בית » חיים פשוטים » פוסט אורח: סולידית עם 6 ילדים?!

פוסט אורח: סולידית עם 6 ילדים?!

זהו מייל שקיבלתי ממוריה, קוראת ותיקה ואם לשישה. סיפורה מדגים שבניגוד לסברה הפופולארית, ילדים אינם חייבים להוות מכשול לחופש כלכלי, קל וחומר במשפחות ברוכות ילדים. מידת ההצלחה תלויה בעיקר במידת האחריות, הסוכנות ושיקול הדעת הבריא שמפעיל ההורה עצמו.

מכיוון שזהו מסר שכאלהורית אני מעט מתקשה להעביר בעצמי, שמחתי כשמוריה הסכימה להצעתי לערוך ולפרסם את המייל מחדש כפוסט אורח בבלוג. הבמה שלך,  סופר-אמא. 

בבלוג שלך דורין, כל הזמן מגיבים ש"את יכולה לעשות את זה רק כי אין לך ילדים…"

אכן, אין ספק שילדים הם עול כלכלי כבד, וגם עניין שמעורבים בו לא מעט רגשות אשמה וייסורי מצפון, מה שעלול להיות שילוב קטלני מבחינה כספית (ולא רק…).

החלטתי לשתף מניסיוני כאימא לשישה ילדים — לא כי אני חושבת כי התנהלותנו היא מושלמת, אלא כי אני רואה שאף אחד אחר לא הרים את הכפפה. ככה נולד הרעיון לפוסט זה.

כמה מילים על עצמי לפני שנגיע לתובנות.

אני בת 35, אמא לשישה, כולם מתחת לגיל 18. בחרתי לגדל משפחה גדולה ואני מתה על צורת החיים שבחרתי. זה היה ועדיין החלום שלי.

עם זאת, כמו הרבה חלומות אחרים, לא הבנתי את המשמעות הכלכלית המלאה של העניין עד לשנים האחרונות. לא כי אינני אדם מחושב; דווקא חשבתי על זה זמן רב לפני כן. הנקודה היא שקשה מאד להעריך מראש מה תהיה עלותו של "מפעל חיים" כזה.

תמיד הקפדנו לא להיות במינוס, לחיות ממה שיש, למרות ש'כולם' מסביבנו עם מינוסים די מטורפים. אבל לחסוך היה נראה כדבר מה הזוי, בלתי אפשרי. במרוצת הזמן נחשפתי לידע והתחלתי להבין שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. משפחה עם ילדים צריכה כסף. הון. המון. או כמו שדורין קוראת לזה — אנחנו תלוש משכורת אחד לפני קטסטרופה…

אז התחלתי "ללכלך את הידים",  ומאוחר יותר התחלתי ב"חיסכון אגרסיבי" ו"השקעה סולידית" (זה מה שכל כך אהבתי בבלוג הזה — נתת לי שמות למה שעשיתי, למרות שבתקופה זו הבלוג לא היה קיים).

אני נשואה באושר לאיש מקסים, מוזיקאי, פילוסוף ואיש רוח, שיודע שהוא לא מבין בכסף ונותן לי בענווה לנהל את העניינים הפיננסים בבית. אין עליו, האחד והיחיד.

לחסוך עם ילדים: תנאים הכרחיים

כדי להצליח לחסוך עם ילדים, ישנן כמה הנחות יסוד שלטעמי חובה להפנים היטב:

1. אין, פשוט אין שחור ולבןגישה דיכוטומית למציאות מובילה לוותרנות הרסנית. הגישה הנפסדת הזו, על משקל  — "אם כבר אז כבר" — גורמת לאנשים לזלול חפיסת שוקולד שלמה רק כי שברו דיאטה אחרי שאכלו קוביה קטנה אחת.

זהו המקור להלך הרוח: "אני לא יכול להאכיל את הילדים שלי עדשים כל השבוע, לכן אקנה אוכל ללא חשבון" או "אם אני לא יכול לפרוש בגיל 35 לפחות אהנה מהחיים (ואצבור חובות של מאות אלפי שקלים, מה זה כבר משנה..)".

אני מוצאת שהתפיסה המוטעית הזו היא המדרון החלקלק בו גולשות כל כך הרבה משפחות בסביבתי לתהום כלכלית. אני מאמינה שצריך להתרגל לחשוב במונחים של נצחונות בקרבות קטנים, ולאט לאט המערכה כולה מתחילה להשתנות.

2. משפחה עם ילדים חייבת מאגר חירום: אל תתפתו, לעולם, להשקיע כסף אם אתם במינוס. אל תתפתו, לעולם, להשקיע כסף אם אין לכם מאגר חרום של כסף נזיל. חוק מרפי אומר שתמיד צריך כסף בהפתעה בזמן שההשקעות שלכם בשפל. אם יש מאגר חרום, אפשר לא להתפתות לגעת בהשקעות. כלל זה מן הסתם נכון גם למי שאין לו ילדים. אבל יש דברים שהרבה יותר קל לחסוך על עצמך מאשר על ילדך. וכפי שכבר אמרתי המצפון עובד שעות נוספות. לנו יש מאגר חרום בגובה 4 חודשי הוצאות.

3. לתכנן לטווח הארוך (לבנות תכנית עשור): אתם חייבים לדעת מה מצפה לכם בעשר השנים הקרובות. בר מצווה זה לא בלת"ם. גם לא ברית. זהו אירוע כלכלי (לא רק כמובן), שאתם אמורים להיות ערוכים אליו מראש. קוריוז קטן — חגגנו לא מזמן בר מצווה לילד, והשכן, שגם הוא במקרה חגג באותו חודש בר מצווה, אמר 'אל תשכחו להוציא כסף מהבנק בזמן…' לקח לנו כמה שניות להבין שהוא מתכוון שלא נשכח לקחת הלוואה בזמן… ולא נכנס לדיון על טרוף החגיגות המיותר וה'שואו' שבעיני רק מוריד מאיכות האירוע.

ללכלך את הידיים

אלה הן מילותיה של הסולידית למשתחרר הטרי מהצבא. תעבוד, מהר, במה שאפשר, בלי להתפנק, תעשה כמה שיותר כסף ומהר.

אני זורקת פה פצצה להורים, במיוחד להורים למספר ילדים, משום שלגביכם זה כנראה נכון כפליים!  אתם צריכים המון כסף! לא באתי להטיף כמובן, אז אתן דוגמה מעצמי, שהיא לא כל כך קיצונית, אני בטוחה שיש בינכם כאלו שעשו יותר.

ככה נראו ההכנסות שלנו לפני שהבנתי את זה:

★ בעלי השתכר ממקום עבודה אחד 3000 ש"ח

★ ממקום עבודה שני 4000 שח

★ משכורת שלי (משרה חלקית, 5 שעות ביום) 5500 שח

★ קצבת ילדים 810 שח

★ שכירות מדירה בבעלותנו שאנו משכירים: 1000 שח (אחרי קיזוז משכנתא)

★ סה"כ הכנסות- 14,310 שח (1788 שח לנפש)

כאימא לשישה אני לא ממש יכולה להיות נהגת משאית 14 שעות ביממה. נכון. אבל זוכרים את כלל השחור-לבן? אז התחלנו לשפר מה שאפשר.

בעלי ניהל משא ומתן ארוך (ביוזמתי, אני מודה…) ומקום העבודה הראשון שלו העלה את שכרו ל-5,000 ש"ח. מקום העבודה השני נשאר 4,000 ש"ח.

באשר אלי — עברתי מקום עבודה, כך שעל אותן שעות קיבלתי עכשיו 6000 ש"ח

ניסיתי לחשוב מה עוד אני יכולה לעשות, כי מאד חשוב לי להיות בצהריים בבית עם ילדי. אבל גם בזמן הזה אפשר להרוויח. הקמתי עסק קטן מהבית- מכירה קבועה- שקהל הלקוחות שלו גדל בהתמדה. לא גוזל ממני הרבה זמן, קצת לא נוח, אך מניב רווח של כ-4,000 שח בחודש.

אחר כך חשבתי- מה עם שעות הערב שבהן אני בטוחה שאני צריכה "לנוח" על הספה כי "כל אימא בסוף יום גמורה"? אז פתחתי עוד עסק קטן של יעוץ — אני מתעסקת בזה כשעתיים בערב מהמחשב/טלפון ושוב- עוד הכנסה (כ-1,500 ש"ח לחודש).

את הדירה מכרנו.

סה"כ הכנסות עכשיו, כולל 810 שח קצבת ילדים (שאני לא מאמינה בה, אגב) – 21,310 ש"ח בחודש.

אני בכוונה מביאה את הפרטים הקטנים האלה על מנת להראות, שאפשר להגדיל הכנסה גם בלי שזה יבוא על חשבון האמונה שלי שאימא צריכה להיות עם הילדים שלה.

אני לא משלמת על צהרון יקר, בייביסיטר וכו'. אני מתאמצת למצוא פתרונות יצירתיים, כמו למשל להתחלף עם אחותי — פעם בשבוע ילדי משחקים וישנים אצלה ופעם בשבוע שלה אצלי. כך ביום הזה שתינו עובדות שעות נוספות בכל הבא ליד (כמעט).

חיסכון אגרסיבי

 מכיוון שגם אני מתחום אמנות הלחימה (הייתי ג'ודאית), אני נוטה לחשוב על המושג אגרסיבי כמושג משתנה. אז בואי נגיד דורין, שחיסכון אגרסיבי אצלך הוא אגרסיבי בשפה של קרב מגע ("לא משנה אם זה נראה טוב, כנס וחתוך אותו") והאגרסיבי שלי הוא יותר כמו אייקידו!

(הערה מדורין: אולי נתפשר על "אופטימיזציה אגרסיבית" 😉 )

אין ספק חבר'ה, עם ילדים החיסכון חייב לבוא עם הסברה, עם תחושת שלמות של ההורים, בלי שמץ של ייסורי מצפון ומתוך ידיעה שזה החינוך הכי טוב לילד!

הנה קצת ממה שאנחנו עושים:

★ מגורים: תמיד בוחרים מקום מגורים זול, כקריטריון עיקרי. עברנו לשכונה זולה מאד, 'על הפנים' מבחינת אוכלוסייה. עם כל החששות, מדהים כמה זה גיבש את הילדים פנימה, לתוך הבית. לא הייתי גרה במקום בו הם היו חשופים לתופעות שליליות ממש, אבל כאן יש בהחלט תופעות שאנחנו לא מסכימים איתם ומדברים עליהם ומפתחים את החשיבה הביקורתית. אני לא רואה בזה חיסרון. ולדעתי גם בשכונות שנחשבות טובות ילדים לא אמורים להסתובב לבד.

ניצול אופטימלי של המרחב: הבית עצמו-88 מטר. יש 2 חדרי ילדים מאובזרים בחכמה- מיטת קומתיים שנפתחת לעוד מיטה שלישית בכל חדר… שולחן כתיבה אחד שמשמש את כולם לשעורי בית. אין קישקושים מיותרים- אני זורקת כל מה שלא שמיש כרגע- כך שלא צריך ארון 5 דלתות- 3 דלתות מספיק ברווח ל3 ילדים + סדינים ומגבות… כל השכנים בהלם מגודל הדירה אך כשנכנסים הם נדהמים כמה מקום יש כשאין חפצים מיותרים (אבל יש גינה).

תחבורה: אין רכב. אני עובדת מהבית (אני יודעת שלא כולם ברי מזל כמוני…)כך שאין לי נסיעות. בעלי מדווש 45 דקות לעבודה כל יום* 2 (הלוך וחזור). הילדים נוסעים באוטובוס ללימודים, אך בחודשים שמזג האויר יפה אנחנו הולכים ברגל בשיירה (מנופפים לשלום למבטים התמהים של החברים ברכבים… הם כבר מקנאים ואומרים לילדי- איזה כיף לכם שאתם הולכים ברגל…).

בן ה-11 אחראי לרשום כמה פעמים הלכנו ברגל וכמה חסכנו בכך- וסכום זה נצבר לטובת חופשה משפחתית בקיץ (שוכרים רכב גדול ל2-3 ימים, ישנים באוהל בטבע, עושים מסלולים, מבשלים על גזיה ועושים מדורה, שוחים בנחלים ובים, ולפעמים משלמים על אטרקציה כמו רכיבת סוסים …)

יש איזושהי הנחת יסוד לאנשים ש'עם ילדים חייבים רכב'. הפוך, גוטה, הפוך.

אגב, בכל מקום בו גרנו (בנגב הרחוק, ליד חדרה, שכונה בפאתי ירושלים) תמיד אמרו לנו כשעברנו- "פה חייבים רכב, נראה כמה זמן תשרדו בלי…"

מזון – דורין, תחילה פחדתי לכתוב כדי שלא תתעלפי מהסכום, אך כשחילקתי בראש ל-8 (נפשות), רווח לי: 3,200 ש"ח לחודש. אוכלים טוב (מה לעשות שיש לי אימא מרוקאית…) אך עם הרבה תכנון וכמובן הכנה ביתית.

כדי שיהיה מגוון ואוכל כייפי לילדים (סיר עדשים לכל השבוע לא ילך…) צריך אחד מהשניים: או כסף לבזבז על זה, או זמן. מכיוון שאיני מעוניינת לבזבז אף אחד ממשאבים אלה — אני כל הזמן מלמדת את ילדי לבשל.

אחד אלוף בשקשוקות מכל מיני סוגים, שנאכלים עם ערימת לחם. אחד מכין קוסקוס, פיצה מקמח מלא (עם בצל מטוגן במקום גבינה צהובה…), פסטה עם רוטב טעים, טונה מעושנת, וכן הלאה. אפילו בת ה-6 יודעת ב-SLICER להכין קציצות עוף (ממש זול).

הכלל הוא שלא משלמים על ארוחה יותר מ-10/15 ש"ח, ולפעמים אפילו חצי מזה, ל-8 אנשים ביחד. למעט בשבת שאז אני מפנקת, אמנם עם תכנון, אבל תבינו: שבת, אמא מרוקאית… 😉

ביגוד – הילדים שלי, וגם אני, לבושים נפלא מירושות. כל מה שהייתי צריכה זה להגיד שאני "מסכימה" לקבל שקיות בגדים מיד שניה לשכנות וחברות שלי (לא מבינה את הקטע ששואלים אותי בחשש: את מוכנה שאעביר לך כמה בגדים…) ומאז אני קונה רק השלמות קטנות, ויש לי עודפים של בגדים שיכולים לפרנס עוד משפחה כמונו לפחות…

בתי ספר – כולם בבי"ס פרטי. תתפלאו כמה הנחה מוכנים לתת כשרושמים 5 ילדים לאותו בי"ס.

★ חוגים – חשובה לי מאד הרחבת האופקים של ילדי, אך הרוב נעשה בלי חוג מסודר. אנחנו יוצרים הרבה בבית, אופים, עובדים בגינה (מגדלים ירקות ופרות שונים), לומדים שפה חדשה בעזרת דיסקים שכולנו שרים עד שיוצאת הנשמה ומכירים כך מילים, בת ה-9 בחוג שאני עושה "החלפות" עם המדריכה- אני שומרת על ילדיה בזמן החוג כך שבתי בחוג חינם, ואחיה לומד מוזיקה בתמורה ל"החלפות" אחרות- אני נותנת יעוץ למורה שלו למוזיקה בתמורה לשיעורים. כולם מנויים אדוקים של הספרייה העירונית המצוינת.

השקעות – אנחנו שמים בצד באופן קבוע כמה אלפי שקלים בחודש. משהו כמו 30%-20% מההכנסה שלנו. כל כסף נוסף שאנחנו מקבלים (הבראה, תגמולי מילואים, מתנות וכו) גם הוא מופרש מיד. כמו כן, פתחנו תיק השקעות סולידי שמושקע בעיקר במדדים, בו כ-400 אש"ח, מה שנותר לנו ממכירת הדירה (הערה: קנינו דירה בדרום כשהיה ממש זול, מכרנו עכשיו ברווח נאה). זה כסף שמיועד לפרישה ולטווח ארוך מאד.

ביטחון בצדקת הדרך. איזון. בלי לחץ ילדי אינם מרגישים חוסר, הפוך הבית שלנו תמיד מעניין ומושך חברים אחרים. אנחנו משתפים את הילדים במה שעומד מאחורי ההחלטות שלנו וזה כמו משחק משותף – כולם נהנים מ"הצלחה" – שהצלחנו לחסוך במשהו וחמוד לראות את הדיונים שלהם- כמה בדיוק זה חסך ומה אפשר היה לקנות עם הסכום הזה.

עוד קוריוז- הילד מתחילת הפוסט, שהייתה לו בר מצווה לא מזמן, ביקש לפתוח תיק השקעות עם המתנות שקיבל. הוא כבר מחשב ריבית דריבית של 30 שנה, של 40 שנה….

סיכום

אני יודעת שאנחנו יכולים לחסוך עוד יותר,  אך כמו בתחומים אחרים בחיים, מתקדמים לאט אבל בטוח. כל חודש אנחנו מתרחקים מקטסטרופה, בונים עוד עתודות.

אנחנו גם יודעים שצורת החיים החסכנית תוריד דרסטית את ההוצאות שלנו בעתיד כשיגדלו הילדים, כי אנחנו לא מתנהלים אוטומטית אלא מכוח החלטות וסדר עדיפויות מובנה.

תחושת הסיפוק והשליטה הם מדהימים. שווה הכול.

בהצלחה, הורים!



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

134 תגובות

  1. חזק ואמץ מוריה
    בעוד כמה שנים את צופה שתפרשי?

  2. שולמית

    היה מעניין לקרוא. כמו תמיד.תודה מוריה ותודה דורין.

  3. כל הכבוד מוריה בהחלט ריגשת והוכחת את הטענה שכל אדם וכל גוף כלכלי (לצורך העניין מפעל משפחתי) תמיד יכול לשאוף לצמצום וחסכון. את ומשפחתך נשמעים מקסימים וניכר שאתם יודעים להדגיש בביתכם את מה שחשוב בחיים ולברור באופן סלקטיבי את המוץ מן התבן. מעורר השראה וישר כוח!
    יפה גם שהצלחת לרתום את הילדים למאמץ המשפחתי בשאיפה לחסכון, זה לא מובן מאליו. בהרבה משפחות הילדים 'מנותקים' מן השיקולים הכלכליים וגחומתיהם מבחינתם חזות הכל ללא כל תובנה שדבר בא על חשבון דבר. אני חושב שזו הדרך היחידה להיות מסוגלים לומר לילדים את המילה לא (לפעמים, על חלק מהדברים) בלי לייצר אצלם כעסים ותסכולים.
    כל האנשים שאני מכיר, כולל אותי, מבזבזים ארגזים של כסף על שטויות ובד בבד מתבכיינים על יוקר המחיה ועל כמה שחרא פה.
    אשמח למתכון של הפיצה מקמח מלא (עם בצל מטוגן במקום גבינה צהובה…).
    אני רוצה גם לציין שלטעמי ההערות הגזעניות של גולדי, גם אם נאמרו בניסיון להחמיא, אינן במקום.

    • תודה…
      הדרך היחידה לרתום את הילדים לחיסכון זה לא לרתום אותם לחיסכון אלא לצבירת הון. זה הבדל מהותי.
      גם ילד יכול להבין, כשהוא מקבל את המסר מכמה כיוונים כל הזמן, שכסף הוא כמו שמיכה- צריך להחליט מה מעדיפים.
      אנחנו גם מאד משדרים להם כמה אנחנו עשירים, גם כלכלית אך לא רק. זה נותן גאוות יחידה ורצון להשתייך למשימה המשותפת.

      • הי מוריה , ריגשת אותי מאוד כי גם אני אמא לשישה ילדים אבל לא יצירתית כמוך .
        רציתי לדעת איזה סוג של ייעוץ את נותנת ?

  4. אם מחשבים לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהנחה שכל סכומי הכסף הם נטו זה יוצא הכנסה של 4000 לנפש ( צריך לזכור כמובן שהסכום משתנה כי מספר הילדים גדל אבל גם ההכנסות גדלו עם הזמן כמו בכל משפחה ובהתחלה היו קטנות יותר ) משפחה ממוצעת בישראל מרוויחה 4400 לנפש סטנדרטית ואם היתה מוציאה כמו הסולידית היתה מוציאה 3300 היא היתה חוסכת גם כן 25 אחוז ( יש לזכור שחלק מהאנשים יש דירות שקיבלו מההורים או קנו לפני העליה או גרים בדמי מפתח והם אם היו חיים כמו הסולידית יכלו לחסוך לפחות 40 אחוז )הפוסט המצויין מראה את הקושי בחישוב נפש סטנדרטית שמניח שלכל נפש יש חדר משלה או לפחות לנפש סטדנטרטית (למשפחה הזאת היה צריך להיות ארבעה חדרי ילדים).

    בכל מקרה פוסט מצויין שמדבר גם על הגדלת ההכנסה על ידי עבודה שנייה ולא להתפנק ולהגיד אני סחוט.אני מודה שאחרי עבודה אני חושב אין לי שום אפשרות לעשות עוד משהו אני סחוט לחלוטין(רווק בהיי טק אבל עדיין מרגיש סחוט רגשית ) גם בקשת העלאה וגם עבודה שנייה וגם טיפול בילדים זה יפה

  5. עד כמה שאני זוכר העלות השולית של להיות אדם אחד יותר גבוהה משניים כלומר אם אתה מרוויח 2X כזוג כדי להיות באותה רמת חיים כאדם אחד אתה צריך להרוויח 1.5X כלומר כאשר מחשבים עלות של אדם לא מספיק לקחת 2 אנשים ולחלק ב2 ולהגיד זה ההוצאות שלי אלא לקחת את ההכנסות של השניים לחלק בשניים ולהוסיף חצי וזו העלות בעצם או ההכנסה / הוצאות הדרושות לאדם אחד.

  6. כל הכבוד…
    אכן דוגמא יפה.
    קצת קשה לי עם מגורים בשכונה רעה, וכו' עם כל הכבוד גם איכות חיים זו לא מילה גסה.
    אבל הכיוון חיובי!

  7. לאתר הסולידית הגעתי בהמלצה מחבר.
    ערב שבת אחד תכננתי להזמין סושי לארוחת ערב, ונכנסתי לראשונה לסולידית "להעביר את הזמן עד שאהיה רעב".

    התגובה הראשונה שלי הייתה: "מי זו המשוגעת הזאת, שחוסכת בכזאת הגזמה.."
    למרות הכול, את הסושי לא הזמנתי באותו ערב.. אכלתי מה שהיה בבית.

    ולאט לאט נפל לי האסימון. ואולי אני הוא המשוגע? שמבזבז כל כך הרבה?

    אני רחוק מאוד משלמות ולא מתקרב לזה. אבל הפוסטים של הסולידית פותחים אצלי יצירתיות, חשיבה ודוחפים אותי קדימה.
    אני מעריץ את הסולידית על היכולות והכישורים שלה ולומד ממנה הרבה.

    מוריה, תיארת כאן בפוסט שלך, ובצורה מדהימה ומעוררת השראה, איך אפשר לעשות את זה.
    את בהחלט סופר אימא 🙂

    • éscargot agile

      אכן סופר אמא!

    • בלבושקה

      מהמם איך שכתבת על הסולידית. הרגשתי אותו דבר.

      התחלתי מלומר לחבר שלי לפני כחודש וחצי: "מי זאת הווירדואו הזאת, בטח לא מתקלחת ומים קרים לא מנקים ולמה אני צריכה לקרוא את זה, אני אחת החסכניות! "(דורין, קבלי את התנצלותי הכנה על כל מילה שנאמרה בעבר!!)
      והיום… אני גומעת בשקיקה כל פוסט וכל מילה שנכתבת. אלו השיעורים הכי טובים ואת ערכם לא ניתן להעריך בכסף! ודורין, תודה לך על הכל! שינית לי את החיים מקצה לקצה!!!
      אגב, לוקח חודש, יום-יום כמה שעות, כדי לקרוא את כל הבלוג. הנאה צרופה.

      מוריה, את השראה שאין כמותה! כל הכבוד! כל יום אני מבינה כמה עוד אפשר להתקדם, לחסוך ולהשקיע!

  8. לא רק מעורר השראה, אלא שווה ממש לקבל עצות מהכותבת..
    ראיית עולם שתיצור ילדים למופת עם ביטחון עצמי ויכולות משפחתיות וחברתיות מהמעלה הראשונה. זאת בניגוד לילדים שכיבכול "קיבלו הכל" חוץ ממה שבאמת צריך.

    הכותבת מתפרסת גם ממתן ייעוץ? ללא ספק שווה את התשלום בגינו.

    לו רק יתרבו כאלה וכמו הסולידית ויתמעטו המתקרבנים, הסחטנים, המתחזים ואלו שמקימים תעשייה מהם.

  9. כאמא לשלושה שמאוד מתחברת לכל האמור לעיל, הייתי רוצה להוסיף עוד "מוצר" חובה לרשימה: תועפות של בטחון עצמי וחוזק נפשי של ההורים, שישכילו לבנות גם אצל הילדים, על מנת שאפשר יהיה לעמוד מול כל העולם ואשתו בלי להרגיש שאתה לא נורמלי.

  10. מקסים!
    כל הכבוד

  11. פוסט מצויין ומאיר עיניים. דורין, אני חושב שכדאי להמשיך במגמה של פוסטי אורח. גם הפוסט הנ"ל וגם הפוסט של נדלניסט בדרכים היו ממש מצויינים ונתנו עוד נקודת מבט.

  12. לביאה בכל רמח איבריה.
    התרגשתי .
    קשה לרתום את כלל המשפחה להלך הרוח שלך כשמסביב עולם חומרני.
    יישר כח…

  13. ואו! מחזק ומעורר השראה. תודה מוריה!
    מאיה, אם לשלושה

  14. מעולה. פוסט כזה היה חסר לי לפאזל המחשבתי. מסרי לכותבת המקורית את הערכתי הרבה לדרך פעולתה. כיום גדלים ילדים ששוחים בעולם הצרכנות. תהיתי איך הורים מצליחים לשמור על שפיות ככה.
    כיף לשמוע על מקרה שזה אפשרי 🙂

    בהצלחה בהמשך!

  15. פשוט מצדיע לך!
    מעורר השראה…

  16. פוסט מרשים. מלמד אחריות אישית ודוגמא אישית מה הן. כמו כן, מדגים את חשיבות העקרונות אותם מנסה הבלוג לקדם ואפשרות ישומם במגוון של סגנונות חיים ולא במונחים של נכון או לא נכון.

  17. למה בעצם מכרתם את הדירה? זו לא הייתה השקעה ששוה היה להמשיך להחזיק בה?

    • למה לקבל 4% תשואה מהשכרת דירה, כשאפשר לקבל יותר בשוק ההון? (במיוחד שמדובר לטווח רחוק). חוץ מזה רצינו לממש את הרווח מהעליה הגדולה במחירי הדירות

      • שוק ההון זה דבר מאוד לא בטוח:
        כל הכסף שאנחנו מחזיקים (כולל אג"חים) זה בפועל סתם אוסף של מספרים באקסל (מאחורי זה לא קיים כלום). באשר למניות אני לא בטוח אבל נראה לי שגם מאחוריהם לא עומד כלום.
        דירה 0או כל נדל"ן) זה משהו ממשי.

  18. אבל בניגוד לסולידית אין לך רגע אחד של פנאי… 🙁

    • éscargot agile

      איזה פנאי יכול להיות לך עם שישה ילדים מלכתחילה? לפחות היא מלמדת אותם לבשל ולהיות עצמאיים.

      • יש לי הרבה פנאי.
        פנאי אצלי זה לעשות מה שאתה אוהב.
        מהצהריים, אני עוסקת במה שאני הכי אוהבת לעשות: לעבוד בגינה, לצייר, ללמוד דברים חדשים, למדתי לעשות את מה שאני אוהבת- רק איתם! אני קוראת והם סביבי, אני מתאמנת על גילגולי ג'ודו והם איתי… הם חלק ממני. אבל הם גם מעסיקים את עצמם, סך הכל תמיד יש עם מי לשחק או לדבר (או לריב. זה גם חלק מהחיים)
        ובעלי ואני מקפידים כל כמה חודשים על סופ"ש לבד. הילדים מתחלקים-שניים לסבתא, שניים לדודה ושניים לחברים, משהו כזה. אנחנו עושים לעצמנו מלון בבית וזה חופשות מדהימות!

  19. את פשוט מדהימה!! אנחנו עומדים בפני הקמת משפחה עם הרבה חששות והצלחת לתת לי הצצה לעתיד שנראה מדהים! גם חינוך פיננסי לילדים, גם זמן משפחתי איכותי וגם חסכון אדרסיבי, אין מה לומר נשמח לשמוע ממך יותר וגם טיפים נוספים לחסכון בחיי היום-יום..
    תודה גם לך וגם לדורין 🙂

  20. וואו! מדהים! מעורר השראה ותקווה!
    גיליתי את הבלוג לאחרונה, עיני נפקחו, תרומתך דורין לעתידי ולעתיד ילדיי הזאטוטים היא מעבר לכל סכום שאצליח לחסוך עבורם, וגם את אמא אלמונית – תודה רבה רבה מקרב לב (וארנק

  21. מעורר השראה, תודה על הפוסט!

  22. הכל טוב ויפה , אבל לגור בשכונת מצוקה עם שכנים על הפנים ? זה נשמע לי יותר כמו וויתור רדיקלי על איכות החיים.
    לדעתי יש גבול לעניין החסכנות.(וסליחה על השיפוטיות אבל אני לא הייתי משכן את ילדי בשכונת מצוקה מתוך בחירה מודעת).

  23. פוסט מעולה. תודה לך שכתבת ותודה לדורין שפרסמה.
    אולי בכל זאת אני אוכל להקים משפחה מתישהו… הוריי תמיד בזבזו מכל הבא ליד, הקטסטרופה קרתה כשהיתיי בת 17, ואחיי היו 15,10,ו-7… תמיד ראיתי את זה מתקרב ולא הבנתי איך הם דוחפים את הראש בחול כל כך בעיקשות. התחלתי לחסוך כסף משלי עוד הרבה לפני, ולא גרתי איתם יותר. החלטתי שהדבר היחיד שאוכל לעשות כדי למנוע מעצמי זמנים נוראיים כאלה שוב הוא לא לעשות (ילדים משלי). .. כולי קנאה בילדים שלך. כל הכבוד.

  24. סיתוונית

    מקסים ויצירתי, כל הכבוד! הילדים שלך מקבלים חינוך הרבה יותר טוב מאלה שמתנוונים מול הטלוויזיה והאייפד!

  25. éscargot agile

    פוסט מהמם, איזה כיף! הלוואי שמוריה תפתח בלוג משלים לסולידית על איך לחנך ילדים לחיסכון ועצמאות.

  26. מרשים ביותר!

  27. לטעמי, מעורר השראה. אני אומנם רווקה אבל אין לי ספק שאכנס להריון אקח דברים יד שניה במצב טוב ממי שירצה לתת…
    תודה 😉

  28. 21,000 הכנסות? :O
    לא מצליחה לעבור את פירצת שכר המינימום אז אני מודה שהסעיף הזה ופרטיו הדהים אותי ביותר.
    כל הכבוד לך, כיף לילדים שיש להם הורים כאלה:)

  29. איזו משפחה מרשימה! האתר שלך דורין משפיע ומעודד ללכת עם האינטואיציות ולסמוך עליהן. המשפט שלך ״ אני לא משלמת לאנשים אחרים שיבשלו בשבילי״ ליווה אותנו בדרך לקונצרט בתל אביב. הכנו סלט טעים וטחינה ואכלנו באוטו. גם טעים יותר וגם חסכון של 80 ש״ח לפחות!

  30. דבר אחד אני לא מבינה ואשמח אם מוריה תוכל להתייחס אליו.
    להקים עסק ויותר מזה, לגייס קהל לקוחות לוקח זמן. הרבה זמן. אז גם אם אני מחליטה להקים שלושה עסקים עכשיו, אני צריכה להשקיע כסף בפרסום וכאמור, לקוחות לא מחכים לנו מעבר לפינה.
    אני תוהה באיזה עסקים מדובר וכיצד נעשה הדבר.

    מוריה, מורידה את הכובע בנוגע לחינוך הילדים.

    • התהיה אכן במקום. אז ככה:
      קודם כל לא הקמתי 3 עסקים. בבוקר אני עובדת כשכירה, כשהמעסיק שלי הסכים שאעבוד בבית כל עוד התפוקות לא ייפגעו.
      הקמתי עסק אחד, לפני כ4-5 שנים. מכירה קבועה מהבית, כדי שאוכל להיות עם הילדים. אכן בהתחלה הרווחתי פחות, אך עם הזמן אני יותר ויותר מתפרסמת וחוג הלקוחות גדל, בעיקר מפה לאוזן. כן, זה באמת עניין של לזהות צורך באזור שלך (אני הלכתי על מוצרי קוסמטיקה בהתאמה אישית. יש לי חברה שמוכרת חזיות טובות מהבית. מכירה מישהו שמוכר מאפים בריאים. חנות מתנות,תוספי תזונה,הדפסה על שעונים. יש המון רעיונות… חלקם מצליחים חלקם לא, מנסים עד מוצאים…)
      רק לפני כשנה התחלתי לתת ייעוץ בשעות הערב. זה תחום שעדיין חדש לי אך אני מאמינה שכל אדם כמעט יש לו מה לתת, אנשים היום מוכנים לשלם הרבה בשביל ידע מסויים.

      • נורא מעניין אותי אם מדובר בעסק רשום כדין. כי אז שוחטים לך חצי מההכנסה לפחות.

        • דווקא לא.
          יש המון נקודות זיכוי במס עם 3 ילדים.

        • אל תשכח שבתור בעלת עסק שעובד מהבית, מוריה יכולה לנכות שלל הוצאות מוכרות: 1/3 חשמל, נסיעות, ביגוד, ציוד משרדי, חלק מהוצאות הטלפון, אפילו 1/3 ארנונה, ועוד. חלקמזה הן הוצאות שהיו בכל מקרה. גם זה חסכון.

  31. אני מוריד את הכובע ומצדיע.
    מסתבר שכל מה שצריך לחיים טובים זה אישה חכמה ובעל מפרגן . כמו שכתוב: "מצא אישה מצא טוב"…
    מעניין שאני לא מוצא כתבות כאלו בעיתון. כל מה שיש שם זה "שתו לי, אכלו לי, הממשלה אשמה שאין לי חיים"

  32. מוריה – RESPECT

    הפוסט בהחלט מעורר השראה!

  33. מרגש מאד, חיזקי ואימצי.

  34. תודה רבה לך על פוסט מעשיר!

  35. ואוו מוריה ריגשת מאד, איזה כיף לדעת שאפשר גם אחרת כשמתווספים ילדים לחיק המשפחתי, את נשמעת בהחלט סופר אמא. עדיין לא הגעתי לשלב האמהות בחיי, אם כי איני רחוקה משם בהרבה שנים (אני בת 33 וגרה עם בן זוגי), קראתי את מילותייך בשקיקה ומאד נהניתי מהפוסט שלך, ללא ספק מעורר השראה. נשמע שאפקט הצמצום מוציא מבני הבית כישורים ויצירה רבה כמו כן מכניס חום, אהבה והרבה של ביחד. אני קוראת את הבלוג בהמלצה של חברה ומקבלת ממנו השראה רבה בכל פעם מחדש. דורין את מדהימה בכישורייך האוטודידקטיים ובכלל ביכולת שלך להעביר את המסר הנכון הלאה ובכך לתת מוטיבציה!

  36. אנחנו עם שבעה, מרוויחים באיזור ה-15 אש"ח. וב"ח חוסכים יפה.
    אבל אני חייבת להבין- איך ארוחה עולה לך 10-15 ש"ח? תני בבקשה פירוט…
    כל הכבוד!

  37. שאפו!, כל הכבוד 🙂
    עד עכשיו הייתי בטוח שחייב להיות מסודר לפני שמביאים ילדים,
    אבל מסתבר שיש דרך אחרת שמגבשת את המשפחה למטרת עצמאות ויצירתיות

  38. אני אשמח לשמוע את תגובתיה של הכותבת לכל השאלות שהועלו. חיבוק מחזק, הילה.

  39. ממש התרגשתי לקרוא.

  40. מוריה,
    ריגשת אותי מאד !
    תודה ששיתפת מנסיונך. יש דברים שרק הורים יכולים להבין …
    אני כבר מדפיס ותולה את הפוסט המעולה הזה במרכז הבית (-:
    אני מצטרף לבקשות שעוד יבואו מצד ההורים מבינינו, לעדכונים נוספים וכמובן למצב תיק ההשקעות של ילד הבר מצווה (-:

  41. סליחה לקלקל את המסיבה אבל אני קצת סקפטית לגבי אמיתות הדיווח הזה. הכל נשמע קל מדי – הופסה הקמתי שני עסקים שמכניסים 5500 מדי חודש, הופסה קיבלתי העלאה. בדרך כלל הדברים אינם חלקים כל כך.

    • בכלל לא היה חלק…
      לקח כ-5 שנים התהליך כולו של הגדלת ההכנסות כמו שתיארתי.
      אבל שווה היה להתאמץ, לקיים משא ומתן על ההעלאה לבעלי (ארוך. מייגע. הלוך ושוב. שינוי הגדרת תפקיד. ואז התחלף מנהל והתחלנו הכל כמעט מהתחלה…) לקח יותר משנה לקבל העלאה. אבל יש כאלה שלעולם לא ישקיעו וייבקשו…
      כשהקמתי את העסק של המכירה הרווחתי כ500 שח לחודש. עכשיו אחרי כ5 שנים ממוצע של 4000 והולך וגודל.
      אל תתייאשו מראש! ותלכלכו את הידים, כדברי הסולידית

  42. מוריה אני מורידה בפניך את הכובע! תודה ששיתפת, פוסט מעורר השראה ודרך חיים מעוררת השראה עוד יותר, כן ירבו ההולכים בדרך זו.

  43. האם החסכון הוא מחוץ לחסכון הפנסיוני שלכם?

  44. כאבא ל-5 ילדים, אני מזדהה עם כל מילה של מוריה.
    אנחנו לא מוציאים בחודש יותר מ-3200 ש"ח על מזון וחוסכים כ-20% מההכנסות שלנו. כל ההוצאות מדודות ונרשמות באקסל. מחזיקים במכונית אחת לצורך עבודה (ומשכירים מכונית גדולה לחופשה משפחתית בקיץ) והולכים הרבה ברגל. כל החוגים וכל הפעילויות וכל גני המשחקים בסביבה ללא צורך לנסוע אליהם.
    לילדים אין כל מה שיש לחברים שלהם אבל זה רק תורם להם. הגדול שלנו (בן 14) עבד וקנה לעצמו סמראטפון משטיפת חדרי מדרגות. חוץ מהתינוקת ובת קטנה הגדולים לומדים בחינוך פרטי, וכולם מקבלים את כל השיעורים הפרטיים הנצרכים. הגדולים (10-14) עצמאיים, מחזיקים בכרטיס רב-קו ומתניידים בתחבורה ציבורית בתוך העיר ומחוץ לה (מחוץ לה רק יחד ולא לבד כשקרובי משפחה מחכים להם בתחנת היעד).
    עובדים ביותר מעבודה אחת ומחזיקים בעסק קטן. לא מתביישים לעשות שום דבר (כולל עבודה ביום הבחירות הקרוב). פרישה מוקדמת היא לא החלום שלנו אלא ביטחון כלכלי למשפחתנו ויכולת להעניק התחלה טובה לכל ילדינו.

    החופש שלנו והביטחון שלנו והחינוך שאנחנו רוצים להעניק לילדינו הוא החשוב ביותר לנו. דוגמה לחופש שלנו היא שעזבתי עבודה שלא הרגשתי נוח איתה ועברתי למקום אחר עם משכורת נמוכה יותר (מאז היא עלתה כמובן). זה המשמעות של הוצאות נמוכות – חופש גבוה יותר.

    כשאנחנו נפגשים עם קרובי משפחה שבוכים על מצבם הכלכלי (ולא ברור לי מדוע לשני אנשים שעבדו מעל 15 שנה אין גרוש על הנשמה) אישתי ואני יושבים ושותקים, ומביעים הזדהות עם מצוקתם בהנהון ראש ומסכימים ש"קשה מאוד לחיות כיום" כאשר, תודה לאל, אנחנו מחזיקים בצד תיק השקעות ופקדונות (וקרן חירום).

    חס וחלילה לא בא להשתחצן, רק להראות שיש מקום למשפחות גדולות שחיות טוב ומעניקות חוסן אישי, חוסן משפחתי וחוסן לאומי (וכן, אלו לא ערכים קלישאיים).

    מוריה – מצדיע לך. רק שאישתי לא תקרא את הפוסט כי היא תרצה עוד שלושה ילדים נוספים.
    מצדיע גם לדורין.
    [לא בא לפגוע בדורית האתאיסטית אבל גם תודה לאלוקים. לא היינו מצליחים בלעדיו]

    • יאיר, כל הכבוד!

      אכן בשלב מסויים גם אנחנו הפסקנו להגיב על התבכיינות הסובבים ויותר ויותר אני אישית שותק ומקשיב. כי אחרת אתה חוטף מבטים מוזרים…

      • לגמרי מזדהה…
        גם אנחנו, מקשיבים ומהנהנים באמפטיה.
        אבל גם-מפנים אנשים שיקרים לנו לבלוג הזה!!!!- זה חולל מהפך אצל כמה ממקורבינו שאלינו התייחסו כקמצנים מטורפים, אך כשדורין אומרת… זה נשמע אחרת!!

        • מוריה, לצערי או לטובתי (עוד לא החלטתי) אני יותר אגואיסט, מסביר פעם אחת ואם אני רואה שלא רוצים להבין או אפילו לשמוע את ההסבר אז בתוכי אני אומר – סבבה, תמשיכו לפרנס אותי :)))))))))))))))))
          מבחינתי הבעיה עם בכי כלכלי בעיתונים שפופוליסט כלכלי כלשהו יכול להגיע לשלטון (ככה זה בדמוקרטיה) ואז נוכל אותה, מצד שני בגלל זה התיק שלי מפוזר על כל העולם.

  45. אם יש פוסט אחד שיהיה ראוי לתואר "הפוסט החשוב של השנה" זה הפוסט הזה.

    עכשיו זה כבר לא המשוגעת הזו שחיה בעולם משלה אלא מישהי נוספת, הרבה יותר נורמטיבית, יותר קרובה לרובינו שעושה זאת יפה.

    עכשיו דורין לא רק קול קורא במדבר אלא סוג של מובילה המתווה דרך. דרך שיש מי שהולך בה

    סחטיין 🙂

    • יש משהו בזה, אך השנה רק התחילה 🙂 נראה מה צופן לנו העתיד

  46. פוסט מצויין, אשקר אם לא אומר שהתרגשתי (רגיש משהו.. כנראה גנטי 🙂

    תודה

  47. הפעם באמת גדול!
    תמיד גדול, אבל באמת הפעם מקסים.
    תודה (:

  48. מחזיראור

    כל הכבוד לכותבת, אכן מעוררת השראה!

    אבל אני חייב לציין שלא נראה שהיא תצא לפרישה מוקדמת – וזאת בעצם הטענה כנגד הסולידית.
    מי שבוחר בעשיית ילדים לא יוכל לפרוש בגיל 30.
    זה הכל..

    • לא בגיל 30 אבל כן ברגע שרוב הילדים יהיו עצמאיים. הרי תוך 18 שנה יהיה להם קרוב ל 3 מיליון שח ואפס ילדים מתחת לגיל 18.

      איך אמר לי זקן ערבי:"אצלכם יש פנסיה, אצלנו יש ילדים. אני עושה 10 ילדים, מי שרוצה ללמוד אני משלם לו על הכל, השאר מגיל 18 במשך 5 שנים נותנים לי את כל המשכורת שלהם. זו הפנסיה שלי."

      • מחזיראור

        ואז הם בעצם פורשים מאוד קרוב יותר לגיל הפרישה הרגיל, נכון? 🙂
        לא שזה רע.. לטעמי. העיקר להיות מאושר, ואם 6 ילדים זה מה שעושה אותך מאושר – אדרבה!

        אבל הטענה העיקרית כנגד הסולידית היא לא שאי אפשר לחיות בצמצום עם ילדים – ברור לחלוטין שאפשר, פשוט אי אפשר גם לעשות ילדים וגם לפרוש בגיל מוקדם.

        • אפשר לפרוש בגיל מוקדם, אך ודאי שפחות מוקדם ממי שאין לו ילדים.
          לא יודעת מתי אפרוש, כרגע גם ממש טוב לי (העבודה מוציאה את כשרונותי לפועל ומאווררת אותי מהאינטנסיביות של הילדים), אבל אם אפרוש בעוד 18 שנה אהיה בת 53. בעוד שרוב בני גילי כנראה יפרשו איפשהו בסביבות גיל 70…
          לדעתי זה הבדל מאד-מאד-מאד משמעותי! לא?
          מה גם שלרוב האנשים בישראל אין 6 ילדים. כך שהורים עם פחות ילדים (2-3) אין סיבה שלא יפרשו כמה שנים טובות לפני.

  49. סחתיין עליכם, כל הכבוד.
    לא בקטע מציצני, אבל מותר להתעניין במה אתם עוסקים?

  50. ראשית, פוסט מעולה!

    שנית- איך לעזאזל ארוחה ל8 נפשותת ב10 ש"ח???
    אנא האירי את עיניי

    • 1. יש בלוג של בישול זול שפעם הסולידית הפנתה אליו (קישור, מישהו?)
      העיקרון שם מאד פשוט, אחרי שהבנתי אותו כבר לא היייתי צריכה את הבלוג…
      העיקרון הוא שבכל בישול יש מצרכים יקרים ומצרכים זולים, החכמה היא 'למתוח' את המצרכים היקרים על פני יותר נפח. לדוגמה- טונה עולה כ-3 שח. אבל קציצות טונה מקופסת טונה+3 פרוסות לחם ישן+2 ביצים+בצל+גזר מגורד עולות כ-6 שח אך מספיקות להרבה יותר…(קציצות טונה עם תפוא אפויים בתנור זו ארוחה מעולה וזולה.)
      בחורף- כל המרקים למיניהם (אפונה, עדשים, ירקות וכו) מאד טעימים, בריאים ומזינים ולא עולים יותר מ-8 שח לסיר בד""כ. אנחנו אופים לחמנות טריות מקמח מלא, מורחים בחמאה ואוכלים עם מרק…
      2. מבצעים- אני יוצאת לציד לפי כללי הסולידית. למשל, יש מבצע קבוע בסופר של עוף טחון קפוא ב-7 שח לחבילה של 500 גר. מטגנים את העוף הטחון בבצל, מוסיפים רסק, כמון מלח ופלפל, וזה טעים בטרוף מעל אורז.
      3. כל המאפים הביתיים מאד זולים כי הם מורכבים ממוצרי בסיס ממש זולים כמו קמח, שמרים יבשים, שמן ומים. אנחנו מכינים בורקס גבינה, סמבוסק, פיצה, פיתות, כל אחד מאלה עם סלט ירקות זאת ארוחה נהדרת וריחנית…

      • מחזיראור

        הזכרת שיש לך גינה.. את גם מגדלת?

        • בטח, אחרת לא היתה הצדקה לגינה…
          כרגע יש באדמה: לימונית, פלפלים (חטפו מכת קור המסכנים), עגבניות,תפוחי אדמה, פסיפלורה, תפוז, פומלית, תפוח, רימון, תפוז דם, אפרסק, לימון, אשכולית אדומה, שקד ואולי עוד משהו ששכחתי…
          אנחנו עדיין מתלמדים בנושא החקלאות, אך בהחלט מתקדמים

      • למה לא לגדל תרנגולות לביצים ואז לשחוט עבור הבשר?

      • מרשים!
        וכל הכבוד שהילדים לומדים בבית ספר פרטי הבתי ספר בארץ הם זוועה.
        את יכולה לתת את הרכיבים שאת שמה בסיר מרק כלשהו, כי אני לא מצליחה להבין איך 8 ש"ח לסיר?
        אם זה 8-10 ש"ח לארוחה אתם צרכים לצאת בפחות מ3200 לא?
        10 ש"ח כפול 30 יום כפול 3 ארוחות זה 900 ש"ח
        או שזה 10-8 ש"ח למנה?

  51. מוריה כל הכבוד!! אין מספיק מילים לפרגן!!!! טיפוס נדיר…ומיוחד

  52. לא פחות ממדהים!

  53. מדהים, כל הכבוד, ותודה על השיתוף.

  54. מוריה,

    האם את תראי את הפוסט הזה למשפחה, לשכנים, לחברים? יש להם מושג על הכוון שבחרת, או שהם יחטפו את השוק של החיים שלהם אם יבינו שה "מסכנה" שהם תורמים לה בגדים ישנים מכניסה אותם בכיס הקטן?

    • דורון- אהבתי מאד את השאלה… וגם גרם לי להצטחק בחוסר נוחות…
      אני משתפת את המשפחה, בהחלט, אם כי לא במספרים אבל בהחלט בכיוון.וגם חברים "אמיתיים", למרות שלא את כולם.
      למה לא כולם? כי לא כל כך נעים לשבת ליד אנשים שאתה אוהב, שמקטרים על זה שהם בחובות ענק, ולהסביר איך אצלך זה לא ככה-כי אתה יודע שהם לא הולכים לעשות כלום עם המידע הזה, חוץ מלאכול את הלב… אני כאמור מפנה אנשים לבלוג של הסולידית, לדעתי זה יותר יעיל… גם לקחתי סיכון שחלקם כשיקראו את הפוסט הזה יזהו אותי…
      לגבי שכנים- כן, הם די רואים אותי כמסכנה, לא רק בגלל איך שאני חיה אלא יותר בגלל שיש סטיגמה על מי שיש לו הרבה ילדים זה בטח מכיון שהוא פרימיטיבי, משמע עני, משמע מסכן.
      אודה כאן על האמת שגם לי קשה להיפטר מהסטיגמה הזו. גם אני כשאני רואה אחרים במצבי אני בטוחה שהם קצת כאלה, אם כי אני מנסה להגמל מהדעה הקדומה הנוראית הזו.
      למרות שאני יודעת שבחרתי בחיים האלה של משפחה גדולה, שכל ילד הבאתי מתוך בחירה, אהבה ותשוקה ללדת עוד ילד, משהו מהתרבות שאופפת את כולנו חודרת.
      וכשהם רואים אותי בלי רכב,למשל- זה כבר ברור להם כשמש שאני מסכנה. אומללה.
      אגב מאנשים כאלו אני ודאי לא אקח בגדים או כל דבר אחר. אני לא חיה מתרומות. אני מקבלת בגדים/רהיטים יד שניה מחברים וקצת שכנים שכן מעריכים אותי, אך חיים בסגנון חיים שונה, הרבה יותר צרכני, ויש להם כמויות של בגדים שהם פשוט לא צריכים ולא כולם אוהבים לזרוק. או ספות שהם מחליפים.
      מישהו מהמשפחה אפילו הציע לנו את הרכב שלו בחינם כי הוא משדרג. (סרבנו להיות בעלים של מפלצת זוללת כסף, למרות רצונו הטוב!)

      • מוריה, לדעתי זה רק מטיב איתכם: הרי אתם בטוחים בצדקת הדרך שלכם אז אם נותנים לכם משהו כי אתם "מסכנים" – למה לא לקחת (חוץ ממה שמוציא כסף כמו רכב או מקרר ישן שזולל חשמל). אני הייתי לוקח

  55. וואו, כל הכבוד! מוריה- באמת שאפו. כמה השראה בפוסט אחד. את יכולה להקים בלוג משלך ולהתפרנס גם ממנו- אני בטוחה שגם לך יהיו הרבה קוראים 🙂

  56. מומחה לקנוניות

    היוצא מהכלל מראה על הכלל.
    הרי אם הרבה אנשים היו חסכנים ויודעים להתנהל היטב במילא המדינה לא היתה מדרדרת למצב הזה.
    אם הרוב היה כזה או מספיק הרבה היו כאלה השיטה הכלכלית הייתה משתנה אוטומטית כי לא
    היו מאפשרים שחיתות ושיטה כלכלית קלוקלת ברמת הקולקטיב.

  57. פוסט מדהים, מרגש ומעורר. תודה מוריה על השיתוף ותודה לסולידית על הפלטפורמה וציון הדרך

  58. חזרתי כדי לשאול עוד כמה שאלות… תראי איך זה מעסיק אותי.
    אני אמא לשבעה, ובסך הכל חיים בצורה מאוד סולידית ושמחים.

    השאלה: כתבת " משפחה עם ילדים צריכה כסף. הון. המון."
    למה?
    אם בשלב הזה בחייכם, כשכל השישה אוכלים, מתלבשים, לומדים וגרים על חשבונכם אתם מסתדרים עם פחות מ 14K בחודש, למה את חוסכת באגרסיביות לעתיד? מה המטרה שלך? דירה משלך? כסף לחתונות שלהם? פרישה מוקדמת? אשמח שתאירי את עיני. אולי יש יעד שלא חשבתי עליו וכדאי להתחיל עכשיו….

    עוד שאלה- באיזה תחום את מייעצת? למדתי הנחיית הורים וייעוץ חינוכי וזוגי, אבל לכל הדברים האלה צריך מפגש מחוץ לבית (או לפחות חדר סגור בבית, ואין) באיזה תחום אפשר לייעץ דרך הטלפון?

    תודה רבה

    • תראי, אם יש לך 7 ילדים, את צריכה להבין שאת בקבוצת סיכון למשבר פיננסי רציני.
      1. ככל שגוף גדול יותר, יכולת התגובה שלו להפתעות איטית יותר. כמו ההבדל בין טוסטוס לסמיטריילר כשצצה הפתעה על הכביש… יחיד, או אפילו זוג, יכולים בקלות (יחסית!) לעבור דירה במפתיע, לשנות דרסטית את הרגלי האכילה שלו, להתגורר תקופה אצל קרוב משפחה וכו. להוביל שינוי כזה אצל משפחה, קחי דוגמה את עצמך: למשל מעבר דירה,למצוא מקומות עבודה חלופיים כפול 2+מסגרות לימוד כפול 7 וכו..) לוקח הרבה יותר זמן. ככל שיכולת ההסתגלות איטית יותר, את צריכה עתודות גדולות יותר
      2. הסיכון למקרה של קטסטרופה (חלילה) שתשפיע על כולכם עולה ביותר מפי 4 לעומת זוג… סטטיסטית, למרות שרק שניים מפרנסים, כל אחד מה-9 יכול להשפיע דרמטית על משאבי הכסף שלכם! וגם על הזמן שאתם יכולים לעבוד! (יש כאן ענין נוסף של חיסכון מול ביטוח שאני לא נכנסת אליו. אבל מה שבטוח שאת צריכה עתודות רציניות.)
      3. גם אם את מתכוונת לעבוד עד גיל 70, רוב הסיכויים שהפנסיה שתהיה לך לא תספיק לך למחיתך.
      שיהיה ברור, שכל מי שמתכונן לפרוש- אי פעם, לא רק מוקדם- כדאי שיחסוך לפרישה! וזה נכון להורים גם, כמובן.

      לא נכנסתי בכלל לנושא של לממן לימודים-חתונות וכו' לילדים, כיוון ש -בניגוד לדעתם של הורים רבים- אני חושבת שזה תלוי בשיקול דעתו של כל הורה איך להשתמש בכספו. אין חוק טבע שאומר שכל גרוש שחסכת אתה אמור להזרים לילדיך, לצורך זה או אחר…

      • מודה שהדבר היחיד שהסכמתי איתו זה המחשבה (המלחיצה!) על מחלה של ילד שעלולה להוציא אותנו מאיזון…
        על הענין של הביטוח חשבנו מזמן, בשביל זה הצטרפתי לארגון המורים- יש שם ביטוח רפואי קבוצתי מאוד שווה (וזול… כמובן) כך שאם יגיע ברבור שחור נהיה קצת פחות פגיעים.
        עוד דבר שיקטין את הסיכון הוא "קרן יחד", שזו קרן שבה חברות הרבה משפחות (בעיקר דתיות, אבל זה פתוח לכולם) שהעיקרון הוא שאם יש מקרה של פטירה של אחד מההורים הקרן גובה מכל חברי הקרן סכום של עד 64 שקלים כדי לתת לכל אחד מהיתומים סכום של 100-150 אלף ש"ח כדי שיוכל להתחיל את החיים. (שווה גיגול) מעבר לרעיון החברתי (מילה גסה פה באתר…) של עזרה למשפחה במצוקה אני יוצרת לעצמי ולילדי רשת ביטחון מסוימת למקרה אסון.

        אשמח שתעני באיזה תחום את מייעצת…

  59. וואו איזו השראה תודה רבה לך! הכל עניין של החלטות ושליטה על החיים פשוט להיות אקטיביים ולא לזרום ״עם מה שיש״ ואז הכל אפשרי 🙂

  60. התרשמתי. אבל יש לי כמה שאלות:

    ראשית, קצת קיצרת בעניין בית הספר. תקני אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שגם אחרי הנחת הילד החמישי משלמים לא מעט, ובבית ספר פרטי "לא מעט" זה בטח אנדרסטייטמנט מטורף. לנו יש שניים רשומים בבית ספר ציבורי ואנחנו משלמים לא מעט. ומה לגבי ציוד – מחברות, כלי כתיבה, ספרי לימוד, תלבושת אחידה? מעבר לכך, אני לא יודע איך זה בבית ספר פרטי, אבל אצלנו יש גם תשלום לועד הכיתה, ותשלומים נוספים באירועים של הכיתה (שלא מכוסים ב"תשלומי הורים" לביה"ס).

    ולגבי תחבורה: הילדים נוסעים לבדם באוטובוס? מאיזה גיל? ואתם לא לחוצים? אנחנו שולחים את השניים, 8 ו -6, לביה"ס ברגל, ואנחנו לא לגמרי רגועים.

    ומה לגבי בריאות? אף אחד מהילדים לא צריך משקפיים? מדרסים? סתימות בשיניים? תרופות? טיפולים? נשמע שיש לכם גם מזל גדול, וזה אף פעם לא מזיק.

    • איש (3718)

      יואב,

      משקפי ראיה לילדים אפשר לקבל בקופ"ח מכבי בחינם. יתכן שגם באחרות.
      מדרסים – נדרש רק במקרים חריגים, 99% מהילדים לא צריכים.
      תרופות – קופ"ח מכסה.
      סתימות בשיניים – עד כמה שזכור לי המדינה מכסה טיפולים משמרים עד גיל מסויים (בעקבות המחאה החברתית), בכל מקרה, אנו הכנסנו ילדינו למשמעת של צחצוח מגיל צעיר ומאז לא היינו צריכים סתימות (רק ישור שזה קוסמטי ואופציונלי).
      טיפולים- על איזה טיפולים מדובר? אם הילד נורמלי ובריא אין טיפולים מיוחדים שצריך.

      • טיפולים כמו קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, הוראה מתקנת, וכו׳. אפשר כמובן לראות בהגיית אותיות ש׳ או ס׳ גם כן עניין קוסמטי ואופציונאלי, ובכל זאת…
        לגבי משמעת צחצוח וחורים בשיניים – זה הרבה עניין של גנטיקה. כמובן שביחס לעצמו הצחצוח מצמצם נזקים אצל כל אחד, אבל נקודת המוצא היא עניין של מזל גנטי

        • אני חושב שהעובדה שהיא נמצאת הרבה עם הילדים שלה ומביאה להם שמחה וחיוביות עוזרת למנוע את רוב הטיפולים מלבד במקרים חריגים של נכות פיזית או מחלה גנטית.

          • איש (3718)

            דג,

            מסכים לחלוטין. מדהים איך לפני 30 שנה לא היו כל הטיפולים האלו, ועדיין ילדים יצאו בסדר. אולי כי ההורים שלהם היו איתם ולא במשרד כל היום?

            ובכל מקרה, טפולים כמו קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, הוראה מתקנת אפשר גם לעשות בבית. לוקחים הילד\ה למספר שעורים לבעל המקצוע, לומדים התרגילים, וממשיכים אחר כך בבית לבד.

          • אני נזקקתי לקלינאית תקשורת גם לפני 30 שנה. ההורים שלי לא ידעו איך ללמד אותי להגיד ל ו-ר… קלינאי תקשורת זאת מומחיות פרה-רפואית, לא משהו שאפשר לעשות לבד בבית, כמו שרפואה זה לא משהו שנוכחות הורית בבית יכולה להחליף. לגבי ״יצאו בסדר״: נכון שלא מתים מלא לבטא נכון אותיות, אבל זאת עוגמת נפש גדולה שאפשר למנוע בעזרת טיפול בן כמה חודשים אצל איש מקצוע.

          • איש (3718)

            Tammy

            לגבי קלינאי תקשורת, לא כתבתי שעושים הכל לבד בבית. כתבתי שלוקחים הילד\ה למספר שעורים לבעל המקצוע, לומדים התרגילים, וממשיכים אחר כך בבית לבד.

            גם אחת מבנותיי התקשתה ב: ל+ר וזה בדיוק מה שעשינו. זו הוצאה כספית חד פעמית ולא משמעותית במיוחד.

  61. פוסט מעורר השראה
    שמח לדעת שהצלחתם לשמור על עקרונות חסכנות כה מרשימים (ללא רכב ללא בית "גדול" בגדים יד שנייה גם לילדים גדולים) בלי לגרום לילדים תחושת חוסר – זאת הנקודה שמרשימה אותי יותר מכל
    יישר כח גם לדורית שהצליחה להנגיש ולאתגר ע"י פוסט כזה את העקרונות גם לבעלי משפחות

  62. ברלינאית,

    הי מוריה
    תיאור אורח החיים של המשפחה שלך הוא דוגמה מצוינת לאיך השמיים הם הגבול כאשר פועלים בחיים באופן מושכל ואחראי להשגת מטרות שהוגדרו היטב ושמותאמות בדיוק לכם ורק לכם.
    מאד יפה לראות איך כשיש תכנית שמבוססת על ליבה של ערכים שאתם מחוברים ומחויבים להם הכל מסביב מסתדר…
    עקרון העל בבסיס הבלוג של דורין כפי שאני רואה אותו הוא לא חסכנות וגם לא פרישה מוקדמת..אלא חירות.
    הכסף צבירה שלו והשקעה שלו הוא אמצעי בלבד ולא מטרה בפני עצמה..ווהסיפור שלכם מדגים יפה איך עם מטרות אחרות ( משפחה גדולה \ המשך עבודה גם בשכר.. לא רק כאילוץ אלא כתפיסת עולם) סדר העדיפויות מתארגן כך שהוא לא נחווה כאילוץ מכאיב אלא כמשהו שיש לו תכלית ומשמעות הקשורה למטרת העל…( תיארת מאד יפה איך החינוך בבית שלכם מפתח את העצמאות, היצירתיות והאחריות השל הילדים..)

    קצת בהכללה.. שמבוססת על נסיוני האישי בלבד.. אני מכירה הרבה משפחות שחיות כך בשתי קבוצות עיקריות בחברה הדתית.. ובחבורות "מחבקי העצים"..

    ומהדוגמה שלך השתמע שאתם חילונים חובבי עצים בלבד..כך שמבחינתי מה שמעניין בסיפור שלך הוא שכל זה נעשה לא בתוך מסגרת רחבה נניח של קהילה דתית שחיה באופן דומה אלא במחיר של חריגות מסוימת שדורשת חוט שדרה מאד מרשים.. וכמו כן את מתארת לא רק פשטות וקיימות אלא גם חשיבה כלכלית מפוכחת ומאד אחראית.. שלא תמיד קיימת אצל החברה המרחפים ( והחמודים מאד ) עם הגלביות..

    • כמה משפחות חרדיות את מכירה שמתקיימות מהכנסה של 21 אלף בחודש?! משפחות חרדיות מגדלות 10 ילדים על פחות מחצי מהתקציב הזה. המשפח של מוריה היא דוגמא למעמד בינוני מרובה ילדים שמריים אורח חיים סולידי. אין בינו לבין משפחות חרדיות דבר.

  63. ברלינאית,

    אני לא מדברת על משפחות חרדיות. אלא על משפחות דתיות. מרובות ילדים לרוב בהם שני ההורים משכילים עובדים ומשתכרים היטב.. תתפלא .. יש לא מעט כאלו..

  64. פוסט נהדר! שאלה לכותבת, מה סך ההוצאות שלך לחודש ממוצע? אם אני מבין נכון את מפרישה 20-30 אחוז לחיסכון מהכנסה של 21000, שזה יוצא בערך 4000-7000 שקל, אז הוצאות למשפחה נעות בערך בין 14000-17000 לחודש?

  65. פעם גידלו אותנו על מחשבה שאנחנו צריכים לחסוך. היו פרסומות בטלוויזיה של איך לחסוף בחשמל, להתקין חסכמים… וגם בבית היו כועסים עליך אם היית שוכח לכבות את האור. שקיות פלסטיק היו תולים לייבוש (אנחנו חוסכים מהבחינה הסביבתית ולפעמים שומעים הערות עוקצניות מקונים אחרים כשאנחנו באים עם שקית מהבית), היה את המעיל היפה לאירועים מיוחדים (ולא להגיע לכל אירוע עם מעיל חדש), לילד היו צעצועים אהובים ולא את "כל הסט מכל סוג של צעצועים", וכן הלאה…
    זה היה גם משותף לכולם ללא הבדל בראייה כלכלית.
    אבל כל הכבוד – המערכת סיפרה לנו שאנחנו צריכים רק חדש, דברים לא יכולים להתבלות, אי אפשר ללבוש אותו דבר כל יום… שיגעו אותנו.

  66. איש (3718)

    מוריה,

    כל הכבוד.

    והכי חשוב זה שיצאו לכם ילדים בריאים נפשית, עצמאים ומאושרים.
    בדיוק היום היתה כתבה בכלכליסט על זה :

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3649877,00.html

    (זה ציטוט מעיתון זר, לכן זה לא לפי לקו המערכת של בכיינות\אכלו לי\שתו לי)

  67. מרשים ומעורר הערכה!
    השד הצרכני נמצא בכל אחד מאתנו ועל ידי גירויו והפעלתו באמצעים גלויים ונסתרים מנסה עולם הפרסום להעביר לנו מסר שצריכה מוגברת וצבירת נכסים גשמיים מיותרים תהפוך אותנו למאושרים יותר. לאורך זמן התהליך הוא התמכרותי ודומה לצריכת סמים נרקוטיים.
    אורח החיים כפי שתיארת מוריה, מדכא את השד ומאפשר לצדדים אחרים, חיוביים להתבטא ובעיקר מעודד יצירתיות והגשמה אישית בעלת משמעות וערך. שם המקור לאושר פנימי מתחדש ואיתן.

  68. פוסט מעולה!
    כל כך הרבה תבונה וחכמת חיים.
    תודה לך.

  69. מסכימה עם הרוב..
    נקודה למחשבה: על מנת לעסוק בייעוץ צריך הכשרה כלשהיא (=צריך להוציא סכום של כסף ולבזבז זמן)
    הלוואי ויכולנו להיות כל מה שנרצה ולדלג בין תחומי עיסוק לפי תקופות.
    כל דבר,כדי להיות טוב בו דורש התמקצעות,גם דורין למדה ולומדת.

    מה שאני באה לומר,שהשיטה בארץ עובדת כך שכל דבר דורש כמה שנות למידה,ותעודה מתאימה בלעדיה אף אחד לא יסמוך עליך(לא סומכים על יועת נדלן חובבן) ולא ייתן לך את כספו.

    מבינה שיש הרבה אופציות,צריך יצירתיות.
    רוצה להזכיר שאיך שזה מוצג כאן,לא משקף מציאות, כי בפועל לא כל אחד יהיה ביום אחד יועץ,ולא כל אחד יפתח עסק שיניב לו רווח( אם כי זה יותר פשוט מפעם)
    איזה ייעוץ מוריה עושה?

  70. הי מוריה, קראתי בעיון והתרשמתי עמוקות וגם אני בשנה ראשונה של שינוי תקציב המשפחה (3 יל')…מעניין אותי לשאול שאלה אחרת. בשנה האחרונה שמתי לב שאנחנו משלמים המון על כל מני ביטוחים מאז שיש לנו ילדים. כמה אתם משקיעים בביטוח?, האם בטוח חיים בלבד או גם בטוח ריסק (ניתוחים בחול, תרופות מחוץ לסל), האם בטוח סיעודי?…בטוח משלים בקופ"ח…זו בכל זאת הוצאה מכובדת כשיש משפחה גדולה, מה לדעתך כדאי ?
    דורין אשמח גם להתייחסותך..וכן כבר קראתי בעיון את הפוסט בעניין הביטוחים אבל עדיין מתלבטת…בגלל הסיכון כשיש ילדים. תודה מראש

    • ביטוחים חשובים זו לא המלצה כך נהגה משפחתנו 4 ילדים
      ביטוח מושלם קופת חולים
      ביטוח סיעודי לנו שלכל החיים שלא ניפול על ילדנו
      ביטוח סיעודי לכל ילד לכל החיים לכל מקרה ככול שהילד צעיר הביטוח זול תשלום 30 שנה
      ביטוח תרופות מחוץ לסל וניתוחים בחו"ל
      ביתוח פנסיוני לפי חוק

  71. שלום מוריה. כמתנדבת בלווי משפחות בפעמונים, את מודל לחיקוי לאהבת החיים, ילדים ומשפחה, אמונה ופתוח יכולות מגוונות וחוזק עצמי .תודה על פרוט ההכנסות וההוצאות על אוכל. בהחלט כל הכבוד. גם ההחלפות (בדומה לרעיון בנק הזמן) הן פתרון נהדר ויוצר לא רק חסכון אלא רשת חברתית מבורכת וחזקה.את אמא מדהימה שנותנת השראה לילדיך, שכנים וחברים ובפוסט זה הגדלת אאף יותר את השפעתך . כל הכבוד!

  72. שימי עפיפונים

    שימי אומר: ריספקט. שאפו. כל הכבוד 🙂

  73. נפלא ומעורר השראה 🙂

  74. עמוס מהמרכז

    אני מתרשם בעיקר מהחינוך והמנהיגות לסחוף לשיטה ה"לא סקסית" הזאת את הילדים.
    עדיין יש כאן הוכחה שבעייתי לפרוש מוקדם בישראל עם ילדים.

    הנחות יסוד:
    1. צריך 2.5 מיליון שקל בשביל לפרוש כזוג.
    2. הזוג חוסך 40 אשח בשנה.
    3. ההוצאות ישארו גבוהות כמו עכשיו 17 שנה (לפי גיל הילדים).
    4. הזוג בני 35 עם 400 אשח ומרוויח מעל החציון במשק.

    מסקנות:
    בהתנהלות כלכלית נכונה ובהכנסות מעל החציון רק בגיל 60 הזוג יוכל לפרוש.
    האם זה החלום הסולידישראלי?

    לקח: בשביל לחיות נכון בישראל צריך להרוויח מעל השכר החציוני ולהתנהל כלכלית נכון על מנת לפרוש בגיל 55 עם ילדים. ז"א שדרך התנהלות נכונה עם מעל 4 ילדים עדיין אי אפשר לסגור את החודש משכר חציוני ומטה.
    החוכמה, שגם עליה מדובר בכתבה זה איך להרוויח כסף בקלות- את זה אהבתי.

  75. התרשמתי אך הנתונים מחייבים בחינה. א. הכנסות המשפחה הינן 9000 לבעל = כ12000 ברוטו. 6000 לאישה = 7500 ברוטו. הכנסות נוספות 5500 שקלים = 6500 ברוטו סה"כ כ 28000 +שכ"ד+קיצבת ילדים. וזה פי 6 משכר מינימום ופי 3 משכר ממוצע ופי 4 משכר חציוני. לא מאפיין משק בית ממוצע אלא מעל הממוצע.
    ב. הוצאות על מזון 3200 שקלים. = 400 שקלים לאדם לחודש כ 12.5 שקלים ליום.
    מבנה סל מזון בסיסי הוא כזה שמזון זול אולי מונע רעב אך בודאי שאינו מזין במיוחד.
    מציע לפרוט את החשבון לסל סביר. לחם (שניים ליום) = 300. חלב (1 ליום) = 150. 3 ביצים לשבוע = 100.
    2 קופסאות גבינה ליום = 300. מעדן/יוגורט/גיל ליום = 480. 2מנות פרי ליום = 300. סלטים מוכנים 1 ליום=300. קופסת טונה ליום = 120.קפה /שוקו 1 לשבוע = 100. פסטה 1ליום = 150. קיטניות 1 ליום = 150.
    ירקות= 300. שמן = 40. סוכר = 40. גבינה צהובה(50 גר בחודש) = 30. בשרים = עוף/בשר ליום 70 גרם = 300-400. מימרחים 1 ליום = 300. נקניק 50 גרם לחודש = 50.
    סה"כ 3500 בחשבון גס ולא מדויק. אם אין רכב קונים במכולות/סופרים יקרים. חוץ מזה המספרים לא כוללים שקיות,נייר טאלט,פרות יבשים,עוגיות (אופים לבד=עולה מינימום) , שתיה קלה ועוד הוצאות שלא נלקחו בחשבון.
    עד שלא נראה חשבון מפורט ולא הצהרות רצוי לבחון את הנתונים בעין ביקורתית.
    ג. ההנחה היא שמדובר במשפחה בריאה שאינה נזקקת לטיפול רפואי/שיניים, אין צורך בחוגים והעשרה לילדים, החינוך בבית הספר בחינם, אין צורך בשיעורים פרטיים וכמובן בסיוע בבית.
    בכל מקרה מדובר בהתנהלות כלכלית נכונה ואחראית .

    • כנל לגבי סעיף (ב), תזונה, תוהה ועדיין אתהה – וכפי שאני רואה רבים כמוני.

      המזון הזה די מזין אבל לא מספק מבחינה תזונתית ובריאותית. זה מטריד במיוחד כשמדובר על ילדים. על מעדן אפשר לוותר, אבל ירקות וחלבונים זה חלק קריטי מהגדילה.

      מה שהדליק אצלנו את הנורה זה שבמשפחתנו המורחבת חלק מהילדים גדלו על קציצות וירקות, וחלק על אורז ופסטה – בהתאם לסבתא/מטפלת ששוייכה אליהם. באופן עקבי ילדי הקציצות הגיעו ל 1.80, וילדי האורז ל 1.70. גם אם מדובר באותם הורים, בכור או בן-זקונים, בנים ובנות (1.75 לעומת 1.65), פעילים פיזית או לא, וכו. ההבדל היה ככ ברור שעד היום זה עולה בשיחות משפחתיות.

      • אכן גם לי התזונה הסופר זולה הזו שמבוססת על לחם, אורז, פסטה, קטניות, תפוחי אדמה – היא בהחלט לא מספקת.

        אפשר לחיות מזה, ואפשר לגדל ילד על זה, אבל זה ממש לא אופטימלי.

        תזונה בריאה צריכה להיות מבוססת על הרבה ירקות ופירות, קצת דגים, ביצים, מוצרים חלב או בשר, או חלבונים אחרים (אפילו צמחיים).

        פירות וירקות הם לא ממש זולים, וכך גם דגים ובשר ומוצרי חלב.

        והצרכים של הילדים הם אפילו יותר קריטיים כי הם בתהליך גדילה, והגוף מגיב למחסור במינרלים, חלבונים או קלוריות ע"י גדילה איטית יותר.

    • אלינור

      זה לא מאפיין משק בית ממוצע מכיוון שהממוצע לא יטרח לייצר הכנסה נוספת מהבית. בנוגע לאוכל, היא כתבה פה בתגובות שיש לה גן ירק עשיר בירקות ופירות.. אז היא לא צריכה להוציא על זה יותר מדי..

  76. כמו שאמרתי תמיד – אין סודות. הכל קשור בכמה אתה מוציא לעומת כמה שאתה מכניס.
    האם את מארחת לפעמים ? האם אני כאורח שלך צריך לחשוב כמה כוסות קפה מותר לי לשתות אצלך בבית ? זה נעים בכלל ?
    אז תחסכו בכל שקל זאת לא חוכמה גדולה . גם אני יכול להיות סופר אגואיסט ואת כל הכסף לשמור באמתחתי.
    אין פה שום חכמה שיוצאת מגדר הרגיל . ולעבוד עד השעות של הלילה זאת לא חוכמה גם כן.
    החוכמה היא להרוויח יותר בפחות עבודה.
    חשבתם פעם מדוע השכנים צריכים לתת לה בגדים? למה שהיא לא תקנה שאת הבגדים החדשים ואני אהיה זה שמקבל ממנה את הבגדים יד שנייה ?

    ולאכלס שישה ילדים בשתי חדרים זה טוב? ( מה גודל החדרים ? ).
    ואם מישהו מבקש ממך תרומה ברחוב \ בטלפון – את תורמת או שאת מעדיפה לשים עוד 5 שקלים בחיסכון כי את חושבת על עצמך ?

    בקיצור אני אומר לכם דבר אולי שקשה לכם לשמוע אבל מי שמתבונן לעומק הדברים האג'נדה פה אומרת:
    "תן כמה שפחות לאחרים וקח מאחרים כמה שיותר" – עצוב מאוד .

  77. מוריה ודורין, תודה לכן וישר כוחכן. גיליתי את הסולידית לפני כחודש וקראתי את כולו בשקיקה. לא גיליתי מידע חדש, אך אני מקבל תעצומות נפש להמשך בידיעה שאני לא המוזר היחיד בעולם, שמשתוקק לנתק את הכבלים ולהקדיש את חייו למשהו מעט יותר משמעותי ממאבק סיזיפי בשירות המשכורת. לו רק הייתי יכול לרתום את רעייתי שתחיה לרעיון בלב חפץ… ☺

  78. ועכשיו יש גם חיתולי בד שזה חוסך הרבה! תבדקו

  79. התגובה הראשונה שלי באתר הנהדר הזה.
    סולידית + 6, אני מעריץ אותך!

  80. כמה הערות.
    -כשילד חולה עם חום להתנייד באוטובוס???
    -לפזר ילדים קטנים באוטובוס בבוקר ???
    עם עגלות??? אלא אם כן התמזל מזלך וכל המסגרות קרובות זה מזל נטו.
    בנוסף-לסחוב ברגל קניות כבדות מהשוק? חצי שעה הליכה? או באוטובוס צפוף? אלא אם כן אתם גרים גם קרוב לשוק.
    -להחליף ברטר עם המדריך חוגים זה משהו שממש לא כל אחד יסכים.
    -לגור בשכונה עם אוכלוסית פשע…אה…. מה עם הסיכון לחזור הביתה?
    יש פה גם מזל נטו שאת בעלת מקצוע לעבוד בו מהבית, וגם שיש לך אחות ששומרת לך על הילדים, וגם ברטר עם מדריך שזה לא מובן מאליו.
    במקרה שלך יש הרבה מזל. לא כך לכולם.

  81. תודה על הפוסט.

    לגבי סוגיית הרצון החופשי אלברט איינשטין החזיק בתפיסתו של שופנהאואר כי "אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה,אך אינו יכול לרצות את מה שהוא רוצה."

    הפיזיקה שללה את היתכנות הרצון החופשי מזמן ומעניין שכל ההתקדמות בחקר המוח, הניסויים של בנג'מין ליבט שהזכרת בפוסט וניסויי המוח החצוי של מייקל גזניגה והשלכותיהם הפילוסופיות לא משנים את האמת הבסיסית הזאת.

    רק משאירים אותנו להתמודד עם המציאות שהעצמי הנפרד הוא אשליה ובוודאי שאיזשהו "אני" שהוא "רוח במכונה" המבצע בחירות חופשיות מאילוצי הפיזיקה הוא בלתי אפשרי.

    השאלה היא מדוע כה חשוב לאנשים להאחז באשליה הזאת?

    ההבנה כי אין רצון חופשי איננה מזיקה לתחושת הערך העצמי, איננה מסוכנת מוסרית ולא תיצור תוהו ובוהו כפי שטוען שאול סמילנסקי.

    אני מבין את האתגר אך "אסור לנו לומר לאנשים שהרצון החופשי הוא אשליה" זו לא תאוריה פילוסופית ברת קיימא. מי אלו אנחנו? המבוגרים האחראיים?

    זה שאין רצון חופשי לא משנה את העובדה שלכל פעולה או מחדל שלנו ישנן תוצאות.

    זה עדיין משנה כיצד ואיך אנו משתמשים בכישרונות שלנו.

    אך ההבנה כי היקום דטרמיניסטי ואין רצון חופשי מאפשר להיפטר מאשמה וחרטה.

    לא היית יכולה לפעול בשונה ממה שפעלת בעבר אך לפעולה או לאי הפעולה הבאה שלך יש משמעות.

    ההבנה כי אין רצון חופשי מאפשר להיפטר מכעס ונקמנות.

    רוצח מסוכן הוא עדיין רוצח מסוכן וצריך לנעול אותו בין אם יש לו רצון חופשי ובין אם אין לו.

    כפי שאומר סאם האריס ב"רצון חופשי":

    את לא יכולה לזקוף לזכותך את הכישרונות שלך אבל זה באמת משנה אם תשתמשי בהם.

    אי אפשר להאשים אותך על חולשותייך וכישלונותייך אבל זה משנה אם תתקני אותם.

    אז בגאווה ובושה אין ממש היגיון, אבל לא היה כיף איתם בכל מקרה. אלו רגשות מבודדים.

    אבל מה שכן הגיוני הם חמלה ואהבה.

    אכפתיות לרווחתך ורווחתם של אחרים דווקא כן הגיוניים. לנסות למקסם את רווחתך ורווחתם של אחרים זה כן הגיוני.

    גם בלי רצון חופשי יש הבדל בין סבל לאושר ואהבה היא הרצון שאלו שאנו אוהבים יהיו מאושרים.

    כל הדברים האלו עדיין נכונים גם בלי רצון חופשי.

    שנה טובה

  82. מדהים. ישר כוח

השאר תגובה