

  71. לכל הקוראים והמגיבים.
    באילו מהאופציות הייתם בוחרים בעבור דוקטורנט שמקבל מלגה, ולא משכורת, ולכן לא מחויב להפריש כלל.
    מצב שדומה לעצמאי, אבל זמני לכ-4 שנים. האם כדאי להפריש לקרן פנסיה או לקרן השתלמות?

השאר תגובה