פסיבי או אקטיבי? העיקר שלא תעשו שטויות - הסולידית
בית » השקעות » פסיבי או אקטיבי? העיקר שלא תעשו שטויות

פסיבי או אקטיבי? העיקר שלא תעשו שטויות

צילום:  Michiel Jelijs. ברישיון CC.

צילום: Michiel Jelijs. ברישיון CC.

 את שוק ההון ניתן להמשיל במידה מסוימת לאוקיינוס רחב ידיים. זוהי סביבה כאוטית, מסוכנת, בלתי-צפויה וחסרת רחמים. ולמרות זאת, ימאי מיומן וממושמע, הרוחש כבוד לים, מסוגל לנווט בו כך שיגיע למחוז חפצו מהר יותר מעמיתיו שנותרו על חוף המבטחים. 

על אותו משקל, למשקיע ממושמע, הדבק באסטרטגיית השקעה המסייעת לו לצלוח את התנודות והזעזועים בשווקים, יש פוטנציאל להגיע לעצמאות כלכלית מהר יותר מעמיתו המתייבש לאטו בפקדונות בנקאיים חסרי סיכון. תרצו או לא, טבעה התנודתי של הבורסה הוא שהופך אותה למכשיר בעל פוטנציאל אדיר לצבירת הון.

כשם שיש דרכים שונות לנווט בלב ים, כך יש אין-ספור אסטרטגיות שונות לתמרן בין גליו הסוערים של שוק ההון. לכל אסטרטגיה כזו יש יתרונות וחסרונות משלה: חלקן פשוטות וברורות, אחרות מורכבות עד דמעות. יש גישות עם שבהן ניתן להרוויח (ולהפסיד) המון בטווח קצר, ויש כאלה שבהן המיקוד הוא דווקא לטווח הארוך.

בבלוג הזה אני מציגה פרשנות סובייקטיבית לממצאי הספרות הפיננסית הקיימת. דעתי האישית היא שהדרך הטובה ביותר להשקיע בשוק ההון היא להשתמש במוצרי השקעה עוקבי מדדים ("פסיביים"), זולים ומגוונים ככל האפשר, ולהקצותם בין נכסים עתירי סיכון (לדוגמה: מניות) לנכסים דלי-סיכון (לדוגמה: אג"ח ממשלתי) בהתאם לסיבולת הסיכון האישית של המשקיע (*).

(*) קונקרטית, אני מאמצת מודל מסוים (תיק ההשקעות של הארי בראון) של השקעה פסיבית, אשר הולם את מטרותי וצרכיי האישיים כמי שכבר הגיעה לעצמאות כלכלית, ובראשם שמירה על ערכו הריאלי של הכסף שלי. מודל זה עשוי שלא להתאים לכל אחד, ובמיוחד לא למשקיעים החותרים להגדיל את הונם באופן משמעותי (וזקוקים לחשיפה רבה יותר למניות).

אסכולת ההשקעה הפסיבית יוצאת מתוך נקודת הנחה שקשה מאוד להכות את השוק (להשיג תשואה גבוהה מהממוצע), לתזמן את השוק (לדעת מתי "לשבת על הגדר" ומתי לא), או להשיג יתרון על השוק (לדעת דבר מה שאינו ידוע למיליוני משקיעים אחרים). כמעט בלתי-אפשרי לעשות זאת בעקביות ולאורך זמן, כל שכן אם נוסיף את דמי הניהול שגובים אלה הטוענים שביכולתם לעשות זאת.

המשקיע הפסיבי, אפוא, לא מקדיש מאמץ לאיתור המניות הטובות ביותר. הוא קונה את השוק כולו, ובכך חותר להשיג את תשואת השוק הממוצעת במינימום עלות (זמן, כסף ואנרגיה). מלבד קנייה שיטתית של קרנות מחקות ואיזון פעם בשנה בהתאם לתכנית המקורית — לא נדרש ממנו דבר.

רבות הדרכים להשקיע בך

אבל  לא כולם מאמצים את הפילוסופיה הפסיבית. לעתים קרובות מאתגרים אותי דווקא כאלה שבחרו לנהל את פעילותם בשוק באופן שונה בתכלית.

קחו לדוגמה את אסף נתן, בלוגר פיננסי מצוין ומשקיע ערך (ראו להלן) בכל רמ"ח אבריו. הוא כותב:  "… במקרה של [הסולידית], כמעט בכל תחום בחייה היא לקחה קו מאוד שונה ומיוחד, ממש כיף ללמוד ממנה. נקודת המבט שלה חריפה, שונה והגיונית. דווקא בנושא ההשקעות היא חלשה ולקחה קו קונפורמי, אפור והמוני שמתיישב עם דעת הרוב הטיפש – בדיוק מה שהיא סולדת ממנו בתחומים אחרים."

לעצם הביקורת כבר השבתי בעבר: באופן פרדוקסלי, דווקא ה"שיעמום", ה"טיפשות" וה"שאיפה לממוצע" בבסיס הפילוסופיה הפסיבית הם שגורמים לה, במצטבר, להשיג ביצועים עדיפים על פני המשקיעים האקטיביים.

ובכל זאת, דבריו של אסף מחדדים נקודה חשובה.

עבור קוראים לא מעטים, הבלוג הזה הוא המפגש העיוני הראשון עם שוק ההון, אולי צעד ראשון לפני שיתחילו להשקיע בפועל. קוראים אלה עלולים להסיק, בטעות, שהשקעה פסיבית — או הנוסח הייחודי של הארי בראון — היא הדרך היחידה להשקיע במטרה להגיע לעצמאות כלכלית, ושאין עוד מלבדה.

זו כמובן טעות. גם אם אתם סבורים שהאסטרטגיה הפסיבית מתאימה לכם, אסור להתעלם מקיומן של אסטרטגיות חלופיות לפעולה בשוק ההון, ולו משיקולים של שלמות הידע. קוראים מסוימים עשויים להעדיף, משיקולים שונים, לאמץ אחת או יותר מהשיטות הבאות:

השקעה פונדמנטלית: משקיעים פונדמנטליים נרתעים מעצם המחשבה על קנייה "טיפשה" של השוק בכללותו. הם מקדישים את עיקר פעילותם בשוק ההון לניתוח איכותני של חברות ספציפיות הנסחרות בו, בנסיון לבחור את החברות הטובות או הזולות ביותר. טענתם היא כי באמצעות שקלול משתנים חשבונאיים כמו מכפיל ההון של החברה, מכפיל הרווח וכדומה, ניתן לחשב את ערכה המהותי של החברה, כלומר, להסיק כמה החברה שווה באמת — לעומת המחיר הנוכחי בו היא נסחרת בבורסה.

 השקעת ערךהאסטרטגיה הפונדמנטלית הפופולארית ביותר — בין היתר הודות למשקיעים אגדיים כמו בנג'מין גרהם או וורן באפט. משקיעי הערך שוללים את הטענה כי מחירי המניות בשוק משקפים בכל רגע נתון את כל המידע הזמין אודות החברות השונות (ראו היפותזת השוק היעיל). הם יוצאים מתוך הנחה שלעתים השוק "מעניש" חברות איכותיות שלא בצדק, באופן שגורם למניותיהן להיסחר מתחת לשוויין האמיתי.

משקיעי הערך מנסים לעשות כסף באמצעות איתור טעויות או "אנומליות שוק" מסוג זה וניצולן על-ידי קניית המניות בזול. הם ימכרו את המניות ברווח זמן רב לאחר שהשוק ישוב לתמחר את המניה בהתאם לערכה האמיתי. הסיכון הגדול בהשקעת ערך, מטבע הדברים, הוא שהשוק יתברר כצודק, ושמחיר החברה לעולם לא ישקף את "ערכה המהותי" כפי שחישב אותו המשקיע.

 (לקריאה נוספת אודות השקעות ערך: התנ"ך של הפילוסופיה, "המשקיע הנבון" של בנג'מין גרהם; פורטל שוקראן; עדו מרוז; אסף נתן; משקיע בערך; ערך מוחלט; פורום לונג וקהילת השקעות ערך בקפה דה מרקר).

 השקעה מוכוונת דיבידנדים / הכנסה שוטפת: זהו וריאנט נפוץ של גישת השקעות הערך. דיבידנד, כזכור, הוא סכום מסוים מסך רווחי החברה המחולק לבעלי המניות. משקיעי דיבידנד, בפשטות, מנסים לבחור מניות (או במקרים מסוימים, אג"ח זבל) שיניבו להם תזרים שוטף של הכנסה פסיבית.

חלקם ישקיעו במניות עם תשואת דיבידנד גבוהה מאוד (High Yield). אחרים יעדיפו להשקיע בחברות ענקיות ומבוססות שנוהגות להגדיל את שיעור הדיבידנד שלהן מדי שנה בשנה (Dividend growth). בכל מקרה, העקרון הוא שקונים פעם אחת – ומתעלמים לחלוטין מהתנודות במחיר השוק המניה. משקיעי הדיבידנד עושים כסף מההכנסה השוטפת שמניבות אחזקותיהם — וזה, בגדול, הדבר היחיד שמעניין אותם. הסיכון באסטרטגיה הוא שהחברות יקצצו או יבטלו את הדיבידנד מסיבות שלא ניתן לחזות מראש.

(אסטרטגיה זו זוכה לפופולאריות גוברת בשנים האחרונות על רקע סביבת הריבית הנמוכה. ספר טוב בנושא הוא The Dividend Playbook. ניתן גם לעיין בבלוגים כמו "קפטן דיבידנד" ועוד מאות בלוגים נוספים — היאנקיז פשוט משוגעים על הדבר.  תוכלו לקרוא גם מדוע אני לא משקיעה במניות דיבידנד.)

 השקעת צמיחהלעומת משקיעי הערך והדיבידנד, משקיעי צמיחה לא מנסים לחשב את ערכה המהותי הנוכחי של החברה, ולא מתעניינים כלל בהכנסה השוטפת שמניבות מניותיה. למען האמת, אפילו לא משנה להם אם החברה רווחית כיום, או אם מבחינה פונדמנטלית היא נחשבת "יקרה". בעוד שמשקיעי הערך מסתכלים על ההווה, משקיעי הצמיחה מביטים על העתיד. הם בוחרים חברות שמשקיעות בעצמן כדי לפתח מוצרים וטכנולוגיות חדשות, שלהערכתם יביאו לצמיחה בקצב מהיר מהממוצע (במונחים של הכנסות, רווחים או תזרים מזומנים).

בתאוריה, משקיעי צמיחה עושים כסף דרך איתור חברות צמיחה, קנייתן בשלב בוסרי ומכירתן רק לאחר שהאמירו בערכן. חברות צמיחה עשויות להיות קטנות מאוד (לדוגמה, "מניות חלום" מתחום הביומד) או גדולות מאוד (חשבו על גוגל או אמאזון). הסיכון הגדול בהשקעה בחברות צמיחה הוא שמשיקולים שלא ניתן לחזות, הצמיחה לא תתממש.

השקעה מבוססת ניתוח טכני משקיעים (סוחרים) המאמצים אסטרטגיה זו כמעט שלא מתייחסים לפרמטרים החשבונאיים או האיכותניים של החברה בבואם להכריע אם להשקיע בה או לא. במקום זה, הם בוחרים מניות בהסתמך על ביצועי השוק שלהן, כלומר, על היסטורית המחירים שלהם. עיקר זמנם של "הטכנאים" מוקדש למעקב, ניתוח וזיהוי תבניות גרפים של מחיר המניה. הם ינסו לזהות מהי "התמיכה" (מחיר שסביר שממנו המחירה תעלה) ומהי רמת ההתנגדות (רמת מחירים שממנה המניה צפויה לרדת). המטרה היא לחלץ מתבניות אלה "איתותים" שיאפשרו להעריך מתי יש להיכנס לפוזיציה (לקנות) ומתי יש לצאת ממנה (למכור).

(לקריאה נוספת בנושא זה, ניתן לגלוש לפורום ספונסר. בנוסף, רוב המכללות בארץ העוסקות במה שמכונה "לימודי שוק ההון" מלמדות למעשה מסחר בבורסה המבוסס על ניתוח טכני. את דעתי על האסטרטגיה תוכלו לקרוא כאן).

תכל'ס, מה באמת חשוב למשקיע?

הייתי יכולה למנות כאן עוד עשרות ואפילו מאות אסטרטגיות השקעה נוספות. הן קיימות בכל הצורות והגדלים, נעות בין תזמון השוק ועד "קנה והחזק", בין ננו-שניות לעשרות שנים, בין מניות בלבד למגוון נכסי השקעה, בין אחזקה ישירה לבין שימוש בקרנות נאמנות וכן הלאה.

אבל זה יחטיא את העיקר.

על מנת שעצם מסוים יצוף על פני הים, החלק הנמצא מתחת לקו המים צריך להיות קל מהמים שהוא מזיז הצידה. זאת אומרת שכל זמן שכלי השיט שלכם אטום, יציב, והקברניט אינו שיכור כלוט – סביר שבמוקדם או במאוחר תגיעו ליעד, לא משנה אם אתם שטים בסירת מפרשים או או בספינת טילים.

על אותו משקל, הסירה הפיננסי תשלכם — אסטרטגיית ההשקעה שתאמצו — היא לא הפקטור המרכזי שתקבע את הצלחתכם כמשקיעים בשוק ההון. כמובן שכל אסטרטגיה עדיפה על היעדר אסטרטגיה; אך בשוק ההון, ממש כמו במשחק טניס טיפוסי, המנצח הוא מי שעושה כמה שפחות טעויות.

אם המשקיע חושף את עצמו לטעויות גסות, כל אסטרטגיית השקעה שיאמץ — פסיבית או אקטיבית — תהיה חסרת ערך. מכאן שהדבר החשוב ביותר עבור המשקיע הוא לדבוק במספר מצומצם של עקרונות השקעה אוניברסליים ולא לסטות מהם לעולם, כדי להקטין ככל האפשר את הסבירות לטעויות.

הרשימה להלן כוללת את מה שאני מחשיבה בתור העקרונות החיוניים ביותר בהקשר זה.

לעולם אל תשקיעו ללא מטרה. משקיע שנכנס לשוק ללא יעד פיננסי ברור, המנוסח כסכום מספרי מסוים, אינו מסוגל לגבש תכנית השקעה סדורה, וכידוע, משקיע ללא תכנית שקול למהמר.  אם אתם מתקשים לחשוב על יעד כזה, כפלו את סך ההוצאות שלכם לשנה פי 25. זהו הסכום הדרוש לכם כדי להגיע לעצמאות כלכלית.

לעולם אל תיקחו סיכון גבוה מדי או נמוך מדי. אם תיקחו סיכון קטן מדי, כספכם לא יגדל בשיעור הדרוש ואף עלול להישחק מכוח האינפלציה. אם תיקחו סיכון גדול מדי, ספק אם תוכלו להתמודד (פסיכולוגית) עם המפולת הבאה בשווקים מבלי למכור בהיסטריה.

לעולם אל תדחו את ההשקעה עד לגיל מבוגר.  זמן עבור תיק ההשקעות שלכם הוא כמו אור שמש לצמח. ככל שאתם דוחים את ההשקעה לגיל מבוגר יותר, אופק ההשקעה מתקצר, סיבולת הסיכון קטנה והאפשרות לצבור ריבית דריבית פוחתת.

 לעולם אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. לא משנה כמה אתם משוכנעים בפוטנציאל הטמון בהשקעה בחברה X, בתעשיית ה-Y, או במדינה Z. הדרך היחידה להגן על עצמכם ממה שאינכם יודעים ואינכם יכולים לדעת היא לפזר את אחזקותיכם בין נכסים שונים.

 לעולם אל תזלזלו בעלויות ההשקעה. עמלות מסחר בבורסה, דמי ניהול, מרווחי קנייה ומכירה, עלויות גידור, עלויות ניהול תיקים, עלויות פלטפורמת מסחר, עלויות ייעוץ השקעות – לאורך זמן, הסכומים הללו מצטברים אקספוננציאלית נגדכם ככדור שלג שמחריב את התשואה.

 לעולם אל תתעלמו משיקולי מס. מסים חובה לשלם, והשפעתם על התשואה עלולה להיות רצחנית. עם זאת, שימוש יעיל בקרנות נאמנות צוברות, חשבונות פטורים ממס (קרנות השתלמות) וקיזוז הפסדי הון כנגד רווחים עשוי להקטין את חבות המס באופן משמעותי.

 לעולם אל תסטו מהתכנית המקורית. אם הגדרתם מטרה, והתנעתם תכנית ברורה בדרך לכיבושה, הדבר היחיד שיבטיח כישלון הוא סטייה מהתכנית כתגובה רגשית לאירועים שאינם בשליטתכם. נטרלו את הרגש – הן את יצר הפחד והן את יצר החמדנות. אלו הם האויבים המרים ביותר שלכם.

סיכום (אמ; לק)

ישנן אסטרטגיות שונות ומגוונות להשקעה בשוק ההון. אני, למשל, משקיעה פסיבית, וזו הגישה שאני מציגה כאן. אחרים משקיעים באופן אקטיבי, בין אם כמשקיעי ערך, צמיחה, דיבידנד או מנתחים טכניים.

אסטרטגיות השקעה הן חשובות, אך הן אינן הפקטור המרכזי שיכריע את גורלכם כמשקיעים. אם המשקיע מבצע טעויות בסיסיות, לאסטרטגיית ההשקעה שלו אין כל ערך, ולכן הדבר החיוני ביותר עבור הצלחתו ארוכת הטווח הוא להימנע מאותן טעויות מכלתחילה.

אדם שיחסוך בקפידה וישקיע את רוב הכנסתו מגיל צעיר, ייקח סיכונים התואמים את יעדיו הכלכליים, ינצל עד תום את חשבונותיו הפטורים ממס רווח הון וירסן את רגשותיו בשעה שהשווקים סוערים — צפוי להגיע לעצמאות כלכלית עשרות שנים לפני גיל  הפרישה המקובל, בין אם הוא משקיע פסיבי או אקטיבי.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

116 תגובות

  1. מיקי גולן

    השקעה טובה כל עוד היא לא שוקעת. לכן קניתי יכטה. תמיד צפה. ואם לא…אז יש ביטוח…. שאין בבורסה. 10% מהוני בסירה.

    • יאכטה זו השקעה אוכלת 🙂 (בהנחה שאתה לא מתלוצץ)
      פתגם ישן: אל תיתן לאנשים שאתה אוהב מתנות אוכלות

    • חסכנית

      סירה היא לא השקעה אלא אם אתה משכיר אותה.
      היא בעיקר הוצאות תחזוקה כלומר היא זוללת כסף ולא מייצרת הון.

      • צודקת , גם דירה זה לא השקעה אם היא לא מניבה כסף משכירות, או אם אתה משפץ אותה עולה בערכה ומוכר ביותר מהערך שלה(זה דומה להשקעות ערך , סוג של ארביטראז' על ערך פנימי),מוכר ביוקר לאדיוט הבא שלא מבין מה הערך האמיתי שלה,
        אני לא מבין אנשים שקונים שטויות ואומרים שזה השקעה לעתיד חח,
        הנה קניתי LCD חדש זה אחלה השקעה ועוד שנה תצא טלוויזית quantum dot 8k שתוריד את המחיר שאפשר למכור אותה בחזרה ל0

        • תיקון לגבי העניין של הדירה – היא חוסכת לך אלפי שקלים בחודש על שכ"ד ועשרות אלפי שקלים בשנה.
          כל שקל שחסכת הוא שקל שהרווחת.

          עשרות אלפי שקלים בשנה לא נחשב לרווח..?

          😉

          • ההיפך , שכ"ד עולה פחות מבעלות על אותו מקום
            בעלות בדרך כלל עולה אלף יותר לחודש
            ומורידה גמישות,
            כשקונים דירה בדרך כלל אנשים קונים דירה גדולה ומשתדרגים,
            בשכירות אני יכול לשכור דירה של 1-2 חדרים טוב ב1-2.5 אלף
            לגור לייד העבודה, ואז אני יכול ללכת לשם ברגל , מקסימום רב קו חופשי חודשי,
            אם שיניתי מקום עבודה , אני יכול לעבור לעיר אחרת , אני לא תקוע 30 שנה באותו מקום,מחסה זה צורך,בעלות זה רצון,
            אוטו ובעלות על דירה זה מיותר
            אופנוע אומנם זול , אבל מסוכן ,גונבים חלקים, וגשם מחליק בכביש,
            הכי טוב אוטובוס אין מיסים ביטוחים , אפשר ליסוע כמה שרוצים לאן שרוצים,
            מזהם פחות, אם שותים אםשר לחזור הבייתה בכל זאת , בלי לחכות כמה שעות כדי לנהוג,
            צריך אבל לשפר פה את התחבורה הציבורים , שתיהיה בשבת ובלילה, ותדירות יותר..
            דירה כדאי רק אם משכירים או משפרים ומוכרים ברווח

          • ועוד טיעון נוסף לגבי שכירות: הקרן מזיעה בשבילך ואתה לא מזיע להחזיר פי 2-3 ממה שלקחת מהבנק…

    • יש אמרה: שני הימים המאושרים ביותר של בעל יאכטה – היום שהוא קונה אותה והיום שהוא מוכר אותה.

  2. ראשית, כרגיל- תענוג צרוף לקרוא

    שנית, ישנה נקודה חשובה: את משקיעה בשוק ההון בתור "כלי" או מכשיר להשגת מטרותייך האחרות (ובראשן- חירות פיננסית ואישית)
    משקיעים רבים מאוד מתייחסים להשקעות כאל חלק מאישיותם או מתכלית קיומם. הם משקיעים למטרות ההשקעה וניהולה. אותך זה פחות מעניין. מה שחשוב לך הוא ניהול הכסף בדיוק כמו ניהול הדיאטה שלך. כלי לשימושך.

    אני נוהל לשאול לאחרונה אנשים "אם היית זוכה בסכום ניכר, נאמר 8-9 מליון ₪, האם היית ממשיך לעבוד או פורש?" במקרה של הסולידית שלנו אנו יודעים את התשובה 🙂

  3. למה את מכניסה בסיכום "כפלו את סך ההוצאות שלכם לשנה פי 25. זהו הסכום הדרוש לכם כדי להגיע לעצמאות כלכלית.".
    הפוסט עוסק בהשקעות ולא בעצמאות כלכלית. לא כל משקיע מחפש פרישה/חופש/עצמאות כלכלית.

  4. לא ברור לי למה הסולידית החליטה להצטנע.
    אבל,
    וורן באפט, בכבודו ובעצמו, המליץ, ולא רק המליץ, אלא התערב עם מנהלי קרנות גידור נחשבות שהם לא ינצחו את המדד הפשוט של s&p

    ונחשו? וורן באפט לא טעה…. הוא המנצח בהתערבות. ולא רק זאת, אלא שההמלצה של באפט היא השקעה פסיבית בלבד עם דמי ניהול נמוכים. ספציפית הוא המליץ על VOO של וואנגארד.

    דווקא למשקיע חדש/צעיר/חסר ניסיון, (ולא שלאחרים זה כן מומלץ), רק השקעה פסיבית.

    בלי להתייחס לשמות, מגיבים יש כאן בעלי בלוג… שמדווחים ביושר על 3 שנות הימור הפסד…
    זה מתאים למשקיע חדש? לדעתי זה לא מתאים לאף משקיע…. ויותר מזה, הם לא ינצחו בסוף המשחק…..

    לכן, דרך המלך היא השקעה פסיבית, ומקרים שבהם מישהו הימר נגד שוק הדיור בארה"ב בדיוק בזמן וגרף מליארד לא רלוונטיים ל 99.9999999999999999999% מהאוכלוסיה…

    אני הייתי ממליץ לדבוק במשנה הסולידית.

    • אני כמובן עם שי.
      אמרו כבר חכמינו "שב ואל תעשה עדיף"

      במקומות בהם יש ספק אם לעשות פעולה כלשהי שייתכן שתביא לתוצאה חיובית אך מאידך ייתכן שתגרום לתוצאה שלילית, משתמשים לעתים במדיניות של "שב ואל תעשה – עדיף".‏

      ואני בחוצפתי מוסיף: "בא לך לעשות? שב, זה יעבור."

      • הסולידית מנסה להסביר בפוסטים רבים, את "שב ואל תעשה"
        אל תסתכל על התיק אלא פעם ברבעון, חצי שנה וכו'
        רק תאזן. אל תשנה. אל ….

        ברור ששב ואל תעשה. העשייה הזאת היא כולה נזק..

        🙂

      • הוא שם 90% ב VFIAX
        ו10% ב VGSH
        שניהם של ואנגארד, והs&p משקיע גם בבירקשייר
        הוא שם בזה מיליארדים,
        אותה אלוקציה של 90/10 לא בהכרח תתאים לאדם הפשוט,
        אצלו כשהוא מדבר על כסף קטן זה בעשרות מליוני דולר,
        פה מי שיש לו 5-10 מיליון שקל נחשב מסודר לחיים(כמובן שאפשר בפחות אם מקטינים את הצרכים וההוצאות)

        • לאני:

          באפט מדבר על זה במכתב שלו למשקיעים לשנת 2013 אם אני לא טועה, הוא דווקה מתכוון לאדם הפשוט עם אופק השקעה של 15 שנה ויותר. קצת הבנת הנקרא – הוא לא שם כסף בקרנות אלו אלה זאת המלצה שלו למי שלא רוצה לקנות מניות של ברקשיר ישירות. עכשיו תגיד שהוא אומר את זה כי הוא מחזיקבעלות ב9.5 חברות מSP500 וכי ברקשיר בגלל גדלה נמצאת ברשימת 10 החברות הגדולות בVTI. אולית למרות שזה לא הסגנון שלו.

          דורין:
          שאפו על הפוסט החשוב הזה, בתור מי שהגיע לקרוא את הבלוג שלך עם כמה שנות נסיון בהשקעות פאסיביות וקצת השקעות ערך (כולל משבר 2008-2009), זה מאוד חשוב שאנשים שפעם ראשונה נחשפים לשוק ההון דרך הבלוג שלך ידעו על אסטרטגיות חליפיות.

          דורין, גיא ושי:
          – מי מכם היה פאסיבי בפברואר-מרץ 2009? (בהנחה שלו השקעתם כבר קודם, אחרי קריסת לימן …)? אם מישהו הצליח לא לקנות יותר מניות במחירי ריצפה ונשאר באותו תמהיל מניות\אגח!

          • איליה, תפסת אותי.

            לדעתי , משקיעים מתחילים צריכים תחילה כמה שנים להיצמד לשוק ורק אז להחליט בעצמם מה מתאים להם. צריך להיזהר מהיבריס במיוחד שמשקיע מתחיל.
            אני התחלתי להשקיע ב 1992 באסם אופציה ועשיתי איזה 100% בחצי שנה וכבר חשבתי שאני משקיע אסטרטגי אגדי כמו ג'ורג סורוס. מזל שהנפילות הגיעו בסוף 93 תחילת 94 …. והכסף שההשקעתי היה פינטס של דמי השחרור וקצת ממלצרות. מאז אני בגדול במדדים וכשיש נפילות אני מגדיל את המניות בתיק. ההבדל הוא שאני יודע שאני אשן וכבר יצא לישון בסדר בלילה עם נפילות של 50-60% מהתיק.

          • גיא,
            באסה שבישראל של תחילת שנות 90 לא היה קרנות מחקות…
            מצד שני מעולה לקבל שיעור בתחילת הדרך.

            אני התחלתי להיות ספקולאנט על אופציות מעו"ף ב2007-2008, בהתחלה הלך טוב וחשבתי שאני גם סוחר טכני אגדי, למזלי יצאתי מעסק זה עם 500 ש"ח שכר לימוד (נומינלית, ריאלית בטח יותר).
            התחלתי לקרוא ובגלל שבדיוק יצאתי ממסחר באופציות, רוב התיק שלי היה במק"מים (לצורך בטחונות לספקולציות). היה לי יותר מזל משכל ובספטמבר 2008 ישבתי על מזומנים או שווי מזומנים. אחרי קריסה של לימן התחלתי לקנות מניות ואגחים (היה אז הרבה אגחים של חברות טובות שנהיו ברגע לאגח זבל מבחינת התשואות) לפי שיטת השקעות ערך, קניתי וקניתי ושווי התיק ירד וירד (בדצמבר 2008 הייתי מופסד 40% ולמדתי שאני יכול לישון עם זה), המשכתי לקנות במנות קטנות ובסוף מרץ 2009 הייתי באיזור 90% מניות.

            מה שנקרא יותר מזל משכל…
            אחרי המשבר חשבתי שאולי אני באפט הבא ואז חשבתי עוד פעם והבנתי שבזמן כשל שוק מכל ענף בריא ייצא עץ. ואז קראתי את המשקיע הנבון עוד הפעם (במיוחד פרקים 13, 14 ופרק 20 ומאז אני בהשקעות פאסיביות :))

            למה אני חוזר על המשקיע הנבון – לדעתי האישית זה בערך התנ"ך של השקעות ערך (וגם דרך ספר זה ניתן לבדוק האם אתה בנוי להשקעות ערך או להשקעה פאסיבית).

    • לא מבין

      למה כולם חושבים שמדד זה משהו מוגן ויציב וכל כך טוב? ולמה באפט אומר לכולם להשקיע במדד אם הוא בעצמו 60 שנה קונה ומוכר מניות כל הזמן? שמישהו יסביר לי בבקשה.

      • הוא לא אמר,
        סתם לקחו לו את המילים מההקשר,
        הוא אומר שאם אתה יכול אז עדיף שתלמד לנהל השקעות בשיטה שלו וכל זה,
        אבל זה היה לאשתו שתנהל את זה והיא לא יודעת איך, אז הוא עשה פאסיבי,
        וכולם נדבקו במשפט שלו, כאילו זה הholy grail

    • לגבי קרנות גידור הוא התערב איתם מעצם היותם קרנות גידור, המטרה שלהם זה לגדר במפולת בעיקר , ולא בהכרח לתת תשואה עודפת, בגלל המבנה שלהם קשה יותר לתת תשואה יותר גבוהה מהמדד אחרי כל העמלות שהם גוזרים, בנוסף רובם מבוססים על 10-20 פוזיציות לונג/שורט שמתחלפים מידי חודש לפי טרנדים ואירועים,יכול להיות גם פוט או קול , משתמשים במינוף מלא ומניחים שהשוק יעיל לגמרי אז קונים בכל מחיר,כי הם צריכים להציג את הביצועים שלהם כל הזמן אז אין להם את המותרות של לחכות עד הרגע שהמחיר מתאים,
      ובגלל זה הם לא יוכלו להציג תשואה עודפת לאורך זמן
      ממה שאני חושב,מינוף לא צריך הרבה, ואני לא חושב שפוזיציות לונג ושורט חייבות להיות סימטריות
      מצד שני יש קרנות מסוג אחר שהצליחו לא רע כמו גלובל מאקרו , ארביטראז מיזוגים ,למשל bridgewater של Ray Dalio
      , John Paulson שעושה ארביטרז' על מיזוגים לפני שהם קורים,
      וקרנות של משקיעי ערך הצליחו להכות את המדד לאורך השנים ברוב הזמן, בנוסף לבאפט וצ'ארלי מאנגר,
      למשל Carl Icahn , Bill Ackman שעושים השקעות ערך ובנוסף מגדילים וניהיים פעילים אקטיביסטים בחברה ומשפרים אותה , David Tepper, שמשתמש בשיטה של וורן באפט ומגדיל וקונה רק חברות טובות שקרובות לקריסה ויוכלות לצאת מזה ,
      יש עוד Seth Klarman, David Einhorn…
      יש הרבה, אבל מה שחשוב שלמשקיע הביתי יש את המותרות שאין לקרנות גידור, הוא יכול לחכות לרגע הנכון,
      הוא יכול לדעת שדברים קורים לפני שאנליסטים באים לבקר את המקום ונותנים המלצה,יש לו מומחיות מסויימת בתחום מסויים שהוא מבין ועבד בו יותר מהאנליסט שלמד כלכלה שנים באוניברסיטה, בנוסף רוב האנליסטים הם אנשים שלמדו מנהל עסקים וכלכלה ולכן יש להם חשיבה יחסית דומה , ולקרנות פנסיות יש הגבלות שלמשקיעים ביתיים אין,
      לבאפט היה כמה שלבים, בהתחלה הוא היה 100 אחוז גרהאם,הרים מניות של בדלי סיגריה מהרצפה,אחרי זה הבין שעדיף חברה מעולה במחיר סביר מאשר חברה גרועה במחיר מציאה מפיליפ פישר וצ'ארלי מאנגר,
      כיום הוא 70% פישר ,30% גרהאם , אבל מציע למשקיעים שהם עם סכום של פחות מעשרות מיליונים, להיות יותר גרהאם מפישר,
      ולחפש חברה מעולה פשוטה קונסיסטנטית ומובנת, עם הנהלה יוצאת מן הכלל אמינה ומוכשרת, שיש לה חפיר טוב ארוך טווח נגד תחרות חדשה ותחזיק יותר מ10 שנים, והיא במחיר מציאה עם מספיק מרווח ביטחון
      ולהסתכל על מניות כאל עסקים ולא שם שסוחרים בו, ברוב הפעמים בקריסה במדד אם כולך היית מושקע בו והוא לא חזר לאיפה שהוא היה אז אכלת אותה, בשילוב כמה חברות טובות , הם הרבה פעמים צומחות הרבה אחרי הקריסה ומחפות על המפולת ,באפט אומר כשיש מפולת אז יודעים מי שוחה עירום,מיתון מנפה מהשוק את החברות הפחות טובות,ואלה שטובות נשארות ומתחזקות לטווח הרחוק
      אני חושב שמבחינת החלק המנייתי
      חצי צריך להיות בהשקעות ערך, 15% בהשקעות צמיחה,והשאר כמה מדדים טובים לטווח הרחוק
      מבחינת כמות המניות היא צריכה להיות לפחות 5 ולא יותר מ20,והשאר מדדים או רוטציית סקטורים

      • מעבר לזה , הרבה פעמים קרנות עושות מניפולציה על מחירים , במיוחד לקראת סוף רבעון כדי לשפר את הדוחות שלהם, הם מוכרים כמה כמו עשרות מיליונים כדי להוריד את המחיר, ואז נכנס אפקט העדר והשוק נבהל מוכר ומוריד את המחיר עוד יותר ואז אותה קרן מכניסה סכומים גדולים יותר עכשיו שהמחיר יותר נמוך והמחיר עולה מלא ומוחק את השורטיסטים

        • אני, תסביר לי בבקשה איך קרן סל של ואנגארד יכולה לעשות דבר כזה? באותו רגע יש לה טעות עקיבה על המדד וזה הדבר שהם הכי פחות רוצים, הם רוצים שתקבל NAV פחות דמי ניהול.

          חוץ מזה – לגבי גראהם, אני לא ראיתי בשום מקום שהוא כותב לקנות חברות נכשלות במחירי ריצפה….

          • לא קרן סל/מדד,
            קרנות גידור למשל יכולות,ג'ים קרמר הודה שהוא עשה את זה פעם עם מכירה של 5 מיליון

            לא חברות נכשלות, חברות טובות שנכשלו ,אבל כנראה יוכלו לצאת מהכישלון ולזנק,
            זה לא של גרהאם, זה מה שדוויד טפר מתמחה בו, בניהול סיכונים של החברות האלה,
            והוא הוסיף לשיטת 4 הפילטרים של באפט וצ'ארלי

          • כן, הבנתי שהתבלבלתי והתכוונת לקרנות גידור 🙂

        • ועוד דבר – אם קרנות גידור משנות פוזיציה כל הזמן, זה לא אומר שכוחות הקונטנגו ובקוורד פועלים נגדם? איך הם מתמודדים עם זה? ע"י הנפקת אופציות עם מרווחים?

          • כנראה שכן,
            ולא התכוונתי שהם מוכרים וקונים את כל ה20 כל חודש
            אלא מתחילים מ20 ואז משחקים עם אחדים מהם,לפי הצורך והאנליסטים המצב והחדשות,
            אבל זה כמו קזינו שם
            הם לא חושבים לטווח ארוך כמו באפט שיכול להחזיק מנייה 50 שנה

    • באפט עוד לא ניצח כי ההתערבות לא הגיעה לסיומה
      http://longbets.org/362/

  5. שאלה של טירון, אני מתנצל מראש. אשמח מאד לקבל תשובה.
    למשקיעים הפסיביים האמריקאים מומלץ להשקיע בקרנות של vanguard בגלל שהן מכסות את כל השוק האמריקאי, יש להם קרנות לשאר העולם לארופה, לשווקים מתעוררים למזרח אסיה/אוקיאניה. בנוסף יש להם דמי ניהול נמוכים מאד יחסית לקרנות אחרות.
    למשקיעים ישראלים יש בעיה להשקיע בקרנות האלה בגלל התנודתיות של השקל מול הדולר.
    הקרנות המחקות/תעודות הסל לוקחות עמלות גבוהות מידי.
    האם קיימת דרך להשקיע בקרנות של vanguard ולגדר/לנטרל את השפעת המטבע?

    • לא באופן ישיר. ניתן לגדר מט"ח באמצעות קניית אופציות מכר על הדולר, אבל זה מייקר את התהליך באותה מידה.

  6. הדייקן

    מרוז ממש לא משקיע ערך. קראת פעם את הבלוג שלו? ראית ממה מורכב התיק שלו? כמעט הכול אופציות ונגזרים שבזכותם הוא עושה עשרות אחוזים כל שנה.
    תוך יום הוא יכול לאבד הכול כי זה הימור ולא השקעת ערך.

    • אופציות/נגזרים נועדו לגידור וגזירת פרמייה על ידי מכירת גידור למישהו אחר,
      באופציות בינאריות קרנות גידור השתמשו כדי לגדר בזול,כל הספקולציות שעושים עם זה עכשיו זה לא לעניין,
      מי שמשתמש בזה לספקולציה נועד לכישלון, למרות שזה יותר זול להשקעה ממניות ועושה את אותה התנועה והרווח שלה בפחות השקעה,במניה אתה בעלים חלקי של החברה גם , בכל הנגזרים והCDF למינהם זה לא ככה, אולי זה רק בשביל להעשיר את הברוקר

  7. בהשקעות לטווח ארוך הדבר הכי מהותי הוא אלוקציית הנכסים כלומר החלוקה בין ערוצי השקעות כמו מניות (תעודות סל, קרנות או באופן ישיר) אג״חים לסוגיהם (שוב בכל הכלים קרנות , תעודות וישירות) מזומן ואפיקים אחרים פחות מקובלים.
    http://www.forbes.com/2009/12/23/asset-allocation-mutual-funds-etfs-personal-finance-bogleheads-view-dogu.html

    דווקא בנושא הזה אני קורא הרבה ביקורת מוצדקת על הבלוג שכן תיק הארי בראון כאמצעי השקעות לטווח ארוך חורג מהחוכמה המקובלת ומקצה 25% לנכס שלא נחשב בקונצנזוס (או לצורך העניין לא נחשב להשקעה פאסיבית מעבר למשגועים לדבר ועוקבי תיק הארי בראון).
    בכלל תיק הארי בראון המורכב מכמות קטנה יחסית של מניות, גדולה כ״כ של זהב וגדולה כ״כ של מזומן בניגוד לפופולריות של הבלוג ולכריזמה האינטרנטית של הכותבת לא מקובל כ״כ בעולם ההשקעותולמעשה בתחום הזה הסולידית מקדמת גישה איזוטרית מהקצה והביאה אותה לקדמת הבמה.

    אני אוהב הרבה יותר את התיק לדוגמא של שוקולד מריר וגם אותו הייתי מעדיף לפלג לאג״ח על סוגיו ומדד מניות מגוון.

    ידוע לכולנו וכולנו חכמים ויודעים שאי אפשר לצפות בוודאות את העתיד ולדעת אלו נכסים יהיו השקעה מוצלחת יותר בעתיד אך עם זאת בתקופה שכזו משקיע הקונה אג״חים בתשואות נמוכות לא יכול לצפות שהתשואות של החלק הזה בתיק שלו יהיו גבוהות. אם כבר ההיפך, בעוד עשור או שניים או מתישהו שהריבית תעלה סביר שהתשואות יהיו שליליות בנכס שנחשב לא מסוכן.

    על זהב אין לי מה לומר מעבר לזה שזו ספקולציה ושעדיף להיות בנכס שימושי כמו דירה למגורים או לחילופין להשקיע את החלק הזה במניות או אג״ח (בקיצור להפוך את הארי בראון לשוקולד מריר). אני מכבד כל אחד שבוחר בהארי בראון אחרי שלמד והבין לעומק במה מדובר אבל למשקיע ההדיוט שבא לקבל עיצה סולידית לראשונה אני מציע להגיד לא להארי בראון וללכת על שוקולד מריר.

    אני חושב שתיק הארי בראון יניב בעתיד תשואות נמוכות במיוחד. התשואה הריאלית הצפויה מזהב קרובה לאפס התשואה הריאלית ממזומן שלילית וכך גם מאג״ח טווח ארוך כנראה ב30 שנים הקרובות (בניגוד גמור ל30 שים הקודמות בהן הריביות ירדו מ14% לאפס ולעשור האחרון המוצלח של הזהב שלא מעיד על אופיין התשואות שלו).

    קראתי את השיקולים בפוסט בנושא הארי בראון ולמרות שאני מסכים עם כל אחד מהפרטים ביחד אינם מרכיבים תמונה קוהורנטית בגלל משקל יתר לזהב (משקל חד ספרתי היה עוד סביר) ומשקל יתר למזומן על חשבון מניות ואג״ח על כל סוגיו.

    אז התחלתי בזה שאלוקציית נכסים היא הדבר החשוב ביותר (יותר מהותי מפאסיבי או אקטיבי או איך בוחרים את המניות) ומכאן שמכיון שאג״ח יניב תשואות נמוכות בעשרות השנים הקרובות המסקנה שלי היא שמי שלא מתאים לו מניות יש לו אלטרנטיבה להשקיע בדירה למגורים (שלמרות מחירים הגבוהים עדיין מניבה קרוב ל3% ריאלי נטו).
    גילוי נאות אני אישית מחזיק תיק דומה לשוקולד מריר ולא מחזיק אלוקציה בזהב ולא מחזיק בדירה.

    • אני לא מנסה לגרום לאנשים להשקיע באופן זה או אחר. המודל של הארי בראון מתאים לי באופן אישי. אין לי מושג אם הוא יתאים לאחרים. שוקולד מריר הוא בסך הכל הדגמה של בניית תיק השקעות עצל. הוא לא תיק השקעות אמיתי, ומשקיע מתחיל שמחקה אותו באופן עיוור עלול להיכנס לפניקה במפולת הרצינית הבאה. אני תוהה כיצד יש לחדד את הנקודה הזו באופן שיהיה ברור יותר.

      • מניות, אג״ח למיניו ותקופותיו ומזומן הם הלחם והחמאה של תיקים. גם אם את אומרת ששוקולד מריר בהרכב כזה או אחר של רכיב מנייתי ורכיבי אג״ח הוא לא השקעה אמיתי דה פאקטו כך נראים 99% מתיקי ההשקעה בשוק ההון. מה הגודל של כל רכיב יחליט כל אחד לפי צרכיו.
        משקיע מתחיל וגם מתקדם ראוי שאלו יהיו אבני הבניין בתיק שלו. רק שלמשקיע מתחיל הייתי מציע לקרוא כמה ספרים שהמלצת עליהם כמו הליכת אקראי בוול סטריט כדי שיידע מה מצפה לו.
        לא אמרתי שאת מנסה להביא אנשים להשקיע באופן זה או אחר אלא שבמהלך המבורך שלך להשכיל את ההמונים הבאת משהו שהוא לגמרי לא בקונצנזוס לקדמת הבמה והביקורות על תיק הארי בראון כמשהו שמתאים להמונים הן במקום.
        זה לא בקונצנזוס בעולם ההשקעות בערך כמו דעתך על נשק לכל דורש בישראל. זו דעתי לפחות.

        • ועוד גרף מעניין מג'רמי סיגל שכל מי ששוקל להשקיע בזהב לטווח ארוך צריך להכיר

          http://sensenigcapital.com//wp-content/uploads/2011/09/Total-Real-Return-Indexes-1.jpg

          • אני חושבת שעיקר הביקורת שלך מופנה בטעות אל הזהב כאל נכס השקעה בפני עצמו, ולא על התפקיד הייחודי שהוא ממלא במסגרת תיק השקעות (בדגש לאינטרקציה שלו עם נכסים פיננסיים אחרים). מבחינתי, זהב הוא לא השקעה – הוא ביטוח מפני כשלים אינהרנטיים של הנכסים האחרים בתיק, שחשופים למערך סיכונים שונה לחלוטין מזה של הזהב.

      • מה לגבי תיק לכל מזג אוויר של ריי דאליו?
        או מודל ייל של דוד דוונסן?
        מה השיקולים בבחירת דווקא הארי בראון?

      • סליחה על ריבוי ההודעות והניק הנוסף. לא שמתי לב.

        עוד גרף בעניין שאני חושב שחשוב למשקיעי זהב לטווח ארוך.

        http://visualizingeconomics.com/blog/2013/6/17/rolling-gold-returns

        גילוי נאות אין לי שום דבר נגד זהב או דברים מנצנצים 🙂 קניתי לאשתי כשהתבקש למרות שבפועל אני חושב שתכשיטים הם בזבוז כסף

    • אני נתקל בזה לא פעם ראשונה פה בבלוג ולכן אני מרגיש צורך להגיב.
      מדי פעם מועלת פה הטענה הבאה: ״זאת טעות להשקיע באגח מדינה ארוך. הסיבה שהריביות נמוכות היום בשוק וברור שהם יעלו מתישהו, ואז מחיר האגחים יצנח. בכל מקרה הריביות היום מאד נמוכות ולכן התשואה נמוכה״
      אני כמובן לא חוזה איך יהיו מחירי אגחי המדינה בעתיד, אבל הטענה הזאת מגוחכת ומטעה אנשים שלא מכירים את התחום הפיננסי.
      צריך להבין: זה ש״ברור שהריבית תעלה״ מתומחר במחיר האגח. המחיר של האגחים משתנה בהתאם לציפיות שמשתנות , ואת זה לא ניתן לצפות. לדוגמא, אם היום השוק מאמין שהריבית תעלה עוד שנתיים, ואחרי שנה מתברר שזאת טעות והריבית תעלה רק עוד 5 שנים, אז מחיר האגח יעלה. מי שהשקיע באגח יעשה במקרה כזה הרבה כסף. כמו שקרה ב2014: למרות שבתחילת השנה הריביות היום מאד נמוכות וברור לכולם שהם יעלו, אגחים ארוכים עלו בעשרות אחוזים ב2014. כמובן, שגם ההפך יכול לקרות.

      סיכומו של דבר: לחזות את תשואת אגחים ארוכים (כמו שהמגיב האחרון עושה), זה כמו לחזות תשואת מניות. שניהם בלתי אפשריים באותה מידה.

      • תראה פוסטים מסוף 2013 ותצחק. עשרות שמנבאים שהשנה זה סופו של האגח ודווקא השנה האגח מביס את המניות.

      • ברור שמחירי האג״ח מכילים את הציפיות רק שמה שאני אומר בהתבסס על התשואות לפדיון הוא שהציפיות האלו יניבו במקרה הטוב בו מחזיקים את האגח עד הפדיון תשואות נמוכות מאוד היסטורית ובמקרה הרע של העלאת ריבית אגרסיבית בשנים הקרובות ומשקיע שצריך את הכסף לפני תום התקופה תשואות שליליות.
        דוגמאות תשואה ריאלית שלילית באגח צמוד ממד לטווח קצר
        תשואה ריאלית אפסית עד שלילית לאגח צמוד 10 שנים
        תשואה ריאלית ברוטו של1.4% צמוד מדד (נמוכה לדעתי) לאגח של כמעט 30 שנים.
        הממוצע בעשורים האחרונים היה 2-3% ריאלי. בצנאי הקצה היו גם תשואות של 5-6% ריאלי אם אני זוכר נכון. מהנקודה הזו לטווחים ארוכים באמת של עשור ומעלה אפשר במקרה הטוב לקבל תשואה זעומה ובמקרה הרע להפסיד כסף. משהו שמי שמשקיע בנכס סולידי במקום במניות לא מוכן כ״כ.

        לפרספקטיבה על תשואות אג״ח

        http://ftp5.bizportal.co.il/web/giflib/news/376821_376821_2.jpg

        בניגוד למניות יותר קל לצפות תשואות אגחים אם מחזיקים אותם עד לפדיון ואולי זה סובייקטיבי ובעיניך תשואות של 0.5% ברוטו צמוד מדד זה לא נמוך אבל בעיניי זה נמוך מאוד וההיסטוריה אלא אם כן תביא ממצאים אחרים בינתיים מגבה את מה שכתבתי.

        • Mnakash, אני שמח שכתבת את התגובה שלך, כי היא מראה איפה בדיוק אתה טועה, ולצערי זוהי טעות מאד נפוצה.
          זה שהתשואה הראלית לעוד 30 שנה היא נמוכה, לא אומר כמה יעשה האג"ח בין השנה ה-1 לשנה ה-2 להחזקתו. חשוב לזכור שכאשר מחזיקים אגח עד מועד פקיעתו, החזקנו למעשה אוסף של אגחים שונים לאורך השנים, כאשר בין השנה ה-29 לשנה ה-30, החזקנו למעשה אג"ח מאד קצר, בעצם החזקנו מק"ם. זאת לא הכוונה באג"ח ארוך.
          אם מסתכלים הסטורית כמעט תמיד (אם כי יש מקרים איזוטרים שזה לא קורה): ככל שמועד הפקיעה ארוך יותר התשואה גבוהה יותר. זה אומר שאג"ח ל-30 שנה אמור לתת יותר בין השנה ה-1 לשנה ה-2, כאשר הוא באמת "ארוך", מאשר אילו היית מחזיק אותו עד לפקיעה (שזה מה שאתה קורה "התשואה"). מה ההגיון בזה: פשוט מאד: אג"ח ארוך לוקח סיכונים שאג"ח קצר לא לוקח. מה שאמרתי, ניתן לבדיקה מאד פשוטה בהסטוריה. כל זאת בתנאי שאתה משאיר בתיק שלך אג"ח ארוך, אם ע"י גלגול (החלפה באג"ח ארוך יותר כל כמה שנים) או אם ע"י קרן מחקה שעושה לך את הגלגול הזה אוטומטית.
          לכן השיקול של ה"תשואות של האג"חים נמוכות היום" לא רלווטני. התשואה הזאת היא לא באמת התשואה של אג"ח ארוך. היא רק התשואה הצפוייה אילו היית משאיר את האג"ח עד לפקיעתו. וכן, זה קשה לחזות מה תהיה תשואת האג"חים הארוכים בדיוק כמו שזה קשה לחזות את תשואת המניות.
          הנושא הזה מבלבל הרבה אנשים, ולכן אני מדגיש זמן בכתיבה: מה שכן קל לחזות זה תשואת אג"ח קצר, למשל אג"ח לשנה אחת. שם אתה יודע בדיוק את התשואה בודאות גדולה. אבל: תשואה של 0.5% צמוד מדד היא לא באמת התשואה של אג"ח ארוך. זאת תשואה של אוסף אג"חים, חלקם קצר וחלקם ארוך, שאם תחזיק אותם תקבל 0.5%. זאת לא התשואה של אג"ח ארוך. אני מקווה שאחת ולתמיד זה ברור.

          • אתה ״פותר״ את התשואה הנמוכה בגלגול ואומר שהתשואות לא יהיו נמוכות בגלל שנגלגל ונהיה תמיד בצד הרחוק של העקום ונהנה מהפרמיה של אגח טווח ארוך כל הזמן.
            מה שיש לי להגיד על זה שגלגול הוא לא קסם שפותר את בעיית התשואה אלא רק משנה את המועד (ועוזר לקחת סיכון נוסף ולהנות מהפרמיה המתאימה כפי שכתבת). אם התשואות לפדיון בבסיסן נמוכות היום (ולא שמעתי אותך טוען אחרת) ויהיו גבוהות יותר בעתיד יהיה הפסד הון בנק׳ הגלגול או מתישהו לאורך הדרך. הדרך להימנע מהפסד ההון הוא דווקא לא לגלגל וכן להחזיק עד לפדיון כדי לקבל את התשואה המובטחת בשעת הקניה.

            מעבר לזה אין לי מה להוסיף (כי כבר כתבתי קודם את הדברים החשובים). אם אתה באמת חושב שהתשואה לפידיון אינה רלוונטית לתשואות העתידיות של משקיע בכלי הזה או מדבר מה עשה אג״ח טווח ארוך בשנה כזו או אחרת במקום להבין מה הוא יעשה בטווח הארוך אין בסיס לדיון.
            כחומר למחשבה נניח שהתשואה לפידיון של אג״ח רחוק היא אפס נומינלי. האם יש סיכוי שגלגול או כל מה שיעשה המשקיע ישנה את התשואות הגרועות שיקבל? אם כך יש משמעות גדולה לתשואות לפדיון ולכך שהן נמוכות היסטורית. מציע לקרוא על רעיונות כמו חזרה לממוצע. אנחנו באזור לא ממופה מבחינת סביבת ריביות עולמית ואין לדעת איזה שד גדול עד לא קיים יצא מהניסוי הזה. אשמח לשמוע טענות מבוססות שכן מתייחסות לדברים העיקריים.

        • בנוסף למה שהוסבר. אם נלך לפי הארי בראון אז ברגע שמועד פקיעת האגח הופך להיות קצר מ-20 שנה מוכרים וקונים את האגח הכי ארוך החדש.

          • Mnakash, אני בהחלט "פותר" את התשואה הנמוכה. אני מוסיף ואומר שזה לא צריך לעניין אותך על מנת להחליט האם להשקיע באג"ח ואיזה אחוז התיק להשקיע. להזכירך, זה גם מה שאומרות כל אסטרטגיות ההשקעה הפסיביות: תחליט איזה % אתה רוצה לשים באג"ח ארוך והקפד על האחוז הזה. אל תסתכל על תשואות האג"ח הארוך לפקיעה כי הן לא מעניינות.
            אז איך זה הגיוני אתה שואל? למה זה הגיוני להשקיע אותו אחוז מהתיק באג"ח, כאשר התשואות עד פקיעה של אג"חים נמוכות? אכן מאד מוזר, אך יש לזה הסבר מאד מאד רציונלי:
            נסמן את התשואה על ההון -r. זאת התשואה שתקבל אם תשקיע במניות. אף אחד לא יודע את r, אבל ההסטוריה הראתה שבממוצע הוא סביב 5-7%, וזה למעשה המחיר שאדם מקבל אם הוא מחליט לדחות את הצריכה שלו. עכשיו, אנחנו שואלים מה התשואה של האג"חים הארוכים. גם פה אף אחד לא יודע, אבל ראינו כבר (ראה למעלה) שמאד הגיוני שהמספר הזה יהיה גדול מהתשואה עד הפקיע). דוגמא: אג"ח אמריקאי ל-30 שנה נותן נכון לכתיבת שורות אלו תשואה של 2.5% עד הפקיעה. לכן, התשואה של האג"חים הארוכים (המגולגל) היא בין 2.5% ל-r.

            זה עדיין לא אומר הרבה: ראשית, אנחנו לא יודעים מהו r, שנית, יכול ליהיות שהאג"ח יתן בדיוק 2.5%, ואז זה לא הרבה ובקושי מכסה את האינפלציה.
            ובכן, מסתבר ששתי השאלות הללו קשורות אחת בשניה. בוא נניח רגע שכולם יודעים מהו r והוא גבוה, למשל 10%, וגם כולם יודעים שהתשואה האמיתית (לא עד הפקיעה) על אג"ח ארוך היא 2.5%, מה לדעתך יקרה? מכיוון שאג"ח ארוך הוא נכס מסוכן, בעלי האג"ח הארוך לא ירצו להחזיק אותו: למה להם להחזיק נכס מסוכן כמעט כמו מניות, שנותן תשואה נמוכה משמעותית ממניות? הם ימכרו אותו ומחיר האג"ח הארוך ירד. כשהמחיר יורד, ברור שהתשואה שלו עולה. עד כמה התשואה תעלה? בהנחה שאנשים חושבים שאג"ח מדינה ארוך בכל זאת יותר בטוח ממניות (גם על זה יש וויכוחים) היא תעלה עד שתגיע לפחות מ-r. דרך אגב, הניתוח הזה לא נכון לאג"ח קצר: שם הסיכון באמת קטן משמעותית, ולכן אנשים מוכנים לקבל פחות משמעותית.

            ובכן, בסוף התשואה שתקבל על האג"ח הארוך תלוייה בכמה השוק מעריך את r , ובכמה השוק מוכן לקבל פחות מ-r, תמורת נכס מעט יותר בטוח. אין לזה שום קשר לתשואה עד הפקיעה (פרט לזה, שהתשואה עד הפקיעה היא חסם תחתון לתשואה האמיתית של האג"ח הארוך).

            אבל מה אם r שווה לאפס? על זה יש 3 תשובות:
            1. מצב כזה מאד לא הגיוני: אף אחד לא ישאיל את ההון שלו וידחה את הצריכה שלו תמורת תשלום 0.
            2. ב-2000 שנים האחרונות זה לא קרה מעולם. כידוע לכם, דתות מסויימות אסרו להלוות בריבית לאורך ההסטוריה. למה הן עשו את זה? כי r הטבעי היה גבוה מ-0. תמיד r היה גבוה משמעותית גם מהצמיחה, ובודאי שמ-0.
            3. אבל זה שמשהו הוא לא הגיוני ומעולם לא קרה, לא אומר שהוא לא יקרה! אם מצב כזה יקרה פעם, עדיין ההשקעה פסיבית: למשל, חצי אג"ח ארוך חצי מניות היא טובה: היא תניב לך בדיוק 0, שזה r. אבל, לא תוכל לקבל יותר מזה.

            כל מה שכתוב למעלה, עדיין נכון גם אם התשואה עד הפקיעה היא בדיוק 0. במקרה כזה, התשואה לטווח קצר צריכה ליהיות שלילית. מצב נדיר, אך יתכן. עדיין, הניתוח למעלה נכון.

      • מיציתי את הדיון, נראה לי שלא נסכים.

        אני כן אגיד שהתשואות לטווח קצר של אג"ח טווח ארוך ומניות הן אכן קשות \ בלתי אפשריות לחיזוי אולם לא כך לטווח הארוך. אפשר להגיד שככל שהטווח מתארך (ומדובר ב30, 40, 50 שנים) גם התשואה תתכנס לממוצע רב השנים (5-7% ריאלי ברוטו לפני הוצאות במניות ומשהו כמו 2-3% ריאלי ברוטו לפני הוצאות באג"ח nדינה לטווח ארוך).

        http://goo.gl/A8kyCv

        חוץ מזה אני אשים פה לינק מאתר הסולידית להגדרה של אג"ח טווח ארוך עם כמה ציטוטים ספציפיים.

        http://goo.gl/Oj7fg7

        חלק מהדברים:

        מחיריהן של אג"ח לטווח ארוך בבורסה עלולים לקרוס בחדות בעקבות אינפלציה ו/או העלאת הריבית במשק. הסיבה לכך היא שאם יונפק אג"ח חדש עם ריבית גבוהה יותר, האג"ח הקיימת לטווח 20+ שנה לא תהיה שווה דבר בעיני המשקיעים.

        התנודתיות והתשואה הצפויה גבוהים הרבה יותר מאג"חים קצרים יותר. אולם ככל שהטווח לפידיון ארוך יותר, התנודתיות גבוהה מהתשואה הצפויה.

        חשוב לציין שבסביבת הריבית הנוכחית אגרות חוב ארוכות הן השקעה מסוכנת, ואפילו מסוכנת מאד. לשם המחשה, לאג"ח הממשלתית הארוכה ביותר הנסחרת כיום בבורסה בתל אביב, ממשלתי שקלי 0142 (מועד פידיון ינואר 2042), יש משך חיים ממוצע של כ-14.85 שנים. זה אומר שבכל פעם שהריבית במשק תעלה ב-1%, מחיר האג"ח הזה בבורסה ירד ב-14.85%. ריבית בנק ישראל עדכנית לכתיבת שורות אלה היא 1%. אין לה הרבה לאן לרדת, יש לה המון לאן לעלות.

        • אני כבר מזמן מיציתי את הדיון. הסיבה שאני ממשיך לכתוב כי אני חושש שאתה מטעה אנשים אחרים שקוראים את התגובות שלך.
          בגרף שציינת 2-3% זה על אג"ח 10 שנים. אתה ודאי מסכים שעל אג"ח ארוך זה יהיה יותר. בוא נניח שהתשואה באג"חים ארוכים היא 3-4%, ובמניות כמו שציינת זה 5-7% ראלי. אם כך, אנחנו בסך הכל מסכימים: אג"חים ארוכים צפויים (לפחות לפי ההסטוריה) לתת פחות ממניות, אבל הם כן יתנו משהו. השאלה למה בכל זאת להשקיע באג"חים ארוכים, למרות שהם נותנים פחות ממניות יש המון ספרים / בלוגים / פוסטים. כולל בלוג נפלא זה. במשפט אחד: הורדת הסיכון של התיק בגלל קורלציה נמוכה עם מניות.
          לגבי הסיכון שקיים באג"ח, למשל ירד ב-15%, בהחלט מסכים. קיים סיכון באג"ח כמו שקיים סיכון (כנראה גדול יותר) במניות. גם אינדקס המניות יכול לרדת בכיף ב-50% בשנה וכבר קרו מקרים כאלו. אבל בגלל שיש קורלציה נמוכה בין שני הנכסים האלו מאד הגיוני להשקיע % מסויים באג"חים ארוכים על מנת להוריד משמעותית את הסיכון, במחיר הורדת התשואה הכוללת. איזה % להשקיע באג"חים: לזה באמת אין תשובה, וזה תלוי במשקיע.

          אבל יש הבדל מאד גדול בין כמה שכתוב למעלה לבין הטענה: "אנו חיים בסביבת ריביות נמוכה יחסית להסטוריה, ולכן אני אישית צופה שהתשואה ב-30 שנים הקרובות של אג"חים ארוכים תהיה נמוכה מהעבר: קרובה ל-0 או אולי שלילית." פה כבר עברת לשלב החיזוי: אתה רשאי להאמין בזה, אבל אל תטעה אחרים כי זה פשוט לא נכון: אתה יכול לבדוק הסטורית האם ריביות טווח קצר נמוכות חוזות שהתשואה של האג"חים הארוכים ל-30 שנה נמוכה יותר, ותראה שזה לא עובד. אם זה היה עובד, זה כבר היה מתומחר במחיר האג"ח הארוך.

  8. מסכים עם כל אות.
    העיקר לא לעשות שטויות. אם כי…כשאתה משקיע פסיבי הסיכוי לעשות שטויות קטן בהרבה מיתר האסטרטגיות שציינת.

  9. בנוסף להשקעות פאסיביות במדד, יש רוטציית סקטורים וחוזק יחסי,
    השקעות ערך במניות, זה לא חייב פונדומטלי לגמרי , אפשר לשלב 20% ניתוח טכני,צריך לדעת מתי להיות קונטראריאן,
    מניות דיוידנטים לא כדאי להיכנס אם הם לא מתאימות מבחינת ערך,אם בחרתם מניות ערך ובמקרה הם מביאות דיבידנטים אז סבבה אבל לא לבחור רק בגלל הדיבידנט,
    לגבי השקעות במניות צמיחה רק בחלק קטן ,הרוב שיהיה במניות ערך,
    לגבי שימוש במכפילים כדי לקבוע את הערך,זה נידון לכישלון,מכפילים זה ההתחלה, יש גם DCF,יש דברים מסובכים וטובים יותר לקביעת ארך פנימי, אבל היידע הקונבנציונלי שכולם יודעים PE נמוך וכל זה , זה לא מה שמרוויחים ממנו, זה יכול לגרום להפסדים אם לא משתמשים בזה נכון,
    השקעות שמבוססות רק על פונדמנטלי גם נידונות לכישלון,צריך להתבסס על ערך או צמיחה , ולראות מה המצב הטכני שלה קצת,
    יש שיטות של קרנות גידור לאירועי מאקרו עם putים(מדד,מטח,סחורות) ומכירת covered calls כדי להקטין את הפרמייה או לקבל כאילו דיוידנט כדי להשקיע במניה אחרת,
    בנוסף הקצאה ואיזון תיק רבעוני-שנתי,לפני מה שמתאים למצב בעולם והמצב שלך,
    בנוסף יש מסחר יומי במניות,וטיפה יש סגנון של שורטים על מניות פני מפומפמות כשהם עומדות לקרוס,
    מסחר יומי שונה בתכלית מהשקעות ערך, טכניקה וגוף ידע שונה בתכלית,פה פונדמנטלי בכלל לא מעניין ,לא החברה , כלום , אולי קצת החדשות, מסחר יומי והשקעות לטווח ארוך שונים אבל שתיהם מאוד קשים,
    אבל יש ייתרונות ללדעת את שתיהם כי אם למשל עשיתם מסחר יומי על מניה, ואתם בהפסד,אם במקרה זאת מניית ערך טובה והיא מתחת לשווי שלה והכלכלה במצב טוב, אז יש סיכוי גבוה שהיא תעלה כי היא תיהיה אטרקטיבית וייקנו אותה אז אפשר להפוך את זה לסווינג, לגבי מסחר בהודעות שוק , דוחות רווחים והנפקות זה מסוכן, לכל אחד מתאים משהו אחר, אבל כדאי להתחיל מהבסיס ולהשקיע פאסיבית בראש ובראשונה , זה המינימום, אם רוצים ללמוד יותר תמיד אפשר, אני פחות מאמין בתיאוריית השוק היעיל , האמת גם מי שכתב אותו מלכיאל, אמר שהוא לא חושב שהשוק ב100 אחוז יעיל כל הזמן , אלא יעיל רוב הזמן ברוב המקומות אבל פה ושם יש אנומליות במיוחד שיש מפולת או בועה רוחבית ברוב השוק,ושיש לו שיגעונות לפעמים , בנוסף אני לא מאמין בתיאוריית הפורטפוליו המודרנית , לא צריך לשים את כל הביצים בסל אחד אבל לא לפזר יותר מידי,במיוחד לא ביחד עם חברות גרועות, אלא בfocus investing ,צריך דברים עם קורלציה שונה לפעמים אבל,גם בתיאורית הrandom walk אני לא מאמין ,יש דרכים לחזות את השוק אבל זה עולה המון,וצריך מלא משאבים,בעזרת בינה מלאכותית, תיאוריי הכאוס ואלגוריתמים גנטיים…,זה יותר לסווינג וקרנות גידור, כמה שיותר קרוב יותר קל לחזות,לטווח הרחוק רק בעזרת השקעות ערך בשילוב עם מדדים וקצת מניות צמיחה

    • לגבי מה שאמרתי לגבי פיזור ו focus investing
      פיזור רחב לא מונע סיכון,
      סיכון נובע מזה שלא מבינים מה עושים,
      למי שאין זמן או כח להבין וללמוד , אז מדד זה האופציה הטובה הבאה

  10. אחד הפוסטים החלשים. לא חידש כלום. היה בסדר עם כולם. פרווה.
    מה שהכי גרוע במשקיעי ערך היא שאי אפשר לבחון אותם. הם לעולם לא חושפים 100 מהתיק שלהם ולא מפרסמים את הפעולות שלהם בזמן אמת. בניגוד למשקיעים פסיבים שהכל די על השולחן. תמיד מדיד.
    משקיעים טכניים אולי זה פאתטי אבל לפחות אפשר לעמת אותם עם איתותי השווא שלהם.

    • יש מסמכי 13f ב אתר edgar gov
      של כל קרנות הערך עם כל הפוזיציות העדכנייות שלהם
      אתר gurufocus
      ועוד…
      אבל בעיקרון צריך שקיפות,
      אני חושב שהם לא חושפים בגלל שאם הם יחשפו זה אולי יוריד להם את המרווח ביטחון בהשקעה,כי המחיר יעלה פתאום אולי,וכדי לראות את התוצאות , זה לא מסחר יומי זה לוקח לפחות שנה או יותר, אז צריך לחכות הרבה
      וצודק , בהשקעות אסטרטגיה של 100% טכני נידונה לכישלון

      • מעבר לזה, באפט תמיד אומר שההשקעה הכי טובה שלו, הייתה קניית הספר המשקיע הנבון ב14$ והניב מתוך זה 70 מליארד או משהו,
        הרבה מסתכלים על חברות שהוא השקיע בהם, קוקה קולה וכל זה,עכשיו הם לא מתאימות להשקעה במצב של היום, פעם הם היו הרבה יותר קטנות בדרך כלל הרבה מתחת ל 40 מיליארד , יש טיפה תיעוד אבל בשנים שהוא התחיל קשה למצוא, גם הדולר היה אחד,יכול להיות שהיה ספליט במנייה ועוד וזה לא רשום בגוגל ויאהו פיננס כל כך מה שלפני 10 שנים

    • תודה על האינפוט. מבקשת להזכיר לכבודו (ירום הודו) שהוא אינו הקורא היחיד בבלוג ושאם הדבר לא היה נהיר לו הפוסט הנוכחי מיועד למשקיעים שאינם מנוסים כמותו.

      • תודה,סורי,לא התכוונתי, אני צריך להיות בגמילה מלהגיב בבלוגים חח,
        רציתי להגיד שזה בלוג אחד הטובים והמעניינים ביותר שיש בארץ, ושאת עושה עבודת קודש בללמד אנשים בארץ השכלה פיננסית 🙂

  11. שולה מעפולה

    31 למרץ – שנתיים לסולידית; מתארגן כנס מעריצים בקיסריה.
    משתתפים – הקבועים (גיא, מחזיראור, איליה, פאטיה, איש 37משהו, ועוד). נואם מרכזי – עו"ד פנחס קליר, או כמו שהוא ידוע בשם העט שלו – דורין הרטמן.
    קליר (45, נ+2) ירצה על משנתו הכלכלית והפילוסופית. שלמה ארצי יחמם את האירוע הראשי.
    כולם מוזמנים, כניסה חופשית.

    • אירוע חברתי?
      איכס!!!
      אני כמובן לא מצטרף לשום מועדון שמקבל אותי.

      חוצמזה פנחס קליר הוא רואה חשבון קירח (not that there's anything wrong with that) עם כרס בירה משתפלת שנוסע במזראטי ונהנה לעקוף רוכבי אופניים להנאתו.

      • 🙂 זה אומר שאתה לא מקבל את עצמך גיא 🙂

        • איליה, יש לי חדשות בשבילך – ברור שאני לא מקבל את עצמי!
          אי אפשר באמת לקבל את עצמך.
          הוכחה:
          —————————————————————
          א.) בשביל לעשות את זה צריך לפצל את עצמך לזה שמקבל וזה שמתקבל.
          את זה אפשר לעשות בדיוק כמו שאתה יכול [לקחת את עצמך בידיים] (תרתי משמע)- תאמין לי שניסית או להתאפס על עצמך(תרתי משמע) – ניסיתי גם ניסיתי.
          קיצור , מה?! אף אחד לא שם לב לזה?! השפה מתמטמת.
          ב.) אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים ולמעשה אפילו לא פעם אחת.
          אי לכך אני של התגובה הקודמת אינו אני של עכשיו. אני בחופש ממנו ולא רוצה
          בכלל לקבל את הדביל. מהו עשה בשבילי?
          —————————————————————-
          quod erat demonstrandum
          מ.ש.ל. 🙂
          —————————————————————

          • גיא,
            אני מסיק את "פרדוקס השקרן" 🙂

          • איליה,
            אתה סתם מתעקש, מאחר ואין באמת [אני] והוא רק לצרכי מוסכמה חברתית אז אין באמת סתירה פנימית.
            המפה אינה הטרטוריה.
            השפה אינה המציאות.
            בשפה יש סתירה פנימית , לא במציאות.

            למרות שאני בהחלט מודע שבשפה כנראה לא ינסו לאשפז אותי ובמציאות לצערי כן 🙂

          • גיא, בוא תוכיח קודם שאין [אני].
            או שתראה שזה אקסיומה :))

          • אהה, זה קל.
            דקארט אמר "אני חושב משמע אני קיים"
            אני חושב משמע אני קיים רומז על כך שהאני מתקיים רק כאשר אני חושב.
            משמע שהאני הוא תוצר של חשיבה, ואילו המצב של להיות אחד עם הטבע הוא מצב בלתי אמצעי כלומר נטול מחשבה(NO MIND – Mushin ).

            וגם ….
            איליה שלפני דקה שונה מאיליה של עכשיו. במשקל , במקום בזמן (כולם גם מוסכמות, אגב :)). אנחנו לצורך המוסכמה (convention = לבוא ביחד con u ו veneri) והנוחות מניחים שאיליה הוא אותו איליה אבל הוא כבר לא. בשביל הנוחות אנחנו כופים על המציאות את המפות( שפה,תפיסות) שלנו. ממה שזכור לי בלוג לא מחובבי הנוחות.

          • דווקה טיעון הקוגיטו של דקארט בא מתוך זה שהוא בטוח שהוא קיים.
            נראה לי שסטרתי לך את ביסוס הטענה שלך.
            לא הלך לך הפעם :))))

          • איליה, ניסיון אחרון 🙂 כבוד דקארט לא הבין על מה הוא מדבר.
            זה שאנשים לא יודעים על מה הם מדברים זה לא טיעון חדש. בטח לא לנו 🙂

            לטענת דאקרט ה"אני"הוא התחום היחיד בו ל"שד המתעתע" אין השפעה – שכן אינו יכול לגרום לנו להאמין כי אנו חושבים, בעוד איננו.

            The basic problem is to understand that there are no such things as things; that is to say separate things, separate events. That is only a way of talking. What do you mean by a thing? A thing is a noun. A noun isn’t a part of nature it’s a part of speech. There are no nouns in the physical world. There are no separate things in the physical world either.Alan Watts

            ———————————————————–
            noun =שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבור (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, יוסי, הם ו [אני])
            ———————————————————–
            אנחנו חותכים את העולם באמצעות המחשבה והמילים. העולם לא בא חתוך.

            האמת,כנראה שבשביל לראות את זה באמת על אדם לצאת מדעתו (על העולם תרתי משמע).

          • גיא,
            הטיעונים שלך מזכירים לי טיעונים של החתול מ"השטן במוסקבה" :)))
            בכל אופן יש כאלה שטוענים שהעולם בא חתוך (רובם פיזיקאים…). ישנה גם יחידת אינפורמציה : http://en.wikipedia.org/wiki/Shannon_%28unit%29
            http://en.wikipedia.org/wiki/Entropy_%28information_theory%29
            על זה בטח תטען שזה שטויות של אנשים ובגלל אי דיוק מובנה בכל מדידה זה שטויות במיץ עגבניות ובטח עוד כמה שנים יפסלו את זה (ע"ע פלוגיסטון או למשל תאוריה קלורית). אז אתה צודק, יש מצב טוב. אבל נראה לי שאנחנו מתחילים לשעמם את השאר הקוראים אז אני ב"חדל פטפטת ברשת" ואם אתה רוצה להגיב אז בבקשה, אני סיימתי פה :)))

          • בשביל שתרגיש טוב אז כנראה תפסת אותי בתגובות שלנו למעלה.
            לא באמת הייתי צמוד למדד המניות מאחר ובתחילת שנות 90 לא היה קרנות מחקות :).
            הפואנטה היא שלא ניסתי לקנות מניות קטנות לבד … היו לי קרנות ת"א 25 אקטיביות
            קצת טבע וקצת בנקים וגם לא היה לי הרבה כסף להשקיע כי שילמתי משכנתא (אני יודע שאסור לציין את זה בבלוג אבל זה עודד דווקא חסכון אגרסיבי (יחסית) שהפך להרגל). אח"כ כשהיה (תחילת שנות ה2000) קניתי קרנות אקטיביות וכאשר היה אפשר עברתי לתעודות סל (כנראה מבלי להבין מה באמת קורה שם) כשהיה עדיף לקנות מבחינת טיב ההשקעה ואנגארד מניות עולמי. למזלי , היה לי יותר מזל משכל והתיק שהיה מוטה למניות בארץ השיא תשואה יותר טובה.

    • LOL, סורי, ב-31 במרץ יש לי דייט עם הרו"ח 🙂

      • שולה מעפולה

        stop press!!
        שינוי בתוכנית הכנס – בנוסף לעו"ד פנחס קליר ינאמו גם גיא, גיא, גיא, גיא וגיא
        (על 37 חלקיו).

  12. מאד מודה לך על כל המידע-אני לומדת המון, אבל עדיין מרגישה שככל שאני לומדת עדיין חסר לי המון ידע.

    מאיפה רכשת את הידע שלך? רק מקריאת ספרים ובלוגים או שגם יש לך השכלה פיננסית?

  13. לכל המגיבים – הגיע הזמן להפסיק עם הטיעון האווילי "זהב זה ספקולציה".
    מניות זה לא ספקולציה? אג"ח זה לא ספקולציה? מישהו יודע מה יהיה?
    זהב זה השקעה בדיוק כמו מניות ואג"ח, אם כי חשיפה של 25% זה מוגזם.

    • זהב אפשר להשתמש בו ב4 דרכים, גידור מאינפלציה,השקעה, וה2 האחרות מט"ח וסחורה
      מסחר בסחורות ומט"ח יותר מסוכן ממסחר במניות בדרך כלל , פשוט מבחינת כמות הגורמים שמשפיעים על המחיר ובגלל התנודתיות שלו
      אבל אם משתמשים בו לגידור מאינפלציה או אם מתבססים על משהו פונדומנטלי להשקעה לטווח הארוך
      אז אולי זה לא ספקולציה

      • זהב זה מקרה מיוחד בקטע הזה שהוא יכול להיות 4 דברים

        בנוסף מסחר יומי הוא ל בהכרך ספקולציה,
        אני יכול עד 5 דקות לדעת בדיוק מאוד גבוה מה ייקרה מעכשיו,כמה שיותר קרוב לשנייה הזאת זה יותר מדוייק,
        מעבר לזה רק השקעות ערך לטווח של שנים,
        אבל כל מה ביניהם, סווינג וכל זה, אופציות , זה ספקולציה לגמרי, מתנדים ואינדיקטורים מאחרים , הם לא אומרים כלום , רק הגרף ,נפח,הlevel 2 , המדד , הVIX והTICK,ביחד,
        עם פסיכולוגיה והבנה של מאחורי הקלעים תתן תוצאות במסחר,
        תבניות פריצה גאפים והיפוך זה סבבה , אבל צריך להבין את המשמעות מאחוריהם,
        ולא לסחור על עיוור,
        חדשות הם גם לא משהו שעל פיו צריך לקנות,
        ורוב השמועות לא שוות כלום, מצד שני למוסדיים יש בלומברג או רוייטרס ששמה,
        השמועות יותר אמינות,זה עולה המון השירות,
        ואז הם קונים בשמועות , ומוכרים בחדשות , מתי שסוחרים/משקיעים ביתיים מעלים את הביקוש,ברגע שראית את החדשות , תדע שזה היה מתומחר בפנים כבר לפני

        אסף נתן, ההבדל בין ספקולציה להשקעות, השקעה כוללת:
        היכרות מעמיקה החברה, הערכת שווי פנימי , קנייה מתחת לשווי עם מספיק מרווח ביטחון,
        כל השאר זה ספקולציה

        השקעות הם בעיקר לונג, שורטים זה למסחר יומי בעיקר,
        אני לא נשאר בשורט יותר מכמה שעות,בדרך כלל הרבה פחות,
        לגידור יש אופציות פוט,ומגדרים רק אם חייב , לא על כל שטות, רק איפה שבאמת יש סיכון

        • אם כמה שיותר קרוב לשנייה הזאת יותר מדוייק, ואם ישנם מספר אינדיקטורים מתמטיים שעל פיהם מחליטים, איך אתה מצפה להתחרות עם חברות שמעסיקות את המתמטיקאים הטובים בעולם ויושבות על מרכזי מידע (פיזית) ליד הבורסה המאפשרים להן תקשורת בסקאלה של ננו-שניות?

          קוריוז:
          יש לך חברה שיש להם משאבים לנצל את המעבר מסיבים אופטיים להעברת מידע בגלי מיקרו בכדי להרוויח עוד כמה חלקיקי שנייה:
          http://www.ft.com/intl/cms/s/2/2bf37898-b775-11e2-841e-00144feabdc0.html

          • הם לא בהכרח נמצאים באותה המנייה באותו הרגע , אולי באחרות,
            הם פשוט לוקחים יותר רווח ממני , והוראות של מחשבי אלגו מקבלים קדימות בתור בביצוע,ולכן יכולים לעשות סקאלפינג ללא סיכון על קונים,אנשים לא יכולים לקבל קדימות,
            הם לוקחים את כל התנועה של הרווח , אני לא חמדן, אני לוקח חלק לא בהכרח גדול ומושלם ממנה , אבל עושה את העבודה,
            לפעמים אפשר לגלות שרובוט סורק את המנייה ,ולבלבל אותו ולנצל את המצב,
            אצלי המטרה רוב הזמן ביום לעשות 300-350$ ולצאת משם כמה שיותר מהר שאני לא יאבד ריכוז ויעשה טעויות,מה שחשוב במסחר ברוקר עם גישה ישירה טוב וזול,
            יחס הפסד/הצלחה שהוא יותר מ50% עדיף60-70 , ועם ההצלחות ללכת עד הסוף,והפסדים לחתוך מהר, לא להשתמש במינוף או מקסימום עד 1:4 כמה שפחות , ולא לשחק בקזינו אלא לעשות מחקר וניהול סיכונים

          • לגבי הסיבים והרדיו,
            אני זוכר שקראתי על זה,
            המרוץ ל0
            מי שמהיר יותר שולט , והשאר מתבססים עליו ומנסים לחקות את מה שהוא עושה באיחור קטן
            יש מה שנקרא גם level 3 , הם יכולים לראות מי הקונה בECN ואת כל הפרטים של העסקה

            בנוסף גם אם זה יהיה במהירות האור יש דברים שהם אפילו מהירים יותר להעברת מידע:
            Tachyon
            Quantum Entanglement
            Alcubierre drive
            Einstein-Rosen Bridge
            מעניין

  14. תנו לחיות לחיות

    פוסט מאוד מעניין. אני כבר הרבה זמן עוקב אחרייך, כמו אחרי אסף נתן. שניכם בשבילי גורואים, שניכם מנגישים בעבורי מידע שאני גומע בשקיקה, שניכם מדהימים ואני אוהב אתכם אהבת אמת.
    יש לי תיק השקעות. אני נקרע בין הגישות. מצד אחד, תיק שוקולד מריר, למשל, נהיר וברור. הוא יתן את השוק ע"פ האלוקציה ויעשה טוב יותר ממרבית המשקיעים (שרובם, בוא נומר בעדינות, סתומים מקסימום). אסף נתן מאידך, ממש מלהיב את הדמיון, אני מאמין לו שהוא מכה את השוק שוק על ירך, מבין מדוע מבחינתו תנודתיות לא שווה לסיכון, וממש מדגדג לי כמשקיע הדיוט פשוט ליישם כמה כללים בסיסיים ביותר ע"ע ג'ואל גילברט נניח ולעוף על המיליון. לא יודע מה לעשות. לטעמי, השיטה הטכנית היא הפח אשפה של ההיסטוריה, אין בה כלום. בין השקעות ערך לבין השקעה עצמאית פאסיבית מחקה בעלויות מזעריות עוד לא גיבשתי תובנות ברורות. רואה את היתרונות והחסרונות בשתי הגישות. אם לומר בכנות, עדיין לא הצלחתי להבין את הדיסונס העצום שבין גישת הערך לגישת הממוצע או השוק היעיל ואני בהחלט חושש שאסחף ואטעה ולפיכך, נכון להיום, אני בוחר להיות בינונימי. את הפשרה (הנהדרת יש לומר!) ואסף נתן הוא היצר. אני זקוק להכוונה.

    • תנו לחיות, אם אתה נקרע בין שני הגישות אז למה שלא תשלב בינהן. נניח שים את החלק בתיק שאתה לא יכול להרשות לעצמך להפסיד בהשקעה פאסיבית ארוכת טווח. וסכום שאתה יכול להרשות לעצמך להפסיד [נניח 5% מהתיק] בהשקעות קזינו של מניות קטנות בסגנון ערך צמיחה וכו'. אם אחרי כמה שנים אתה תראה שאתה מוצלח בהשקעות כמו שמסי מוצלח בכדורגל אז תגדיל קצת את החלק של הקזינו בתיק.

      • מצטרף להמלצה של projecto,

        תנו לחיות לחיות:

        אל תבנה\תחפש גורואים, זה לא טוב, במיוחד לכושר השיפוט שלך.
        המלצה שלי – תקרא ספרות, יש רשימת ספרים מומלצים אצל דורין.
        למשל אם אתה מתעצל\משתעמם מקריאת ספרות השקעות ערך (כן עוד הפעם אני אחזור, לא להרביץ לי – המשקיע הנבון) אז אולי השקעות ערך זה לא בדיוק בשבילך.
        תקרא עוד על שיטות\גישות השנות ותנסה לקרוא קריאה ביקורתית.

    • תנו לחיות לחיות:
      תיאוריית ה״עולם יעיל״ (TM) אומרת שאין אפשרות להרוויח כסף מהיר בלי לעבוד או להסתכן בשביל כך.

      להבנתי, להיות משקיע אקטיבי מוצלח, כמו אסף נתן לעיל, זה בעצם עבודה לכל דבר הדורשת השקעת זמן, מאמץ ומחשבה. כלומר בשביל ליצור את היתרון שלך על השוק, בשביל לדעת משהו שה״שוק״ בכללותו לא מתמחר נכון לדעתך ולנצל זאת – צריך לחקור את הדיווחים הפיננסיים של החברות, להכיר את העולם העיסקי שבו הן פועלות, לנסוע ולהיפגש עם ההנהלה ולהשתתף בפגישות עם משקיעים וכו׳. ועל כל רעיון השקעה מוצלח שאסף כותב עליו בבלוג, הייתי מנחש שיש מאה רעיונות אחרים שהוא בדק, חקר ולמד – ופסל משיקולים רבים.
      זה לא יבטיח לך את התשואות הגבוהות – אבל זה דרישת הקדם לכך. אם זה תחום שהעיסוק בו מעניין אותך – אז כמובן, אבל לצפות ליתרון על השוק ו-״כמשקיע הדיוט פשוט ליישם כמה כללים בסיסיים ביותר ע"ע ג'ואל גילברט נניח ולעוף על המיליון״ זה לא ריאלי.

      לעומת זאת – אמנם להיות משקיע פסיבי גם דורש היכרות ולימוד ראשוני של עולם ההשקעות, אך מעבר לכך, רוב העבודה היא תחזוקת התיק שלוקחת מספר שעות בחודש, ורוב הקושי הוא דווקא פסיכולוגי – להתעלם מהרעש הפיננסי מסביב ולהתמיד בשלך.

      • לא הייתי אומר שהוא יעיל ב100%, יש הרבה מקומות שבהם קומבינות וקשרים מביאים יותר ממיומנות וביצועים בשטח,
        מעבר לזה יש הרבה דוגמאות ליחס אסימטרי בין תשואה לסיכון, זה הכל באלוקציה,
        לא תמיד חייב לסכן הרבה בשביל להרוויח הרבה,צריך להיות איפה שהכסף החכם,
        להרוויח הרבה כי סיכנת הרבה זה לא חוכמה כי באותה מידה יכלת להפסיד את התחתונים,
        וצודק אין כסף מהיר, בשביל להצליח צריך ללמוד המון ולהיות מנוסה שנים,אין גלולת קסם ,
        אתה צריך להיות ברמה מאוד גבוהה, תותח כמו מי שבצד השני בוול סטריט, וזה דורש הרבה השקעה לפני שאתה בכלל עושה את ההשקעה הראשונה, וכמובן שכל השקעה אתה צריך להבין בדיוק למה אתה עושה אותה, ולהבין על איזה פרמטרים יותר חשוב להסתכל לפי הסיטואציה,
        אבל כן ,אי אפשר לעשות את זה בחובבנות, זה נידון לכישלון,
        צריך להתייחס לזה כמקצוע , רק עבודה קשה תביא תוצאות
        אין העתק – הדבק בזה,כל אחד יש לו צרכים אחרים וייתרונות אחרים

  15. אני הייתי אחד המנבאים, וטעיתי בגדול, אולי זה הטייה פסיכולוגית ואני מנסה לשמר קשר עקבי בין הדעות שהיו לי פעם לדעות שיש לי היום, אבל אני עדיין חושב שאגח ל30 שנה.
    יש בו סיכון סיסטמטי, והוא לא יחזיק מים בהתכווצות הדפלציונית הבאה אם זו תבוא. כלומר
    הוא לא ימלא את התפקיד שלשמו אנחנו מחזיקים וזה להגן על המשקיע מפני דפלציה. במיוחד בישראל. וזה הסיבה המרכזית שאני לא מחזיק בו.

    בנוסף[עבור משקיעים לטווח קצר] יש בו סיכון מיידי, העלאת הריבית הצפוייה בארה"ב בסוף 2015, בדחיפה של סטנלי פישר, שהנגידה שלנו הייתה המומלצת שלו כאשר הוא עזב את בנק ישראל,ממ.. מעניין מה היא תעשה.

    • תודה על כל מה שאת כותבת ומשתפת! אני מרגישה שאת כותבת בעיקר לצעירים ומעודדת אותם לקחת אחריות על חסכונותיהם והתנהלותם הכספית. אנחנו זוג פנסיונרים( יש לנו גם ויטמיקס…) . האם היית מציעה אותה חלוקה בתיק השקעות גם לפנסיונרים? המטרות שונות מעט: רוצים לשמור על הכספים שחסכנו ולחיות מהרווחים שיצברו( לי אין פנסיה ממקום עבודה ואני עדיין עובדת להנאתי), בתודה, נעמי

      • אכן, הייתי אומרת שקהל היעד העיקרי של הבלוג הוא בני ה-25 עד ה-45. אני לא ממליצה כלום, אבל ברמת העקרון, ככל שאדם מבוגר יותר ועשיר יותר, כך קטן הצורך שלו להסתכן (מחמת המזומנים) וקטנה היכולת שלו להסתכן (מחמת הגיל). ברמה המעשית, זה אומר חשיפה קטנה יותר לנכסים עתירי סיכון כמו מניות.

      • נעמי, אסור לי להמליץ לך על נייר ספציפי, אך אולי אתר זה יכול לעזור לך (אומנם ההמלצות לאמריקאים אך זה עדיין שווה קריאה, ההבדל היחיד שבארץ ישנה חייה שנקראת אגח צמוד מדד שלא קיימת בארהב באותה צורה): https://investor.vanguard.com/mutual-funds/target-retirement/#/
        תבחרי באופציית גיל פנסיה ותוכלי לראות את התמהיל שואנגארד ממליצים.

        *אין לראות בזה יעוץ מכל סוג כי אין לי מושג ירוק על מה אני מדבר

    • שמעתי את זה גם לפני שנה. העלאת הריבית לא הגיעה ולדעתי היא רחוקה יותר כיום כשהאינפלציה בארה"ב ב 2014 הייתה 1.7% והדולר מתחזק מול שאר המטבעות. אני לא חושב שהבנק המרכזי מעוניין להתנסות בדפלציה.
      זה כמובן הימור בדיוק כמו שאתה מהמר.

      • אני לא מהמר אני מנחש : )
        זה ברור שיש שלל של גורמים שיכולים להשפיע על ההחלטה בנק ישראל לשנות את גובה הריבית.
        אי אפשר לדעת את כולם ואי אפשר לדעת מה יהיה סדר החשיבות שלהם כאשר תתבצע הבחירה בפועל

  16. התגובה הייתה לדג.. קפצה למטה משום מה.

  17. סולידית יקרה, כל מילה בסלע, לקרוא ולהנות

  18. שאלה לא קשורה ישירות:
    האם יש אפשרות כלשהי להפסיד נומינלית מקרן אג"ח מחקה?
    לפי מה שאני מבין קרנות אלו קונות אג"חים (בהתאם למדד) ומחזיקות עד הפדיון. אני יודע שאם אני אקנה אג"ח ואחזיק אותו עד הפדיון, אני בוודאות לא אפסיד נומינלית. אבל, כאשר אני מוכר את יחידות ההשתתפות שלי בקרן האג"ח אני הרי מוכר בעצם אג"חים שלא הגיעו לפדיון. אם כך, האם ניתן להפסיד?
    קרן נאמנות שאני שוקל, לדוגמא: 5113329 , (00) KTF קסם ממשלתי צמוד 2-5 שנים קרן הנאמנות
    תודה.

    • בוודאי. קרן אג"ח יכולה לרדת (למשל, בעת הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל, או בתרחיש על עליית ריבית חדה). אם תמכור אותה במחיר נמוך מכפי שקנית אותה, יווצר לך הפסד נומינלי.

  19. שלום

    אני עובד לפי ניתוח טכני בלבד שיטה שנקראת קופסאות דרווס

    הקפסאות נותנות איתות מדוייק מתי להיכנס ומתי לצאת ולגזור רווחים יפים גםבשוק עולה וגם בשוק יורד

    תכלס חוץ מהגרף והתבנית המתאימה שום פרט על המניה לא מעניין אותי

    בהצלחה

    • כן, זו פחות או יותר הגישה הרווחת שניסיתי לתאר. לניתוח טכני יש חלק גדול בתפיסה העממית של הבורסה כקזינו (רק עם גרפים).

      • אגב עוד משהו שעובד לא רע בכלל ומכניס כסף טוב

        רצועות בולינגר על תעודות סל כגון – VT , SPY, QQQ ובשוק יורד ניתן לטבל עם TVIX

        נכנס לתקופות קצרות יכול להיות מ ימים בודדים עד מספר שבועות חצי מהסכום נמכר ברווח

        כבר בימים הראשונים של הטרייד וחצי שני נשאר להמשיך את העבודה

        בהצלחה !

        • נשמע כמו מלא עמלות
          אם כבר לסחור אז במניות,ולא במדד,
          מדד הוא לreference, מניות עושות פי 3 יותר תנועה ממנו,
          ויכולות לכסות את העמלות,
          למדד אם אתה עושה מסחר יומי אז יש סנופי ממונף פי 3,
          שעושה תנועה דומה , אבל עדיף מניות

          • הרבה מניות בתוך יומי עושים תנועה דומה למדד מבחינת קורלציה,
            חלק יותר שוריים ממנו , חלק יותר דובים , ויש מצבים של גאפים גדולים בפתיחה,
            בכל מקרה, התנועה דומה, אבל צריך לבחור את הטרייד הטוב ביותר ולא להיכנס לטריידים שלא קיימים, בטריידים גם לא למצע , למצע אפשר בהשקעות אבל לא במסחר, כי זה מוסיף סיכון פשוט לשים במניה אחרת, בנוסף חשוב להסתכל על הVWAP של המדד והמניה, לסחור בכמויות של מאיות כי זה מקבל קדימות,ולהיזהר מהתנגדויות בממוצאים במיוחד 200 ומספרים עגולים,
            בנוסף לא לסחור בהפסקת הצהריים שלהם, כי המוסדיים לא מזיזים את השוק,צריך לזהות באיזה מניה הם נמצאים ולסחור לכיוון המדד,לא לעשות יותר מ5 טריידים ביום,
            להימנע ממסחר בדוחות רווחים הודעות שוק הנפקות ודברים מוזרים,לא לרדוף אחרי הפסדים המניה לא יודעת שאתה סוחר בה ופייסבוק לא חייבת לך 400,עדיף מניה בסקטור הכי וולטילי,לשים לב לריטסט תמיכה והתנגדות,ולפני שסוחרים צריך תכנית ולהיות מעודכן במה שהולך היום בשוק

    • זה צריך לעניין אותך
      הפריצה מההתנגדות באותה מידה יכולה להיות למטה,לא רק לעלות,
      מעבר לזה , אני לא מאמין במתנדים וכל האינדיקטורים,כי כמעט כולם לא מספרים לי משהו שלא ידעתי,
      הם מאחרים,אני מסתכל על הגרף מכל מיני פרספקטיבות רק על המחירים והנרות והlevel 2,
      הגרף מספר סיפור,צריך להבין מה עומד מאחורי הנרות והמספרים,
      יש אנשים מאחורה, חדשות החלטות תחרות, יש הרבה שחקנים בשוק,
      מוסדיים עושי שוק ואלגוטריידינג
      צריך להבין את הלמה זה קרה , לא רק מה קרה

      • איתותים זה בלוף,
        מי שמאותת נכנס קודם כדי שיעלה המחיר
        ורובם מתבססים על משהו פשטני מידי שלא עובד בשטח ,
        או עובד במקרה , ואז אחרי זה לא עובד
        במקרה הDarvas Box מתבסס על משהו שכן עובד לפעמים,
        אבל אתה לא צריך להתבסס על זה בצורה עיוורת,
        אתה צריך להבין למה זה עובד,מה עומד מאחורי זה,
        ומצד אחד, לקבל חוות דעת שנייה פונדמנטלית,ולא לקנות על עיוור,
        ומצד שני לקנות בזמן כי פריצות קורות מהר, מצד שני צריך להיזהר שזה לא מלכודת דבש

        • אנחנו מקבלים הצצה לעולם אקזוטי ונסתר

          • אכן חח 🙂
            יש בשוק הרבה סוגים של טכניקות ושחקנים מסוגים שונים וקומבינות אחרות חח
            ואפשר להסתכל עליו מכל מיני זויות

          • משהו שאהבתי אצל סורוס זה התיאוריה של הרפלקסיביות ,
            השוק כאוטי
            לשוק יש 3 מצבים: פידבק חיובי,שלילי ואקראיות(רפלקסיביות), והם יכולים להתקיים במקביל בטווחי זמן שונים כמו פרקטלים , בנוסף ברגע שלולאת פידבק יוצאת מאיזון נוצרת בועה או מפולת בשוק, השוק ציקלי בצורה רקורסיבית

            בהשקעות אני משלב בכניסה ויציאה , טכניקה משולבת של lump sum investment
            ו dolar cost averaging , אני נכנס ויוצא בהדרגה משתנה,
            בlsi אני משתמש כשהמניה מתחת לערך הפנימי שלה את הכסף הגדול,
            ובDCA אני משתמש בעזרת Darvas Box , שם בפריצה חדשה קצת,
            כמו באפט ככל שמניה טובה יורדת אני שם בה יותר(עד אחוז אלוקציה מסויים)
            במקביל מנסה למזער את העמלות והמיסים,אז מרווח את האינטרוולים ביניהם

            לגבי תזמון אני לא מאמין בתזמון מושלם על הTICK,אבל לתזמן בערך זה אפשרי פחות או יותר בטווח הממוצא שהמחיר כלוא בו או מתחת לשווי, גרף של דקה נותן הכי הרבה גרנולריות,אבל מסתכל מכל מיני פרספקטיבות
            עדיף להיות צודק בערך מאשר טועה בדיוק

  20. כיף לקרוא את הבלוג שלך.

    חיכיתי הרבה זמן להסבר שיגשר בין הביקורת שלך על שיקול הדעת הבינוני של העדר בכל תחומי החיים, לעומת הכח המטורף שאת מיחסת לאותו עדר בשוק ההון לתמחר עסקים נכון כקולקטיב.

    הטיעון שלך הוא בעיקרו סטטיסטי: תמחור השוק מנצח את רוב המשקיעים האקטיביים. אבל על כך אני אטען שמכיוון שגם הרוב של המשקיעים האקטיביים מייצג חתך של העדר הבינוני, אני לא בטוח שאת משווה שתי אוכלוסיות שונות, אלא שתי אסטרגיות השקעה שונות להמונים שבה לפסיבים אכן יש יתרון מובהק.

    אבל כאחת שמחפשת לא להיות חלק מהעדר, מה שחסר לי בבלוג שלך הוא שיח לגבי העסקים עצמם, אלו שעל הערך שהם מביאים לנו אנו משלמים להם, וששוק ההון מציע הערכה מאד שטחית של נקודה בזמן לגבי אומדן היכולת שלהם להצליח בעתיד. משקיע ערך כמו באפט אינו מחפש תמחור טוב בשוק כפי שאולי ניתן להבין מהניתוח שלך. הוא אינו "משקיע ערך" טיפוסי. החברה שלו מחפשת להיות שותפה והבעלים של העסקים שאותם הוא קונה, ולשם כך הוא עשוי לקנות אותם גם במחיר שוק שנתפס היום גבוה, כל עוד הוא רואה צמיחה עסקית לאורך שנים רבות. זאת גם הסיבה שהתשואות של התיק שלו מנצחות את השוק לאורך זמן. הנה תיאור מוצלח יותר:

    Buffett, however, isn't concerned with the supply and demand intricacies of the stock market. In fact, he's not really concerned with the activities of the stock market at all. This is the implication in this paraphrase of his famous quote: "In the short term the market is a popularity contest; in the long term it is a weighing machine."

    He chooses stocks solely based on their overall potential as a company – he looks at each as a whole. Holding these stocks as a long-term play, Buffett seeks not capital gain but ownership in quality companies extremely capable of generating earnings. When Buffett invests in a company, he isn't concerned with whether the market will eventually recognize its worth; he is concerned with how well that company can make money as a business.

    יש ניחוח שעולה מקריאת הבלוג שלך שעסקים הם דבר רע שמטרתם העקרית לגרום לעדר לצרוך יותר. מהבחינה הזאת קניה של אינדקסים נותנת הרגשה של ניתוק מהם, סטריליות, סוג של התעלות מעל כל העסקים האלה שעסוקים בלמכור לנו ולהשחית את רוחינו. בטח אני קצת מגזים בפרשנות, אבל מגיל צעיר אני משקיע בעסקים, בהתחלה שלי (אגב, שיטה נוספת לבנות הון ראשוני, תוך כדי צמצום צריכה למינימום), והיום גם בעסקים של אחרים. זוהי צורת השקעה שונה ממה שתואר בפוסט, כזו שמתמקדת דווקא ביצירת ערך לאנשים או עסקים אחרים – ולא על חיפוש הזדמנויות של תמחור לא אופטימלי. התשואה של אסטרטגיה זו מאוד מתגמלת כספית ואישית, אפילו כשנכשלים, ובמקרה של השקעות באחרים סגנון החיים שבצידה לא נופל ממה שאת מכוונת אליו (עצמאות, הרבה זמן פנוי, ועשייה).

    את כבר מצליחה באסטרטגיה הזאת – ההשקעה שלך בבלוג מיצרת הרבה ערך לאנשים, וגם אם המטרה היא לא רווח אלא הפצה והשפעה, את כבר פועלת כפי שהרבה בעלי עסקים צריכים לפעול כדי להשיג את היעדים האלו. אני בטוח שלראות את הבלוג שלך גדל זה דבר מאד משמח ומתגמל. אותי הוא בוודאי משמח, מת לראות לכמה רחוק תקחי אותו.

    • אני יכולה להבין, למשל, למה שלי יחימוביץ' ודב חנין הם אנטי-עסקים (תיק ההשקעות האידיאלי מבחינתם היה 100% אג"ח בערבות מדינה בתוספת הכנסה בסיסית לכל אזרח). מדוע השקעה פסיבית הופכת אותי לאנטי-עסקים? כשאני קונה סל על ת"א 100, אני מזריקה כסף ל-100 החברות הציבוריות הגדולות במשק. יש משהו פחות אנטי-עסקים מזה?

      לעניין הצריכה — כן, יש כאן דיסוננס מסוים. אבל אני לא מתנגדת לצריכה באופן גורף. אני עצמי קונה מוצרים בהרבה מאוד כסף, אם למיטב שיפוטי איכותם מצדיקה את ההוצאה. אני מתנגדת לצריכה של זבל. הייתי מעדיפה להשקיע אך ורק בחברות שלא משחיתות את גופו, נפשו וכיסו של הצרכן. זוהי נקודת המבט האתית. אך מנקודת מבט פיננסית גרידא, היות שאין לי דרך מראש לדעת אילו חברות ישגשגו ואילו יתרסקו, אני קונה את השוק כולו, כולל חברות ג'אנק פוד, טבק ובידור. יתכן שיש כאן מידה מסוימת של צביעות, אבל c'est la vie

      • דורין, לצורך הדוגמה עדיף שהיית מציגה השקעה בקרן סל העוקבת אחרי כלל השוק (כמו VT שאת מחזיקה): קרן סל כזאת משקיעה גם בשוק ראשוני (הנפקות) ובשוק שניוני (מסחר במניות שכבר הונפקו). סל על ת"א 100 לרוב יהיה שוק שניוני ופחות ייצג שדרך השקעה במדדים את אשכרה עוזרת לחברות לגייס כספים לפעילות עסקית.

  21. ההבהרה במקום. עיקר התגובה שלי היא לגבי הכיסוי של אסטרטגיות ההשקעה בפוסט:

    – פסיבית – המוני, יעיל, וזול

    – "ערך" (למשקיעים) – המוני, ספוקלטיבי, לא יעיל לאורך זמן

    אבל גם:
    – מקצועי, מבוסס ערך עסקי עתידי ארוך טווח – באפט ואוסף משקיעים פרטיים מקצועיים המכסים השקעות משלבים מאד מוקדמים עד מאוחרים. המוצלחים שבהם כמו באפט משיגים תשואות גבוהות באופן יציב כבר עשרות שנים. הם אלו שגורמים בטעות לכל משקיעי הערך מהקטגוריה הקודמת להרגיש כאילו יש להם סיכוי לנצח את השוק (ובאפט מציע לכולם לא להתבלבל ולהשקיע באינדקסים במקום). קרנות רבות ומנהלי השקעות טוענים להיות בקטגוריה זו, רק שאלו בד"כ מכוונים לערך למשקיעים בלבד, מבינים הרבה פחות בעסקים ממה שהם חושבים, ולכן כושלים ביחס לשוק לאורך זמן.

    אני מעריך מאוד את הצניעות שבאמירה שלך שאין לך דרך מראש לדעת אילו חברות יצליחו, והבלוג שלך מסביר יופי למה למשקיע ממוצע כדאי לבחור בשיטה זו. אני רק טוען שקיימת קטגוריה אחרת של השקעות, שנמצאת על הספקטרום המטעה של השקעות "ערך", אשר כן מניבה תשואות וסיפוק לא ממוצעים לאלו שבוחרים למנף ידע, נסיון, והכרות אינטימית עם האנשים שמובילים את העסקים שבהם הם משקיעים. זה מזכיר את המאמץ שאת משקיעה כדי להבין לעומק איזה מוצר נותן לך את הערך הטוב ביותר – מאמץ לא סדנטרטי שמחזיר לך ערך יותר גבוה מהשוק לגבי אותם קטגוריות מוצרים (אוכל, ביטוח רפואי, וכו'). המחקר הזה שם אותך בקטגוריה נדירה של צרכנית מקצועית, להבדיל מאילו שלא מבינים ומסתפקים במה שכולם קונים. גם השקעות בעסקים נהנות ממקצוענות, וניתן במאמץ וניסיון לפתח את היכולת הזאת גם כן.

    • שלום רב,
      מאוד אהבתי את האתר שלך ואני חושב שהוא מאוד מקצועי.
      האמת נראה לי שהוא כל כך מקצועי ורוב האנשים שכאן לא מבינים לעומק את מה שאת מנסה להעביר .
      בכל אופן ל – 99.99999% מהאנשים כאן כדי מאוד לייישם את המלצותייך. (השקעה במדדים)
      אני מתעסק שנים בשוק ההון , כולל עסקאות מחוץ לבורסה, נגזרים וקוורד קול ועוד הרבה מאוד אסטרטגיות של ריי דליו ומעל שמונים אחוז מנכסי מושקעים במדדים כדי לא להיות בסיכון ספציפי.
      בכל אופן מה שאני רוצה להגיד זה:
      1. רוב התגובות שקיבלת כאן הם מאנשים שמנהלים פחות מ 5 מיליון ש"ח בוודאות.
      2. משחקים על כסף כ"כ קטן שברור שתשואה של 10% לא תרגש אותם…
      3. אין להם בוודאות מונה מס חיובי כמעט שום שנה.
      4. מוכן להתערב שלא הכו את המדדים בסטיית תקן דומה .
      5. המדדים הם מוצר טכני לחלוטין שבסיס הרעיון הוא שווי שוק
      היום מפתחים עשרות רעיונות השקעה (כגון:בייבק, דיבידנד, מומלצות אתר זאקס, ניתוח טכני,
      פונדמנטלי ועוד רעיונות השקעה ) והם עדיין לא מכים את הרעיון הפשוט של שווי שוק.
      ישנם מספר מנהלי קרנות גידור עם בקטסט של מעל 15 שנים שמייצרים אלפא ( תשואה מעל השוק בתנודתיות זהה ) עם סף כניסה מינימלי של 100000 דולר ואותם הרבה לקוחות גדולים קונים.
      בעיקר בדויישה בנק (הם מייצרים תעודות שעוקבים אחרי הנכסים של אותם מנהלי קרנות גידור )
      ראיתי עשרות קרנות גידור בארץ עם מיטב המוחות וכן מנהלי השקעות שעובדים לפי ערך ואלגו ועם הון של עשרות מיליונים ועדיין לא היכו את המדד. כל השמן קמים קרנות מחקות בחול((ETF)
      ראו בלינק זה
      http://etfdb.com/etf-launch-center/
      ועדיין לא מכים את המדד.
      לכן רוב הכסף שיהיה במדד, עשרים אחוז תהייה אקטיבי, תחסוך כל חודש, תקנה ביטוחי חיים ובריאות , תדאג לקרן פנסיה, קופת גמל וקרן השתלמות למינימום עצלות וסביר להניח שתסתדר….
      זהו !
      מי שקלט קלט
      ומי שלא כשיהיה לו כסף ויתעסק בהון גבוה יותר יבין את הערך המוסף העצום שקיבל באתר זה ו ב ח י נ ם !!!
      וחבל שזה בחינם כי תכלס הייתי לוקח כאן לפחות 1500 ש"ח לחודש כי כמו שאמרתי
      קיבלתם פנינים ולא הערכתם.

      • היי יגאל, תודה רבה על המחמאות.
        הרעיון של 80% במדדים ו-20% בתיק אקטיבי די מזכיר את הקונספט של Variable Portfolio שפיתח הארי בראון בשעתו. בתמצית – את הכסף שעל ערכו רוצים לשמור שמים במודל הקבוע (25% זהב, 25% מניות וכן הלאה..), ואילו את הכסף שאת ערכו רוצים להגדיל משקיעים כ-Play Money בנכסים ספקולטיביים מהסוגים שהזכרת.

  22. בכיף
    מגיע לך!!!

    ועוד משהו קטן לגבי וורן באפט –
    הבנאדם כל כך חכם שאין חברה בורסאית שהוא לא מכיר בארהב
    כי הוא עם זיכרון פנומנלי זוכר דוחות של כל החברות לעומק, שולט ביסודות החשבונאות וכל כללי החשבונאות המקובלים בכל מדינה אז לפני שכל "מהנדס" או כל כינוי אחר יצטט את באפט פשוט כדי לשאול אותו כמה חברות יש בבורסה הישראלית, כמה קיבלו הערת אזהרה בדוחות , לפי אלו כללי IFRS הם ערוכים, האם הוצאה של 2014 היא השקעה במידה ונקנה נכס…. וכמובן מה הרווח של 10 החברות הגדולות במעוף וכדומה….ובכלל האם יש להם השכלה חשבונאית מתאימה (רואה חשבון מינימום)
    כי הם בטח יגידו תראה את סלקום, מכפיל 5 זה מציאה עם הכנסות X וחובות Y ובלה בלה בלה
    בקיצור – לא לצטט את באפט כי הוא כמו מסי בכדורגל ( אחד לדור…)

השאר תגובה