בית » עצמאות כלכלית » מי מעז להיות לא חברתי?

מי מעז להיות לא חברתי?

אני לא בטוחה היכן מכשירים יחצ"נים פוליטיים צעירים. אבל בדבר אחד אין לי ספק — בעוד כמה עשרות שנים ילמדו אותם את אחד ממהלכי השיווק המוצלחים בתולדות השיח הציבורי בישראל: כיצד הצליחו שרלטנים ותועמלנים אנטי-קפיטליסטים למצב, להמציא ולמתג מחדש את השקפת עולמם הקולקטיביסטית תחת המעטה הזך והטהור של המותג "חברתי".

התרגיל מבריק פשוט. קשה למצוא בשפה העברית מילה שמטענה כה חיובי עד שכמעט לא ניתן לשלבה בהקשר ביקורתי כלשהו.

אף אדם – כל שכן איש ציבור — לא מעז לתאר עצמו כאנטי-חברתי. ההשלכות של תיוג שכזה חורגות הרבה מעבר למימד הרעיוני והציבורי. בהקשר הישראלי-חבר'מני-אולטרא-מוחצן, אדם "אנטי-חברתי" הוא בפשטות חרא של בן-אדם.

ואכן, עוד הרבה לפני מערכת הבחירות הנוכחית, המותג הפך למלכודת.

נבחרי ציבור — ולאחרונה גם מפלגות שלמות — מדורגים כיום על פי מידת ה"חברתיות" שלהם, קרי, עד כמה פעלו כדי לעודד את התערבות המדינה במשק בנסיון לעשותו "צודק, הוגן ושיוויוני יותר".

נקודת המבט היא בינארית – או שאתה "מניף את הדגל החברתי", או שאתה אנטי-חברתי. או שאתה מתעטף בגלימה של מוסר, אלטרואיזם, חמלה, שיתופיות, ערבות הדדית ו"צדק חברתי" – או שאתה מפקיר את בני עמך לברונים שודדים.

המיתוג הזה צובע את השקפת עולמם בוורוד סוכרתי ושולל מאחרים את האפשרות לנגח אותה מבלי לאבד את אנושיותם ומוסריותם. הוא מטפח את המיתוס שהקפיטליזם הוא האידיאולוגיה הכלכלית השלטת בישראל – כשבפועל, אף אחד לא מעז להגן עליה בפומבי.

"הימין" בישראל  סבור כיום שנטיותיו הליברליות המקוריות הן בבחינת נקודת חולשה אלקטורלית, ולכן מנסה להצניע אותן – בין היתר בלחץ "לוחמי שכונות" ונציגי ועדים שהסתננו למקומות בכירים בשורותיו.

השמאל אפילו לא מתיימר להסתיר את איבתו היוקדת לכל מה שמריח כמו שוק חופשי, זכויות קניין או תאוות רווח.

הטבע, כידוע, מתעב ואקום. שתיקת הקפיטליסטים – מהגדולים לקטנים — איפשרה לדמגוגיה הסוציאליסטית להכות שורש ולהשתלט בהדרגה על המרחב הציבורי.

התוצאה היא שסיסמאות שבעיצומה של המלחמה הקרה נחשבו לפרו-קומוניסטיות לכל דבר, נחשבות בישראל 2015 לביטוי מעודן של תביעות לגיטימיות, עטופות בצלופן של "צדק", במיוחד כשהן מוגדרות על דרך השלילה:

  • רווחים זה רע! רווחה זה טוב!
  • קיצוצים זה רע! מסים זה טוב (במיוחד כשהם לא מוטלים עליך)!
  • שוק חופשי – ג'ונגל דורסני! התערבות ממשלתית – צו השעה!

את הסיסמאות הללו לא משמיעים פעילי שמאל רדיקאלי שנתקעו בתא רדום של מק"י, אלא אנשים רגילים, תבוניים, הגיוניים, שרוצים מציאות "הוגנת" יותר – מבלי שהמשמעות, כנראה, ברורה להם עד תום.

אנטי-קפיטליזם – עם פראפוצ'ינו בצד

אני קפיטליסטית, להלכה ולמעשה.

אני מאמינה שמערכת התומכת בשילוב של (1) שוק חופשי שבו המחירים נקבעים בשקיפות (2) הגנה על זכות הפרט לקניין ו-(3) רצונם של יזמים שאפתניים להרוויח כסף, היא הדרך הטובה ביותר להקצות משאבים ולפתור בעיות חברתיות-כלכליות בטווח הארוך.

אני סבורה ש"היד הנעלמה" יכולה להועיל לבני אנוש, ושחמדנות או תאוות רווח יכולות לעודד תחרות, שבתורה הופכת חברות ליעילות יותר ומוצרים לזולים יותר.

עמדותי נשענות על מציאות היסטורית פשוטה: הקפיטליזם היה ועודנו מנוע הצמיחה החשוב ביותר בתולדות האנושות. הוא חילץ מיליארדי בני אדם מתהומות העוני שאפיינו את הקיום האנושי במשך אלפי השנים שקדמו למהפכה התעשייתית, ואפשר להם לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר. הוא הכין את הקרקע לאין-ספור פרצות דרך מדעיות וטכנולוגיות. הוא היה הכוח המניע מאחורי המהפכה שהעניקה לכותבת שורות אלה ולבנות מינה את האפשרות לרכוש השכלה, לעבוד, להרוויח ולהביע דעה פומבית. הוא השכין שלום בין שבטים ואומות שהניחו את חרבותיהם משהבינו את היתרונות שבסחר הדדי. בזכותו גם עניי ישראל חיים היום טוב יותר מעשירי תבל לפני מאה שנה .

אלא שהסחף ה-"חברתי" מעוור אנשים למציאות הזו. במקום זה, נעשה נסיון רצוף לקעקע את הקפיטליזם כביטוי אפל, מרושע ובלתי מוסרי של חמדנות ואנוכיות אנושית, החותר תחת אושיות החברה בנסיון למוטט אותה.

כך הפכה הדמוניזציה של הקפיטליזם לספורט לאומי. אנשים שאני מחשיבה כאינטליגנטים מסבירים לי, בין לגימת פראפוצ'ינו לציוץ בטוויטר,  שהשיטה "מקולקלת" ושחובה להחליף אותה במשהו "הוגן" יותר.

חסידי דת השיוויון — במאי הקולנוע הפוסט-ציוני, הפרופסורית ללימודי המגדר, חברת כנסת הלוחמנית – כולם עיוורים לקשר בין הרווחה החומרית שמעטיניה הם יונקים לבין השיטה הכלכלית שמאפשרת את הרווחה הזו.

חלקם הצליחו לצבור באמצעותה נכסים בשווי מיליוני שקלים. אחרים חייבים לה את יכולתם לחיות במינוס מתמשך. ולמרות זאת — הם ממשיכים לתקוף אותה.

הדיסוננס הוא לא פחות ממדהים.

 פרימיטיביות חברתית

 כיצד יתכן שאחרי כל כך הרבה נסיונות כושלים לניהול כלכלות ריכוזיות – מברית המועצות עד צפון קוריאה, מהקיבוץ הארצישראלי עד למודל הרווחה הסקנדינבי המתפורר אט אט תחת עומס ההגירה — יש מי שסבור, היום יותר מאי פעם, שהפיתרון היחיד למצוקותיה הכלכליות של האנושות הוא חזרה לכלכלה ריכוזית, מתוכננת, המנוהלת על ידי ממשלה כל-יכולה?

במילים אחרות — מדוע איננו לומדים דבר מההיסטוריה?

פיטר פוסטר, שניסה להשיב על השאלה הזו בספרו המבריק על הפסיכולוגיה של האנטי-קפיטליסטים, טוען שהסלידה מהקפיטליזם מבוססת בעיקרה על תודעת עוני ומחסור שמקורה עוד בימינו כציידים-לקטים.

כשציידים פרימיטיביים הורגים חיה, זכר האלפא מחליט כיצד לחלק את נתחי הבשר בין חברי השבט. כמות הבשר מוגבלת, כך שאם אחד מחברי השבט מקבל יותר בשר, חבר אחר מקבל פחות. במילים אחרות — זהו משחק סכום אפס. הרווח שלך הוא ההפסד שלי. כל אדם שמנסה להטיב את מצבו הוא בהכרח חמדן, אנוכי וגורם לאחרים להפסיד – ולכן יש להוקיעו.

הצעירים החברתיים של ימינו יוצאים להפגין עם אייפונים וג'ינסים צמודים, אבל תפיסת המוסר שלהם היא כשל הציידים-הלקטים מימי הפליסטוקן העליזים. הם מאמצים גישה פסימית וצינית ביחס למשאבים ולעושר, וסבורים שכל פעילות בשוק היא בהכרח משחק של יחסי כוחות שצריך לנטר ולבקר.

אלא שאת המוסר השבטי-פרימיטיבי הזה אי אפשר ליישם בעולם המודרני. כלכלת שוק חופשי איננה משחק סכום אפס. אנשים שמצליחים להרוויח כסף בשוק החופשי לא בהכרח עושים זאת על חשבון אחרים — אדרבה, הם נוטים להרים אחרים יחד איתם, תוך שהם מייצרים טכנולוגיות, מקומות עבודה ועושר חומרי. ראו את ביל גייטס ומיקרוסופט כדוגמה אחת מיני רבות.

את האליטה הסוציאליסטית כל זה לא מעניין. הם ממליכים עצמם בתור המלכים-הפילוסופים החדשים, הנאורים, שיודעים טוב מכולם כיצד יש לנהל את הכלכלה כדי לכונן "חברת מופת שיוויונית וצודקת".

בשם האידיאל הזה, הם שואפים להחיל שליטה ריכוזית על בני האדם ועל פעילותם הכלכלית ולשכנע שהתערבותם הגסה בשוק היא בסופו של יום לטובת כולנו.

לקרוע את המסכה

תנועות קולקטיביסטיות צוברת כוח בשני שלבים.

תחילה, הן מפיצות תעמולה שמטרתה לשכנע את הציבור שהוא קורבן של קיפוח סיסטמטי (על רקע מעמד, מגדר, מוצא, לאום, מגדר, העדפה מינית…, רק תבחרו) ואינו אלא עדת תינוקות חסרת אונים כנגד עוולות "השיטה" הנצלנית.

הודאה בחוסר האחריות של הפרט לגורלו היא השלב הראשון בדרך לאובדן הריבונות על חייו והעברת נתחים הולכים וגדולים ממנה לממשלה ריכוזית, שתקריב את רצונו החופשי על מזבח "טובת הכלל".

זו משימה שהחברתיים לא מתקשים לעמוד בה. כידוע, אחד ההיבטים השנואים ביותר בקפיטליזם הוא העובדה שהוא מטיב עם אלה שדואגים לעצמם, ומעניש את אלה שנוהגים בחוסר אחריות. לודוויג פון מיזס כתב בספרו "המנטליות האנטי-קפיטליסטית" (1956) (*):  "בקפיטליזם […] גורלו של הפרט תלוי בעיקר במעשיו. העקרון המנחה, 'לכל אחד על פי הישגיו', אינו מותיר מקום לתירוצים בגין כשלונות אישיים."

(*) לחצו כאן לקריאת עותק מלא (PDF).

פון מיזס טען שכל אותם אלה שהשוק החופשי לא האיר להם פנים נוטים לחפש שעיר-לעאזאזל כדי שיוכלו להטיח בו את האשמה לכישלונותיהם ולשקם את תדמיתם העצמית.

מובילי השיח החברתי מבקשים לתרגם את הסלידה הזו, כמו גם את הבורות הכלכלית והפחד מאחריות שמזינים אותה, להון פוליטי שייאפשר להם לכפות פתרונות "מלמעלה-למטה" ברוח האידיאלים השיוויוניים שהם מתיימרים לקדם.

וכך,  משהצליחו להשריש את המנטרה: "יש לי בעיה, ואחריות הממשלה לפתור אותה!", החברתיים משכנעים את הציבור שהדרך היחידה לשפר את מצבו היא לתמוך בממשלה חברתית, שתרתום את כוחה האדיר של המדינה כדי לאכוף מדיניות נוסח "רובין הוד" לחלוקה מחדש של העושר בין אלה שמייצרים אותו (היצרנים) לאלה שצורכים אותו (הצרכנים) דרך פונקציה מתמטית המכונה "מיסוי".

התוצאה המיוחלת היא השטחה של החברה כך שלאף אדם לא יהיה יותר מלחברו.

בחברת המופת השיוויונית הזו כולנו נהיה עניים יותר, חופשיים פחות, משועבדים לקומץ אינטלקטואלים, פקידים ומתכננים חברתיים שיחליטו עבור העם מה טוב בשבילו — אבל היי, לפחות נפסיק לפחד שמישהו, איפהשהו, ירוויח יותר כסף מאיתנו.

החברתיים מניפים את דגל ה- "צדק חברתי", אך איזה מין צדק יש בענישת היצרנים והחסכנים ובתגמול הפזרנים וחסרי האחריות? איזו מין חברתיות יש בטיפוח מעמד חברתי תלותי, קורבני ועצל הנידון לקיום בינוני וחסר תקווה?

הם מתיימרים להגן על הציבור מפני דורסנות התאגידים – אך שוכחים שהסכנה האמיתית נובעת מהחיכוך שבין התאגיד לממשלה ("יחסי הון שלטון"), שמתעצם ככל שהמשלה מתערבת בשוק בניסיון להיות "חברתית" יותר.

הם מציגים כביכול אלטרנטיבה מוסרית יותר לקפיטליזם הדורסני – אך דואגים לטשטש את העובדה שהשקפת עולמם מזינה וממסדת קנאה באחרים ותומכת בביטול הפרט למען הקולקטיב. אם הקפיטליזם הוא אכזרי ובלתי-מוסרי, הרי שהקולקטיביזם החברתי הוא לא פחות מתת-אנושי.

ההבטחה המשכרת לשמרטפית ממשלתית אימהית, מחבקת, שתדאג לכל מצוקותיך ותאהב אותך תמיד — גם אם תהיה ילד רע מאוד וגם אם לא תהיה אחראי למעשיך — נושאת חן בקרב ישראלים רבים. מה שמעציב, מדאיג ומבהיל אותי במיוחד הוא שרבים מקרבם הם צעירים — בני דורי ואף צעירים ממני.

החזות תמימה, נשית, שיוויונית, פרוגרסיבית. הרטוריקה אלטרואיסטית וליברלית. אך האידיאולוגיה חשוכה,  קיצונית ופרימיטיבית, ומונעת בעיקרה מתודעת מחסור, מיצר קנאה ומתאוות שררה ושליטה באחרים.

אל תצעד עלי

אל תתנו להם לבחור בשבילכם

דגי זהב חיים באקווריום, וכדי לשרוד עליהם ללמוד לשחות.  בני אנוש בעולם המערבי חיים בעולם קפיטליסטי. כדי לנצח בשיטה הקפיטליסטית, עליהם ללמוד לחשוב ולפעול כמו קפיטליסטים.

השיטה הקפיטליסטית מאפשרת לכל אדם לצבור הון, להעמיד אותו בסיכון דרך רכישת נכסים, ולקבל פיצוי בדמות הכנסה שוטפת מאותם נכסים, שהיא שוות ערך להכנסה מעבודה.

זה בדיוק מה שעושים הטייקונים. זה בדיוק הרעיון שאני מקדמת כאן בבלוג – עבור אנשים המשתייכים למעמד הביניים האמיתי.

השיטה הקפיטליסטית רחוקה מלהיות מושלמת וודאי שאיננה שיוויונית. כל משקיע מנוסה חווה על בשרו כיצד השיטה מתגמלת את העשירים עבור היותם עשירים, ולא פעם מענישה את העניים עבור היותם עניים.

קפיטליזם הוא ביטוי כלכלי של עקרון "המתאים שורד". בין אם זה מוצא חן ובין אם לאו, זוהי המשמעות של קיומנו כאורגניזמים חיים על כדור הארץ.

קוראי הבלוג הזה מקבלים את אי השיוויון הזה. כפרפרזה על אלכסיס דה טוקוויל, הם מעדיפים להיות בלתי-שווים ובני חורין מאשר עבדים שווי מעמד. הם יודעים למקם את עצמם בצדה הנכון של המשוואה.

במקום להילחם בקפיטליזם, הם מאמצים אותו, עושים את המיטב כדי להצליח במסגרתו, ומשתמשים ברווחים כדי לסייע לאחרים שהמזל באמת לא שפר עליהם.

הם יודעים לרתום את פוטנציאל הצמיחה האדיר של הקפיטליזם לטובתם, ובה בעת לצמצם את פגיעותם למגרעותיו. לכן, הם חוסכים ומשקיעים כהוגן, לא נוטלים אשראי צרכני, לא משעבדים עצמם לאחרים, מתרחקים מבזבזנות כפייתית, מהתמחות מקצועית צרה או מתחרות קרייריסטית אכזרית.

כל אלה היבטים שליליים בתורה הקפיטליסטית שכנגדם אני יוצאת לא פעם בבלוג הזה.

הנקודה המהותית היא שהקפיטליזם מכבד את חופש הבחירה של הפרט.

רוצה להיות עבד? אחלה. קח הלוואה, פרוס אותה ל-30 שנה ומצא עבודה שבאמצעותה תחזיר את הכסף.

רוצה להיות בן חורין? נפלא. חסוך כסף כדי שתוכל להלוות אותו לעבד מהמשפט הקודם, או להשקיע אותו בחברות שמעסיקות אנשים שמעדיפים לעבוד קשה ולהגדיל את פיריונם.

במודלים "חברתיים", אפשרות הבחירה כלל לא קיימת. שם, מישהו אחר כבר בוחר עבורך, לוקח ממך לפי יכולתך ונותן לך לפי צרכיך. גלה אחריות פיננסית – ותיענש. תן לממשלה לדאוג לך – ותתוגמל.

זו הסיבה שאעדיף כל גרסא של קפיטליזם – מושחת ככל שיהיה – על פני כל ביטוי טהרני של קולקטיביזם חברתי, לא משנה באיזו צורה הוא עטוף: דגל חברתי, מדינת רווחה, סוציאל-דמוקרטיה, קומוניזם או נציונאל סוציאליזם.

חתירה לעצמאות כלכלית בגיל צעיר בהתבסס על על משמעת, הישענות עצמית, אינדיבידואליזם, אחריות פיננסית אישית והכנסה מהון, היא במידה רבה אנטיתזה לקונספט "חברתי" כפי שהוא מקודם בשיח הציבורי בישראל.

המודל שאני מתארת כאן אינו יכול להתקיים במציאות שבה שלטון ריכוזי כופה עצמו על השוק החופשי, מזלזל בזכויות הקניין ומבטל את רצונם של בני אנוש להרווויח כסף. 

אני בדעה שכל אדם שתומך בשוק החופשי – קל וחומר משקיע השואף להרוויח ממנו – חייב להרים את קולו כנגד הניסיונות הגוברים לפגוע בו. גם אם זה אומר שלצורך העניין הוא "אנטי-חברתי".



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

179 תגובות

  1. רוצי לכנסת דורין. אני לא צוחק.

    • הבעיה היא שאין פה "שוק חופשי" ואין פה "היצע וביקוש" וזה הכל קפיטליזם דגם "ישראבלוף"….
      "שוק חופשי" , מעולה. אז לפתוח את כל מוצרי המזון ליבוא. שלא ייחלשו לי שתיים וחצי חברות על שוק המזון וייעשו מה שבראש שלהם….
      איפה בדיוק את רואה את ה"היצע והביקוש" המפורסם בשוק הנדל"ן….. אין היצע. יש רק "ביקוש וביקוש"…
      אם היה היצע , לא היית משלמת עוד 15 אחוז העלאה של בעל הבית שלך.
      מה לעשות שמנהל מקרקעי ישראל זה מונופול. ברצותו יפשיר קרקעות ויספסר… ולכן ברגע שיש גידול טבעי של אוכלוסיה ואין בנייה , המחירים מזנקים לשמיים….
      ברגע שחוליים אלה קיימים , נדרשת התערבות ממשלתית.
      באם חוליים אלו ייתוקנו עד האחרון שבהם , תוכלי לבוא ולהגיד שאת מאמינה בקפיטליזם פה בארצנו….
      כל עוד יש חברות ממשלתיות שמחזיקות את המדינה את יודעת איפה , זה דגם קפיטליזם שגיירנו אותו וזה לא שווה הרבה…. זה ממש כמו הסושי שמטגנים אותו ומצפים בפירורי לחם פה בארץ…. יפני היה רואה את זה והיה עושה חרקירי , אצלנו זה סושי לגיטימי….

      • תחרות זה מוטיב קפיטליסטי לא פחות חשוב מזכות הקניין וצריך שופט (ממשלה) שישמור על תנאי תחרות הוגנים, כמו בכל תחרות.

        • מודריץ'

          ולכן אם המצאת מכונה שמייצרת חשמל בזול מהאוויר שבחדר, צריכה לבוא הממשלה ולעצור אותך על זה שתהיי מונופוליסטית עולמית בתחום האנרגיה?

      • צודק לגמרי. הבעיה הראשונית בשיטה הקפיטליסטית היא שכיום היא כבר מזמן איננה כזאת, לא רק פה אלא בכל העולם. כמו כל תיאוריה חברתית היא טובה בהתחלה עד שהבעיות האינהרנטיות מנוצלות ע"י בעלי הכוח עד שהשיטה מפסיקה לעבוד. הכותבת מאמינה בשלושה עקרונות שכבר אינם קיימים במציאות ויוצאת נגד המאמינים כי דרוש שינוי מוניטרי (כגון כותבי הכלכלה האמיתית) בטענות המגוכחות על כך שחלוקת האשראי במשק על פי מדיניות ממשלתית היא אסון ועדיף לתת ל"שוק החופשי" קרי הבנקים לנהל זאת. (ניתן לצפות בסרט "נסיכת הין" ולהבין כיצד חלוקת האשראי במשק ע"י הממשלה הפכה את יפן למעצמה ולהפך גרם למשבר הכלכלי בו יפן נמצאת עד היום). ראשית השוק איננו חופשי ממיליון ואחת סיבות וכל מי שעיניו בראשו יכול לראות זאת. כמו כן בשוק חופשי לבנקים אין שום אפשרות אלא להשקיע את מירב האשראי בתחום הצומח ביותר (בעל התשואה הגבוהה ביותר והסיכון הנמוך ביותר – כי אחרת הוא לא יהיה תחרותי והלקוחות יתלוננו כי הוא איננו משיג תשואה כמו האחרים), דבר זה יוצר אוטומטית בועה באותו תחום כאשר לבסוף אותה בועה תתפוצץ. מחזוריות זו ידועה היטב. לכן יש לנו ובכל העולם בועת נדלן כי זה התחום אליו הולך כל הכסף והכי קל לקבל הלוואה לנדלן. כל משאב מדינה צריך להיות תחת רגולציה כבדה של המדינה כי משאב זה שייך לכל האזרחים וכולם צריכים להרוויח ואף אדם פרטי לא ידאג לטובת האזרחים בניהול המשאב! כסף הוא משאב של המדינה ושל האזרחים בדיוק כמו נפט,מחצבים, שירותי בריאות וכו! על הכסף כתוב מדינת ישראל ולא בנק לאומי או בנק הפועלים. על הכותבת להתעורר מהחלום הקפיטליסטי שלה שהמציאות מוכיחה כי איננו קיים או עובד. או שתתנו לנו שוק חופשי אמיתי בו לכולם תיהיה אפשרות לייצר כסף, לנצל משאבי טבע וכו אחרת אין לי שום צורך במדינה שמכתיבה לי מה לעשות. לגבי הטענה הנוספת הנשמעת לרוב במחוזותינו על כך שעל כל מי שמציף בעיה עליו להציע פתרון. טענה זו שוב איננה נכונה בחברה בה אנו האזרחים ויתרנו על החופש שלנו לטובת ממשלה ולטובת הדת האקדמית – על האקדמאים (הכהנים) אליהם נשואות כל עיני האזרחים לספק את הפתרונות ולפתח את השיטות המתקדמות לפתרון הבעיות שלנו. לא יתכן כי דת הכלכלה לא השתנתה במאום מאז מלחמת העולם השניה למרות כל ההתקדמויות הטכנולוגיות, הפילוסופיות והמודעות של האנושות. (מעבר לעובדה שישנם רעיונות רבים מספור לשינויים בדת הכלכלה באקדמיה ומחוצה לה, רק שקולות אלו כמובן מושתקים ע"י עמיתיהם וע"י בעלי אינטרסים, לא אין שום קונספירציה אלא רק בעלי אינטרסים שכאשר פועלים כולם לאותו כיוון נראה כאילו יש כאן קונספירציה, למרות כי אנו נתקלים בקונספירציות כל הזמן כגון קונספירצית הרצת המניות של נוחי דנקנר כמו קונספירצית בנק לאומי – אז אל תגידו לנו שאנחנו פראנואידים)

        • נו באמת בוא נעבור בצורה ביקורתית על מה שכתבת:
          1. טבע האנושי נשאר אותו דבר. אין דבר כזה דת הכלכלה (אחרת היו מוצאים את ברננקי להורג על מה שהוא עשה כי הוא פעל כנגד כל המוסכמות בזמן המשבר). אם תבדקי תראי שהרבה דברים השתנו.

          2. אזרחים ויתרו על חלק מחירותם כדי שיהיה גוף שיגן על חייהם וזכות הקניין שלהם. זה הבסיס.

          זה שאת מעדיפה שמישהו יחשוב בשבילך "אותם האקדמאים" – את יוצרת דת חדשה וחבל.

          אמור להיות פיקוח מדיני על המשאבים ואיכות הסביבה, מצד שני לא הגיוני שעסקים שהשקיעו הון והתבססו על תחזית רווח מסוים, פתאום ממוסים אחרת לגמרי וייתכן שאם היה ידוע שזה המיסוי הצפוי הפ בכלל לא היו הולכים על אותו מיזם (ע"ע ששינסקי). זה רק גורם ליזמים לא לפעול פה. קל מאוד להרוס איזון בסביבה עסקית קשה מאוד להחזירו חזרה.

          לגבי "קלקלה אמיתית" (ככה הם קוראים לעצמם) – כדאי לקבל מידע מכמה מקורות וכדאי גם לנסות להתייחס עליו באופן ביקורתי (ולא רק בלוגים, אני מתכוון לספרות). גם כדאי מאוד להתייחס באופן ביקורתי למה שדורין כותבת פה, אבל בקשה אליך:
          תנסי לבסס את הטענות שלך לא ע"י מילה "מגוחכות" אלה ע"י נימוק, בעל רצף לוגי (ולא דמגוגי).

          • הרשה לי להגיב בביקורת על הביקורת
            1. מה הקשר בין הוצאה להורג לדת? דת היא כל סט חוקים מומצאים שאתה מקבל על עצמך ופועל לפיהם ומי שלא פועל לפיהם אז הוא "כופר", "לא מבין" ושלל מילות גנאי. קרא את "תקציר תולדות האנושות" זה מוסבר שם יפה.
            2. אני לא יוצר דבר ואני לא מעדיף דבר. אני משקף את המציאות. כמה אנשים בחברה שלנו מאמינים כי פתרון למחלה יכול לבוא מאדם שאיננו קיבל תואר רופא? לחקור מחלה מי שאין לו תואר X? לבקר נושאים כלכליים מי שאינו בעל תואר בכלכלה?. אני בכלל יצאתי נגד הקלישאה הרווחת, בה השתמשה הכותבת כי אם אתה מתלונן אז תספק פתרון ("נו אז מה אתה מציע במקום?"), אם היה לי חופש ליישם את הפתרון שלי בכלכלה חופשית של הקהילה שלי, דיינו. אנחנו כאזרחים מינינו כלכלנים/פולטיקאים הם צריכים לספק את הפתרונות לדרישות החברה אחרת או תתפטרו או תחזירו לי את החופש שלי ואני אפתור את בעיותי, שרבות מהן שורשן בחוקים ותיארויות שאני לא מסכים איתן בלשון המעטה.

            3. לגבי הגז והרווחים, לא מבין מה זה קשור למה שכתבתי. יתכן שאתה צודק ויתכן שאתה טועה בכל מקרה אתה מדבר בשפה של חוקי המשחק הקיימים, שהטענה הבסיסית שלי היא כי הם מקולקלים.
            4. לגבי מקורות נוספים ציינתי "כגון הכלכלה האמיתית" זא כי יש אחרים.
            ציינתי למשל את הסרט "נסיכת הין" שנעשה בעקבות ספר של כלכלן ולא ע"י "ההם".
            ציינתי את המחזוריות של BOOM BUST הידועה בתיאוריות הכלכלה של הביה"ס האוסטרי.
            מעבר לכך כי מקורות אחרים אינם דרושים. האם לא כל חיינו אנחנו לומדים וחיים את השיטה הנוכחית? אני צריך מקור אחר כדי לשכנע אותי שחוקי הכלכלה הנוכחיים כן טובים/עובדים?? כל מקור אחר שמביא שיטה חדשה אני אשמח לקוראו וללמודו, הדרישה היחידה היא שהוא אכן יביא משהו חדש, כי הקיים איננו עבוד.
            סלח לי על המילה "מגוחכות", אך היכן בדיוק לא הייתי לוגי או דמגוג? שאני אומר שהשוק איננו חופשי ומי שעיניו בראשו יכול לראות זאת? זו אינה דמגוגיה זו אמת צרופה שאין צורך לנמקה.

    • רגב , צר לי לאכזב אותך. אם היא רק תגיד חצי משפט ממה שהיא אמרה כאן , קול אחד היא לא תקבל… 🙂
      גם ביבי שהוא קפיליסט בנשמה לא יגיד דברים כאלה. אחת הסיבות , חוץ מהאפשרות לאבד הרבה קולות מבוחריו , היא שהוא יודע שמה שמתרחש פה זה לא קפיטליזם….
      יש לנו כאזרחים אפשרות לבחור לנו את חברת החשמל ? אפשרות לבחור את הקוטג' (טוב , יש שתי אפשרויות….). יש לי כעובד שכיר אפשרות לא להפריש לפנסיה ? אפשרות לעשות זאת בעצמי ? יש אפילו חברות שמכריחות אותך להפריש אך ורק בחברה מסויימת… לא זאת שאנחנו לא יכולים לקבוע מי יספק לנו חשמל , אנחנו נתונים לגחמות שלהם. כלומר גם בגרעונות אנחנו משתתפים. זה קפיטליזם חזירי משולב עם סוציאליזם חזירי שזה הכי גרוע…. ממש יצור כלאיים…..
      דרך אגב , אני בספק אם קפיטליזם טהור מתאים למדינה שלנו. הומלזים ברחובות ומנגד עשירים ששולחים את ילדיהם לבית ספר עם שומרי ראש…. אממממ….
      בנוסף , גם הצבא יהפוך להתנדבותי ולשכירי חרב. כי זה המחיר. אתה לא יכול לגייס בכוח מישהו שאמא שלו נזרקה לרחוב. אם איש איש לנפשו , אז גם המדינה שתסתדר בעצמה…..יש שני צדדים למטבע.

      • אתה מאוד נמרץ בקביעותיך ולמרות זאת מרביתן חסרות שחר
        אתה כאזרח יכול להתנתק מחברת החשמל ולהפעיל גנרטור בביתך או קולטים סולרים (אם יש לך גג)
        אין קשר בן מצב כלכלי לפשיעה ויעידו על כל החרדים שחיים בעוני רב ובתוכם גם עשירים מופלגים.

      • רוב הציבור בישראל לא בוגר לתואר ראשון בכלכלה ולכן הם חושבים בצורה אינטואיטיבית ולא כלכלית. כך לדוגמא עבורם התכנית של לפיד משמעה: מע"מ 0 = "מבצע הנחה" של 18% על מחיר הדירה הנקוב.

        במציאות הכלכלית בישראל ברור שהדברים לא עובדים ככה.
        במציאות הפוליטית בישראל הכלכלה היא רק שחקן משנה.

        כל הנושא החברתי-כלכלי-פוליטי בא כביכול לפתור את "בעיית" אי השיוויון – במרוץ הבלתי פוסק אחר אידאת השיוויון. חשוב לציין – מדובר באידאה, שיוויון לא היה וגם לא יהיה אי פעם.

        למרות זאת, אני חושב שקיימת נקודה "חברתית" ומאוזנת בין הקפיטליזם החזירי לסוציאליזם הדמגוגי שהיא טובה מטבעה עבור רוב האנשים.

        לכל מי שרוצה להבין את ההבדל הזה ואף להיווכח בפתרון מעשי למתח הזה, אני ממליץ בחום לראות את הסרט INEQUALITY FOR ALL.

    • כל הכבוד! איזו יכולת להבהיר דברים. את באמת ראויה להיות מנהיגה חברתית, במובן של להנהיג את החברה, לאוו דווקא לכיוון ה"חברתי",.
      צריך לא לערבב את החובה לדאוג שהממשלה תטפל בכשלי שוק וקרטלים גם כשזה נגד האינטרס של טייקונים ופוליטיקאים, לבין הדחייה של כל השיטה הקפיטליסטית. נראה לי שקופצים מהנקודה הראשונה לשנייה בלי להבחין שזה לא אותו הדבר.

    • הלוואי שזה היה כל כך פשוט. גם מבחינת הקפיטליסטים הכי שרופים, לא צריך יותר ממדוכא אחד בגלל חוסר תקווה שמחליט לעשות מעשה וכל העולם שלך עם כל הכסף שהצלחת לחסוך לא שווה כלום כי עברת שם בדיוק כשהוא ריסס בכדורים את כל מה שסביבו. לכולנו יש אינטרס שלכולם יהיה טוב. אי אפשר להגיד "כל אחד יאכל את מה שהוא הצליח לארגן לעצמו ולא חשוב מה קורה עם האחרים". כשהאחרים רעבים כל הכסף לא יגן מאנרכיה וטרור. אפשר להתווכח על מידת ה"מיצוע" שצריך אבל הקצנת פערים היא דבר גרוע וזה אחת ההשפעות של הקפיטליזם.

    • במימד סוציאליסטי, במקום לעשות כסף על תמרונים במשאבי ייצור ומשאבים, היית מקבלת כסף מהמדינה שהיה מספיק לך לחיות חיים סבבה באותה מידה, בלי כל כך הרבה דגש על רווח וכסף.אולי היית כותבת בלוג על משהו אחר. מה שיותר מגניב, זה שלכולם היה את ההזדמנות הזו. פשוט לחיות. ואני בטוח, שמי שהמציא את המטוס, המחשב או תרופה כלשהי לא התחיל להתעסק בזה בישביל הכסף. השיטה הזו הייתה טובה לשלב מסוים – המהפכה התעשייתית, היום היא כבר רקובה. אין צורך בה יותר. תנו לחיות ולא רק למי שמצליח להרויח כסף חלאס עם הניפוח אגו והאגוצנטריות של מי שמצליח לתחמן ולעשות כסף בשיטה הזו. כסף וערך אמיתי כבר לגמרי לא הולכים ביחד. אני גם עושה כסף בצורה קפיטליסטית אבל אני לא מרגיש טוב עם זה שאני עושה לעצמי בלבד. הלואי שהיה דרך שהייתה נותנת לכולם תהזמדנות לחיות טוב ולא רק לערמומיים מנופחי האגו וילדיהם.

  2. מאתגר אותך להמליץ על מפלגה ליברלית קפיטליסטית לבחירות הבאות בהינתן האופציות הקיימות. (פתק לבן / פסול, לא אופציה)

    • Avi Shatz,
      בבקשה, רשימה לפי "אחוז קפיטליזם" במפלגה\תנועה, לפי סדר יורד:
      1. יש מפלגה בשם "תנוע הליברלית".100%
      2. לאחרונה שמעתי את כחלון מדבר על תוכניותיו לפרק מונופולים בארץ והוא נשמע קפיטליסט… קשה לי לתת ציון\אחוז אך הוא יילחם בבורוקרטיה ומונופולים מסיבה מאוד פשוטה: אם הוא לא יצליח תוך 1-4 שנים לעשות רפורמות בחלוקת קרקעות ושאר מונופולים, אז לא יבחרו בו שוב, ונראה לי כחלון רוצה להמשיך בפוליטיקה …. בכיוון ראש הממשלה.
      3. בנט גם מקדם עיקרונות קפיטליסתיים ובעד להילחם במונופולים(כבר התחיל להילחם במונופול נמלי ים)
      4. כמו שנאמר פה כבר, ביבי הוא יודע בדיוק מה צריך לעשות אך הוא לא עושה(מכל מיני סיבות…). אך בתור ראש הממשלה כנרה יתמוך ולא יפריע לכחלון ובנט לעשות את הרפורמות.

      אם הייתי צריך לשים כסף (הימור) על מי באמת ישפיע על מצב כלכלי\פחות ריכוזי\יותר קפיטליסטי של ישראל הייתי הולך על כחלון ובנט.
      ביחד עם זאת, לבי ודעותיי עם "תנוע ליבירלית" המקדמים את העיקרונות של שוק החופשי, זכויות הקניין,ממשלה\מדינה צרה(כמה שפחות התערבות מדינה בחיים של פרט). התנוע\מפלגה פשוט קטנה(בינתיים) ויש סיכוי שלא תעבר את אחוז החסימה.
      אני חייב לציין ש"תנוע ליברלית" עושים הסברה מעולה לציבור: הקרנת סרטים, ספרים, דיונים פתוחים, הרצאות.

  3. רציתי לשאול מה דעתך בעניין התערבות ממשלתית כנגד מונופולים, ברור הרי שהיום יש מספר אנשים בודדים שמחזיקים חברות בכל העולם, ואם נסתכל רגע על תחום המזון למשל תחת מעטה של שמות שונים יש הרבה מותגים שנראים על המדף אבל בעצם הכל שייך או לשטראוס או לתנובה…
    הדגל החברתי לדעתי מדבר גם על העניין הזה של חוקים שמגבילים אינדיבידואל אחד להשתלט על שוק שלם כדי שכן תהיה תחרות שבסופו של דבר תגיע להוזלה במחירים עבור הצרכן (כמו למשל בשוק הסלולר שפתחו את השוק)

    • לדעתי כל מה שהוא מותרות הטיפול הכי טוב והכי יעיל הוא פשוט לא לקנות אותו.
      חברה שתנסה למכור לך קוטג' ב-20 שקלים ויהיה מי שיקנה – תמשיך למכור אותו! אין קשר לממשלה אין צורך בהתערבות של הממשלה ככה זה עובד כל עוד יש קונים.

      הוט יקר לך? אל תכניסי כבלים הביתה
      האייפון יקר לך? אל תקני אותו, אפשר לקנות גם טלפון שמוציא שיחות, מקבל שיחות וגם שולח SMSים ב-100 שקלים בלבד ולא ב-4000!

      אותו אינדיבידואל שאת טוענת ש"השתלט" על השוק הוא זה שגם היה מוכן לסכן את חשבון הבנק שלו, את זו שבאה אליו בטענות וזה בזמן שאת ישבת ואמרת אני לא אסכן את ההון שלי בשביל ליצור עוד כמה מקומות עבודה וכן גם רווח גדול בשביל עצמך! הוא כן.

      יקר לכם משהו? אל תקנו! פשוט מאוד.

      • ענבר,

        אז למה אותם חבר'ה "חברתיים" מתנגדים בכל תוקף להפרטת הנמלים, חברת חשמל ומקורות?

        • אני לא יודע לגבי "חברתיים" אבל כלכלנים נאו קלאסיים מסבירים מה הבעיה בהפרטה של הולכת וחלוקת חשמל, או הולכת מים – מדובר מ"במונופול טבעי" – כדי שתיהיה תחרות אמיתית צריך שלכל בית יתחברו כ 5 חוטי חשמל שונים, 5 צינורות מים – וזה פשוט לא כלכלי- לא משתלם לקיים ככה תחרות. אם יש 2 מתחרים ואחד מהם מעט יותר גדול יש לו יתרון . המדינה מנסה להכניס תחרות בתחומים האלה – לדוגמה הפרטת מקטע ייצור החשמל (כיום כ 40% מהייצור הן חברות פרטיות) הבעיה היא לדוגמה שהצרכנים הקטנים נשארו עם חברת החשמל ומי שעבר לפרטיות הם הארגונים הגדולים. אם רוצים לראות "תחרות" בחשמל אפשר להסתכל על המודל הגרמני – שם יש 4 גופים גדולים שמחויביים להזרים חשמל של כל ייצרן – כמובן שכל זה תחת פיקוח ממשלתי הדוק אחרת מהר מאד יהיה קרטל חסימות של ספקים וכו'. כל עוד המשק היה מספיק קטן לא היה משתלם להקים כאן עוד נמל ולכן היה גם מונופול בנמלים – כמו שהיום בן גוריון הוא מונופול- קשה להקים עוד נמל תעופה שהוא גם קרוב למרכז הארץ וגם יכול לקלוט מטוסים גדולים.

          הפרטה באופן כללי אינה פתרון קסם לכל דבר. כדי שהיא תעבוד טוב היא צריכה שורה של תנאים שלא תמיד מתקיימים – העדר כשלי שוק. באופן כללי למוצרים שונים יש אופי שונה ולכן פתרונות שונים. הפרטת בתי הכלא בארצות הברית לדוגמה הובילה לתוצאה גרועה – ה"לקוחות" (שהם בעצם האסירים) לא יכולים לבחור יצרן אחר והמדינה בתור לקוח היא גם לא מי יודע מה (קשרי הון שלטון) וגם נוצר פתאום תמריץ להגדיל את כמות האסירים במדינה (ראו את הסרט "התיקון ה-13").

      • ViP , אל תהיו חכמים גדולים. בארה"ב על הקמת קרטל , אנשים נכנסים לכלא.
        על מה שעשו פה בשלוש חברות הסלולר הגדולות לפני כמה שנים כגון תיאום מחירים אנשים היו צריכים להינמק בכלא…. באר"ה הם לא היו רואים אור יום….
        אותו אינדיווידואל ש"מסכן את כספו" , מלווה אותו מאנשים כמונו. בדרך כלל הוא לא מביא את הכסף מהבית. הוא מקבל הלוואה מהבנק על סמך ערבות שקר כלשהי (לפעמים כמובן אין לו איך להחזיר). זה עוד "ישראבלוף" שלא קיים בארה"ב….
        שם אין חוכמות. לקחת כסף ואין לך איך להחזיר ? שב בכלא.

        • לירון, מסכים איתך לגבי הקרטלים.
          הבעיה פה שאותם אנשים "חברתיים" פתאום נהיים בעד מנופולים כארש זה נוגע בחברת חשמל, מקורות ונמלים.

        • ורייזון

          ללירון, כנראה לא היית בארה"ב לאחרונה המצב בשוק בסלולר הוא בדיוק כמו שהיה בארץ לפני כמה שנים 3-4 חברות גדולות שמתחלקות ברווחים שמנים.
          http://www.digitaltrends.com/mobile/your-wireless-carrier-is-gouging-you-and-we-have-the-numbers-to-prove-it/

        • ואם אדם לווה כסף מהבנק והבנק נותן לו, מדוע אתה בעצמך לא עושה את זה?
          מדוע אתה לא בא ולוקח הלוואה מהבנק על סמך ערבות שקר כלשהי.

          אף אחד לא עוצר אותך, אף אחד לא מונע ממך מלבד אתה עצמך.
          התשובה דיי ברורה היא שהרבה שמנסים "להכות" בעסקאות נדל"ן, "אנשים כמונו" כמו שאתה קורא להם פשוט חושבים שככה מגיעים להיות אותו כריש נדל"ן או אותו בעל הממון ואז מגלים שהם שוקעים בחובות – באותו רגע מנקודת מבט של החייב כולם נראים לו אשמים – כולל הבנק שנתן לו את החוב בשמחה ובששון.

          רוצה לפגוע בתאגיד? אל תקנה את המוצרים שלו. אל תשקיע את הכסף שלך בנכסים שלו, ואת תמשיך לתרום לו להתעצמותו. זה הכל.

          הכסף שלך הוא כרגע בחשבון בנק פרטי שלך, אתה יכול לבחור מה לעשות איתו.

        • לירון אתה צודק.

          כל תומכי הקפיטליזם הטהור שוכחים שאפילו בארה"ב, אחת הכלכלות החופשיות ביותר בעולם, יש פיקוח הדוק של הרשויות בהרבה מאוד תחומים, כולל רשות הגבלים עסקיים, FDA, זיהום מים ואוויר, תשלומי מס וכו'.

          הייתי רוצה לראות מה יעשו כל הקפיטליסטים/ליברטנטים הקיצוניים הנ"ל כאשר השכן שלהם ישפוך את האשפה במדרכה מול הבית שלהם, מישהו יפתח נגריה מרעישה בבית הסמוך, האוטובוס העובר ברחוב יפלוט ענני עשן שחורים, או שחברת החשמל תסרב לחבר אותם כי "לא משתלם לה".

          ברור לכולנו כי הם או ירוצו לעיריה/חברת חשמל/משרד ממשלתי להתלונן, או יאשימו את "המדינה" שלא פותרת את הבעיה.

          התערבות של המדינה או העיריה היא דבר נחוץ בהרבה מאוד מקרים.
          לפעמים היא מיותרת, או שהנזק עולה על התועלת. כל מקרה לגופו.
          ובוודאי שאי אפשר לקבוע ש"תפקידה של המדינה הוא רק להגן על בטחוננו האישי"….

    • טבעונית

      +1 ענבל

    • איש (3718)

      ענבר,

      את הוכחה כמה הסולידית צודקת. איך ה"חברתיים" הטעו אנשים לחשוב ששחור הוא לבן ולבן הוא שחור.

      למה יש מונופולים בתחום המזון? הזכרת למשל את שטראוס ותנובה. התשובה היא פשוטה, כי הממשלה אוסרת יבוא חופשי של מוצרי מזון לארץ.
      ולמה הממשלה אוסרת יבוא חופשי? האם זה בגלל עקרונות שוק חופשי וקפיטליזם? ממש לא. להיפך. הלובי החקלאי (קיבוצים סוציאליסטים ומושבים) שכנעו הממשלה שללא הגנה ממשלתית הם יקרסו, אז הם קבלו הגנה ממשלתית ואנחנו משלמים המחיר. זה ההיפך משוק חופשי, זה ברית המועצות. ( מועצת הלול , מועצת החלב …).

      המדינות הכי זולות הן אלו עם השוק החופשי בכלכלה, כולל יבוא ויצוא חופשיים: ארה"ב , סין ואחרות.

      • גם במחיר ניצול מחפיר של יום עבודה 11 דולר ליום כמו בסין

        • ״ניצול מחפיר״ הוא מושג שצריך להיות שמור לכפייה בכוח. מפעלים בסין מציעים לעובדים אפשרות לעבוד ברצון. דולר ליום יכולה להיות האלטרנטיבה הטובה ביותר לנער שעובד בשדות אורז עבור פחות שכר. קפיטליזם מתגמל אחריות ובחירה אישית.

      • כן, יעל, כי באותו מפעל של סין האנשי בוחרים לעבוד במקום להיות שווים בזבל.
        לגבי תחרות בשוק המזון – כבר כמה חודשים טובים ששופרסל מוכרת גבינה צהובה טובה ב35 ש"ח לקילו (הרבה פחות ממחיר הגבינה בפיקוח. למה? כי הגבינה מגיעה מפולין. אז לא צריך אפילו פיקוח מחירים. התחרות עושה את שלה!

        • הם לא ממש בוחרים

          • הם כן – או להישאר רעב בכפר או ללכת לעבוד בעיר. דרך אגב, הודות לעליית השכר בסין והודות לרובוטיקה ומדפסות תלת מימדיות המון ייצור חוזר לארה"ב.
            אם תשאלי את אותו סיני האם הוא מעדיף להיות בחברה שעובדים שם 8 שעות לגור בזבל (הוא כבר היה שם קוד, עד שנות 80) או לעבוד קשה 12 שעות , הוא יעדיף לעבוד קשה 12 שעות. אישית, אני הייתי מעדיף את זה (לפני ובמהלך הלימודים עבדתי בהרבה עבדות שונות וגם בתור פועל ייצור במשמרות 12/12 במשך חצי שנה, אז אולי זה לא בדיוק כמו בסין אך יש לי טיפלה מושג במה מדובר)

      • וצרפת…

      • איליה, אתה רציני? סין היא דוגמה לשוק חופשי? כלכלה חופשית?

        וד"א, הגבינות הזולות שאתה מביא מאירופה? הן מסובסדות ע"י הממשלה שם… ובאופן כללי הממשלות שם מסבסדות חקלאים. כי הן מבינות שזה לא העסק הכי משתלם בעולם אבל חשובה להם העצמאות בתחום הזה. אפילו בארה"ב הקדושה מסבסדים את החקלאים.
        כמה?
        בישראל יותר מבארה"ב. באירופה יותר מבישראל.

        • סין זה לא שוק חופשי אך יש שם חופש בחירה מסויים שלא היה קודם.
          אתה נטפל לקטנות. תשאל את האנשים בסין האם הם רוצים לחזור לימי מאו העליזים.
          לגבי סיבסוד חקלאים – זה אחלה נשק כאשר את המייצא הרבה. למשל ככה מדינות מזרח אירופה דיי דפקו את ההחלקאות של רוב המצטרפות החדשות ממזרח. סבסוד לא יעיל בדרך כלל ואמור להיות מינימאלי. כרגע הבעיה שאנחנו עדיין כמעט במצב של מרקנטליזם בנוגע לתוצרת חקלאית וזה לא טוב. אם תוצרת אירופית או אמריקאית יותר זולה פה גם אחרי משלוח (ובישראל יש סיבסוד) אז צריכה להידלק נורה אדומה.

          בקיצור – בתור מי שגר בברה"מ עד גיל 13 – למדתי להיות אמפיריסט, אזבו אותי רציונליזם, זה לא עובד

          • ישראל מדינה קטנה ומבודדת (יבשתית), עם מצב גיאו-פוליטי לא יציב, וסיכוי סביר להיות מוחרמת ע"י הקהילה הבינלאומית בשלב זה או אחר.

            מסיבה זו ייצור עצמי של מזון הוא תנאי הכרחי להבטחת אספקה קבועה של מזון גם במצבי קיצון, וזה מצריך גם סובסידיה והגנה על יצרנים מקומיים.

            לגבי ירקות, פירות, חיטה, תפוחי אדמה, קטניות, ביצים, מוצרי חלב (למרות שבאופן אישי אני צורך מעט מהם) – צריך להבטיח ייצור מקומי שיספק את הביקוש.

            מה שכן, לא נראה לי שגבינה צהובה או יין זה מוצרי מזון בסיסיים, לכן אין שום בעיה לפתוח במוצרים כאלה את השוק ליבוא ללא מכס.

        • מה הטיעון שלך? אין לי בעיה שהאירופים יסבסדו לי את הגבינה…
          יבוא חופשי רק יטיב עם אזרחי ישראל, במיוחד עם השכבות החלשות.
          .אין שום סיבה לתת הגנה פרוטקציוניסטית לסקטור עסקי מסויים.

      • עד שלא תתעוררו ותבינו שגם הימין וגם השמאל מטעים את האזרחים לעולם נחיה כמו כבשים המובלות ללא רצון חופשי. אם אתה חושב שהימין אומר את האמת לאזרחים כי השוק הוא חופשי וכלכלה קפיטליסטית היא חופשית את חושב גם כן כי שחור הוא לבן. כל מי שעיניו בראשו וקצת קורא יודע כי בארה"ב הקפיטליסטי הגדולה קיימת פלוטוקרטיה והמצב שם מחמיר כמו בכל העולם. תתעוררו ותבינו כי ימין ושמאל זה רק הפרד ומשול. ואף אחד לא מספק פתרונות לשורשי הבעיה

  4. מלמד ומחכים. הפופולריות של הבלוג הזה גם אומרת משהו לא?

  5. אל תרוצי לשום מקום. שבי מול המסך אחת לכמה ימים ותסדרי לאנשים את המחשבות בראש:)

    לא הייתי רוצה שמישהו יפריע לי להרוויח או ימסה אותי על החלטות נכונות שאני עושה כשכל אחד בעצמו יכול לעשות אותם. אני לא מונע מאחרים לעשות כסף, הפחד שלהם מלהפסיד הוא זה שמונע מהם.
    וזה פחד מוצדק – כי לא תמיד הכל הולך ולפעמים מסכנים יותר מדי.

  6. את כותבת מדהים, ואני כל פעם מחכה לפוסט שלך. אני גם מסכים מאד עם 99% מהדברים.
    יש דבר אחד, שאת ואחרים עם האדיאולוגיה הזאת (כולל אני…) נופלים. רק דבר אחד: פשע.
    כשיש אי שוויון יש יותר פשע ברחוב, וזה בעייה. זאת גם הסיבה לכל האסלאם הקיצוני ולמצב בדרום אפריקה: עוני. עד עכשיו, לא ראיתי לבעייה הזאת שום פיתרון מלבד מדינת רווחה. אבל אם לא הייתה את בעיית הפשע: הגישה שלך מקובלת עלי במלואה.

    • פלברות

      ניר – רוב הפשע נובע מאי-שוויון בהזדמנויות ולא מאי-שוויון בתוצאות. הקפיטליזם היא השיטה הטובה ביותר מבין הקיימות כדי להבטיח מוביליות כלכלית. כלכלה ריכוזית מבטיחה נפוטיזם ופרוטקציות. אגב, סיבה נוספת לפשע היא צריכת סמים שבשל התערבות ממשלתית שהוציאה את הסחר בסמים מחוץ לחוק ולמעשה מחייבת את המכורים לסמים לפשוע כדי להשיג את הסם. בשוק חופשי הייתה ירידה תלולה בעבירות מסוג זה.

  7. הבעיה בקפטיליזם היא מותירה הרבה עניים ועבדים, ככל שהתפתחות שלנו עולה עולה שכבות חלשות נרמסות עוד ועוד גם אם לדעתך מצאת את הנוסחא לחיי אושר ועושר וחינכת הרבה אנשים לצרכנות נבונה והשקעות חכמות בדרך עוד מיליונים של עבדים נוספו ועוד עניים נכנסו למעגל החוב, ברגע שכמות העניים תגדל יותר מדי מהפכה אלימה ואי יציבות ממשלתית ומדינית תוביל לקטסטרופה במדינתנו הקטנטונת המוקפת אויבים לא נוכל להרשות זאת לעצמנו…

    • תגיד את זה למשל לחברי כנסת מהשמאל שתמכו בחוק הספרים המייקר מחירי ספרים ופוגע ביכולת הפרנסה של סופרים פוטנציאליים חדשים. תגיד אתת זה למשל לחברי כנסת מהשמאל שרוצים לאסור על קבלת עיתונים חינם.

      • + 1
        זו דוגמא קלאסית להתערבות ממשלתית שגורמת לעליית מחירים.
        מאז שהפסיקו את מבצעי 'אבא במאה' רגלי לא דרכות יותר בחנויות הספרים
        מוריד חינם או קונה בזול באינטרנט.
        ומי הפסיד מחוק הספרים? הסופרים ופרולטריון…

  8. פוסט מעולה, חשוב להדגיש איך התערבות הממשלה מביאה לשוויון בעוני ולא רק לשוויון. כאשר מסירים מהמערכת הקפיטליסטית את התמריצים שלה ליזם אין מוטיבציה לייזום ולהתאמץ כי גם ככה יקחו לו את הרווחים, כאשר מיזם כושל יקבל סבסוד מהממשלה אין בחירה ראציונלית של השקעת המשאבים ויש בזבוז במשק שמביא את כולם לעוני.

  9. אם שוק חופשי זו המטרה שלך את מוזמנת להצביע עלה ירוק…או לנסות להיכנס לרשימה שלהם. אני בטוח שתצליחי להשיג מספיק תומכים כדי להשיג מקום ריאלי במפלגה

  10. א. חברתי מבחינתי זה לעודד כניסת עסקים קטנים ובינוניים. זה כן כולל התערבות ממשלתית כמו למשל לא לאפשר לחברה להציף את המרחב בסניפים (כי פוטנציאלית שופרסל כן מסוגלים לרמוס כל מכולת קטנה, למשל…). זה כן דורש גם הגנה מידתית על פטנטים (אולי פחותה ממה שיש היום, אגב), כדי לעודד יזמות. איפה תשימי אותי על הסקאלה בין חברתי ללא חברתי?

    ב. אני חושב שתאגידים ופרטים גם לא לוקחים את כל השיקולים הדרושים לגבי צריכת משאבים והשפעות חיצוניות. אז אני גם די "ירוק" (חזיז ורעם!!!!). האם העובדה שאני רואה צורך בהתערבות ממשלתית איפה שהשוק נכשל בלהיות תחרותי או איפה שנדרש איזון כלשהו הופכת אותי לאנטי תחרותי?

    ג. המונחים סוציאליזם וקפיטליזם פשטו מבחינתי את הרגל עוד לפני שסיימו להגדיר אותם. רוב "הסוציאליסטים" היום עסוקים בלהתנגד למתן כוח למונופולים ולא בלדבר בעד הלאמה (למעט ח"כ חנין שתומך בזה גלויות). הבעיה היא שאף אחד מהם לא אומר הגברת תחרות. הבעיה היא שרוב הימין הכלכלי המוצהר הוא לא באמת בעד שבירת מונופולים וגם בארה"ב הימין בעיקר עסוק בתיחזוק התאגידים. כך שמי שמגדיר את עצמו קפיטליסט או סוציאליסט עובד על אחרים בעיניים. אני חושב שהויכוח צריך לעבור למישורים אחרים. שני המונחים מזיקים יותר ממה שהם מועילים.

    • לגבי סעיף ג'. אני קפיטליסטית לא רק ברמה הקונספטואלית, אלא גם ברמה הפרקטית. יתכן שלא חידדתי את זה מספיק בפוסט, אבל אני משתמשת בקפיטל שלי כדי לרכוש בעלות על אמצעי הייצור, שמייצרים לי בתורם קפיטל נוסף (כפיצוי על הסיכון שאני נוטלת בעשותי כן).

      זה לכשעצמו הופך אותי דה פקטו לקפיטליסטית, ואני לא חושבת שאני עובדת על אף אחד כשאני מתארת את עצמי ככזו.עכשיו, לכנות את עצמך "סוציאליסט" ולהנות מקניין פרטי בשווי של 7-8 מיליון ש"ח… זה משהו אחר 🙂

      • כולנו קפיטליסטים ומלווים בריבית אם זה מצטמצם לזה… אפילו אנשי ה"החיסכון היחיד שלי הוא לפנסיה". ואני מסכים שיש הרבה צביעות – בשתי הגישות. יש מספיק קפיטליסטים בזכות ההגנה הממשלתית על המונופול שהם ירשו מאבא שלהם שהיה מקורב למישהו במפלגת פועלי א"י… אני לא מתרשם מהצהרות של אף אחד.

        ולכן ברשותך – מה לגבי שאר הסעיפים? השאלה האמיתית מבחינתי, מעבר לדברים שנגמרים ב"ism", זה איפה הממשלה צריכה להתערב ואיפה לא.

        • אני מאד מסכים עם יוני.
          דבריו גם הזכירו לי את דבריו של מאמן הכדורגל האגדי דוביד שוויצר ז"ל.
          "כולם עובדים על כולם כל הזמן".
          כנראה שלא רק בכדורגל.

        • יוני- מסכים לחלוטין
          מה שעבר לי בראש כשקראתי את הפוסט- שוק חופשי לחלוטין זה רע בדיוק כמו האופציה הקיצונית ההפוכה, אין הגבלות כנגד מונופולים וקרטלים, אין בקרה על הונאת והטעיית הציבור למען מיקסום רווחים, אי אפשר להבטיח הוגנות ושקיפות במחירים, אי אפשר לנתב חברות ליוזמות ירוקות/חברתיות, אי אפשר לפקח על ניצול של עובדים, וכן הלאה

          • מונופולים רבים במשק הם מונופולים כי דואגים שאף אחד לא יתחרה בהם, וזה לא קפיטליזם.

  11. כל הכבוד על עוד פוסט מאלף.

  12. אם השוק מעניש על חוסר אחריות איך את מסבירה את העובדה שכל המנכ"לים שהביאו את משבר 2008 באמצעות משחק בנגזרים ונכסים רעילים עדיין אוחזים במשרותיהם וחזרו למשוך בונוסים עצומים? ומדוע לא לגיטימי שהמדינה תוציא כסף על חינוך, רפואה ורווחה, וכן תוציא טריליון דולר על מנת לחלץ את השווקים מתוצאותיה של היד הנעלמה?

    השחור לבן שבו את צובעת את המציאות כבר לא קיים. הקפיטליזם אכן היה מנוע צמיחה מאסיבי, ואני באופן אישי נהנה ממנו רבות, אבל הוא גם אפשר מגוון עיוותים וכשלים שאפשר לתקן בלי לחזור לגולאגים

    • איש (3718)

      רני,

      המדינה הוציאה טריליון דולר לחלץ השוק מתוצאות הפשלות שלה, ולא מתוצאות היד הנעלמה.

      בועת הסאב-פריים היא תוצאה של הריבית הנמוכה שנכנסה לשוק על ידי הממשלה אחרי קריסת נאסדק ואסון התאומים.

      אם היו נותנים ליד הנעלמה לעבוד, אז אחרי אסון התאומים המשק האמריקני היה נכנס למיתון והריבית היתה עולה. במקום זה הפד בראשות גרינספן הוריד בכח את הריבית כדי למנוע מיתון, התוצאה היא ניפוח בועה נוספת בנדלן על ידי משכנתאות (כמו שקורה בארץ היום).

      התערבות ממשלתית היא ההיפך מ"היד הנעלמה". זה שהממשלה (האמריקנית או הישראלית) מתהדרת בתואר קפיטליסטית לא אומר שהם באמת קפיטליסטים. הם חייבים להיות פופליסטים כדי להיבחר.

      • "הם חייבים להיות פופליסטים כדי להיבחר." – זה נכון ובאסה שזה נכון….

  13. כשחברי כנסת מהשמאל תומכים למשל בחוק הספרים, או אז מתגלה הפרצוף האמיתי שלהם עד כמה הם באמת "חברתיים". וזאת רק דוגמא אחת. רגולציות שונות וחקיקת חוקים רבים של התערבות המדינה בכלכלה הם אלו שבאמת פוגעים בקיום מעמד בינוני גדול ויציב וכתוצאה מכך בצמיחה הכלכלית. גם בתחומי היחסים בין גברים לנשים השמאל יזם חקיקות ותקנות שהביאו להרס חייהם הכלכליים של משפחות רבות ובפרט של גברים רבים כשגם כאן, בדומה לחוקים "חברתיים" ה"ימין" נגרר אחריו "כי לא היה נעים לו". והכי חשוב לזכור מעל לכל מה שאמרו כבר גדולים ממני לפניי, כי מדינה שיודעת לתת יודעת גם לקחת.

  14. המדינה קמה כמדינה סוציאליסטית, מי שמבוגר מספיק עוד זוכר את הימים שישראל הייתה מהמדינות השוויוניות בעולם, כולם גרו בדירות שיכון של 70 מ"ר, לאף אחד לא היה רכב פרטי, כל ביקור אצל רופא משפחה בקופת חולים הצריך 4 שעות של עמידה בתור, אף אחד לא טס לחופשה בחו"ל או אפילו נסע למלון בארץ, היה בית הבראה של ההסתדרות. בנוסף היו בונוסים נוספים, מס הכנסה היה מגיע ל 50% במשכורות הגבוהות. היה לחם אחיד, גבינה אחידה. רמת החיים הייתה כמו במזרח אירופה בזמן הקומוניסטים (אולי קצת יותר טוב). אני זוכר את זה מצוין. לכל הצעירים שלא היו אז, לא ממליץ.

    • ותאר לך שאנשים היו צריכים היום לחכות לפחות שנה כדי להתחבר לאינטרנט אילו נשארנו בתקופת מפא"י.

    • מדינה כמו שלנו הייתה חייבת לקום כמדינה סוציאליסטית. מדינה שחרטה על דגלה את המושג "צבא העם" לא יכולה לנהוג אחרת….
      יש בין המדינה לפרט חוזה לא כתוב מעין סולידריות הדדית שהפרט חייב בגיוס בגיל 18 ובמקרים קיצוניים אף לשלם על כך בחייו והצד של המדינה הוא שאם חלילה משפחתו של הפרט במצוקה כה קשה עד השלכה לרחוב , תעשה המדינה כל שביכולתה לעזור לה….. שוב , זה חוזה לא כתוב ומוסכם על שני הצדדים.
      אם המדינה תבטל את אחריותה כלפי הפרט , יראה הפרט את עצמו כחופשי לעשות כרצונו….
      כמו שאמר יאיר לפיד לרמטכ"ל בני גנץ : אם תמשיכו ככה לחלוב את התקציב , יום אחד הרמטכ"ל פה יצעק "אחריי" , יסתכל אחורה ולא יראה אף אחד….

      • אין ספק שקיום חוק גיוס חובה נותן לא מעט לגיטימציה לרעיונות סוציאליסטיים ויוצר מעל של תחושת חוזה הדדי. אז טוב שהגעת לנקודה הזו: אני חושב שגם את חוק גיוס החובה צריך לבטל. זה גם אנטי ליברלי וגם ממילא הצבא מסורס (ואת זה אני אומר דווקא כמי שרוצה מדינה יהודית עצמאית….) ואני אפילו אומר שאלמלא אותה השתלטות מפא"יניקית על היישוב ואח"כ על מוסדות המדינה לא היינו מגיעים למצב של צורך בחוק גיוס חובה הזוכה לתמיכת ההמונים והיינו יכולים להסתפק בצבא מקצועי.

        • מסכים. לא צריך להיות גיוס חובה.
          הצבא גוף לא יעיל, בזבזן ומלא באבטלה סמויה.

      • איש (3718)

        לירון,

        מה שאתה אומר לגבי הצבא הוא קשקוש מקושקש. אבא שלי \אני \הבן שלי כולנו היינו ביחידה קרבית, ועדיין אנו קפיטליסטים מושבעים. מה הקשר?
        שרות צבאי זה כמו מיסים, אף אחד לא אוהב את זה, אבל חייבים. האם תשלום מיסים מחייב סוציאליזם?
        היסטורית מעמד אצילים הוא גם מעמד הלוחמים (ראה אנגליה או צרפת בימה"ב), כי לאצילים היה קפיטל שצריך לשמור עליו, ורק הבן הבכור היה מקבל תואר האצולה מהאבא, כך שהבנים האחרים היו צריכים תעסוקה מכובדת.

    • גבי, מס ההכנסה הגיע ל 90%, לא 50% כמו שכתבת. תבדוק. ואני אוסיף קצת: הטלויזיה סיימה לשדר ב-11 ומשהו כדי שהפועלים יוכלו לקום לעבודה. היא גם היתה בשחור לבן. מכיוון שכל המשדרים היו צבעוניים, המערך מחק את הצבע מהטלוויזיה, בשם השויון, כמובן. אחרת מה יעשה מי שלא יכול לקנות טלויזיה צבעונית? מי שהיום נשיא אינטל, מולי אדן, פיתח אנטי מחיקון, שהחזיר את הצבע, לגרש את הקומוניסטים. פעם קראו להם מפאי, אחרי זה מערך, מפלגת העבודה, ישראל אחת, שוב עבודה, ועכשיו יש להם שם חדש.

    • דוקא אתה שכחת כמה דברים:
      שכחת שמדינה הסוציליסטית קלטה עליה בהקף ששום מדינה בעולם לא הצליחה לעשות (יחסית לגודל אוכלוסיתה).
      שכחת שרמת החיים היתה נמוכה עד תחילת שנות הששים (בעיקר בגלל העליה הגדולה) אבל אז החלה לעלות בקצב מהיר. התחילו לרכוש מקררים, מכונות כביסה, טרנזיסטורים, טלפונים, רדיו, טלויזיה ותנורי חשמל. אנשים עברו לדירות גדולות של מעל 100 מ"ר, לרכוש רכב פרטי ולנסוע לטיולים בחו"ל. כל זה היה בין תחילת שנות הששים לסוף שנות השבעים תחת שלטון המערך הסוציליסטי.

    • ממליץ לקרוא לדוגמה על מבצא העליה של עולי תימן בשנת 1949. המדינה בצנע, תלושי מזון. מאות אלפי עולים מגיעים למדינה שעדיין במלחמה ותקריות גבול כל יום. אין מקום לכולם והממשלה בונה צריפים. פתאום יש בעיה שצריך לקלוט עשרות אלפי אנשים מתימן שיושבים במחנה עליה ומתים מרעב ומחלות. השלטון לא רוצה אותם ויש סכנה של פוגרום. הממשלה והסוכנות מעלים אותם על מטוסים , מטיסים אותם לישראל ודואגים לדיור , רוב העולים חולים ואו סובלים מתת תזונה. אלפי ילדים חולים ומאות מהם לפחות מתים. עכשיו מה עושה מדינה קפיטליסטית? מחכה לשוק הפרטי ש"יפתור את הבעיה. "

      במדינה קפיטליסטית כמו ארצות הברית של אותה תקופה -בשנת 1958 בפחות מ-4% ממשקי הבית בארצות הברית היו מדיחי כלים, ב1997 ביותר מ-50% מהבתים מדיחי כלים. ב-1% מהבתים היו טלוויזיות ב 1958 לעומת 97% מהבתים ב-1997. בשנות החמישים לא היו בבתים מכשירי וידאו, מיקרוגל או מחשב אישי.

      כיום אנשים מרגישים שאין להם מספיק מקום לאחסן את החפצים שלהם, למרות שבכל עשור הבתים הפכו גדולים יותר ויותר. בשנות ה-50 בית ממוצע היה בעל שטח של 1100 רגל רבוע, בשנות ה-70 השטח גדל ל-1400 רגל רבוע ובשנות ה-90 הוא גדל ל-2000 רגל רבוע. לפי הסרט, בבתים חדשים רבים בפרברים יש מוסכים מקורים שיכולים לאחסן 3 מכוניות, בעלי שטח של 900 רגל רבוע, כמעט בגודל של בית שלם בשנות ה-50. תושבי ארצות הברית קונים יותר מכוניות. בשנות ה-50 כמעט שום מכונית לא היתה מצויידת במזגן, לעומת זאת בשנת 1997 מעל 90% מהמכוניות היו מצויידות במזגן.המכוניות המשפחתיות החסכניות (economy cars) מכילות כיום יותר אביזרים מאשר הציעו בזמנו מכוניות יוקרה. – מכאן שלא מדובר רק במעבר ממדינה סוציאליסטית לקפיטילסטית אלה גם בשינוי טכנולוגי שהתרחש בכל העולם (הרבה בזכות הקפיטליזם שמתמרץ חברות להשקיע בפיתוחים טכנולוגים אבל גם מסיבות אחרות – כמו כלכלה מוטה הון במקום כלכלה מוטת עבודה, חשיבות "הון אנושי" וידע ועצם זה שידע וטכנולוגויות הם תהליך אוטו-קטליטי – שמחזק את עצמו).

  15. פוסט מרשים בהחלט!
    בהחלט משנה דעה.

  16. דורין, תודה כרגיל על פוסט מאיר עיניים.
    מה שאני בכל זאת לא מבינה זה עד כמה אנחנו יכולים לתת למדינה פטור על כל מה שקורה כאן? נכון שעל כל אדם מוטלת האחריות לנהל את הפיננסים שלו באופן הגיוני, שקול, ואחראי. ונכון שזה מרתיח שאנשים פורסים הלוואות על שלוש שנים כדי לקנות ספה יקרה ואז בוכים על המינוס.
    אבל יחד עם זאת, יש דברים במערכת שגם לפי ההבנה המוגבלת שלי, המדינה חייבת לטפל בהם ולקחת אחריות. אני יודעת שאת לא בעד רכישת נכס, אבל עדיין, יש כאן בועת מחירים שיכולה להיפתר אם המדינה תפשיר יותר קרקעות ותניע את הביורוקרטיה. לגבי מוצרי מזון מישהו כאן כבר ציין בתגובות שאין מספיק תחרות ויש ריכוזיות. כל מי שרוצה להתחיל עסק שיכול להיטיב עם הצרכנים מתיאש מסבך הביורוקרטיה, מסים, מכסים, עסקנים, תקנים ומה לא.
    לדעתי צריך להבחין בין "חברתי" שמנציח עוני לבין "חברתי" ששואף דווקא לעזור למערכת הקפיטליסטית ולשמן אותה. אני בעד הסוג השני כמובן. אבל קשה לי לזהות מי מבין המועמדים באמת תומך בזה.

    • לאה, אני מסכים איתך לחלוטין. שימי לב שהדוגמאות שציינת נוצרו עקב התערבות ממשלתית מלכתחילה, ואת מבקשת להקטינה או לבטלה.
      המדינה מחזיקה ב93% מהקרקעות, מפעילה רגולציה חונקת ויש כאלה שעוד מאשימים את השוק החופשי…

  17. עקרון היד הנעלמה לא יכול לעבוד בעולם המודרני, כי הוא דורש (בין היתר) כתנאי מוקדם שכל השחקנים יהיו באותו הגודל. העולם כיום נשלט ע"י תאגידים, שכל אחד מהם שולט על לא מעט חברות מאותו הענף (למשל מזון, תקשורת וכו).
    במיוחד במדינה קטנה (ומושחתת בכל הרבדים, לא רק בממשל) כמו ישראל פתיחת השוק להיות חופשי תגרום לתוצאה ידועה מראש – השתלטות התאגידים, שזו גם ריכוזיות, אבל מסוג אחר.
    אני אנטי קומוניזם ונגד קפיטליזם "חופשי". כמו בכל דבר בחיים, האמת תמיד נמצאת איפשהו באמצע.

  18. לא מסכים !
    בישראל של 2015 יש הרבה קילקולי שוק ששום "יד נעלמה" לא תצליח להעלים
    במציאות כזאת הממשלה חייבת להתערב, אבל משום מה נוח להם שלא
    במצב שבו פקידי ממשלה קופצים בחדווה למשרה הבאה שלהם אצל בעלי ההון שאותם הם ביקרו קודם
    שתאגידים כאלה ואחרים שולחים ים של יחצנים, לוביסטים רק כי הם רוצים לשלם הרבה פחות על משאבים שהם רכוש ציבורי
    במצב שבו אנחנו משלמים פי 6 על כל יחידת אנרגיה – אנרגיה הוא מוצר בסיסי שמשליך על כל "יוקר המחיה" בישראל
    במצב שבו מחירי המזון הם מגבוהים במדינות ה – OECD
    במצב שבו מחירי הדיור ביחס לשכר החציוני הם מהגבוהים במערב

    אנשים כמו ביל גייטס או במקרה הפרובינציאלי אלנו סטף וורטהיימר יוצאים מהכלל כי הם ידעו לייצר יש מאיין

    זה ממש לא רק אורחות החיים שלנו או מידת החסכנות שלנו
    לא כל אחד יכול לחסוך בשיעור כל כך אגרסיבי
    לא כל אחד גם רוצה בזה (למרות שחיסכון הוא כן הדבר הנכו)

    זה תלוי עד כמה השוק הוא באמת חופשי

    • אנחנו קונים, אנחנו משלמים, ובסוף אנחנו מאשימים את הממשלה…
      אל תקנה דירות אם הן יקרות, אל תקנה מזון יקר יש מספיק מזון בפיקוח או ללא מעמ, אל תקנה כלי רכב (על אופניים אין מס), תצמצם בצריכת אנרגיה…
      תעשה את כל זה ותוכל לחסוך המון ולהיות בעל הון. בנוסף, אם כולם יעשו כמוך יופעל לחץ כבד על הממשלה (ירידה בגביית מיסים) והיא תפעל לפתיחת השוק. בכל מקרה, אתה רק תרוויח.

      מספיק להתבכיין. היחידים שיש להם סיבה להתבכיין הם אלה שבאמת עניים ולהם אין אינטרנט.

      • כאשר חיים גרוע במשטר סוציליסטי אתה מאשים אך ורק את המשטר כי הוא לא מתאים לבני-אדם. טוענים שמשטר זה לא מתאים לאופים של בני האדם ולכן הוא נכשל.
        אז אם זה כך גם אז כאשר חיים גרוע במשטר קפיטליסטי תאשים אך ורק את המשטר. אם האנשים נכנסים לחובות זה רק בגלל המשטר הוא לא מתאים לאופים של בני-האדם.

  19. איפהשהו בפוסט הזה חילחלה אליו הכלכלה המחלחלת למטה… כן… זה קורה המון. המון ביל גייטסים יש לנו בעולם. והם מרימים את חבריהם מעלה מעלה. זה קורה המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן. אני מכיר אלפי אנשים שזה קרה להם.
    הטריקל דאון אקונומי הוא תעלול יחסי ציבור מלוכלך בהרבה מכל התעלולים שהזכרת כאן.
    הכסף תמיד מחלחל בכיוון אחד. למעלה.
    אל קצה הפרמידה.
    אל ביל גייטס (שבטובו ובחסדו מעניק אותו לנדכאים ביותר שבנתיניו).
    וזו אכן פרמידה. אז סביבו יש עוד כמה אנשים שנהנים.
    אבל העבדים שבבסיס, שבונים את הפרמידה, בין אם זה עבדים של ממש בסווטשופס ברחבי העולם, או אנשים שעובדים בהרבה פחות משכר מינימום דרך עובדי קבלן פה אצלנו, או עבדי הייטק איפשהו באמצע – הם לא כל כך נהנים מכל הקפיטליזם הזה.

    אז יש פה שתי אפשרויות.
    אחת היא להיות "סולידית"
    השניה היא להילחם בקפיטליזם.

    לא הבנתי למה רק אפשרות אחת נראית לך לגיטימית.
    אם החוקים ישתנו – גם אז תגידי – אלו החוקים – הנה אני מסתדרת איתם? או שתילחמי בהם ותנסי להחזיר את הקפיטליזם?

  20. ודרך אגב, במספר מדינות אירופאיות הצליחו לשלב מיסוי גבוה מאוד, מוסר עבודה גבוה (שזה לא אומר שעובדים הרבה שעות, אלא שכשבאים לעבוד, אשכרה עובדים), תרבות פנאי מפותחת, ויחסית פחות שחיתות.
    יצאה להם בסוף מדינה שנותנת שירותים מדהימים לאזרח, ואזרחים שהחיים שלהם דבש עם ריבה וקצת סוכר מלמעלה (אמנם הם לא יושבים בבית ורוקחים מיונז וחומרי ניקוי, אבל עדיין חיים לא רעים 🙂 ).
    זה בנוי במידה רבה על סולידריות חברתית. ערבות הדדית שכזו. כולנו נקום בבוקר ונלך לעבודה ונעשה כמיטב יכולתנו לתרום לחברה. נשתכר בהתאם לכישורינו ולתרומתנו. ניתן הרבה מפרי עמלנו למדינה ובתמורה נקבל שירותים נהדרים.
    בסופי השבוע הארוכים שלנו ננפוש כראוי.
    ואם יהיה לנו זמן, נכתוב גם בלוג ונקרא לו "הסולידרית"
    יש אלטרנטיבות והן לא כל כך גרועות.

    • מניחה שכוונתך לארצות סקנדינביה. המודל הסקנדינבי מושתת על הרעיון "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד בהתאם לנורמה החברתית".

      מהיכרות אישית, התרבות הסקנדינבית-לותרנית חותרת בכל מאודה לגבש מסה הומוגנית של אנשים שנראים אותו דבר, אוכלים אותו דבר, עובדים אותן שעות וקונים את אותם הדברים. רוב הסקנדינבים ממילא "זורמים" עם הרעיון הזה ולכן חותרים אט אט לבינוניות אין קץ, ביודעם שיש רשת חברתית שתחזיק אותם אם תיפול. לכן קוראים לא פעם על כך שמדובר באנשים המאושרים ביותר בעולם.

      כמובן שככל שהחברות הסקנדינביות נעשות פחות הומוגניות מבחינה דמוגרפית, והנורמות החברתיות מתערערות נוכח גלי הגירה של פליטים שאינם חולקים את אותם ערכים, מדינת הרווחה הסקנדינבית (או לפחות שבדיה ופינלנד, נורבגיה יושבת על מרבצי נפט שיחזיקו אותה זמן רב) מתפוררת ושיעור "הכלכלה השחורה" מזנק.

      אף אורגניזם לא יכול להתקיים לאורך זמן אם הוא צורך יותר ממה שהוא מכניס. 

      עכשיו, נניח שהמודל הסקנדינבי עובד — האם יש לך דרך יצירתית להפוך את החברה ההיפר-הטרוגנית בישראל להומוגנית כמו בסקנדינביה? האם יש לך יכולת ליישם מוסר עבודה לותרני במדינה הזו?

      הדרך ליצור עושר ולעודד צמיחה היא להשאיר אותה ליוזמה פרטית. הממשלה צריכה לספק סביבה עסקית תומכת, ליישב בין סכסוכים ולהגן על זכויות הפרט — *וזהו זה*. כל התערבות נוספת עומדת בסתירה לחברה חופשית.

      • הלו הלו… מה זו השיפוטיות הזו? השאלה היחידה המעניינת היא אם סבבה להם. לא אם הם בינוניים בעיניך… אם הם שואפים לבינוניות ומצליחים להשיג אותה – זו וואחד הגשמה. הלוואי על כולנו לקלוע למטרות החיים שלנו.
        אני מסכים איתך שדרושה הומוגניות כדי שזה יעבוד מעולה (מציע סיבוב במושבת הנמלים הדרום קוריאנית כדי לראות איך עושים את זה ממש טוב), אבל לא איכפת לי שזה יעבוד פה קצת פחות ממעולה.

        בכל אופן…. חבל שכתבתי את התגובה השניה… אשמח אם תגיבי דווקא לראשונה.
        אם ישנו את החוקים. נגיד מיסוי אגרסיבי על העשירים מאוד (ונגיד בשביל הכיף פטור למשקיעים סולידיים), שכר מינימום גבוה מאוד ועוד ועוד ועוד.
        האם עדיין תגידי – אלו כללי המשחק (החדשים) – והנה כך אני משחקת בהם, וכל מי שאומר אחרת הוא בכיין חסר אחריות?
        או שתשאפי לשנות את השיטה?

        • אני לא מצליחה להבין לאן אתה מוביל אותי. אני מעדיפה להשקיע אנרגיה בהסתגלות למצבים קיימים מאשר לבזבז אנרגיה במאמצים פוליטיים שלעתים נדירות נושאים פרי ואינם מצדיקים את המאמץ בכללותו. זה פחות או יותר הרעיון של הבלוג הזה. ב-2011 העלו את מס רווח הון ל-25% מ-20% כי מישהו החליט שהדרך הטובה ביותר להרגיע את החברתיים היא להוריד את התמריץ לחסוך ולהשקיע. אל תנסה למצוא היגיון במשפט האחרון, כי אין כזה. האם לדעתך הפסקתי להשקיע על רקע הגזירה? לא. סביר להניח שלא אפסיק להשקיע גם כששלי תתמש את תכניתה להעלות את מס רווח הון ל-30% ולבטל את הפטור ממס מקרנות השתלמות.

          • אבל… את כל הזמן מטיפה בנושאים פוליטיים… שנפסיק עם כל החברתיות המאוסה הזו. אולי זו רוח הבחירות.
            בכל אופן, הרעיון הוא שאם לא טוב לך – או שתסתגל או שתשנה את הסביבה.
            את הסתגלת.
            ה"חברתיים" כפי שאת מכנה את כולם, מנסים לשנות את הסביבה. למה את מנסה להרביץ להם על האף כל הזמן? זה סופר לגיטימי. וכשהם יגמרו את תתאימי את עצמך אליהם שוב. לא ככה? תלכי לעבוד אפילו אם יהיה צורך. לא?

            וחוץ מזה יאיר וגיא כתבו יפה מאוד
            חבל שאי אפשר לתת פה לייקים 🙂

        • מעוז,

          עידוד בינוניות מביא לזה שאנשים מבריקים עוזבים למקומות, בהם הם יכולים להצליח יותר ולשלם פחות מס.
          מה תשיג ע"י העלאת שכר המינימום? שהמשק בכלל לא יהיה תחרותי מול חול? אז מה תעשה, תצא מאירגון הסחר החופשי ותחזור לימי מרקנטליזם?

          ועוד חומר למחשבה:
          – למה מהגרים לארה"ב יצרניים הרבה יותר ממהגרים למדינות סקנדינביות?
          – כדי שיהיה לך יזמים בגודל של גייטס או ג'ובס או בוגל (לדעתי ואנגארד זה הברקה גאונית לא פחות ממיקרוסופט) אתה רוצה לעודד מצויינות. ע"י העלאת מסים ושכר המינימום אתה מעודד בינוניות.
          – למה ארה"ב היא ארה"ב, אולי כי היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות? ולמה היא כזאת?

          • איליה, תודה על הרחבת האופקים. בחיים לא שמעתי על בוגל או על ואנגארד. כנראה שזו הברקה שעוד לא חילחלה מספיק כי על מיקרוסופט שמעתי (בכל מקרה, לעולם לא אחזיק ממישהו שחי מעבודתם של אחרים או עובד בלהזיז מטבעות מצד לצד אבל זה עניין שלי ושל ג'וליה רוברטס באישה יפה. אני פשוט יותר בעניין של אנשים שבונים ספינות גדולות).
            אז אתה אומר שאנשים מבריקים בורחים מפה כי יש פה יותר מדי מעורבות ממשלתית? כי הבנתי שהם בורחים בגלל שאנחנו לא שמים מספיק כסף באוניברסיטאות כדי להחזיק אותם. ובגלל שהם מרגישים שאין להם פה תקווה. לנצח את השיטה. שבה מוכרים להם את החלום האמריקאי, אבל אין להם סיכוי להגיע אליו כי יש ממש מממממש ממממממממש מעט אנשים בראש הפרמידה. אז הם מעדיפים לחיות בשקט בינוני. במקום שבו יש יחס סביר בין כמה שהם מרוויחים לכמה שדברים עולים.
            ואתה אומר שבאירופה אין אוניברסיטאות טובות? או שאין שם אנשים מבריקים?

            ויותר מכל… אתה אומר ארה"ב לייק איטס אה גוד ת'ינג.
            אתה רציני?
            כמות העוני, הבורות, הפשע… יש שם הרבה מאוד אנשים עשירים. זה נכון. אבל כל כך הרבה יותר עניים… וחלק עצום מהם הם מהגרים.
            ד"א, בדקת את זה שהמגרים לארה"ב יותר יצרניים? במה זה מתבטא?

          • מעוז:
            לגבי המהגרים לארה"ב:
            – המון אנשים שאני עובד אתם ביום יום הם ממצוא הודי, הכללה גסה, silicon valley – המון מהגרים
            – תבדוק את ארצות המוצע של חתני פרס נובל\טורינג אמריקאיים.
            – אני מדבר על השיטה ומה שיוצא ממנה, אתה מדבר על המצב. אם אתה לא מסוגל לראות שרוב האירופה מוחזקת ע"י גרמנים (שאכן עובדים טוב ושם ישנו תיאום טוב בין ועדים ובלי האמצאי הייצור) ועדיין שם אני מכיר שיש כמה חברות גדולות שעושות AGE OUT בגלל הסכמי עבודה דרקוניים (אינטל למשל) וייסגרו את הסניפים כאשר האנשים ייצוא לפנסיות
            – לידיעתך: בלי חברות כמו ואנגארד היה הרבה יותר קשה לבנות ספינות גדולות מהמטאפורה שלך. אולי כדאי לך להתעניין גם בתחום זה…

            ולגבי הבכיינים פה בארץ – זה בדיות אותם כתבות בכי של אנשים שעשו בחירות לא נכונות פה. למדינת ישראל יש המון יתרונות אך אם שמאל כלכלי יעלה פה לשלטון יש מצב שארץ מהארץ

      • אני צריך לציין שצורת החיים שאת מטיפה לה – היא פוגעת בצמיחה והופכת אותה לשלילית. מדוע?
        צמיחה מוגדרת כשנוי בתל"ג. אם התל"ג גדל יש צמיחה חיובית ואם הוא קטן יש צמיחה שלילית.
        צמיחה מוגדרת כצריכה ממשלתית + צריכה פרטית + השקעות + ייצוא – ייבוא.
        כלומר ככל שצורכים יותר ומבזבזם יותר (הממשלה והאזרחים) התל"ג גדל והצמיחה חיובית.
        אם חוסכים ולא מבזבזים – הצמיחה שלילית.

  21. ולמרות על הדברים הנכונים האלה ממשלת ארה"ב הגדולה והרעה שלפה צ'ק שמן ומיוזע על סך מי יודע כמה מאות ביליונים בשביל לחלץ בנקים פרטיים מפשיטת רגל – מה הם ידעו שאת לא יודעת?
    אני מתייחס לפוסט הזה באופן תיאורטי, טהרני משהו, נאיבי אולי. ההיפך המושלם מ"חברתי" – גרוע באותה המידה.

    נקודה נוספת: בחברת שבטית כמו ישראל (80% הומוגנית), כנראה שיצרים קדמוניים הרבה יותר באים לידי ביטוי מאשר חברות הטרוגניות יותר. בנוסף, בישראל הכלכלה היא תמיד משנית בבחירות – קודם כל שאלות אזרחות שלום וביטחון. כמאמר הביביהו: החיים קודמים לאיכות החיים.

  22. מה שאת מפספסת, זה שיש תחום אפור מאד גדול, את רואה בהימצאות בתוכו כ'וותרנות' או אי לקיחת אחריות, אבל דה פקטו, לא כולם נולדו שווים, יש אוכלוסיות מוחלשות, יש אוכלוסיות שלא מודעות בכלל לסטייט אוף מיינד שנקרא 'תודעת עוני' ועוני זה מה שהן מכירות – והן הראשונות שצריכות עזרה סוציאלית מהמדינה.
    אני לא חושב שהקריאה ל'חברתיות' (מילה שעברה 1000 כביסות ונראות כמו תחתוני בד סוג ח') היא שוות ערך לקריאה למדינת רווחה קומוניסטית. אבל אם אתה משלם מיסים גבוהים – קבל שירותים בהתאם מהמדינה, או שהמדינה תצא לך מהחיים במיסוי ותשאיר אותם למינימום. אתה לא יכול למסות כסקנדינבי ולתת כלום בפיתה כארה"ב.
    והתחום האפור הוא להמשיך לעודד כלכלת שוק חופשית, יד נעלמה וכל שאר הביטוים היפים, אבל להשאיר מקום בשביל האנשים הנרמסים שלא קפצה עליהם התבונה שקפצה עליך, ולעזור להם לא להדרדר על פי פחת. אי אפשר לפטור את האנשים שלא מתאימים לאג'נדה באיזה 'בעיה שלהם' טוב ועסיסי. העולם לא עובד ככה, אנחנו לא חברה מבודלת. אני איתך באור שמצאת לגבי איך לחיות את חייך. יש כאלה שלא מודעים לקיומו של אור כזה, שלא נדבר על ללכת ולקיים את הנדרש בשביל האור הזה. לאנשים האלה המדינה צריכה לתת איזהשהו גב, לא לסעוד אותם, אבל לדאוג שלא יפלו. בשביל זה הם אזרחי מדינה ומשלמים מיסים.

  23. ואגב, 'חברת מופת' זו אחת ההנפצות הדוחות שיצאו מרוטשילד ואני אומר את זה כאחד שהיה שם בהארדקור.
    ועדיין, עם כל זה שהיו דברים עקומים בסל הדרישות של המחאה ההיא, אף אחד לא באמת מנסה להביא לכאן קומוניזם. בואי לא נסחף.

  24. הפוסט הזה חורה לי מאוד.
    לא כי אני סוציאליסט, אינני כזה. הסיבה לכך היא שהפוסט מעוות את המציאות הישראלית ויוצק את תוכנה לתוך תבנית תיאורטית שהקשר בינה ובין המציאות הוא מקרי בהחלט.
    אני מקווה שעשית את זה מתוך אי-ידיעה \ אי-הבנה, ולא מתוך רמאות (שהרי אלו שתי הברירות היחידות).

    במציאות הישראלית כבר אין קפיטליזם מול סוציאליזם (היה פעם?). כפי שכתבת, ובצדק, הדיעה שבישראל שולט הקפיטליזם הינה בגדר מיתוס. מה ששולט הוא גנביזם. קיימת חונטה של בעלי שררה (כלכלית, פוליטית, צבאית וכו') שדואגת לקיומה ולקיומם של עושי דברה, ושעושה שימוש במשאבי המדינה, שהיא גובה בכוח, למטרות אלו. החונטה מונעת שימוש במשאבי המדינה לטובת אזרחיה, כפי שהיה צריך לקרות, בין אם באמצעות תחרות חופשית, ובין אם באמצעות רגולציה ממשלתית.
    עם זאת, גם הצגתם של העומדים מהצד השני של המתרס כסוציאליסטים (תחת הלכאורה מסווה של "חברתיים") היא לא יותר מאשר מיתוס. החברתיים הינם כאלה אשר מעוניינים ברמת חיים טובה לאזרחי המדינה, ולהפסקת העושק המתקיים היום בתחומים רבים בחיינו. הם חבורה פרגמטית ששמה בצד את האידאולוגיות והתיאוריות, ומחפשת לקדם דברים הלכה למעשה. מבחינתם, אם שוק חופשי יוזיל את מחירי החלב והדיור, מה טוב – בזה נבחר. החברתיים לא רואים במיסים, בועדי העובדים ובהלאמות מטרות, אלא אמצעים אפשריים להגעה ליעד, כפי שהם רואים בשוק ההון, במערכת בנקאית חופשית ומפותחת ובתחרות חופשית. החברתיים רואים בשחיתות פגע רע. אין להם דבר נגד בעלי הון אשר פועלים בניקיון כפיים, יש להם נגד שיטה קיימת אשר מאפשרת לבעלי הון להתעשר בצורה לא הוגנת, ללא תחרות אמיתית, ועל חשבונם של מליוני ישראלים.

    ניסיתי לחפש בפוסט הזה התייחסות קונקרטית למציאות אותה אנחנו חווים. מה היו פועלם של החברתיים בכנסת האחרונה? מה הם מציעים? לא מצאתי. מה שמצאתי הוא את ההתיחסות ל-"משמר החברתי". כמוך, גם אני הייתי חשדן כששמעתי על הארגון הזה, אבל היפה בו הוא שהוא שקוף לחלוטין ומאפשר לראות עד לפרטי פרטים כיצד הוא קובע מיהו חברתי ומי לא. תתפלאי לשמוע שהגוף הזה רואה בחקיקה אשר מסירה חסמי תחרות כחקיקה חברתית, ושח"כ משה פייגלין, אשר ידוע בדיעותיו הליברטריאניות, זכה אצלו למקום של כבוד כח"כ "חברתי" ביותר. לא נותר לי אלא להבין שבפוסט הזה את מתמודדת, אם כן, עם אנשי קש (ארגוני קש, דיעות קש וכיו"ב).

    בכך שאת משחירה את החברתיים ומכניסה אותם לסל אחד ביחד עם הסוציאליסטים, הקומוניסטיים, קובה וצפון קוריאה, את עושה שירות רע מאוד לאזרחי ישראל, כתלות בכמות האנשים שעליהם את משפיעה ושעשויים לקבל החלטה ביום הבחירות בהתאם. החברתיים הם האופצייה האלטרנטיבית היחידה היום לשלטון הקיים, ופגיעה בהם הינה הנצחת השלטון הגרוע הנוכחי, זה אשר איננו קפיטליסטי כלל ועיקר, אבל אשר מוצץ את לשד אזרחיו לטובת עצמו ומקורביו.

    מציע לך להתמקד במה שאת עושה טוב בבלוג הזה, והוא להציג את פרקטיקת החיים שלך כיישום של תיאוריה שלא רבים האמינו במעשיותה. אני בעצמי, למרות היותי "חברתי", נהנה ומשכיל מקריאה בו. חבל לך ללכלך את זה עם פוליטיקה.

    • מן הראוי היה לציין שאתה קורא חדש בבלוג וזוהי תגובתך הראשונה. אילו היית קורא ותיק יותר, היית יודע בוודאי שאני סולדת מפוליטיקה וסבורה שהשקעת מאמצים באפיק זה היא דרך לא יעילה לחולל שינויים בחיי הפרט. הניסיון לרמוז שהפוסט הזה מטעם, תוך שאתה חווה דעה על טיב "השירות" ומתבל בהצעות להמשך, משול לאורח שמשתין בסלונו הפרטי של מארחו. אנא הימנע מכך.

      • משול לאורח שמשתין בסלונו הפרטי של מארחו ….. גדול …… תשמעי את חייבת להוסיף את האפשרות של הלייק בתגובות

        שבוע טוב !

      • + 1
        אכן, נראה כאורח אקראי ללא רקע אודות הבלוג הזה.
        בבקשה אל תוסיפי אפשרות ללייקים.
        הלייקים יגרמו להקצנת דעות ופופוליזם כדי לצבור לייקים.

      • אל הסולידית. לפי הסיומת שלו דווקא נראה כי הוא קורא קבוע.
        חבל שאינך מתייחסת לניתוח המעולה שלו של המציאות כפי שהיא ולא באינדוקטירנציה של קפיטליזים/סוציאליזם אשר לא קיימת במציאות כלל ועיקר.

  25. ואני חושבת ההיפך. זה לא שוק חופשי. המדינה מתנהלת כמו קבוצת גנגסטרים ותומכת במי שמחזיר לה. זה תן וקח על חשבון מי שמשלם מיסים והכסף של האזרחים על הכף. ב"חברתי" הכוונה לא לתת חינם, אלא למנוע עוולות. לא לעזור לטייקונים לחנוק את המדינה. לא לחק את אוצרות הטבע ששייכים לכולם חינם. לא לבנות מגדלי רפאים לתושבי חוץ כדי להגדיל את מיסי העירייה. כרגע יש כאלו עוולות ושחיתות, ש"חברתי" פירושו להפסיק את זה. מלבד זאת, אני חושבת שהרבה יותר אנושי זה לתת מעשר, לעזור לחלש, קפיטליזם שמיטליזם בסוף היום זה מזל. יום אתה למעלה ויום למטה, וכוחות עליונים מכוונים הכל. מוטב לתת, מכיוון שזה לא שלנו במילא. לא לתת מה שאין לך, לתת מהעודף. זו החברה שהייתי רוצה לחיות בה. מקום שבו אנשים עוזרים אחד לשני, ולא עסוקים בלחשוב רק על עצמם, שזה הכי טבעי בעולם, אבל לא מפותח ונאצל במיוחד.

  26. מאמר מעולה, אני מסכים עם כל מילה, אבל הוא משכנע את המשוכנעים.
    הסיבה שהמילה חברתי עובדת כל כך טוב היא פופוליזם – מהלכים מאקרו כלכליים סוציאליסטיים גרועים נשמעים הרבה יותר טובים, נדיבים, טהורים ו"חברתיים" באוזניי ההיודיוט שלא מבין במאקרו כלכלה.
    אני לא חושב שהמילה הזו יצאה לראשונה מפי סוציאליסטים, יותר הגיוני שהיא יצאה מפי אופוזיציונרים שתקפו מהלכים לא הגיוניים בעיני מי שלא מבין, במשחקי דעת קהל, דעת ההמון הגרועה היא מה שמטה את כף המאזניים,
    הרי את הפוליטקאיים לא מעניין באמת טובת השוק, אלא שימור המעמד, ואם מה שזה דורש הוא להיות חברתי – so be it
    הרי הנתונים האובייטיביים על מדד האי שיוויון, העוני, ההכנסה הממוצעת לא נמצאים בתקשורת גם ככה, התקשורת לוקחת את הנתונים ומעוותת אותם בהתאם לכותרת הרצויה במקרה הטוב, או משקרת במצח נחושה במקרה הרע. ואם זה המצב – למה לי בתור פוטיקאי לשאוף לשינוי אמיתי? כשמהלך נשפט ע"י הציבור מעצם עשייתו ולא על פי תוצאותיו, עדיף להעלות את שכר המינימום ל- 10 אלף שקל וללכת לבחירות.

    אז אין פה טעם לשכנע את נבחרי הציבור, הם יודעים טוב מאוד, מה שצריך הוא להסביר לציבור שהוא יורה לעצמו ברגל, לחנך את האנשים להבין כמה מהמידע שהם רואים בתקשורת הוא לא אמין, להזמין אותם להפסיק להקשיב להתנגחויות שקריות ומגמתיות בין פוליטקאים בערוץ 2 ולהיכנס במקום לאתר כנסת פתוחה ולהשוות ביניהם על פי עובדות.
    ביום שזה יקרה אולי המילה הזו תעלם, או ביום שימציאו מילת-נגד יותר טובה שתתאר שוק חופשי

  27. פוסט מעניין ואני מסכים חלקית.
    קפיטליזם יותר טוב מכל המודלים שניסו בעולם עד עכשיו, וההיסטוריה מראה את זה. עד כאן אני מסכים.
    אבל ההיסטוריה מראה שדברים משתנים ושיטות מתחלפות, כאשר בד״כ השיטה החדשה יותר טובה מזו שקדמה לה. אז לצודד כך במודל הקפיטליסטי ולקבל בתבוסתנות את כל המגרעות שלו זה לא משהו שאני יכול לקבל. זה גם סוג של עיוורות לדעתי. אפשר וצריך להמשיך לחקור את התחום ולחפש מודלים יותר טובים.

    ״האדם הנורמלי מנסה להסתגל לעולם. האדם הלא נורמלי מנסה לגרום לעולם להסתגל אליו. לפיכך כל שינוי בעולם תלוי בקיומו של האדם הלא נורמלי״.
    ג׳ורג׳ ברנרד שו

    הסיבה שמודל חברתי מאד קוסם להרבה אנשים זה כי יש בזה משהו נכון. בדיוק כמו שבחירה חופשית קוסמת להרבה אנשים כי יש בזה משהו נכון. אני מאמין שאפשר ורצוי לנסות למצוא מודל שמשלב בין השניים (והאמת שיש לי רעיון, שאני קצת מתבייש לחלוק כי הוא נשמע לי כ״כ פשוט שיכול להיות שאני מפספס משהו), אבל גם אם אין מודל מוצלח שמשלב בין השניים זה לא אומר שאין מודל יותר טוב מהמודל הקפיטליסטי.

    כל זה כמובן לא סותר את עבודת הקודש שאת עושה פה, לעזור לאנשים להתמודד יותר טוב עם המצב הקיים, כאשר נראה שאנחנו מאד רחוקים משינוי השיטה.

    אני אגב חי בארה״ב, שם ממש ההיפך מהארץ, כולם קמים להגן על הקפיטליזם ואף אחד לא מעז לעמוד מולו, ופה אפשר לראות את כל המגרעות (וכן, גם את היתרונות) של הקפיטליזם בצורה יותר קיצונית מבארץ, כאילו ללמד לאן עוד אפשר להגיע.

    • יחד עם פיטר פוסטר אני מציע לקרוא את INVISIBLE HANDS: Voices from the Global Economy בעריכת Corinne Goria.
      הרווחה היחסית במערב מתבססת על ניצול כח עבודה זול, כולל ילדים קטנים בארצות העניות. בזמביה, לדוגמה, מאות ילדים מתים מדי שנה במכרות נחושת.
      לכן, אין ספק בעיני שצריך לרסן את הקפיטליזם האלים באמצעות התערבות ממשלתית וחושב כמוך שצריך לשלב בין חברתי לחופשי.

    • יפה אמרת. אם תקרא תגובות לתגובות שלי, תבין שבכלל השלב הראשון הוא פשוט לגרום לאנשים להבין כי יש אפשרות למודל טוב יותר שהוא לא קפיטליסטי ולא סוציאליסטי.

  28. שולה מעפולה

    נכון ש"חברתי" הוא מותג, אבל מן העבר השני גם את, בתיאורך את הקפיטליזם, משתמשת במילים שיש להם תמיד קונוטציה חיובית: "מנוע צמיחה", "עצמאות", "חופש", "בן חורין", "פוטנציאל" – מי יכול להגיד משהו רע על שיטה שמבטיחה דברים כאלה?

  29. יחזקאל

    שוק חופשי ואי התערבות ממשלתית נראים לכאורה כמו חתן וכלה אבל למעשה הם דבר והיפוכו.
    כדי שיהיה שוק חופשי צריכה להיות רגולציה ורגולציה היא התערבות ממשלתית.
    ללא רגולציה, הגורמים החזקים ואלימים ביותר בשוק (בד"כ 2-3 ) כאלה משתלטים עליו ושאר המשתתפים נעלמים או נשארים חבולים ונדחקים לשוליים הלא רלוונטיים.

    דוגמאות: פועלים-לאומי בבנקאות, שטראוס-תנובה במזון, דלק פז בשוק הדלק, שופרסל ומגה בקמעונאות (בתקופת טרום רמי לוי), פלאפון-סלקום-פרטנר בסלולר (בתקופת טרום השר כחלון).

    כדי שיהיה שוק חפשי צריכים להתקיים כמה תנאים:

    מספר מינימלי של משתתפים (מתחת לו אין שוק) .
    גישה דומה למקורות מימון ולאמצעי תקשורת.
    כללים לניהול שוק שכולם שווים בפניו.
    מערכת חוק ומשפט שכולם שווים בפניה.

    מהגורמים הללו, רק האחרון מתקיים בישראל בצורה סבירה, שלושת הראשונים לחלוטין לא מתקיימים.

    במצב בו למספר מועט של גורמים יש שליטה הן במערכת הפיננסית, הן באמצעי התקשורת והן באחזקות ריאליות לא יצליח להתקיים שוק חופשי.

    איזו חברת בניה תשרוד ללא גישה נוחה למקורות מימון ?
    איזה סיכוי יש לה מול מתחרה שהבעלים שלה הוא גם הבעלים של בנק?
    איזה רשת מזון קמעונאית תשרוד כשיש נגדה כתבות תחקיר משמיצות בטלוויזיה (הבעלים של הטלוויזיה מחזיק גם ברשת המזון המתחרה)?

    רגולציה יכולה גם לפגוע בשוק:
    אם לדוגמה יש מכון תקנים שקובע מה מותר לייבא ומה לא, מי שיש לו קשרים במכון התקנים, יכול לחסל את מתחריו.
    לסיכום, אין פתרון קסמים, כדי לייצר שוק חופשי חייבת להיות רגולציה.
    רגולציה יכולה לבנות שוק חפשי אך היא גם יכולה להרוס אותו.

    • יפה אמרת. רק שסביר להניח כי כל העולם התנאים הללו לא מתקיימים.
      נשאלת השאלה מדוע ואם בכלל אפשר שתנאים אלו יתקיימו תחת חוקי הכלכלה והמשפט הנוכחיים.

    • הפוך , גוטה, הפוך … 🙂

      רגולטור הוא אותו גוף שיוצר את המונופולים ועוזר להם להמשיך להתקיים.
      צריך להבין מאיפה יש כוח\שליטה בשוק אצל אותם מונופולים שהזכרת.
      אתה תופתע לגלות שכל הכוח ושליטה בשוק העניק להם רגולטור!!

      אם זה לא מספיק אז אפרט לפי הדוגמאות שלך.
      אני מזהיר מראש – ארוך ,אך אולי תגלה דברים חדשים 🙂

      1. פועלים-לאומי בבנקאות

      מדינה\רגולטור נתן רישון למספר מוגבל של גופים פיננסיים בארץ(בנקים,חברות ביטוח, ניהול פנסיה) וכך סגר את השוק בארץ
      לתחרות.
      העיסקה היא כזאת , בגדול, אני הרגולטור סוגר את השוק לתחרות ודואג לביליעדיות שלך(כגוף פיננסי) ואתה תעשה מה שאני
      אומר לך בלי לעביר ביקורת ובלי מרד…
      וככה הם עובדים ביחד:
      מצד אחד – רגולטור\פוליקאי\בורוקרט תמיד יכול להגיד לציבור "הורדתי לציבור את דמי ניהול או דמי 'שקר כלשהו אחר '
      ומעכשיו תשלמו פחות!"
      מצד שני – גופים פיננסים שותקים ומעלים עמלות (גובים פרמיה) על דברים אחרים. תשימו לב, רווחיות של בנקים לא יורדת.

      ככה כולם מרוצים:
      בנקים ממשיכים להרוויח ללא הפרעה מצד המתחרים. לא צריך להתייעל, להביא טכנולוגיות חדשות, לחשוב איך להביא עוד
      לקוחות ואיך להוזיל שירותיים….לא צריך – השוק סגור.
      פוליטיקאי\רגולטור\בורוקרט הרוויח הון פוליטי וכנרה ייבחר שוב על יד הציבור. ישנה גם אפשרות לקבל JOB מצוין בסוף
      הקדנציה – תפקיד ניהולי עם משכורת שמנה מאוד באותם גופים פיננסיים שניסה "לדפוק" כאשר הוא היה
      פוליטיקאי\רגולטור\בורוקרט ועבד בשביל "העם והמדינה כולה"
      ציבור (הפרייר) קיבל סוכריה מפוליטיקאי\רגולטור\בורוקרט ומרוצה. הציבור הולך ומצביע שוב לאותו רגולטור בבחירות
      הקרובות…

      פתרון:
      לפתוח תחום בנקאיות לתחרות – להגדיל כמות בנקים בשוק. לתת לבנקאות אינטרנטית הזולה ויעלה להיכנס לארץ.

      2. שטראוס-תנובה במזון

      גם פה מדינה\רגולטור יצר את הסכמה שמורידה לגמרה את האפשרות לתחרות.
      רגולטור עשה את זה בעזרת מכס על: מוצרי חלב, ביצים, גבינות ועוד מוצרי מזון רבים .
      אך זה עובד?
      אם כל גוף\איש עסקים רוצה להביא מפולין(לדוגמה) מוצרי חלב זה מאוד משתלם לו כי מחירים בפולין נמוכים הרבה יותר.
      אך ברגע שמוצרים האלו עוברים את הגבול ישראלי הם "מתייקרים" בעשרות אחוזים בעזרת מס ששמו "מכס".
      ואז לאותו איש עסקים כבר לא משתלם למכור את זה בארץ, כי ישראלים באותו מחיר ימשיכו לקנות גבינות של תנובה
      ו\או שטראוס.
      אז גם פה יש כאלו קומבינה לא כתובה בין מונופולים בתחום המזון:
      מצד אחד – רגולטור\פוליקאי\בורוקרט תמיד יכול להגיד לציבור "הורדתי לציבור את מחירי המזון מסויימים וכתבתי חוק
      חדש בתחום האוכל(למשל שמפעל צריך להיות נקי) או 'שקר כלשהו אחר ' ומעכשיו צרכנים ישלמו פחות ואוכל
      יהיה איכותי יותר! מדינה , זאת אומרת, אני הרגולטור\פוליטיקאי\בורוקרט דואג\ת לעם!!!!"
      מצד שני – מונופולים בתחום האוכל שותקים ומעלים מחירים על מוצרים אחרים. תשימו לב, גם פה רווחיות של מונופולים
      לא יורדת.

      ושוב, כולם מרוצים:
      הציבור פרייר משלם כרגיל, רגולטור\פוליקאי\בורוקרט מרוויחים הון פוליטי ולאחר פרישה מתפקיד 'השליחות למען מדינה'
      מקבלים JOB משתלם ביותר וכבוד רב, מונופולים ממשיכים ללעלות מחירים ולישון טוב בלילה כי בחיים לא יהיה תחרות אז לא
      צריך להתייעל ולא צריך לדואג לצרכן, הצרכן לא יברח כי פשוט אין לו לאן(טוב, , נו, יש כאלו שבורחים לקנדה\גרמניה,USA, אך
      עדיין רווחים יפים …)

      במקרה של מזון יש גם בעיה נוספת: מחלבות קטנות ותחום חקלאות(הספקים של חברות מונופול) נדפקות חזק מאוד כי
      מונופולים קובעים את מחירים שהם קונים ממחלבות את החלב ושאר מוצרי מזון…
      בגלל שזה מדכא את המחלבות וספקים אחרים אז זה לא רווחי לפתוח מחלבה חדשה וזה גורם גם כן לאי תחרות… 🙁

      פתרון:
      לפתוח שוק לתחרות ויהיו הרבה יותר מוצרים ובמחירים זולים מאוד!
      לבטל מכס ומיסים נוספים שחוסמים את התחרות!

      3. פלאפון-סלקום-פרטנר
      גם פה הייתה ועדיין ישנה קומבינה שיצר רגולטור.
      למה לא הייתה תחרות בארץ עד לא מזמן? כי מדינהת ישראל\רגולטור יצר חסמים רבים בעזרת רגולציה וחוקים שמורידה
      סיכויים להצליח בשוק סלולר בארץ.
      טוב, אי אפשר לשים מכס על שיחות, אך אפשר ליצור חסם מצוין בעזרת תשלום עבור רישיון.
      אם "מחיר" הרישיון יהיה 100 שקל זה לא יעצר יזמים וכנרה יהיה פה תחרות. ואז מה? זה לא טוב לפוליטיקאי\רגולטור\בורוקרט
      כי אי אפשר להרוויח הון פוליטי, אין קומבינות ואין שליטה\כוח על התחום.
      אז מיליון שקל אולי? – גם לא מספיק. המניאקים האלו כן יבוא ויוצרו תחרות. טוב, נו , אז 1 מיליארד ועוד כל מיני חוקים ודרישות
      רגולטוריות שרק צבא של עורכי דין(שגם להם אותו יזם צריך לשלם הון ) יכול להבין אם בכלל.

      בהתחלה הייתה מונופול של בזק – מדינה יצרה אותה. תנחשו איך? 🙂 נכון, בדרכים יצירתיות סגרה כניסה של מתחרים לתחום.
      תוצאה מכך – מחירים גבוהים.
      לאחר מכן רגולטור יצר דו-פול : איפשר לסלקום להיכנס ולחלק את השוק עם בזק\פלאפון. תוצאה מכך – מחירים גבוהים עדיין.
      לארח מכן רגולטור שוב פעם יצר שוק סגור ומחולק אך ל-3 חברות: פלאפון-סלקום-פרטנר. תוצאה מכך – מחירים גבוהים בכל
      זאת.
      תשימו לב, כל פעם שנכנס שחקן חדש לשוק, אז מחירים בהתחלה תמיד זולים ביחס לשחקנים הקיימים בשוק אך אחרי זה שחקן
      חדש לומד שחלק מהשוק כבר שלו ואין מה לדאוג – אפשר לעלות מחירים ביחד עם מתחרים ורגולטור "דואג" לסגור את כניסתם
      של מתחרים.
      השאילה שאנו צריכים לשאול את עצמינו עכשיו:
      למה רגולטור 'הגדול והחכם מכולנו', לפני כבר 10-15 שנים לא פתח את הדלתות לכולם פה ואנו היינו צריכים לממן את
      הקומבינה כ 20 שנים?

      רק יש בעיה אחד – לפעמים יש פוליטיקאי\רגולטור\בורוקרט שמבין שהוא יכול להרוויח הון פוליטי עוד יותר גדול אם יפרק את
      המונופול או לפחות אגיד לכולם שהוא מנסה לפרק אותם ואם ציבור יתמוך הוא יעשה את זה.
      המקרים האלו קורים רק לפעמים, לצערי והסיבות לזה(דעתי):
      א. לציבור כבר ממש נמעס והוא מוכן לשנות משהו. אך הוא לא יודע מה ואיך. אך הציבור מוכן.
      ב. אחד מהפוליטיקאים\רגולטורים מזהה שכדי להתקדם מהר צריך לעשות משהו בשביל הציבור. אך לעשות אותו באמת, לא
      סתם דיבורים הלא שכל הציבור ירגיש את זה בכיס, וזה צריך לקרות יחסית מהר וכך הוא ירוויח את ההון הפוליטי שלו.
      פעם פוליטיראי צעיר יחסית בשם נתניהו עשה רפורמות כלכליות בתחומים שונים והרווי את ההון פוליטי וכבוד(למרות
      טעיות רבות).
      היום בכדי להזיז את הביבי וחברים שלו כחלון ובנט מוכנים לקחת סיכון פוליטי ולעשות רפורמות.
      אם יצליחו במשימה – אז יקבלו פרס: כבוד רב ורשות הממשלה. אם לא – כנרה יפרשו מפוליטיקה.

      יש דבר נוסף מעניין כאן,
      רגולטור לא ביטלל לגמרה את החסם בתחום סלולר. הוא פשוט ביטל אותו חד פעמי לתקופה קצרה.
      רגולטור אמר דבר הבא לשחקנים חדשים:
      תבוא ותפתחו חברות סלולר חדשות. אתם כן תצטרכו לשלם עבור רישיון תשלום חד פעמי, אבל עם תוך פרק
      זמן מסויים תצליחו לגייס\לגנוב ממתחרים X לקוחות (לא זוכרת בדיוק את המספר 7-9%) אז תקבלו בחזרה
      את רוב הכסף ששילמתם עבור רישיון.
      כך, השחקנים החדשים בשנה ראשונה הורידו מחירים חזק מאוד והיו מוכנים להפסיד כסף (כולם הפסידו עבור שנה
      ראשונה) אך הכי חשוב לגייס את האחז הנדרש של הלקוחות, כי רווח אמיתי בשנה ראשונה זה החזר תשלום מענק.
      מעכשיו שוק עוד פעם סגור – רגולטור שוב סגר אותו(יש לשלם שוב את המענק לשחקנים חדשים אם ירצו להיכנס).
      זאת אומרת היו לנו 3 חברות ומעכשיו יש עוד 4-5 חברות חדשות ושוק יתחלק בין 7-8 חברות. אך שוק שוב סגור!
      רגולטור שוב סגר אותו! ועכשיו חברות החדשות צריכות להרוויח באמת כסף. לא החזרים של רגולטור אלו כסף
      מהלקוחות. כאשר שוק סגור יש מצב ששוב נראה מחירים גבוהים. 🙁

      פתרון:
      לבטל את הקנס\תשלום עבור רישיון לחברות סלולר וזה יוריד עמלות תפעול וכתוצאה מכך יגדיל תחרות בתחום עוד יותר

      4. שופרסל ומגה בקמעונאות
      זה דוגמה טובה!
      בתחום הזה יש הרבה פחות רגולציה(וטוב שכך). הרגולטור לא חסם את התחום לשחקנים חדשים.
      כאשר בתחום אין חסימות רציניות לשחקנים חדשים, אז יזמים ינסו להקים עסקים חדשים ולהתחרות אחד עם שני שוב ושוב וכתוצאה מכך אנו הצרכנים נקבל שירות יותר טוב במחיר יותר זול. כך, ראינו במשך 20 שנים אחרונות הרבה רשתות קמו ונסגרו UNIVERSCLUB ואחרים.
      וזה בעצם אפשר ל"בחור מהשוק" , למי לוי, לבוא ולהתחרות בשחקנים גדולים ובסופו של דבר לגנוב לשחקנים גדולים את לקוחות
      שלהם.
      אך?
      התייעלות, מחירים זולים, רצון לשרת את הלקוח.
      ותראו מה קרה – ללא התערבות של רגולטור רמי לוי מצליח ובגדול "לגנוב את השמנת" מהמתחרים הממונפים, עם ועדי עובדים,
      עם משכורות ענקיות של הנהלה ומחירים גבוהים בחנויות.

      ככה זה עובד בשוק החופשי – העסק יותר טוב ויותר יעיל צומח, מרוויח ובסופו של דבר שורד. שאר שחקנים יצטרכו ללמוד
      להתייעל, להוזיל מחירים, לתת שירות יותר טוב. אם לא יעשו את זה אז לא ישארו בשוק. אין פה רגולטור ש"ידאג" לעסקים כושלים
      על חשבון הציבור\משלם מיסים.

      פתרון:
      מהדוגמה רואים שללא רגולטוציה כבדה וללא חסמים בתחום – תמיד בסופו של דבר יבוא מתחרה יעיל יותר, זול יותר.

      5. דלק פז בשוק הדלק

      אני פחות מכיר את השוק הזה.
      אך לפי ידע המוגבל שלי, גם בתחום אנרגיה יש הרבה רגולציה וחסומים לשחקנים חדשים וקיימים.

  30. סולידית יקרה,
    מזדהה עם כל מילה .
    מעניין אותי לדעת מה דעתך על גזירות שישינסקי שניתנו בחסות ממשלת הימין .
    אני אחת מאותם משקיעים (שנטלו סיכון בתמורה למיסוי מופחת) ומחקו בדרך הרבה כסף בחיפושים שהעלו חרס.
    לכשנמצא מאגר בא הריבון ושינה רטרואקטיבית את שיטת המיסוי ואת תנאי הרישיון .
    יצא יבש -אין השתתפות בהפסדים .
    נמצא מאגר -80% מהרווחים למדינה /לציבור /ל"רווחה" .
    בגצ נתן הכשר לגזל ואף קנס את העותרים ,המשקיעים הקטנים שנפגעו שלולא השקעתם ונטילת סיכון לא היו תגליות (תמר ולויתן ).
    מאז , אני לא משקיעה בבורסה הישראלית . ולא יכולה להצביע "ימין" בטח ובטח שלא "שמאל " .

  31. כתיבה נכונה מאוד

    מה שאני לא מצליח להבין, איך כל אותם אנשים שאומרים "שהממשלה תדאג לכך וכך" לא מבינים שבסופו של דבר זה הם ידאגו ויעשו (כי זה יגיע מכספי המיסים שהם משלמים)

    איך אנשים אינטליגנטים לא מסוגלים לעשות את ההקשר?

  32. אני מאוד אשמח לשמוע את דעתך על המפלגות שרצות לכנסת מהבחינה של מי באמת טוב לכלכלה ומי מוכר לנו הכי הרבה שטויות.
    תודה

  33. לצערי, השינוי לא יבוא מן מנבחרי הציבור.
    מכל הסיבות שמנית כאן, נבחר ציבור בישראל לא יוכל לצאת בקמפיין בעד קפיטליזם, זכויות קניין, הפחתת מסים וכן הלאה. באווירה התקשורתית הנוכחית הדבר יהיה משול לקמפיין התומך בעבודת השטן.

    השינוי יהיה חייב לבוא מלמטה, מאיתנו האזרחים. אנחנו המעטים שמבינים שחירות אמיתית מגיעה מעצמאות כלכלית והתנתקות מעטיניה של המדינה, חייבים להפיץ את קולנו באינטרנט, לתת לסובבים אותנו אלטרנטיבה רעיונית בתוך סביבה שכולה צבועה באדום קומוניסטי כהה. אם מספיק אנשים יבינו מדוע קצבאות זה רע ותחרות חופשית זה טוב, יהיה לנו סיכוי. כרגע הם כל כך שטופי מוחין שלמפלגת ימין אמיתית אין שום אפשרות להיבחר לכנסת.

  34. בקיצור, עלה ירוק.

  35. חד ומדוייק!
    התנהלות המפלגות "החברתיות" מזכירה בקורת שהוטחה על ידם ממש במפלגת ש"ס בשנותיה הראשונות. אז נאמר שהיא שואפת לשמר את בוחריה עניים, בורים ותלותיים כדי להיטיב לשלוט בהם ולהבטיח את תמיכתם במפלגה השמרטפית שלהם. כיום המפלגות החברתיות שואפות לשמר את קהלן מתוסכל וחסר ישע בשאיפתו לדירה בשדרות רוטשילד ולהבטיח לו סוכריות בדמות שכר מינימום ושאר מיני תופינים סוציאליסטיים. אחרי הכל אם ש"ס הצליחו – גם הם יכולים.
    תודה.

  36. אני חושב שהפעם המוח המבריק נכשל. הפוסט הזה מפריע לי בהרבה מאוד דרכים, אבל אני אקח רק ציטוט אחד:
    "…הם מעדיפים להיות בלתי-שווים ובני חורין מאשר עבדים שווי מעמד".
    משתמע שבחברה קפיטליסטית בני האדם הם בני חורין, אולם כמה אפשרויות פתוחות וחופש יש לילד שחור ממשפחה ענייה שנולד בסיאטל, ארה"ב, מגדלור הקפיטליזם?

    • יש לו יותר אפשרויות מ-99% משאר הילדים בעולם.
      הכל תלוי ביכולות שלו (או שיש לו או שאין)
      יש אין ספור דוגמאות של אנשים שהגיעו מרקע גרוע לגדולות (בזכות השיטה הקפיטליסטית).
      שוויון בין אנשים מחייב שימוש בכוח ע" השלטון, השוויון פשוט לא אפשרי בלי שלטון כוחני.

      • אני חושב שאתה טועה בנתון ששלפת מהשרוול (הניידות החברתית נמוכה בארה"ב יותר מרוב מדינות המערב). אבל יש לך טעות יותר צורמת כאן – "שוויון בין אנשים" שונה לחלוטין מ "הזדמנות שווה" .
        אנצל את זה כדי לדבר קצת על "הזדמנות שווה".

        חברה ללא הזדמנות שווה, שבה מהרגע שנולדת למשפחה מסויימת העתיד שלך מסודר\הרוס היא חברה שנידונה לניוון ורקבון. מה הטעם להתאמץ עם הגורל שלך כבר נקבע בהסתברות גבוהה מאוד?
        חברות שבהם יש מערכות של קסטות מתקשות להתקדם ולהסתגל לעולם המודרני, שכן הפרטים ה"מסוגלים" שבהם עסוקים בלשמר את הסדר הישן. והפרטים בתחתית הסולם חסרים את המשאבים\יכולות על מנת לבצע שינוי.

        האם מדינות קפיטליסטיות (כמו ארה"ב) טוענות למתן הזדמנות שווה: התשובה ההיא כן

        האם כדי להתת הזדמנות שווה השלטון צריך להתערב (אתה אומר "בכוח" כדי להיות פומפוזי ),כנראה שכן.

        מבולבלים? גם אנחנו.
        זה משום שקפיטליזם\ליברליזם בצורה הטהורה שלו מביא בסבירות גבוה לחברה אוטוקרטית\אריסטוקרטית בתור דור או שניים. ימי הבניים זה לא מילה גסה.

        זו הסיבה שגם במדינה הקפיטליסטית בעולם כבר יש ביטוח בריאות חובה.

        כמו הקומוניזים, גם הקפיטליזם בצורתו הטהורה פשט את הרגל.

  37. ראשית תודה על ההשקעה. תמיד מהנה ומלמד לקרוא את דעתך.

    1. שאלת "מדוע איננו לומדים דבר מההיסטוריה?", אם תשאלי את כותב 'הברבור השחור' אותו את מצטטת לפעמים, הבעיה איננה שאנו לא לומדים מההיסטוריה, אלה שאנחנו עובדים על עצמינו שניתן ללמוד מההיסטוריה ובאופן כללי שאנחנו 'לומדים' מההיסטוריה יותר מדי…

    2. אני לא רואה שום סיבה לזמן טיעונים פסאודו-מדעיים כגון: " "המתאים שורד"…זוהי המשמעות של קיומנו כאורגניזמים חיים על כדור הארץ." כמעט כל תורה כלכלית-דתית מזמנת את הטיעון שהיא 'טבעית' באיזשהו מקום "הומואים זה לא טבעי" "לאכול בשר זה לא טבעי" "לא לאכול בשר זה לא טבעי". גם הקומוניסטים השתמשו בטיעונים 'טבעיים'. 'משמעות קיומנו' הוא לא ביטוי מדעי אלא ערכי. המדע לא עוסק במשמעות.

    3. "קוראי הבלוג הזה מקבלים את אי השיוויון הזה", לפי התגובות אני לא בטוח…אולי 'קוראי ומיישמי הבלוג'.

    4. "ומשתמשים ברווחים כדי לסייע לאחרים שהמזל באמת לא שפר עליהם", אני חושב שכותבי התגובות התעלמו מהמשפט הזה. מצד שני הוא באמת קצת נחבא אל הכלים.

    5. "כל במאי קולנוע פוסט-ציוני", לא ברור לי איך פוסט-ציונות הזדחלה לכאן. האם את טוענת שציונות הולכת עם קפיטליזם ופוסט-ציונות עם קומוניזם?

    מויקיפדיה: "פּוֹסְט-ציונות היא גישה שהתפתחה בישראל בשנות ה-90 של המאה ה-20, שעיקרה – ערעור על האידאולוגיה הציונית כאידאולוגיה מנחה במדינת ישראל כיום. גישה זו מהווה חלק מהתופעה הכלל-עולמית של פוסט לאומיות, שהיא בתורה חלק מתהליך הגלובליזציה והגישה הפוסטמודרניות." – אני לא רואה קשר לקפיטליזם נגד קומוניזם.

    6. בעבר הזכרת שאת ציונית ומצד שני את כותבת בסוף:
    "זו הסיבה שאעדיף כל גרסא של קפיטליזם […] על פני כל ביטוי טהרני של קולקטיביזם חברתי, לא משנה באיזו צורה הוא עטוף: דגל חברתי, מדינת רווחה, סוציאל-דמוקרטיה, קומוניזם או נציונאל סוציאליזם."
    ציונות הינה צורה מסויימת של סולידריות חברתית בין חלק מהאנשים שמכנים את עצמם יהודים. האם את מעדיפה את הקפיטלזים על הציונות?

    יתרה מכך, שווה להצביע על כך שחלק מהתגובות לעיל מצדיקות את מדינת הרווחה באמצעות טיעונים הקשורים בגיוס לצבא.

    אני חליליה לא מביע את דעתי לכאן או לכאן, אך מצביע על כך שישנה מורכבות, אסיים בציטוט נוסף מתוך הערך על פוסט ציונות בויקיפדיה:

    "תמורות שחלו בחברה בישראל בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים הביאו לשינויים ניכרים בגישות ובערכים המאפיינים ציבורים נרחבים בחברה זו. שינויים אלו מתקיימים הן בתחום הכלכלי – ליברליזציה של המשק הישראלי ופתיחתו לשוק העולמי, והן בשבירת ההגמוניה התרבותית של תנועת העבודה הסוציאליסטית, שהייתה קיימת עד תקופה זו."

    על פניו נראה שגישה ליברלית קרובה יותר לפוסט ציונות מאשר לציונות…

  38. השור הזועם

    אוסף הפרכות והמתקפות ה"חברתיות" על הפוסט של דורין מעורר אצלי בחילה. אני בטוח שדורין יכולה לענות בעצמה, אבל פחות בטוח שיש לה חשק וזמן, אז ברשתוכם ארכז כמה מהטרוניות הנפוצות ואענה להן:
    1. "קפיטליזם זה טוב אבל אין פה קפיטליזם" "זה מדינת גנבים" "-
    לצערנו הרב, יש מעט מאוד דוגמאות לקיום של חברה חופשית בהיסטוריה האנושית. תמיד המדינות היו "חבורת גנבים"- למי שיש את הכוח והשררה יש את היכולת לגנוב את כספי האזרח ולחלקם כראות עיניו, ולצורך העניין זה בכלל לא משנה אם הגנב הוא פוליטקאי מושחת שמחובר לאילי הון, "חברתי" שגונב כדי לרצות אספסוף נבער וועדי עובדים, או מלך שגונב כדי להוריש לבניו. למעשה, המלך יותר טוב- הוא לפחות יודע שילדיו ירשו את הממלכה, ולכן יש לו עניין לגנוב פחות כדי שהכלכלה תפרח…
    כלומר, לטעון שאין פה קפיטליזם סגלל שיש שלטון מושחת זה הבל. כל מה שהוא לא השלטון המושחת, כל אותן פעולות של ייצור דבים בעלי ערך וכל העסקאות מרצון חופשי- כל אלו זה השוק שלנו, זה קפיטליזם. זה נכון שהוא לא "חופשי" אבל הוא עדיין עובד, עם כל העיוותים הממשלתיים.

    2. "בשוק חופשי מונופולים ירכזו את העושר והעניים יעלו על כל בעלי ההון עם קילשונים ולפידים"-
    היסטורית, כמעט כל המונופולים שהתקיימו קמו בזכות צו ממשלתי, תוחזקו בעזרת כיפה ממשלתית, וקרסו כשהממשלה לא יכלה להגן עליהן. אין בשוק החופשי שום קיום למונופול שגובה מחירים מופקעים ברגע שמתאפשרת כניסה חופשית של מתחרים לתחום, וזה בכלל לא חשוב אם המונופול הוא ענק והמתחרים קטנים- תמיד ימצא מישהו שירצה לנצל את הרווח העודף שאפשר לגזור ממכירה במחיר טיפה פחות מופקע ממחיר המונופול.
    טיעון דומה רלוונטי לעניים- מצבם האבסולוטי של העניים יהיה טוב הרבה יותר תחת שוק חופשי. זה נכון שהפערים יעלו, אבל למה זה דבר רע? ההנחה שהחברה לא תוכל לסבול את זה מראה על בורות היסטורית- לאורך רוב ההיסטוריה, האליטה הייתה רחוקה בהרבה מהעניים מבחינת רמת חיים, ורוב החברות נותרו יציבות וקרסו מסיבות שאינן קשורות למלחמת מעמדות. העני האחראי והעובד בשוק חופשי יכול להפוך לעשיר, ואם לא הוא לפחות ילדיו, והוא יודע את זה – זה הוא המקור לאתוס הבורגני, של עבודה קשה וחיסכון, ועליה הדרגתית של המעמד החברתי של משפחה במשך הדורות, עם צבירת ההון. למה שהעני ירצה לשרוף את המקום שאליו הוא שואף להגיע?

    3. "שוק חופשי צריך רגולציה והתערבות ממשלתית כדי שכל המשתתפים יהין שווים"-
    אין שום דרישה שהמשתתפים יהיו שווים בשוק חופשי. זה הבל שהומצא מתוך קונסטרוקציה אקונומטרית שנקראת "תחרות מושלמת" ואין בינה לכלכלה רציונלית דבר וחצי דבר. הדבר היחיד הנדרש לשוק חופשי הוא שוויון בפני החוק, זכות בעלות מוגדרת היטב והעדר כפיה חיצונית. זה לא משנה שיש שחקנים "חזקים" יותר- אם הם לא ממלאים את דרישות הצרכן, הם יוחלפו מיידית. דרך אגב, יתכן מצב שבו יש רק חברה אחת בתחום ועדיין הצרכן מקבל שירות מדהים וזול בגלל האיום הפוטנציאלי בתחרות אם ה"מונפול" יתחיל להעלות מחירים. זה קרה היסטורית עם STANDARD OIL של רוקפלר למשל.

  39. זה פוסט מעניין אבל יש בו כמה בעיות.
    ראשית, הקביעה שקפיטליזם הוא מנוע הקידמה הוא מוטעה ביסודו. אני מניח שההגדרה של קפיטליזם זה רווחים על בסיס הון ולא על בסיס עבודה. אם היינו נותנים לקפיטליזם טהור לרוץ בשטח, קרוב לודאי שלא היו מערכות תקשורת, מים וביוב, תשתיות לאומיות, השכלה גבוהה, חינוך חינם וכיו"ב. בצד הטוב של הקפיטליזם אפשר לשים את היזמות ואת יכולת נטילת הסיכונים. האם אלה תכונות ייחודיות לקפיטליסטים? וולו צמחה בחברה קפיטליסטית? נוקיה? האם תוכנית החלל הרוסית היא תוצר קפיטליסטי? ומאידך, איפה היתה מערכת התקשורת של ארה"ב אם המדינה לא היתה מפרקת את חברת בל? איפה היתה מוטורולה בלי חוזים פרדרלים?
    האם הקפיטליזם היה מקים משטרה, לכולם? האם הקפיטליסטים באמת בעד תחרות?
    שנית, ההנחה שלך יוצאת מנקודת הנחה כי כולנו מה שנקרא "הומו אקונומיקוס" – אנשים שחושבים רציונלית על מיקסום רווחים תוך שקילת כל האופציות בעולם שבו כל העולם נגיש וכל השווקים משוכללים. המצב הוא לא ממש כזה – אנחנו לא בהכרח רציונליים (תודה, פרופ' כהנמן) ואין לנו בהכרח גישה למידע רלוונטי והשווקים בהגדרה הם לא משוכללים. האם לא כדאי גם לנסות לבחון את העובדה שמטרת החיים בחברה האנושית היא לא בהכרח למקסם רווחים? או במילים אחרות – האם יכול להיות שהחברה שבה אנחנו צריכים לחיות לא צריכה למדוד הכל בכסף? המודל הסקנדינבי עובד מכיוון שהם משתפים פעולה בחברה ומסכימים כי יש גבול לתאוות הבצע. המודל הרוסי כשל לא בגלל הריכוזיות אלא בגלל הניסיון ללכת נגד טבע האדם.
    קחי כל קפילטליטס שאת מכירה ותראי לי שהוא עשה את הכל בעשר אצבעותיו – אבל באמת בעשר אצבות – בלי לקחת כסף מהורים, בלי לרשת משק ולהיות בעל אדמה, בלי פתק פרוטקציה ובלי קשרים. מישהו שלא היה לו דבר וכיום יש לו המון. ונגיד שתביאי 10, 20, 200 דוגמאות – האם זאת באמת הוכחה שמספר זעום של יחידים מצדיק קפיטליזם?
    והדבר השלישי הוא כמובן העובדה שלצערי, מרקס צודק במידה מסוימת – ההוויה, המציאות, היא בהחלט קובעת את התודעה. בואי נודה בכך בגלוי (וזה כמובן תקף גם לי, אני לא מתחמק מכך) – העובדה שאת מצליחה לחיות ולהרוויח הוא בחלק גדול מזל ובחלקו הגדול מזל של זכיה ברולטה גנטית. שאלי את עצמך – כמה קוראים אתיופיום יש לך? כמה קוראים יש לך שהם ערבים או עובדי קבלן שמשתכרים שכר מינימום? איך את היית מדברת אם היית אם חד הורית בישוב בדרום, ללא אמצעים לחיות? ואם המדינה לא היתה דואגת להניח כבל שיגיע לבית שלך ולהקים תקשורת לעולם, ולא היתה מקימה בית ספר ואוניברסיטה שבו זכית להשכלה, לא היה לך אינטרנט שבאמצעותו היית מדברת בלהט כה רב על יתרונות הקפיטליזם ויוזמה האישית.
    כי מה שאין בקפיטליזם זאת צניעות. הרווחים הם כמובן תמיד שלי אבל על ההשקעה של האחרים לא נדבר.
    אני מאוד מעריך את התכנים שאת מפרסמת ואני לומד מהם המון. אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות והמוקד צריך להיות בהתנהלות מחושבת עם חשיבה לטווח ארוך. אבל…עצם העובדה שאת עושה את זה הוא הוכחה לכך שהקפיטליזם לא עובד. בעולם קפיטליסטי, אם הבלוג שלך לא מביא לך תמורה ראויה לזמן שאת משקיעה בו, הרי אין לו זכות קיום. וטובת הכלל היא לא באמת מעניינת קפיטליסטים:)

    • תודה על הטור.

      1. אני חושב שאת כן "חברתית" אבל אולי לא במובן שאת מגדירה זאת.
      את כתבת בעבר שאת מתנדבת עם קשישים בבית אבות, משוחחת איתם ומקלה עליהם את הבדידות.
      זה מוכיח לי שאת כן חברתית ושהלב שלך נמצא במקום הנכון. זו גם אחת הסיבות שאני ממשיך לקרוא את הבלוג שלך, מעבר לתוכן המצוין ולעצות שלך.
      2. לגבי החברה הסקנדיבנית. יש אמת גדולה במה שרשמת ובביקורת שלך.
      אני חי כבר שלוש וחצי שנים באחת ממדינות סקנדיבניה ואני יודע שהגירה וכלכלה הן הסוגיות הקריטיות פה ביחד עם איומי הטרור העולמי והמלחמה באוקראינה.
      אבל, יש משהו חיובי בדאגה לחלש ולפצוע.
      לדוגמא: משלמים פה מסים גבוהים אבל אני נהנה לשלם אותם כי אני רואה שהם הולכים לנושאים שחשובים לי כמו נגישות לנכים. אולי דווקא משום שאני מכיר אישית מספר נכי צה"ל (ואני בכללם, שירתי בחיל הרגלים באינתיפאדה השנייה) אני יודע כמה הנושא הזה חשוב. וזה יפה לראות שבכל בניין ממשלתי וגם בקניונים יש נגישות לנכים (מעליות, רמפות ומרחב) מעבר לכך, יש אדיבות וסובלנות של נהגי האוטובוס כלפי נכים.
      3. לגבי קפיטליזם. אני גם תומך בשיטה זו.
      אבל, את יודעת (וכנראה יותר טוב ממני) שיש כשלים בשיטה הזו.
      א. אנו רואים בכל פעם שבני האדם אינם רציונליים כמו שדניאל כהנמן ודן אריאלי כותבים במחקריהם ולכן הבחירות שלהם אינן יעילות גם במונחי השוק.
      ב. בנוסף, חלק מחברי לספסל הלימודים מהאוניברסיטה העברית נהיו לוביסטים וזה אחד מכשלי השוק הגדולים. החברות הגדולות, הטייקונים ובעלי אינטרסים נוספים מעסיקים לוביסטים והם דואגים שהחקיקה תשונה בהתאם לצרכיהם ותיטיב עימם.
      ג. מעבר לכך, אנו רואים שגם בארה"ב בימינו ה"מוביליות החברתית" נהייתה נמוכה ומה שנקרא "החלום האמריקאי" נמצא רחוק מאותם אנשים שרוצים להצליח יותר. אותם אנשים שגם מוכנים לעבוד קשה יותר, ללמוד, לחסוך ושמאמינים שלא משנה מאיפה באת, מה צבע העור שלך או מה האמונות שלך בעזרת עבודה קשה ולמידה תוכל להתקדם. לצערי הרב, יש חסמים מאוד גדולים לאוכלוסיות מסוימות. גם בישראל.

      לסיכום, קפיטליזם הוא טוב ועזרה עצמית (Self Aid ) ועצמאות היא מבורכת אך כמו שעברי לידר אומר בשירו לאונרדו " תזכרו שיש אנשים יותר חלשים" ואני לא רוצה לזרוק את האנשים הללו. אני רוצה לתת להם סיכוי להצליח והזדמנות להתקדם.

      נ.ב
      שמתי לב שאת משתמשת באופן קבוע בביטוי Don’t tread on והפעם עם דגל גדסדן – Gadsden flag.
      מעבר לכך שזהו דגל מפורסם ממלחמת העצמאות האמריקאית, הוא מסמל חופש וליברטריאניזם (וכמובן הדגל מופיע על עטיפת האלבום השחור של מטאליקה ושיר מס' 3 באלבום נקרא Don’t tread on).
      בנוסף את משתמשת בלודוויג פון מיזס הגדול כהשראה ובצדק.
      אך, האם את חושבת שליברטריאניזם יכול לפתור את כל הבעיות שלנו?
      ד"ש חם מארץ המומינים, פינלנד :-).
      תודה על הבלוג.

      • מסעיף 1 מדבריך משתמעת הקביעה כאילו קפיטליסט משמעו שונא אדם. זה בדיוק מה שה"חברתיים" מנסים לקדם, וכנגד זה אני יוצאת בתוקף. החברתיים מנסים להכפיף כל סיוע לאחר בידי הממשלה, ומטפחים את האשליה כאילו הממשלה היא ארגון צדקה ענקי. זה בהכרח בא על חשבון סיוע וולונטרי, התנדבותי או פילנתרופיה. אגב, אני בדעה שיש לבטל את רוב מערכי הרווחה ובמקום זה לתת זיכוי ממס בשיעור של 100% על כל תרומה וולונטרית, אבל זה לעולם לא יקרה 🙂

        • אומר לך איך אני רואה קפיטליסט (ואיני נצמד כאן להגדרות, זוהי מחשבתי).
          בעצמך כתבת שמדובר במשחק סכום-אפס והשיטה מיטיבה עם העשירים לרוב ודופקת את העניים (שוב, לרוב), לכן בעיני קפיטליסט הוא מי שמנצל את העני לתועלתו האישית וללא שום אכפתיות ממה שיקרה לעני מכורח הפסדו במשחק סכום-אפס המדובר (אני רק קונה ומוכר נייר ערך…).

          כן, תאוות בצע זה פשע ולו בגלל העיוורון שהוא גורם לעשיר ביחס לעני.
          חברתי זה לא סוציאלי וחורה לי השימוש שאת עושה בשני המושגים כאילו הם אחד.

          אם כבר, נראה שהעשיר נהנה להתנשא מעל העני ולתת לו תרומות על מנת להרגיש טוב עם עצמו על כך שדפק את העני (וזה בכלל לא משנה אם באופן ישיר או עקיף).

          זאת ועוד, גילוי נאות, גם אני עצמי משקיע, אך אני גם מייצר ערך בעבודה (בשבילי, בשביל המדינה, מה זה משנה כל עוד אני מנסה להפוך את העולם למקום טוב יותר לחיות בו ולא רק בשבילי). מי שמשקיע בבורסה למעשה מייצר ערך לעצמו (ולעצמו בלבד) על חשבונם של אחרים שעבדו קשה ולעתים קשה מאוד (ולא ראו אגורה מהשקעתם הרבה בעבודה, אלא ממשכורתם) וכל הערך שנוצר כתוצאה מעבודתם עבר למשקיע ולבעלים – זה בעיני עיוות שאיני יודע איך להתגבר עליו מנטלית או בכלל.

          אני מודה, לשונך חדה ושנונה, ומשנתך בנושאים פיננסים היא ברכה לכל עם ישראל, אך עם הקפיטליזם והליברטריאניזם (בצורתם הטהורה לפחות) יש לי בעיה שטרם הצלחתי לפתור.
          השיטה אומרת או שתצליח (על חשבונם של אחרים) או שתמות, הדיכוטומיה הזו לא הגיונית בעליל ולא מאפשרת חיים בכבוד (מה עם ההרבה אפור באמצע? מה קרה לו ?).

          לא באתי לעולם הזה כדי להיות עני ולחיות בקושי (לפחות לדעתי), באתי כדי ליהנות ולגרום הנאה, העולם במתכונתו הנוכחית לא מאפשר את זה לרובנו.

  40. אני לא מצביע לשיטות אלה לאנשים, אנשים כשירים יכולים גם לשיטות רעות להצליח. בכל מקרה זה תמיד ערבוב כלשהו של התערבות המדינה במשק לעידוד יוזמה חופשית.

    באופן אישי היה קל לי יותר לחיות במדינה קפיטליסטית אם התערבות ממשלתית נמוכה ומחירים יורדים. אני פשוט לא חושב שרוב האנשים הם כמוני- במיוחד כאלה שאני נתקל בהם בחיי היומיום, אני כמעט לא נתקל באנשים שמתנהלים מבחינה כלכלית בצורה שדומה להתנהלות שלי.

    לסיכום זה לא השיטה זה הכשירות, אם יהיה מנהיג מוכשר במפלגת העבודה, אני אצביע להם כרגע אין שם אף אחד.

    • נ.ב אמריקה קפטיליסטית, באמת???

      אובמה מנסה לקדם בארה"ב העלאה של המס על רווחי ההון והדיבידנדים ל28%, מעניין איך ידברו בישראל אם ההצעה הזו תעבור, בטח יעלו אצלינו גם.

      http://www.bloomberg.com/news/2015-01-18/obama-tries-tax-cuts-on-rich-again-offset-by-new-breaks.html

      He would increase the top tax rate on capital gains and dividends to 28 percent from 23.8 percent. The rate was 15 percent when Obama took office in 2009, meaning that he’s proposing to almost double it over his two terms in office.

      לא הבנתי אם זה יהיה מס מדורג או קבוע, אם זה קבוע ואם אני מבין נכון ויכול להיות שאני לא מבין, אז מי שמחזיק ניירות ערך בארה"ב ישלם 3% לאמריקה ו25% למדינה ישראל. עוד סיבה טובה בשבילי לא להשקיע באמריקה.

    • projectio , הזכרת לי פתגם סיני עתיק שאומר …..
      'If the wrong man uses the right means, the right means work in the wrong way.'

      אהמם?! , מוזר שהוא אומר את זה באנגלית.
      בכל מקרה זאת כרגיל גישה קצת הפוכה מבחינת התפיסה שטוענת שהרבה תלוי באדם ולא בשיטה.

      • אם כבר אז הפוך, הציטוט שלך מחזק את כוחו של האדם ולא השיטה, היישום יותר חשוב מהשיטה עצמה והיישום תלוי באדם שמיישם ובכישורי קבלת ההחלטות שלו.

        • אמרת "אני לא מצביע לשיטות אלה לאנשים" …..
          ואני אמרתי " …. תלוי באדם ולא בשיטה."

          אני לא רואה מה הפוך … אבל שיהיה הפוך , אין לי ממש בעיה זה 🙂
          רוח הדברים תופסת כמובן למקרה ההפוך (…"אם יהיה מנהיג מוכשר במפלגת העבודה, אני אצביע להם כרגע אין שם אף אחד." ציטוט)
          'If the right man uses the wrong means, the wrong means work in the right way.'

  41. דורין היקרה,
    קודם כל – כמו תמיד – פוסט מצוין הכתוב בצורה רהוטה וחדה !

    לגבי התוכן, יצרת כאן 2 ניגודים: חברתי מול קפיטליסטי כאשר הגנת בתוקף על הקפיטליזם לעומת הסוציאליזם.

    רציתי לציין שאני תומך בגישה שלך – שכל אחד צריך לחיות לפי יכולתו ולא לסמוך על גורמים חיצוניים שיבואו לעזרתו !

    לדעתי, (וגם מתוך ההתנגדויות בתגובות אני משער ש…) רוב האנשים "לא אהבו" את מה שכתבת, מכיוון שאצלנו בארץ מתרחשת תופעה שונה לגמרי – וחלק מהתגובות אכן ציינו את זה.

    התחושה של רוב הציבור היא, כי כאן בארץ אם לא נולדת למשפחה הנכונה – יש לך סיכוי קלוש (ולא משנה כמה תתאמץ ותהרוג את עצמך בעבודה) – לשבור את תקרת הזכוכית. וזאת מכיוון שכל השיטה היא לרעתך ולטובת קומץ משפחות השולטות בכל תחומי החיים (אלו הן אותן משפחות אשר השיגו כל מיני זיכיונות על משאבי המדינה, ושולחות לוביסטים כדי להלחם על זכויות היתר שלהן ועוד ועוד…)

    כלומר בעצם – רוב הציבור בארץ – מרגיש שהוא יוצא כל יום למלחמה עם ידיים קשורות מאחורי הגב – וחבל על המאמץ – מכיוון שבתנאים האלה -גם אם הוא יחיה כמו "הסולידית" שזה הרבה מחוץ למיינסטרים – הוא לא יצליח להגיע לחיים ראויים לשמם עבור משפחתו.

    ועל כן, העניין פה אינו קפיטליסטי סוציאליסטי , אלא קודם כל שתנאי החיים המינימאלים יהיו הוגנים (אין לאף אחד בעיה עם מישהו שעשה מיליונים במו ידיו בשקיפות מלאה), ושאף אחד לא ירגיש שהוא אזרח סוג ז' – שגם בעוד 10 גלגולים בשיטה הנוכחית הוא לא יגיע לכלום.
    (תנאי חיים הוגנים – הכוונה גם לכך – שאם האזרחים משלמים מיסים – על המדינה "להחזיר" חלק נכבד מהם לאזרחים בצורה של שירותים חינוך, בטחון אישי ועוד….ולא שהאזרחים ישלמו פעמיים: גם מיסים וגם להשיג שירותים אלה באופן פרטי.)

    לסיכום: הפוסט היה מתקבל יותר בברכה – רק לאחר שינויים רבים ב"שיטה" הקיימת אצלנו.

    נועם

    • נצא מתוך נקודת הנחה שאין מושג כמו מדינה שוויונית; המדינה מורכבת מכלל אינדיוידום, לכן בני אדם אינם שווים זה לזה, ולכן המשטר הדמוקרטי הוא הרע במיעוטו בין המשטרים, לעומת זאת המדינה המפותחת, לאורך התהוותה מסתאבת, מאפשרת עקיפה של חוקים, ועבירות שחיתות.
      הערך של "היד הנעלמה" הכרחי, כאשר חשוב לשמור על הסטטוס קוו של מדינה בהתהוותה הכוללת את כלל אזרחיה.
      יתר פריבילגיות לבעלי ממון או בעלי חברות גדולות, או בעלי שכר מוגזם, בסופו של דבר זה מפחית מאזרחים שעובדים למחייתם, שומרים על החוק ונענים לצרכים המיוחדים של המדינה.
      במובנים מסוימים, ראוי שהמדינה תהיה בעלת נכסים גדולים כמו חברות ענק, אוצרות טבע וכדומה, בלי לטייח ובלי לרצות אחרים בגלל סיבה זאת או אחרת.
      מסכימה שהקפיטליזם ממריץ צמיחה, גורם לתחרות, שתפקידה למעשה להיות הטוב שבין הטובים והזול שבין היקרנים.
      אנשים רבים פשוט לא יודעים שהם יכולים להגדיל את ממונם על ידי חשיבה נכונה, חריצות ויושר.
      אנשים שאינם נכים, שאינם, אובייקטיבית, מחוסרי יכולת, שהכסף לא מספיק להם, צריכים לבוא בטענות אל עצמם בלבד.
      לא ראוי לדעתי להטיל על בעלי ממון מס גבוה יותר, זה אומר להעניש אותם בגלל היצירתיות והיוזמה שלהם, בתנאי כמובן שהם שומרי חוק ולא מעוותי חוק.

  42. יצחק ב.

    השבוע דיברתי עם הורים של אשתי. הם נמצאים כבר בתקופה של 10 שנים במינוס 15000 שקל. ניסיתי להסביר להם שהם משלמים כנס של 1800 שקל כל שנה על מינוס (בלי להתחשב על העמלות רק ריבית). ניסיתי להסביר להם שברגע שינסו לצמצם הוצאות אז המינוס שלהם יקטן יהפוך לפלוס עם הזמן. נתתי להם גם דוגמה שפעם אני ואשתי היו מבזבזים על אוכל (3 אנשים עם ילד) 1500 שקל ועכשיו רק 1200 שקל. וכל זה אחרי שאני התחלתי לקנות רק מה שאשתי רשמה לי ברשימה: בלי לקנות כל המבצעים (רק עם אני בטוח שהמחיר הוא באמת מחיר מבצע וזה משהו שלא מתקלקל ובשימוש). בקיצור אחרי שיחה איתם הם אמרו לי שאצלהם משפחה גדולה וככה הם רגילים ואין מה לעשות.
    עכשיו למה כתבתי כל זאת.
    אני מאמין שהשיטה הכי טובה היום באמת שוק החופשי. אבל הבעיה שאין שוק חופשי. אנחנו אנשים יצורים חברתיים ומושפעים מהסביבה (פרסומת, עיתונים, טלוויזיה). לכן השוק החופשי מנצל את ההשפעה הזאת כדאי שאנחנו נמשיך לקנות מה שלא צריך נאמין שאי אפשר לשנות את זה וכו'. אם אני הייתי פרסומאי. ואם היו נותנים לי הרבה כסף כדי לעשות פרסומת לסיגריות. אם הייתי יודע שיש סיכוי הכי קטן שבן שלי יתחיל לעשן בגלל הפרסומת אז כנראה לא הייתי עושה פרסומת כזאת (רק אם אחרת הייתי נשאר רעב). אז ככה אם כל מי שעושה פרסומת שמגדילות צריכה לא נכונה או כל המפיקים שעושים תוכניות טלוויזיה שעושים אנשים מטומטמים. אם כולם היו מרגישים שזה פוגע במשפחה שלהם אז כנראה היו לפחות משדלים להתנהג אחרת.
    לסיכום כל השינוי זה בתודעה שלנו. אנחנו צריכים להבין שכאשר אני גונב אני גונב גם מעצמי. כאשר אני משקר אני גם משקר את עצמי. ושום שיטה לא תעזור. חזקים וחכמים תמיד יסתגלו לשיטה הקיימת ויהנאו ממנה.

  43. תודה על הפוסט. בחלקו הראשון את מתארת נכונה את ההבדל בין קפיטליזם חופשי למהותו של הסוציאליזם.
    בחלקו השני את חוטאת באותו חטא עליו אותו תיארת בחלק הראשון – השחתה של מושג.
    לטעון שלקפיטליזם יש מגרעות זה כמו להתלונן שיש מחלות בעולם – זה מצביעה על חוסר הבנה שלמה של מהותו של הקפיטליזם.
    הסיבה היחידה שקפיטליזם מצליח לגרום לעושר וקידמה היא אחת – הלימה לטבעו של האדם. האדם, יצור בעל יכולת תפיסתית, מסוגל לשרוד על ידי שינוי הטבע לצרכיו. התנאי היחיד לתפקודו של המנגנון התפיסתי הוא חופש. כח משתק את היכולת היצירתית של האדם.
    קפיטליזם דורש מהאדם את מה שעושה אותו אדם – חשיבה ויצירה. את מקשרת את המושג קפיטליזם לבזבוז/צריכה/ או מערכת שמיטיבה עם עשירים. לא – המונח קפיטליזם (או בדיוק יתר ״לזפייר (עזבו אותנו לנפשנו) קפיטליזם״ מייצג רעיון יחיד – חופש כלכלי ויצירתי מוחלט תחת שלטון חוק המוציא את הכח מחוץ לקשרים בינאישיים ומגן על חופש התנועה, הדיבור, והקניין.
    קפיטליזם היא המערכת *היחידה* שתעבוד. אין מערכת אחרת. זאת עובדה פיזיקלית. לכן לדבר על ״מגרעותיה״ היא כמו להגיד שכח המשיכה חלש מידיי לטעמך.
    המשיכי להפיץ רעיונות טובים ונכונים, אך חשוב שתביני את מקורם הפילוסופי האמיתי.
    טל

  44. סופר-עצלן

    הטעות היסודית בפוסט היא שרגולציה על קפיטליזם זה לא אותו דבר כמו סוציאליזם. אדם אינטליגנטי שטוען בעד מדיניות יותר "חברתית" או יותר סוציאליסטית, לא מתכוון לחקות את המודל הסובייטי, אלא לשפר את הפיקוח על הקפיטליזם. אפילו חסידי הקפיטליזם הגדולים ביותר מודים שיש בו פגמים, למשל היכולת של חברות חזקות לדרוס מתחרים באמצעות הצפת השוק במחירי הפסד (ע"ע הברונים השודדים), למשל הנטייה לקארטלים ולמונופולים (נטייה טבעית בקפיטליזם), למשל הנטייה של מעסיקים לנצל את עובדיהם. לכן קפיטליזם מחייב ריסון ופיקוח, ואפילו ארה"ב (מעוז הקפיטליזם) הבינה זאת וחוקקה חוקי הגבלים עסקיים וכדומה.
    אחת הבעיות המהותיות בקפיטליזם היא שמרבית העשירים לא הרוויחו את עושרם ביושר אלא באמצעות ירושה או ניצול עובדים או קשרי הון-שלטון או כל מיני דרכים לא כשרות או לכל הפחות שרירותיות ולא הוגנות. ודווקא הם אלה שיכולים להרשות לעצמם תעלולי מס יצירתיים, במטרה למזער את המס שהם משלמים, בעוד שמי שמרוויח מעט משלם את מסיו במלואם.
    מסכים לגמרי שה"מחאה החברתית" לפני כמה שנים היתה הזויה, ושכיום נעשה שימוש ציני ומגוחך בנושא ה"חברתי". מי שחושב ש"חברתיות" זה לחלק לכולם מילקי ודירות במחיר נמוך הוא פופוליסט שגורם נזק. "חברתיות" אמיתית בעיני היא נסיון למצוא מהם הכשלים שגורמים לקפיטליזם החופשי לקפח אנשים שלא מגיע להם קיפוח, ולתקן את הכשלים האלה באמצעות התערבות כירורגית, המיניאלית ביותר האפשרית.

    • סופר עצלן, תקראה את The Millionaire Next Door.
      תופתע לראות שמרבית העשירים בארה"ב הם בני דור ראשון לכסף.

    • אני מסכימה עם סופר-עצלן, ואף רשמתי זאת בתגובה למעלה – יש להבחין בין "חברתי" שרוצה להנציח את העוני לבין "חברתי" ששואף לשפר את השיטה הקפיטליסטית. אני בעד הסוג השני.

  45. פוסט מעולה! הביקורת מוצדקת בהחלט. ובכל זאת משהו מסריח בישראל. אולי שיטת השקשוקה? אולי מקפצות הכוח ממשרד האוצר לכלכלה ומצה"ל לפוליטיקה? אולי מינוי מקורבים חסרי כישורים ללא מכרז?
    ואולי לא, במערכת הבריאות אין טייקונים אין מקפצות כוח ואי אפשר למנות מקורבים כמעט. ובכל זאת, העסק על הפנים…
    הסיבה העיקרית לכך היא שאזרחי ישראל ומערכות השירות הציבורי עברו מוטציה לחשדנות. האזרח תמיד חשדן שהמערכת תזניח אותו. המערכת חושדת באזרח שינסה לנצל אותה. וכמובן בישראל כמו בישראל אף אחד לא רוצה להיות פראייר.
    השיח החברתי ניזון כמובן מהחשדנות שנטמעה היטב ומהרצון לא להיות פראייר. היד הנעלמה תתקבל בברכה רק אחרי שפעולות אגרסיביות של הממשלה יחזירו לציבור את האמון בשיטה.

  46. Anna Shnaidman

    כתבת שבקפיטליזם צריך לדעת להיות בצד הנכון של המשוואה. יש שיגידו ומה על כל אלו שלא שפר מזלם או לא היו מוכשרים דיו כדי לא להיות בצד הנכון?
    והתשובה היא שבקפיטליזם הכל דינמי ובר שינוי. זה לא גורל ידוע מראש שנגזר עלייך. תמיד תוכל לשנות את מיקומך במשוואה בהתאם להחלטות שאתה מבצע.
    אם לא הצלחת בתחום אחד, תבחר תחום אחר שבו אתה כן יכול להצליח.

  47. הי דורין,
    אני מסכים עם הביקורת על ה"קולקטיביזם החברתי", אבל ידעת שיש אידאולוגיה שנקראת "ליברטריאניות חברתית" (http://en.wikipedia.org/wiki/Libertarian_socialism)?
    לדעתי, סוציאליזם ליברטריאני, שהוא סוג של אנרכיזם, זו השיטה הנכונה לעידן המידע (בניגוד לקפיטליזם שהיה מתאים לעידן של המהפכה התעשייתית).

  48. הסולידית מציינת כי היא מעדיפה להסתגל למצב קיים מאשר להשקיע מאמצים בשינוי פוליטי. ואכן אנו רואים כאן כי רוב התגובות פשוט מקבלות את המצב הקיים כנתון (חוקי דת הכלכלה המומצאים ע"י כהני דת האקדמיה) ומסבירות כיצד יש ל"לשרוד" במצב הקיים. אם לפני אלף שנה גבר היה מפרנס 4 נשים ומאה ילדים לפני 40 שנה הסתגלנו לכך שאחז מבני הזוג מפרנס משפחה בת 4 נפשות ולאחרונה הסתגלנו שצריך שני בני זוג ובעוד עשרים שנה נסתגל לכך שנולדנו עם חוב ולפני שמתחילים לחיות צריך לעבוד להחזיר אותו. זה בסדר שעושקים אותנו, שכל השחקנים הגדולים בכלכלה הם מושחתים, גנבים וגזלנים (ראה בנק לאומי, נוחי דנקנר, הסופר דופר מושחתי הנגזרות במשבר של 2008, תרמית ריבית הלייבור ע"י הבנקים וכו וכו וכו וכו וכו), אבל עלינו להמשך לשחק בחוקי משחק הקפיטליזים כאילו כל השחקנים בשוק מקיימים את החוקים. חברים תתעוררו, כל מי שתומך בשיטה הנוכחית אם מימין ואם משמאל הוא עיוור, תמים ופראיר. התמוטטות בא תבוא כמו שקרה לכל ISM שהאנושות המציאה. השאלה היא רק אם תיהיה מהפכה אלימה ומלחמות או שנשכיל לשנות את המצב ע"י מהפכה פוליטית לא אלימה ונדרוש שינוי מכהני האקדמיה בחוקי המשפט והכלכלה המומצאים המתאימים לתובנות והאידאלים שהאנושות הגיעה ושואפת אליהן בשמונים השנה מאז מלחמת העולם השניה.

    • הדר,

      תנסי לנמק את טענות שלך. הטון שלך מצביע על העדר יכולת לנמק טענות.

      • לנמק? מה בדיוק אני צריך לנמק?
        את הפשעים המבוצעים השקם והערב ע"י השחקנים הגדולים במשחק הכלכלי? כאשר הציבור מאמין כי השוק הוא חופשי בעוד הוא רחוק מכך (והנימוק לכך הוא הפשעים הידועים שציינתי, כמובן שיש רבים אחרים)
        האם אני צריך לנמק את ההיסטוריה? מי שעיניו בראשו יודע כי כל שיטת שלטון סופה בהתמוטטות לרוב אלימה.
        האם אני צריך לנמק את ההתדרדרות בכוח הקניה שלנו? זו עובדה שאין צורך לנמקה. (אינפלציה מול העליה בשכר)
        אז מה בדיוק אני צריך לנמק?

        • הדר,
          כפי שכבר אמרתי לך – העסק עובד (לפחות בינתיים) ואתה יכול להינות מפירות העסק הזה אם אתה בוחר צד נכון (שהאינטרס שלך ואינטרס של בעלי הון ילכו ביחד). אתה טוען בכל הטוקבוקים שלך שאנחנו עיוורים ואתה רואה אור. אתה טוען שהשיטה לא עובדת.
          סבבה, שייבושם לך. תקח בחשבון שאתה יכול לטעות ואז בעצם הפסדת הרבה הזדמנויות השקעה. יכול להיות שאני טועה, לכן אני גם יודע וכל הזמן לומד איך לעבוד עם הידיים והראש במקרה שלכסף לא יהיה ערך.

          בתור חובב היסטוריה אני יכול לומר לך שבכל תקופה ישנם נביאי זעם ותמיד יש פחד (ע"ע משבר הטילים בקובה, פלישה לאפגניסטן ואפילו מלחמות העולם). ועדיין באותן תקופות השיטה הקפיטליסטית ניצחה דיי בגדול. האם זה באמת הכל שוק חופשי, רוב הסיכויים שלא, בדיוק. אבל שים לב שבמקומות בהם לאנשים היית לפחות אשלייה של הזדמנויות בלתי מוגבלות – אותם מקומות צמחו ומתוך אותם מקומות כלכלות קפיטליסטיות יותר שרדו.
          אם אתה רוצה לחזור לימים שבהם יחס הלימות הון היה 100% בהצלחה! אני לא רוצה להיות שם…

          • הרבה עסקים עבדו "לפחות בינתיים" – השאלה האם זה תואם לאידאל/המוסר שלך. אם לא אתה לא יכול לתמוך באותו העסק.
            האם אמרתי שהפסדתי הזדמנויות השקעה? האם אמרתי שאני לא משקיע ומנצל את חוקי המשחק? זו אכן תיהיה טיפשות.
            בתור חובב היסטוריה אני יכול לומר לך שכל חברה ושיטה קרסה בשלב מסויים. ואני יכול לומר לך כי פעמים רבות זה קרה מסיבות כלכליות שנוצרה חברה של אליטות ושל עבדים. מי שעיניו בראשו ומסתכל על סטטיסטיקה רואה לאן אנחנו מובלים.
            אני לא מפחד מדבר מלבד ההויה. ואני לא נביא זעם, אני טוען כי בכל תחום בחיי האנושות על האדם לדרוש תמיד את הדבר הבא שיענה בצורה טובה יותר על ערכיו (חופש,סולידריות,קיימות – אלו ערכים שכיום הם פחות או יותר אוניברסלים) ואם אתה לא עושה זאת אתה בהחלט חוטא למטרה, ואתה עבד של השיטות בהן אתה תומך וכמובן של האליטות. לא רק שהשוק הוא לא חופשי גם אתה לא חופשי, לא בדעותיך וכמובן לא באפשרויות לנהל את חייך, יש רק אשליה של חופש.
            למה אתה ממשיך להכניס לי מילים לפה? דרשתי יחס הלימות של 100%? שנית אין קשר בין יחס ההלימות לבין היכולת לייצר צמיחה. אתה צריך להבין שבנקודה החשובה ביותר בכלכלה, ייצור הכסף אנו לא חופשיים ולא רק זאת יש מונופול של הבנקים. מעבר לכך כמו שכתבתי, גם אם לא יהיה מונופול אין שום דרך למנוע בועות במתן האשראי ע"י הבנקים כי אין להם שום אינטרס להשקיע בתחום שלא נמצא בצמיכה הגבוהה ביותר. אנא צפה בסרט "Princess of the yen", על מנת להבין מדוע הקצאת אשראי ע"י הממשלה יכולה לעבוד בצורה נפלאה וכיצד בועות שהורוסת חיים של אזרחים רבים נוצרות ע"י בעלי אינטרסים. קרא על הנס של וורגל על מנת להבין מדוע ריבית היא לא דבר הכרחי. יש כל כך הרבה דברים שאפשר וצריך לשנות, ואתה תקוע על איזה פחד מ 100% הלימות הון.

    • מישהו מונע ממך לחיות כמו בעבר מרעיית צאן? בימינו אישה אפילו יכולה לשחק את תפקיד הגבר ולהקים משפחה של ארבעה נשים ומאה ילדים.
      יש לא מעט בדואים בדרום שחיים ככה, אין להם חובות. אני מכיר בחור מהמילואים שחי ככה, יש לו קרוואן ליד חברון, דיר כבשים ואישה. אם תשאל אותו, הוא חי את החלום.

      אתה בוחר לקנות בית, לקנות אוכל בסופר, לעבוד 40 שעות בשבוע ושאר הדברים שהתלוננת עליהם. אתה בוחר בזה כי זה נוח ונעים וכי כולם עושים את זה (מלבד אלפי בדואים בדרום ועוד כמה מאות יהודים).
      אם אתה כל כך רוצה להתנתק מהמערכת שגורמת לך עוול כזה גדול, לך על זה.
      מה בדיוק עוצר אותך מלבד תאוות הבצע הפרטית שלך להונם של אחרים (שאתה טוען שהוא שלך)? אתה רוצה לקחת מפלוני את הפרארי שלו בשביל לשדרג את המאזדה שלך לבמוו? בשביל זה אתה נלחם?

      זו הסיבה שאף אחד לא יוצא לרחובות כמו שרוצים כל המרקסיסטים, אין על מה להילחם אנחנו חיים נהדר, הרבה יותר טוב מאשר חיו לפני 50 שנה בארץ (להזכירך: מגורים באוהלים או קרוואנים, שירותים לכל מאה אנשים, ביוב ברחוב, שתי מקלחות לכל בלוק, משאית שמביאה קרח, משאית שמביאה מים לשתייה, הקצבה על אוכל, ועוד…). מלבד הומלסים כולם חיים טוב יותר.

      • לא יודע אם לצחוק אם לבכות.
        אני בוחר? האם באמת יש לך בחירה לא לשחק במשחק ולהגשים את שאיפותי אם הן לא להיות בדואי או רועה צאן? אין בחירה בכלום כי כאזרחים ויתרנו על החופש שלנו עבור המדינה/חוקי השוק. כל עוד אין לי בחירה המערכת היא זו שצריכה לספק את הפתרונות. אין לי שום בעיה להחליף את השיטה באנרכיה או ליברטאניות אמיתית, אני לא קומוניסט ולא רוצה את ההון של אף אחד. אני רוצה או חופש אמיתי ליצור את חוקי המשחק שלי והקהילה שלי או שחוקי המשחק שנכפים עלינו יתפתחו לפי האידאלים של החברה. למה אני מתכוון שאני אומר שאין חופש אמיתי ושאתה חולם חלומות באספמיה אם אתה מאמין כי יש בחירה. לאגור מים מותר לך? לא. אם אתה רוצה לא לשלם מיסים מותר לך? לא. אם אתה רוצה להדפיס כסף למסחר משלך מותר לך? לא. אם אתה רוצה לנהוג ברכב, אפילו בשטח בלי רישיון מותר לך? לא. אם אני רוצה לבנות בית? לא. האם אני יכול לעשות משהו בלי להצטרך לחוקי השלטון והכלכלה הנכפים עלי? לא. אז אל תבלבל לי במוח על לחיות כמו בדואי. למה אני צריך שהמדינה תגיד לי אם אני יכול לחצות את הכביש או לא? אני ילד בן שלוש? לא הייתי בצבא והחזקתי נשק שאין לי יכולת לשקול האם אפשר או לא? מדוע אני צריך רישיון לנהוג מהמדינה?
        רישיון לפתוח מסעדה?. אין לי שום יכולת לבצע מסחר אמיתי מחוץ לחוקי המשחק.
        מעבר לכך האם המדינה היא לא של האזרחים? למה אנחנו צריכים להסתפק בשיטה שברור שהיא מקולקלת? האם אין אפשרויות אחרות? האם אין לנו מדענים/פילוסופים/כלכלנים שכבר הגו שיטות אחרות מתקדמות יותר?
        כמעט כל דור בטוח שהוא חיי טוב יותר, הרי זה הכל יחסית, האם האיש מימי הביניים יכל להתלונן כי הוא חי חיי כלב כי בעתיד תיהיה חברה כמו שלנו? לא. היו עניים והיו עשירים יחסית לאותה תקופה וכל אחד מדד עצמו לפי מיקומו בחברה. גם במסופוטמיה ובמצרים לאנשים זה היה טבעי וברור כי יש עבדים יש אזרחים פשוטים ויש אצילים, ברור כשמש זה היה להם (ברור כשמש כי עבור חוב אתה נותן את הילדה שלך לאציל וכו). כי זו היתה החברה ומי שהתלונן היה הזוי. בדיוק כמו בהודו עם הקסטות שמגיל צעיר מחנכים אותם כי אלו החיים וזה מבנה החברה וזה פשוט נראה להם הגיוני. תתעורר בחור, המטריקס זה לא סתם משל. אתה מקבל כמובן מאליו את החברה שלנו ואת חוקיה בדיוק כמו העבדים בתרבויות לפנינו ובטוח שכך זה היה וכך זה יהיה. לאנושות יש אידאלים ויש מוסר אליו אנו שואפים אם המצב הנוכחי הוא האידאל המוסרי שלך, אשריך – Ignorance is bliss.

        • אני מבין שאתה לא נוח עם הבחירה של להיות בדואי או רועה צאן אז תמצא דרך משל עצמך. אני מכיר בחור אחר, גר באוהל בגליל, הוא מדריך תיירים ועושה סדנאות לילדים. מחנך את הילד שלו בבית. הוא התנתק מהמטריקס בדרכו.
          הכל טוב ויפה שאתה רוצה גם להנות מפירות המטריקס (עבודה מסודרת, תלוש משכורת, בית, רכב, כסף מזומן, חשבון בנק…) וגם לא לשחק לפי החוקים. תחליט.

          בקשר להגותם של כלכלנים ומדענים. הכלכלה מתפתחת כמו אבולוציה, לא במהפיכות אלא בצעדים קטנים. מה שלא טוב נזרק, מה שטוב ממשיך. נכון, ציטטת כמה מקרים שלא היו טובים ויכול להיות שאנחנו עדיין ברצף של מקרים לא טובים שיזרקו בהמשך ויתפתחו למשהו יותר טוב שאף כלכלן/מדען/פילוסוף וטייס בשייטת לא יכול לצפות.
          ניקח לדוגמה את שוויץ מהימים האחרונים. לפי המודל הכלכלי ריבית שלילית הייתה אמורה לגרום לבנקים להשקיע את הכסף שלהם בכלכלה השוויצרית. בפועל מה שקרה זה שהבנקים קנו אג"ח של ארה"ב (שלא מעוניינת להשקיע בשוויץ) ושל גרמניה שהשתמשה בכסף כדי להגדיל את תקציב המדינה. מה יצא מזה? בינתיים כלום אבל מה שבטוח זה לא מה שצפו הכלכלנים הגאונים.

          • האם באנרכיה אין בנק? משכורת? עבודה? כסף? בית ? רכב? כל אילו הינם אמצעים של האנושות מאז היא קיבלה מודעות, אין לשיטה הנוכחית בעלות עליהן והם יהיו קיימים בכל שיטה כלכלית שנבחר. הטענה שלי היא שתמיד יש מטריקס טוב יותר, השאלה היא אם אתה בוחר להיות בנוכחי או לשאוף ולדרוש טוב יותר.
            הכלכלה והאבולוציה לא מתפתחים בצעדים קטנים וזה כבר ידוע כמו שידוע כבר שאין די.אן.אי זבל ועוד השערות של תיאורית האבולוציה שהתבדו. תחקור קצת ותראה כי כל שינוי בפלורה ופאונה היה כרוך בהשמדה כמעט טוטלית של העידן הקודם ומתוכו צמחו מינים חדשים לגמרי. כנ"ל לגבי האנושות, אנחנו מתפתחים ממהפכה למהפכה, באמצע יש צעדים קטנים, אך הקפיצות הגדולות מתרחשות במהפכות (כולל המדע). צא ולמד.

            אז מה הטענה שלך? שנישאר "בזבל" הנוכחי בגלל שהכלכלנים הנוכחים לא יודעים מימינם ושמאלם?
            מעבר לכך כל הטענות שלי הן כי השיטה הכלכלית/חברתית איננה עובדת ויש לפתח חדשות אז אתה מביא לי טיעון שסותר את דברי ע"י כך שאתה מראה כי זה לא עובד?
            אם אתה בעצמך טוען כי הם "גאונים", אז מדוע אתה מקבל כמובן מאליו את חוקי הלכלה שה"גאונים" הללו המציאו וכופים עליך?

  49. קפיטליזם , מטבעו , שונא תחרות ושואף להשתלט על מתחריו ולהפוך למונופול.
    ראה , רפורמת הסלולרי , וראית התערבות ממשלתית לטובת האזרח.
    בכל מקרה ,המנגנון הממשלתי הוא מפלצת שלא יודעת שובע ותמיד רוצה עוד.
    מעמד הביניים כרגע מצביע נגד עצמו , כל דרישה שלו דורשת משאבים , ומה לעשות , העשירים תמיד ידעו איך לנצל את חוקי המיסים לטובתם , העניים לא יכולים לשלם ולכן מעמד הביניים משלם , רק עכשיו הוא משלם יותר.
    כי מקודם מעמד הביניים קנה שרות מכספו ועשיו הוא משלם מס ומקבל את אותו שרות מהמדינה , בדרך הוא צריך עכשיו לממן את אותו שרות גם לעניים וגם לעשירים.

    חבר שלי אומר :
    "חלם זה כאן"
    בברכת יום טוב.

  50. אני כלכך הייתי רוצה לעשות לך ילד.

  51. מקריאת התגובות למאמר נדמה שמרבית המגיבים לוקים בהבנת התפיסות הבסיסיות של הקפיטליזם. גם ב״קפיטליזם טהור״ יש תפקיד לממשלה. למעשה, יש לה שלושה תפקידים:
    1. לקיים מערכת משפטית לאכיפת חוזים. במילים אחרות, לקבוע ולשמר את כללי המשחק. זה פחות או יותר קיים בישראל. נכון, השוק לא משוכלל כלכך ויש דברים שאי אפשר לעשות וזה דורש תיקון (למשל שליטה גדולה יותר על הפרשות לפנסיה) ובוודאי שגלגלי הצדק תותחנים לאט מדי בישראל כך שצדק מאוחר הוא לעתים קרובות אי-צדק גם כן, וגם זה דורש תיקון, אבל בסך הכל זה קיים.
    2. התפקיד השני הוא טיפול בכשלי שוק, קרי פירוק מונופולים. בכך ישראל איננה מצטיינת. יש להיות ישרים ולהודות שיש גם בעיה אינהרנטית בישראל של מדינה קטנה שמבחינה גיאופוליטית היא מבודדת יבשתית לסחר. ידי לכך נוצר כאן שוק קטן, שעלויות הייבוא אליו גדולות יחסית, ולא בכל תחום יש מקום למספר רב של שחקנים שמתחרים ביניהם. גודל השוק הוא מכשול בעייתי ויש להכיר בכך.
    3. שלישית, הממשלה אחראית על סיפוקם של ״מוצרים ציבוריים״, קרי מוצרים שלאף שחקן אין אינטרס אישי לפתח, אך לכולנו יש אינטרסים קולקטיביים שיתקיימו. למשל סיפוק ביטחון, או חשיבה ״ירוקה״ ארוכת טווח לרווחתם של הדורות הבאים והאנושות שאין לאיש בהווה אינטרס לשלם את עלותם. יש גם מוצרים נוספים. זה עולה כסף ומצדיק מסים. כמובן שיש מקום לביקורת רבה על ממשלות ישראל לדורותיהן על איכות המוצר שהן מספקות, אבל בלי להיכנס לתחום הפוליטי מדיני, נראה ברור שלאלו עלויות גבוהות במציאות הישראלית הנוכחית והעתידית הנראית לעין.

    מעבר לתיקון תפיסת הקפיטליזם יש נושא אחר של צדק חברתי, שנכון לחברות רבות וישראל בכללן. העובדה ההיסטורית היא שלא התקיים בישראל שוק חופשי של ממש, ומסיבות חברתיות, דתיות, עדתיות, פוליטיות, וכלכליות, השחקנים כיום בשוק אינם מתחילים מאותה נקודה. אם נחר תקום ממשלה שבין לילה תהפוך את ישראל לשוק קפיטליסטי משוכלל ואמיתי, עדיין לא כל השחקנים הם באותה נקודת מוצא. זאת לא בגלל כישרונותיהם, אופיים, יצירתיותם, ועוד, אלא בגלל ״זכות אבות״ ששמה בידיהם של אחדים זכויות יתר שגזלה מאבותיהם של אחרים. בחברה הישראלית של היום יש מקום וצורך לתיקון עוולות עבר אלו בו בזמן שמתקדמים לשוק קפיטליסטי שדורית מציעה. כך, למשל, יש מקום למדינה לסיעה לפריפריה, לבני העדה האתיופית, לערבים. הסיוע צריך להיות של חכות ולא של דגים, בוודאי לא בצורה של יצירת תלות של שכבות מקופחות בפנכת השלטון כבני ערובה פוליטיים (ראו מה קורה עם החרדים), אבל אין מה לצפות לתחרות הוגנת בין בן למשפחה מהמעמד הבינוני העליון ששמה בידו סכומי כסף, ודירה, וחינוך מועשר, ומעניקה לו רשת ביטחון כלכלית להעז, לבין בן למשפחה קשת יום שהקריב את נערותו לשוק העבודה, לא זכה לחינוך איכותי, שמשכורתו בקושי מכסה את צרכיו הבסיסים ורבים אחרים תלויים בו. במילים אחרות, אין די בהבטחת כללי התמודדות חופשיים, אלא גם בהתערבות המדינה ליצור נקודות התחלה הוגנות יותר, מהן יצאו כל השחקנים לתחרות הנובעת מיכולות, כשרונות, ותכונות אופי.

    בקיצור, הדרך ליצירת חברה בריאה איננה יכולה להתמצות בתפיסה פשטנית של ״שוק חופשי״ ו״היעדר מוחלט של התערבות ממשלתית״ בוודאי שלא בישראל השסועה והמפולת. לכן יש מקום לפעילות פוליטית, חברתית, ואישית (פילנטרופיה) לשינוי בכיוון זה. בנתים יש לאמץ את הגישה של דורין של אחריות אישית וניצול כללי המשחק הקיימים במקום תלונות למדינה וציפייה שמישהו ידאג לך.

    בהצלחה לכולנו.

  52. תודה על אתר מלמד עד מאוד.
    מה תציעי למשקיע בתיק השקעות אמריקאי לקחת כמרכיבים של אג"ח ממשלתי צמוד וקבוע ?
    איך אפשר לבדוק איזה ETF הוא בעל "דמי הניהול" הנמוכים ביותר ?
    תודה
    אתי

  53. כל פעם מחדש כאשר אני קורא פוסט של הסולידית, אני מתחרפן מקנאה. כתיבה כל כך רהוטה, קול כל כך צלול, אמירה כל כך ברורה. פשוט עונג לקרוא ולפעמים להסכים או לא…

    כפי שכמה כותבים כאן כבר ציינו, התמונה היא לא שחור ולבן אלא גווני ביניים רבים. אני לא חושב שיש מחלוקת אמיתית על ערכו של הקפיטליזם (בפראפרזה על אמרתו של צ'רצ'יל- זו שיטה מחורבנת, אבל כל האלטרנטיבות גרועות ממנה), השאלה היא רק שאלה של מידה.

    וכאן, סולידית, עצרת לפני הזמן: כפי שצויין, גם כאשר אנו תומכים בקפיטליזם צריך לשים לו גבולות, בלמים ואיזונים. איפו צריך הגבול לעבור לדעתך? האם המצב בישראל לדעתך מספיק קרוב לאיזון הנכון? בארה"ב?

    אל תתרגשי מכל הצעקנים, תמיד יש מי שצועק ומתבכיין (והטמבלויזיה מחפשת אותם), אבל האם במבט מהצד על מה שקורה בישראל, על המצב הנוכחי, על חלוקת הכוחות וההון הנוכחיים, האם המקום שלנו סביר? ואם צריך לנוע, איזה תיקונים היית מכניסה?

    • יוסי. פ

      וואלה …. התגובה של YossiN הינה בבחינת כל מילה…סלע.
      ללא אלפי מילים וללא פילוסופיה.
      כל המוסיף גורע.
      אם תצליחי להתייחס לדבריו ,וגם לפרט ולנמק,רק אז תושלם העבודה…..

    • מדוע אתה מאמין כי אין אלטרנטיבה טובה יותר? להפך ברור כי יש אלטרנטיבה טובה יותר כל עוד האנושות לא מיצתה את הפוטנציאל האין סופי שלה תמיד יש שיטה טובה יותר המתאימה להתקדמות הטכנולוגית והפילוסופית של האנושות. אם אתה תומך בקפיטליזים/סוציאליזם הינך דתי אדוק בדיוק כמו כל יהודי/מוסלמי/נוצרי דתי.
      ברור שהמקום שלנו אינו סביר מבחינת האידאל והמוסר האנושי. מדוע אתה מקבל עוני כמובן מאליו? מדוע אתה מקבל כמובן מאליו כי צריך אינפלציה? ריבית? כי דירה צריכה לעלות מיליון+? כי יש לעבוד 40 שעות שבועיות? האם אנחנו לא יכולים להמציא שיטות טובות יותר? זהו הגענו לסוף הדרך?

  54. הסולידית, קראת את אין רנד? הפוסט מזכיר אותה מאוד.

  55. שלום דורין, האם את יכולה להתייחס ל"אפקט שוויץ"? תודה

  56. איש (3718)

    אני קורא התגובות פה ואני מתרשם שאנשים לא מבינים כמה הממשלה בארץ היא רגולטור גרוע. לא בגלל שחיתות, אלא מסיבות של שימור עצמי ולכאורה מנהל תקין.

    אתן דוגמא, בנצי ליברמן במנהל מקרקעי ישראל מואשם כי זירז הליכים לפרוייקטים שנראו לו חשובים וראויים. זה אכן פשע אם שוחד מעורב פה, אבל אין שום הוכחה לשוחד, אז מה טוענים נגדו? טוענים שהוא הכיר טוב את הנפשות המעורבות ולכן זירז. הוא אכן מכיר, אבל כעורך דין בתחום, הוא מכיר את כולם.

    מה המסקנה מהנ"ל של פקיד ממשלתי ? המסקנה היא פשוטה – לא לזרז הליכים לאף אחד. לתקוע. אם יזרז הליכים לכולם, כמו שצריך, יצטרך לעבוד קשה עבור משכורת זעומה, ולא כדאי לו. אם יזרז הליכים לפרוייקטים שנראים ראויים, יואשם בשחיתות, לכן עדיף לתקוע.

    אגב, אי אפשר להעלות משכורת לפקיד בגלל הסכמי שכר במגזר הציבורי שיחייבו העלאת שכר לשאר המנגנון הממשלתי העצום.

    אתן עוד דוגמא, דויד גילה, הרגולטור שדפק את הגז. הוא יודע שההחלטות האומללות שלו יעלו מליארדים למשק, אבל הוא חייב לבצעם כי זה המנדט שלו. אם יוותר לתשובה יואשם בשחיתות (למשל, אם יגיד שלום בטעות לתשובה ברחוב), וכאשר הממשלה מתפרקת ואין שר אומר שיקח האשמה עליו, הוא חייב לבצע את המנדט שלו, אפילו אם דופק המשק.

    ההאשמה המתמשכת בשחיתות של כל פקיד ממשלתי שמעז לחשוב ולגלות ראש גדול דופקת אותנו. ואי אפשר לפתור את זה.
    לכן, צריך להקטין הממשלה, לקבוע חוקים פשוטים ושקופים, ולהפוך הממשלה לשוטר שאוכף אותם בצורה קפדנית, במקום שהממשלה תתפקד כבייביסיטר שצריך לשאול אותו מה לעשות על כל צעד ושעל .

    במקום זה רק מוסיפים פקידים ומסבכים את ספר החוקים, דבר שרק מחזק החזקים כי הם יכולים לשכור עו"ד או מאכר שמתמצא בסבך החוקים, בשעה שהאזרח הקטן לא יכול.

    • איש. זו הצגה חד מימדית. לא כל עיכוב לצורך בדיקה הוא רע. לפעמים, כן – צריך זמן כדי להתייעץ בבעלי העניין מסביב ולא קודם להתיר לבנות ואז לבדוק אם זה היה נכון. זה מוביל לפרוייקטי הולילנד שאף אחד לא יודע איך להיפטר מהם.
      לגבי ליברמן: כשאתה עובד יש לך הגדרות תפקיד. לחרוג מהן באופן בלתי שקוף בשם "הגדלת ראש" זה לא לגיטימי. (וזה עוד לפני שמתייחסים להאם זה פלילי או לא). זה כמו שנהג מונית ייקח אותך למקום אחר בלי לשאול אותך או שמכונת הכביסה שלך תנסה לעשות בשבילך בישולים. אני לא בעד צייתנות צבאית עיוורת – אבל שיטה מנסים לשנות מבפנים ובהסכמה עם כולם ולא מתחת לשולחן.

      בכל מקרה – רגולציה אינה רעה מטבעה, כמו שתחרות אינה רעה מטבעה (או טובה!). השאלה היא האיך.

      • איש (3718)

        יוני,

        יתכן שזו הצגה חד מימדית, אבל שם אנו נמצאים.

        במגזר הציבורי יש סטגנציה רצינית, פחד משנוי ועשיה. אי אפשר לפטר עובדים גרועים ואי אפשר לגייס טובים. הגישה הכי נכונה לעובד שם היא לא להתאמץ ולחכות לפנסיה. מי שינסה לעשות שנוי יסודי יאלץ להתעמת עם השבתה של המשק על ידי (הפתעה, הפתעה) ההסתדרות.

        נכון שבתאוריה אפשר לעשות רגולציה טובה, כמו שבתאוריה אפשר לטוס למאדים. בפועל זה לא יקרה.

        הנה כתבה של מירב ארלוזורוב מהיום בדיוק על הנושא הזה:

        http://www.themarker.com/career/1.2542488

  57. נכון שאין היום שוק חופשי אמיתי, אבל עדיין אפשר לראות כיצד פועל שוק ללא מגבלות רגולטוריות, למשל בקרטלי הסמים, בעולם הזנות ועוד. יזמות ובחירה חופשית, כן?

    • דרור, בתקופת היובש בארצות הברית, כשהיה אסור למכור אלכוהול, בכל זאת מכרו אלכוהול. התופעה הזאת נקראת "שוק שחור" ולא שוק חופשי. שוק שחור אינו חופשי. זה שוק שהמחוקק והרגולטור אוסרים על קיומו. זה שוק שרק אנשים שמוכנים לעבור על החוק מעיזים להשתתף בו. וכאשר הם נתפסים הם נכנסים לכלא.

      האם יש מגבלה רגולטורית מרחיקת לכת יותר מאשר להוציא את המוצר מחוץ לחוק?

      שים לב שאני לא נכנס לשאלה מה צריך להיות חוקי ומה לא. אני רק מסביר ששוק שנאסר עליו להתקיים, אינו שוק חופשי.

  58. זה ויכוח שאין בו מנצחים, משום שהדעות נקבעות עפ"י המצב היחסי שלך בשוק. מי שתומכים בשוק חופשי הם תמיד אלו שמצליחים בו. מי שאיבדו תקווה להצליח בשוק ישאפו לשנות את השיטה או לכל הפחות לשפר את מצבם על חשבון מי שיש לו. בעסה.

  59. זה הפוסט הראשון שאני לא מסכימה איתו.
    ולא ברור לי למה "חברתיות" נתפסת בעינייך כביטול הקפיטליזם.
    מאיפה הרעיון הזה שמישהו רוצה להפוך את המדינה לסוציאליסטית?!

    "חברתיות" מתבטאת הרבה ביצירת שקיפות – למשל לגבי פעילות הח"כים – הקישור שהבאת למשמר החברתי (שאני לא מכירה מספיק) – עוסק במעקב אחרי הח"כים ובדיקה בכמה הצבעות הם משתתפים. כן, אנחנו, אזרחי המדינה, מעוניינים לדעת מה עושים הח"כים שלנו במסגרת עבודתם, כשהם מרוויחים משכורת יפה שאנחנו משלמים להם. למה זה כל כך פסול בעינייך?

    כן, אני בעד שבועדת הכספים תשב ח"כית כמו סתיו שפיר ותשאל שאלות. זה נראה לי כל כך בסיסי, וזה דבר שמעולם לא קרה בפוליטיקה הישראלית ב-60 שנות קיומה.
    כן, אני בעד שיהיו חוקים מיטיבים עם נשים בחופשת לידה, ועם עובדים שנמצאים בתחתית של התחתית של שוק העבודה. כן, אני רוצה שגם אדם שמרוויח שכר מינימום יוכל לחיות בכבוד.
    ואני רוצה ששוק הסלולרי יהיה פתוח לתחרות כפי שעשה כחלון.
    ואני רוצה שיהיו חברי כנסת שישבו ויגנו על שמורות טבע, חופים ומשאבים נוספים ששייכים לכלל אזרחי המדינה ולא ליזמי נדל"ן שרואים בהם רק פיסת קרקע ורווחים עתידיים.

    "חברתיות" לא עוסקת בביטול הקפיטליזם.
    היא עוסקת ביצירת חברה בה יש שקיפות שלטונית, ומנסה למנוע ניצול של חלשים, וליצור שוויון מירבי בין הזכויות של אזרחיה, למען מניעת הפליה.

    מי שרוצה להתעשר יכול עדיין לעשות זאת, למה זה חייב להיעשות תוך ניצול ושחיתות?

    • איש (3718)

      ענת,

      ממתי לעני יש הזכות לחיות ב"כבוד"? ומה זה הכבוד הזה שמדברים עליו? אייפון 6? אאודי ספורט? וילה?

      אפשר להסכים שלעני יש זכות למזון\מעון\מלבוש\מורה\מרפא (מקור: ז'בוטינסקי), אבל איפה רשום שם "כבוד"? מה הוא, קזבלן?

      מי שחי על חשבון הציבור לא ראוי לכבוד מיוחד לטעמי (אא"כ זכה בזה מסיבות אחרות)

      ומה רע ביזמי נדלן שרוצים רווח? ולמה הטענה שתמיד זה בזכות "ניצול ושחיתות"? מי ניצל והשחית? אלמלא יזמי הנדלן לא היתה קיימת תל אביב. ליזמים יש שקיפות כספית מלאה (עקב הלווי הבנקאי) כך שאפשר לראות בדיוק כמה הרווחים ולאן הם הולכים.

      ואם מדברים על שוויון אזרחים, למה לי לוקחים 50% מההכנסות ולאחרים לא לוקחים? אני רוצה שוויון גם בזה.

      • איש ,הרגת אותי טוטלי עם קזבלן 🙂

        עקב הצמיחה ב80 שנה האחרונות נוספו עוד 5 ממים חדשים לרשימה :
        מלון , מסעדה , מכונית , מחשב , מנקה.

  60. היה לי ויכוח עם בחור "חברתי", שטען שהדבר ההכי חשוב זה סולידריות חברתית. כמובן שמייד הסכמתי איתו, ואז התחלתנו דיון על המודל הנכון של הסולידריות. למשל, אם אדם עבד עשרות שנים (לא טפיל מהסוג שאוהבים להסית נגדו), ואז נבצר ממנו לעבוד, איך בדיוק החברה צריכה לתגמל אותו. האם 100% ממה שהיה לו קודם? האם רק 70%? אולי 120%? ואם הוא יכול לתרום 40% תפוקה, האם לחייב אותו? או להסכים שמי שנפגע פטור? לאחר דיון לא קצר, סיכמנו שבאמת יש כאן בעיה, ושאין פתרון אחד נכון ומוחלט — אנשים שונים יכולים לחשוב על מודלים שונים, וחוסר הסכמה על המודל ייצור תחושות נוראיות של ניצול.

    ואז שאלתי אותו אם הוא יכול לחשוב על חברה שתומכת בכל המודלים של הסולידריות החברתית במקביל. שכל אדם בנפרד יכול לבחור את הפרמטרים של המודל שמתאימים לו, בלי לעבור לעיר אחרת, למשל. קצת שאלות מנחות, והופ, הבחור המציא את הקונספט של ביטוח חיים! מדהים. אמרתי לו שהוא הצליח בחצי שעה לעשות התקדמות שלקחה 200 שנה, ושכל הכבוד לו. באמת שאפו, לא צוחק.

    כמובן שבזה נגמרה השיחה, והבחור הלך לבכות ל-"חברתי" אחר.

    דורון

  61. זו הצגה חד מימדית שלא מתארת בכלל את איפה שאנחנו נמצאים.

    לגבי הכתבה של המרקר – יש מספיק כתבות שלהם ושל כל עיתון אחר על החולי שפשה בשוק הפרטי בארץ… גם בלי התערבות הממשלה.

    כל שאר הדברים שהצגת לא מאפשרים דיון בלי סטטיסטיקה מסודרת. זה שאני אגיד שאני מכיר סיאוב בשני המגזרים וזה בתור מישהו ש(1)עבד בשני המגזרים ו(2)היום עובד במגזר הפרטי ונותן שירותים לאלה ולאלה – עדיין לא יגיד כלום כי עדיין צריך מחקר חיצוני.

    מתנגדי שוק פרטי יגידו: "נכון שבתאוריה אפשר לעשות שוק פרטי טוב, כמו שבתאוריה אפשר לטוס למאדים. בפועל זה לא יקרה." ואתה יודע מה? אחרי שמסיימים ללמוד מבוא לכלכלה לומדים על כשלי שוק במשך שנה וחצי. ובין מונופולים טבעיים, מוצרים ציבוריים, השפעות חיצוניות, כשלי אינפורמציה, חוזים מחייבים ושיווי משקל כלכלי שגרוע לכל הצדדים (דילמת אסיר) – השוק הפרטי גם לא תמיד מצליח לעשות הכל לבד.

    וזה שוב מחזיר אותי לשאלת הא-י-ך עושים כל דבר. ויתור על מנהל תקין יביא לשחיתות שמהר מאוד תתקע את מהירות התגובה (אחרי שיסיימו לחלק הכל למקורבים, למשל).

    • איש (3718)

      יוני,

      אני חוזר על מה שכתבתי למעלה, האם זה לא תואם למה שאתה אומר?

      "לכן, צריך להקטין הממשלה, לקבוע חוקים פשוטים ושקופים, ולהפוך הממשלה לשוטר שאוכף אותם בצורה קפדנית, במקום שהממשלה תתפקד כבייביסיטר שצריך לשאול אותו מה לעשות על כל צעד ושעל .

      במקום זה רק מוסיפים פקידים ומסבכים את ספר החוקים, דבר שרק מחזק החזקים כי הם יכולים לשכור עו"ד או מאכר שמתמצא בסבך החוקים, בשעה שהאזרח הקטן לא יכול."

      • עם החלק הזה אני יכול להסכים. עם חלקים אחרים יותר קשה.

        בכל מקרה – כרגיל – הטיעונים הכלליים בעד ונגד רגולציה ותחרות לרוב מפספסים את זה שהרווחים וההפסדים קורים דווקא בפרטים הקטנים, בפרצות הקטנות בסבך החוקים (כהגדרתך) וכן הלאה. כך ששום גישה כללית איננה טובה כי אלוהים (לו הייתה קיימת) נמצאת בפרטים הקטנים.

  62. זה מזכיר לי שלפני כ- 20 שנה אורו עיני כשסיימתי לקרוא את ספרו של חתן פרס נובל לכלכלה מילטון פרידמן "החופש לבחור" (ובאנגלית Free to Choose).
    אני מאוד ממליץ על ספר זה כי הוא מסביר בפרוט והגיון את מה שהסולידית מביאה בפוסט הזה. הוא גם מביא דוגמאות היסטוריות. אגב בספר זה גם פתרון מקורי לבעיית החינוך הממשלתי הכושל, פתרון שבאופן מפתיע נוסה רק בארץ אחת – בשבדיה! ושם הצליח.
    הוא פשוט מציע לחלק את כל תקציב החינוך (כ 50 מיליארד ש"ח) באופן שווה לכולם כקופונים איתם ניתן לרכוש חינוך בבתי ספר שיהיו פרטיים ויתחרו על הקופונים ע"י העלאת רמתם ותשלום נאות למורים הטובים.
    לחומר נוסף על זה: http://www.edchoice.org/The-Friedmans/The-Friedmans-on-School-Choice

  63. דורין,

    מאמר מצוין, הן בתוכן והן בניסוח.

    >>>> מי מעז להיות לא חברתי?

    אני לא רק מעז להיות "לא חברתי" – אני אפילו מצהיר על כך בגאוה!

    >>>> את הסיסמאות הללו לא משמיעים פעילי שמאל רדיקאלי שנתקעו בתא רדום של מק"י, אלא אנשים רגילים, תבוניים, הגיוניים, שרוצים מציאות "הוגנת" יותר – מבלי שהמשמעות, כנראה, ברורה להם עד תום.

    האנשים אשר משמיעים את הסיסמאות הטפשיות הללו הם אנשים רגילים (במובן שיש המונים כמותם) אבל הם אינם אנשים תבוניים והגיוניים.

    אנשים תבוניים והגיוניים מודעים היטב לדברים שכתבת במאמר זה ובמאמרים קודמים. אלה מהם אשר בכל-זאת מקדמים תעמולה "חברתית" דמגוגית עושים זאת מסיבות אגואיסטיות לחלוטין.

    הדוגמה המובהקת ביותר היא פוליטיקאים אשר מתקימים מטפוח דמגוגיה שיקרית על "מקופחים ע"י השיטה" ועל הבטחות סרק לעזור למסכנים. את פוליטיקאים האלה משרתים אנשי אקדמיה ועתונאים מושחתים.

    למושחתים האלה יש שליטה כמעט מלאה באקדמיה ובעתונות. זאת כנראה הסיבה שאנשי צבור תבוניים והגיוניים אינם מעיזים להצהיר כמוני שהם "אנטי חברתיים".

  64. אין פה שום דבר חדש וגם לא שום דבר שצריך ללמוד או ללמד עליו

    זוהי מזימה ישנה וותיקה אותה הגה סטאלין, "תנועות השלום" במערב, במימון סובייטי מלא, הכל במאמץ לערער את המערב

    אותו הטריק.

    לא ייאמן אבל אפילו בעיתון האולטרא אולטרא שמאל הודו בזה היום

    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2543017

    ובקשה לסולידית היקרה,
    פוסטים כלכליים אם אפשר במינון גדול יותר. לא ייתכן שנגמרו נושאי ההשקעה 🙂
    אם אפשר כמובן….

  65. You remind me of someone – Margaret Thatcher

  66. צבי כהן

    פוסט יפה ומושקע!
    הפוסט משקף בדיוק את מה ש"כולנו" מדברים עליו, חברה קפיטליסטית של שוק חופשי, בו מרסנים את היווצרות המונופולים והריכוזיות כדי להבטיח מערכת קפיטליסטית בריאה עם תחרות שבסופו של דבר תורמת לאזרח הקטן. במדינה דעתנית כמו שלנו אין מקום לסוציאליזם, סוציאליזם טוב למדינות בהן הציבור מעדיף להעביר לממשלה את כל הכוח וההחלטות ולהיות מובל כמו עדר. בישראל תיתכן רק מדינה קפיטליסטית, אבל חייבים לשבור מונופולים וקבוצות ריכוז כדי שהקומוניזם לא יהפוך למונרכיה של תעשיינים. מאותן סיבות שהזכרת בפוסט שלך זו גם הסיבה שאני מתכוון להצביע ל"כולנו", לא בגלל הדגל החברתי אלא בגלל מהות המדיניות אותה הם רוצים להביא.

  67. אתה צריך לשאות את עצמך אם בכלל אפשרי "שוק חופשי קפיטליסטי" תחת חוקי הכלכלה/משפט הנוכחיים.
    מה הם החסמים למי שהוא עני/לא מקושר להיכנס לשוק? האם יש מצב כי בחוקים הקיימים לא יווצר ההבדל הזה? ואפילו הייתי אומר מצב בו ההבדל קיים אך אינו קיצוני? התשובה היא כמובן לא.
    מעבר לכך מהו סוציאליזם ומהו קפיטליזם? אלו סתם דתות, ואתה פאנאט דתי. אתה צריך לשאול את עצמך איך מתקדמים מעבר, מהו הISM החדש והמשופר שאפשר לעשות?
    אם אני כאזרח ויתרתי על החופש שלי ונתתי למדינה לנהל את חוקי הקרקעות והדיור חובה עליה לדאוג לי לדיור בצורה כזו או אחרת. אחרת מדוע עלי להסכים לחוקי המדינה בנושא? אני רוצה להתיישב במקום פנוי ולבנות לי בית, מדוע אני צריך את המדינה לכך? מהיכן מגיעה בעלות המדינה על הקרקע? מהיכן מגיעה בעלות המדינה על המים? על הדפסת הכסף? הרי ברור כיום לכולם כי מים זהו מצרך בסיסי שהמדינה צריכה לדאוג לאזרחיה לקבלו (מעבר לכך שכיום פשוט אסור לי לאגור מים בחוק), מדוע לא קרקע למגורים? אשראי למסחר?
    האם המטרה שלנו לייצר עוד ועוד כסף? או לייצר ערך?

  68. יאיר דיאל

    דורין, אני מאחל לך הצלחה בדרכך הכלכלית. אינני מסכים עם הקונספציה. הקיצוניות שאת מציגה מביאה לקפיטליזם חזירי. זה רע. הצד השני, של סוציאליזם קיצוני – זה קומוניזם איום. זאת דרך לא נכונה להציג את האפשרויות. כך, נראה לי, החטאת את המטרה בפוסט הזה.
    צריך לחפש דרך של אמצע, שיש בה מן החיוב שבקפיטליזם (תחרות וכו') ומן הטוב שבסוציאליזם (חברותיות, דאגה לנזקק אמיתי וכו').

  69. עמוס מהמרכז

    אני חושב שצריך שילוב שנוטה לקפיטליזם
    1. יותר חברות וחופש כלכלי- שבירת מונופולים= בעיה מספר 1 של ישראל.
    2. ללא התערבות המדינה בשוק (קרי חוק מעמ 0 הידוע לשמצה).
    3. לתת מינימום מסויים לכול האזרחים: חינוך חינם, רפואה חינם, בטחון ותשתיות תחבורה חינם.
    4. ללא קצבאות משום סוג, אלה אם אותו אדם הוכיח שאינו מסוגל לעשות שום עבודה.
    5. ללא צבא חובה- צבא מקצועי עדיף וזול יותר.
    6. ריסוק השכר של עובדי המדינה- צמצום הוצאות המדינה ב20% נוספים.
    7. מס גבוהה על מותרות- סיגריות, אלכוהול, מכוניות, דלק.
    8. מיסוי על שכירות מנדלן כמו בבורסה.
    9. מדרגות מס- אני אוהב את השיטה הנוכחית.

    אם יישמו את כול מה שציינתי אז היה כסף לדברים החשובים באמת והיה אפשר לרסק את יוקר המחיה בקיום רמת החיים הבסיסית וכול עובד שכר מינימום יוכל להתקיים בכבוד ולחסוך.
    הדברים הבסיסים חייבים להיות זולים יותר,
    עלות הקיום המינימלית-סולידית למשפחה שלמה צריך להיות זהה לשכר המינימום במשק קרי 4300 שקל.

    זאת אומרת:
    דירה-1500
    אוכל-1500
    חשמל מים ארנונה טלפונים ואינטרנט-800
    הוצאות נוספות- 500 .

    לא בעיה שזה יקרה, ברגע שישווקו המון קרקעות במכרזים והיה היצע גדול המחירים ירדו. ברגע שיעלם כול המיסוי על מוצרי מזון בסיסיים שיוגדרו בחוק אז ירד המחיר, כולל פתיחת אפשרויות יבוא. שאר ההוצאות גם ירדו בעקבות שבירת מונופולים.

    ככה אפשר לצבור הון וכולם יכולים להשיג חרות כשהם עוד צעירים.

    • 1. קודם כל במשפחה שני בני הזוג יכולים לעבוד, או לפחות משרה וחצי.
      דבר שני את שכר המינימום כבר העלו נכון לעכשיו, והוא אמור לעלות ל-5,300 כמדומני בעוד שנתיים.

      משרה וחצי כפול 5,300 = 8,000 ש"ח לחודש.

      2. ריסוק שכר עובדי המדינה זה כבר דמגוגיה.
      האם להוריד את שכר מורים? אני נגד
      האם להוריד את שכר השוטרים? אני נגד
      שכר העובדים הסוציאליים (שואף למינימום כמדומני)? אני נגד

      יש מגזרים ספציפיים בהם השכר גבוה ללא הצדקה (ראה ערך חברת חשמל, נמלים, מקורות), אבל בדר"כ אלו חברות ממשלתיות ולא משרדים ממשלתיים או עובדי מדינה.

      3. לגבי ריסוק מונופולים:
      בנמלים כבר מכניסים תחרות (שני נמלים נוספים – אשדוד וחיפה), וגם לחברת החשמל יש כבר תחרות בייצור חשמל (נדמה לי שכבר 20% מהייצור הוא ע"י חברות פרטיות).

  70. פריכיהו

    בתור אדם שכישרונו בעשיית כסף מוגבל ביותר, אני דווקא בעד סוציאליזם. השיטה שמבטיחה לאפשר לך לממש את יכולתך לנסוק לגבהים (אם יש לך כזה), קוסמת לי פחות מהשיטה שמבטיחה שלא תתרסק אם תיפול מהם.
    חוצמזה לטעמי הפוסט הזה הוא יותר מדי שיעור בפילוסופיה ופחות בפרקטיקה של המציאות פה בישראל, שלא ממש מתחלקת בחלוקה קלאסית לקפיטליזם וסוציאליזם. למשל שוכחים שכחלון, שהפך לסמל החברתיות כי בזכותו עכשיו אנשים יכולים לקשקש שעות בסלולרי בלי חשבון, עשה זאת באמצעות פתיחת השוק לתחרות, כלומר קפיטליזם טהור. התחושה בישראל (מוצדקת או לאו) היא דווקא שמדיניות הממשלה הימנית וה"קפיטליסטית" יוצרת ריכוזיות ומעלה את יוקר המחייה.
    אגב בתור דוגמא לקפיטליזם ש"מרים אחרים" אולי לא כדאי לקחת דווקא את מיקרוסופט, חברה הידועה בדורסנות שלה, שהואשמה לא אחת בגניבת פטנטים ושמחזיקה כבר שנים במונופול כמעט בלעדי על מערכות הפעלה, מה שלא ממש מעודד חדשנות טכנולוגית בתחום… בקיצור דוגמא לכל מה שרע בקפיטליזם.

    • פריכיהו, טעית טעות חמורה!

      >>>> כחלון… עשה זאת באמצעות פתיחת השוק לתחרות, כלומר קפיטליזם טהור.

      מה שכחלון עשה לא היה "פתיחת השוק לתחרות" וודאי לא היה "קפיטליזם טהור".

      כחלון עשה בדיוק את ההפך מפתיחת השוק לתחרות הוגנת. כחלון נתן לשתי חברות מסחריות ***בחינם *** משאב של המדינה (זכיון לשמוש בתחומי תדר). להחברות החדשות אין אפילו תשתית משלהן – הן פועלות על התשתית של החברות הותיקות אשר שלמו מילארדים עבור הזכיונות והשקיעו מיליארדים בתשתית.

      כחלון הוא דמגוג אשר נתן ***בחינם*** נכס של המדינה אשר שווה מיליארדים וזאת כדי לרכוש הון פוליטי תוך הונאת הצבור.

      זה לא קפיטליזם. זאת הפקרות!

      למרבה הצער, התרגיל המכוער של כחלון הצליח.

      • פריכיהו

        אפשר להתווכח על האמצעים אבל לא על התוצאה… תכלס נוספו שחקנים לשוק, התחרות גדלה והמחירים ירדו.
        להשקיע בתשתיות מיליארדים בשביל להרוויח עוד יותר מיליארדים זה יפה ונחמד, אבל עדיין לא אומר שצריך לתת לחברה שהשקיעה בלעדיות מעכשיו ועד קץ הימים.
        דווקא בתור קפיטליסט לא צריך להפריע לך שכחלון "נתן בחינם" את זכות השימוש בתדרים, להיפך – אם היה דורש תשלומים גבוהים מהזכייניות הן היו מגלגלות את העלות לצרכנים אז בעצם המדינה הייתה מרוויחה מס נוסף על חשבון האזרחים…

  71. הי סולדית וכולם..
    קפיטליזם שמפיטליזם…
    שמעתם על פרוייקט ונוס?
    http://discovervenus.com/
    קפיטליזם וחברתיות הם מה זה שנות האלפיים…
    השיטה הכלכלית שמבוססת על כסף היא מה זה ארכאית ומקומה שם בהיסטוריה. אנחנו בעידן שאפשר ליישם כלכלה מבוססת משאבים אם רק נבחר לפעול בכיוון.
    אז כנסו לבדוק מה זה ותתחילו לראות שיש אור בקצה המנהרה..

  72. מרק גינזבורג

    שלום סולידית!

    קודם כל לגבי שימוש במושג החברתיות הכל נכון. משם והלאה זה כבר טיאוריה שלא ממש הוכחה במציאות בשום דרך.

    אם משחררים את השוק לחופשי בלי שיש איזהשהם כוחות שמאזנים את הרחבת האי שוויון הטבעית שמתרחשת בו זה הופך לאוליגרכיה. רואים את זה היטב בארצות הברית. כן לכאורה כל אחד יכול להגשים את חלום האמריקאי אבל עובדה שיש קורלציה של 90% ואף יותר של מימוש החלום הזה לרקע שממנו אתה מגיע.

    עדיף שכוח הזה לא יהיה מונחת מלמעלה על ידי הממשלה אלה יהיה מוסכמה ונורמה חברתית. שיזמים ומעסיקים וגם העובדים הפשוטים לא רק יחשבו על תאוות הרווח והצלחה שלהם בחיים אלה גם על הצלחה שלהם בחיים כחלק מהצלחת כל החברה. ועוד יותר חשוב שיבינו שלא רק תאוות רווח חשובה אלה גם התועלת שהעסק שהם מקימים מביא לחברה.

    תאוות הרווח כשה לעצמה לא רעה ובאמת מהווה מנוע צמיחה ומוטיבציה חשוב. אבל לא יתכן שזה יהיה דבר היחיד. אחרת על הדרך זה הופך להיות בסדר לחסום ולנצל אחרים באמצעות השפעה וקשרים שגדלים ביחד עם ההצלחה.

    בלי ערכים ונורמות חברתיות מתאימות לא משנה איזה מודל כלכלי יהיה – לא יהיה שוויון הזדמנויות והשכבות הנמוכות יחיו כדי לשרוד.
    יותר מזה בגלל מחירים שעולים הודות לכוח הקנייה המוגבר של השכבות החזקות , שכבות החלשות גם הולכות לאחור ובמקרים הקיצונים זה יכול להיות אפילו שכבות הביניים.

    הבאת דוגמא של המודל הנורדי המתפורר. זה בדיוק הקטע הוא התפורר ברגע שהגיעו מהגרים שלא מוכנים לשחק לפי מוסכמות שנהוגות שם. פינלנד שלא נתונה לזרם מהגרים גדול כמו שכנותיה דווקא מצליחה לא רע. היא הצליחה אפילו להתגבר על נפילת נוקיה (תחשבו אם טבע היתה עכשיו קורסת לחלוטין…).

  73. "בקפיטליזם […] גורלו של הפרט תלוי בעיקר במעשיו. העקרון המנחה, 'לכל אחד על פי הישגיו', אינו מותיר מקום לתירוצים בגין כשלונות אישיים." – אלא אם אתה נמצא בקצה הלא נכון של הרובה . לדגומה אם אתה אזרח עיראקי ופתאום ממשלה עשירה כלשהי מחליטה שהיא רוצה לפלוש למדינה שלך. או אם אתה פילפיני שחי בסוף המאה ה-19 ומדינה עשירה כלשהי מחליטה לפלוש למדינה שלך. או אם אתה פועל במרכז אמריקה ואתה רוצה להרוויח יותר – לדוגמה על ידי זה שתתנגד למונופול בחסות מדינה עשירה שמעביד אותך בלי חוזים (חברת הפירות המאוחדת). אמרת משהו על ללמוד מההיסטוריה? כדאי לקרוא את האימפריזלים של ארצות הברית. לא שהיא הכי גרועה – פשוט להבין שאפשר אולי יותר טוב.

    חלק מהעמים ש"בחרו" להצטרף לקפיטלזם פשוט הושמדו או נכבשו. הם מאד שקטים פשוט בגלל שהם לא שם – אינדינאים בארצות הברית לדוגמה. קפיטליזם לא המציא את זה – אבל הוא גם צד – כאשר יש רווחים במלחמה – המשיקיעים משקיעים כי זה יותר חשוב מהמוסר. כמו שהדגמת בעצמך בטור על השקעות ועל הסיגריות (שהורג 6 מיליון אנשים בשנה).

    קפיטליזם מאפשר להרחיק את האלימות שאנשים אחרים גורמים ולתמוך בה מצד אחד (מבחינה כספית ופוליטית) בלי לראות את התוצאות שלה ובלי לקחת אחריות. לדגומה כאשר חבורת הטבק מוכרות לקטינים – את בתור משקיע שותפה לזה. את אולי לא רוצה שזה יקרא אבל זה מה שקורא תודות להשקעות שלך ושל קפיטליסטים אחרים. וגם הלובי הפוליטי שדוחה אכיפה נגד מכירה לקטינים – תודות לתמיכה הפוליטית של קפיטליסטים שאומרים שזה בסך הכל מימוש של זכויות התאגיד לזכויות שלו.

    את מבלבלת בין קפיטליזם לבין שוק חופשי, ובין שוק חופשי לשוק משוכלל או שוק תחרותי . דיווד קורטן מסביר את ההבדל. בקפיטליזם התמיכה בתחרות היא רק בהתחלה. אחר כך הקפיטליסטים (בעלי העסקים הגדולים) מהר מאד משכענים שצריך להגן עליהם מפני עוד תחרות. קפיטליזם בפועל זה תחרות בין מעטים או שמירה על מונופולים – ו*דיבורים* על שוק של הרבה מוכרים קטנים.

    את לא מתייחסת בכלל למושג של מוצר ציבורי , חבל מאד. שכן זה יכול להסביר הרבה מהביקורת על שיטות ניהול שונות (וגם מה הבעיה של שוק חופשי בהקשר זה)

    קפיטליזם זה לא קסם ולכן לא מבטיח קיום של זכויות קניין. זכויות כאלה מחייבות בתי משפט הוגנים ושמירה על הזכויות האלה לכולם. אבל הבעיה היא שבתי משפט הוגנים וזכויות לכולם והוגנות בכלל זה מוצר ציבורי.. אם אתה עני (ובמיוחד אם אתה שחור ועני ואפשר לבדל בקלות בינך ולביני על ידי הצבע שלך) – אין לי סיבה לתמוך בזכויות הקניין שלך .. הקפיטליסטים בטח לא הצטיינו בזה במהלך 200 השנים האחרונות. אין שום בעיה לחמוס את זכויות הקניין שלך (לדוגמה זיהום ).

    בשוק חופשי אני יכול לקנות חיילים ילדים, איברים, שופטים, פצצות אטום, משפטים, חוקים . הכל למכירה. ממשלה קטנה מאד יש באפריקה – אבל אין זכויות קניין – כי הממשלה היא לא האיום היחיד על זכויות קניין.

    כלכלה (שהיא לא שוק חופשי) היא לא משחק סכום אפס ולא ההפך מזה. זה תלוי בתחום. במשאבים לדובמה היא במידה רבה כן סכום אפס. יער שנכרת כבר לא יחזור לעצמו, נפט שכרינו היום לא עומד זמין לדורות הבאים. חלק מהצמיחה הכלכלית נובעת מהרס של מערכות "חינמיות" (כמו טיהור מים על ידי מערכות אקולוגיות) ו"החלפה" שלהם במערכות שוק (הבעיה – שלא תמיד המוצר של השוק באמת נותן פתרון טוב ובכל מקרה צריך לשלם עליו).

    חלק מהבעיה במאמר היא דיכטומיה כוזבת – או שאתם בעד שוק "חופשי" או שאתם בעד ממשלה כל יכולה. שוק הוא מוסד חברתי. ממשלה היא מוסד חברתי. מי שרוצה להבין מה באמת קורא צריך להבין שיש עוד מוסדות חברתיים. כמו קהילות . ויש עוד גורמים כמו נורמות , או טכנולוגיה או אקלוגיה ומשאבים. אחרת זה כמו לנתח מערכת אקולוגית בהנחחה שיש בה רק ארנבים ושועלים ולתווכח מה יותר טוב -רק שועלים או רק אנרנבים או בעצם שילוב כלשהו שלהם (3 תשובות , כולן שגויות – כולן מתעלמות ממינים אחרים שיש במערכת האקולוגית).

השאר תגובה