בית » השקעות » הדוד סאם התקשר – והוא רוצה את המיסים שלו!

הדוד סאם התקשר – והוא רוצה את המיסים שלו!

אם ניתן היה לזקק את פילוסופיית ההשקעה הפסיבית לכדי מוצר פיננסי אחד בלבד, סביר להניח ש-VT – סימולה של קרן הסל Vanguard Total World Stock Market ETF — הייתה טוענת ראויה לכתר.

כזכור, תיק השקעות יעיל, מפוזר ומאוזן כולל שני אפיקי השקעה (לפחות): מצד אחד – סל מניות גלובאלי מפוזר ככל האפשר, ומצד שני – סל אגרות חוב מהאיכות הגבוהה ביותר. VT מאפשרת להיחשף לשוק המניות העולמי כולו באופן יעיל ופשוט, ומשום כך מהווה פיתרון הולם עבור הפלח המנייתי בתיק.

הקרן, הנסחרת בבורסת ארה"ב וגובה דמי ניהול שנתיים של 0.19% בלבד, שואפת להשיג ביצועים קרובים ככל האפשר לביצועי מדד המניות העולמי FTSE Global All Cap Index.

ככזו, הקרן מחזיקה בתיק השקעות הכולל למעלה מ-6,000 חברות ציבוריות הנסחרות ב-45 שווקים ברחבי העולם. כאשר אתם רוכשים יחידה ב-VT, אתם רוכשים בעלות חלקית בכל אחת מאלפי החברות הללו. נכסי הקרן מפוזרים על פני חברות בעלות שווי שוק ענק, גדול, בינוני וקטן, במגוון רחב של תעשיות וענפים כלכליים. האיזון ביניהן מתבצע באופן אוטומאטי, לפי משקלן של החברות, התעשיות והמדינות השונות במדד הייחוס של הקרן.

VT מתאימה למשקיעים שסבורים שלא ניתן לחזות את העתיד. במקום לשים את כל הצ'יפים על מניה, ענף או מדינה מסוימת, הקרן מאפשרת לרכוש את שולחן הרולטה עצמו. ה"הימור" כאן הוא על הקפיטליזם העולמי.

לכאורה – זהו "הגביע הקדוש" של המשקיע הפאסיבי.

אבל רק לכאורה.

מנקודת מבטו של המשקיע הישראלי, העובדה ש-VT היא מוצר מבית Vanguard – חברה אמריקאית הפועלת בכפוף לחוקי ממשלת ארה"ב – היא החיסרון הגדול ביותר שלה. המציאות היא שבכל הקשור לנושאי מס, בת בריתנו הגדולה היא סביבה מאוד לא ידידותית לישראלים.

כך, הגם שתעשיית קרנות האינדקס בארה"ב מתהדרת במבחר אינסופי של מוצרים, בדמי ניהול אפסיים ובבתי השקעות יציבים — מוצריה אינם מיועדים עבור משקיעים פסיביים בישראל השואפים להשקיע כמה שיותר בזול.

לדוד סם יש זרועות ארוכות במיוחד. הן חוצות גבולות, מוסדות פיננסים וחשבונות פטורים ממס, ומסוגלות לחפור עמוק – אפילו לתוך הקבר שלכם – כדי שממשלת ארה"ב תקבל את מה שבראייתה מגיע לה.

הפוסט הזה יתאר שלוש דרכים מרכזיות שבאמצעותן ארה"ב גובה מס ממשקיעים ישראלים. הפוסט הבא (מחר, אינשאללה) יתאר דרכים פרקטיות להתמודד עם האתגרים הללו.

1. ניכוי מס במקור מתשלומי דיבידנד

דיבידנד הוא תשלום עיתי שחברה מחלקת לבעלי המניות שלה, בדרך כלל בתדירות של פעם עד ארבע פעמים בשנה.

קרנות סל, המחזיקות מאות ואלפי חברות, מקבלות מהן דיבידנדים ומחלקות את התשלום למשקיעים, בדרך כלל מדי 3 חודשים.

בשונה מהנהוג בארץ, לקרנות נאמנות אמריקניות – בלי יוצא מן הכלל – אין אפשרות מעשית לצבור את הדיבידנדים חזרה לקרן. לכן הן תמיד מחלקות אותם למשקיעים.

קבלת הדיבידנד מהווה אירוע מס. לפי תקנות המס בארה"ב, כאשר נישום זר (Non-Resident Alien) מקבל דיבידנד מחברה אמריקנית, ממשלת ארה"ב מנכה במקור 30% מסכום הדיבידנד המחולק, אלא אם קיימת אמנת מס שאומרת אחרת.

לפי אמנת המס בין ישראל לארה"ב, ארה"ב זכאית לנכות במקור עד 25% מסך הדיבידנד ברוטו המחולק מחברות אמריקניות למשקיעים ישראלים.

זאת אומרת שאם VT מחלקת דיבידנד בגובה של 1.00$ למניה, הרי שנטו לחשבון הבנק שלכם תקבלו רק 0.75$ למניה. (הערה: ניכוי המס במקור יכול לשמש כזיכוי מול מס הכנסה הישראלי, שכידוע גובה אף הוא מס דיבידנדים בשיעור 25%).

ארה"ב תנכה את הדיבידנדים במקור גם אם תחזיקו את הקרן האמריקאית בחשבון פטור ממס לפי החוק הישראלי. את האמריקאים לא מעניין שרכשתם את VT בקרן ההשתלמות או בקופת הגמל שלכם – מבחינתם, קיבלתם דיבידנד מחברה אמריקאית, ולכן ינוכה מס במקור.

גם אם הקרן מחזיקה מניות של חברות שאינן אמריקאיות – כמו למשל קרן הסל הבינלאומית של ואנגארד (VXUS) המחזיקה 5667 חברות שהתאגדו מחוץ לארה"ב — עדיין ינוכה מס במקור, ולו מפני שלפי החוק האמריקאי הקרן עצמה התאגדה בארה"ב. במקרה זה, אגב, המס הוא כפול: ראשית הקרן עצמה "חוטפת" ניכוי מס במקור מממשלות זרות (ממשלת שוויץ, לדוגמה, תנכה מס במקור מקרן אמריקאית שמקבלת דיבידנדים מחברות שוויצריות). לאחר מכן, מהדיבידנד שנותר ברשותה, הקרן מנכה מס במקור בעצמה עבור משקיעים זרים – שוב, בגלל תקנות המס האמריקאיות.

משקיעים נהנים לקבל דיבידנדים. הם שואבים עידוד פסיכולוגי מתזרים המזומנים שמייצרות המניות שרכשו. מבחינתם, זוהי הכנסה פסיבית לכל דבר. אבל חשוב לזכור, כי לפחות בכל האמור לדיבידנדים המתקבלים מחברות אמריקאיות, מיסוי הדיבידנדים עלול להסב נזק מהותי וממושך לתשואה הכוללת שלכם.

נכון להיום, תשואת הדיבידנד של VT עומדת על 2.36% בשנה. ניכוי מס במקור בשיעור של 25% שווה ל-0.59% בשנה. הוסיפו זאת לדמי הניהול של הקרן: 0.19% – ופתאום VT לא זולה כל כך: עלותה הכוללת בפועל עבור המשקיע הישראלי היא 0.78% בשנה.

היסטורית הדיבידנדים נוטים לצמוח לאורך זמן, ככל שהחברות מרוויחות יותר. אם נניח שהדיבידנדים גדלים ב-3%-4% בשנה, הרי שתוך פחות משני עשורים הם יכפילו את עצמם – מה שיעלה לכם כסף רב.

וזה לא הכל. תשלום הדיבידנד מתקבל כמזומן לחשבון. משקיע שיבחר להשקיע מחדש את הדיבידנד בקרן שחילקה אותם יידרש לשלם עמלות קנייה, ובנוסף יהיה עליו לספוג את המרווח שבין מחיר הקנייה למחיר המכירה של הקרן. מאחר שהסכום המחולק קטן בדרך כלל, העמלה עשויה להוות חלק גדול מאד מסכום הקנייה. בזמן שיחלוף עד שיצטבר סכום גדול מספיק שיהפוך את הרכישה לקוסט-אפקטיבית, הכסף "יירקב" לו בתור מזומן – מה שיגרור הפסד מסוג אחר (עלות הזדמנות).

קיצורו של דבר – דיבידנדים המחולקים על ידי חברות אמריקאיות הם עסק יקר מאוד. דמי הניהול הנמוכים של הקרנות האמריקניות אינם מפצים על העלות הכרוכה בתשלום הדיבידנדים. קחו זאת בחשבון בכל פעם שאתם קוראים על אסטרטגיות השקעה מבוססות דיבידנד – שהפכו לפופולאריות מאוד בשנים האחרונות, על רקע התשואה האפסית משוק אגרות החוב.

2. מס עיזבון

תקנות המס בארה"ב מתייחסות באופן מפורש לנכסים אמריקניים (נדל"ן, רכוש וניירות ערך אמריקניים, ובכלל זה קרנות סל אמריקאיות) המצויים ברשות נישומים זרים. לצורך העניין, תושב ישראל המשקיע בקרנות סל אמריקאיות נחשב למי שמחזיק נכסים אמריקאים.

נישום זר שטעה בשיקול הדעת ומת לפני שנפטר מכל נכסיו האמריקניים — יורשיו יהיו חייבים בתשלום מס עיזבון לממשלת ארה"ב בשיעור של 35% על כל דולר מעל 60,000$.

גם כאן – את האמריקאים לא מעניינת העובדה שאין לכם אזרחות אמריקאית, שהכסף שלכם יושב מחוץ לארה"ב או שמעולם לא ביקרתם בארה"ב. מבחינתם אתם מחזיקים בנכסים אמריקאים וככאלה הם חייבים במס.

למי שאיכפת ממה שיעלה בגורל כספו לאחר מותו, זהו שיקול מהותי. ההפסד הפוטנציאלי ליורשים שלכם הוא גדול מאוד.

3. FATCA – הזדהה או שכספך יילקח כבן ערובה

ישראלי שמעונין להשקיע בניירות ערך הנסחרים בארה"ב נדרש למלא טופס מסוג W8-BEN בבנק או בבית ההשקעות שם מתנהל חשבונו. הטופס הזה מעיד עליכם למעשה כזרים (Foreign Persons) ולא כ-US Persons, וככאלה פטורים מתשלום מס רווחי הון לממשלת ארה"ב.

זאת אומרת – אם אקנה היום את VT ואמכור אותה ברווח – אשלם מס על הרווחים (25%) למדינת ישראל בלבד, הגם שהקרן אמריקאית. אם ארכוש את VT במסגרת חשבון פטור ממס – לא אשלם מס רווחי הון כלל. בשני המקרים, כאמור, הדיבידנדים יתקבלו לאחר שינוכה מהם מס במקור.

על פניו – הכל טוב ויפה ואפשר להיות רגועים. אבל עדיין לא הזכרנו את FATCA (קיצורו של Foreign Account Tax Compliance Act), שנכנס לתוקפו לפני כשנה.

FATCA הוא חוק אקס-טריטוריאלי החל על כל בנק ובית השקעות מחוץ לגבולות ארה"ב, ובמשתמע – על כל בן אנוש המהלך על כדור הארץ. הווה אומר – איש אינו חסין.

מטרתו העיקרית של FATCA היא לאפשר לרשויות המס בארה"ב לאתר מידע על אזרחים אמריקנים המנהלים חשבונות בנק מחוץ לארה"ב. כדי לעשות זאת, ארה"ב מחייבת מוסדות פיננסיים ברחבי העולם להסגיר מידע על בעלי חשבונות אמריקאיים.

ה"חיוב" נעשה בשיטת "מקל וגזר" – רק בלי הגזר. האמריקאים אומרים דבר פשוט: תנו לנו את כל המידע על האמריקאים שפועלים אצלכם, או שננכה מס במקור בשיעור אחיד של 30% מכל סכום ברוטו המועבר מחברה אמריקאית ללקוחות שלכם. כשהאמריקאים מתייחסים ל"סכום מכירה ברוטו" הם לא מתייחסים רק לרווחי הון – אלא גם לחלק מהקרן!

במילים אחרות – בעלויות נושאים הבנקים הזרים בלבד. מהיתרונות נהנה אך ורק משרד האוצר האמריקני.

לבנק שבאמצעותו אתם מחזיקים ני"ע אמריקאיים נותרו ארבע אפשרויות מעשיות:

1) לציית ב-100% להוראותיו של הדוד סאם ולדווח על חשבונות של אמריקאים
2) לסגור לחלוטין חשבונות של אזרחים אמריקאיים ולמנוע מאזרחי ארה"ב להשקיע באמצעותם.
3) לספוג את ניכוי המס במקור ולגלגל אותו ללקוחותיהם.
4) להתנתק לחלוטין מהממסד הפיננסי האמריקאי.

לפני חודשיים הנחה המפקח על הבנקים את כלל הבנקים בישראל לפעול בהתאם לאפשרות מס' 1, בין היתר מכיוון שאפשרויות 2, 3 ו-4 הן בבחינת התאבדות פיננסית של כל מוסד שמכבד את עצמו.

מבירורים שערכתי עם 2 מבין 3 המוסדות שבאמצעותם אני משקיעה, מסתמן שהטופס W-8BEN מגן על המשקיע הישראלי מפני FATCA, ומכאן שלא צפוי שינוי משמעותי בסטטוס קוו. בתרחיש הגרוע ביותר, ישראלים יידרשו לפנות באופן עצמאי ל-IRS האמריקני ולבקש החזר מס בשיעור 30% על הסכום שנוכה. בכל מקרה, כדאי לוודא מול הבנק / בית ההשקעות שלכם שהוא מציית ל-FATCA.

יש דרכים להתמודד עם האתגרים שמציב ה-IRS. הפוסט הבא ימנה כמה מהן.   

הערה: אני לא יועצת מס. המידע לעיל עשוי להיות שגוי, חלקי או חסר ומובא כאן לצורכי יידוע ומחקר עצמאי. נא היוועצו באיש מקצוע מלומד בטרם תעשו בו שימוש. ג.נ: מחזיקה VT.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

46 תגובות

  1. וזו היתה אמורה להיות מגדלור החירות והקפיטליזם, אלוהים ישמור

  2. הי דורין ותודה על הפוסט.
    כמה הערות/תהיות/מחשבות בעניין השקעה דרך קרנות סל בבורסות זרות.

    1. למיטב הבנתי חלוקת דיוידנד בתעודת סל 'ישראלית' נחשבת אירוע מס והדיוידנדים ממוסים כל שהדיוידנד שמושקע חזרה במדד הוא הדיוידנד נטו ולא ברוטו. לפחות בפרמטר הזה אין למוצרים מדדיים ישראליים (תעודות וקרנות סל) יתרון על קרנות סל זרות. אני מצטט תשקיף של אחת מתעודות הסל שנלקח מאתר inbest:

    "במקרה שבו החברה תחזיק במניות המדד לייחוס יחולק סכום הדיבידנד נטו שקיבלה החברה בגין אותן מניות; במקרה שבו החברה תחזיק במדד לייחוס באמצעות חוזים הסכום יהיה סכום הדיבידנד שחולק בפועל על ידי המניות הכלולות במדד לייחוס במהלך תקופת החוזה הנרכש, אך בכל מקרה לא יותר מתמורת הדיבידנד נטו שתתקבל בידי החברה בפועל.” [http://www.inbest.co.il/Articles.aspx?PageID=75].

    לכן, היתרון העצום בדמי הניהול שיש לקרנות הסל הזרות עדיין רלוונטי למיטב הבנתי.

    2. תזרים המזומנים 'ששוכב' לו בחשבון יול להיות דווקא יתרון כפי שהזכירו בעבר בתגובות לפוסטים קודמים שלך כי ניתן להשתמש בו בעת איזון שנתי של התיק במקום למכור נכסים וכך לחסוך אירוע מס שנובע ממכירה של נכס בתיק. בחישוב שנתי ועם תכנון נכון של הקצאת נכסים בתיק גם עניין העמלות לא צריך להוות גורם מרתיע. בבתי השקעות (מגדל, אי.בי.איי למשל) משלמים כ 6-8 דולר עמלה לקניית נייר ערך ארה"ב (+1.5 סנט למנייה) כך שההוצאה השנתית מתבטאת בכמה עשרות שקלים פלוס מינוס. מסחר דרך interactive brokers (למשל דרך הסוכן הישראלי שלהם בי טריידר) יוריד עוד את העמלות (2.5 דולר עמלת מינימום).

    3. בעניין מס ירושה (us estate tax) אכן כל נכס שנחשב in situs asset כפוף למס ירושה הדרקוני של ה IRS. העניין מטריד במיוחד גם קנדים שמגלים שהשכנה מדרום נכנסת להם לכיס (http://www.youtube.com/watch?v=5bpiB2PvCjc). ככל שביררתי בבנקים ובתי השקעות בארץ, נכון להיות בנקים בישראל לא מדווחים לרשויות המס בארה"ב על פטירה של בעל חשבון שהוא אזרח ישראלי כך שניירות ערך שנקנו בבורסת ארה"ב לא חשופים (כרגע) למס עיזבון אמריקאי. הבנקים לא ממש מספקים תשובה ברורה בנושא ומפנים לייעוץ מס חיצוני אבל זוהי רוח הדברים נכון לעכשיו. אשמח להבהרה/תיקון מקוראי הבלוג…

    4. ניתן להתגבר על עניין מס העיזבון האמריקאי ע"י קניית קרנות סל בבורסת טורונטו (TSX). אילו לא נחשבים ל U.S. situs assets ולכן מס עיזבון ארה"ב לא חל עליהם. לאחרונה ואנגרד הנפיקה כמה קרנות סל שמהוות תחליף לקרנות המקבילות שנסחרות בבורסת ארה"ב. VUN במקום VTI למשל. לקרנות של ואנגרד שנסחרות בבורסת טורונטו דמי ניהול גבוהים מהמקבילה האמריקאית אבל קרוב לוודאי שבזכות התחרות עם iShares ועם כניסת כסף לקרנות, דמי הניהול ירדו עם השנים
    (http://www.milliondollarjourney.com/low-cost-etfs-canadian-vanguard-etfs.htm )

    ניתן לתכנן תיק השקעות שלם ע"י שימוש בקרנות קנדיות בלבד וכך למנוע חשיפה למס עיזבון אמריקאי. למשל שילוב של iShares XEC/XEF במקום VXUS של ואנגרד, VUN במקום VTI ו VEE במקום VWO לשווקים מתעוררים. לשם גיוון אני גם לא רואה חיסרון בהחזקת חלק מהתיק בדולר קנדי. אם החלק האג"חי של התיק והחלק המנייתי שניהם במטבע זר אין צורך להמרת מטבע בביצוע איזון תקופתי בתיק. דוגמאות לתיקים שעברו גיור קנדי אפשר למצוא כאן למשל http://canadiancouchpotato.com/model-portfolios/

    5. FATCA מתייחסת רק לאזרחי ישראלים המחזיקים גם בדרכון אמריקאי לכן את הפתיח שלך בעניין "ישראלי שמעונין להשקיע בניירות ערך הנסחרים בארה"ב נדרש"…..צריך לדעתי לתקן ל "ישראלי המחזיק גם באזרחות אמריקאית….".

    שוב תודה על הפוסט.
    אילון

    נ.ב. אתר מעניין שנתקלתי בו לאחרונה שעשוי לעניין את קוראי הבלוג http://affordanything.com/

    • מעניין… חשבתי על זה בעבר (אני מושקע בVTI ןVEU (מלפני שVXUS היה קיים)).
      מה לגבי מיסוי כפול על דיוודינט? (לפחות לגבי VUN) – לא יצא שאשלם 30% לממשלת ארה"ב ואז עוד 25% לקנדה\ישראל?

      • היי איליה,
        האם השקעת בקרנות של Vanguard מישראל? אם כן, אשמח לדעת איך עשית זאת…
        תודה

    • תודה רבה. החכמתי. סעיף 1 רלוונטי אליי מאוד, כי אני תמיד מתחבט בנושא כשאני קונה תעודת סל.

  3. היי דורין, פוסט מצויין! בהקשר דומה רציתי לשאול אותך או מי מהקוראים שאולי יוכל להאיר את עיני – לפני מספר ימים רכשתי את הקרן VWO של חברת ואנגארד. לפי אתר החברה דמי הניהול השנתיים 0.15%. בפועל מרגע רכישת הקרן מופיע בחשבון הבנק שלי כי דמי הניהול הינם 0.3%. לא הצלחתי להבין ממה נובע הפער – יכול להיות שמיושמים דמי ניהול שונים לאזרח זר? (נשמע לי תמוה) מי שיכול להסביר – אני מודה מראש!

  4. תודה רבה, פוסט מצויין.

  5. היי דורין תודה רבה על הפוסט, מיסוי זה אחד הנושאים הכי קשים מבחינתי,ושאני אוהב להדחיק : ) והמאמר הזה עוזר לפשט את העניינים.
    הערה קטנה:
    יכול להיות שאני טועה כי לא התעמקתי בנושא, אבל לואנגארד יש מוצרי השקעה למשקיעים זרים שהחוק האמריקאי לא חל עליהם למשל באירלנד, שעליהם חל החוק הבריטי. ושנסחרים בבורסה המקומית.

    https://www.vanguard.co.uk/uk/portal/home

    וניתן לקנות שם מוצרים שמקיפים את כל השוק העולמי

    למשל Vhyl החיסרון הוא הסחירות הנמוכה, במידה וואנגארד, תחליט בעתיד לסגור את הקרן, המשקיע יהיה חשוף למס רווחי הון בשל ההמרה הכפויה. יכול להיות שבמצב כזה ניתן לקבל החזר מס ויכול להיות שלא. תכלס אין לי מושג אבל ההיגיון אומר שלא.

  6. מה לגבי התעודה ACWI? היא עדיפה למשקיע הפסיבי, לא?

    • ACWI דומה מאוד ל-VT במובן זה ששתיהן קרנות גלובאליות המחקות מדד מניות עולמי.
      VT מחקה מדד עולמי של חברת FTSE ואילו ACWI מחקה את המדד של חברת MSCI (ספציפית – MSCI ALL COUNTRY WORLD INDEX).
      מעשית, מכיוון ש-ACWI היא מוצר מבית ishares ארה"ב, אין הבדל בינה לבין VT בהיבטי מס.

  7. יחזקאל

    יופי של כתבה

  8. לא הבנתי את עיניין המיסוי על דיבידנדים – בכל מקרה מתי שהוא ממשים חלק מההשקעה ואז גם כך משלמים 25% מס. אין מס כשאל ממשים לעולם אבל אני מניח שמתישהו משיהו משתמש בכסף הזה בכל מקרה

    • אלון, מס שנדחה הוא מס שנחסך.
      אם המשקיע יכול לדחות את תשלום המס, אז בינתיים הכסף נשאר בחשבון, משמש להשקעה ומניב תשואה. התשואה הזאת (בניכוי מס) מתווספת לתשואה של המשקיע.
      אפשר לחשוב על מס שנדחה בתור הלוואה בלי ריבית שהמשקיע מקבל מרשויות המס.

  9. פוסט מצוין!
    כדאי לציין שתי נקודות:
    האחת, מס העיזבון ייגבה בדרך כלל מהחשבון כולו, גם אם הוא שייך לשני בני הזוג, ורק אחד מהם פרש לחיי העולם הבא!
    שנית, ניתן להימנע מכאב הראש הזה בהשקעה בקרנות סל המונפקות באירופה, ואשר אינן חשופות למיסוי האמריקאי, גם אם הן משקיעות בשוק האמריקאי. [הכותב אינו יועץ מס וכו' וכו' ותבדקו היטב לפני. בעיקרו, ניתן לברר לגבי כל קרן סל לאלו חוקי מס היא חושפת את המשקיע].
    [דורין, הדין היה נותן שבכל פוסט ופוסט אודה לך ואקלס אותך (במובן החז"לי, לא המקראי) על המידע הרהוט והחשוב, אלא שאני מתעצל, ובנוסף, מאמין שזה היה מעיק על הכותבת והקוראים…]

  10. פוסט מעולה. צריך לקחת בחשבון לגבי המשקיע הישראלי את החשיפה לדולר שפועלת לשני הכיוונים.

  11. עדיף בהרבה להחזיק VTI (סל כל המניות האמריקאיות) ו VXUS (סל כל המניות העולמי) לפי פרופורציות השוק (48% VTI ו 52% VXUS), מלפחות 4 סיבות שונות:

    1.דמי הניהול המשוקללים נמוכים פי 2. דמי הניהול של VTI הם 0.05% ושל VXUS הם 0.14%, כך שביחד מדובר על 0.097% במקום 0.18%.

    2.VT מכילה פחות מניות קטנות (סך הכל 6198 מניות מול 5667+3690 = 9357 מניות. כלומר VT מפספס שליש מהמניות בשוק, שהם אומנם רק אחוזים ספורים משווי השוק כי אלו מניות קטנות, אבל עדיין למעשה לא מדובר בלקנות את "כל השוק" כמו שהיינו רוצים).

    3.נזילות הרבה יותר גבוהה. סך הנכסים (כולל קרן הנאמנות המקבילה):
    328 מליארד דולר ב VTI.
    123 מליארד דולר ב VXUS.
    רק 5 מליארד דולר ב VT.

    4.VTI ו VXUS הן שנתיים מארבעת קרנות ה CORE של וואנגארד, כך שאפשר להניח בביטחון גבוהה מאוד שהן ימשיכו להתקיים ללא הגבלת זמן. VT היא קרן שאין לה באמת זכות קיום לאור קיומן של שתי האחרות, ולאור הסכום הקטן בה בהחלט ייתכן שיום אחד יוחלט להפסיק את פעילותה ולבצע סוג של המרה כפויה (כן, יש דברים כאלה), המשקיע כמובן מקבל את מלוא ערך השקעתו במצב זה, אבל זה גורר אירוע מס שיפגע בתשואה הכוללת לאורך זמן (כי מפסידים את התשואה העתידית על הכסף שהיום משולם כמס) וגם יסבך אותך בניירת מיותרת.

    • חבר קהל

      תיקון טעות: VT כמובן הרבה יותר סחירה משתי הקרנות האחרות פי כמה – היקפה הוא 5 ביליארד (כלומר פי 1000 ממה שצוין).

      • היקף הנכסים לפי Yahoo! Finance:

        VTI: 328.28B
        VXUS: 122.81B
        VT: 5.03B

        כאשר ה-B מציינת Billion (מיליארד).
        אז לא ברור לי למה VT הרבה יותר סחירה.

    • היי אורן (ודורין!),
      אשמח לשמוע איך הגעת ליחס פורפורציות שוק של 48% עולמי, 52% ארה"ב. האם זהו הפילוח הנכון?
      איפה אפשר למצוא מידע לגבי התפלגות שוק ההון העולמי? מה שאני מצאתי מצביע על 33% ארה"ב
      ראה הגרף הבא: http://www.bespokeinvest.com/thinkbig/2013/1/28/us-as-a-percentage-of-world-market-cap.html
      אמנם אם מסתכלים על התיק של VT: ונגארד מקצים 54% לארה"ב…
      בהקשר הזה מעניינת דעתו של ג'ון בוגל שממליץ על 20% מניות עולמיות בלבד…

      אשר

      • אתה יכול ללמוד על הפילוח העדכני של שוק המניות העולמי דרך שני מדדי הבנצ'מרק הגלובליים המרכזיים — FTSE ALL WORLD (אחריו עוקבת התעודה VT) ו-MSCI ALL COUNTRY (אחריו עוקבת התעודה ACWI)

  12. שתי אפשרויות: או שהבנק שלך עצמו גובה ממך דמי ניהול (במקרה זה תראה ניכוי של דמי ניהול מתוך חשבון הבנק שלך, ולא מתוך שווי הקרן שאתה מחזיק), ואז זה רע מאוד וצריך להתמקח כדי להפסיק זאת או לעבור בנק. אפשרות שניה היא שמדובר בסתם טעות במה שהבנק מציג. וואנגארד עצמם לוקחים 0.15% מתוך הנכסים שצבורים בקרן (כך שאתה לא רואה שום סעיף כזה בחשבון הבנק שלך) ולא יודעים בכלל מי אתה ואיזו אזרחות יש לך.

  13. שחמו לב לדמי הניהול המירביים שחברת תכלית ת.סל מרשה לעצמה לגבות
    http://tih.co.il/docs/tashkif/tashkifim4321.pdf

    2%!!!

  14. 2 הערות. אם הוזכר ה FATCA זה מיועד לכאלה שהם אזרחים אמריקאים או מחזיקי ״גרין קארד״, ואלה יכולים לפתוח חשבון פנסיוני כדוגמת IRA, ואז הדיוידנדים שהתקבלו מחברות אמריקאיות אינם ממוסים במקור (אם כי הם ממוסים במשיכה מהחשבון שאמורה להיות במיסוי נמוך או אפסי כאשר אדם פורש לגימלאות).
    הערה שנייה, לישראלי שמחזיק נכסים אמריקאים (ניירות ערך או נדל״ן וכו׳) יש דרך להימנע ממס עיזבון על ידי פתיחת חברת אחזקה (llc) שהוא תהליך פשוט וזול בארה״ב, ואז הוא מחזיק בנכסים לא בצורה ישירה אלא דרך חברת האחזקות, ובכך מונע את מס העיזבון שהוא באמת דרקוני (מעל 60 אלף דולר). יש לציין שעבור אמריקאים מס העיזבון מתחיל כמדומני מ-3 או 5 מליון דורל – כך שלא הכל רע אצל הדוד סאם.

  15. בביטקוין אין את כל הבלבולי מוח האלה

      • כמו שנכתב באותו דף, אנשי הIRS לא מבינים איך ביטקוין עובד והחוק החדש שלהם כמעט בלתי אפשרי ליישום, בטח שלא יישום מלא.
        שלא לדבר על הקושי בלאתר אנשים אנונימיים…

        ובלי שום קשר, לקחתי את עצתך בנוגע לקינדל. מכשיר מדהים.

  16. אורי ב.

    כמי שמושקע לא מעט מעבר לאוקיינוס (הרבה בהשראת אתר זה), אני מברך על הפוסט ועל זה
    שיבוא אחריו.
    אני סבור שהעניינים שהועלו כאן יחד עם עניין סיכון שער החליפין של המטבע החלש בואכה חלשלוש של הדוד סאם, בהחלט מצריכים מחשבה נוספת על אסטרטגיית השקעה כזו.

  17. פוסט נהדר ושימושי מאוד, תודה דורין.

  18. מסיבה כלשהי התגובות לא מופיעות…

    • כשהתחברתי מהסלולרי גם אני לא ראיתי.. פתאום רק דרך המחשב אפשר

  19. כל הסיפור עם תעודות קנדיות מאוד מוזר

    לדוגמא השוותי שיעור שינוי יומי של VTI (אמריקאית) ו VUN (קנדית)
    האמריקאית ירדה במסחר אתמול 0.75% והקנדית עלתה 0.56%. כמובן שלא הייתה תנודה חריפה בשער הדולר הקנדי מול האמריקאי. איך יתכן שהתעודות עוקבת אחר אותו נכס בסיס ויש כאלו פערים?

    http://finance.yahoo.com/echarts?s=VUN.TO+Interactive#symbol=VUN.TO;range=1d

    אשמח אם מישהו ישתף תובנותיו

  20. לא, זו איננה טעות, מליארד ובליארד זה אותו דבר, פשוט מליארד זה בעברית ובליארד זה באמריקאית מעוברתת.

    VT הרבה *פחות* סחירה משתי הקרנות האחרות, היקפה הוא 5 מליארד (במספרים 5,000,0000. חמשת אלפי מליונים), בעוד היקף VTI הוא 328 מליארד ( פי 65 מ VT) והיקף VXUS הוא 123 מליארד (פי 24 מ VT).

  21. הייתי רוצה להבין את הבעיתיות של

  22. הייתי רוצה להבין את הבעיתיות של חוק FATCA בתור אזרח ישראלי (חוץ מפגיע אפשרית בפרטיות).
    לפי מה שאני מבין החסרון בהשקעה ב קרנות אמרקאיות מחקות זה אי צבירת הדיבידנד ומס עיזבון דרקוני

    אשמח להערות או תיקונים

  23. יבוסי מזדמן

    טרור בירוקרטי. ואחר כך מתפלאים איך זה שאנשים נמנעים מהתעמקות והתעסקות בנושאים פיננסיים…

    1. לגבי מיסוי הדיבידנדים – האם המיסוי כפול? האם ארה"ב ממסה את הדיבידנד ב-25%, ואח"כ ישראל לוקחת 25% ממה שנשאר?

    2. מה ההשלכות של האמור בפוסט על בעלי אזרחות אמריקנית?

    • יבוסי, אין מיסוי כפול כי יש אמנת מס בין ישראל לארה"ב. בתור ישראלי שקונה קרן אמריקאית אתה תשלם מס על דיבידנדים רק לממשלת ארה"ב ומס כל רווחי הון רק על ממשלת ישראל.

  24. קובי, איך פותחים חברת אחזקות בארה"ב? האם זה חוסך רק את מס העיזבון או משפיע גם על שיעורי המס על דיבינדים ו/או רווחי הון?

  25. דורין שלום,
    מכיוון שהזכרת את הטופס W-8BEN בפוסט הזה,
    הייתי רוצה לשאול שאלה קטנה לגביו.

    מהו המספר שצריכים להכניס לסעיף מס' 6 של PART I של הטופס?
    מס' תיק במס הכנסה בארץ?

    מודה מראש.

  26. הדבר הכי משמעותי בפוסט הזה הוא איך האמריקאים יודעים לגבות את המיסים שלהם. שאפו. איפה הם ואיפה מדינת הפולישוק שלנו …

  27. " נישום זר שטעה בשיקול הדעת ומת לפני שנפטר מכל נכסיו האמריקניים "
    – גדול!

  28. אני מתאר לעצמי ששוק ההון הבריטי שלא פחות משוכלל ונהנה ממטריה חוקית ומשפטית לא פחות אמינה ומכובדת מתחרה בחברות הקרנות האמריקאיות.
    למה לא להשקיע בקרנות בריטיות שאולי לא מנכות מס במקור ?

  29. קישור לפוסט הבא

השאר תגובה