לשלוט בסיכון – כך תאזנו את תיק ההשקעות - הסולידית
בית » השקעות » לשלוט בסיכון – כך תאזנו את תיק ההשקעות

לשלוט בסיכון – כך תאזנו את תיק ההשקעות

שוק ההון הוא סביבה חסרת ודאות.

ככזו, איש אינו יכול לתזמן את השוק (היינו, לדעת מראש אם זהו הזמן לקנות מניות או שמא הגיעה השעה להיפטר מהן), או להעריך במדויק מה תהיה התשואה שתניב ההשקעה. התשואה, בהיותה פועל יוצא של חוסר וודאות, היא נעלם שאינו נמצא בשליטתנו. 

למרות זאת, ישנו תחום אחד שנתון במלואו להחלטתו של המשקיע — הקצאת הנכסים האסטרטגית בתיק.  גם אם לא ניתן להעריך איזו תשואה יניב שוק המניות או האם זה הזמן לרכוש אותן, בהחלט ניתן להחליט איזה נתח מהתיק שלכם יהיה חשוף למניות מלכתחילה.

הגדרת השיעור היחסי (%) מסכום ההשקעה שיוקצה לכל אחד מנכסי ההשקעה הראשיים — מניות, אגרות חוב, נדל"ן, מתכות יקרות ונכסים שווי מזומן — היא ההחלטה הגורלית ביותר שתקבלו כמשקיעים. החלטה זו תשפיע יותר מכל החלטה אחרת על תוחלת התשואה (ותוחלת הסיכון) של תיק ההשקעות שלכם.

כך, לדוגמה, תוחלת הסיכון / תשואה של תיק שהרכבו 90% מניות ו-10% אגרות חוב תהיה גבוהה משמעותית מתוחלת הסיכון של תיק שהרכבו 10% מניות ו-90% אגרות חוב.

הקצאת נכסים מגוונת ומאוזנת, הכוללת נכסים שאינם קורלטיביים זה לזה, והמשקפת באופן הכן ביותר את אופק ההשקעה שלכם, את מטרותיכם הכלכליות ואת נכונותכם הנפשית להתמודד עם סיכון (תנודתיות) בתיק — היא המפתח להגדלת התשואה ולהקטנת הסיכון.

ואולם, חשובה ככל שתהיה, הקצאת נכסים איננה "שגר ושכח".

שוק ההון הוא דינאמי מטבעו: לאורך זמן, כל נכס בתיק ההשקעות יניב תשואה אחרת. ההבדל בתשואות הנכסים השונים גורם לשינוי במשקלו היחסי של כל נכס בתיק. במצטבר, השינויים הללו משפיעים על הרכבו הבסיסי של תיק ההשקעות, באופן שעלול ליצור סטייה בינו לבין היעדים שנקבעו בהקצאת הנכסים המקורית. הסכנה במקרה זה היא שהתיק יחדל לשקף את פרופיל הסיכון הייחודי של המשקיע.

לשם המחשה, נניח שבדצמבר 2008 נכנסתם לשוק עם תיק שהרכבו 50% מניות (מדד ת"א 100) ו-50% אג"ח (מדד אג"ח ממשלתי כללי). הנחתם לכסף לעבוד ולא ביצעתם כל פעולת קנייה או מכירה.

תיק השקעות 2008 50-50

דצמבר 2008

כמעט 6 שנים לאחר מכן, שוק המניות הניב תשואה מצטברת של 128.72%, בעוד ששוק האג"ח השיג  41.83% (מקור: אתר הבורסה, עדכנית לאוקטובר 14').

תיק ההשקעות שלכם, בתורו, נראה כיום כך:

תיק השקעות 2014

אוקטובר 2014

אף שהתיק הניב תשואה נאה ביותר, ניתן לראות שהרכבו סטה באופן מהותי מהקצאת הנכסים המקורית, וכעת הוא מוטה בבירור לפלח המנייתי. מכיוון שמניות מסוכנות יותר מאגרות חוב, המשמעות היא שהתיק בכללותו מסוכן יותר – הן מבחינה אבסולוטית, והן יחסית לפרופיל הסיכון האישי שלכם.

כמובן שאין כל בעיה, לכשעצמה, עם מתן משקל יתר למניות בתיק. מה שחשוב הוא מידת ההתאמה של הקצאת הנכסים לאופיו וליכולתו הכלכלית של המשקיע. אילו הייתם מרגישים בנוח עם הקצאה של 60-40, סביר להניח שהייתם בוחרים בה מלכתחילה, ולא בהקצאה הסולידית יותר (50-50). התרחיש הגרוע ביותר היא להחזיק בתיק השקעות שהרכבו אינו הולם את סיבולת הסיכון האישית שלכם.

איזון מחדש לשם מה?

איזון מחדש של תיק ההשקעות הוא מנגנון ההתערבות המאפשר למשקיע הפסיבי להשיב את הנכסים השונים בתיק למשקלם המקורי, ובכך להבטיח שלא יסטה מפרופיל הסיכון המקורי שהוגדר מראש, לא יהיה מסוכן מדי או מתון מדי ולא יהיה מוטה לנכסים שעלו בערכם.

יש הטוענים כי איזון מחדש מאפשר אף להגדיל את התשואה ולהקטין את הסיכון הכולל בתיק. הם מתייחסים לעובדה שעל פי רוב, איזון התיק מתבצע בדרך של מכירת נכסים שעלו בערכם וקניית נכסים שירדו בערכם. מנגנון האיזון "כופה" על המשקיע ללכת נגד העדר: למכור ביוקר (נכסים שמחירם עלה) ולקנות בזול (נכסים שמחירם ירד).

ההיגיון הפיננסי מאחורי הטענה הזו  נשען על ההנחה שביצועיהם של נכסי השקעה שונים הם מחזוריים. נכס אחד (למשל, שוק המניות) עשוי לזנק במשך שנים מסוימות, שעה שנכס אחר (זהב) יגרד את התחתית. התופעה הזו מכונה חזרה לממוצע – נכסים שעולים בערכם בחדות נוטים לאורך זמן לרדת חזרה לממוצע ההיסטורי שלהם, ואילו נכסים שיורדים בחדות נוטים לעלות חזרה לממוצע ההיסטורי שלהם.

אם נאמין בקיומה של התופעה, הרי שבאופן תיאורטי, איזון מחדש של התיק מאפשר "לנעול" חלק מהרווחים שהניבו הנכסים הרווחיים ולהיפטר מהם לפני שיקרסו, ובמקביל, להגדיל את משקלם היחסי של הנכסים שהפסידו כך שהתיק יהיה בעמדת זינוק טובה כשיגיע תורם "לחזור לממוצע".

כפי שניתן להבין, אין תמימות דעים בנקודה זו. בסביבות שוק מסוימות, האיזון עשוי בהחלט לשפר את התשואה (במיוחד כשהשווקים צוללים כמו ב-2008). בסביבות אחרות — הוא עלול לפגוע בה (כשהשווקים מזנקים). הנקודה המרכזית היא שהאיזון לא נועד להגדיל את התשואה ואף לא להקטין את הסיכון. בראש ובראשונה, מטרתו לשלוט בסיכון.

משקיע ששולט בסיכון מסוגל לאלף את האויב הגרוע ביותר שלו – הרגש. כשרמת הסיכון שלו ושל תיק ההשקעות שלו זהה, קטנים הסיכויים שייכנע לטעויות אמוציונאליות כמו מכירה בפאניקה או קנייה / התאהבות בנכס מסוים מתוך חמדנות. האיזון הוא תהליך מכאני, רובוטי, קר ומנוכר – וטוב שכך.

זו גם הסיבה שבעיני לא ניתן לראות במנגנון האיזון שיטה מתוחכמת לתזמון השוק.

אם המשקיע מחליט, בהתאם לתכנית שנכתבה מראש, לאזן מחדש את התיק לפי הגיון מוסכם, אזי אין כל סיבה הגיונית לכנות את המהלך "תזמון", בשום מובן של הביטוי. למעשה, ניתן לומר שאיזון התיק הוא ההיפך המוחלט מתזמון: מדובר במהלך א-פריורי, שנעשה מבלי לנסות לנחש מה יעשה השוק ומתי. ביסודו, האיזון מהווה תגובה שלאחר מעשה לאירוע שכבר התרחש.

איך ומתי מאזנים את התיק?

בעוד שרוב המומחים ממליצים על מידה מסוימת של איזון, אין ביניהם הסכמה על השיטה המומלצת או על המועד האופטימלי שבו יש לעשות זאת. אסטרטגיית האיזון המושלמת היא קצת כמו תיק ההשקעות המושלם – כלומר, לא ניתן לדעת מהי אלא בדיעבד.

ברמה המעשית, שיטת האיזון תלויה בשלב בחייכם הפיננסיים — האם אתם עדיין צוברים הון ומשקיעים באופן סדיר, או שמא כבר פרשתם ואתם מושכים כספים מחסכונותיכם באופן סדיר.

קיימות 3 שיטות עיקריות לאיזון תיק ההשקעות: איזון קלנדרי, איזון מבוסס אחוזים, ואיזון באמצעות הפקדת כספים חדשים.

איזון קלנדרי

איזון קלנדרי, כשמו כן הוא, מתבצע בתדירות קבועה מראש.

המשקיע בוחר תאריך מסוים בעתיד: סוף כל רבעון, סוף כל חציון, יום ההולדת שלו, כל יום נישואין שני וכן הלאה.

כשמגיע היום הגדול, הוא בוחן את הרכבו הנוכחי של תיק ההשקעות שלו, ומאזן בהתאם לפער שבין הקצאת הנכסים הנוכחית להקצאת הנכסים המקורית.

כדי לעשות זאת, הוא מוכר את הנכסים שעלו בערכם ורוכש את הנכסים שירדו בערכם. פעולות הקנייה והמכירה מתבצעות בשיעור המתאים למשקליהם המקוריים של הנכסים בתיק.

כך, אם ניקח את הדוגמה שהובאה לעיל, כדי לאזן את התיק המשקיע יידרש למכור מניות בשווי 44,467 ₪ ולרכוש בסכום זה אגרות חוב, על מנת להשיב את התיק להקצאה מקורית של 50 / 50.

 ככלל, יש הסכמה בספרות שככל שתדירות האיזון הקלנדרי תהיה גבוהה יותר, כך התשואה תהיה שלילית יותר, מפני שאתם פוגעים ביכולתם של הנכסים הרווחיים לצמוח לאורך זמן. מנגד, ככל שתדירות האיזון תהיה נמוכה יותר, כך גדל הסיכון שהרכב תיק ההשקעות יסטה מיעדו המקורי.

 על דבר אחד אין ויכוח – איזון תכוף עולה כסף. ככל שמבצעים יותר פעולות קנייה ומכירה כך יש לשלם עמלות גבוהות יותר לברוקר שלנו – הן על הקנייה והן על המכירה. בנוסף, מכיוון שאיזון מחדש כרוך בנעילת רווחים (מכירת נכסים שעלו בערכם) — יש לשלם על כך מס (25%), אלא אם האיזון נעשה במסגרת חשבון פטור ממס.

 העלויות הללו עלולות למחוק כל תשואה עודפת שיש לפעילות האיזון, ולכן יש טעם להקטין את העלויות ככל שניתן. תדירות האיזון הקלנדרי צריכה, לפיכך, להישאר נמוכה – שנתית לכל הפחות. ביל ברנשטיין אף ממליץ על איזון תכוף עוד פחות — אחת לשנתיים עד חמש שנים.

 היתרון המרכזי של אסטרטגיית האיזון הקלנדרי טמון בפשטותה — קל להבין וקל ליישם אותה מבלי לעקוב באופן אדוק אחר ביצועי תיק ההשקעות. בנוסף, היא אף עשויה להקטין עמלות קנייה – במיוחד בשוק תנודתי. החיסרון המרכזי כאן, כאמור, הוא שפרופיל הסיכון של התיק ישתנה בחדות בזמן ההמתנה עד למועד האיזון.

איזון מבוסס אחוזים

איזון מבוסס אחוזים הוא במידה רבה האסטרטגיה ההפוכה לאיזון קלנדרי.

השיטה כאן היא לסמן "גבולות גזרה" מוגדרים לכל נכס. בשונה מאיזון קלנדרי, המתבצע בתאריך מוסכם מראש, במקרה זה האיזון מתבצע כל אימת שהנכס חורג מגבולות הגזרה שלו.

כך, אם תיק ההשקעות שלי מורכב מ-60% מניות ו-40% אגרות חוב, וגבולות הגזרה שהגדרתי הן 5% לכל כיוון, אאזן בכל פעם שמשקלו של אחד הנכסים יעלה או ירד ב-5%. אם שוק המניות זינק ושינה את הרכב תיק ההשקעות ל-65% מניות ו-35% אג"ח, אמכור מניות בשיעור של 5% ואקנה ברווחים אגרות חוב, כדי להשיב את התיק למשקל הרצוי של 60/40.

הרעיון, במילים אחרות, הוא לפעול רק כאשר חל שינוי מהותי בהקצאת הנכסים — אין צורך להתעסק בשברירי אחוזים רק מכיוון שלוח השנה מורה על כך.

יתרונה של שיטה זו הוא בשליטה העדיפה בסיכון ובעלויות. בשוק שאינו תנודתי, יתכן שכלל לא יתעורר הצורך לאזן את התיק על בסיס אחוזים במשך מספר שנים, מה שיחסוך עלויות רבות.

ככל שגבולות הגזרה שתגדירו יהיו צרים יותר, כך תידרשו לאזן לעתים קרובות יותר ולשלם יותר מיסים ועמלות — אך מנגד, תיק ההשקעות שלכם יהיה קרוב יותר ליעד והתנודתיות הכוללת תהיה נמוכה יותר.

גבולות גזרה רחבים יותר יאפשרו לכם לאזן לעתים רחוקות יותר, במחיר של סיכון גדול יותר שפרופיל הסיכון/תשואה של תיק ההשקעות שלכם ייסטה לאורך זמן מהיעד שהגדרתם. במילים אחרות — ככל שאתם ערוכים, כלכלית ופסיכולוגית, להתמודד עם סיכון, כך תוכלו לקבוע גבולות גזרה רחבים יותר.

החיסרון העיקרי של האסטרטגיה הוא הצורך לעקוב באופן אדוק למדי אחר תיק ההשקעות. ככלל, אני סבורה שמשקיעים מתחילים צריכים "להציץ" כמה שפחות בביצועי התיק שלהם – ככל שעוקבים יותר, כך מתפתים לבצע טעויות. חיסרון נוסף הוא שבשוק תנודתי, המשקיע עלול לבצע פעולות רבות, באופן שייקר את תהליך האיזון.

במובן זה, ניתן לומר שגישה זו מתאימה יותר למשקיעים מעט מנוסים יותר, שסומכים על עצמם שלא ימכרו בפאניקה אם יראו את שווי התיק שלהם יורד.

איזון באמצעות הפקדת כספים חדשים

ניתן לשלב את מנגנון האיזון במסגרת הפקדות הכספים הסדירות שלכם לתיק ההשקעות.

בכל פעם שעומד לרשותכם סכום כסף פנוי שכוונתכם להפקיד – משכורת, הכנסה מריבית או דיבידנדים או כל סכום אחר — נתבו את חלקו הארי לנכסים המפסידים בתיק כדי להשיבם למשקלם המקורי. זוהי הדרך הזולה ביותר לאזן את התיק, מפני שאנו משלמים אך ורק עמלת הקנייה, וכמובן נמנעים מיצירת אירוע מס.

קוראים חדי אבחנה יזהו מנגנון האיזון המיושם במסגרת שוקולד מריר, תיק ההשקעות המתודי של הסולידית.

החישוב פשוט מאוד, ואציג אותו כאן דרך דוגמה פשוטה עוד יותר:

נניח שיש לי תיק השקעות בשווי 100,000 ש"ח. הרכבו הנוכחי הוא 44% אגרות חוב (44,000 ש"ח) ו-56% מניות (56,000 ש"ח). הקצאת הנכסים המקורית שלי היא 50% / 50%. הצלחתי לחסוך 20,000 ש"ח וכעת אני מעוניינת להשקיע אותם באופן שישיב את התיק למשקלו המקורי.

כיצד אעשה זאת?

  • ראשית, אחשב את שווי התיק המקורי בתוספת הסכום החדש = 100,000+20,000 = 120,000 ₪
  • לאחר מכן, אכפול את הסכום הכולל ביעד שהוגדר עבור כל נכס בהקצאת הנכסים המקורית: 50% * 120,000 = 60,000 ₪
  • בשלב הבא, אחסר את שווי האחזקה הנוכחי מהסכום שהתקבל כדי לקבל את הסכום בו עלי לקנות כל אחד מהנכסים:
    • 60,000-44,000 = 16,000 ₪
    • 60,000-56,000 = 4,000 ₪
  • לבסוף, ארכוש אגרות חוב ב-16,000 ש"ח ומניות ב-4,000 ש"ח.
  • כעת התיק נראה כך: 60,000  ₪ מניות, 60,000  ₪ אגרות חוב.

החיסרון במקרה זה הוא שאם אם התיק גדול מאוד, סכום ההפקדה קטן מאוד, או שהסטייה ביחס להקצאה המקורית חדה מאוד —  לא יהיה מנוס ממכירת נכסים לצורך השלמת תהליך האיזון.

(*) הערה: אם אתם בשלב המשיכה / מחייה מתיק ההשקעות, יש לנהוג באופן הפוך, כלומר, למכור דווקא את הנכסים שמשקלם בתיק עלה, על מנת להשיבם למשקלם המקורי. יש לשים לב שפעולת המכירה עלולה להיות כרוכה בתשלום מס.

 הגישה המשולבת

קיימת אפשרות לשלב בין האסטרטגיות השונות.

הארי בראון, מיודענו, המליץ בשעתו לבחון את התיק פעם בשנה (איזון קלנדרי), אך לאזן בפועל רק אם אחד מארבעת נכסי הליבה המרכיבים אותו (זהב, מניות, אג"ח, מזומן) סוטה ב-10% ממשקלו המקורי (25%), כלומר, עולה על 35% או יורד מ-15% מסך שווי התיק. אם לא חל שינוי מעבר לטווח האמור (15-35) – הרי שאין צורך לעשות דבר. כמובן שאם אתם מפקידים לתיק באופן שוטף, הסבירות לכך שגבולות הגזרה הללו ייפרצו קטנה עוד יותר.

בשורה התחתונה

הדרך הטובה ביותר לעשות כסף בבורסה היא לרכוב על שוורים דוהרים בדרך למעלה ולברוח רגע לפני שהם צוללים מטה. הבעיה היא שבני תמותה פשוט אינם מסוגלים לעשות זאת בעקביות ולאורך זמן. איזון מחדש של התיק מאפשר לנו לשמור על רמת סיכון אחידה בתיק, גם במחיר של פגיעה מסוימת בתשואה.

כשמדובר באיזון מחדש, כמו הרבה דברים בחיים ובשוק ההון בפרט, הרבה יותר חשוב פשוט לעשות את זה — לא משנה כיצד.

זכרו שכשם שאין תיק השקעות מושלם, כך אין אסטרטגיית איזון מושלמת. אסטרטגיית האיזון הטובה ביותר היא זו שתוכלו ליישם בעקביות, באופן הטכני והשקול ביותר.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

71 תגובות

  1. מאוד מעניין, תודה.
    אחד הדברים שתמיד חסרים לי במדריכי השקעות הוא איך לבחור את רמת הסיכון. נדמה שבנקודה הזו פתאום אין לאף אחד דעה והעצה היא תמיד מעורפלת בסגנון של "מה שמתאים לך מבחינה אישית".
    אבל אני לא סומך על תחושות הבטן שלי בשום דבר שנוגע לעולם ההשקעות, בטח בתחום של סיכון שידוע כאיזור עמוס בהטיות קוגניטיביות. הייתי שמח לקבל עצה פרקטית לגבי מתי נכון להגדיל את רמת הסיכון ומתי להקטין.

  2. יאללה, נעשה סיפתח לתגובות.
    למרות שהפוסט לא מחדש לי דבר אני בכל זאת מתרשם כל פעם מחדש מהבהירות וחדות הניסוח.
    את עושה שירות גדול לקוראים ,מצווה גדולה ואין לי בעיה לציין זאת מחדש כמעט כל פוסט.

  3. שיטת החישוב נורא פשוטה חשבתי שזה מסובך הרבה יותר תודה רבה.

  4. לדעתי כל הרעיון שמאחורי הפוסט הזה שגוי. החלוקה הראשונית בין אפיקים נועדה להתאים את הסיכון לסכום הראשוני שהמשקיע הפקיד. אבל פרופיל הסיכון אצל הרבה אנשים משתנה בהתאם לגודל התיק. לא מעט משקיעים היו מוכנים לסכן סכום של מיליון הרבה יותר מחיסכון של עשרת אלפים , אותו היו שומרים 'קרוב לחזה'.
    לכן ברגע שהתיק שלך "גדל פרא" והחצי חצי מניות אגח, הפך ל60-40 לטובת המניות , הרי שה10% שנוספו למניות הם סכום כסף שכביכול "פחות אכפת " לך ממנו , והוא קצת מזכיר דיבידנד או הכנסה מעסק . סכום כזה הרבה יותר נוח, מוסרי , והגיוני להשקיע בחזרה באפיק מסוכן – ואין דינו כדין הסכום הראשוני שהופקד.

    חוץ מזה את מתעלמת לגמרי משיקולי מס. בכל פעם שאת מוכרת בשביל לאזן את התיק את חוטפת קנס של 25% על ההכנסות מהמדינה. בשביל מה ? אם כבר, במקום לקנות עוד מניות עדיף לאזן באמצעות שמירה על נזילות וקניית עוד אגח ("לקבור" את המניות באגחים)

    • 1. נדמה לי שזו עמדה סובייקטיבית שאתה משליך על הכלל. כן, הקצאת נכסים עשויה להשתנות לאורך התקופה. אנשים מזדקנים, חולים, נכנסים לחובות, מקבלים ירושות, מפוטרים מעבודה, מתקבלים לעבודה. אלה החיים. השאלה היא אם אתה נותן לשוק להכתיב את הקצאת הנכסים שלך, או שאתה מעוניין לשלוט בסיכון בעצמך.

      2. התייחסתי לעניין במסגרת הדיון על איזון קלנדרי.

    • כד קטן טועה בסעיף הראשון בזה שהוא מייחס פסיכולוגיה לתיק ההשקעות. ההשקעה, כפי שידוע לכולם, צריכה להתבסס על לוגיקה ומחקר אובייקטיבי. אם הרווחת בקאזינו 1000 דולר והתייחסת אל זה כמו ״למצוא כסף ברחוב״, תאבד את זה באותה קלות. כסף שניצבר בהשקעות צריך גם להיות ״קרוב לחזה״. אני גם לא מכיר משקיעים שמוכנים לסכן מליון ולא עשרת אלפים. זה גם פסיכולוגית עובד הפוך. מי שכבר חסך מליון, סביר שיהיה זהיר יותר ממי שחסך רק 10,000. לא בטוח איזה אנשים הוא מכיר, אבל אני לא מכיר כאלה.

      בקשר לסעיף השני, מי שמתפרנס רק מתיק ההשקעות מקבל החזר מס על כ-60,000 שקל ראשונים של רווח לשנה, כך שגם ה- 25% לא כ״כ ׳מפחידים׳, אלא אם הרווחים גבוהים יותר. תיכננוני מס הם דברים חשובים מאד שלאורך זמן יכולים להוות הבדלים עצומים בתשאוה כפי שדורין הזכירה כאן לא פעם ולא פעמיים.

    • כד קטן, אני חושב שאתה טועה ברמה העקרונית.
      מה שצריך להכתיב את החלוקה בין אג״ח למניות הוא פונקציית התועלת שלך. לרוב, כלכלנים מתייחסים
      לפוקנציית תועלת isoelastic (למשל פונקצית log). זה אומר שלאדם עשיר להכפיל את כל הונו פי 2 שקול
      מבחינת האושר כמו לאדם עני. עדיין שים לב ש-100 שקל לאדם עני חשובים בהרבה מ-100 שקל לאדם עשיר.
      תחת הנחה הזאת, גם העשיר וגם העני צריכים בדיוק אותה חלוקה בין אג״ח ומניות.

      ברמה הפרקטית, בד״כ לאדם צעיר בן 30 יש פחות הון מאדם בן 70.
      אבל, לאדם בן ה-30 יש הרבה רווח עתידי צפוי מעבודה (חוץ ממקרים נדירים של הסולידית ואנשים אחרים שלא עובדים). זה כמו אגרת חוב, כי זהו רווח בטוח יחסית. לכן, אתה מצפה שאדם בן 30 ישקיע אחוז גבוה יותר במניות מהמבוגר. זה דרך אגב, מאד דומה ל״מודל הצ׳ליאני״. הרעיון הוא שאם צפויות לך הכנסות מעבודה בהמשך חייך, עדיף להשקיע דווקא יותר בשוק ההון. שימו לב למשמעות: ככל שעובר הזמן ואתה צובר יותר
      הון, עליך להעביר אחוז גבוה יותר לאג״ח. זאת בהנחה שאתה עובד, ושיש לך פונקציית תועלת isoelastic.
      אם אתה לא עובד, אז חלוקת ההון בין אג״ח למניות צריכה ליהיות זהה בגיל 30 , 70 או 90. זאת כמובן
      כתלות בהוצאות הקרובות שצפויות לך.

      אני כמובן לא יועץ, ולא מייעץ, ואיו לי רשיון לכלום. אני רק מדען קטן.

      • ירון,מה שבאמת מעניין לגבי פונקציית התועלת הוא שאנו גרועים בהערכה שלה ושל תחושותינו לחיוב ולשלילה … ראו ערך Impact Bias.
        בד"כ אנו נסמכים על דימויים שיצרנו או שיוצרו עבורינו בתרבות.הפער בין דימויים אילו לבין החוויות בפועל ישפיע על רמת האושר. מחקרים מראים שאנו גרועים בהערכות פערים אילו לחיוב ולשלילה.
        אני חייב לרוץ, אבל אני זורק כפפה לסולידית לכתוב פוסט מרתק בנושא.

  5. מעולהההה, ניסוח בהיר, לוגי מדויק, אין אין כמו הסולידית.

  6. חשוב חשוב שאת חוזרת על הדברים הללו של איזון התיק.

    ותודה כרגיל על כתיבה בהירה וברורה !

  7. בנוגע למשפט "הדרך הטובה ביותר לעשות כסף בבורסה היא לרכוב על שוורים דוהרים בדרך למעלה ולברוח רגע לפני שהם צוללים מטה."
    לדעתך יש דרך לעשות זאת ? אפילו לזמן קצר?

  8. תודה על הפוסט החשוב הכתיבה הבהירה וההסברים הברורים לכל.
    1. האם נכון להחליף את המשפט: "נתבו את חלקו הארי לנכסים המפסידים בתיק " במשפט: " חלקו את הסכום בין האפיקים כך ששוב ישקפו את החלוקה שמתאימה לכם"? או "נתבו את חלקו הארי לנכסים שערכם עלה בפחות"?
    2. המשפט: "שככל שתדירות האיזון הקלנדרי תהיה גבוהה יותר, כך התשואה תהיה שלילית יותר,.." יהיה מדויק יותר אם יהיה: "שככל שתדירות האיזון הקלנדרי תהיה גבוהה יותר, פעולת האיזון תפגע בתשואה". (ז"א היא יכולה להיות חיובית אבל פחות גבוהה).
    4. לאחר שנים לא מעטות של עליות במחירי האג"ח ותשואות ריאליות ונומינליות שליליות, המשפט האלמותי "מכיוון שמניות מסוכנות יותר מאגרות חוב," כבר איננו חסין מסימני שאלה.

  9. דבר ראשון, תודה על הפוסט!

    דבר שני שיטת האיזון המועדפת עלי היא סוג של הכלאה בין הכל:
    1.פעם ברבעון הפקדת חסכונות המיועדים להשקעה לאפיק שירד בערכו (עד "גבולות הגזרה").
    2.פעם בחציון (שנכלל ברבעונים בהם מפקידים), בעת הצורך כמובן(אם סכומי ההפקדה לא הספיקו לאיזון ראוי), מכירת האפיק שהרוויח וקניית האפיק שירד וכמובן גם פה הכל במסגרת "גבולות הגזרה" המדוברים.

  10. הי סולידית,
    אני מנסה ליצר תיק "הארי בראון" לעצמי הלכה למעשה. ובכדי להתמודד הם הפרקטיקה אני מנסה ללמוד כל "רבע" בנפרד. עכשיו אני מנסה לפענח את עניין האג"חים ואני מקווה שתוכלי לענות על השאלות הבאות:
    את ממליצה על קנייה ישירה כלומר לא דרך קרן נאמנות
    1. לא הצלחתי להבין האם את קונה את האג"חים מבנק ישראל או בבורסה.
    2. האם תוכלי לפרט למשקיע המתחיל איך מבצעים את הקנייה הלכה למעשה (בסגנון הפוסט שלך שהסביר איך רוכשים מניות) מכל אחד מהגופים הללו. או להפנות ללינקים המתאימים?
    3. את מדברת על סכום מינימום הנדרש לקנייה של אג"חים במהלך המסחר של הבורסה ואם אין בידי הסכום – אז הקנייה מתבצעת רק בשלבי הפתיחה /סגירה. מה החסרון של ביצוע הקנייה שלבים אלו? (כן אני מניחה שאלו שאלות ממש בסיסיות).
    4. במודל הארי בראון מומלץ על קניית אג"ח לטווח ארוך אך את מציינת כי היום הריבית הנמוכה מעידה על רמת סיכון גבוהה ומחיר האג"ח ירד בחדות. אז איך מתמודדים עם הסוגייה הזו כשמחליטים היום על בניית תיק הארי בראון?
    5. האם המשמעות של בניית תיק הארי בראון הוא שבנתח האג"חי אני קונה תמיד את האג"חים לטווח הארוך ביותר?
    6. בהנחה שאני חוסכת ולא חיה על התיק שלי – מה אני עושה עם הריבית שאני מקבלת מהאג"ח? אני משקיעה אותו מחדש בקניית עוד אג"ח?
    7. האם תוכלי להסביר את חוקי המיסוי הקשורים לאג"ח

    • חברות וחברים . תיק הארי בראון הוא תיק מסוכן וספקולטיבי ולא הייתי ממליץ להשקיע ע"פ השיטה הזו.
      מומלץ ללכת על תיק פחות ספקולטיבי כמו Two fund portfolio.

      • מודל ההשקעה של הארי בראון מורכב מנכסים מסוכנים מאוד – מניות, זהב ואג"ח לטווח ארוך. השילוב ביניהם, היסטורית, הקטין את התנודתיות, מפני שאותם נכסים מושפעים ממשתנים מאקרו-כלכליים שונים — כשהאחד עולה, לאחר יש נטייה לרדת, ולהיפך. לאור זאת, אני לא מסכימה עם הקביעה שהתיק מסוכן או ספקולטיבי יותר מתיק עצל קלאסי של מניות / אג"ח בלבד. אדרבה, התנודתיות, במונחים של סטיית תקן, הייתה במקרים רבים קטנה יותר. לצד זאת — מסכימה בהחלט שהתיק של הארי בראון אינו מתאים לכל אחד. הוא לא פתרון קסם, והוא עלול גם לגרום להפסד כספי. אין תיק השקעות מושלם. אני חייבת למצוא דרך חכמה לחדד את הנקודה הזו בפני קוראים חדשים.

      • מצטרפת לחלכאי ואוסיף נקודה נוספת – אולי בעוד שנה או עשר שנים מהיום כולנו נגלה שהתיק של בראון הניב תשואה פנומנאלית, זה לא משנה את רמת הסיכון לפי המידע הקיים נכון להיום (לפי הערכה של כל משקיע שכמובן היא גם סובייקטיבית במידת מה). כל אחד צריך לבחון את אהבת/שנאת הסיכון שלו היום ולבחור באלוקציית נכסים שמתאימה לו, וזה אומר גם לא להתחרט על זה בהמשך היה ואלוקציה אחרת היתה מייצרת יותר רווחים. חשוב לי לציין את זה כי קורה לי בשיחות עם חברים ששואלים אותי אם למשל אני לא מצטערת שלא השקעתי במקום מסוים שהתברר כרווחי (מניה מסוימת למשל) – אז תשובתי היא – לא! אני לא מצטערת היות וכל אחד מחליט את ההחלטות שהכי נכונות לו לפי המידע שיש ברשותו ביום קבלת ההחלטה, וההחלטה שלי היא לא להשקיע במניות פרטניות מלבד מקרים מסויימים שלא אפרט כעת…. בכל אופן – בדיעבד כולנו חכמים גדולים 🙂

  11. יש עיניין שחוזר על עצמו והייתי שמח אם מישהו יבהיר לי אותו.
    על מכירת מניות ברווח משלמים 25% מס למדינה בכל מקרה, אז למה להימנע מהפעולה? יש משמעות אם אני משלם את המס עכשיו או בעוד 30 שנה נניח ?

    • לדחיית מס יש יתרונות רבים, ובראשם האפשרות להנות מצבירת ריבית דריבית על כספך לאורך זמן. מנגד, תשלום מס מעיב לאורך זמן על התשואות שלך. ניסיתי להסביר את זה כאן.

      • אני אנסה לתת פה הסבר. אין לי שום רקע בכלכלה אז אני מקווה שיתקנו אותי אם אני אעשה טעויות. אני מזניח דברים כמו עמלות ואפשרות לקיזוז מס.

        אינטואיטיבית נשמע שמאחר וכפל היא פעולה מתחלפת זה לא משנה מתי יהיה אירוע המס. מעשית זה לא נכון, בגלל שהמס הוא רק על הרווחים (ולכן הוא כבר לא פעולה כפלית).
        נניח שאתה מתחיל עם סכום x, משקיע למשך y שנים (y-years), עם תשואה f (כש-f מייצג את הייחס בין כספך בסוף השנה לתחילתה. עבור 5% נקבל f=1.05).
        כעת, נחשב כמה כסף יישאר אם נמכור את הניירות אחרי y שנים ונשלם אז המס הנדרש.
        לפני תשלום המס נראה בחשבון (x*(f^y. כלומר הרווח יהיה Z x*(f^y-1) Z (ה-Z רק לצורך יישור של הטקסט :-)).
        לכן לאחר תשלום המס נשאר עם: Z x*(f^y-1)*0.75+x Z או במילים אחרות היחס בין הכסף שלנו בסוף התהליך לתחילתו יהיה Z 0.75*f^y+0.25 Z. כאן כבר רואים שזו לא פעולה כפלית (אמנם כפלנו ב-0.75 אבל גם הוספנו את 0.25 כפול סכום הכסף המקורי) ולכן היא לא מתחלפת.

        אוקיי, זה כל מה שאנחנו צריכים לדעת 🙂
        עכשיו כדי להשוות מה יותר משתלם צריך להשוות בין הפונקציה Z 0.75*f^y+0.25 Z
        לבין מכפלה של הפונקציות האלו עבור ערכי y אי שליליים שונים כך שסכום ה-y-ים הוא ה-y המקורי.

        נסתכל על זה לדוגמה עבור אירוע של מכירה אחת לעומת אירוע של שתי מכירות. אנחנו משווים בעצם בין:
        Z 0.75*f^y+0.25 Z

        לבין (y עם טאג מייצג את מספר השנים שעבר עד המכירה הראשונה, כלומר הוא מספר בין 0 ל-y)
        Z (0.75*f^y'+0.25)*(0.75*f^(y-y')+0.25) Z

        אפשר עם סימולציה לראות שהראשון עדיף. עכשיו, אני הולך לעשות קצת "מתמטיקה" (בנאלית ממש) כדי להראות שהראשון עדיף. נשים לב שגם אם היינו פשוט מראים שהמקרה הקודם עדיף (מכירה אחת לעומת שתי מכירות) אז גם היינו מסיימים כי היינו יכולים להפעיל את הטיעון הזה באינדוקציה, אבל אני אתקוף את זה בכיוון אחר. מה שמעניין אותנו דומה לשאלה של קמירות הפונקציה, אבל יש לנו כאן מכפלה ולא כפל. אז מה עושים? לוקחים לוגריתם! ואז כפל הופך לחיבור. נגיד את הפונקציה הבאה:
        Z h(y)=log(0.75*f^y+0.25) Z
        וכעת רק צריך להראות שהיא קמורה/קעורה. איך עושים את זה? גוזרים פעמיים ובודקים את הסימן.

        במבט לאחור, אולי זה רק מסבך יותר במקום לפשט. אבל לפחות לי זה עזר להבין.

        • סתם כדי לסבר את האוזן, אם נניח שהשקעת למשך 30 שנים ובפרק הזמן הזה הרווחת 7% בשנה. אם היית מוכר פעם אחת, בסוף ה-30 שנים הללו היית מקבל 596% תשואה אחרי מס. אם היית מוכר וקונה כל שנה, במשך 30 שנים, היית מקבל 464% אחרי מס. הידד!

          • יניב,

            קשה להבין את החישובים לאור הפלטפורמה הנוכחית של הבלוג, עם זאת המסקנה מהחישובים שביצעת אינה בהכרח נכונה היות והנחת הנחה חזקה של תשואה שנתית חיובית בכל שנה. כמו כן התעלמת מנכס מגן המס הנוצר כשמוכרים בהפסד; התעלמת מתשואות שליליות—שיכולות להפוך את המכירה לכדאית (ולא רק בהפסד הפוגע בקרן) ועוד.

            ניתן כמובן להריץ סימולציות טריוואליות ולא טריוויאליות (כגון סימולציית מונטה קרלו, ובשיטות שונות המתאימות לתחום הפיננסי והכלכלי אשר ממדלות את ההתנהגות האפשרית של ני"ע), אבל תחום זה, למרות שהוא מרתק לדעתי, דיי חורג מתוכן הבלוג.

            ככלל אצבע *גס*, ניתן לומר שדחיית תשלום מס היא עדיפה על תשלומו בהווה, גם עקב כוחו של מנגנון הריבית דריבית, אולם חשוב לזכור כי אין זה נכון *בהכרח*—יש להתחשב במשתנים נוספים.

            (שמי באתר הוא גם יניב, אז לא להתבלבל 🙂 )

          • (מגיב לעצמי, כי אי אפשר להגיב אליך. יש מגבלה על קינון תגובות ב-wordpress?)

            מסכים 🙂
            בגלל זה כתבתי בהתחלה שאני מזניח עמלות (עדיף לדחות מכירה) וכן את האפשרות של קיזוז רווחי הון (עדיף להקדים מכירה).
            אבל סתם ככה, לצורך ההתעניינות, יש איזושהי טקטיקה טובה כדי להשיג מגן מס?
            על פניו זה נשמע כמו בעיה. כדי להגיע למצב כזה צריך להיות בהפסד אמיתי. זה אומר שכשאתה ברווח מספיק גדול (ואמורות להיות הרבה נקודות כאלו, יותר מאשר נקודות בהן אתה בהפסד גדול) תצטרך למכור כדי לאפשר לעצמך להגיע למצב של הפסד בכלל. אז השאלה הזאת נשמעת דומה לבעיה של לתזמן את השוק – לדעת מתי הוא אמור לרדת והנטייה הכללית כאן (והנכונה כנראה) היא שאיננו יכולים לעשות זאת. אם אתה מניח שהמודל שלך הוא הילוך שיכור אתה כנראה תצטרך להגיע למעין כלל החלטה של "תמכור כשאתה ברווח של x אחוזים" ואז אני מאוד מפקפק בעד כמה זה ישתלם על פניו buy and hold, אבל כדי להיות בטוח זה ידרוש סימולציה.

            כלומר, בשורה התחתונה אני אומר, שכנראה שהמסקנה היחידה (ולא רק כלל אצבע. כשאתה מניח שאין לך שום יכולת למדל ניירות באופן אחר מהילוך אקראי שגם יניב תוצאות משמעותיות, שכן אחרת היית מתזמן את השוק בדרכים אחרות) היא שעדיף לדחות תשלום מס אם ניתן. אבל שוב – זה דורש סימולציה, יחסית פשוטה אמנם. ואני לא באמת מבין בזה אז תמיד יש את האפשרות שאני מקשקש.

          • יניב (הכחול), עוררת את הסקרנות שלי!
            אז החלטתי לעשות קצת בדיקות.
            לקחתי את s&p 500 ב-30 שנים האחרונות (לא כולל השנה).
            לפני מס הוא עשה במהלך התקופה הזאת תשואה של 1120%.
            אם היית מוכר פעם אחת, בסוף התקופה הנ"ל, היית משיג תשואה אחרי מיסים של 865%.
            אם אני חוזר שניה להנחה שלי למעלה, של תשואה קבועה כל שנה (שהיא לא נכונה כאן) נקבל תשואה קבועה כל שנה של 8.388%. לכן אם הייתי מניח שאתה מוכר וקונה כל שנה היית מקבל תשואה אחרי מיסים של 624%.

            עכשיו זה נהיה מעניין:
            אני כבר לא מניח תשואה קבועה כל שנה. אם נניח שאנחנו עדיין מוכרים וקונים כל שנה (לדעתי זו לא האסטרטגיה האופטימלית להשגת מקלט מס תחת הנחת הילוך שיכור, אבל לנתח "תמכור כשהגעת ל-x אחוזי רווח" זה כבר דורש נתונים יותר עדינים משיש לי כוח להשיג כרגע :-)) ונתחשב הפעם במקלטי המס שמתקבלים, נקבל כי התשואה אחרי מיסים היא 639% – כמעט אותו דבר (זה נובע לדעתי מהמבנה של הפונקציה שתיארתי למעלה).

            אבל היי, כאן רימיתי אותך, הנחתי שאתה לא פועל באסטרטגיה האופטימלית למקלטי מס, אלא שאתה מוכר וקונה כל שנה. אז בוא נניח לרגע שאתה וורן באפט. ואתה יודע עכשיו בתחילת השנה האם במהלך השנה הבאה השוק ירד (במקרה כזה אתה מוכר וקונה מיד לפני תחילת השנה כדי להנות ממקלט המס שיתקבל. למרות שלמה שתקנה בחזרה בכלל אם אתה יודע שהשוק הולך לרדת השנה? :-)). לפי הסימולציה שלי, קיבלתי שהתשואה אחרי מיסים היא בסה"כ 682%. כלומר גם כשהשתמשת בניצול אופטימלי של מקלטי המס (כשהרזולוציה היא על גבי שנים) ובהמון ידע אפריורי שמעשית אין שום דרך שיהיה לך, עדיין הפסדת משמעותית ביחס ללדחות את תשלום המס. כלומר הכוח של הריבית דריבית כאן הרבה יותר חזק (היסטורית עד כה השוק לרוב עולה, לכן כמות מקלטי המס שאתה נהנה מהם היא קטנה מאוד ביחס לכמה שאתה מפסיד על הריבית כאן). איינשטיין הזה ידע מה הוא אומר.

            ההפרש הזה מן הסתם מצמטצם כשמדברים על פחות שנים ויכול אולי אף להתהפך בגלל התנהגות הפונקציה, אבל למשקיע ארוך טווח נראה שעדיף באופן משמעותי לדחות את תשלום המס.

            ואפילו לא דיברנו על עמלות כאן.

          • ליניב הכתום,

            כפי שציינתי: ככלל אצבע גס ניתן לומר שדחיית תשלום מס היא עדיפה על תשלומו בהווה. בתגובתך לתגובתי, ובהנחה שהמידול שביצעת הוא נכון, או קרוב לנכון ושהבנתי אותך, השתמשת באותו הנכס כדי ליצור מגן מס—מה שלא מחוייב המציאות.

            למעשה אחד מהטרייד-אופ–ים הגדולים בהשקעה באינדקס הוא איבוד דרגות החופש בניהול ההפסדים והרווחים בין ני"ע השונים באותו האינדקס. דהיינו, אם למשל רכשת S&P500 ומניה בתוך המדד היא בהפסד ("על הנייר"), לא תוכל בקלות (ללא נגזרים וכו') לממש הפסד זה כדי לזכות במגן המס מכיוון שייתכן והאינדקס עצמו בכללותו הוא דווקא בעל תשואה חיובית.

            אם היית רוכש באופן פרטני כל מניה שב- S&P500, הרי שהיית משלם עמלות + זמן בניהול ואיזון האינדקס הסינטטי שבנית, אולם היו לך הרבה יותר דרגות חופש בניהול הרווחים והפסדים. זו בעיית אופטימיזציה התלויה בלא מעט משתנים (ושלא נדבר על תקנות המס בכל מדינה ומדינה וכו'), ולכן כתשובה לשאלתך: "יש איזושהי טקטיקה טובה כדי להשיג מגן מס?" קשה לומר, גם בגלל החוקים השונים בכל מדינה. עבור המשקיע "הגדול", יש להעסיק סוללה של עו"ד ורו"ח, למדל זאת נכון ועוד.

            אגב, יש קרנות בחו"ל העוסקות בניהול "סמי-פאסיבי" שאינן מנסות "להכות את השוק" אלא מנהלות את ההיבט המיסויי של הקרן בצורה אופטימלית כי לייצר ערך מוסף.

            באשר לתיזמון השוק, אוכל לכתוב לא מעט על הנושא הזה, בעיקר על השקעות מומנטום למניהן, הנחשבות לאנומליה בתחום הפיננסי (אנומליה בהקשר זה = האקדמיה לא יודעת להסביר זאת כיוון שהממצאים האמפיריים אינם מתיישבים עם ההיפותזה השולטת, גם לאחר התחשבות בהוצאות המסחר). אבל:

            מכיוון שלהבנתי הבלוג הנוכחי דוגל בפשטות השקעה מהסוג של עקרון ה- KISS* (וכפי שציינתי בפוסט קודם—זו מעלתו), ואין עסקינן כאן ב- Quantitative Finance, הרי שאני לא רואה ערך מוסף אמיתי בהרחבה בנושא (כאמור עבורי אישית, זהו תחום מרתק). אם דברים אלו מעניינים אותך, יש אתרים למכביר שעוסקים בתחום הזה בכלל ובאסטרטגיות שונות של קרנות גידור בפרט.

            להלכה עבור המשקיע "הפשוט" אני חוזר שוב, כהיוריסטיקה, דחיית תשלום מס היא עדיפה על תשלומו בהווה, ואני מסכים—בעיקר ככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר.

            _____________________________
            KISS = Keep it simple, stupid*

          • למשקיע הפשוט יש להסביר שיוריסטיקה הנה כלל אצבע(אם אני לא טועה)….
            אם הוא משקיע בשוקולד מריר הרי שאז יש לו מספר אינדקסים בהם הוא יכול לשחת עם עניין דחיית המס.

          • ליניב הכחול,
            יש לך טעות בסימולציה ידידי.
            האלגוריתם האופטימלי הוא זה: אם אתה בהפסד, מכור וקנה, המשך כך כל הזמן, כל עוד אתה צובר מגן מס (בהפסד), או שלא ניצלת את מגן המס. אם אתה ברווח, ואין לך
            יותר מגן מס, החזק ואל תמכור.
            לא צריך ליהיות אורקל ולא וורן באפט. זאת האסטרטגיה שתביא אותך לאופטימום
            בתשלום מס.
            בפועל, זאת כמובן שטות, כי העמלות גבוהות מהרווח מדחיית המס, אבל ברמה
            התאורתית זה האופטימום. לכן, צריך להשתמש במכירות לשם מגני מס רק כשהירידות
            מאד גדולות.

        • יניב , אני חושב שמצאתי את הכשל הלוגי בתיאור שלך.

          ניתן לראות בנקל שהאינדוקציה האינקמנטלית סטוכאסטית מתייחסת אפריורית
          קטגורית לריבוע לפונקציית המס לפי שיעורים אגרגטיביים בלתי תלויים של השורש הלוגרטמי במונה האינטרול. במכנה ניתן לראות שהחד-חד ערכיות מתכנסת לינארית
          ביחס הפוך לערכים בייצוג אלגברי במונה ומביאה את הפונקציה לידי סתימות.

          או במילים אחרות אם ידועה
          שיטה למציאת הערך של W)hat) לכל ערך של T)he), אז
          אומרים שהמשתנה W הוא פונקציה של המשתנה
          . ?W=T(F) :F
          ונשאיר משהו לדמיון 🙂

    • משה תחשוב על זה כאילו קיבלת מהמדינה הלוואה ללא ריבית לתקופה בלתי מוגבלת כדי שתוכל לייצר עוד רווחים (או במילים אחרות: ריבית דריבית).

  12. אהבתי את הביטוי "לשלוט בסיכון". כלומר, הסיכון מובנה בתוך התיק והחיים. כל מה שנותר לנו הוא להחליט מה המינון המקובל עלינו והמחיר שאנו מוכנים לשאת בגין סיכון ברמה שונה מזו הרצויה לנו.

    לגבי "איזון באמצעות הפקדת כספים אחרים", נראה לי שהשם "איזון באמצעות ארועים" יהיה יותר מתאים מאחר ואירועים שונים יכולים להוציא אותנו מאיזון. כך, למשל, פדיון אג"ח או דיבידנד גדול יכולים להוות סוג של ארוע או "טריגר" לבדיקת מצב התיק.

    השאלה היא, כמובן, מה האיזון המתאים בין אפיקי ההשקעה השונים. כלל אצבע שנתקלתי בו לפני מספר שנים במאמר שהתפרסם כ Financila Analyst Journal אומר "משקל המניות בתיקך צריך להיות 100 פחות גילך".

    כלל אצבע זה נשמע טוב לפחות מ- 2 סיבות
    א- הוא פשוט להבנה וליישום.
    ב- ההגיון מאחוריו "מחזיק מים"

  13. דני שבן

    דורין שלום. שוב תודה לך על הפוסט בנוגע לאיזון התיק. נקווה לעוד פוסטים שיעזרו לנו לתמרן בשוק ההון. ברכות

  14. בשורה התחתונה –

    ההבדל בין משקיע לסוחר טוב שסוחר טוב הולך לישון בלילה שכל כספו נמצא מחוץ לבורסה

    ומשקיע נשאר בפנים עם כל המשתמע מכך לטובה או לרעה

    תחשבו על זה

  15. לרם,
    גם לסוחרים יש בעיות גם אם כל הכסף נמצא מחוץ לבורסה ובדרך כלל הם לא ישנים טוב כי הם תמיד צריכים להתקדם ולעשות עוד. משקיע לא יושן טוב רק שהשוק במצב יורד או מניותיו יורדות. סוחר לא ישן טוב אם הוא לא מרוויח כמו שהיה צריך להרוויח כי זה יזעזע את החברה שלו.בקיצור מי שישן הכי טוב זה פקידי הממשלה והעובדים הקבועים בבנקים אין חשש מפיטורים והכסף נכנס בלי קשר לתפוקה.

  16. הכל טוב ויפה, אבל בעיה אחת עדיין לא הצלחתי לפתור. אולי מישהו יכול לעזור לי בזה. אני רוצה להשקיע באגח מדינה של ארהב לשם האיזון. אני יודע שהסולידית ממליצה על אגח ישראלי לאיזון (בגלל שיקולי מטח). אני את זה לא מקבל. בסוף ישראל היא לא מדינה מספיק יציבה כמו ארהב.
    לזה אין שום פיתרון: אפשר לקנות etf כמו bnd או tlt אבל אני מבין שיש על זה מס ירושה אמריקאי.
    מישהו מכיר פיתרון לזה?

    • למה רק אמריקאי? דירוג האשראי של ארה"ב הוא רק AA+. כלומר, יש מדינות יציבות עוד יותר ממנה. אם אתה מחפש יציבות בכל מחיר, תוכל להשקיע באג"ח שהונפק על ידי מדינות עם דירוג AAA בלבד. נכון להיום, יש רק 9 כאלה בכל העולם: אוסטרליה, קנדה, דנמרק, גרמניה, לוקסמבורג, נורבגיה, סינגפור, שבדיה ושוויץ. קרן אג"ח שהונפקה באירופה תחסוך ממך את עניין מס הירושה כמו גם שגעונות מיסוי נוספים של הדוד סאם.

  17. האמת נשמע הגיוני מה שאת אומרת. שכנעת אותי.
    את מכירה קרן כזאת באירופה? עם דמי ניהול נמוכים?
    באיזה בורסה באירופה?
    תודה.

  18. טוב, זה לא קשור לפוסט הנוכחי אבל בהחלט קשור.
    ראיתי עכשיו בערוץ הטיולים ( כן כן, אני יודע שזה הופך אותי לפרסונה נון גרטה בבלוג… אבל זה לא תלוי בי. אז
    אני רואה … מה איכפת לי? אולרדי פייד פור…. יענו תקציב בחירות)
    תוכנית תיירות בצרפתית על תל אביב וזה עשה לי חשק לפוצץ איזה 25000K על טיול משפחתי לשם.
    התוכנית יצרה אוירה כל כך מפונפנת של החוויות התיירותיות הסטנדרטיות ,הבטיחה שלל מאכלים ומזכרות
    וכל זאת אף ללא איזכור של ראש ציפור.

    • 25,000K? כלומר, 25 מיליון ש"ח? אני לא חושבת שאמצא על מה לבזבז כל כך הרבה כסף בתל אביב אפילו אם אחיה בה 4 תקופות חיים שלמות 🙂 למען האמת, אפילו 25,000 שקל יהיה מאתגר לבזבז בעיר הזאת.

      • ראשית כל, אם את מחזירה לי על ענין המוזיקה זה בהחלט לגיטימי ובעיקר מגיע לי.
        שנית, למה אף אחד מהחברה הצעירים פה לא מהדר פני זקן ומסביר לי ההבדל בין בלוג לטוויטר?
        שלישית, בקשר ל25,000K? אז כידוע אני, כמו האפיפיור, לא בר טעות ולכן תצטרכי להתמודד עם חוסר הנוחות 🙂 ולבזבז את הסכום.

      • מחזיראור

        יקח לי 20 דקות.

        • באמת, עם פרטנר כמו מחזיראור ושלושה ילדים לא צריך הסברים מלומדנים ונוסחאות כמו
          של יניב(*2) בשביל לבצע את המשימה. אגב, זה סדר הגודל של הפיצוץ לחופשה משפחתית בקיץ בחו"ל של עשרה ימים. ואני מוכן להמר שמדובר בגבול התחתון של ההוצאה.

  19. החזקה פיזית של זהב בכספת מחוץ לגבולות המדינה לא מקשה על איזון במקרה של תיק בראון?

    • לא, בהנחה שלצד הזהב הפיזי מחזיקים גם קצת paper gold (ע"ע קרנות המתכסות בזהב ונסחרות בבורסה) בדיוק לצורך כך.

  20. השווקים קורסים! השווקים קורסים! ואנחנו בחג ואין שום דרך להגיב.
    מה לעשות? הצילו הסולידית!!!

  21. היי!
    ב"משקיע הנבון" גראהם כותב שצריך להסתכל על קריסת השווקים כמכירת חיסול ואת זה אני משתדלת לזכור ולכן תמיד מסתכלת על מה יורד ולא על מה שעולה – כך שאם רואה ירידות ויש לי כסף פנוי אקנה… חג שמח!!

  22. מחד ומאידך

    Burn Baby, Burn.

    • אוי ואוי, נראה ששוב מחד ומאידך שוב פיספס הזדמנות לתזמן את השוק נמוך וזה תודות הפעם ל"על רקע שיא של 7 שנים בסנטימנט הצרכנים" (הסבר חרטא ברטאי נוכחי) וגם אם היה קונה אתמול S&P אחרי ירידות של 7-8% מהשיא עדיין הדולר עלה ב 9% מאז שיחתינו הקודמת.

      עדיין ,בטווח של ימים קשה לומר שהמשבר חלף ויחד עם זאת אין לי בעיה להיות בעד מחד ומאידך ואם השוק יכנס לשוק דובי קרי תקופת מבצעים אצטרך למחד ואידך בקניות.

  23. אני רק שאלה.
    מאוד אודה לתשובה שכבר כמה זמן מציקה לי.
    כאמור, בדר"כ לתעודת סל או לקרן יש דמי ניהול.
    1. האם הדמי ניהול נלקחים מהחשבון השוטף שלי בבית ההשקעות או מכלל הכסף שמושקע בתעודת סל/קרן?
    2. האם דמי הניהול נלקחים פעם בשנה? פעם בחודש? בתקופה מסויימת? ואם הם נלקחים פעם בשנה הרי אז אפשר לקנות את הנייר אחרי הורדת דמי ניהול ומחירתו לפני הורדת דמי ניהול.
    3. האם ניתן לראות באיזשהו אופן את ניכוי דמי הניהול באותו היום שמורידים לי אותם?
    תודה.
    וכמובן תודה רבה על הפוסטים המופלאים שלך 🙂

    • Evgeny , נראה לי שדמי הניהול נלקחים באופן יומי דרך מחיר תעודת סל או הקרן.

      עוד נקודה שאפשר לדעתי להוסיף לניהול שוקלד מריר בהמשך לפוסט "קיזוז הפסדים בבורסה: כך תשלמו פחות מס רווח הון".
      לפי התגובות שקראתי יתכן שאחסוך כמה ג'ובות נוספות לכמה משקיעים ואולי אף אפצה אותם על
      הקשקשת שלי ברשת.

      הפעם אציין מראש את הסייג
      שאין לי מושג על מה אני מדבר ואני מאד אוהב לקשקש.
      אני גם לא יועץ אצטרה אצטרה.

      אקח לדוגמא תיק הדומה לשוקלד מריר המורכב מאג"ח ומספר תעודת סל מנייתית מדדיות.
      התיק חילק דיבדנדים גדולים בתחילת 2014 עליהם שילמנו כמובן מס.
      התיק נקנה לפי כ 3 שנים וכל האחזקות בו ברווח גדול, אם כי שיעור העליה באג"ח עלה על שיעור העליה במניות וגם קיבלנו סכום מזומן לא צפוי ולכן באיזון הקודם במהלך 2014 היה עלינו לפי נוהל האיזון לקנות תעודת סל מנייתית מדדית.
      בוא נאמר שהחלטנו להגדיל את שיעור אחזקה של המניות היפניות שלנו בתיק.

      כמו בדוגמא שהובאה בפוסט שצוין לעיל יש ברשותינו תעודת סל של תכלית על מדד ניקיי 225.

      הצעתי בנקודה זאת לקנות תעודת סל דומה, אך לא זהה שלא נמצאת בתיק שלנו ( קסם MSCI יפן למשל)

      למה?

      ובבכן , אם יהיו ירידות גדולות בשווקי המניות במהלך 2014 נוכל למכור את קסם MSCI יפן(נקנתה השנה) בהפסד לקבל חזרה חלק מהמס ששילמנו בתחילת השנה ולקנות תעודה סל דומה, אך לא זהה בשנית.

      אם הייתי קונה את תכלית על מדד ניקיי 225 שכבר היתה ברשותי ואז עושה את אותו דבר …
      החלק שהיה נמכר היה לפי FIFO – FIRST IN FIRST OUT
      מאחר וקניתי חלק זה לפני שלוש שנים הוא עדין ברווח מצרפי למרות ההפסדים האחרונים.

      זה בערך המקרה בתיק שלי… ואני יודע מה אני הולך לעשות בשבוע הבא.

      • שאלה איך מקבלם החזרי מס מעולם לא קיבלתי החזר

        • כשאת מוכרת נייר ערך בהפסד אם יש לך מס שישלמת במהלך השנה לפני.
          אם שילמת 100 מס בתחילת השנה.
          מכרת נייר שקנית ב 2000 שקל ב 1900 שקל.
          יש לך הפסד של מאה ולכן תקבלי החזר בשיעור 25 אחוז קרי 25 שקל ובפירוט תראי זיכוי לחשבון של 1925.
          עדיין ישארו לך 75 מס שנתי ששילמת.

      • גיא, רעיון פשוט ענק שפותר לי וכנראה גם להרבה אחרים את בעית הpipo בחישוב המס.
        מגיע לך אחוזים על החיסכון העתידי במס!

        • התכוונתי לFIFO…

          • יופי.
            דבר נוסף שיש לשים אליו לב ולא ציינתי מאחר ולא רציתי לסבך בהצגת הרעיון הוא
            שער המטבע של תעודת הסל שקנינו אל מול השקל ביום הקנייה. המס לא מתחשב בתוזזת המטבע מול השקל ביום המכירה אלא רק בשינוי המדד מול יום הקניה. לכן, אני ממליץ לרשום את שער המטבע מול השקל של תעודת הסל איפה שהוא על מנת לדעת את החזר המס הצפוי (אם בכלל … יכול להיות שהמדד עלה ב2% והמטבע ירד ב5% ואז… אבוי נשלם מס במקום להזדכות עליו)

            יתרון קטן נוסף להחזיק במספר תעודות על אותו מדד היא שמנהלי הקרנות מעלים
            מדי פעם את דמי ניהול בקרנות/תעודות סל וכך לא נהיה לקוחות שבויים לגמרי.

            שוב, אנני יועץ ויש לבדוק את דברי ולא לקבלם כתורה מסיני.

          • וואו, אין פוסט ולא מגיבים פה … ממש משעמם ….
            טוב, אל דאגה 😉 ….
            ==================================
            אני כמובן מרשה למשקיעי ערך להשתמש בטריק הזה.
            הם כמובן יוכלו לקנות מניית ערך לבחירתם או מדד עולמי מוביל , כמו S&P 500 למשל בשביל זה.
            אולי בעצם עדיף שהחברה לא יקנו מדד מנייתי כי הבעיה שתוכל להיווצר להם בתיק כל פעם שייבדקו אותו נקראת צריר הכרני ((*) דיסוננס קוגניטיבי) או יותר גרוע במקרה שלנו צריר השקעתי.

            (*) הוא מצב שבו חשיבתו של האדם מתמודדת עם סתירה וקונפליקט. התאוריה טוענת כי אצל בני האדם טמון רצון חבוי שמטרתו לשמור על העקביות בין עמדותיהם ותפיסותיהם לבין התנהגותם בפועל.

          • טוב, חבר הגיב – זה כבר יותר מעניין אבל לא מספיק.
            הקורא הנבון ודאי תוהה מה הקשר של "צריר" לעניינbו? או יותר נכון
            מה עניין הצריר להר סיני מהתגובה הקודמת?
            ובכן, הכל קשור , מאחר וביקום אין באמת ואקום.
            צריר זה כמו שיר רק שזה בטכנו. 😉

  24. דבר אחד כללי יותר שלא ברור לי, אם אני מבין נכון אז המטרה של הבלוג הזה היא לעזור לאנשים להגיע לעצמאות כלכלית, אבל בהנחה שאני עכשיו נמצא בשלב של חיסכון (ואני לא חי מהריבית) למה בכלל אכפת לי מהסיכון של התיק? הרי אם אנחנו מסכימים שלטווח ארוך מניות משיגות תשואה גבוהה יותר מאג"חים למה להשקיע בכלל באג"חים? נשמע לי הרבה יותר פרודוקטיבי לשים את כל הכסף במדדי מניות, לא לאזן אף פעם (וכך לא לשלם מס ולהנות מהריבית דריבית באופן מקסימלי), ובמקרה הקיצון שבו הבורסה נפלה בדיוק כשרציתי לפרוש – להמשיך לעבוד עוד שנה שנתיים עד שהיא תחזור לעצמה.

    הרי כל עוד אני הרבה לפני גיל הפנסיה אני יכול להרשות לעצמי לדחות את הפרישה, נדמה לי שחבל לא לנצל את הגמישות הזאת.

    • היי יוני! לדעתי אם אופק ההשקעה שלך הוא 40 שנה אז אתה צודק אבל דבר חשוב לא פחות זה שלקראת פרישה תוריד את רמת מסוכנות התיק ע״י זה שתכניס אג״ח בכמות שתהלום את הסיכון שתהיה מוכן לקחת…כל זה בתנאי כמובן שבדרך לא תכנס לפניקה משווקים יורדים….

    • יוני, לדעתי האישית אתה צודק. לדעתי גם תנודתיות היא לא סיכון, אז אם אתה מפתח חסינות נפשית אליה, בעצם התיק שלך לא יותר מסוכן, אלא הוא תיק שיביא לך תשואה גבוהה יותר (ומכאן נובע גם שהוא פחות מסוכן). מה שכן, עדיין הייתי פורש את הקניות על פני כמה שנים כדי למנוע מצב שאתה שם את כל הכסף בנקודה יחידה שכרגע נראית כאילו היא שיא. בהצלחה!

  25. חבר – "תנודתיות היא לא סיכון"???
    נראה שאתה לא מבין בכלל בהשקעות.

    • שלום גולש,
      אלף, בהחלט ייתכן שאתה צודק.

      בית, אני לא המצאתי את זה, רק ציטטתי את בנג'מין גראהם:

      [נערך, זכויות יוצרים]

      אבל ייתכן מאוד שגם גראהם לא מבין בהשקעות??

  26. דורין, תודה על הפוסט. מחכה הרבה זמן לפוסט על איזון. בהחלט הבהיר כמה דברים.

  27. שאלה
    אני קונה קרנות נאמנות דרך הבנק העמלה גבוהה האם יש אפשרות לקנות בדרך אחרת
    תודה

  28. נהדר!
    תודה על הפוסטים המעניינים והמועילים.

  29. יש לי לשם שינוי שאלה פרקטית
    האם במשיכה מתיק השקעות צריך למשוך באחוזים לפי מודל התיק ?
    האם בתיק גדול לא כדאי לפצלו ל 3 תיקים, ארוך, בינוני וקצר, ואז מצמצמים את בעיית איזון התיק ?
    איך הייצ מגדירה (בזמן) תיקים כאלה ומה פיזור המניות הראוי לדעתך ?

    דרך אגב בתיקי ההשקעות שלי כבר מחולקים ל "3" אבל בצורה אחרת, ביטוחי מנהלים/פנסיה (טווח ארוך)
    קרנות השתלמות (לכאורה קצר אבל בעיני גם טווח ארוך), קופ"ג הוניות (פתוחות אחרי 15 שנה)
    וכסף נזיל, היציאה לפרישה מוקדמת תלויה בכמות הכסף הנזיל אצבור לפני הפרישה (67) אח"כ ביטוחי המנהלים והפנסיה צריכים לכסות בא נגיד שיש לי 30 שנה לפרישה, ויש לי מספיק כסף לחיות עד הפרישה ובפרישה אני מכוסה על ידי כספי הפנסיה (הנחה היפוטתית , לא להתווכח ) איך כדאי להתייחס למקלטי המס בקופ"ג וקרן ההשתלמות ? כהשקעה לטווח ארוך/בינוני/קצר ? בקיצור איך מהנדסים מודל של "הלוואת גישור לפרישה" מהמרכיבים הנ"ל, לפי החישובים שלי מודל כזה מצריך פחות כסף מהר השקלים ,
    המינוס בשיטה הוא שלא מורישים כלום ליורשים (כמעט, בהנחה שזה פרמטר בעל משמעות למשתמש ) ויש תלות בביטוחי מנהלים ופנסיה (במקרה שלי יש עדיפות לביטוח המנהלים שהוא בחלקו הוני ובחלקו קצבה עם מקדם מובטח ישן )
    הדרך שלי להתמודד עם הסכנות היא להגדיל את הסכומים הסופיים בין 10%-30% ואז גם מקטינים את הסכנה של העדר נזילות בתקופת הגישור או בפרישה החוקית (ואולי גם ישאר משהוא לנכדים 🙂 )

    אני אוהב את הגישה הנ"ל בגלל שהיא מקצרת לדעתי את הזמן לפרישה ומשתמשת במכלול הנכסים העומדים לרשות מתכנן הפרישה (כמו שאמרתי בעבר 18.33% מהברוטו זה כמו 36% מהנטו … אז אפשר לחיות ברמה יותר גבוהה או לקצר טווחים לפרישה)

  30. לא יודע אם התיחסת לזה בעבר באחד הפוסטים ..
    בכל אופן ,
    משקיע שרוצה לפתוח תיק ולהתחיל ליישם את השיטה
    הנ"ל של איזון מחדש, מהו הזמן הנכון לכניסה לשוק וכיצד לעשות זאת?
    תודה

    • לדעתי אין זמן נכון. בני אדם אינם מסוגלים לחזות את העתיד ולכן האפשרות לתזמן את השוק לא קיימת. באשר לאיזון אני סבורה שיש לבחור אסטרטגיה ולדבוק בה, בין אם מדובר באיזון קלנדרי או איזון המבוסס על רצועות איזון קשיחות.

  31. שאלה:
    נניח, שבתור משקיע חדש אגדיר לעצמי את שיטתו של בראון כמתאימה לי- איזון פעם בשנה- במידה ואחד הנכסים סטה בעשרה אחוזים או יותר.

    ונניח שיש ירידות חדות בשוק המניות וצניחות של 10-20 אחוז תוך פרקי זמן של חודשים – כיצד עלי לנהוג?

  32. מעניין מה יקרה אם התיק במקור יהיה במשקל 50/50 אך ההפקדות השוטפות של מזומן חדש תהיינה 40/60 (לדוגמא) והאיזון ל 50/50 יהיה תמיד לפני חריגה מ- 45/55

השאר תגובה