בית » עצמאות כלכלית » דרגות קושי

דרגות קושי

ב"אורגים", הגרסה העברית למשחק ההרפתקה המיתולוגי Loom, שיחקתי לראשונה לפני יותר מעשרים שנה.

זו הייתה יצירת מופת שהקדימה את זמנה — שילוב מהפנט בין הגאונות הצרופה של יוצרי הקווסטים מ-Lucas Arts לוירטואוזיות של פיוטר צ'ייקובסקי — ששאבה את השחקן לעולם פנטסטי שבו מרקם החיים נארג בהינף מטה קסמים.   

השבוע, בעודי מתמרנת בין הגשת סמינריון אחד לאחר (ועם הקוראים הסליחה על מיעוט הפוסטים), מצאתי את עצמי מתמוגגת מול Playthrough של המשחק הזה.

 תוך כדי צפייה בפיקסלים המרצדים, נזכרתי של"אורגים" היה מאפיין חדשני נוסף: בשונה ממשחקי הרפתקה אחרים, הוא איפשר לשחקן לבחור את דרגת הקושי המבוקשת.

דרגות קושי, בעולם הגיימינג, נועדו לאפשר לשחקן להתאים את סביבת המשחק ליכולותיו. המנעד נע בדרך כלל מדרגת "קל מאוד" (או רמת "מתחילים"), ועד ל-"קשה מאוד "("ברוטלי", "בלתי אפשרי", "סיוט" וכן הלאה). ככל שדרגת הקושי גבוהה יותר, סביבת המשחק נעשית מאתגרת בהתאמה והשחקן נדרש להשקיע משאבים רבים יותר כדי להצליח.

תהיתי, ביני לבין עצמי, אם אפשר ליישם היגיון דומה גם על הרעיונות שנדונים כאן בבלוג.

הרעיון המרכזי שניצב ביסוד הבלוג הוא שחופש כלכלי הוא בראש ובראשונה נגזרת של הפער החיובי בין הוצאות להכנסות. לכן יש לחסוך נתח גדול ככל האפשר מההכנסה השוטפת ולהשקיע אותו באופן שיטתי בנכסים שיעלו בערכם ו/או יניבו הכנסה עתידית. זהו הכלי האפקטיבי ביותר להקטנת הוצאות וליצירת עושר בעת ובעונה אחת.

אלא שישנם מצבים שבהם, בעקבות אילוצים שאינם בהכרח תלויים בחוסך עצמו, קשה מאוד להשיג שיעור חיסכון גבוה אבסולוטית.

היעדר מיומנויות פיננסיות בסיסיות, התחלה בגיל מאוחר יחסית, חובות כבדים, היעדר בסיס הון ראשוני, היעדר תמיכה חיצונית, צורך לתמוך בבני משפחה תלויים, נישואין לבן/בת זוג אנטי-סולידי/ת (או גירושין מהם), היעדר אופק תעסוקתי או פוטנציאל ממשי להגדלת הכנסה – כל אלה מצבי עולם שמעלים את דרגת הקושי של ה"המשחק" הסולידי, במובן זה שהם מחייבים השקעת מאמץ רב יותר כדי לחסוך באגרסיביות.

זה עובד גם הפוך, כמובן.  למשל, זוג מהנדסים חסכניים, בריאים וחופשיים מילדים, יגלו שהם "משחקים" בדרגת קושי נמוכה בהרבה, ומצליחים לחסוך סכומים גדולים מאוד כמעט ללא מאמץ.

אם להסתמך על התגובות לבלוג, אפשר להצביע על שני אילוצים עיקריים, או קשיים אובייקטיביים, שמצוטטים בדרך כלל בתור המכשולים העיקריים בפני שיעור חיסכון גבוה:

1) הכנסה נמוכה

2) מספר ילדים > 0.

אף על פי שבאופן אישי אני סבורה שהרעיונות בבלוג רלוונטיים, וניתנים ליישום, גם על ידי בעלי הכנסות נמוכות וגם על ידי הורים לילדים, אני מוכנה לקבל שמדובר בקשיים "אובייקטיביים": כלומר, בהנחה ששאר התנאים שווים, הורים לילדים ו/או לבעלי הכנסות נמוכות (דרגת קושי "קשה") יידרשו לשהשקיע משאבים רבים יותר כדי לחסוך באגרסיביות בהשוואה לחסרי ילדים ו/או בעלי הכנסות גבוהות (דרגת קושי "קלה").

שיעור החיסכון, אם כן, איננו מדד אבסולוטי. יש להעריך אותו בהתאם לדרגת הקושי של החוסך הנתון בנקודת הזמן הנתונה.

מהנדס תוכנה ללא ילדים שחוסך 40% מהכנסתו עשוי להיחשב פחות "סולידי", בהתחשב בדרגת הקושי, מקופאית חד-הורית שמצליחה לחסוך 25%. מכאן ששיעור חסכון שנראה על פניו נמוך מבחינה אבסולוטית, עשוי למעשה להיות מרשים מאוד בהינתן דרגת קושי גבוהה.

האם יש דרך לכמת את הפערים הללו?

נניח סולם פשוט, הנע מערך שלילי של 100- לערך חיובי של 100. ככל שהציון שלילי יותר, כך המאמץ שיש להשקיע בחיסכון גבוה יותר. ככל שהציון חיובי יותר, ניתן להגיע לאותו שיעור החיסכון גם בהשקעת מצבים פחותים יותר.

כבסיס לחישוב דרגת הקושי, ניעזר בדו"ח השנתי שפרסם מינהל הכנסות המדינה לשנים 2014-2013,  הסוקר את התפלגות ההכנסה ברוטו בכלל האוכלוסיה לפי קבוצות הכנסה.

התפלגות ההכנסות בכלל האוכלוסיה מתוך דו"ח מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

מקור: מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

מהדו"ח אפשר לחלץ לפחות 5 קבוצות:

קבוצה 1: 38.3% מהישראלים מכניסים בין 0 ל-5000 ש"ח ברוטו בחודש. כלומר, מי שמרוויח 5,000 ש"ח ברוטו משתכר יותר מ-38.3% מהישראלים.

קבוצה 2: 30.4% מהישראלים מכניסים בין 5000 ש"ח ל-10000 ש"ח ברוטו בחודש. כלומר, מי שמרוויח 10,000 ש"ח ברוטו בחודש משתכר יותר מ-68.7% מהישראלים.

קבוצה 3: 20% מהישראלים מכניסים 10,000 ש"ח עד 20,000 ש"ח בחודש. כלומר, מי שמרוויח 20,000 ש"ח משתכר יותר מ-88.7% מהישראלים

קבוצה 4: 6.4% מהישראלים מכניסים 20,000 עד 30,000. כלומר, מי שמרוויח 30,000 ש"ח משתכר יותר מ- 95.1% מישראלים

קבוצה 5: 4.9% מהישראלים מכניסים 30,000 ש"ח בחודש ומעלה, ויחד נמצאים מעל כל שאר הישראלים.

כעת אפשר לנסות להגיע לנוסחה בסיסית:

כמה קשה לי לחסוך לעצמאות כלכלית = (שיעור האנשים שמרוויחים פחות ממני) – (שיעור החיסכון שלי)

דוגמה תסייע.

בובין מרוויח 10,000 ש"ח ברוטו (יותר מ-68.7% מהאוכלוסיה) וחוסך 50% מהכנסתו. ציונו, בהתאם לדרגת הקושי שלו, יהיה 18.7+ (=68.7-50).

גייבראש, לעומתו, מרוויח 5,000 ש"ח (יותר מ-38.3%) וחוסך 40% מהכנסתו. ציונו, בהתאם לדרגת הקושי שלו, יהיה 1.7- (38.3-40).

כך, אף על פי שבובין מרוויח יותר וחוסך יותר מהכנסתו, הרי שבהתאמה לדרגת הקושי, גייבראש הוא דווקא הסולידי מבין השניים, במובן שהוא נדרש להשקיע יותר ממשאביו המוגבלים כדי לחסוך. לשון אחר: אילו גייבראש היה בנעליו של בובין ומשקיע את אותם המאמצים, יש להניח שהיה חוסך אפילו יותר מבובין.

כמובן ש"דרגת הקושי" במובנה כאן עשויה להשתנות לאורך זמן. אפשר להתחיל את המסלול בדרגת קושי גבוהה מאוד, וככל שצוברים יותר נכסים ומשאבים להיווכח שהתהליך נעשה קל יותר.

איך משקללים ילדים לתוך העניין?

כלי עזר מועיל הוא טבלאות הוצאות המחייה של מס הכנסה. מבלי להאריך יתר על המידה, אציין רק שמדובר בכלי סטטיסטי, המבוסס על נתוני הלמ"ס, שמס הכנסה משתמש בו בבואו להשוות בין שתי הצהרות הון שהגיש הנישום, בניסיון להעריך אם חל גידול לא מוסבר / לא מדווח בהונו במהלך התקופה הנבדקת.

בתמצית, הטבלאות אמורות לשקף רמת הוצאות ממוצעת לה נזקקת משפחה למחייתה, כפונקציה של רמת ההכנסה (ברוטו) וגודל המשפחה. מטרתן להשיב על השאלה: כמה אדם במצב כספי X, עם משפחה בגודל Y, "אמור" להוציא ביחס להכנסתו.

עכשיו החישוב יכול, אולי, להיות מדויק יותר. נוסחה אפשרית תהיה:

כמה קשה לי לחסוך = ((שיעור האנשים שמרוויחים פחות ממני) – (שיעור החיסכון שלי)) + (((כמה מס הכנסה מצפה ממני לבזבז)-100)-(שיעור החיסכון שלי)).

נניח שגרייס היא רווקה ללא ילדים שמרוויחה 10,000 ש"ח בחודש, או 120,000 ש"ח בשנה. היא חוסכת 50% מהונה. מס הכנסה מצפה ממנה להוציא 73% מהכנסתה (משפחה עם נפש אחת).

כמה קשה לגרייס לחסוך = (68.7-50)+(50-(100-73))= 4.3-  (דרגת קושי: בינונית)

גבריאל הוא אב חד הורי ל-2 ילדים. כמו גרייס, גם הוא מרוויח 10,000 ש"ח בחודש (120,000 ש"ח בשנה), וחוסך 50% מהונו. מס הכנסה מצפה ממנו להוציא 82% מהכנסתו (משפחה עם 3 נפשות).

כמה קשה לגבריאל לחסוך = (68.7-50)+(50-(100-82))= 13.3-   (דרגת קושי: קשה)

מוזלי נשוי ואב לשלושה ומרוויח 20,000 ש"ח בחודש (240,000 ש"ח ברוטו) מתוכם הוא חוסך 30%. מס הכנסה מצפה ממנו להוציא 77% מהכנסתו (משפחה עם 5 נפשות).

כמה קשה למוזלי לחסוך = (88.7-30)+(30-(100-77))= +51.7  (דרגת קושי: קלה).

אפשר כמובן לפתח את המדד הזה לכיוונים נוספים, כך שיכלול פילוח אחוזונים מדויק יותר,  הכנסות של שני בני הזוג, או הוצאות מחייה כפונקציה של מיקום גאוגרפי (למשל: אפשר להניח שאדם שמצליח לחסוך 80% בתל-אביב הוא כנראה "סולידי" יותר מאדם שמצליח לחסוך 80% בקיבוץ בדרום הארץ).

הרעיון בינתיים היה ליצור מדד קושי פשוט (בתקווה שלא פשוט מדי) שישקלל את הקשיים המובהקים והשכיחים ביותר שבהן נתקלתי בתגובות לבלוג.

אז אם אתם חשים תסכול מהעובדה שאתם לא מצליחים לחסוך מספיק – הציבו את הנתונים בנוסחה כדי לקבל פרספקטיבה אחרת.

יכול להיות שבהינתן תנאי הפתיחה שלכם, מדובר דווקא בהישג!



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

47 תגובות

  1. גייבראש.
    I see what you did there 🙂

    אגב, שנים לאחר האורגים לוקאסארטס הוציאו את אי הקופים השני, ונתנו גם שם את האופציה לבחירת בין רמות קושי. ושם לצערנו זה פחות או יותר נגמר בעולם הקווסטים (הקלאסיים)..

    • גם באינדיאנה גונס ואטלנטיס היו מספר אפשרויות התקדמות שהשפיעו על רמת הקושי.
      כמו כן, גם בקווסטים כיום יש דרגות קושי. למשל, האם חפצים שניתן ללחוץ עליהם מוארים בצורה שונה מהשאר.
      אלו היו 60 שניות של אופטופיק מוחלט. סליחה.

    • גם ב"קללת אי הקופים" (שהוא המשחק הכי טוב בסדרה ולא אכפת לי שגילברט מתכחש אליו) יש אפשרות לבחור רמת קושי.

  2. נחמד לכמת את הדברים. זה נותן זווית נוספת למאמץ החיסכון.

  3. נהנתי מהפוסט
    אבל קשה לקרוא חלק מהנוסחאות (במיוחד מהסלולר). יכול להיות שעדיף להציג אותן באמצעות משתנים?
    לדוגמה:" x-y=z , כאשר
    x הוא שיעור האנשים שמשתכרים פחות ממני,
    y הוא שיעור החיסכון שלי,
    ו-z הוא הציון שלי"

  4. רעיון נחמד, אבל לפחות מהנתונים המופיעים כאן לא ברור לי איך מיישמים את החלק הראשון של הנוסחה (כמה מרוויחים פחות ממני) במצב של יותר ממפרנס אחד במשק הבית.

  5. אין דבר כזה חושי מילדים. יש חסוכי ילדים. גם מי שעושה זאת מרצון.

  6. אודי פ.

    או אפילו: מספר ילדים >> 0

  7. ג'אווה סקריפט קטן שמחשב את הנוסחאות השונות ע"ב קלט מהמשתמש היה מאוד עוזר

  8. משחק נחמד,
    אבל אני חושב, למרות הפיתוי, שלא באמת אפשרי להכניס את כל החיים לטבלאות אקסל.
    יש משתנים/ מדדים/גורמים שאי אפשר להפוך אותם לנתונים מספריים.
    חוץ מזה, מה זה נותן?
    זה כמו לבקש מילד שיתבסס על נתונים משוקללי סביבה כדי להגיד כמה – במספרים – הוא אוהב את אמא ואבא

  9. יש בעיה , החישוב של התפלגות ההכנסה ברוטו הוא ליחיד, ואילו טבלת אחוז ההוצאה לפי הכנסה מדברת על הכנסה משפחתית.
    מה עושים עם שני מפרנסים בטבלה הראשונה? מחברים?
    ואם כן – אז איך?
    מס ההכנסה לא מחושב לזוג, אלא ליחיד, לכן ככל שההכנסות של הזוג שונות יותר, כך ייגבה מהם יותר מס.

  10. תודה על הפוסט ועל התזכורת לקווסטים "האורגים" ו"אי הקופים".
    הנוסחאות הפעם קצת הזכירו לי את הפרק בעמק הסיליקון על פיטר גרגורי (https://www.reddit.com/r/SiliconValleyHBO/comments/32epzu/the_formula_used_to_evaluate_peter_gregorys/) – לא הכל צריך להיכנס לטבלת אקסל.

  11. לא ברור לי עם החישוב של שיעור החיסכון הוא ביחס לברוטו או לנטו

  12. לא ציפיתי לנתון של 50% חיסכון במשכורות גבוהות. משום מה, חשבתי שגם שם אנשים מבזבזים ונכנסים לחובות בשביל ג'יפ כל שנה. אני הופתעתי (חשבתי שאני מיוחד 😃).

  13. אותי מעניין איך עם הכנסה (ברוטו) של 5000 ₪ הוא חוסך 40% מהכנסתו אחרי הורדות הביטוח לאומי וכו'.
    חצי מהעם מרוויח מתחת ל-6500 ברוטו. לעתים תחום העיסוק מחייב מגורים במרכז (מן הסתם תל אביב היקרה נפסלת, אבל בהסתמכות על תחבורה ציבורית זה חייב להיות יישוב עם נגישות, נניח הוד השרון/חולון) ואם גייבראש הוא בן 35, ורוצה לחיות ללא שותפים בני 20, יהיו לו מאוד קשה בהרבה ערים למצוא דירת חדר, מה שמעלה את שכר הדירה לכדי 2500, אפילו 2000 – ואז? מה עם אוכל? (ואין לי מושג מתי בפעם האחרונה בחייך עבדת במשכורות כאלו – לא מקבלים צהריים).
    אפילו כשאני מעלה בראש זוג חברים שגר בחור בדרום בדירת קיבוץ עם החשמל-מים וכו' כלול במחיר, זה מעל 2500, והם חייבים להחזיק רכב ומתחלקים בשכירות כזוג. המגורים במקום פחות נגיש גם כרוכים בהוצאות של אוכל יקר יותר בסופרמרקט/מכולת.

    • אפשר לגור בבני ברק הזולה ב1200 שקל לדירת חדר לקנות אוכל בסופר של חרדים שהוא זול משמעותי ומתחת לבית . לא צריך רכב מקסימום אופניים או חופשי חודשי. תעבור על כל ציר זבוטינסקי מפתח תקווה ועד הים או התחנה המרכזית. אין כזה דבר חייבים לא חייבים שום דבר. אנחנו רוצים. אנחנו רוצים לעבוד בתל אביב איפה שיש את המקומות הכי מגניבים ושהכי יפתחו את הקרייה או יעשו אותה מעניינת, אנחנו רוצים לגור ברמת השרון כי זו שכונה יפה ונעים שם, ואנחנו רוצים רכב כי למי יש כוח להיות תלוי באוטובוס בגשם ובשמש ולריב על מקום פנוי שלא נדבר על האי גמישות בזמנים והריח.
      אנחנו רוצים. ברגע שנרצה אחרת נסתדר. לראייה הטיול של אחרי הצבא ישנתי כל יום באוהל ועשיתי סיבובים סביב המדף של הלחם בסופר ממתינה שירידו את המחיר בעשרים אגורות, לאכול במקדולנדס היה מותרה והכל היה בשם אריכות הטיול. אז אפשר הכל.

      • בפירוש אמרתי לא מגורים בתל אביב (שלא שווים בעיניי את הכסף גם לו היה לי…) וכן לתחבורה ציבורית. אל תשים בפי איזה פינוק שלא קיים.
        יש מקצועות שבהם אי אפשר למצוא עבודה מחוץ לאזור המרכז, ואם אדם מתנייד בתחבורה ציבורית הוא אינו יכול ללכת על יחידת דיור בשכר אפסי במושב קטן כי אין משם תחבורה. בני ברק – אוקיי, ואם גייבראש הוא אישה, חילונית? היא צריכה כל יום להרגיש לא נוח בכך שהיא יוצאת לעבודה במכנסיים? בכך שהיא רוצה לצאת/להפעיל טלוויזיה בשבת?

        גם אני טיילתי באוהלים, עשיתי את זה אפילו השנה… אבל הטיול נגמר. אדם בן 40 שאיתרא מזלו להרוויח כמו *חצי* מאוכלוסיית ישראל פחות מ-6500 ברוטו, לא יישן באוהל או יעשה סיבובים סביב המדף של הלחם עכשיו במשך עשור של חיים.
        לכן שאלתי: איך מסתדר החישוב של גייבראש מצליח לחסוך 40% ממשכורת ברוטו של 5000 בישראל, ללא בן/בת זוג לחלוקת הוצאות.

      • אני מקווה שאת מתבדחת בנוגע לסיבובים סביב מדף הלחם בסופר בשביל 20 אגורות.
        זה לא נראה לי נקרא סולידיות – אלא "התכלבות".

  14. punchingcanbegoodforthesoul

    רעיון מעניין, אבל אני רק הערה סטטיסטית: אם אני זוכרת נכון, בתוך ה-38% שמרוויחים פחות מ-5,000 ש"ח מחשבים גם סטודנטים, צעירים שגרים עם הורים ולא עובדים, הורה שנשאר עם תינוק כשההורה השני עובד וכו' וכו'. אז אם מסתכלים רק על אנשים שרוצים לעבוד, כנראה שתהיה התפלגות שונה, עם שכר יותר גבוה.

    • אברהם ברקו

      שכחת חיילים בשירות חובה… מה לעשות שהנתונים האלה הם פשוט בדיחה… אבל זה לא משנה לרעיון הכללי של דורין

  15. סולידית יקרה האם כחלק מהחסכון הכולל יש להתחשב בהפרשות לפנסיה?תשלום קרן משכנתא מדירות להשקעה?
    או כוונתך שהחישוב רק מהחיסכון מההכנסות השוטפות?

  16. הרעיון אלגנטי, שאפו
    על מנת שניתן יהיה לבנות „סרגל“ אמין, יש צורך בבסיס מידע של כמה אלפי או עשרות אלפי פריטים.
    איך בונים אותו?

  17. זה נראה יפה כאשר מנסים לכמת. החלק הקל הוא ההכנסות שהם אבסוליטיים ובר מדידה, אבל להסמך בהוצאות על טבלאות מס הכנסה זאת טעות, כי לכל משפחה סעיפי הוצאה שונים: האם לכולם יש משכנתא ואם כן כמה, האם כולם גרים בשכירות ואם כן כמה משלמים…וכו' .
    הרעיון יפה אך לא יישומי

  18. יפה מאוד!
    כרו"ח רק אציין כי הטבלאות האלו של מס הכנסה לא שוות יותר מדי, לא הייתי ממהר להסתמך עליהם.
    בפועל עיקר העבודה של רו"ח בהצהרות הון היא להסביר למה התוצאה שיצאה אינה תואמת לטבלה 🙂

    • שוויון הנפש שלכם מפתיע אותי כל פעם מחדש .
      בטבלאות שהמדינה מפיקה עבורנו ,הם מציינים בפירוש כי קיימים מצבים שהציפיה מאיתנו שנוציא יותר מההכנסה שלנו (שכר של 72K לא מספיק ל2 נפשות), זה נראה לכם נורמלי?
      כמה שנתכלב , עדיין נשלם מס על השכר מעל 50% ,וכל דבר שנראה לרכוש ,מורכב מאחוזים נכבדים של מס (ולא רק מותרות) , הדבר הכי סולידי שעולה לי בראש , זה להדליק את המדינה.

      • תמיד יהיה סכום של הכנסה שלא מספיק למספר הנפשות.
        אלא אם כן המדינה תכריז מראש שהיא מממנת כל מי שלא מצליח להרוויח מספיק כדי לפרנס את משפחתו.
        אולי פשוט נחלק את כל ההכנסות בשווה, לא?
        יש לשיטה הזו שם. ו- לא, היא מעולם לא הייתה יותר מדי מוצלחת

      • אם השכר לא מספיק, ישד 2 פתרונות: להרוויח יותר (לעבוד קשה יותר, לרכוש מקצוע מניב יותר) או להוציא פחות. אין פה עיגול פינות. אבל האחראיות היא על האדם, ולא על המדינה (כי אם האחראיות היא של המדינה לפרנס את מיש שלא יודע להתנהל נכון כלכלית, אז זה בעצם מכיסי ומכיס כ"א אחר שמלשם מיסים)

  19. אם אני מרוויח 20 אלף ברוטו ללא ילדים כמה זה יוצא

  20. נראה לי שיש בעיה אינהרנטית בשימוש בשיעור החיסכון בחישוב דרגת הקושי.
    ביחוד אם את מוכנה לקבל שהקושי הוא אבסולוטי.

    אם תרצי, זה כמו להגדיר את רמת הקושי לפי המהירות שבה שחקן מסיים את הקווסט,
    זה לא שאי אפשר לעשות את זה, זה פשוט לא הגיוני.

  21. אפרופו יצא רימייק לגבריאל נייט 1

  22. מעניין מאוד, מדגדג לי לבנות אקסל פשוט כזה שייתן לכל אחד את הדרגה שלו, יכול בהחלט להכניס דברים לפרספקטיבה.
    אולי בהמשך השבוע אמצא לזה זמן.

  23. אני כמובן מבין את המטרה של ההגבלה של רמות קושי במשחקים לרמות קושי בחסכון,
    אבל חייב לומר שאם מישהו מקבל משכורת נמוכה, ומבחינתו זה שם אותו ברמת קושי "קשה", אז זה לא גזירת גורל, קרי "זה הקלפים שהוגרלו".
    אנשים שזכו לרמת קושי "קלה" עקב משכורת גבוהה עשו את זה בד"כ אחרי שנים של לימודים, ועבודה קשה.
    רופאים, רואי חשבון, עורכי דין, מהנדסים, כולם למדו קשה עוד בבית ספר (בזמן שחבריהם שיחקו בחצר/במחשב) כדי לקבל בגרויות טובות, אח"כ פסיכומטרי, תואר, סטאז'/התמחות, ועבודה קשה לאורך הרבה שעות ביום, עד שהגיעו לרמות שכר המגדירים אותם כאלה שקיבלו "רמת קושי קלה".
    כנ"ל גם עצמאים שהשקיעו את הונם, זמנם וחייהם האישיים, נטלו הלוואות וסיכונים כדי שהעסק יצליח ויניב (לא תמיד) רמת קושי "קלה".

    לסיכום: זה לא "כי ככה זה וזה מה שקיבלתי", אלא פועל יוצא של השקעה, זמן, יכולות וכח רצון לאורך הרבה שנים, שמזכים את האדם ברמת קושי "קלה". אין צ'יטים.

  24. איזו ציון נחשב בעינייך לסביר לפי המדדים שהצגת,
    האם בובין מהדוגמא נחשב בעינייך סולידי (ההתנהלות שלו נראה לי יותר סבירה מרוב האנשים שאני מכיר)

  25. תענוג כתמיד לקרוא.
    בנוסף לרמת הכנסה ולילדים, מה עם פקטור שמשקלל אהבה למשחקי מחשב ופנטזיה? אלה כנראה מראש אנשים שפחות נמשכים לעולם החומר ויותר לדמיון ולכן אובייקטיבית יהיה קל להם יותר לחסוך 😉

  26. אייסמן

    התייחסת רק לצד במשוואה שמתאים לטענה שלך (שהחציון המפורסם נמוך מדי ואינו משקף את המצב במשק).
    שום התייחסות לצד שמעיף מלאכותית את החציון למעלה.
    לדוגמה, רופא מתחיל או עו"ד צעיר שעובד במשרד גדול המרוויחים מעל הממוצע אך ב-17 שעות ביממה. למעשה כל אדם שעובד בשתי משרות מעוות את החציון הריאלי כלפי מעלה. אתה מוריד צד אחד בהתפלגות, תוריד גם את השני.

    • אייסמן

      זו תגובה ל-delver2…

      • היי,
        כמובן שהמדד המדויק ביותר יהיה השכר השעתי, אבל לצערי אין נתונים כאלה.

        מה שאני בא להגיד הוא שהאמירה ש"חצי מהאנשים מרוויחים מתחת ל 6500 ש"ח" היא פשוט לא נכונה כי הספירה עקומה. עבור מי שעובד במשרה מלאה או מעבר לכך – השכר החציוני גבוה בהרבה.
        זה נכון גם אם חלק מהשכר החציוני "האמיתי" גבוה מלאכותית עקב אנשים שעובדים מעבר למשרה מלאה (זו כנראה בחירה שלהם, בדיוק כמו ש- 85% מהעובדים במשרה חלקית – עובדים בה מבחירה).
        חוץ מזה, אתה באמת חושב שחלקם של העובדים במשרות כפולות ומתמחים למיניהם גבוה יותר מחלקם של העובדים במשרות חלקיות + העובדים בשחור?

  27. הטבלאות של מס הכנסה לא משקפות את המציאות. לדוגמא, אם מסתכלים על רווקה שמרוויחה 10,000 ש"ח לחודש (73%), לעומת מישהי חד הורית עם פעוט שמרוויחה 10,000 ש"ח, (79%) נראה שההבדל הוא 6%, כלומר ה"עלות השולית" של החזקת הילד היא 600 ש"ח לחודש. זה אולי אפשרי אם הוא לא בגן וסבתא שומרת עליו וגם מאכילה אותו על הדרך, אבל באופן גורף עם עלויות החינוך לא ניתן להגיד שזה נכון.

    • נתנייתי

      נו, ומהי המציאות?.. משקי הבית בישראל שמתאימים לשורה הזו (12K לחודש עם 2 נפשות) הם קצת "מישהי חד הורית עם פעוט" (שמן הסתם חיה על הקשקש) והרבה זוגות צעירים עם הכנסה של ~6000 ש"ח כל אחד (שמנסים לחסוך קצת, או שנהנים מהחיים). שיעור ההוצאה הוא ממוצע ביניהם. כפי שהנתון הסמוך "משק בית בן שלוש נפשות" כולל משפחות עם אבא, אמא וילד- וגם אמהות יחידניות עם שני ילדים, וגם אחים מבוגרים שגרים אצל אמא ושלושתם עובדים. זה קסם הסטטיסטיקה (-:

      • בדיוק. אבל אם המטרה של השימוש בטבלה הוא לקבל מדד אבסולוטי שמעריך את דרגת הקושי של החוסכים בהתחשב בנתונים של:
        1) הכנסה נמוכה
        2) מספר ילדים > 0.
        כפי שצויין, צריך לקחת טבלה אחרת שלא עושה רק חישוב סטטיסטי גס לכל סוגי המשפחות בהן 2 נפשות. אם כבר נקודות הזיכוי במס הכנסה מייצגות קצת יותר, לא?

  28. אנונימי

    נראה אחלה משחק! אני אשחק בו כשיהיה לי קצת זמן..

  29. נתנייתי

    מה בעצם נותנת הטבלה הראשונה?..

    לדעתי, ציון הקושי צריך פשוט להיות מנורמל לפי דפוסי החיסכון של מי שבהכנסה ובמצב משפחתי דומה;
    מי שחוסך כמו החציון של האוכלוסיה במצבו יהיה ברמת קושי "בינונית",
    מי שחוסך הרבה יותר- רמת קושי "קשה",
    ומי שחוסך הרבה פחות- רמת קושי "קלה"

    אפשר לראות בטבלה השניה ששיעור החיסכון אכן עולה עם ההכנסה, כלומר היא כבר מראה לגייבראש בדוגמא את הקושי שבמצבו. כך שמה בעצם מוסיפה הטבלה הראשונה?

  30. לא ממליץ על כלום

    למרות שאני מתאמץ לחפש ולמצוא, אני לא מוצא ערך כלכלי בתוצאות הניסוי הזה.
    כמו שאני מבין את זה – שיעור החיסכון (באחוזים מהשכר) הוא מדד מוטיבטיבי בלבד, בעזרתו אנחנו מודדים את עצמנו ואחרים כדי להבין כמה נחסך מתוך מה שיש, ומה עוד אפשר לעשות כדי ליצור שיפור בחיסכון.
    המדד הזה גם מאוד נוח להצבה במשוואה מול רמת ההוצאות של החוסך כדי להעריך בגסות כמה זמן תארוך הדרך עד הגעה לעצמאות כלכלית.

    יחד עם זאת, על אף היות שיעור החיסכון מדד חשוב להצלחה ב"סולידיות" ובדרך לפרישה מוקדמת, הוא רק אמצעי. מה שחשוב באמת זה *כמות* החיסכון האובייקטיבית, האבסולוטית. כלומר כמה כסף נחסך בפועל בכל חודש.
    עכשיו, ברמת קושי גבוהה, בינונית או נמוכה חיסכון של 1000 ש"ח הוא עדיין חיסכון של 1000 ש"ח, כמו שחיסכון של 10,000 ש"ח הוא עדיין תוספת של 10K לתיק ההשקעות.
    לעולם חיסכון קטן (אבסולוטית) יביא לתוצאות קטנות יותר (שוב, אבסולוטית) בהשוואה לחיסכון גדול, זאת כמובן בהינתן שאר המשתנים זהים (משתנים כמו אופק ההשקעה, פילוח הנכסים, וכו').

    להסביר חיסכון אבסולוטי נמוך ב"רמת קושי גבוהה" זו טפיחה מנחמת על השכם אבל הרעיון לא תורם כלכלית. כמו שכתבתי בהתחלה זה מוטיבטיבי ולכן זה חשוב, אבל זהירות! זה גם יכול לתקוע אנשים מלייצר פתרונות איכשהו.
    למעשה, הפרדוקס הוא שדווקא אלה שייתרמו מהפוסט הזה (בעלי רמת הקושי הגבוהה) עלולים להתנחם בכך ש"לפחות אנחנו מצליחים לחסוך" בעוד שהם בדיוק אלה שצריכים להפוך עולמות ולייצר שינויים משמעותיים בחייהם כדי להרוויח יותר ובכך, כלומר בהשארת רמת ההוצאות ללא שינוי, להגיע לשיעור חיסכון גבוה מתוך הכנסה גבוהה יותר.

    *גילוי נאות – נכתב ע"י בעל שיעור חיסכון גבוה ורמת הכנסה נמוכה.

  31. את הרעיון של דרגות קושי אני מקבלת לגמרי. לכל אחד יש דרגות קושי שונות. הכימות ממש ממש לוקה בחסר.
    כי אין כאן נתונים על הון שהתקבל מהמשפחה, אם זה בתשלום ראשוני על דירה, אם זה במימון חלקי או שלם של השכלה גבוהה. ובכלל המצב הכלכלי של המשפחה הוא מנבא חזק למדי לרמת ההשכלה והכישורים המקצועיים ההתחלתיים. כך שמי שבא מבית עני ובכל זאת הצליח למצוא דרכים להשתכר הרבה, ההצלחה שלו גדולה יותר כי רמת הקושי שלו גדולה יותר. שלא לדבר על מצב בריאותי, על בני משפחה תלויים וכו'.

    אבל הרעיון הוא נחמד. גם בלי לדרג את עצמך מספרית אתה יכול לטפוח לעצמך על השכם אם השגת מה שהשגת. כל אחד יודע אם היה לו קל או קשה. אני מצדיעה לכל מי שהתחיל נמוך ומצא את הדרך למעלה. ולכל מי שמשתכר מעט ובכל זאת מתאמץ לטפס למעלה.

  32. טוב, אז עכשיו הוציאו את Thimbleweed Park , את צריכה להוסיף עוד דוגמאות עם Ray ו Reyes.

השאר תגובה