למה הקרן המחקה שלי מחזיקה מק"מ?! - הסולידית
בית » השקעות » למה הקרן המחקה שלי מחזיקה מק"מ?!

למה הקרן המחקה שלי מחזיקה מק"מ?!

מטרת העל של המשקיע הפסיבי היא להשיג את תשואת השוק הממוצעת – לא יותר ולא פחות – ולעשות זאת באופן היעיל ביותר ובעלות הנמוכה ביותר.

בעולם הפיננסי, "השוק" מיוצג באמצעות מדדי מניות. מדד מניות הוא חישוב סטטיסטי המשקף את הערך המצטבר של קבוצת מניות נבחרות.

כך, למשל, מקובל לראות במדד ת"א 25, המשקף את השינוי בערך השוק של 25 החברות הציבוריות הגדולות בישראל, בתור ייצוג הולם של שוק המניות הישראלי בכללותו.

הבעיה היא שמדד מניות הוא בסך הכל חישוב — אי אפשר "לקנות" אותו.  לכל היותר, ניתן לרכוש מוצר פיננסי שמתיימר "לחקות" את תשואת המדד.  

הדרך הפשוטה והברורה ביותר לחקות מדד מניות היא לרכוש את המניות הנכללות בו לפי משקלן היחסי.

לצורך הדוגמה, נניח שבכוונתי לחקות את מדד ת"א 25. אם ידוע לי שהמניות פריגו, טבע, ובנק לאומי מהוות (בהתאמה) 11%, 9.3% ו-9% ממשקל המדד, אזי אקצה 11% מהפלח המנייתי בתיק ההשקעות שלי למניית פריגו, 9.3% למניית טבע, 9% למניית לאומי,… וכן הלאה, עד שכל (25) אחזקותיי תהיינה בבחינת "תמונת מראה" של מדד הייחוס.

המתודה הזו מכונה "שכפול פיזי" (physical replication) משום שהיא מתבססת על חיקוי מדד הייחוס באמצעות החזקה פיזית במניות שמרכיבות אותו.

למרבה המזל, משקיעים פרטיים אינם צריכים עוד לבצע את השכפול בעצמם דרך ליקוט עצמאי של מניות. הם יכולים לרכוש יחידות השתתפות בקרן מחקה מדד, שתעשה זאת במקומם בדמי ניהול נמוכים מאוד. הנה לדוגמה פירוט הרכב הנכסים של הקרן המחקה תכלית TTF מחקה ת"א 25 (5109418):

תכלית תא 25

הקרן מחזיקה בכל המניות הכלולות במדד ת"א 25 מתוך ניסון להשיג תשואה קרובה ככל האפשר לתשואתו של מדד הייחוס. מקור: פאנדר.

אם נרחיק אל מעבר לים, נגלה ששיטת השכפול הפיזי נהוגה גם בקרנות סל זרות. לדוגמה, קרן הסל (ETF) הגדולה ביותר בעולם, ה-SPY, אשר עוקבת אחר מדד ה-S&P 500, מחזיקה פיזית במניותיהן של כל אחת מ-500 החברות הכלולות במדד.

SPY-min

10 האחזקות הגדולות ביותר בקרן הסל SPY. לחצו כאן לפירוט כלל נכסי הקרן (קובץ XLS מאתר SPDR).  מקור: אתר SPDR.

 

ניתן היה לצפות שקרנות מחקות ישראליות על מדדי חו"ל תפעלנה באופן דומה. במקום זה, משהו מסתורי מאוד מתרחש שם.

ניקח לדוגמה את הקרן אי.בי.אי סל DAX 30 מגודרת מט"ח (5121470). מטרתה של הקרן היא להשיג תשואה דומה ככל הניתן לתשואת מדד ה-DAX 30, הכולל את 30 החברות הגדולות ביותר בגרמניה, בנטרול השפעת התנודות בצמד האירו-שקל.

ואמנם, מבט מהיר על התשואה שהקרן הזו השיגה מעלה שהיא אכן מצליחה לחקות את ביצועי המדד הנעקב באופן מדויק למדי.

אבל שימו לב באילו נכסים מחזיקה הקרן: 

דקס 30

מקור: פאנדר

WTF?

גם אם נתעלם לרגע מהעובדה שהנתונים חורגים מ-100% — היכן בדיוק 30 המניות שמרכיבות את מדד ה-DAX 30? מה עושים כאן כל המק"מים האלה? ואיך זה יתכן שקרן שמחזיקה מק"מים בלבד מסוגלת להפגין ביצועים של מדד מניות? האם אין כאן הטעיה של המשקיעים?

WHAT SORCERY IS THIS?

WHAT SORCERY IS THIS? (צילום: Mike. ברישיון CC)

ובכן, התשובה היבשה לשאלות הללו, שחוזרות לא פעם בתגובות בפורום ובבלוג, היא שהקרן אכן מחקה את מדד הייחוס – אך עושה זאת באמצעות מה שמכונה שכפול סינתטי (Synthetic Replication).

זה אומר שבמקום להחזיק פיזית את המניות הכלולות במדד, היא מחזיקה נגזר פיננסי – במקרה זה, חוזה עתידי על מדד ה-DAX 30.

בהשוואה למכשירים פיננסיים אחרים, חוזים עתידיים הם מכשירים מורכבים, והשימוש בהם במסגרת אסטרטגיית השקעה לטווח ארוך מבטא "הנדסה פיננסית" לא טריוויאלית מצד מנהלי ההשקעות בישראל.

ובכל זאת, אני מאמינה שלאף אדם אסור להשקיע בשוק ההון אם הוא (1) לא מבין במה הוא משקיע (2) לא מסוגל להסביר את שהבין במילים פשוטות לאחרים. המטרה היא שבסוף הפוסט הזה תבינו מה בדיוק קורה בעולמן המסתורי של הקרנות המחקות הסינתטיות בישראל.

מהו חוזה עתידי?

חוזה עתידי (Future Contract) הוא מכשיר פיננסי, המבטא התחייבות הדדית של שני צדדים – קונה ומוכר – למסור נכס מסוים, בכמות מסוימת, במחיר שהוסכם עליו מראש ובתאריך שנקבע מראש.

ספציפית, המוכר מתחייב לספק לקונה את הכמות הנקובה בחוזה בתאריך מסוים (יום הפקיעה של החוזה העתידי). הקונה, מנגד, מתחייב לקבל את הסחורה בתאריך הפקיעה, ולשלם במועד את זה את מלוא תמורתו הכספית.

ההתחייבות הזו מאפשרת לשני הצדדים להבטיח מראש את הוצאותיהם או הכנסותיהם בנקודה כלשהי בעתיד, ללא קשר למצב השוק באותה עת, ועל ידי כך להקטין את הסיכון במסחר.

מכיוון שכך, חוזים עתידיים משמשים באופן מסורתי כלי אפקטיבי לגידור סיכונים, במיוחד בשוק הסחורות.

נניח לדוגמה שאני תכשיטנית התלויה בייבוא זהב. יש לי עניין לגדר את הסיכון שמא מחיר הזהב יזנק בעוד שנה. כדי לגדר את הסיכון,  אני יכולה לקנות (כלומר, לפתוח פוזיציית "לונג") על חוזה עתידי על הזהב שיפקע בעוד שנה מעכשיו. החוזה יחייב את הצד שכנגד לשלוח לי 5,000 אונקיות זהב במחיר שנקבע מראש. אם ביום פקיעת החוזה, המחיר עליו הוסכם בחוזה יהיה נמוך ממחיר השוק של הזהב (מחיר ה"ספוט") – הרווחתי: קיבלתי זהב במחיר נמוך יותר.

הגידור פועל גם בכיוון ההפוך. איכר שמגדל תירס מעוניין לגדר את עצמו מפני תרחיש של קריסת מחיר התירס. הוא בוחר למכור (כלומר, לפתוח פוזיציית "שורט") על חוזה עתידי לעוד שנה מעכשיו, שיחייב את הצד שכנגד לקנות ממנו 5,000 בושל תירס במחיר נקוב שהוסכם מראש. כך, גם אם מחיר התירס יתרסק בעוד שנה, האיכר עדיין יכול להנות מכך ש"נעל" באמצעות החוזה העתידי מחיר גבוה יותר.

לצד חוזים עתידיים על סחורות חקלאיות, בבורסת החוזים נסחרים גם חוזים על נכסים פיננסיים, כמו חוזים עתידיים על מדדי מניות (Stock Index Future Contracts, או בקצרה index futures).

חוזים אלה מאפשרים לסוחרים לקנות ולמכור את שוויו הכספי של מדד המניות בתאריך מסוים, אך מבלי להחזיק פיזית במניות המרכיבות את המדד.

כך, סוחר שחושש מפני מפולת במדד ה-S&P 500, יכול למכור היום חוזה עתידי על המדד. אם בעוד שנה מדד ה-S&P 500 יצלול, אותו סוחר יכול להיות רגוע שיקבל את התמורה הכספית לפי המחיר שנקוב בחוזה, ולא לפי מחיר השוק. הצד שכנגד, לעומת זאת, יפסיד את הכסף.

בטחונות ומנופים

מעבר להיותו משחק סכום אפס (שבו רק צד אחד לחוזה יכול להרוויח), חוזה עתידי הוא התחייבות בין שני צדדים שאינם מכירים זה את זה.

כדי להקטין את סיכון הצד שכנגד (counterparty risk) ולהבטיח שהצדדים יעמדו בהתחייבויותיהם לפי החוזה, מסלקת הבורסה דורשת מכל סוחר שפותח פוזיציה בחוזה עתידי להפקיד בטחונות כספיים בחשבון ייעודי המכונה מרג'ין (margin account).

גובה הבטחונות הראשוניים (initial margin) משתנה בהתאם לחוזה, אבל בדרך כלל מהווה בין 5% ל-20% מהערך הכולל של החוזה.

כך, על מנת לפתוח פוזיציה בחוזה עתידי על מדד ה-S&P 500 בערך כולל של 100,000$, אני צריכה להפקיד בחשבון המרג'ין ביטחונות ראשוניים בגובה 5,000$ בלבד.

מכאן שחוזה עתידי הוא בהגדרה מכשיר ממונף: הוא מאפשר לשלוט בנכסים בשווי כספי גבוה בהרבה מסכום ההשקעה הראשוני. ככל שהבטחונות קטנים יותר ביחס לשווי הכספי של החוזה העתידי, כך המינוף גבוה יותר.

בסוף כל יום מסחר, מסלקת הבורסה מזכה או מחייבת את חשבון המרג'ין של בעלי החוזה בהתאם לרווח או להפסד שרשם נכס הבסיס. שיטת סליקה זו מכונה Mark to Market.

אם נכס הבסיס רושם רצף של הפסדים והסכום בחשבון המרג'ין יורד מתחת לקו האדום (maintenance margin), הברוקר ידרוש מבעל החוזה להפקיד באופן מיידי בטחונות חדשים בחשבון המרג'ין (דרישה כזו מכונה margin call).

ניקח דוגמה פשוטה. ערכו של חוזה עתידי אחד על מדד ה-S&P 500 מסוג  E-Mini הוא (שווי המדד) * (50$). כלומר, כל שינוי של נקודה אחת במדד יזכה או יחייב את חשבון המרג'ין של בעל החוזה ב-50$.

נניח שקנינו חוזה עתידי כזה כאשר מדד ה-S&P 500 עמד על 2000 נקודות. כלומר, ערכו הכולל של החוזה הוא (2000*50$) = 100,000$. לצורך פתיחת הפוזיציה העמדנו בטחונות ראשוניים בגובה 5,000$.

כעבור שבוע, מדד ה-S&P עלה ב-5% (100 נקודות) ל-2,100 נקודות. חשבון המרג'ין שלנו זוכה ב- 100*50$ = 5,000$ לפני עמלות. כלומר – המדד עלה רק ב-5%, אבל רשמנו רווח של 100% ביחס לבטחונות שהופקדו!

אילו המדד היה יורד ב-5% ל-1,900, חשבון המרג'ין שלנו היה מחויב ב-5,000$ לפני עמלות. כלומר, ירידה מינורית של 5% במדד הובילה להפסד של 100% מהבטחונות שהעמדנו.  במקרה כזה היינו מקבלים margin call – דרישה מיידית להפקיד בטחונות חדשים בחשבון המרג'ין. אי היענות לדרישה הייתה מובילה לסגירה כפויה של הפוזיציה בחוזה, לספיגת הפסד, ואף ליצירת חוב כלפי הברוקר.

בדוגמה זו, המינוף בחוזים העתידיים, מאפשר לנו להרוויח (או להפסיד) כאילו השקענו 100,000$ במדד, כשבפועל העמדנו רק 5% מהסכום כבטחונות. המינוף מעצים הן את פוטנציאל הרווח והן את פוטנציאל ההפסד: כל שינוי קטן במחיר נכס הבסיס (במקרה זה, מדד ה-S&P 500) עשוי להיות מתורגם לרווחים של מאות אחוזים או להפסדים כבדים.

מה בין זה לבין השקעה פסיבית?

חוזים עתידיים הם נגזרים פיננסיים לטווח קצר יחסית (תוקפם פג עם פקיעת החוזה). ככאלה, המסחר בהם הוא בהגדרה משחק סכום אפס: רק אחד מהצדדים יכול להרוויח מהעסקה.

בנוסף, טבעם הממונף של החוזים העתידיים הופך אותם לאטרקטיביים במיוחד בעיני ספקולנטים שמעוניינים  "לעשות מכה" ממגמות עליה או ירידה במחיריהם של סחורות ומדדים. מנגד, טבעם החוזי והמחייב הופך אותם לאטרקטיביים בעיני מגדרים, שמעוניינים להגן על עצמם מפני אותן מגמות.

המאפיינים הללו לא עולים בקנה אחד עם השקעה פסיבית לטווח ארוך במדדי שווי שוק.  מה הקשר?!

ובכן, התשובה נעוצה באסטרטגיית השקעה הספציפית שאימצו הקרנות המחקות בישראל.

תחילה, הקרן המחקה פותחת פוזיציית "לונג" בחוזה עתידי על מדד הייחוס המבוקש, ומעמידה בטחונות ראשוניים בשיעור הנדרש (כאמור, בין 5% ל-20% משווי החוזה).  כך, באמצעות עסקה אחת בלבד, הקרן משיגה כיסוי שלם על מדד הייחוס, מבלי שנדרשה לרכוש עצמאית את עשרות/מאות/אלפי המניות המרכיבות אותו.

בהמשך, כאשר החוזה העתידי קרוב לפקיעה (בחוזי e-mini זה קורה אחת לרבעון, בחוזים אחרים – אחת לחודש), הקרן מוכרת את החוזה הישן, וקונה במקומו חוזה חדש, שמועד הפקיעה שלו רחוק יותר.

כך, באמצעות "גלגול חוזים", הקרן שומרת באופן סינטתי (מלאכותי) על פוזיציית הלונג שלה, ומצליחה להשיג ביצועים זהים או דומים מאוד לביצועי המדד הנעקב (בניכוי דמי ניהול ועמלות גלגול החוזים).

עכשיו — אם כדי לקנות חוזה עתידי על המדד, מנהל הקרן נדרש לשעבד רק 5% מנכסיו לטובת חשבון המרג'ין – מה הוא עושה ביתרת המזומנים האדירה שנשארת אצלו?

התשובה כבר ידועה. כאשר אתם קונים קרן מחקה ישראלית על מדדי מניות בחו"ל, רוב הכסף נשאר במזומן – או בנכסים שווי מזומן. בגלל המבנה הממונף של החוזה העתידי, שמאפשר להרוויח (או להפסיד) כאילו השקענו סכום גבוה בהרבה מגובה הבטחונות שהעמדנו, אין צורך להשתמש בכל נכסי הקרן כדי לקנות את החוזה.

התוצאה היא שרק חלק קטן מכספי המשקיעים משועבד כבטחונות. כאמור, רוב הכסף – בין 80% ל-95% — נשמר כעתודה, בנכסים נזילים מאוד ובסיכון נמוך מאוד, כמו פקדונות בנקאיים, מק"מ, תעודות סל מטבעיות ואגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר.

אם מתקבל "margin call" – כלומר, אם יש צורך להזין את חשבון המרג'ין במזומנים נוספים בעקבות הפסדים בנכס הבסיס של החוזה העתידי – מנהל הקרן מנזיל את הנכסים הללו ומשתמש בהם כדי להשלים את חשבון המרג'ין.

השרטוט הבא נועד להמחיש איך זה עובד:

futures-min

המכניקה של קרן מחקה סינטתית.

ומה לגבי דיבידנדים?

בקרנות מחקות פיזיות, נושא הדיבידנדים פשוט מאוד. מנהל הקרן קונה את המניות במדד לפי משקלן היחסי. חלק מהמניות משלמות דיבידנדים. מנהל הקרן "אוסף" את כספי הדיבידנדים ומשקיע אותם מחדש במניות המדד, בהתאם למדיניות הקרן. כך הקרן צוברת ריבית דריבית ומגדילה את היקף  נכסיה (*).

(*) בקרנות סל אמריקניות, כספי הדיבידנדים מחולקים למשקיעים.

אבל מה קורה בקרנות שמשתמשות בחוזים עתידיים? הלא חוזה עתידי כלל לא משלם דיבידנדים!

ובכן, רוב מדדי המניות הגדולים מגיעים בשלוש וריאציות: מדד מחיר (Price Return), מדד תשואה כוללת נטו ממס (Net Total Return, או NTR), ומדד תשואה כוללת ברוטו (Gross Total Return, או GTR).

מדד המחיר מודד את עליית או ירידת הערך של ניירות הערך הכלולים במדד, תוך התעלמות מדיבידנדים, ריבית או מכל הכנסה פירותית אחרת שצמחה מהם.

מדד ה-NTR מחשב את תשואת המדד כולל הדיבידנדים והריבית, מתוך הנחה שהללו כבר הושקעו מחדש לאחר שכבר נוכה מהם מס במקור. לדוגמה, גרסת ה-NTR של מדד ה-S&P 500 מחשבת את שווי המדד לפי הנוסחה הבאה: (השינוי בשער המניות)+([דיבידנדים ששולמו והושקעו מחדש]-[מס דיבידנדים שנוכה במקור במדינת היעד]).

מדד ה-GTR מחשב את תשואת המדד כולל השקעה מחדש של 100% מהדיבידנדים והריבית ששולמו, ללא ניכוי מס במקור.

הקרנות המחקות בישראל מחזיקות רובן ככולן חוזים עתידיים על מדדי חו"ל בגרסאות NTR. זאת אומרת שכמשקיעים, אתם מקבלים את הדיבידנדים, שמגולם כבר במחיר החוזה, אבל משלמים עליו מס במקור.

המשמעות היא שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמחזיקים קרנות מחקות ישראליות על מדדי חו"ל במסגרת חשבונות שנהנים מפטור ממס רווח הון (כמו קרן השתלמות).

לשם מה כל התסבוכת הזו?

מנקודת מבטו של מנהל הקרן המחקה, לעקיבה מדד באמצעות גלגול חוזים עתידיים יש כמה יתרונות.

ראשית, האסטרטגיה הזו זולה משמעותית מרכישה פרטנית של כל המניות המרכיבות את המדד, במיוחד כשמדובר במדדים רחבים מאוד. כזכור, מנהלי השקעות ישראלים מחויבים לבצע פעולות בבורסות זרות דרך ברוקרים זרים, שגובים מהם עמלות קניה ומכירה גבוהות. מהלך כזה מייקר את תהליך ההשקעה כולו. לעומת זאת, העלויות של גלגול החוזים זולות משמעותית, אינן כרוכות בתשלום דמי ניהול,  ומתאפיינת בפיזור ובפשטות יחסית.

שנית, שכפול סינטתי של המדד מצמצם משמעותית את "טעות העקיבה"  — ההפרש האבסולוטי בין תשואת הקרן המחקה לבין תשואת המדד הנעקב. באסטרטגיית שכפול פיזי בדרך כלל נוצר הפרש מסוים, מסיבות תפעוליות. שכפול סינתטי הופך את העקיבה למדויקת יותר.

שלישית, חוזים עתידיים הם הנכס הפיננסי הסחיר והנזיל ביותר בעולם. זה אומר שקל מאוד להיכנס ולצאת מפוזיציות במרווחי קנייה-מכירה אפסיים – יתרון שלא קיים בשכפול פיזי, כאשר מנסים לרכוש מניות שסחירותן אפסית.

כך שמנקודת מבטם של מנהלי הקרנות, שימוש בחוזים עתידיים מאפשר להוזיל משמעותית את העלויות התפעוליות של ניהול הקרן, מה שמוזיל בתורו את דמי הניהול עבור המשקיעים הפרטיים.

בשורה התחתונה

הסיבה שהקרנות המחקות בישראל על מדדי חו"ל חשופות בשיעורים גבוהים כל כך לנכסים נזילים וחסרי סיכון כמו פקדונות, מק"מים ואג"ח ממשלתי לטווח קצר היא שהן מחקות את המדד באמצעות חוזים עתידיים.

חוזה עתידי, מעצם טבעו, הוא מכשיר ממונף. המשמעות היא שרק חלק מזערי מסך נכסי הקרן דרוש בפועל כדי לפתוח פוזיציה בחוזה. בפועל רוב כספי המשקיעים נשמרים כעתודה – בנכסים שווי מזומן, ובעת הצורך משמשים להשלמת הבטחונות.

אסטרטגיה זו מאפשרת למנהל הקרן להוזיל עלויות, מה שמפחית בסופו של דבר את דמי הניהול הנגבים מהמשקיע עצמו.

גילוי נאות – אין לי פוזיציות או עניין אישי בקרנות הנזכרות בפוסט זה והן מובאות כאן כדוגמאות בלבד.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

94 תגובות

  1. מרגיש מרומה משהו…

    • לא חושבת שיש סיבה. למען ההגינות, הקרנות המחקות מפרסמות את אסטרטגיית הגלגול בתשקיפים שלהן, והן לא מתחייבות שם להחזיק מפורשות בניירות הערך על המדד.
      האם הייתי מעדיפה שכולן יעבדו לפי שכפול פיזי? בהחלט. הבעיה היא שזה עלול לייקר את דמי הניהול באופן משמעותי.
      חלופה אחרת היא אם במקום לקנות חוזה עתידי הקרן המחקה הישראלית פשוט תקנה ETF כמו VT וזה יהיה הנכס היחיד שלה. אבל במצב כזה… למה לא לקנות VT ישירות?

      • מה זה VT?

      • הסיבה להעדיף קרן מחקה ישראלית שמחזיקה VT על פני החזקה ישירה של VT היא שקרן מחקה לא יכולה למות ולכן המשקיע מקבל הגנה ממס הירושה האמריקאי. למרבה הצער אין קרן כזו.

  2. טל רחימה

    דורין שלום רב,

    ראשית אני נהנה בכל פעם שאני קורא את הפוסטים שלך
    ומקווה שתמשיכי כך

    שאלה ברשותך
    האם את מכירה קרן נאמנות / תעודת סל המחזיקה מניות ערך בחו"ל (אלומות מניות ערך חו"ל גובה 2.5%)

    בתודה מראש
    טל

    • מכירה. הנחת המוצא בקרנות אקטיביות היא שמנהל הקרן ישתמש במומחיותו / ידיעותיו / כדור הבדולח שלו כדי לסטות מהשוק ולתת משקלים שונים למניות שונות. הטענה היא שבאופן כזה, הקרן האקטיבית תשיג ביצועים גבוהים יותר, כלומר, התשואה שתשיג תהיה גבוהה הן מתשואת השוק והן מדמי הניהול האסטרונומיים (2.5%?!) שהיא גובה.

      3 נקודות ששווה לזכור כשמדובר בקרנות אקטיביות:

      1. במבחן המציאות, יש מעט מאוד קרנות שמצליחות לעשות את זה בעקביות ולאורך זמן.
      2. העובדה שקרן X הצליחה לעשות זאת בעבר לא מעידה שהיא תצליח לעשות זאת בעתיד.
      3. הסיכוי שלך כמשקיע לדעת מראש אילו מהן יצליחו בעתיד – שואף לאפס.

      לכן אני מעדיפה לקנות את השוק כולו ולשלם על זה כמה שפחות. כן, גם אם זה אומר בטווח הקצר "להתפשר על הממוצע". בטווח הארוך, יש בסיס להנחה שהתשואה שלי תהיה גבוהה משל מנהלי ההשקעות האקטיביים.

  3. היי דורין,

    תודה על הפוסט הזה, מעכשיו פשוט אפנה אליו כל פעם שישאלו בפורום מה זה קרן סינטטית או ידברו על דיבידנדים מקרן סינטטית.
    מה שכן חסר פה: זה הסבר ברור לגבי קרנות NTR ישראליות: בפועל קרנות אלו עושות פעולת מכירה\קנייה של חוזה כדי לגלם דיבידנד. מדד המחלק דיבידנד, מגלם את הדיבידנד ויורד בשיעור הדיבידנד ביום X. כלומר בפועל, רוב הסיכויים שמכירה\קנייה תגלם את מלואו הדיבידנד ולא דיבידנד אחרי מיסוי (גם אין פה שום מיסוי כי זאת קרן נאמנות ואין ניכוי מס דיבידנד במקור כי החוזה לא מחלק דיבידנד). לדעתי יש פה ישראבלוף רגיל שבו חברות מגדרות את עצמן ב25-30% מהדיבידנד ועל הדרך גובות עוד דמי ניהול. ניסיתי בעבר לדבר עם מנהל קרן כזאת ממגדל וברגע ששאלתי את השאלות, קיבלתי תשובה – זה מה יש, תבדוק האם הקרן עוקבת אחרי מדד NTR ולא הסכים לפרט יותר. זה רק מראה שקרן סינטטית זה מוצר לא שקוף.

  4. לא הבנתי משהו..
    אם זה משחק סכום ה0 וכל פעם שהקרן קונה חוזה היא בעצם "מנחשת" מה יהיה גובה המדד בעת המכירה אז איך היא מצליחה לשמור על עקיבה כל כך טובה? לכאורה כל פעם שהיא מוכרת חוזה לפני שהוא מגיע לפירעון היא צריכה או להפסיד כסף או להרוויח וכך טעות העקיבה הולכת וגדלה

    • לא בטוחה שהבנתי. חוזים עתידיים נסחרים בבורסה. עסקה בחוזה עתידי מתבצעת כשפקודת קניה פוגשת פקודת מכירה. מחיר הקניה והמכירה לא מאוד משנה משום שההתחשבנות היא יומיומית, לפי תשואת נכס הבסיס. המדד עולה ב-2%? חשבון המרג'ין מזוכה בכסף. המדד יורד? חשבון המרג'ין מחויב. כך התמורה בגין העקיבה נותרת זהה.

      • אבל לפי החוזה, בתאריך הפקיעה אמורים לשלם/לקבל את הסכום הספציפי שנקבע מראש, זה לא אמור מבטל את "ערכן"של הבטחונות?

        (התמונה של החתול הרגה אותי)

        • לא הבנתי עד הסוף אבל כנראה שהתשובה היא גלגול חוזים.
          אני מציינת שוב שהתמונה של החתול היתה גאונית XD

          • שאלה קטנה-
            ואם אין למי למכור את הפוזיציה כומר אף אחד לא רוצה לקנות, ואז מגיע תאריך הפקיעה בלי שהצלחנו לגלגל את החוזה? זה אפשרי שיקרה מצב כזה?

  5. חסרה לי תשובה לשאלה המעניינת ביותר: מהו הסיכון שאני, כמשקיע פסיבי שבסך הכל רוצה להשיג את תשואת השוק הממוצעת, חשוף אליו כשאני משקיע בקרן מחקה כזו?

    מכיוון שאין דבר כזה כמו ארוחת חינם, איפה ואיך אני משלם תמורת זה שאני לא צריך לשלם (בעקיפין על ידי תשואה נמוכה מתשואת השוק) תמורת עמלות ודמי ניהול הקרן?

  6. דורין
    האם כשקונים קרן מחקה שמחזיקה חוזה עתידי יש סיכון כלשהוא שהקרן תקרוס ונאבד את היחידות שרכשנו ?

  7. חוץ מהעתסקות הטכנית (כמו חידוש החוזה ובקרה של אחוז הביטחונות )

    למה לא ליישם השקעה פסיבית דרך חוזים עתידים בצורה ישירה לצורך הקטנת עלויות ?

  8. כרגיל, תודה רבה על ההסבר הבהיר.
    ומכאן שאלה – מה מונע ממני לבצע את אותן פעולות של מנהל הקרן ולהשקיע כך במדדים? מה המעטפת של הקרן המחקה תורמת לי, המשקיע?

  9. מדד-הים

    איזה סדר עשית לי בראש, תודה רבה. דווקא עכשיו זה לא נשמע רע כל כך כמו שזה היה נשמע קודם העיניין עם החוזים העתידיים, נשמע אפילו דיי cost effective ואפילו יכול להיות טיפה יותר זול למנהל קרן ETF (אפילו שהוא אמריקאי) מכיוון שאין צורך לקנות ולאזן כל כך הרבה מניות מה שכרוך בעליות כמו שהזכרת: קניה ומכירה, ספרדים במניות בעלות סחירות נמוכה, וכל מיני השלכות מס למינהן.
    כמובן שיש את החסרונות הברורים שזוהי לא החזקה פיזית.

    • מדד-הים

      תיקון: "ואפילו יכול להיות טיפה יותר זול למנהל קרן ETF" = ואפילו יכול להיות טיפה יותר זול מאשר למנהל קרן ETF.

  10. מתוך סקרנות, למה באמת סכום הנכסים בקרן שבדוגמה עובר את ה100%?

    • לדעתי זה כשל טכני שנובע מהאופן הדינאמי של ניהול נכסי הקרן והעברת כספים יומיומית לחשבון המרג'ין.

  11. עכשיו יש רק שני דברים לא ברורים: א) איך אפשר ליצור הצמדה לתשואת המדד ברוטו; ב) מה הסיכונים העודפים שבקרנות הסינתטיות לעומת אלו הפיזיות.

  12. לא סולדי YET

    פוסט מצוין! סוף סוף הבנתי מי נגד מי. תודה!

  13. מעניין וברור באוד!
    יש רק דבר אחד לא ברור:
    בפירוט של הנכסים בקרן DAX30, איפה ה- 5% שבאמת מופנים ל חשבון margin?

  14. דורין את מתפזרת מידי!!!!!!
    התחלת את הבלוג שלך יפה ולאט לאט את נכנסת לתחומים שמסובכים לנו מידי !!!
    למי יש כח להתחיל ולהתעמק בנבכי הבורסה ….גם ככה אין זמן לחיות את החיים הלחוצים האלה שבישראל…
    אולי תחזרי קצת לדורין הישנה ותעזרי לנו לבנות איזה תיק פשוט שיניב משהו בלי הרבה בלאגאן בייחוד בזמנים כמו היום בהם הריבית אפסית ואין היכן לשים את הכסף כבר הרבה זמן…
    אם מישהו בנה את התיק של הארי בראון הוא ממש הפסיד המון עקב נפילה מתמשכת בזהב וקריסה באגחים הארוכים שהם חלק נכבד מהתיק הזה…
    אולי תסבירי לנו מה לעשות כיום עם הכסף כדי שלא ישכב סתם בלי שום ריבית.
    את מתחילה להתפזר על כל מיני תחומים אחרים של הבורסה שלא ממש עוזרים ועושים לנו כאב ראש מיותר.
    אין כוונתי להעליב שהרי הבלוג שלך מצויין ומקור טוב לידע אבל בכל זאת…
    תודה

  15. תודה דורין, זה היה מעניין מאוד וברור מאוד.

    רציתי לשאול – מהם החסרונות מבחינתנו המשקיעים?
    האם בזמן מפולת בשווקים אנחנו לא נחשפים לסיכון רב יותר בגלל השימוש בחוזים עתידיים?

    וגם, בלי קשר, אשמח לשמוע קצת הסברים על התנודות הגדולות בשווקי המתכות בחודשים האחרונים.

    • הסיכון האינהרנטי נובע מהעובדה שמשתמשים כאן במינוף.
      מינוף פירושו שהמשקיע יכול להפסיד יותר ממה שהוא סיכן.
      כשאני משקיעה 100,000$ ב-ETF, אני יכולה להפסיד מקסימום 100,000$.

      בדוגמה לעיל, כשאני משקיעה 5,000$ בפוזיציה ממונפת בחוזה עתידי ששווה 100,000$, ונכס הבסיס יורד ב-5%, הפסדתי – 5000$, או 100% מסכום ההשקעה.
      אם נכס הבסיס יורד ב-10%, הפסדתי 10,000$, או 200%. כלומר, הפסדתי יותר מהסכום הראשוני שסיכנתי.
      הסיכון הזה ממותן במידה מסוימת לאור העובדה ש-pool המזומנים של הקרן גדול מאוד, ושהיא תמיד יכולה להטעין את חשבון המרג'ין שלה באותם מזומנים… ובכל זאת, קריסה של 90% עלולה להיות מסוכנת.

      • אבל סיכון זה יכול להתבטל , אם לא ממנפים את הפוזיציה. כלומר מחזיקים במק"מ 95000 $ ופותחים פוזיציה ממונפת בסכום 5000$. וכך אפשר לחסוך את דמי הניהול. אשמח לתיקון במידה ואני טועה

  16. דורין שלום,

    א. תודה על הפוסט הוא היה מאד מעניין ורלוונטי

    ב. יש לי בקה"ש קרנות מחקות ואני מבין שאני מפסיד פעמיים
    (1) אני משלם מס במקור מכיוון שזה NTR
    (2) אני לא מקבל דיבידנדים,
    אבל אני מרוויח מפני שדמי הניהול זולים

    ועל כן השאלה היא מה עדיף קרן מחקה סינתטית זולה וללא דיבידנדים שמשלמת מס במקור או
    תעודת סל (אני לא יודע אם זה כך) שמחזיקה פיזית, משלמת דיבידנדים, ודמי הניהול שלה גבוהים יותר

    ג. האם תעודות הסל הן אכן מחזיקות פיזית, משלמות דיבידנדים, לא משלמות מס במקור

    ד. כיצד תעודת הסל וגם הקרן נאמנות מחקה מבצעות גידור מפני שינויי מט"ח

    ה. האם הפתרון עבור קה"ש הוא להחזיק מספר תעודות סל לא מגודרות על מדדים שונים בעולם הצמודים למטבעות שונים ואז המטבעות מאזנים אחד את השני

    בתודה מראש
    טל

    • היי, אם הקרן מחקה את המדד לפי גרסת NTR, אתה *כן* מקבל את הדיבידנדים — הם מגולמים במחיר המדד (כאילו ששולמו והושקעו מחדש). זה נכון שההשקעה מחדש היא לאחר ניכוי מס דיבידנדים במקור. מקווה שזה עונה על שאלה ב'

      הסיכון בתעודת סל גבוה משמעותית משום ששם העקיבה הסינטתית מתבצעת בדרך אחרת לחלוטין – לא באמצעות חוזים עתידיים אלא באמצעות עסקאות SWAP. הסיכון בעסקאות SWAP הוא סיכון הצד שכנגד (כלומר, שספק ה-SWAP, בדרך כלל בנק גדול, יקרוס. הסיכון הזה קיים ואף התממש בעבר – מוזמן לחפש בגוגל על ETNים של ליהמן בראדרס). מקווה שזה עונה על שאלה ג'.

      גידור מט"ח מתבצע בדרך כלל ע"י רכישת חוזי FORWARD על שער הדולר בשער מסוים

      לא בטוחה שהבנתי את שאלה ה'. פיזור מטבעי עשוי להועיל בתרחישים מסוימים, ולהזיק בתרחישים אחרים.

  17. דורין, יש לי שאלה עקרונית.
    אני מבין ומכבד את האסטרטגיה שלך לעקוב באופן פאסיבי אחרי מדדים מסויימים בשוק ההון.
    אולם האם הדבר תקף גם כאשר ישנו סיכון גבוה למפולת בשוק, כפי שאירע ב-2000, 2008?
    האם את מקבלת מראש את ההפסדים שמפולת כזאת תגרום לתיק ההשקעות שלך?
    האם אינך מנסה כלל להימנע ממנה?
    צר לי אם כבר התייחסת לנושא הזה בעבר בבלוג שלך.
    לא קראתי את כל המאמרים.

    • תמיד יש סיכון גבוה למפולת בשוק. תמיד. ללא הסיכון הזה, לא היה פוטנציאל לתשואה גבוהה במניות, ואלמלא היה פוטנציאל לתשואה גבוהה במניות, אף אחד לא היה משקיע במניות. הדרך היחידה להקטין את הסיכון הסיסטמטי הזה היא לצמצם מראש את החשיפה למניות (כלומר, לא 100% מניות). הכלל של בנג'מין גרהם נשמע כמו כלל אצבע טוב — לא פחות מ-25%, לא יותר מ-75%.
      אני לא מנסה "להימנע" ממפולת משום שאף בן אנוש לא מסוגל לחזות מתי היא תגיע, כמה זמן היא תימשך וכמה חמור יהיה הנזק. אני יוצאת מנקודת הנחה שהמפולת בוא תבוא בשלב מסוים.

  18. עקרונית נראית כמו שיטת ניהול טובה, אבל יש לי כמה שאלות,

    1. אשמח אם תוכלי לבאר בדוג׳ פשוטה כיצד מתבצע ״גלגול חוזים״: מי מפסיד, מי מרוויח וכמה.

    2. מהי המשמעות של גלגול חוזים חוזרת ונשנית במקרה של מפולת רצינית במדד עבור הקרן המחקה עצמה? מהי המשמעות עבור המשקיע?

  19. זה היה פוסט מאיר עיניים במיוחד, עד עכשיו לא הבנתי שקרן מחקה ישראלית משלמת מס רווחי הון, אם ככה איזה קרנות מחקות אפשר לקנות בלי לשלם מס? אם הבנתי נכון לפי מה שקראתי בבלוג גם קרנות מחקות לא ישראליות מורידות מס במקור לאזרחים זרים.

    • קרן מחקה ישראלית על מדדים ישראלים לא תשלם מס דיבידנדים כל עוד היא מוגדרת "קרן פטורה".
      אי אפשר לקנות קרן מחקה על מדדי חו"ל ולהימנע מתשלום מס דיבידנדים במקור – זכור שזה מס שמשולם למדינת המקור (לדוגמה, חברה צרפתית תנכה מהדיבידנדים המשולמים לך מס לממשלת צרפת). אפשר להקטין את המס הזה דרך קניית קרנות איריות, משום שאירלנד נהנית מהסכמי מס מטיבים עם ארה"ב ומדינות אחרות בעולם. אני עובדת על פוסט משלים בנושא קרנות איריות.

  20. דורין שלום, האם החוזים העתידיים לא מכילים פרמיה של הזמן בדומה לאופציות והפרמיה מתאדה ככל שמועד הפקיעה קרב? האם הקרן מכסה את ההפרש הזה במה שהיא מניבה מהמק"מ? ואם זה המצב בריביות האפסיות הקיימות זה דיי קשה, לא?

  21. יש כאן משהו לא ברור?
    עד כמה שאני זוכר המלצת לקנות קרנות מחקות העוקבות אחרי מדדי חו"ל והמלצת להחזיק את מרבית הכסף שמושקע במניות בקרנות אלו בטענה שהשוק הישראלי קטן מדי ויש לדאוג לפיזור גאוגרפי מאוזן בכל העולם.
    אז מדוע אין לך ענין בקרנות האלו? האם
    יש איזה משהו לא כל כך טוב בהן?

    • אם אתה מתכוון לגילוי הנאות בסוף הפוסט, זה משהו שאני מחויבת להצהיר לפי תקנות רנ"ע. היעדר עניין אישי פירושו שאין לי אינטרס אישי שאנשים יקנו או לא יקנו את הקרנות הללו.

  22. ב-2013, עם עדכון בדצמבר 2014, פרסמת רשימת בתי השקעות לסחר עצמאי. האם זו הרשימה של כל בתי ההשקעות הגדולים המספקים את השירות הזה, או שהתווספו עוד? חיפשתי באינטרנט רשימה מקיפה ולא מצאתי. יועיל מאד אם תפרסמי הפניה לרשימה כזאת. ותודה על ההסברים הפשוטים והמרתקים.

  23. אז בעצם הדיבידנד ממוסה פעמיים, פעם אחת הוא מגולם במחיר החוזה ומגיע לדוד סאם ופעם שנייה בישראל כשאני מוכר את היחידות בקרן המחקה? לפי זה, עדיין אין סיבה לוותר על סנופי בקרן השתלמות כי בחשבון רגיל אשלם 25% מס רווח הון בלי שיתחשבו על המס ששילמתי על הדיבידנד.

  24. יחזקאל

    שאלה לדורין:
    מוכר האופציה למעשה מוכר ביטוח כנגד ירידת המדד (מדד המניות בדוגמה שלך).
    תמורת הביטוח הוא גובה מחיר.
    מחיר זה יוצר פער שלילי בין תשואת הקרן לתשואת מדד המניות.
    מאידך, יתרת הכסף (95% בדוגמא שלך) המושקעת במקמ תקטין את הפער השלילי.
    האם בריביות נמוכות (כמו היום) לא נוצר מצב בו תשואות הקרן מפגרות אחרי מדד המניות?

  25. עצמאית

    כרגיל, תודה רבה לך על התרגום הבהיר מ"סינית" לעברית!

  26. נדמה לי שנפל לי אסימון שבטח ברור כבר מזמן לכולכם. תמיד תהיתי מה מניע תאגידים גדולים לגדול עוד יותר ומדוע הם לא מסתפקים במעמד המכובד שלהם. התשובה שעולה לי כעת היא – קרנות מחקות מדד (פיזיות ו/או סינטטיות). בשביל תאגיד ירידה מתחת לדירוג 25 או 50 או 100 החברות הגדולות משמעה הפסד של המון כסף, שזורם אליו ממשקיעים (פרטיים ומוסדיים). היות ומשמעותו של דירוג החברות הגדולות הוא כלכלי, הוא בעצם מקבע את מעמדן של החברות האלה בכך שהוא מספק להן אספקה עצומה של כסף להשקעות ולקניית מתחרים. זו אולי גם סיבה נוספת לכך שתאגידים גדולים לא מגבילים את עצמם לתחום אחד של מסחר או ייצור, כי שאיפתם היא לאגד כמה שיותר תחומים בשביל לצבור כמה שיותר נפח בשוק. בעצם יתכן, שציבור המשקיעים, ברכישת קרנות מחקות מדד, מחזק את התאגידים הגדולים הרבה יותר מאשר ציבור הצרכנים, "עבדי המדיה הפרסומית". תקנו אותי אם אני טועה.

    • ממתי הכסף של מניה שאני קונה מגיע לחברה עצמה ?
      כשאני קונה מניה אני רקנה אותה ממשקיע אחר שהחליט למכור את אותה מניה.

  27. למדתי המון, תודה רבה! סופסוף אני מבין מה זה קרן מחקה סינתטית.
    טוב ללמוד כאן בכל פעם מושג חדש!

  28. לסולידית שלום
    מבקש לברר אם הקדשת אי פעם בעבר את הטור שלך לליבון נושא קרנות הגידור. מתוך קריאה ספורדית בגוגל עולה תמונה מורכבת ומסובכת, הנוקטת בביטויים נוגדים למדי, מ"מסוכנת" ל"סולידית", והמציינת את מעלותיה כמבדלות אותה מדרך התנהלות שוק ההון. לכך יש להוסיף את פרק העלויות, עמלות הצלחה משמעותיות למנפיקים, וגובה השקעה נכבד, אך גם פה התמונה אינה אחידה וחד משמעית. תודה על התייחסותך לשאלותי, והוקרה על פועלך.

  29. דורין תודה .האם אפשר לקנות קרן מחקה נגיד על מדד 25 וגם חוזה עתידי על אותו מדד וכך להבטיח את הירידות או שהאני מפספס משהו ,

  30. נראה לי שיש קצת בעיה עם חוזה עתידי מסוג זה.
    עד כמה שהבנתי חוזה עתידי פרושו שהקרן מתחייבת לקנות את המניות המרכיבות את המדד הזה (בדוגמא שלנו זה מדד ה-DAX30) בעתיד.
    נניח שעתיד זה הוא 3 חודשים.
    לצורך הצגת הבעיה אצא מתוך הנחה שמדד זה עולה ב-8% כל שנה כלומר 2% בכל רבעון. אני אצא מתוך הנחה שמדד זה עולה באופן יציב ללא תנודתיות (למרות שאני יודע שבמדד המניות יש תנודתיות רבה אני לא חושב שזה רלוונטי לצורך הבעיה שאני עומד לדבר עליה).
    נניח לרגע שמדד ה-DAX30 עומד היום על שער של 10000. אם הקרן תקנה חוזה עתידי ל-3 חודשים על מדד זה הרי מן הסתם היא תקנה אותו בשער שהוא צפוי להיות בו בעוד רבעון כלומר בשער של 10200. אז היא תפסיד את כל עליית מדד זה. יומיים לפני ממוש החוזה הקרן תמכור אותו (במחיר שהוא פחות או יותר המחיר שהיא קנתה אותו) ותקנה שוב חוזה עתידי על המדד ל-3 חודשים במחיר שסביר להניח שיהיה המחיר הצפוי של מדד זה. שזה יהיה בערך 10400. כשחוזה זה יהיה קרוב לפקיעה היא תמכור אותו (בערך במחיר שהיא קנתה אותו).
    בנוסף כל רבעון תצטרך הקרן לשלם עמלות קניה ומכירה של החוזים העתידיים.
    אז איזה רווח יש לקרן מתהליכים אלו?

    • "השער שצפוי להיות" כהגדרתך, בדרך כלל ממש אינו השער שיהיה בסופו של דבר.
      זאת הבעיה, שאף אחד לא ממש יודע מה יהיה השער באמת, לא רק בעוד 3 חודשים, אלא אפילו בעוד יום ואפילו בעוד שעה…
      מניות זה לא מק"מ ולא פק"מ

    • התכוונתי למשהו אחר:
      הקרן הזו לא קונה את המדד מעולם היא רק קונה ומוכרת חוזים עתידיים.
      הקרן הנ"ל מחזיקה את מרבית כספה בנכסים דלי סיכון כלומר בנכסים בעלי תשואה אפסית.
      כלומר תשואת הקרן לאורך זמן תהיה אפסית היא לא תספוג את הרווחים הגבוהים של עליות מדדי המניות כי היא לא מחזיקה בהן.
      מצד שני יש לה תנודתיות גבוהה בגלל התחיבויותיה בחוזים העתידיים.
      יוצא מזה שזו קרן בעלת תשואה אפסית ותנודתיות גבוהה. ממש לא משתלם להחזיק בה.

      אם טעיתי בניתוח שלי אבקשכם לתקן אותי ולהסביר לי היכן טעיתי.

      • אז תפצל אותה, בדמיונך, לשתי קרנות נפרדות.
        אחת סולידית לגמרי והשניה כולה חוזים עתידיים.
        עכשיו מסתדר לך?

        • נניח שאני עושה זאת.
          אז השאלה האם הקרן קונה חוזה עתידי במחיר של המדד כיום?
          כלומר נניח שהקרן קונה חוזה עתידי על ה-DAX30 לשלושה חודשים אז האם היא מתחייבת בחוזה לקנות בשער המדד כיום?
          נניח שהיום באוגוסט הקרן קונה חוזה עתידי לנובמבר ושער ה-DAX30 הוא 10000, האם בחוזה העתידי נקבע שהמחיר יהיה 10000 כמו היום?
          שאלה נוספת מהן עמלות הקניה והמכירה של חוזים אלו? אם העמלה לכל פעולה היא 0.1% אז במקרה של חוזים עתידיים ל-3 חודשים העמלות יגיעו ל-0.8% kabv/

          • קרא שוב בכתבה מה זה חוזה עתידי. לפי השאלה שלך אני רואה שלא שמת לב מה בדיוק כתוב שם.

  31. "מקובל לראות במדד ת"א 25, המשקף את השינוי בערך השוק של 25 החברות הציבוריות הגדולות"
    לא מדויק.
    המדד לא משקף שינוי ערך.
    השינוי היומי במדד, באחוזים, משקף את השינוי בשווי השוק של המניות הכלולות במדד, באותו יום.
    החל מ 2016 יהיו במדד הנ"ל 35 מניות במקום 25. כך פורסם השבוע.

  32. תודה על ההסבר. מרתק. רק כותרת אחת חסרה לי והיא הייתה הסיבה בגללה חיכיתי לפוסט הזה. מה החסרון לעומת etf? מהסבר זה מחקה חול מושלמת.
    הרי החוק אומר להשקיע במה שמבינים, אני מעכשיו מבין את מחקה על חול ואני גם רואה יותר בבירור את היתרון על השקעה בקרנות עם סיכון מטח ועמלות העברה.

  33. למשקיע פאסיבי אמיתי אין עניין להחזיק במשהו שהוא לא VT/VTI+VXUS ודומיהם ברכיב המנייתי.
    הסיכון המהותי הוא סיכון תנודות במט"ח, אך עם רכישות לאורך זמן הוא יתאזן.
    נחה עליך רוח ציונית? תחזיק קרן מחקה מדד ת"א 100 בשיעור הגיוני משווי התיק.
    למתחילים אמליץ לקרוא את המדריך לבניית תיק פאסיבי בבלוג "התמונה הגדולה".

    לבעלת הבית,
    אני קורא את הבלוג מראשית דרכו.
    בהתחלה היה עוקצני, בועט, חסר רחמים.
    תענוג.
    היום מרגיש כמו מדור צרכנות פיננסית ב YNET.
    מניח שההצלחה גובה את המחיר…..מהקוראים.

    • רמי יקר, כתבתי את הפוסט במענה לשאלה שעלתה מהקוראים. לפני שכתבתי את הפוסט הזה לא נמצא ברשת אף הסבר מניח את הדעת בנושא אופן הפעולה של קרנות מחקות סינטתיות. מדבריך אני מבינה שעשיתי עבודה לא טובה שמתבטאת ב"גביית מחיר". צר לי על כך.

      ברמה הכללית יותר, הסר דאגה מלבך. תגובות מסוג זה — שלמען האמת, הולכות ומצטברות (במענה לפוסטים פיננסיים, לפחות) — מחישות את קיצו של הבלוג הזה, משום שאני מבינה מהן שאין טעם בכתיבתי.

      אני לא רוצה לבזבז את הזמן המוגבל שלי על דברים מיותרים, ובטח שלא לבזבז את זמנם של הקוראים.
      תודה על האינפוט, בכל מקרה.
      דורין

      • האמת שלא ברור מה יוצא לך מהפעלת הבלוג. את מבזבזת את זמנך.
        הכול נעשה בחינם, במקום לגבות דמי מנוי חודשיים.

        • מהותית, אני לא מודדת את הזמן שלי במונחים של הכנסה. אני הרבה מעבר לשלב הזה. אילו זה היה המצב, הייתי מרוויחה הרבה מאוד כסף במשרה מכניסה מאוד (ורעילה מאוד).
          מוסרית, אם אגבה כסף על התכנים האלה, במה אהיה שונה מחמסני התעשיה הפיננסית שכנגדה אני יוצאת?
          תפעולית, הבלוג רשום במס הכנסה תחת סעיף "פרסום" (כי זו הדרך שבחרתי לכסות את ההוצאות), ואין לי עניין להתחיל להסביר להם מדוע אני לוקחת כסף מאנשים שלא משלמים עבור שירותי פרסום.

          • נו באמת. החלטת להיות צדיקה ולהפעיל בלוג בלי רווח?
            ממתי צריך להסביר למס הכנסה?
            מדווחים בדוח שנתי על הכנסות וזהו. למה את חוששת מזה?
            חוץ מזה הוכחה נוספת לכך שהבלוג כבר לא מועיל כמו פעם היא פתיחת בלוגים חלופיים על ידי גולשי הבלוג כמו בלוג מניות דיבידנד ועוד בלוג תיעוד מסע שמישהו פתח.

          • אגב
            תשלום על קריאת תכנים שאת מפרסמת זה בהחלט נכנס תחת קטגוריית פירסום.

          • אני בד"כ נמנע מלהגיב כי אני לא חושב שיש לי מה לתרום\להוסיף בד"כ אך הפעם הייתי חייב! זהו בלוג שלקחתי ממנו המון תובנות והתאמתי אותן לדרך החיים שלי והוא אחד הטובים ברשת (אם לא ה…), מה שלא התאים פשוט לא נלקח בחשבון אך בין זה לבין להגיב תגובות מגעילות שאין בהן שום ערך מוסף לנאמר בפוסט (@רמי ושות') ההבדל הוא ענק.
            דורין, אני מאמין שלא אחטא לאמת אם אומר שאת עושה שירות מעולה להרבה אנשים גם אם הם לא משמיעים את קולם וזה מה שחשוב באמת.

    • @רמי – למה אתה חושב שאתה האוטוריטה שקובעת מה משקיעים פסיביים צריכים ולא צריכים לעשות?
      משקיע פסיבי שלא רוצה להתעסק עם דולרים לא צריך לרכוש בכוח ניירות של וואנגארד.
      לא כל משקיע פסיבי רוצה את אותם הדברים והדרך להשגת המטרה הסופית לרוב האנשים הרבה יותר חשובה מהשגת המטרה עצמה.

    • לרמי-הביקורת שלך הייתה לא לעניין-לא כולנו פסיביים באותה מידה,כמו שדורין -לא מחכה את ארי בראון באותו אופן.

      "בהתחלה היה עוקצני, בועט, חסר רחמים."-חסר רחמים למה זה בדיוק טוב.

  34. אני לא אוהב לכתוב תגובות אבל הפעם הדיסונס שבר אותי
    פוסט שנכתב בהשקעה, בתגובה להמון דיונים ותהיות של רבים, כולל שלי, בנושא הקרנות המחקות ומקסום מירבי של קרן ההשתלמות (פוסט על קרנות איריות בדרך, יש!!!!!)
    ומצד שני השתלחות די פרועה של אנשים שלא טרחו לעשות שום מחקר ומשגרים תלונות
    אני בדקתי בחשבוניות שלי ונראה לי שהמנוי שלי על הבלוג הזה הוא בחינם.
    אני בכלל לא מסוגל להבין איך אפשר להתלונן?

    חבל שמיעוט קולני יהרוס. אז מה עושים? חוסר נימוס אני לא מאמין שאפשר לפתור אחרי גיל 10
    אפשר אז רק להתבטא, כי יש פה אני מאמין הרבה אנשים שלומדים מהאתר ומהפורום המון ואני אחד מהם.

    • זו הבעיה – שהוא בחינם. אתה וכולם צריכים להתחיל לשלם על תוכן איכותי.

  35. סולידית יקרה,
    נא להתעלם מהקולות המלעיזים, שיחפשו להם מקום אחר.
    אני ורבים אחרים נהנים ולומדים המון מהתכנים שאת מפרסמת.
    מחכה כרגיל לפוסט הבא שלך.

  36. סולידית יקרה : בדרך כלל אני לא מגיבה אך לאור תשובתך לרמי… לא כולנו רמי!! אני מאוד אוהבת את ההעשרה הפיננסית שיש במאמרים שלך ומאוד אוהבת ללמוד ולהחכים. תודה על השרות החשוב שאת עושה. לא בכל המאמרים אפשר לקלוע לטעם כל הקוראים, אין מה לעשות. נא המשיכי להאיר את עינינו. תודה מראש, שרון

  37. פשוט תודה על ההסברים. הרוב השקט נהנה ומחכים.

  38. גם אני מצטרף להנ"ל. אל תשימי לב לכל המלעיזים (אולי הם אנשי תעשיית הפיננסים..)

  39. הם 100% אנשי התעשייה הפיננסית שסובלים מהתאגדויות כמו שלנו. אני מצפה בכיליון עיניים לכל פוסט שלך ותמיד מרוצה מהתוצר.

  40. ממליצה לכל המלעיזים והקשקשנים למצוא לעצמם חיים. לו הייתה לכם אידיאולוגיה כלשהי בחיים, הייתם גם אתם רוצים לחלוק אותה עם אנשים אחרים, רחמנא ליצלן, אפילו בחינם. מה שכתוב כאן לא טוב לכם? לבריאות. אל תהיו פה ותבזבזו לנו מקום במסך עם תגובות מטופשות.

    דורין – הבלוג שלך מצוין ונותן שירות ראשון במעלה לקוראים רבים. לא רק זה, אלא שהוא הרבה יותר חשוב מהאינפורמציה הפיננסית שבתוכו (החשובה כל כך!), כי הוא פורץ דרך מבחינה אידיאולוגית וערכית.
    וכמו בכל מהפכה (די לצרכנות ולשעבוד העצמי, כבר אמרנו?), תמיד יקומו ויצעקו אלו שלא רוצים שיקראו תיגר על השקפת העולם שלהם ויעלו את האפשרות שהם, חס וחלילה, יצטרכו לקום מהספה והמזגן ולעשות עם עצמם משהו חדש. וזה עוד בלי לספור את אלו שמרוויחים עמלות מאוכלוסיית הפראיירים הפיננסיים, שאנחנו כבר לא נהיה חלק מהם.
    בקיצור, שלא יבלבלו לך ולנו את המוח. את משפיעה ועשית שינוי ממשי בחיים של רבים מאיתנו (זה בלבד כבר שווה את קיומו של הבלוג).
    לגבי המקטרגים – פשוט אל תאכילו את הטרול…. בסוף הם ישתעממו וילכו להטריד מישהו אחר.

  41. דורין,

    רשמת "המשמעות היא שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמחזיקים קרנות מחקות ישראליות על מדדי חו"ל במסגרת חשבונות שנהנים מפטור ממס רווח הון (כמו קרן השתלמות)."

    אם כך אז מה עדיף להחזיק שם במדדי חול?
    הרי גם ETF של ארהב ינוכה ממנו מס במקור על הדיוידנד (תקני אותי אם טועה)

  42. חברים,
    ראשית, דעתי לא חשובה.
    גם שלכם לא.
    כולנו אנשים עם חיים אמיתיים, שלעיתים מגיבים במרחב הווירטואלי.
    לפעמים אלו תגובות טובות ומחכימות, ולפעמים לא.

    הבלוג הזה שינה לי את השקפת החיים ותרם לי המון!!!!
    אני בטוח שגם לכם.
    דורין יודעת את זה.
    ביקורת בונה חשובה לעיתים יותר ממחמאה, ומשם באה התגובה הראשונה שלי, ממקום אמיתי ואכפתי.
    רואים שדורין לקחה אותה ככזו…התגובה שלה באה מאותו מקום.
    לא ציפיתי שהיא תגיב בכלל.
    דורין מנהלת עם הקוראים דו שיח בגובה העיניים.אין דברים כאלה !!!

    כקורא וותיק, אני מחכה ומתחבר לפוסטים שיוצאים לה מהנשמה, ושבדרך כלל עוסקים באידיאולוגיה דרך חיים ובפסיכולוגיה של המשקיע,
    פחות לפוסטים מוזמנים מראש ע"י קוראים לניתוח של תעודה זו או אחרת, למרות שהם מקצועיים ונותנים שירות מצויין.

    כתיבה היא אומנות,

    ציור שצוייר בהזמנה, לא יגיע בדרגתו לציור שצוייר מתוך מוזה של יצירה.

    • רמי,
      יש לך מה ללמוד על אופן הניסוח של ביקורת בונה, וגם על עולם האמנות, החל מהאחים ואן אייק ועד לגוסטב קלימט.

    • איחטיאנדרוביץ

      אתה פשוט חלאה קטנה, אין לי מילה אחרת.

  43. כיף לקרוא ולהשכיל, השקעה ,והשפה הרהוטה ,מה החיסרון בלקנות את כל מניות מדד 25 לפי אחוזי המשקל במדד אני מודע לעניין הנוחות.

  44. פוסט מעולה
    תודה

  45. תודה רבה. פעם ראשונה שאני קורא את הבלוג שלך, נהנתי מאוד ואף הצטרפתי לרשימת התפוצה.

    מה שלא הבנתי בכתבה: לו היא הייתה עוסקת בתעודות סל, הכל היה מסתדר לי. אבל היא עוסקת בקרנות מחקות, ואני הבנתי שההבדל העיקרי שבין קרן מחקה ובין תעודת סל הינו שהקרן המחקה מנטרלת סיכון מנפיק למשקיע בכך שהניירות אותם היא מחזיקה שייכים למשקיע, ולא למנפיק.

    איך זה מסתדר עם אי החזקה של הניירות?

  46. ספרתי את מספר המניות במדד 25 כאן בתחילת ההסבר,ספרתי 27 ביחד עם יה"ש ,למה?

  47. היי דורין,
    בדיוק קראתי את הפוסט שלך בבלוג על הקרן המחקה במחזיקה במק"מ.
    עיינתי בתגובות, וראיתי שענית לאחת התגובות שהיא "מחישה את קיצו של הבלוג".

    רק רציתי להגיד לך, שלפחות בעיניי שום פוסט בבלוג, ובטח ובטח שלא פוסטים פיננסיים (שבשבילם בעיקר אני אישית נכנס לבלוג), הוא לא "מיותר".

    אני קורא את הבלוג שלך מראשיתו, קראתי את כל הפוסטים, הוא מעולה ועוזר לי מאוד ללמוד ולהשכיל, שלא לדבר על ההשפעה לטובה שיש לו עליי בגישה לחיים, לחסוך יותר וכו'.
    אני בטוח שהוא עוזר גם להרבה אחרים.

    אני לא יודע כמה תגובות את מקבלת שהבלוג שלך הוא "מיותר", אבל זה ממש ממש לא נכון.
    אין לי שום השפעה על זה, אבל אני מקווה שלא תפסיקי לכתוב.

    זה הכול, מקווה שקראת.
    תודה על הכול,
    אריאל

  48. היי דורין,

    אני מכור לבלוג שלך וקורא כל כתבה כמה פעמים. בבקשה אל תפסיקי לכתוב וכמו שאת ממליצה לנתק את הרגש בעולם המניות אני ממליץ לך לנתק את הרגש בעולם הטוקבקים.

    חוץ מזה רציתי לשאול – האם מנגנון התפעול של הקרנות המחקות שאת מתארת כאן בעצם אומר שבשום שלב הכסף שאני מכניס (ברכישת יחידות ההשתתפות בקרן) מגיע לחברות שנמצאות במדד? כלומר אני משקיע במדד מבלי שהכסף באמת נכנס למדד או יותר נכון לחברות שבו?

    אם אכן כך אז יש לכך השלכות נוספות כמו למשל העובדה שאני משקיע במדד מבלי שאני משפיע עליו כלל. לצורך העניין אם מישהו ירכוש טריולנים של יחידות השתתפות בקרן מחקה (ישראלית) לא תהיה לזה שום השפעה על המדד שהקרן מחקה אותו?

    תודה!
    עמוס

  49. השאלה הבאוה אולי טיפשית אבל מכיוון שהקרנות המחקות על מדדי חוץ מחזיקות מק"מ ואג"ח מקומיים, האם יש לשקלל אותן בחלק האג"חי של התיק או בחלק המנייתי שלו?

    באתר בנק הפועלים, למשל, בניתוח התפלגות תיק ההשקעות הן מופיעות תחת אג"ח.

  50. עוקבת נאמנה

    דורין,

    תודה רבה לך על הזמן שאת משקיעה בנו,
    אני קוראת כל מה שאת כותבת,
    מבינה חצי,

    בבקשה אל תעזבי אותנו לבד בחושך !
    אני רצינית,

    אני לדוגמה ,
    הייתי פעם מנסה לתזמן בבורסה,
    עדיין מדי פעם , עולה בי רצון עז ( סוג של נטיה קלה להימורים )
    רק הקריאה בבלוג גרמה לי להפסיק,
    לחלום על התעשרות קלה דרך הבורסה,

    עכשיו, כשקול קטן אומר לי ,
    שהנה היתה ירידה של 5% וזה הזמן להרביץ מכה,
    אני נזכרת בכל העצות שקראתי פה, שלך , ושל כל המגיבים,
    ונכון שאסור לכם ליעץ,
    אבל לי מותר ללמוד מניסיונם של אחרים,

    שוב תודה רבה
    וכל הכבוד לך.

  51. היי דורין,
    נכנסתי לפירוט ההחזקות המלא של קרן מחקה MTF (אקסל) וראיתי שהם מחזיקים בחוזים רגילים על סנופי, ולא NTR. מצרף הקישור – http://maya.tase.co.il/fund/5117965
    עדיין לא מצליח להבין איך הם מצליחים לגלם את הדיבידנד..
    מה דעתך?

  52. ביולוג ירושלמי

    מתנצל שאוף טופיק לפוסט, אבל בהחלט און טופיק לתגובת ה"ביקורת בונה":
    דורין, שלא יהיה לך ספק קל שבקלים – הבלוג שלך שינה ללא מעט אנשים את החיים, כולל את אלו שלי כמובן.
    אין טעם שאכנס למספרים אבל להערכתי הגסה כמה אלפים.
    מקבל תזכורות למייל, מיד נכנס וקורא בשקיקה. אפילו מתעניין וקורא עד הסוף, כולל את כל התגובות, של פוסטים שלא מעניינים אותי (ברצינות!) כי אני יודע שאוכל לשאוב מהם ידע שאולי יעיר בי ניצוץ, שאזדקק לו בהמשך ושאוכל לחזור אליו.
    את, בעצמך, בכח מחשבתך ומוחך, בזכות מה שהצלחת ללמוד ולהשכיל את עצמך (ובזכות הפלטפורמה – המרשתת) הצלחת ומצליחה להשפיע בצורה שהיא בל תתואר על מעגלים של אנשים מסביב למעגלים.
    לא כולנו רוצים או נמשכים לעצמאות כלכלית שהיא אולי הדובדבן שבקצפת, אבל רובנו מחפשים לשפר, להתייעל, להיות נבונים יותר ולהחכים מאלו שעשו את המסלול לפנינו ומוכנים לחלוק מהידע ומהניסיון שלהם.
    האמת היא שאין לי מושג איך הגעתי לבלוג שלך (לא מכתבה במאקו), איכשהוא נתקלתי בו ונשאבתי אליו… ועכשיו אני נשאב יותר ויותר לפורום ולתובנות שאני מצליח להשיג ממנו ומהאנשים המצוינים שנמצאים בו.
    אם לא את שרשמת פוסטים בנושאים שאני לא מבין בהם בשום כלום ושום דבר, לא הייתי מנסה לברר בכלל מה זו קרן השתלמות ולמה אני צריך לדאוג מדמי הניהול שלה, מהו מק"מ, מה זה מח"מ ומה כל הקיצורים הללו שהם לא בביולוגיה… מעולם לא התעניינתי במצב הפנסיה שלי כמו אחרי שקראתי פוסטים שלך בנושא…
    להמשיך?
    כמו שכתבה אחת שמעליי – בבקשה אל תעזבי אותנו לבד בחושך!.
    אני רושם זאת למרות שכמעט כולם בעבודה מסתלבטים עליי לפחות פעמיים בשבוע כשאני משתף את חלקם בתכנים שלדעתי יכולים לעניין אותם (כמו פחות צרכניזם ומסביב וגם כמעט כל אלו שצוחקים עליי עדיין לא יודעים מהם דמי הניהול בקרן הפנסיה שלהם ואני אשנה את זה!)… לא רק שהבלוג שלך מועיל, הוא משנה השקפות עולם, מטיח בך אמיתות ללא רחם ומסדר לך את המחשבות, מעניק תובנות ואפילו מטהר את הנפש.
    אעצור כאן.
    לשמחתי עברה כבר שנה וחצי מאז רשמת ש"מחישות את קיצו של הבלוג הזה" ככה שאני מבין שאת יודעת שההשפעה שלך בתור אדם על אחרים היא חשובה…
    *תודה רבה* על כל מה שאת עושה בשבילנו (מרשה לעצמי לדבר בשם אחרים שמעריכים את פועלך מאוד).

השאר תגובה