בית » עצמאות כלכלית » כמה אני שווה?

כמה אני שווה?

קרוב ל-3,000 איש הורידו את האקסולידית ( 😀 ) – גיליון מעקב ההוצאות שפרסמתי כאן היום לפני חודש.

בהנחה שלא השלכתם אותו לפח המחזור כאילו היה מפלגת מרכז טיפוסית, אמורה להיות לכם היום תמונה ברורה יחסית על תזרים המזומנים החודשי, ובעיקר על דליפות בדופן הספינה שרצוי לאטום (בדחיפות).

תזרים המזומנים מספק תמונה שלמה על התנהלותכם הפיננסית: כמה כסף נכנס, כמה יצא וכמה נשאר. על פניו — לא צריך יותר מזה כדי לדעת היכן אתם עומדים.

אלא שמעצם טבעו, התזרים לעולם ישקף מצב נתון הצופה לעתיד; הוא אינו מביא בחשבון את ההון שכבר צברתם, ושאמור לשמש כבסיס לחירותכם בעוד מספר שנים.

באופן לא מפתיע, כשם שיש אנשים שלא יודעים לאן זולג הכסף שלהם בכל חודש, כך ישנם כאלה שאין להם קצה של מושג כמה הם שווים (למעט הבנה ערטילאית שהם "תמיד במינוס", כלומר, שלנצח יהיו להם יותר התחייבויות מנכסים).

הבורות המדהימה הזו תוקעת רבים במקומם, ובחלק מהמקרים גורמת להם לשקוע עוד יותר. דייב רמזי, מחבר Total Money Makeover, כתב בשעתו ש-"אם לא תאמרו לכסף שלכם מה לעשות – הוא פשוט ילך." ממקומי הצנוע אוסיף, כי אם לא תדעו כמה כסף יש לכם מלכתחילה — הוא  פשוט לא יבוא.

השווי הנקי שלכם — סך כל הנכסים שבבעלותכם פחות הכסף שאתם חייבים לאחרים — משקף את החוסן הפיננסי שלכם ברגע נתון, תוך התייחסות למכלול הנכסים וההתחייבויות שצברתם בעבר. חישוב השווי הנקי הוא דרך מצוינת להשלים את המעקב למעקב ההוצאות וההכנסות,

לצד זאת, חשוב להבהיר ששווי נקי הוא לכל היותר כלי בארגז הכלים הפיננסי, לא אמת פיננסית מוחלטת. ככזה, אין דרך "נכונה" לחשב אותו: אופן החישוב משתנה בהתאם למטרה. למשל, כשמס הכנסה דורש מכם לדווח הצהרת הון, עליכם לכלול במסגרת נכסיכם את כל מה ששייך לכם — גם את שווי דירת המגורים שלכם, את ערך השוק של הרכב הפרטי ועוד.

בהקשר שבו עוסק הבלוג הזה — חירות כלכלית בגיל צעיר ככל האפשר — הנכסים היחידים הרלוונטיים לענייננו הם כאלה שמייצרים הכנסה שוטפת, ו/או שניתן להמיר אותם במהירות יחסית למזומנים מבלי לספוג הפסדי הון כבדים.

במילים אחרות, נכס ייכלל בחישוב השווי הנקי רק אם הוא הוא נכס מניב ו/או נזיל.

כך, אם אתם שואפים לפרוש מוקדם, לא תוכלו להחשיב את הסכום שהצטבר בקרן הפנסיה שלכם במניין הנכסים הנזילים, מפני שלפני גיל 60 לא תהיה לכם גישה לכספים. גם שווי בית המגורים שלכם (פחות משכנתא) לא נחשב כנכס לעניין פרישה מוקדמת, אלא אם אתם משכירים חדר או מגדלים פטריות כמהין בגינה.

כדי לסייע בעניין, בית התוכנה של הסולידית עבד שעות נוספות והוסיף גיליון נוסף לאקסולידית: "מעקב שווי נקי".

הגיליון פשוט יחסית ומחולק באופן כרונולוגי למספר תחומים:

★ נכסים נזילים / מניבים למימון פרישה מוקדמת – מזומנים, מניות, אגרות חוב, קרנות השתלמות, דירות להשקעה ועוד.

★ נכסים שאינם נזילים ו/או אינם מניבים  – דירה למגורים, רכב פרטי ועוד. מכיוון שנכסים אלה אינם משפיעים ישירות על השווי הנקי, אין חובה למלאם. אם אתם מתכננים לפרוש לפני גיל הפרישה המסורתי —  ראו חלק זה כרשות.

★ התחייבויות שונות – משכנתא, הלוואות, כרטיסי אשראי וכיוצ"ב – חלק זה אמור להיות די פשוט לתיעוד. אם אתם חייבים למישהו כסף, סביר להניח שהוא טרח לציין בכתב כמה בדיוק אתם חייבים לו.

★  שווי נקי – זהו חישוב אוטומטי של סך כל הנכסים פחות סך כל ההתחייבויות.

כדי להפיק תועלת מהגיליון, ראשית יצאו אותו למחשבכם (לחצו על "קובץ" ולאחר מכן "הורד כ-…"). אגב, משיקולי פרטיות זה לא מסוג הקבצים שהייתי משאירה חשוף. ממליצה להגן על המסמך בסיסמא, וממליצה עוד יותר לאחסנו בכונן מוצפן.

בשלב הבא, עליכם להחליט אם ברצונכם לחשב את השווי הנקי שלכם בלבד, או את השווי הנקי שלכם ושל בן / בת הזוג.

לאחר מכן, יש הזינו את הסכומים שהצטברו בקטגוריות: נכסים נזילים, נכסים לא נזילים והתחייבויות. כדי למלא את הפרטים תוכלו להיעזר בדו"חות רבעוניים שנשלחו אליכם מהמוסדות הפיננסים השונים. באשר לנכסים שאינכם יודעים את שווים המדויק, ניתן לתת אומדן גס. הקפידו לציין את מחיר השוק שהנכס אילו הייתם מוכרים אותו בתאריך הנקוב, ולא את התשואה מהנכס (זו שייכת למעקב ההוצאות/הכנסות).

שימו לב – הפעם הראשונה בה תמלאו את הגיליון עשויה לקחת זמן רב. בחודשים שלאחר מכן – זה יהיה הרבה יותר מהיר.

לאחר שתמלאו את כל הפרטים בקטגוריות לעיל, השווי הנקי יחושב באופן אוטומטי בחלקו התחתון של הגיליון. המחשבון יחשב, על בסיס ההוצאה השנתית המשוערת שלכם, כמה שנות  מחייה כבר חסכתם. אם השווי הנקי שלכם עולה על 25 שנות מחייה – זאת אומרת שאתם כבר עצמאיים כלכלית.

כמו כן, הגיליון יציג את הסכום שתוכלו כבר היום למשוך בבטחה מתיק ההשקעות שלכם (לפי כלל ה-4%) מבלי לחשוש שכל הכסף ייגמר לפני הזמן. לדוגמה, אם השווי הנקי שלכם הוא 500,000 ש"ח, אזי משיכת 4% תהיה שווה ל-20,000 ש"ח בשנה, או 1,666 ש"ח בחודש.

networth

חישוב השווי נקי מהווה מעין "צילום מסך" של התמונה הפיננסית הכוללת. מעקב חודשי (או אפילו רבעוני או שנתי) אחר השווי הנקי מאפשר להשוות בין תקופות זמן שונות ולהצביע  על שינויים ומגמות שחלו בהתנהלותכם הכלכלית.

השווי הנקי לא נותר קבוע – הוא משתנה לאורך זמן בתגובה לשינויים בהכנסה, בהרגלי הצריכה ובדפוסי החיסכון.  אם השווי עולה בהדרגה לאורך התקופה, פירוש הדבר שעליתם על דרך המלך — הקטנתם הוצאות, הגדלתם הכנסות, או שהשכלתם לעשות את שניהם. לעומת זאת, אם השווי מזגזג או חלילה יורד לאורך זמן, פירוש הדבר שיש בעיה תזרימית שמחייבת אבחון וטיפול מיידי.

מנסיון, ככל שהשווי הנקי מטפס, יעדים שאפתניים נעשים יותר ויותר מציאותיים. קשה לחשוב על זריקת מוטיבציה גדולה מזו. לכן – השקיעו את הזמן וחשבו כמה אתם שווים.

בונוס קטן לסיום:  בגיליון נפרד, הוספתי מחשבון צנוע המכונה "עד מתי". תכליתו, כשמו כן הוא, להציג כמה שנים נותרו לכם למכור לאחרים לפני שתוכלו לפרוש, וזאת כפונקציה של שיעור החיסכון, התשואה הצפויה מתיק ההשקעות שלכם ושיעור המשיכה השנתי מהתיק.

infinity

הייצוג המתמטי של השיעבוד. חוסך רק 0.01% מהכנסתך? לא נורא, רק עוד 186 שנים  ואתה חופשי 🙂

פירטתי בהרחבה על הנושא בפוסטים שונים כאן בבלוג, ולכן לא ארחיב כאן. אתם מוזמנים לשחק עם המחשבון ולראות כמה זמן צפוי למכור מי שפועל בהתאם לעצה המסורתית וחוסך 10% ממשכורתו, לעומת מי שחוסך 80% ממשכורתו.

מקווה שהמסמך יועיל. מוזמנים לשתף אותו בכל דרך שתראו לנכון.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

51 תגובות

  1. אבי ארנון

    בנוגע לחישוב השנים עד הפנסיה, נכון להכניס לפרמטרים בנוסחה גם את ההון הראשוני הקיים כיום.

  2. לא הבנתי למה לא ניתן להתחשב בקרן הפנסיה, שהרי היא יכולה להוות מקור הכנסה מגיל 60 וכך להקטין את המשיכה מהאפיקים הנזילים או לשיפור איכות החיים.
    באותו אופן אני סבור שצריך גם לקחת בחשבון את תשלומי הביטוח הלאומי שיתחילו להיות משולמים בגיל מסויים.

    • באותה מידה ניתן גם לכלול את שווי קצבת ביטוח לאומי — שלכשעצמה מספיקה לכיסוי של יותר מ-60% מהוצאותיי. העניין הוא שאני לא ממש רוצה להמתין עד גיל 60 כדי "לשפר את איכות החיים", כשם שאני לא רוצה להמתין לכסף עתידי כדי להפסיק לעבוד עכשיו. הבלוג הזה מכוון לאנשים צעירים יחסית (בני 20-40) שרוצים לפרוש בלי לקבל רשות מאף אחד. האם קרן הפנסיה יכולה לעזור? כן. האם היא יכולה לרפד את הכיס בגיל זקנה? בהחלט. האם ראוי לקבל על בסיסה החלטות הרות גורל בהווה, כל זמן שלא ניתן להנזיל את הכספים? לדעתי – לא ולא.

      • לגמרי לא ברור, הרי הייטקיסט בן 40 יש לו כמיליון שקל בפנסיות וכו…. להתעלם מזה??
        אפשר להנזיל את הכסף בפנסיה מיידית – רק צריך לשלם 35% מס על זה.
        אבל אפשר פשוט למשוך יותר מהכספים הנזילים עכשיו ומכספי הפנסיה (שלדוגמה יופקדו בקופת גמל מדדית) למשוך לכשיהיו נזילים. לכסף אין צבע.

        • ברמה התאורטית אתה צודק – בהחלט אפשר לכלול את החסכונות הפנסיוניים בניכוי קנס (350K במקרה הזה… לא חראם?).

          בפרקטיקה זה יותר מורכב. אם הההייטקיסט צבר מיליון ש"ח בפנסיה סביר להניח ששכרו בשלב זה גבוה מאוד ונמצא במדרגת מס מקסימלית או קרובה למקסימלית, הווה אומר הוא לא ישלם קנס של 35% כי אם את שיעור המס השולי (החוק מציין מפורשות – הגבוה מביניהם). וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על דרך החתחתים של היוון הפנסיה (כספים שהופקדו אחרי 2008 אינם ניתנים למשיכה כסכום חד-פעמי אלא בכפוף לסייגים מסוימים).

          • תיקון קטן, דווקא לא סביר להניח.
            מדרגת מס של 34% מגיעה עד שכר של 41,831 שקל ורק אז עולה ל48%.
            הייטקיסט שמקבל שכר מעט גבוה מזה סביר שהיה צובר פנסיה של סביבות השתי מיליון שקל עד גיל 40 לפי תשואות הפנסיה של ה15 השנים האחרונות.
            גם אם מביטים לטבלאות השכר רואים ששכר של מעל 41,831 הוא נדיר ומופיע רק בתפקידים ניהוליים מאד בכירים או לאנשים סופר-דופר טכנולוגיים.

            חוצמזה: ברמה הפראקטית המפה אינה הטרטוריה. כל כסף הוא ייצוג של מוסכמות.
            אם אדם יגיע לסצנריו קיצוני הוא יוכל למשוך את כספי הפנסיה עם קנס ואז לא חראם בכלל כי אני מניח שאין לכסף ב[פנסיה] ערך תזונתי 🙂 כפי שאין לכסף [לא בפנסיה] 🙂
            (להלן – "לכסף אין צבע")

            אם לא יגיע לסצנריו קיצוני הכספים מחכים לו/לה אי שם בין גילאי 62-67(או קצת למעלה מזה כי קרוב לוודאי שישונו התקנות) כמעט כפי שהמזומן שברשותו ימתין לו בבנק ביום למחרת.

            על כן, על השמרן לדעתי לרשום בספרים את הפנסיה לפי 65% מהסכום.

          • אכן. i stand corrected

          • מי שרוצה להתעקש על הסעיף הנ"ל יכול בכל זאת להוסיפו לתחום "נכסים שאינם נזילים ו/או אינם מניבים" תחת הסעיף [מסולידית] 🙂

          • כן, מה שגיא אמר- כמיליון ש"ח זה למשכורת הייטק שלגמרי לא בשמיים. משהו כמו ממוצע של 20 אש"ח למשך כ-15 שנה אמור להגיע לאזור הזה.
            ואגב התעלמתי מזה שמי שפורש יוכל לקבל כ45% מהכסף – את הפיצויים – בלי מס כלל אם ימשוך אותם בהדרגה לאורך תקופת הפרישה. אז אפקטיבית המס יהיה פחות מ35%.

            אבל, למה למשוך בכלל. אפשר להתייחס לכסף כחלק מההקצאה למניות ולשים אותו בקופת גמל מדדית (מותר לנייד כל פנסיה וביטוח מנהלים לקופה כזו). ויש כמובן באופק את האופציה של IRA.

            לדעתי כל העניין הזה שונה מהותית ממשהו כמו להתחשב בקצבת זקנה. הכסף בקופת הגמל הוא שלי עכשיו. זו לא הבטחה עתידית של הממשלה. אגב זה מעניין לחשב כמה שווה לי הכסף של קצבת הזקנה היום: ז"א כמה ש"ח יותר יכול פורש צעיר למשוך היום מהחסכונות הנוכחיים אם יבנה על זה שמקבלים את הקצבה בגיל פרישה. יצא לי כמה מאות שקלים בודדים. זניח.

            ואחרון, כמו שכבר הערתי בעבר, אלא אם פספסתי, נראה שממשיכה ההתעלמות ממס ריווחי הון בגיליון. שמרני זה לא. אם להיות שמרני המס הזה הוא 25%.
            אפקטיבית בשנים הראשונות הוא זניח אבל אחרי כמה עשרות שנים הוא מתקרב ל25%. חישבתי במדוייק והמס האפקטיבי לאורך 55שנה של פרישה יהיה משהו כמו 15%. (זה בהנחה שיש מס רק על הרווח הריאלי שזה לא לגמרי מדוייק לפי החוק כרגע: להבנתי מי שמשקיע בתעודות סל זרות ישירות, לדוגמה בוונגרד,ישלם מה גם על האינפלציה. זה יעלה את המס האפקטיבי בעוד 3-4% בממוצע לאורך התקופה)

          • לגבי מס רווח הון – לא התעלמתי מכך, מס שנותר לשלם מהווה אחת מההתחייבויות.

          • הערה להערה – לדעתי גם כספים שהופקדו על 2005 אפשר למשוך ללא מס אם לא עובדים מעל חצי שנה. אז דה פקטו לדעתי ללא מעט אנשים שכיום באזור גיל 40 המס על משיכה של כלל סכום הכסף בפנסיה יהיה פחות מ20% ולא 35%.

            ועוד אחת, החישוב של 15% מס אפקטיבי לאורך 55 שנות פרישה היה בהנחה שכל הכסף מושקע במניות ועושה 4% תשואה ריאלית בשנה. ככל שיש יותר שנות פרישה אחוז המס האפקטיבי יעלה (עד לחסם של 25% כמובן – אלא אם ישנו את החוק ויעלו גם את זה…)

            סיכום שלי, איך שלא הופכים את זה, וגם למי שצעיר, אין סיבה הגיונית להתעלם מהכסף שמופרש לפנסיה (ולרב הצווארון הלבן לא להתעלם גם מהכסף בפיצויים – אבל כל מקרה לגופו), לא בחישובים של כמה חוסכים בחודש ולא ב"כמה כסף יש לך". גם אחרי 35% מס זה יוצא הרבה כסף נוסף שנחסך על בסיס חודשי.

            לגבי הגיליון – אחזור על מה שכתבתי בעבר: הוא מאוד לא שמרני.
            מי שפרש על בסיס הנחת משיכה של 4% (במקרה הטוב זה סביר לפורש רגיל ל35 שנה, ממש לא לפורש צעיר) והוסיף על זה גם התעלמות ממס על ריווחי הון (יגלה לפתע בגיל מבוגר שכל חודש יש לו 20-25% פחות מהכסף שמשך או שלפתע יתחיל למשוך אפילו יותר מ4%) – מבשל לעצמו לאסון בגיל מבוגר.
            במקרה הזה יכול להיות שמה שיציל אותו זה הכסף בפנסיה שחשב התעלם ממנו ו/או קצבת הזקנה שחשב שלא בנה עליה.

            לדעתי לחישוב כמה כסף צריך לפרוש, מכפיל של כ400 על ההוצאות החודשיות שלך עובד סביר. זה מספר שמגלם 15% מס ומשיכה של 3.5% מהכסף כל שנה. אני לא בטוח שזה שמרני אבל לפחות זה לא מופרך בודאות.

          • אוקי, הגבתי לפני שראיתי את תגובתך – אני מאוד שמח לשמוע שהמס מגולם בגיליון

          • אוקיי אספן, מסכים.
            אני גם מזכיר שחיים את הווה תמיד בנקודה ולא ברצף של 30-40 שנה.
            משמע שגם אם התבצעה טעות הערכה , השוק נפל , קרה מקרה קיצון שלא נצפה
            ופתאום יש כסף שמספיק אפילו לכ 250 חודשים תמיד אפשר למצוא עבודה ליום או יומיים בשבוע אפילו בשכר מינימום ( היום זה כבר מתקרב ל 30 ש"ח) ולהשלים עוד 1000-2000 ש"ח לתקופת מה. אם זה לא יקרה לפורש הצעיר ביום לאחר פרישתו יתכן אף שהדבר לא יהיה לו כ"כ נורא. אולי הוא אפילו רחמנא לצלן קצת יהנה.
            היי , מסגרת היא דבר נפלא במיוחד אחרי ששוברים אותה 😉

          • הערה נוספת על הכסף שהופקד בתוכניות פנסיוניות.

            לגבי השאלה מתי למשוך, ברגע שפורשים או לדחות את המשיכה לגיל 60-70. גיא רמז על העניין הזה אבל שווה לדעתי לומר אותו במפורש:
            אם מושכים עכשיו משלמים "קנס" (מס) ואת השאר משקיעים איך שרוצים.
            לעומת זאת אם מעבירים את הכסף לקופת גמל מדדית אז גם הכסף שהייתי משלם כ-קנס "עובד בשבילי" וצובר תשואה. אז עדיף מבחינה זו לדחות את המשיכה כמה שיותר, גם אם בסוף נשלם "קנס" ונבחר להנזיל את הכסף.

            מי שחושב שיכול לנצח את השוק יאמר שאם ימשוך כעת את הכסף יוכל להשקיע איך שרוצה והתשואה העודפת שיעשה יותר מתכסה את האובדן של דחיית המס. יתכן אבל לדעתי שווה לחכות לראות מה יהיה עם IRA.

            אם כבר מחכים לגיל פרישה רשמי לפני הוצאה של הכסף אז מתבקשת השאלה האם לבחור לקבל קצבה או פשוט למשוך את הכל ולשלם את המס.
            אישית אין לי על זה דעה נחרצת עדיין. הגיגים:

            א. צריך לזכור שגם על קצבה יש מס. אני חושב שזה באזור 10-15%

            ב. הבטחה של קצבה לשארית חייך (annuity), שמנטרלת סיכוני שוק, תנודתיות, אריכות חיים וכו…. זה משהו ששווה כסף ויש לקחת אותו בחשבון. מצד שני יש להסתכל על הסיכונים החדשים שלקחת על עצמך.

            ג.
            אם אתה מוציא את הכסף, משלם נאמר 20% מס (כי על פיצויים לא משלם ויתכן שבכל מקרה זכאים למשוך סכום כלשהו בלי תשלום מס אז אולי פחות מ20%), ואז מושך 4% כל שנה זה מקביל אם אני לא טועה למקדם של כ 375 (אשמח אם מישהו יתקן אותי לגבי המספר הזה. אם משלמים 35% מס יצא לי שזה מקביל למקדם 500. אני מתעלם ממס ריווחי הון על הסכום השנתי שתמשוך כי כאמור גם על קצבה יש מס).

            אז תשווה את המקדם הזה למה שמציעים לך מי שרוצה לתת לך קצבה: אם המקדם שמציעים קטן מ-375 אז אולי קצבה גדולה יותר פלוס נטרול הסיכונים שהוזכרו בסעיף ב שווים את זה ואפשר להשאיר הכסף בפנסיה. (שוב, זה לגבי משקיע שלא מתיימר לנצח את השוק אם יוציא את הכסף).

          • גיא, כן, ואני שמח שאתה ממשיך להזכיר לי את זה – בסופו של דבר גישה והתנהלות בפרישה בכיוון שאתה מדבר עליו היא שנותנת את מרווח הביטחון היותר לא שביר – יותר מכל חישוב שמרני כזה או אחר.

          • הגיעו אלי שמועות שהניק שלי מבלבל ואני מוצא לנכון להבהיר: אני ממש לגמרי לא אסף נתן. מצטער על הבלבול.

          • אספן, אני רוצה לשים דגש על מה שאמרת,לא זוכר לי שדובר על כך בבלוג או בתגובות,
            והוא מאוד חשוב לדעתי …. על אפקטיביות המס בשנים הראשונות ….
            ————————————————————————————
            "אפקטיבית בשנים הראשונות [המס] הוא זניח אבל אחרי כמה עשרות שנים הוא מתקרב ל25%. חישבתי במדוייק והמס האפקטיבי לאורך 55שנה של פרישה יהיה משהו כמו 15%. (זה בהנחה שיש מס רק על הרווח הריאלי שזה לא לגמרי מדוייק לפי החוק כרגע: להבנתי מי שמשקיע בתעודות סל זרות ישירות, לדוגמה בוונגרד,ישלם מה גם על האינפלציה. זה יעלה את המס האפקטיבי בעוד 3-4% בממוצע לאורך התקופה)"
            ————————————————————————————-
            יש להודות ביושר שמי שמשקיע בוונגרד חוסך לערך רבע אחוז עמלות לשנה. בשלושים שנה יצטברו לו לערך 7-8% אחוזים יותר בחסכון. ב60 שנה יצטברו לו כ 15% יותר.
            אם התהליך של ירידת העמלות בארץ ימשיך במתווה שלו כנראה שהפערים יצטמצמו.

  3. משהו מוזר לי… שיחקתי קצת עם המספרים, בגיליון של "עד מתי!", וראיתי שככל שמורידים את שיעור המשיכה השנתית מהתיק לאחר הפרישה, מספר השנים לפרישה עולה – הפוך ממה שהייתי מצפה. פספסתי משהו? (הסיבה שרק שיחקתי היא שאני כבר די במצב הנכסף, או קרוב אליו ממש, ובכל מקרה ממשיך לחסוך כל חודש לא מעט 😉 )

    • כדי שתהיה מסוגל להוריד את שיעור המשיכה, עליך להחזיק בהון רב יותר. כדי לצבור יותר הון, עליך לעבוד יותר שנים.

      למשל: נניח שאני צריכה 5,000 ש"ח בחודש כדי לחיות. אם אני רוצה למשוך סכום זה ולעמוד בכלל 4%, עלי לצבור 1,500,000 ש"ח (4% מ-1.5 מיליון ש"ח הם 60,000 ש"ח בשנה או 5,000 ש"ח בחודש).

      נניח שאני שמרנית יותר לכן, אני מחליטה שאוכל לפרוש רק בנקודה שבה 5,000 ש"ח יהוו 3% מהתיק שלי. כדי שזה יקרה, עלי לחסוך 2,000,000 ש"ח (3% מ-2,000,000 הם 60,000 ש"ח בשנה או 5,000 ש"ח בחודש). כדי לחסוך סכום כזה, עלי למכור שנים רבות יותר לבוס.

  4. כרגיל נהדר! רק שימי לב שגם הקישור לשווי נקי מכוון למעקב הכנסות והוצאות, אלא אם פספסתי משהו במסמך

  5. כל הכבוד על האקסולידית!
    התנהלות נכונה עם כסף, התמחות בהשקעות ושוק ההון, והבלוג הזה מפתח אצלך מיומנות עסקיות, כל מעגל הקסמים של העולם הפיננסי:)

  6. אם בבעלותי דירה בה אני גר הרי שחסכתי את דמי השכירות –> ההוצאות קטנו –> החיסכון גדל שזה שקול לההכנסות גדלו והחיסכון גדל ולכן זהו נכס.
    הרי לו הייתה לך דירה ללא משכנתא והיית גרה בה יכולת להסתדר עם פחות נכסים בניירות ערך כי היית צריכה תזרים יותר קטן (אין הוצאות שכירות). אם כך איך ייתכן שדירת מגורים אינה נכס בעינייך?
    התשואה הריאלית משכר דירה בישראל היא סביב 3.5% נטו כי אין מיסים על דירה בה אני גר. חתיכת תשואה בשביל נכס סולידי באופן יחסי.
    בעיניי יש סתירה לוגית בלהתייחס למצב בו בעוד אני משלם שכר דירה לבעל הבית שלי ויש לי דירה אחרת אותה משכיר לאחרים למצב בו יש לי נכס מניב לעומת המצב בו אני הבעלים של הדירה בה אני גר כמצב שבו אין לי נכס מניב. אם שכר הדירה זהה (לצורך הדיון) בשניהם יש את אותו גודל חיסכון. בסנריו הראשון הוא נובע מהכנסה יותר גדולה (שחשופה למיסוי בעתיד ולסיכון של שוכר בעייתי) לעומת הסנריו השני בו ההוצאות קטנות יותר.

    במשל מתחום האנרגיה לו היית הבעלים של עסק רווחי שמייצר חשמל מפאנלים סולאריים היית מחשיבה אותו מן הסתם כנכס. לו היית הבעלים של פאנלים סולאריים שמספקים חשמל לביתך וחוסכים לך הוצאות האין זה נכס? זה שלא מכרתי את זה חזרה לשוק וקניתי ממנו חזרה (כי זה חלק מהצרכים / רצונות שלי) הופך את זה לפחות טוב או הגיוני מבחינה פיננסית קרה? לדעתי בדיוק ההיפך. מכיון שאני הוא הנהנה ושאין כאן עסקה שמס הכנסה מתערב בה הרי שהשימוש בנכס שבבעלותי עדיף.

    • מעניין. על אותו משקל, אם בבעלותי אדנית ואני מגדלת בה עגבניות, הרי שחסכתי את עלות קניית העגבניות בסופר, ההוצאות קטנו והחיסכון גדל. זה לא משנה את העובדה שהעגבניות (או הדירה) אינן השקעה, אלא מוצר צריכה שיש לו עלויות משלו (ביטוח דירה, לדוגמה).

      אנחנו עוסקים כאן בהערכת שווי נכסים במסגרת חישוב שווי נקי לצורכי פרישה מוקדמת (ע"ע מימון החיים ל-70~ שנה). אני טוענת שמחיר השוק של הנדל"ן שבבעלותך חסר חשיבות לצורך העניין. גם אם נניח שמחירו יזנק — מה זה עוזר לי, כפורשת צעירה, אם אין לי כוונה למכור את הבית בעתיד, אלא להמשיך לצרוך את שירותי הדיור שהוא מניב לי במהלך הפרישה? אם אני לא משקיעה ספקולטיבית בנדל"ן (קונה בזול ומנסה למכור ביוקר) , שווי הבית הוא לא רלוונטי.

      • מסכים איתך לגבי השווי של הדירה, הוא לא רלוונטי. כנל לגבי דירה להשקעה. הרי אם יוחלט ששוה למכור את הדירה ולוותר על השכירות ממניעים כלכליים (נגיד תשואה נמוכה) אפשר לעשות לכאורה את אותה החלטה בדירת המגורים, למכור את הדירה ולהתחיל לשלם שכירות לבעל דירה. זה לא שקול בדיוק אבל אם אין סיבה לרשום את הדירה למגורים לפי השווי שלה כך גם לגבי הדירה להשקעה (גילוי נאות לא עברתי על האקסל).
        לגבי האדנית, מכיון שהיא נותנת פירות הרי שהיא נכס. מכיון שהיא חוסכת לך כסף הרי שזו הייתה השקעה מוצלחת. גם השווי שלה לא מעניין, את לא מתכוונת למכור אותה.

        בכל מקרה רציתי להציג צד שמראה שאפשר להתייחס לדירת מגורים (אפילו עכשיו שכנראה שיש בועת נכסים ובטח בעבר במחירים נמוכים יותר) כאל נכס מכיון שהוא חוסך לי הוצאות דבר השקול להרויח את הסכום הזה נטו ממיסים. יש עוד ייתרונות בקניית דירה למגורים ובעיניי זה תחליף טוב הרבה יותר מהאלטרנטיבות בתיק של הארי בראון זהב, אג״ח או פוזיציית מזומן גדולה (אבל לא מבטל את הצורך בקופת חירום אלא להיפך זו צריכה להיות יותר גדולה).
        לא חייבים להסכים על ההגדרות ובין כה וכה אני מסכים איתך על הדברים העקרוניים.

        • דירת מגורים היא נכס. אוכל לממש אותה בעתיד אם יגמר לי הכסף, או אפילו למשוך היום יותר עב מימוש הדירה לעת זקנה ומעבר השכירות או בית אבות מפנק. לגבי ביטוח מנהלים אין לי מושג, אני בפנסיה תקציבית (

  7. עמוס מהמרכז

    M, המשמעות הכלכלית לכך שאתה גר בדירה היא שאתה צריך פחות כסף בחודש, כי אתה גר בה, ולכן תזרים המזומנים יכול להיות קטן יותר בהתאם למה שאתה צריך. נניח מ4000 זה הפך ל2000 שזה 500000 במקום מיליון.
    הדבר בא לידי ביטוי בתוך הנוסחה, פשוט בצד של ההורדה בהוצאות שגורמת לכך שתצטרך פחות "תזרים מזומנים".
    שורה תחתונה- אתה צודק, אבל זה כן בא לידי ביטוי בנוסחה שציינה דורין.

  8. תודה רבה!! מעולה כמו תמיד!
    נ.ב. הרגת אותי עם הלינק לפטריית כמהין.. 🙂

  9. בעבר בניתי ועדכנתי אחת לחודש את טבלת השווי הנקי שלי ואני מוכרח לשתף אתכם: זו חוויה מטלטלת נפשית.

    היו חודשים שבהם הייתי בעננים כשגיליתי כי הגידול החודשי בשווי שלי היה גדול פי כמה מהמשכורת החודשית. זה היה כיף ואפילו חגגתי על אפשרות לפרישה ממש קרובה..

    היו לעומת זאת תקופות שבהם הייתי בדיכאון עמוק כשגיליתי שאני הולך ומוחק את השווי שלי בקצב רצחני ולמרות שאני עובד, מרוויח יפה, חי בחשבון וחוסך המון הטבלה מראה שאני מחודש לחודש ממש מתרחק מפרישה ונידון לעבוד כנראה עד יומי האחרון.

    בשנת 2009 ,כשמחקתי בתוך מספר חודשים יותר ממיליון ש"ח מהשווי הנקי שלי זה ממש עשה לי רע. אשתי שתחייה אמרה לי שהיא לא מבינה למה אני עושה לעצמי רע כי הידיעה המדויקת של השווי הנקי העדכני לא עוזרת בכלום אלא רק מעיקה ומפריעה לישון בלילה.

    הפתרון שמצאתי היה להקשיב לאישה, לנהוג כמו בת יענה ולהפסיק לנהל את הטבלה ומאז אני חי בלי רכבת ההרים הרגשית הזו.
    מספיק לי פעם בשנה להציץ בסיכום החשבון שלי בבנק, בלי להשוות אחורנית, לקבל מושג איפה אני נמצא כלכלית ולהמשיך בחיי.

  10. הערה עקרונית: שיעור המשיכה המקסימלי מניח שמירה על הקרן. מי שיקפיד להתנהל כך ילך לעולמו וישאיר אחריו את הקרן. בהנחה שמדובר באדם שבחר להביא ילדים לעולם זה נחמד להשאיר להם משהו אולם הבעיה היא שלפי תוחלת החיים העכשווית עד שהילדים יראו משהו מהקרן הם עצמם כבר יהיו עם ילדים משלהם… מי שרוצה לעזור לילדיו בשלב ההתארגנות של החיים שלהם (לימודים אדמאיים, עזרה בדירה השכורה וכדומה) צריך לקחת בחשבון מתישהו הוצאה נוספת שתגדיל את הצורך למשוך מהקרן. במקרה שכזה יותר נכון לשקלל פנימה להוצאות העתידיות את העזרה לילדים בשלב שבו הם באמת צריכים אותה, גם על חשבון משיכה מהקרן והקטנתה אפילו עד לניצולה המלא עד לגיל 90 פלוס מינוס. כלומר לתת לילדים כשהם צריכים באמת ובסוף ללכת בלי להשאיר כלום….

    • ירדן, כתבתי התייחסות דומה לשלך. יש בעיה אחת בתאוריה שלך. לתת כשאתה צעיר ולהשאר בלי כלום כשאתה זקן וחולה זה בעייתי. זה פחות יעודד את יורשייך לטפל בך . כפי שהגיבה הסולידית באחת התגובות "מי שיטפל בי יקבל את כספי"- ואני מוסיף: עדיף להיות זקן חולה עם כסף מאשר זקן חולה בלי כלום (יותר עדיף להיות צעיר בריא ועם כסף).

  11. ירדן – תפסיקו לעזור כל כך לילדים! כל הכלכלה הישראלית מתבססת על העזרה מההורים והאוברדרפט (שזה תכלס אותו עקרון -לחיות מכסף שאול). איזו עוד חברה בעולם עד כדי כך בונה על העזרה מההורים (והאוברדרפט, עד כמה שידוע לי)? שהילדים ילמדו לעזור לעצמם ולא לבנות על כסף שאול. התחושה הבסיסית במדינה היא שתמיד יהיה על מי ליפול ומכאן בדיוק מתחילות כל הצרות – אנשים קונים בלי חשבון, מביאים ילדים בלי חשבון, ואחרי זה מתפלאים שיוקר המחיה מטפס. תכריחו אותם לקרוא וליישם את הבלוג הזה במקום לחסוך בשבילם.

  12. ענת – הנקודה לא היתה אם צריך או לא צריך לעזור לילדים. הנקודה שרציתי להדגיש היתה שצריך לחשוב מה המטרה של כל הסיפור הזה מבחינת הקרן. לגישתך על אחת כמה וכמה שלא צריך לשמור על הקרן כי ממילא את חושבת שלא צריך לעזור לילדים…

  13. סולידית יקרה!!
    שאלה לי אליך בעניין IRA
    לפי מה שבררתי בהדס ארזים ובמיטב כל סכום שיש ברשותי לצורך ניהול תיק בצורה עצמאית דרך IRA יהיה נעול בחברה למשך 5 שנים ללא אפשרות משיכה של כספים !! {אלא אם זה תשלום לקצבה שהמסלול הזה מאפשר למי שהינו פנסיונר ופותח מסלול IRA }.
    מה זה??????
    תבררי בבקשה…
    תודה !!

    • זה לא רק מיטב או הדס ארזים. זה החוק. קרן השתלמות היא סוג של קופת גמל, אך בשונה מקופות הגמל האחרות, שאותן ניתן לפדות כקצבה ומגיל 60 ואילך (אלא אם משלמים קנס שבירה), כספים שהופקדו בקרן השתלמות ניתן למשוך כסכום חד-פעמי ותוך פרק זמן קצר יותר, בהתאם לתנאים הבאים:
      1. לאחר 3 שנות הפקדה, למטרת השתלמות מקצועית.
      2. לאחר 6 שנות חיסכון, לכל מטרה.

  14. סולידית, התגובה שלי אמש משום מה נחתכה. שאלתי אם בהנתן יחיד שלא מעוניין להוריש אחריו, אין לו ילדים, האם גיבשת עקרונות לנוסחה של איזה אחוז מהתיק ניתן למשוך כך שהתיק מתכלה נגיד בגיל 95? כי להבנתי כלל 3 או 4% משאיר אצלנו את רוב התיק עד אין קץ. ברור לי שאין אין יודע יומו וכו, אבל בכל זאת.

    • משיכה קבועה יכולה לבצע את זה זה פשוא טור הנדסי של ההוצאות הקבועות והיוון לגיל 95 של החסכון לפי תשואה

      זה לא נורא מסובך ובד"כ גורר פחות כסף לפרישה (אבל מצריך הגדלת סכום חסכון נגד בצ"פים ובלתמי"ם)

  15. מאוד יפה,
    אני מצטרף להערה לגבי קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, חייבים להוסיף אותם לנכסים בתור "השקעה לטווח ארוך", ואז היציאה לעצמאות מתקצרת, ההערה לגבי זה שאי אפשר להוון את הביטוחים אינה מדוייקת ( מסובך אבל אפשר לחסוך במס) בעצם הבעיה הופכת ל צורך ב"הלוואת גישור" עד לפנסיהץ
    מדובר משיכת סכום כסף קבוע עד לפנסיה כך שיחד עם התשואה אותה "הלוואה" תרד לאפס .
    כלומר כל החיסון יעלם ואז הסכום הפנסיוני + חסכון הוני + הכנסות מנכסים מניבים ישלימו את הפרישה עד למוות, בגלל זה חשוב גם להכניס את הביטוח הלאומי לחישוב כי זה מקטין את החסכון הנדרש.

    בקיצור הרעיון יפה אבל יוצר דרישה לסכומי כסף גבוהים מדי, אני מסכים שלא כדאי להכניס דירה שגרם בה לחשבון, אלא אם כן רושמים אותה עם "קנס" היוון + עלות שכ"ד אלטרנטיבית (אם אין משכנתא)

  16. היי סולידית בקשר ל ira אני פנסיוני ומקבל פנסייה מלאה. , אם אני רוצה לפתוח תיק השקעות מנוהל עצמאית דרך ira מדוע צריך להמתין שוב 5 שנים? אני הרי בכנסייה וכל הקרבנות השתלמות וקופות הגמל של פנסיונרים הן נזילות!! את דוגלת בניהול תיק דרך ira שזה חכם אבל גם מסיונרים צריכים להמתין 5 שנים עד שיוכלו למשוך רווחים מהמסלול ira הזה? אולי מישהו מהקוראים יוכל לתת תשובה מפורטת על הנושא הזה שאת כה מהללת אותו אבל מסתבר שהוא איננו ישים כל כך כי מי מסכים לנהל תיק שרק בעוד 5 שנים יוכל להתחיל למשוך ממו רווחים… תודה על תשובה מפורטת

  17. תודה רבה! משהו לא ברור לי, האם בלשונית "עד מתי" אין התחשבות במה שחסכתי עד עכשיו ובתשואה עליו עד לפרישה? ועוד משהו: היום אני חיה ברמה מסוימת מסיבות שונות ואולי בפרישה אני מכוונת לרמת הוצאה אחרת, האם יש את האפשרות הזאת ב"עד מתי"?

  18. האם תוכלי בבקשה להסביר את (או להפנות להסבר של) החישוב שמבוצע בשורה האחרונה של מחשבון "עד מתי"?

    תודה!

    • היי ראסט, אני לא הסולידית אבל זה נראה לי פיתרון של משוואה פשוטה.
      מצד אחד של המשוואה יש את ההוצאות ומצד שני את המשיכה מתוך החיסכון שהצטבר.
      את החיסכון שהצטבר מחשבים ע"י נוסחה של טור הנדסי.
      כל היתר זה פשוט בידוד של מס' השנים שבהם הצטבר החיסכון. (משחקי לוגריתמים וכו')

  19. האם יש דרך לחשב בקלות את מס הרווח שנותר לשלם על תיק ההשקעות? במערכת הממוחשבת אני יכול לראות את השינוי באחוז בין השער הנוכחי של נייר לשער הקניה, אבל לא נראה לי שהנתון הזה משקף את מלוא האמת, כי קניתי את הנייר במספר נקודות שונות

  20. שלום,

    אין להתעלם מדירת מגורים.
    שכן במקרה זה את משווה בין מי שמתגורר בדירה בבעלותו בגבעתיים למי שמתגורר בדירה בבעלותו בחיפה לבין מי שמתגורר בשכירות.

    זה שמתגורר בדירה בבעלותו חוסך בהוצאה על שכירות / יכול למכור אותה / להשכיר אותה ולעבור לדירת מגורים זולה יותר.

    לכן נכון להתייחס לאפשרויות שהדירה מקנה לו. כמובן שמצבו של מי שדירה בבעלותו מבחינת נזילות עדיף על מי שאין ברשותו דירה.

  21. éscargot agile

    נשמע לי סוחט רגשית למלא את זה פעם בחודש או אפילו פעם ברבעון, זה גרוע כמו לבדוק כל הזמן מה התיק שלך עשה. אני מעדיף לבדוק כמה חסכתי פעם בחצי שנה או שנה, ולהיות רגוע.

  22. I know it's a late comment, but still… Check out http://firecalc.com/

  23. בוקר טוב
    הורדתי את קובץ חישוב השווי הנקי והוא אומר שאני צריך אישור מהבעלים של הקובץ כדי לעשות עריכה.
    איך פותרים את הבעיה?

  24. הערה לגבי המחשבון:
    לדעתי יש טעות בחישוב של "שווי נקי כולל (לא לפרישה)".
    הוא כולל רק את הנכסים הלא-מניבים פחות התחייבויות, ולא את הנכסים המניבים.
    או שלא הבנתי את המשמעות שלו.

השאר תגובה