בית » השקעות » בעצם, יש לכם רק תיק השקעות אחד

בעצם, יש לכם רק תיק השקעות אחד

יש משהו מוזר, כמעט מסתורי, באופן שבו אנשים מתייחסים לכסף שלהם.

קחו לדוגמה את עניין החסכונות הפנסיוניים. בחברה שהפכה את המנטרה התלונתית על שחיקת השכר ויוקר המחיה לספורט לאומי, ניתן היה לצפות שאנשים יגלו עניין בסיסי בסך כל הנכסים הכספיים שעומדים לרשותם, במיוחד כשאותם נכסים נהנים מהטבות מס משמעותיות.

אבל לא כך הוא. אנשים (עדיין) תופסים את מצבם כלכלי בראש ובראשונה במונחים תזרימיים; עשיר הוא מי ששכרו גבוה, עני הוא מי ששכרו נמוך. לפי השקפה זו, המשכורת החודשית היא הפרמטר המרכזי לפיו נקבעת הצלחה כלכלית  – לא הנכסים (או ההתחייבויות) שצברת.

התוצאה היא אדישות, שלא לומר אפאתיה, כלפי ההון שנצבר באפיקי החיסכון השונים. ככל שאני מתרשמת, לרוב האנשים אין מושג אילו חשבונות פנסיוניים יש להם; מעטים יודעים כמה דמי ניהול הם משלמים; ורק יחידי סגולה יודעים לומר באיזה אופן הכספים מושקעים. מי היה מאמין, העובדה שהכריחו את הציבור לחסוך לפנסיה לא גרמה לו להתעניין בחסכונותיו!

זה מסביר מדוע משרד האוצר צריך להתחנן בפני הציבור שיתכבד ויבוא למשוך את החסכונות, ומדוע חברות פרטיות קיבלו לאחרונה גישה למסלקה הפנסיונית על מנת לעודד אנשים לגלות מהו ה"סטאטוס הפנסיוני" שלהם.

מובן שהיכולת לגלות בורות / אפאתיה מוחלטת כלפי הכסף שלך היא פריבילגיה השמורה אך ורק לאלה שמעדיפים שינהלו אותם ויחליטו בשבילם. מי שבוחר לקחת אחריות כלכלית על חייו, ובפרט מי שחותר לעצמאות כלכלית דרך ניהול תיק השקעות עצמאי, חייב לדעת בדיוק מהו סדר הכוחות הפיננסי העומד לפקודתו.

החסכונות הפנסיוניים שלכם – לא משנה מהי נזילותם וכמה כסף נחסך בהם – מהווים חלק בלתי נפרד מסך כל הנכסים העומד לרשותכם. כל שקל פנוי שצברתם – בין אם הוא בקופת הגמל, בבנק או בארנק – הוא "לוחם חופש" פוטנציאלי, הממתין למשימתו במערכה המתמשכת על חירותכם.

בשפה פחות מליצית (נשאבתי למטאפורה 😉 ) זה אומר שאתם מוכרחים לדעת בדיוק

  • אילו חשבונות פנסיוניים יש לכם (השתלמות, גמל, פנסיה, ביטוח מנהלים) וכמה כסף נצבר בהם
  • מתי הכספים נעשים נזילים (מועד המשיכה)
  • אילו חברות מנהלות אותם
  • כיצד הכספים מושקעים ("מסלול כללי" זה לא מספיק טוב. בררו דרך אתר החברה הרכב מפורט, בחלוקה ב-% לנכסי השקעה כמו מניות בארץ, מניות בחו"ל, אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות…)
  • כמה כסף אתם משלמים על התענוג (כלל אצבע: דמי ניהול של מעל 1% מהצבירה = לא סביר)

זה לא שיש לכם חשבון בנק אחד, חשבון פנסיה אחד, חשבון גמל אחד וחשבון השתלמות אחד. בעצם, יש לכם רק תיק השקעות אחד, ענקי.

תיק השקעות אחד, הקצאת נכסים אחת

ההחלטה הגורלית ביותר בבניית כל תיק ההשקעות היא הקצאת הנכסים האסטרטגית. הכוונה היא לתמהיל הנכסים הספציפי לפיו יוחלט איזה חלק מהכסף יושקע בנכסים עתירי סיכון/תשואה (כמו מניות), ואיזה חלק יושקע בנכסים דלי סיכון/תשואה (כמו אגרות חוב ומזומן).

ההחלטה הזו צריכה לשקף את מטרותיו של המשקיע, את צרכיו, את איתנותו הכלכלית ואת מידת נכונותו לקחת סיכון. קחו סיכון גבוה, ותוחלת התשואה של התיק תגדל. קחו סיכון נמוך, ותצטרכו להתפשר על תשואה.

הקצאת הנכסים צריכה לחול על כל מקום שבו אני מחזיקה כספים זמינים להשקעה. כל חשבון כזה הוא מרכיב בתיק השקעות אחד גדול, ואין להתייחס אליו במנותק מחשבונות אחרים.

לדוגמה, אם אני מנסה להרכיב תיק השקעות עצמאי שחציו מניות וחציו אגרות חוב, תהיה זו טעות ליישם את האסטרטגיה אך ורק בחשבון הבנק שלי, בזמן שקרן הפנסיה וקרן ההשתלמות שלי מושקעות על-ידי אחרים במסלול "כללי".

זה לא מספיק להחליט כמה כסף אנו משקיעים במניות וכמה באגרות חוב; חשוב לקבוע גם היכן יש למקם כל נכס כדי שהמס שנידרש לשלם עליו יהיה הקטן ביותר.

מכיוון שחלק מהחשבונות שמרכיבים את תיק ההשקעות שלנו נהנים מהטבת מס, חשוב לשייך כל נכס השקעה (מניות, אג"ח, וכו') לחשבון המתאים לו (חייב במס / פטור ממס), כך שנטל המס יהיה קטן ככל האפשר.

ככל שהמס שנידרש לשלם על ההשקעה נמוך יותר, כך נשמור על חלק גדול יותר מהתמורה בידינו, מה שישפר את ביצועיו הכוללים של תיק ההשקעות.

להתאים את הנכס לחשבון

אז איך בונים את המטריצה הזו? איך מחליטים איזה נכס מתאים לכל חשבון?

תחילה, יש טעם לחזור על סוגי החשבונות העומדים לרשות משקיעים פרטיים בישראל.

חשבון חייב במס – זהו חשבון המסחר הרגיל, שכל אדם רשאי לפתוח בבנק או בבית ההשקעות שלו ולנהל באופן עצמאי לחלוטין. ניירות ערך שנרכוש במסגרת החשבון הזה יהיו חייבים במס. המס ישולם בשני מצבים עיקריים: אם נמכור את הניירות במחיר גבוה יותר מהמחיר בו רכשנו אותם ("מס רווח הון"), ובכל פעם שהנייר יניב לנו הכנסה כלשהי (למשל: ריבית מאגרות חוב, תשלומי דיבידנד ממניות). נכון ל-2015, תשלומים או רווח הון ריאלי (אחרי אינפלציה) ממניות, קרנות נאמנות ואגרות חוב צמודות למדד חייבים במס בשיעור של 25%. תשלומים או רווח הון נומינלי (לפני אינפלציה) מאגרות חוב לא צמודות, מק"מ ותכניות חיסכון חייבים במס בשיעור של 15%.

חשבון קצבתי  – הכוונה כאן היא לקופות הגמל המשלמות לקצבה בגיל הפרישה (64 או 67), ובכללן: קופות הגמל לתגמולים, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. המס (המופחת) בחשבונות אלה יחול רק כאשר נתחיל למשוך מהם כספים. עקרונית, הקצבה שמשלמות קופות הגמל נחשבת להכנסה מיגיעה אישית ולכן חייבת במס הכנסה שולי. עם זאת, עדכנית ל-2015, 43.5% מהקצבה פטורים ממס, והפטור צפוי לעלות בהדרגה עד שיגיע ל-67% בשנת 2026. בנוסף, לאחר גיל הפרישה, ניתן למשוך חלק מהסכום שהצטבר בקופה כסכום חד פעמי ("היוון קצבה"), ובלבד שבקופה תיוותר יתרה מספקת שתבטיח קצבה חודשית לכל החיים על סך 3,850 ש"ח לפחות. חלק מהסכום המהוון ("היוון קצבה מזכה") יהיה פטור ממס רווח הון, וחלק אחר ("היוון קצבה מוכרת") יחויב במס רווח הון בשיעור מופחת של 15% בלבד.

חשבון פטור ממס – חשבונות אלה פטורים לחלוטין ממס רווח הון במעמד המשיכה. נכון להיום נותרו רק שני סוגי חשבונות כאלה: קופות גמל במעמד עצמאי, שהופקדו בהם כספים לפני שנת 2006 (קופות אלה הופכות לנזילות בחלוף 15 שנה מיום ההפקדה הראשון).  אם בדקתם ואין לכם קופה כזו – כנראה גם שלא תהיה. החשבון הנוסף בקטגוריה זו, כידוע היטב לקוראי הבלוג, הוא קרן השתלמות. בתמצית, מדובר באפיק חיסכון שמזכה בהטבת מס (זיכוי וניכוי) במעמד ההפקדה, ובפטור ממס במעמד המשיכה. הקרן נעשית נזילה לכל מטרה תוך 6 שנים מיום ההפקדה הראשון. כדי להנות מהפטור, שכירים רשאים להפקיד לקרן עד 18,852 ש"ח בשנה, ואילו עצמאים רשאים להפקיד עד 18,480 ש"ח בשנה. כל רווח שיצמח מהפקדות אלה יהיה פטור לחלוטין ממס.

ההחלטה היכן למקם כל נכס באופן שיחסוך כמה שיותר מס תלויה בשני פרמטרים – האחד הוא שיעור המס המוטל על הנכס (כמה מס נצטרך לשלם), והשני הוא תוחלת התשואה מהנכס (איזו תשואה הנכס צפוי להניב).

בארה"ב, הפרמטרים הללו בהכרח עומדים בסתירה זה לזה. המס האמריקני על ריבית מאגרות חוב – נכס בעל תוחלת תשואה נמוכה — גבוה מאוד (ריבית ודיבידנדים בארה"ב נחשבים להכנסה רגילה, והמס עליהם זהה לשיעור מס הכנסה שולי). לעומת זאת,  מס רווח הון ממניות שהוחזקו לאורך זמן – נכס בעל תוחלת תשואה גבוהה —  עשוי להיות נמוך מאוד (ובנסיבות מסוימות אפילו 0%!).

לכן, ההמלצה הרווחת בספרות הפיננסית האמריקנית היא למקם את דווקא את אגרות החוב בחשבונות המוגנים ממס, ואילו את הפלח המנייתי להשקיע באפיק החייב במס.

בישראל, החיים קצת יותר פשוטים. ראשית, המס אצלנו, הן על רווחי הון והן על דיבידנדים, הוא אחיד, ולא מושפע משיעור מס ההכנסה השולי. שנית, רוב הקרנות כאן צוברות את הדיבידנדים, בעוד שבארה"ב הן מחויבות לחלק אותם, מה שיוצר אירוע מס. ולבסוף, החשוב ביותר לענייננו, הנכס בעל תוחלת התשואה הנמוך יותר – אגרות חוב – גם  ממוסה בשיעור נמוך יותר (15% נומינלי), בעוד שהנכס בעל תוחלת התשואה הגבוה יותר – מניות – ממוסה בשיעור גבוה יותר (25% ריאלי).

מס של 15% על אג"ח ממשלתית שהניבה תשואה נומינלית של 2% (במקרה הטוב) יגרום לי להפסיד 0.3% מהתשואה (או 0.5%, במידה שמחזיקים את האג"ח דרך קרן). לעומת זאת, מס של 25% על קרן מנייתית שהניבה תשואה ריאלית של 7% יגרום לי להפסיד 1.75% מהתשואה! מובן, בנסיבות אלה, על איזה נכס חשוב יותר להגן בחשבונות פטורים ממס.

עבור משקיעים ישראלים, אפשר לנסח את כלל האצבע הבא: ככל שלנכס יש פוטנציאל תשואה גבוה יותר, כך יש להגן עליו יותר מהשפעות המס. 

מניות – לחשבון פטור ממס, אגרות חוב – לחשבון חייב במס

המסקנה הבלתי נמנעת מהדיון לעיל היא שהחשבונות הפנסיוניים שלכם, הנהנים מהטבות מס משמעותיות, חייבים להיות מושקעים במניות.

זה נכון במיוחד בסביבת הריבית הנוכחית, ובהתחשב בתשואה הנמוכה שמניבות אגרות החוב. במילים פשוטות – פשוט לא שווה להגן על תשואה כזו.

אדם צעיר  ש"יפוצץ" את החשבונות הפנסיוניים שלו באג"ח, או גרוע מכך – יאפשר למנהל השקעות מוסדי לעשות זאת במקומו (בתמורה לדמי ניהול שמנים), מבזבז למעשה הטבות מס יקרות-ערך, תוך שהוא חושף את הפלח המנייתי שלו למיסוי אגרסיבי.

דוגמה מספרית פשוטה תמחיש זאת.

למשה בן ה-40 יש נכסים בסך 300,000 ש"ח. 150,000 ש"ח בקרן השתלמות (פטור ממס) ו-150,000 ש"ח בבנק (חייב במס). הוא החליט לבחור בהקצאת נכסים של 50% מניות, 50% אג"ח. המניות יוחזקו בקרן מחקה מדד ת"א 100, ואילו האג"ח יוחזק בקרן מחקה מדד ממשלתי כללי. שתי הקרנות צוברות ריבית ודיבידנדים וחייבות במס בשיעור 25% במעמד המכירה.

נניח, לצורך הדוגמה, שהמניות מניבות 7% ריאלי בשנה, ואילו האג"ח מניב 2% ריאלי בשנה. משה מחזיק את הקרנות במשך 20 שנה, לא נוגע בהן, וכעבור 20 שנה מממש את כל הכסף. בדוגמה זו אני מתעלמת מעמלות מסחר ודמי ניהול, וכן מניחה שלא בוצע איזון מחדש לאורך התקופה.

תרחיש 1:  אג"ח בחשבון פטור ממס, מניות בחשבון חייב במס

תיק השקעות 1

הפלח המנייתי (חייב במס): 435,339.50 ש"ח

הפלח האג"חי (פטור ממס): 222,892.11 ש"ח

סה"כ בתום 20 שנה: 658,231.61 ש"ח

תרחיש 2: חלוקה שווה – אג"ח ומניות בחשבון פטור ממס, אג"ח ומניות בחשבון חייב במס

תיק השקעות 2

פלח מנייתי (חייב במס): 217,669.74 ש"ח

פלח מנייתי (פטור ממס): 290,226.33 ש"ח

פלח אג"חי (חייב במס): 83,584.54 ש"ח

פלח אג"חי (פטור ממס):  111,446.05 ש"ח

סה"כ בתום 20 שנה: 702,926.66 ש"ח

תרחיש 3: אג"ח בחשבון חייב במס, מניות בחשבון פטור ממס

תיק השקעות 3

הפלח המנייתי (פטור ממס): 580,452.67 ש"ח

הפלח האג"חי (חייב במס): 167169.09 ש"ח

סה"כ בתום 20 שנה: 747,621.76 ש"ח

 כך, אף על פי שהקצאת הנכסים המקורית הייתה זהה (50 / 50), התמורה הכוללת הייתה שונה מאוד (הבדל של 13% במקרה זה!), כפועל יוצא של מיקום הנכס בחשבון המתאים. כשהנכס בעל פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר זכה להגנת המס הגבוהה ביותר, התמורה הכוללת הייתה הגבוהה ביותר.

נפחו את הטבת המס

התובנה המרכזית שחשוב לקחת מכאן הוא שנכסי השקעה נוטים לצמוח בקצב מהיר יותר בחשבונות מוגנים ממס, פשוט משום שנטל המס לא מכביד עליהם. לכן, יש טעם להשקיע את הנכסים עם פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר בחשבונות מסוג זה.

ניסיתי לרכז את את הפילוח הנכון (בעיני) בטבלה הבאה.

הנכס מס רווח הון ממכירת הנכס מס על תשלומים מהנכס היכן עדיף להחזיק? שווה להחזיק בחשבון פטור ממס?
אג"ח לא צמוד (ממשלתי, שקלי, מק"מ) 15% 15% חשבון חייב במס לא, תוחלת תשואה נמוכה
קרן נאמנות אג"חית בישראל 25% אין (נצבר) חשבון חייב במס לא, תוחלת תשואה נמוכה
קרנות נאמנות מנייתית בישראל (פטורה) 25% אין (נצבר) חשבון פטור ממס בהחלט
קרנות נאמנות מנייתית בישראל (חייבת) 0% אין (נצבר) חשבון חייב במס חס ושלום, כבר שולם מס!
קרנות REIT (נדל"ן מניב) 25% לפי מס הכנסה שולי חשבון פטור ממס בהחלט, במיוחד לבעלי הכנסות גבוהות
ETF אמריקני 25% 25% מס במקור לממשלת ארה"ב חשבון פטור ממס כן, אבל גם בחשבון פטור ינוכה מס במקור
ETF אירי מחלקת 25% 15% מס במקור לממשלת אירלנד, 10% לממשלת ישראל חשבון פטור ממס כן, אבל גם בחשבון פטור ממס ינוכה מס במקור
ETF אירי צוברת 25% אין (נצבר) חשבון פטור ממס בהחלט
מניות ותעודות סל בישראל שמחלקות דיבידנד 25% 25% חשבון פטור ממס בהחלט
מניות ותעודות סל בישראל שלא מחלקות דיבידנד 25% אין חשבון פטור ממס בהחלט

תכנון מס מסוג זה חשוב במיוחד עבור פורשים צעירים, הנסמכים על משיכה תקופתית מתיק ההשקעות שלהם.

הקונצנזוס בספרות הוא שעדיף תמיד להתחיל את המשיכה מהחשבונות החייבים במס, ולא לגעת בחשבונות הפטורים אלא אם קורה משהו חריג.

הסיבה לכך פשוטה – אנו רוצים להגדיל ככל הניתן את הסכומים שניתן יהיה למשוך בפטור ממס. ככל שלנכסים המוחזקים במסגרת החשבונות הפטורים יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, כך "כדור השלג" הנוצר עקב צבירת ריבית דריבית בחשבון הפטור יהיה משמעותי יותר לאורך זמן.

בנוסף, אם החשבון החייב במס יכלול בעיקר אגרות חוב עם תנודתיות נמוכה, נוכל להבטיח שלא נצטרך למכור מניות בזמן הלא נכון לשם מימון הפרישה.

לבסוף, נדמה לי שיש יתרון פסיכולוגי-אמוציונלי (קרי, לא רציונאלי) בבניית התיק באופן כזה. אחרי הכל, הכספים שמושקעים בחסכונות הפנסיוניים בדרך כלל מופקדים אוטומטית מהברוטו – כלומר, אתם מעולם לא רואים אותם בחשבון הבנק. יש מי שירגיש נוח יותר לסכן כספים שמעולם לא ראה, מאשר כספים שהופקדו ישירות לחשבון הבנק שלו לאחר ששילם תמורתם מס.

פחות נוח

חשוב להדגיש כי למרות היתרונות שמציעה האסטרטגיה הזו בתאוריה, היא עלולה לעתים להתנפץ על סלעי המציאות.

כך, למשל, יתכן מצב שבו החשבונות הפנסיוניים אינם גדולים מספיק כדי להכיל את כל הפלח המנייתי, מה שיחייב "לדחוס" כמות מכובדת של מניות לפלח החייב במס.

קושי נוסף נובע ממגבלות הניהול האישי. נכון לשנת 2015, כל אדם בעל קרן השתלמות או קופת גמל נזילה גדולה מספיק רשאי להעבירן למסלול ניהול אישי (IRA) בבית השקעות שמציע את השירות. לצד זאת, אין אפשרות לנהל חשבונות קצבתיים במתכונת של ניהול אישי, ואפשרויות הבחירה העומדות לרשות המשקיע מוגבלות מאוד (בתקווה שהדבר ישתנה בהקדם). לדעתי, הדרך להתמודד עם הקושי היא להמיר את החסכונות הקצבתיים לקופות גמל מחקות מדד מניות, ובהיעדר אפשרות כזו, לבחור במסלול מנייתי.

אתגר אחר נוגע לצורך לעקוב אחר תיק ההשקעות על פני לחשבונות רבים, מה שעלול להיות מורכב מעט ויחייב אתכם לשייף את כישורי האקסל שלכם. זה אף עלול להקשות ברמה הטכנית על איזון תיק ההשקעות, אם כי לדעתי הדרך הטובה ביותר לפתור קושי זה היא לאזן באמצעות הפקדות חדשות לחשבון שבו אתם מחזיקים הן מניות והן אגרות חוב, בדומה לנעשה ב"שוקולד מריר".

לבסוף, חשוב לזכור גם שחוקי המס משתנים לעתים קרובות – מהר מכפי שניתן לדמיין. לשם המחשה, לפני 12 שנה כלל לא היה מס רווח הון בישראל! זאת אומרת שחייבים להיות כאן עם האצבע על הדופק ולוודא שחוקי המס לא משתנים לרעת התכנון.

בראייה כוללת, דעתי היא שנכון להיום, התועלת משימוש באסטרטגייה הזו עולה בהרבה על החסרונות המעשיים והטכניים שלה.

בשורה התחתונה

להלן המתכון לבניית תיק השקעות יעיל בהיבטי מס:

  1. סכמו את כל החסכונות שלכם, בבנקים ובקופות הגמל, וסווגו אותם ל-"חייבים במס" ול-"פטורים ממס". היעזרו במנוע האיתור של משרד האוצר. אל תתייחסו לחשבונות הללו כאל תיקי השקעות נפרדים, אלא כעל מרכיבים אינטגרליים של תיק השקעות אחד ויחיד.
  2. הגדירו הקצאת נכסים אסטרטגית עבור תיק ההשקעות. זכרו – קודם קובעים את הקצאת הנכסים, ורק אחר כך מתחשבים בשיקולי מס. אל תתנו לזנב המס לכשכש בכלב!
  3. השקיעו את הנכסים בעלי פרופיל הסיכון/תשואה הגדול ביותר בחשבונות הפטורים מממס עד קצה הקיבולת שלהם. אם אין לכם יכולת לנהל אישית את החסכונות הפנסיוניים, העבירו למסלול מנייתי, ובעדיפות – מחקה מדד מניות.
  4. את הנכסים בעלי פרופיל הסיכון/תשואה הקטן ביותר, כמו גם את יתרת הנכסים המסוכנים, השקיעו בחשבון החייב במס.
  5. עקבו אחר כל החשבונות כאילו היו תיק השקעות אחד, ואזנו את התיק באמצעות הפקדה של כספים חדשים.

דיסקליימר: האמור לעיל משקף את דעתי בלבד ומיועד לידיעה כללית. אין לראות בפוסט זה תחליף לייעוץ פנסיוני כהגדרתו בחוק. יש להיוועץ בבעל מקצוע מוסמך לפני ביצוע כל פעולה. שינוי הרכב התיק הפנסיוני חייב להיעשות תוך התחשבות בצרכים הביטוחיים האישיים של כל אדם.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

88 תגובות

  1. מה עושים עם ביטוח מנהלים בו מצד אחד יש מקדם קבוע ומצד שני דמי הניהול בו גבוהים להחריד?
    האם לשבור ולהעביר לחסכון פנסיוני רגיל או להשאיר ולספוג את דמי הניהול הגבוהים?
    האם יש פתרון המאפשר להמשיך לחסוך באפיק זה תוך הורדת דמי הניהול?

    • אני גם עומד בפני ההתלבטות הזו. כרגע עברתי לריסק זמני כך שאני לא מפקיד יותר במשך שנה לביטוח המנהלים, בתקווה שבמהלך התקופה הזו, משרד האוצר ימצא פתרון כלשהו לפוליסות האלה (דורית סלנגר הודיעה לפני שבועיים שבוחנים פתרון אפשרי כרגע).

      • לשניכם תשקלו מעבר לקרן פנסיה. ככל הידוע לי בקרן פנסיה המקדם נמוך הרבה יותר (אם כי הוא לא קבוע) וגם דמי הניהול נמוכים יותר. אצלי המקדם בקרן פנסיה יכול להגיע ל-175 (אם אשאיר מעט מאוד פנסיה לאשתי במקרה של פטירה) לעומת 200 בביטוח מנהלים.
        בכל אופן תיקחו את דברי בערבון מוגבל כי אני לא אדם מקצועי בתחומי האלו. ליתר ביטחון כדאי להתייעץ עם מישהו מקצועי.

        • לכל אלו שפתחו פוליסות מ 2004 – לדעתי גם עדיף להם לעבור לפנסיה.
          בבטוחי מנהלים יש הרבה חסרונות שלא מכפים על מקדם הקצבה( שאגב יש לו שיעור הגדלה) כאשר הבולטים שבהם הינם עלויות ניהול מטורפות (פי 7 מקרן פנסיה!) שיותיורו אתכם כמעט בודאות עם יתרה נמוכה משמעותית ביום הפרישה ו"סינדול" למסלול קצבה שאינו משאיר קצבה לאלמנה לכל חייה.

          • אתה אומר את זה
            מבזיקה
            או תחת התרשמות כללית ?

      • שאלה לי אילכם: כמה עולה ריסק זמני?

    • אני מקצה 70 אחוז פנסיה 30 אחוז ביטוח מנהלים וזה למרות שהביטוח מנהלים שלי עושק אותי ב'רק' אחד אחוז מהצבירה. תקרא את הבלוג 'לקבל את המירב' היא מסבירה שם מעולה על המשמעויות

  2. תודה על הניתוח והחישובים. כבר זמן רב שאני שואל את עצמי את שאלה הזו של הקצאת מניות בחסכון פטור ממס לפנסיה לעומת חשבון השקעות רגיל ואני מסכים גם עם המסקנה. בחיפושים ברשת המידע מתייחס בעיקר לאמריקאים כשחוקי המס ואפשרויות הצבירה לפנסיה מאוד שונים שם. עם זאת כן מצאתי התייחסות לסיכון נוסף שלדעתי חסרה בניתוח הנ"ל. אכן הקצאת מניות בתיק הפנסיה ממקסמת את חסכון המס בשל תוחלת התשואה העודפת, אך תשואה עודפת זאת נובעת מסיכון הגדול יותר של מניות. במקרה של מימוש הסיכון, כלומר משבר לפני המשיכה או "נפילה" על תקופת השקעות שתיתן תשואה אפסית במניות, החסכון במס יתבזבז כולו, וזאת לעומת ניצול כמעט ודאי של החסכון במס בנכסי אג"ח שהם אמנם בעלי תשואה נמוכה יותר אך בעל סיכוי אפסי לבזבוז החסכון במס. אני מניח שזה סיכון שמדבר יותר לאלה שבצד שונאי הסיכון.

  3. המס על רווחי הון הוא תמיד 25% גם על אג"ח לא צמוד.

    • מה המקור שלך? למיטב ידיעתי, סעיף 91(ב)(3)(א) בפרק ח' בפקודת מס ההכנסה לא השתנה. זה נוסח הסעיף:

      (3) (א) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רווח הון במכירת איגרת חוב, נייר ערך מסחרי, מילווה או הלוואה, שאינם צמודים למדד, יחויב במס בשיעור שלא יעלה על 15%, או של 20% לענין בעל מניות מהותי, ויראו את כל רווח ההון כרווח הון ריאלי.

  4. תל אביבי

    בקשר ל-ETF האיריים, אני מנסה להבין:
    1. איך יודעים איזו קרן צוברת ואיזו מחלקת?
    2. הקלות המס נוגעות רק לעקיבה אחרי מדדים אמריקאיים, או גם מדדים אחרים בעולם?

    • 1. מופיע בשם הקרן ובמדיניותה, distributing (מחלקת) או accumulating (צוברת).
      2. לא בטוחה שהבנתי את השאלה. קרן אירית שמחזיקה מניות אמריקניות תנכה מס במקור בשיעור של 15% לממשלת ארה"ב מכוח אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד.

      • תל אביבי

        תודה! לגבי השאלה השניה – האם יש יתרון מס בקרן אירית שמחזיקה מניות יפניות (למשל) לעומת קרן אמריקאית שמחזיקה באותן המניות?

        • כן. דרך הקרן האמריקאית המיסוי על הדיבידנדים (מס במקור והמס בארה"ב) יהיה 25%, בעוד בקרן האירית המס במקור הממוצע (על ניירות *לא* אמריקאיים) הוא בערך 10%. היתרון הזה רלוונטי בעיקרון רק בחשבון פטור ממס בישראל.

          • רפאל המתפלפל

            האם קרן אירית שמחזיקה מניות אמריקאיות משלמת מס על הדיבידנדים במקור בארה"ב ? אם כן, הרי שיש כאן מס על מס, בגלל שיש עוד 10% מס באירלנד….
            גםא אם הדיידנדים נצברים בקרן, האם אין מס עליהם בארה"ב ?

            אם הקרן האירית מוחזקת בחשבון לא פטור ממס בישראל, האם יש קיזוז אוטומטי ע"י הברוקר (מיטב דש במקרה שלי) של המס הישראלי מול המס ששולם בחו"ל ?

  5. יש בעיה עם ההמלצה להעביר כספים מקרנות פנסיה\ביטוח מנהלים לקופת גמל קצבתית מכיוון ש:
    1. בד"כ דמי ניהול בקופת גמל יהיו גבוהים מאשר בקרן הפנסיה
    2. מקדם קיצבה לא מובטח, ולא ברור האם יוצמד לפנסיה או לא (ובאופן ודאני גבוה משל ביטוחי מנהלים)

    בקיצור לקחת את הרע משתי האופציות

    לאחר שחשבתי על הנדון הגעתי למסקנה שיש להעביר לקופת גמל רק כספים אותם יהיה אפשר למשוך כהון (ז"א פיצויי פיטורין)

    מייצג את עצמי ודעותי בלבד.

  6. תודה על הרעיון. מחישוב שעשיתי (כולל דמי ניהול) – נראה כי אם אעביר את קרן הפנסיה שלי (שכרגע נמצאת במסלול מנייתי) לקופת גמל, הפנסיה שלי תגדל פי 3. ככה שזה אכן מאוד חשוב.
    האם ישנה הטבת מיסוי שאפספס אם אעשה זאת?
    למה בעצם אנשים לא עושים את זה?

  7. לאנשים שגיל הפרישה שלהם הוא עוד 30-35 שנה, איך אפשר להגיד שהכסף שנמצא בקרן הפנסיה הוא חלק מתיק ההשקעות שלהם? הכסף שבתיק ההשקעות הוא עם תוחלת השקעה הרבה יותר קצרה

  8. ברור, בהיר, שימושי מאוד ופרקטי. תודה!

  9. דן חסכן

    המיסוי על אג"ח ומק"מ הוא 15%, אך אם אני רוכש אותם דרך קרנות נאמנות (מחקות או לא), אני משלם מס רווחי הון סטנדרטי של 25%? זה לא שיקול סופר-מרכזי ובעצם מכריע עם סימן קריאה את ההתלבטות האם לרכוש מוצרים כאלה באופן ישיר או דרך קרנות? התלבטות שמדי פעם עולה בפוסטים שלך.

  10. מומחה לקנוניות

    אנשים לא כמוך,הם לא מבינים בפיננסים,לא אוהבים פיננסים ולא מאמינים בפיננסים.

    אל תשכחי שאת כלכלנית במקצוע ז"א את אוהבת את התחום וטובה בו.

    גם אם יגידו לאנשים תקנה כמה קרנות reit במקום דירה זה יותר נוח הם לא יאהבו את זה לרוב.

    אנשים רוצים דברים מוחשיים.

    לרוב האנשים דברים לא מוחשיים קל לבזבז כמו כסף בחשבון – דירה הרבה יותר קשה למכור ולנצל את הכסף –

    פסיכולוגית ומעשית.

  11. אחלה כתבה!!! כבר עובד לפי זה כמה שנים. בנוגע לתקנות המס האמריקאיות, זה נכון שרווחי הון למניה שהוחזקה פחות משנה או דיבידנדים על מניות שהוחזקו פחות מ-60 יום בתקופה של 121 יום לפני חלוקת הדיבידנד ממוסות לפי מדרגות ההכנסה (הגם שבארה"ב הם יותר נמוכות משלנו). עם זאת, משקיע פסיבי שמחזיק מניות ודיבידנדים יותר זמן מזה משלמים מס מופחת (0% למדרגת המס הנמוכות ו-15% למדרגות הגבוהות)

  12. אחד ששואל

    אילו קופות גמל עוקבות מדדים עולמיים קיימות?
    מכיר רק את אלו של IBI ולמיטב ידיעתי קיימת רק עוקבת S&P500.
    אני לא מעוניין שכספי הפנסיה שלי יהיו חשופים לבורסה הישראלית.

    •  נכון להיום אכן יש את הקרן שעוקבת אחר SP500, ולפי מסמכים שאיביאי הגישו הם מתכננים בזמן הקרוב להוסיף גם מסלול מחקה מדד ה-STOXXX 600 האירופי.

  13. היי הסולידית, תיקון טעות קטנה לגבי תקרת ההפקדה לקרן ההשתלמות: מותר להפקיד עד לשכר של 15,712 בחודש. (כלומר עד 10% ממנו: 7.5% מעביד + 2.5% עובד = 1572 ש"ח לחודש שהם 18852 ש"ח לשנה פטורים לשכיר)

  14. כרגיל, מאמר מצויין שמראה נכון עד כמה חשוב להסתכל על התמונה הכוללת כי יש לנו תיק השקעות אחד. אגב, מי שבבעלותו דירה- גם היא חלק מסל נכסיו למרות שפסיכולוגית יהיה לאנשים מאוד קשה לראות זאת.

    מה שכן, יש לדעתי מקום להרחיב את ההסתכלות לעוד מימד בנוסף לפיזור בין אפיקי ההשקעה השונים והוא ומימד הזמן
    החסכון הפנסיוני הופך לנזיל בגיל 67
    קרן השתלמות אחרי 6 שנים
    (בשני המקרים יש סידורים מיוחדים למקרי חירום טפו טפו)
    זה אומר שבתכנון התזרים ארוך הטווח שלך, אני צריך להתייחס לשני אילו בתור כסף שנזילותו נמוכה ולכן, ההשקעות הישירות צריכות להיות יותר נזילות

    • 6 שנים זה לא כזה הרבה זמן במונחים של חיסכון, הרי גם התיק הרגיל מיועד לתקופה ארוכה של יותר מ-6 שנים. ואם התחלת להפקיד לפני 3 שנים אז מדובר כבר בטווח קצר של 3 שנים. אגב, אם מישהו התחיל להפקיד בשבוע האחרון של השנה, זה כבר לא 6 שנים אלא 5 שנים וקצת כי מסתכלים על שנת פתיחת הקרן ולא על התאריך המדוייק.

  15. עוד לא קראתי הכל אבל לחלוטין מסכים לקונספט של תיק אחד. לעניות דעתי החשבונאות המנטלית המתייחסת לכספים שונים כתיקים שונים היא הרבה פעמים מטעה.
    עוד אוסיף שכמי שנשוי באושר ומנהל לשנינו את הענינים הכספיים אניאנחנו מתייחסים לתיק ההשקעות של שנינו כתיק אחד.

  16. קצת קטנוניות:
    חברות פרטיות לא קיבלו גישה למסלקה הפנסיונית.
    חברות פרטיות ומתווכים שונים קיבלו רשות לקבל ממך ייפוי כוח כדי לקבל גישה (בשמך) למסלקה הפנסיונית. את לא יכולה לפנות לבד למסלקה הפנסיונית בכל מקרה. אם היית פונה באמצעות מתווך (סוכן ביטוח או יועץ פנסיוני) למסלקה הפנסיונית זה היה עולה לך בין 40 ל 80 ש"ח (לא דיברתי על הייעוץ הפנסיוני עצמו, שבמסגרתו היועץ פונה למסלקה, שיכול לעלות בקלות כמה מאות שקלים).
    מה את מעדיפה? לפנות דרך סוכן ביטוח, שיגבה ממך עמלה, ואז ינסה לדחוף לך כל מיני דברים כראות עיניו. או לפנות דרך שירות אינטרנטי נוח יחסית, שיציג לך את הנתונים בצורה יפה, יתן לך השוואה לממוצע המשתמשים בשירות שלו – וכך תדעי אם (יחסית) את משלמת עמלות גבוהות מידי, או ש(יחסית) התשואות שאת מקבל נמוכות מידי. ואולי גם ינסה לדחוף לך כל מיני דברים.
    לדעתי את הראשונה שצריכה לברך על הנגשת המידע הזה דרך מערכת ממוחשבת ואובייקטיבית יחסית, שמאפשרת לך לסכם את החסכונות הפנסיוניים שלך ולקבל סדרי גודל של כמה את משלמת ומה את מקבלת.

    • "את לא יכולה לפנות לבד למסלקה הפנסיונית בכל מקרה."
      זה לא נכון.
      החל מיולי 2014 אדם פרטי יכול ללכת לאתר של המסלקה הפנסיונית, ולהגיש דרכה בקשה לכל הגופים המוסדיים לקבל את פרטי כל הקרנות שיש לו בכל אחד מהם (בין אם אם פעילות או לא, עם רמת הפירוט המקסימלית של דמי ניהול, היסטוריית הפקדות וכו'). הפעולה עולה 40 ש"ח ישירות דרך המסלקה, והגופים מחוייבים להחזיר תשובה תוך מספר ימים.
      עשיתי זאת באופן אישי כבר פעמיים, וזה מאפשר קבלת התמונה המלאה של כל החשבונות שלך, ללא צורך במעורבות של סוכן או מישהו אחר.

  17. בנוגע להשוואה בין פנסיה/ מנהלים:
    לפי דעתי סדר העדיפיות צריך להיות:
    1. מדיניות ההשקעה/ הקצאת נכסים
    2. דמי ניהול + שיקולי מקדם
    3. היבטי מיסוי

    כלומר, אם ביטוח מנהלים גובה 1% אבל יש לו מסלול מנייתי (מינימום 80%) זה עדיף על קרן פנסיה עם דמי ניהול של 0.2% אך הכי אגרסיבי שלהם זה 40% מניות (ורובם בישראל).

    למי שמפקיד לביטוח מנהלים שנפתח לפני 2013 יש גם שיקול של מקדם המרה (כלומר לכמה חלקים יחלקו את ההון הצבור לחישוב הקצבה החודשית). בתור בן אדם שהתחיל לעבוד ב2012 יש לי קרן פנסיה שבו מקדם ההמרה הוא 195 ובביטוח מנהלים הוא 201. עם זאת, בקרנות הפנסיה מעדכנים את המקדם כל כמה שנים (או שמצמידים אותו למשהו, לא זוכר למה בדיוק) ובביטוח מנהלים הוא מובטח. כרגע הצפי שעד גיל הפנסיה שלי המקדם בפנסיה יגיע ל250. כלומר יש שיקול מכריע לשים יותר בביטוח מנהלים (הגם שהוא מאפשר השקעה מנייתית יותר).

    כל זה יתגמד כאשר יאשרו קופות גמל IRA לקהל הרחב. אז למישהו כמוני פשוט ישים במחקה מדד sp500 (או משהו עולמי אם יהיה) ופשוט לתת לזה לרכב בחופשיות ברכבת ההרים;)

    • כדאי לקחת בחשבון שבביטוחי המנהלים הישנים יותר אומנם יש מקדם המרה קבוע, אבל:
      1. העמלות גבוהות משמעותית, ואין דרך לקבל הנחה בעמלות
      2. אין אפשרות לבחור מסלול השקעה (או שיש מסלולי השקעה בודדים)
      3. למי שמפספס, יש ביטוחי מנהלים ששמחים עדיין לקחת הרבה כסף על ביטוח חיים יקר (נדמה לי שזה נקרא ביטוח יסודי)

      נדמה לי שלא כל הבעיות האלה קיימות בכל ביטוחי המנהלים הישנים.

      אני ויתרתי על המקדם המובטח לטובת הפחתת דמי הניהול (הבדל עצום לאורך עשרות שנים) ולטובת החופש לבחור במה להשקיע. עברתי לקופת גמל.

      • מסכים חלקית. לדעתי למסלול ההשקעה יש יותר השפעה מדמי הניהול. אני אתן דוגמא מאצלי:
        בקרן הפנסיה אני משלם ד.נ. של 0.2% מהצבירה והוא מופקד ב40% מניות, 30% אגח מיועד (4.86% צמוד מדד מובטח על ידי ממשלתנו החביבה), 30% אגח קונצרני. זה היה הכי מנייתי שלהם.
        בביטוח מנהלים אני משלם 1% שיורד ל0.5% ברגע שאני עובר 75000 שח. עם זאת המסלול המנייתי שלהם חושף 80% למניות.
        כמובן שזה תלוי בהפרש בין דמי הניהול אך פוטנציאל הצמיחה בביטוח המנהלים אצלי רב יותר ולכן אני מתעדף את רוב המשכורת אליו.

        מסכים שקופת גמל עדיפה, כרגע במקום העבודה שלי בשלבי בדיקה איך לאפשר לכל אחד לעבור לכזה.

  18. פוסט מעולה, התיק שלי בנוי כולו על מדדים, בעקבותיו, ככל הנראה, אשנה מסלול, כאשר אגדיל את החלק המנייתי בקופת הגמל.

  19. מאמר מחכים.
    איך את ממליצה להתייחס לדירה להשקעה בחלוקת הנכסים?

  20. איזה פוסט מעולה. תודה!

  21. אולי מישהו יכול להסביר לגבי מס רווח הון במכירה שיורד במקור על ETF בארה"ב האם יש אפשרות לקזז את המס של 25% הנ"ל מהפסד הון במכירת ני"ע בבורסה בישראל?

  22. פוסט פשוט מעולה – שאפו.

  23. לגבי הפנסיה:

    1. איך אפשר לקבוע את אחוז החשיפה למניות בקרן פנסיה??
    2. בקרנות הפנסיה יש את הנושא של אגחים מובטחים, שמכניסים פה מימד נוסף של מורכבות בהחלטה- כי למעשה זה פלח עם תשואה יפה ומובטחת.

    איך את מציעה להתמודד עם זה?

    • 1. ממה שאני מכיר המסלולים הכי "אגרסיביים" מבחינת מניות – כלל פנסיה עד 50% מניות. כלל מנהלים – עד 80% מניות. מגדל פנסיה עד 75% מניות. בקופת גמל של איביאי אפשר 100% מחקה מדד מניות. לכל חברה אפשר לחפש באינטרנט את המסלולים השונים שלהם. ניתן לעבור מסלול על ידי מתן הוראה למשווק הפנסיוני בחברה שלך או לפעמים ישירות לחברת הביטוח.

      2. התשואה באגח המיועד הוא 4.86% צמוד מדד לשנה. מצד שני הרכיב הזה מוגבל עד 30% מתיק הפנסיה שלך. מניות לאורך זמן נתנו תשואה ריאלית יותר טובה. כך שמצד אחג אפשר לוותר עליהם, מצד שני זו תשואה מובטחת ואנשים אוהבים ללכת על בטוח.

      • היי תודה, אכן אני בכלל וזה מה שחשבתי, יש לי השפעה מאוד מעטה על זה. הגדרה של מקסימום 50 אחוז מניות זה מאוד מאוד פלואידי. יכול להיות 50 ויכול להיות 10… :/

        לגבי אגח מיועד, לזה בדיוק התכוונתי. יש הבדל בין מניות עם תשואה **היסטורית** של 5-7 אחוז ריאלי לתשואה **מובטחת** של 4.86% וכמובן שזה לגיטימי לבחור באופציה הבטוחה.

  24. אז יוצא מכך שלא כדאי להחזיק etf חול שמחלקים דיוידנד (כמו vt) בקרנות ira אלא את הניירות הישראלים המקבילים (אם יש, כגון תעודות סל / קרנות מחקות) שבהן אין ניכוי מס בכלל במקרה של ira. נכון?

  25. רפאל המתפלפל

    הייתי רוצה להבין טוב יותר את שיקולי המס ע"י ההשוואה הבאה: ETF אירי שמשקיע במניות אמריקאיות, אל מול ETF אמריקאי, שניהם מוחזקים בחשבון חייב במס בישראל.

    האם ה ETF האירי לא משלם בעצם מס על דיבידנדים 2-3 פעמים?
    15%, מיסוי במקור ע"י ארה"ב, על דיבידנדים של חברות אמריקאיות, לפי אמנת מס ארה"ב אירלנד.
    15%, מיסוי במקור, ע"י אירלנד על נייר שנסחר שם, לפי אמנת המס עם אירלנד
    25% מיסוי ע"י הבנק בישראל על דיבידנדים , אם אין הכרה במס ששולם כבר, או מסיבות טכניות, כי הבנק או הברוקר לא יודעים להתחשב במס הזר.

    לעומת זאת, בהחזקתETF אמריקאי, יש תשלום במקור של 25% בארה"ב, וככל הנראה, אין מיסוי נוסף ע"י הבנק בישראל כי יש כבר התאמה לכך ששולם מס במקור.

    האם החישוב שלי נכון?

  26. מקריאה בדוח השנתי של שתי קרנות ה-REIT (נדל"ן מניב) הישראליות הבנתי שהמיסוי על הדיבידנדים שהן מחלקות הוא בגובה המס השולי המירבי (48%) ולא בגובה המס השולי הספציפי של המחזיק בהן.

    כתוב שם אמנם שלפי החוק, שר האוצר רשאי לשנות זאת (=להנמיך את שיעור המס אל מתחת ל-48%), אך לא מצויין שאיזשהו שר אוצר בחר לעשות זאת, עד כה.

    אם אני טועה, אשמח לתיקון.

    • תל אביבי

      אני מניח שמדובר בניכוי מס מירבי במקור, אבל בדו״ח השנתי אפשר לקבל החזר?

      • אני משער שאתה צודק.

        בכל אופן, כתוב שההכנסות מ-REIT לא ייחשבו כהכנסות מיגיעה אישית, כלומר, המס השולי עליהן יהיה לפחות 30%.

        זה לא ייעוץ ואני לא יועץ מס או רואה חשבון, ובהחלט יתכן שטעיתי.

  27. בעקבות הפוסט המחכים שוקל להעביר את קרן ההשתלמות הנזילה שלי למסלול מנייתי(כרגע במסלול אג"ח):האם לדעתך עדיף להעביר את הקרן מסלול או שעדיף לסגור אותה ולהתחיל הפקדות לקרן חדשה במסלול יותר מנייתי?(כאמור הקרן כבר נזילה ויש בה בסביבות 120K).

    • ישנו עוד סוג חשבון שפסחת עליו: ביטוח מנהלים הוני שניתן היה להפקיד בו עד שנת 2008. הכספים שבו מיועדים למשיכה מגיל 60 כהון ולא כקיצבה. ניתן לניידו לקופת גמל עם אותם תנאי משיכה.

    • חיים, לסגור קרן השתלמות זה כמו לשחוט אווזה שמטילה ביצי זהב. יש לך 120K שאתה יכול להשקיע בלי לשלם מס על הרווחים אז כדי להמשיך ליהנות מהפטור אתה יכול להחליף מסלול או בית השקעות.

  28. כל מלה בסלע אך אליה וקוץ בה.
    אם איני טועה, הפילוסופיה מאחורי הבלוג הזה מדברת על פרישה בגיל צעיר וצמצום ההוצאות לרמה המאפשרת לחיות מהחסכונות שנצברו. (לחיות על 3% מהחסכון אם איני טועה).
    כדי לחיות על 3% מהחסכון יש לפדות ממנו את 3% האלה. אבל, האפיקים פטורי המס כמו קרן פנסיה, קופת גמל וקרנות ההשתלמות, אינן נזילות. לא ניתן למשוך את תרומתן היחסית ל-3% הנדרשים מהחסכון למחיה מבלי לאבד את הטבת המס שאפיקים אלה מעניקים.
    גם קרן השתלמות נזילה נשארת כך עד למשיכת הכספים ממנהף ארוע שלאחריו מאבדים את הטבת המס.
    לפיכך, מי שמנסה לחיות לפי פילוסופית הבלוג הזה לא יוכל להשתמש באסטרטגית מיזעור המס המתוארת בפוסט הזה.
    איפה אני טועה?

    • לא צריך למשוך 3% מכל אחד מהאפיקים. צריך למשוך מאחד האפיקים (רצוי אפיק פטור ממס) סכום כסף ששווה ל-3% מהשווי הכולל של כל האפיקים.

      הערה: אם המשיכה משנה את המשקל היחסי של הנכסים השונים במידה שמצריכה איזון מחדש, אז צריך לבצע איזון מחדש. כדי לעשות זאת, לא צריך להעביר כסף מאפיק לאפיק, צריך רק לשנות את ההרכב הפנימי של אחד (או יותר) מהאפיקים.

      מקווה שזה ברור..

      • עדי,
        הכל נכון למעט הפרטים הבאים:
        1. כדי לבצע את מה שכתבת סך החסכונות בערוץ הפטו ממס צריך להיות פי 33 יותר מהנדרש. כלומר, אם קימים חסכונות המושקעים בערוצים פטורים וחייבים במס סך כל החסכונות יהיה גבוה מפי 33 מהנדרש–מדובר בחסכון גדול מאוד שספק אם פורש צעיר יכול להגיע אליו.
        2. הערוצים הפטורים ממס, כפי שכתבתי בתגובה המקורית, אינם נזילים. קרנות השתלמות סגורות לשש שנים כדי להנות מהטבת המס שהן מעניקום, קופות גמל סגורות ל-15 שנים אן עד גיל פרישה ולגבי קרנות פנסיה המצב דומה. איך ניתן, במצב זה למשוך 3% מהאפיקים הפטורים ממס בתחילת כל שנה?

        • איציק,

          ראשית, אם אני לא טועה (אני לא יועץ פנסיוני ולא מתמצא!), לאחר 6 שנים ניתן למשוך כסף מקרן השתלמות, ואפילו משיכה חלקית, מבלי שנדרשים לשלם מס על הכסף הנמשך, ומבלי שמאבדים את הטבות המס על הכסף שנשאר. שווה לבדוק את זה.

          שנית, הרעיון הוא למשוך *קודם* מהערוצים החייבים במס, ורק לאחר מכן — בלית ברירה — גם מהערוצים הפטורים ממס. וכך ממקסמים את הפטור ממס, או לפחות את דחיית המס.

          שלישית, יש להניח שאצל פורש מוקדם רוב הכסף יהיה דווקא בערוצים ש*חייבים* במס, כי הוא כנראה לא עבד מספיק שנים כדי שההפרשה המקסימלית המותרת לערוצים ה*פטורים* ממס תצטבר לסכום כל כך גדול.

          רביעית, בהנחה שהערוצים ה*לא* פטורים מניבים תשואה ריאלית חיובית, אז הכסף יספיק לקצת יותר שנים מכפי שנדמה לך בחישוב הראשוני…

          • אם כל הערוצים מכילים פיזור אחיד (30% מניות 70% אגח) בכל האפיקים אז אין חשיבות גבוהה מאיפה תמשוך , למרות שתמיד יש עדיפות לניצול מגן מס באפיקים שמפסידים

            אבל במקרה של חלוקה של מניות באפיקים פטורים ואגח באפיקים חייבים
            יש הגיון (לטווח ארוך) למשוך רק מהאפיקים הממוסים עם התשואה הנמוכה
            (תשלום המס והנזק לתשואה מינוריים יחסית)

          • ע.מדי,

            1. גם אם כל הערוצים מכילים פיזור אחיד, עדיף לדעתי למשוך תחילה מהערוצים שאינם פטורים ממס, כדי לאפשר לכסף שבערוצים הפטורים ממס לצבור ריבית דריבית במשך שנים רבות ללא תשלום מס. (האם זה ייצור הבדל משמעותי? תלוי בתשואה העתידית).

            2. דברי לא נאמרו בחלל הריק אלא בתגובה לתהיותיו של איציק על הדרך המתוארת בבלוג. כפי שהפוסט דלעיל מסביר, אצל בעלת הבלוג הערוצים *לא* מכילים פיזור אחיד, אלא יש ניסיון לרכז את הנכסים בעלי תוחלת התשואה הגבוהה בערוצים הפטורים ממס.

            3. בנוגע לפסקה האחרונה בדבריך, אנחנו מסכימים.

  29. פוסט מעניין שפותח רעיונות חדשים להגדלת רווחים/צמצום נזקים.

    על פניו ניהול כל הנכסים כתיק אחד נראה די מסורבל, אבל אני מאמין שזה רק עניין של הרגל (והרגל ששווה הרבה כסף 😉 ).

  30. בעקבות הפוסט המחכים אני רוצה מלא ייעוץ השקעות מותאם אישית, קצת הסברים של מושגים שאני מתעצל לבדוק בגוגל, ולהגיד שהכל אולי נכון מתמטית אבל בתכלס זה פשוט לא עובד.

  31. אפשר סקירה של etf. Irish Dominican accumulating זולות?

  32. שאלה לגבי פטור ממס על פנסיה: לפי הכתבה זה יגיע ל 67% בעוד כעשור, מה זה אומר על 33% הנותרים – איזה מס אנו נשלם – זה יהיה לפי מדרגות מס?

  33. אילו אתרים מאפשרים ניהול קרן נאמנות לעצמאים באינטרנט? הכוונה היא לפתיחת חשבון וביצוע פעולות, האם אפשר לוותר על סוכן במקרה הזה?

    • שאלתך לא ברורה. קרנות נאמנות כל אדם יכול לקנות, לא קשר למעמדו. קרנות השתלמות IRA לעצמאיים מוצעות נכון להיום בחלק גדול מבתי ההשקעות (מיטב, איביאי, הלמן אלדובי, מנורה ועוד).

      • אנסה להיות יותר ברור. עצמאי, מעוניין לנצל את הפטור ולהפקיד עד לתקרה הפטורה לקרן נאמנות . לפני מספר ימים סוכן הציע לי לרכוש קרן נאמנות (כלשהי) דרכו, היות ויש לי זמן פנוי, אני לא מעוניין ב"שותף נוסף" ולחסוך בעמלות, האם ישנה עדיפות מסויימת לקניה דרך סוכן? אני מעוניין לעשות את העבודה בעצמי, לבחור בעצמי וכמובן להעזר בקווים המנחים שרשמת בפוסט ובידע כללי שרכשתי בדרך, מה שלא ברור לי זה כיצד לעשות זאת בפועל לבדי, פתיחת החשבון עצמו – בטלפון? באתר אינטרנט?

        תודה

        • אתה מבלבל מושגים שונים:
          קרן נאמנות זה *מוצר* השקעה שאפשר לקנות (כמו שאפשר לקנות תעודת סל, מנייה בודדת, וכו').

          קרן השתלמות זו מסגרת שניתנה ע"י המדינה שמאפשרת לך להפקיד כספים לתוכה כספים עם פטור ממס בתנאים מסוימים. זו "קופסא" שבתוכה נמצאות ההשקעות שלך (גם קרן פנסיה וקופות גמל הן "קופסאות" כאלה). מי מחליט איזה השקעות יש בתוך הקופסא הזאת של קרן השקעות? או מנהלי קרן ההשתלמות, או אם אתה במסלול של ניהול השקעות אישי (IRA) – זה אתה בעצמך (או מנהל השקעות אישי מטעמך, שגם כן עושה זאת תמורת עמלה).

          חוץ מזה, עם הכסף האישי שחסכת, אתה יכול לפתוח חשבון השקעות בבנק/בית השקעות (יש על זה פוסטים בבלוג), ולסחור בכל מוצרי ההשקעה השונים בעצמך – אין צורך בסוכן.

          • תודה רבה יבגני,
            קראתי את רוב הפוסטים באתר, כמעט בשלב שאני מיישם חלק מהדברים שעניינו אותי.

  34. "For the fund to avoid being taxed at the fund level, it must distribute all of its taxable income from dividends, as well as any net capital gains to its shareholders. In doing so and qualifying as a RIC, the fund is eligible to pass on gains to its shareholders directly without paying taxes itself." http://www.etf.com/sections/white-papers/21207-definitive-guide-to-2014-etf-taxation.html על כן לא עדיף ב-IRA פשוט למכור את הקרנות האמריקאיות ליפני תאריך החלוקה ע"מ להימנע מחלוקה ולקנות אחרי (הירידה שבדרך כלל אמורה להתרחש אחרי החלוקה) ובכך להימנע מתשלום מס?

  35. מישהו יכול להבהיר את העניין של מס במקור ב ETF אמריקאי? וב REIT?
    אם, נניח, אני מחזיק VT ו VNQ. הראשון ETF והשני הוא קרן REIT שהיא לא ETF?
    האם עדיף להחזיק אותן בקרן השתלמות ולא בבנק? לאור מה שכתבה דורין (במיוחד הטבלה) נראה שאין בקרן השתלמות ייתרון כלל במקרה של VT. לגבי VNQ ודומיו, אני לא בטוח שהבנתי. מישהו מתנדב להסביר?

    • מדובר במס על הדיווידנדים בלבד ועל כן עדיין יש כדאיות להחזיק אותה בקרן פטור ממס רווחי הון שהוא העיקרי בקרן אך עדיף להחליפה במקבילה הבריטית שהיא Irish Dominican. או לחלופין להבנתי למכור ולקנות מחדש ליפני ואחרי חלוקת דיווידנד אני לא בטוח מה עדיף היות והחלופה הבריטית יקרה יותר מבחינת דמי ניהול. בקשר ל- reit. אם הכנסתך נמוכה לדעתי אולי עדיף להשאירה בחשבון הלא פטור בהנחה ואתה לא רוצה להשאיר בו אג"ח בלבד אבל מה שאתה יכול להחזיק בקרן השתלמות עדיף שיהיה שם.

  36. חשוב לציין שהמנוע לאיתור של משרד האוצר כולל רק חסכונות רדומים שלא הפקידו אליהם כספים.
    אתר מעולה שמאפשר לראות את כל הפנסיות, קופות הגמל וקרנות השתלמות הוא WOBI שבודק את הסטטוס הפנסיוני שלכם.
    מומלץ גם לאחד במקום אחד את כל הדוחות השנתיים שמקבלים באזור אפריל כי יש שם הרבה מידע חשוב כמו מסלולים ודמי ניהול.

    • המסלקה הפנסיונית כוללת את כל החסכונות, רדומים ופעילים וכן ביטוחים פנסיונים לרבות ביטוח חיים.
      השימוש בה פשוט וקל. ל- WOBI יש גם מערכת נחמדה שמתחברת למסלקה וחוסכת לך 40 ש"ח (עלות משיכת המידע המלא במסלקה) ומציגה את המידע בצורה נוחה.

  37. ערב טוב,

    ישבתי לא מעט זמן ועשיתי מיפוי של מרבית הנכסים לפי הרכב השקעות נכון להיות ואכן התמונה הכוללת אינה מרנינה התפלגות ממוצעת של רבע בכל אחד מהאפיקים הבאים: מניות, אגח ממשלתי ואגח קונצרני ואחרים.

    כפי שאני רואה אני יכול לשנות הרכבים של קרנות השתלמות כי יש לי ביטוח מנהלים קצבתי ששם לא ניתן לשנות (קרן י' הישנה).

    אני רוצה לשאוף להרכב של 50-60% מניות עד כמה שניתן והייתי שמח לקבל המלצות היכן להתחיל.

    קראתי הרבה מאד פוסטים באתר על בחירת קרנות , עלויות , מחקות וכד' – בקישור ערב רב של מידע.

    אז איפה כדאי להתחיל בצורה הפשוטה ביותר

    תודה

    יוסי

  38. טוב אז נדמה לי שלא משתלם להשקיע בקרן השתלמות או קופת גמל במעמד עצמאי ללא IRA, ללא קיזוז מס הכנסה מההפקדה עצמה. מדוע? מכיון שבניכוי דמי הניהול אין הבדל גדול בין ההשקעה בהן להשקעה חייבת במס. לדוגמא (בהנתן האקסיומה המפורסמת של הסולידית, של 5% תשואה ): בקרן השתלמות, הפקדה של 100 שח שצמחה ל105 תהיה פטורה ממס אבל תספוג נניח אחוז דמי ניהול – מה שאומר שישארו ממנה 103.95 בסוף השנה. אילו היינו משקיעים אותו הסכום באפיק ממוסה (אבל עם עלויות ניהול אפסיות כמו דרך ברוקר/ת.סל וכו'), היינו מקבלים משהו שמתקרב ל- 104 שח בסוף השנה עבור המאה שהופקדו.

    לדעתי הסכמה שתארתי כאן לא רחוקה מהמציאות , ובדרך כלל עם נטייה לרעת האפיקים המנוהלים כמו קרנות השתלמות שנוטים להכיל המון עמלות פנימיות (גם ק/מ של מנהל הקרן ועוד)

    • הי בנציא

      יתכן והחישוב שלך נכון אך יש להבחין בין שכיר לבין עצמאי. כשכיר אין כל ספק שעדיף לממש את הטבת המעביד מאחר ומרבית ההפקדה לקרן היא על חשבונו כך שאין זה כל כך משנה מהם דמי הניהול (כמובן שיש להשוות ולעקוב וכו' וכו'). כעצמאי נכון יהיה לבחון את שיעור הטבת המס אל מול פערי דמי הניהול.

  39. מה עושים? העיניים שלי מזדגגות כשאני מגיעה לרבע הפוסט ואני לא קולטת כלום. הרי ודאי יש איש מקצוע שיכול לתת יעוץ בנוגע להשקעות כאלה ואחרות, ואני נאלצת לבלוע את הבושה על הבורות שלי ולשאול איך קוראים לאותו מקצוע שיכול לתת מידע בלתי משוחד?

  40. הרעיון של לאזן כך שבחשבונות הפטורים ממס יהיה יותר סיכון הוא נכון
    אני בהחלט אעבוד לפיו, אך לצערי כשניסיתי להסביר את העיקרון הזה לאמי, נתקלתי בחומה הבאה:
    1) "אני לא מבינה בזה, ולכן יש לי איש השקעות בבנק שמטפל בזה"
    2) "מאיפה לך לדעת, לא למדת כלכלה"

    אז דווקא מתמטיקה – כן למדתי, ואני יודע שהעצה שלך נכונה, וכאדם שעוקב אחרי כל הפוסטים שאת מפרסמת באתר, זו אולי אפילו העצה הכי פרקטית לאדם מן היישוב שפורסמה אי פעם…

    למרות האמור לעיל, ניסיתי להסביר בכל אופן, ע"י דוגמה של 100 אלף ש"ח עם חלוקה לאפיקים הפטורים והלא פטורים עם הנחה של רמת סיכון 50% מניות וההסבר שלי נפסל מסיבות לא קשורות:
    "50% זה המון מניות, אף אחד לא משקיע כל כך הרבה"
    "מה הקשר בכלל בין תיק השקעות רגיל לבין התיק של הפנסיה / קרן השתלמות" (ניסיתי להסביר שזה אולי חלקית נכון לגבי תיק הפנסיה, אבל לגבי קרן ההשתלמות – היא כבר ניתנת לפדיון אז אין הבדל בכלל)

    כשניסיתי להסביר שבתיק החייב במס נשקיע "0%" מניות ובתיק השני "100%" מניות (עם דוגמה של סכום שווה ביניהם) – אותה רמת סיכון (אותה כמות מושקעת במניות) אבל התשובה שקיבלתי הייתה "מה פתאום 100% מניות השתגעת.."

    אני משער שאפילו אם הציעו בבנק לאמי לבצע את הרעיון הזה, עם ההצעה של לעבור למסלול בעל אחוז מניות גבוה – היא הייתה פוסלת אותה אוטומטית (וכמובן שאף אחד לא יתעקש להסביר את אותו עיקרון שאני עכשיו מתעקש)

    מחפש עצה איך להסביר את העיקרון הזה יותר טוב… אולי אנלוגיה שתעזור להמחיש את זה. עדיף עם שימוש מועט בהסתברויות ואחוזים
    (חשבתי על דוגמה כלשהי בכיוון של איזה מוצרים כדאי לרשת מזון להניח על המדפים כאשר יש מוצרים עליהם מרוויחה יותר וכאלה שפחות (מייצג את המס) אבל לא הגעתי לתוצאה מספקת)

    תודה

  41. קודם, תנסה לתת הסבר שמתאים לרמת הסיכון שמתאימה לאמא שלך שזה כנראה לא 50/50.
    בנוסף תנסה בעזרת פאי צרט להראות שזה רק סידור אחר לאותו סיכון
    ואחרון חביב כסף מושקע הוא כסף מושקע ולא משנה אם זה בקרן פנסיה קרן השתלמות או חשבון השקעות פרטי
    סהכ הסכום זה ההשקעה.

  42. יש משהו שמבלבל אותי. אם אני מבין נכון (ובהחלט יכול להיות שאני לא), הרי שהבלוג הזה מכוון לפרישה בגיל שבו החיסכון הפנסיוני עדיין איננו נזיל. בפוסט הזה – http://www.hasolidit.com/%d7%a7%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%aa%d7%a8%d7%aa יש המלצה להשתמש בחיסכון האישי בין הגילאים 30 ל-60 ובפנסיה בגילאים 60-90.

    יש לי שתי שאלות בהקשר לזה:

    1. אם חשבון ההשקעות החייב במס יכיל בעיקר את הרכיבים בעלי התשואה הנמוכה, איך אפשר לגרום לכך שהוא יצליח לכלכל אותי במשך 30 שנים?
    2. אם לא אעבוד מגיל 30 עד גיל 60, לא יופרשו לי כספים לפנסיה, כך שבעצם לא תהיה לי פנסיה שתכלכל אותי מגיל 60-90.

    האם מישהו יוכל ללבאר את עיניי בבקשה?

  43. אני מנסה להבין את הקצאת הנכסים הקיימת אצלי על מנת לראות מה יש לעשות כדי להגיע להקצאת היעד. אבל, איני יודע לאן לשייך נכסים מסוימים. באופן ספציפי:

    ביטוח מנהלים מלפני 2008 בעל תשואה מובטחת. האם זה חלק אג"ח, מזומן או קטגוריה אחרת?
    קרן השתלמות וקופת גמל "כללית". כיצד יש להתחשב בכספים האלה?
    תכניות חסכון בבנק. לאיזו קטגוריה הן שייכות?

    • כדי להשיב על השאלות הללו עליך לדעת באיזה מסלול הכספים מושקעים. תבחין בין מכשיר ההשקעה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים) — שזה תכל'ס סוג של "ארגז" — לבין הנכסים השונים שבהם הכסף מושקע (מניות, אגרות חוב) — שהן הצעצועים בתוך הארגז. מקווה שזה ברור.

      • תודה על התשובה, דורין!
        זה פחות או יותר מה שגם חשבתי. אבל יש לי קושי לזהות את "הצעצועים" שב"ארגזים" הספציפיים כפי שנסיתי לשאול.

        האם תכניות חסכון בבנק הן בבחינת השקעה במסלול אג"ח או אחר?
        האם בטוח מנהלים עם תשואה מובטחת, הוא מסלול אג"ח או אחר?
        לגבי קרן השתלמות וקופות גמל, בדקתי את מסלולי ההשקעה דרך אתר גמלנט אך הרכב הנכסים לא ברור ואינו מבדיל בין מניות לאג"ח. באתר מצוינים 9 אפיקי השקעה שדי מבלבלים ודי קשה לקבל מהם מידע על חלוקת המאקרו בין אג"ח למניות.

השאר תגובה